|
- ™סס |
מבחנים לחלוקת, תמיכות של משרד הבריאות בקופות חולים, הנערכות להתמודדות עם תחלואת 19
בדגש על החורף הקרוב ועל האוכלוסייה המבוגרת .
לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985
בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 985![1] ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים לתמיכה של משרד הבריאות (להלן- המשרד), בקופות חולים הנערכות להתמודדות עם תחלואת 19 - COVID בדגש על החורף הקרוב ועל האוכלוסייה המבוגרת, כמפורט להלן:
תקנה תקציבית מספר: 24200320
(א) ועדת התמיכות של המשרד (להלן- הוועדה) תדון בעניין תמיכה מתקציב המשרד בהתאם לנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן2 (להלן- הנוהל).
(ב) התמיכה עצמה צריך שתינתן, אם אכן נכון וראוי לתתה, על פי עקרונות של סבירות ושוויון בין מקבלי התמיכה השונים.
(ג) בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד וענייני של המבחנים שנקבעו.
(ד) כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, ככל שיידרש, לפי נסיבות העניין; הוועדה תנמק החלטותיה.
"אוכלוסייה מבוגרת" - אוכלוסיית המבוטחים שגילם 65 ומעלה.
"ועדת מחקר" - הועדה
העליונה כהגדרתה בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם) - התשמ"א (1980) [2].
"זכאות תחומית" - זכאות שנצברה בעד ביצוע פעילות
באחד מתחומי התמיכה; "חודשי החורף" - החודשים
ספטמבר - עד אפריל , במהלך שנת ההערכה. "מבוטח" -
כהגדרתו בחוק; "מבוטחים מבוגרים" - מבוטחים שגילם
65 ומעלה;
"מחירון משרד הבריאות" - המחיר לפי תעריף בי של מחירון משרד הבריאות לשירותים אמבולטוריים ולשירותי אשפוז, שנקבע לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו-[3]1996, לשנת התמיכה הרלוונטית;
"מטפל" - כהגדרתו בחוק זכויות החולה התשנ"ו - [4]1996
"מנהל הטיפול" - רופא ראשוני, אליו משויך המטופל בקופת החולים, האחראי על מכלול הטיפול הרפואי במטופל;
"מספר המבוטחים המשוקלל"- כמשמעותו בסעיף 17(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-[5]1994 (להלן - החוק), ובהתאם לדרך החישוב הקבועה בתקנה 1 לתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), התשנ"ה-[6]1995, ובהתאם לערך המתקיים ביום 1 ביולי, בתחילת שנת ההערכה;
"מספר חולי 19 - COVID " - סך החולים, שאובחנו מקרב מבוטחי קופת החולים עד ה- 1 ביולי , בתחילת שנת ההערכה.
"מפגש טיפולי פרונטלי" - מפגש בנוכחות פיזית של המטפל והמטופל במרפאה או בבית המטופל;
"מפגש טיפולי מרחוק"- מפגש טיפולי סינכרוני בין מטפל לבין מטופל, המתועד ברשומה הרפואית של המטופל, ומתבצע ללא נוכחות פיזית של המטופל או של המטפל במרפאות או במכוני הקופה, תוך שימוש באמצעי תקשורת המאפשרים צפייה ושיח בין המטפל למטופל; המפגשים הרפואיים מרחוק יתבצעו מעמדות תקשורת ייעודיות בבית חולים במרפאות או במכונים או מאמצעי תקשורת אישיים, העומדים לרשות המטופל, לדוגמא מחשב ביתי.
"מקצועות הבריאות" - סיעוד, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונאות, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, רוקחות, אלא אם הוגדר אחרת לגבי אחד מתחומי התמיכה;
"סל התרופות והשירותים" - מכלול השירותים , התרופות, הציוד והמכשור הרפואי לו זכאי מבוטח מקופת חולים מתוקף החוק.
"פריפריה חברתית" - מקום מגורים המדורג באשכולות 1 עד 4 לפי אפיון וסיווג של אזורים סטטיסטיים בתוך עיריות ומועצות מקומיות לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה 2015 , שפרסמה הלמ"ס בשנת 2019 ובמקרה בו לא קיים סיווג ברמה של אזור סטטיסטי, מקום מגורים ייחשב כמשויך לפריפריה החברתית אם הוא נמצא ביישוב או
ברשות מקומית, המדורגים באשכולות 1 עד 4 לפי המדד החברתי-כלכלי של האוכלוסייה ברמה של רשות מקומית וברמה של יישוב בשנת 2015 שפרסמה הלמ"ס בשנת 2018 וכפי שמתעדכן מעת לעת.
"פריפריה גאוגרפית" - ישובים באשכולות 1 עד 4 למדד הפריפריאליות של ישובים ושל רשויות מקומיות לשנת 2015, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלמ"ס) בשנת 2017, כפי שמתעדכן מזמן לזמן;
"קופת חולים" - כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד - [7]1994 (להלן- החוק); "רפואה מקצועית" - כהגדרתה בתוספת השנייה לחוק;
"שנת ההערכה" - פרק הזמן שתחילתו ב- 1 ביולי בשנה שקדמה לשנת התמיכה וסופו ב- 30 ביוני בשנת התמיכה. בכל מקום בו מושווית "שנת הערכה" לשנה קודמת יש לקרוא "שנת ההערכה או לחלק ממנה" בהשוואה ל"שנת ההערכה הקודמת או לפרק הזמן המקביל בשנה הקודמת".
"שנת הבסיס" - שנת ההערכה שתחילתה ב -1 ביולי 2018 וסופה ב- 30 ביוני 2019.
"שנת התמיכה" - השנה הקלנדרית שבמהלכה מחולקת התמיכה. בכל מקום בו מושווית שנת התמיכה לשנה קודמת יש לקרוא "שנת התמיכה או חלק ממנה" בהשוואה ל"שנה הקודמת או לפרק הזמן המקביל בשנה הקודמת".
הגופים הנתמכים לפי מבחנים אלו הן קופות החולים.
שיפור השירות הרפואי ומניעת החמרה בריאותית, בדגש על האוכלוסייה המבוגרת ואוכלוסייה הסובלת ממחלות רקע.
5 . תחומי התמיכה:
(א) הערכות לחורף - הערכות לתחלואת החורף;
(ב) הערכות להתמודדות עם תחלואת 19- ס00¥1;
(ג) הערכות לחיסון האוכלוסייה לשפעת ;
(ד) הפעלת תכנית לאשפוז בית כחלופה לאשפוז פנימי בבית חולים;
(ה) הפעלת תכנית עבודת צוות לצורך טיפול במטופלים מורכבים;
(ו) הפעלת תכנית עבודת צוות לצורך טיפול במרותקי בית;
(ז) תגבור טיפולי הבית בקהילה;
(ח) הפעלת תכנית למניעת מיסוד;
(ט) הפעלת תכנית לדחיית הצורך בטיפול בדיאליזה;
(י) הפעלת תכנית לעידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל; (יא) הפעלת תכנית למניעת נפילות בקרב אוכלוסייה מבוגרת; (יב) הפעלת תכנית לאיתור וטיפול בחולי דמנציה; (יג) הפעלת תכנית לתמיכה במטפלם העיקרי של חולי דמנציה; (יד) הפעלת תכנית להפעלת מרפאות לטיפול תומך (פליאטיבי);
(טו) תגבור שירותי הוספיס בית בקהילה;
(טז)הפעלה תכנית שיקום בית כחלופת שיקום באשפוז; (יז) הפעלת תכנית לשיקום בית מרחוק ;
(יח) תגבור השיקום האמבולטורי ; (יט) הפעלת תכניות לייעוץ רוקחי ; (כ) הפעלת תכנית לצמצום השימוש במשככי כאבים ; (כא) הפעלת תכנית לצמצום השימוש באנטיביוטיקה ; (כב)הפעלת תכנית שיפור היענות הטיפול התרופתי במחלות כרוניות; (כג) הפעלת תכנית להרחבת שירותי הרפואה הניתנים לחולי חסמת ריאות; (כד)הפעלת תכנית להרחבת שירותי הרפואה הניתנים לחולי אי ספיקת לב ; (כה) הפעלת תכנית לקידום בריאות ; (כו) הפעלת תכנית לצמצום פערים בקרב אוכלוסייה מבוגרת ; (כז) הפעלת תכנית לצמצום פערים בקרב משפחות צעירות ; (כח) הפעלת שירותי בית מאזן למבוטחי הקופה ; (כט) גידול באספקת מחוללי חמצן ניידים ;
(ל) הטמעה ופיתוח טכנולוגיות ממוחשבות למימוש התכניות שיופעלו; 6. תנאים לפעילות הנתמכת
(א) לפחות 150 מש"ח במכפלת חלקה היחסי של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל, יחולקו בעד פעילות שבוצעה לאוכלוסייה מבוגרת או סיעודית לפי סעיפים (5ד) - 5(ל) לעיל.
(ב) קופת החולים צברה זכאות בלפחות 10 מתחומי התמיכה הנזכרים בסעיפים 5(ד) עד 5(ל) לעיל.
7. הערכות למתן שירותי רפואה !מהלך חודשי החורף
בפרק זה -
"מוקדים לרפואה דחופה" - כהגדרתם בחוזר חטיבת הרפואה 2/2019 : "אמות המידה להפעלת מוקד לשירותי רפואה דחופה בקהילה".
"פעילות מאושרת" - פעילות תוספתית , שאושרה לקופת החולים במסגרת התוכנית , שהוגשה למשרד כנדרש בסעיף 2 להלן.
"פעילות תוספתית" - אחת מאלה:
(א) פעילות חדשה , שלא התקיימה לפני תחילתם של מבחנים אלה.
(ב) תוספת לפעילות קיימת , ביחס להיקפה במהלך חודשי החורף של שנת ההערכה שקדמה לשנת הבסיס.
(א) לסייע לקופות החולים להיערך לעומסי הפעילות הצפויים במהלך חודשי החורף.
(ב) לשפר את המענה הרפואי הקהילתי במהלך החורף באופן בו ימנעו עומסים ממערכת האשפוז.
(א) קופת החולים הפעילה במהלך שנת ההערכה תכנית הערכות לעומסי הפעילות הצפויים במהלך חודשי החורף (להלן - התוכנית). התכנית תוגש בהתאם להנחיות המפורטות בתוספת העשרים.
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.
(א) הרחבת הפעילות לחיסון האוכלוסייה כנגד מחלת השפעת.
(ב) הרחבת שעות פעילות המרפאות הראשוניות בקהילה.
(ג) הרחבת שעות פעילות המוקדים לרפואה דחופה, הפועלים מעבר לשעות פעילות המרפאות.
(ד) הרחבת שעות פעילות מערכי הרפואה המקצועית.
(ה) הרחבת פעילות המעבדות והיקף שינוע הבדיקות באופן, שיגדיל את זמינות השירות בעבור מרפאות הקהילה.
(ו) הרחבת פעילות מוקד האחיות, לקיצור זמני המתנת הפונים לשירות.
(ז) משלוח תרופות וציוד רפואי לבית המטופל.
(ח) ביצוע פעילות יזומה למניעת אשפוזים באמצעות איתור מוקדם של החמרה רפואית בקרב אוכלוסיית מטופלים , המועדים לאשפוזים חוזרים.
5. אמות המידה לפעילות הנתמכת ולצבירת הזכאות
(א) הזכאות לתמיכה תיצבר בעד פעילות מאושרת.
(ב) לקופת החולים תיצבר זכאות בהיקף 90% מעלות הפעילות המאושרת.
8. הערכות להתמודדות עם תחלואת 19- ס€0¥1
סיוע לקופות החולים להיערך להתמודדות עם תחלואת 19 - ס00¥1
(א) קופת החולים הפעילה במהלך שנת ההערכה תכנית הערכות להתמודדות עם תחלואת 19- ס00¥1 (להלן - התוכנית). התכנית תוגש בהתאם להנחיות המפורטות בתוספת העשרים.
(ב) התכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.
(א) התאמת מערך הרפואה בקהילה לפעילות בהתאם להנחיות "התו סגול".
(ב) רכש אמצעים ופריסת תשתיות תקשורת לצורך אספקת שירותי רפואה מרחוק.
(ג) הפעלת מוקדים לאספקת שירותי רפואה מרחוק.
(ד) ניטור וטיפול בחולי 19 - C0VID .
(ה) ניוד חולי 19 - C0VID .
(ו) מעקב אחר אוכלוסיות בסיכון לסיבוכי 19 - C0VID , הנמנעות מלהגיע למרפאות, לצורך מניעת החמרה במצבן.
(ז) מסירת מידע למבוטחים לגבי אופן צריכת השירותים המומלץ למניעת חשיפה במרפאות.
(ח) עיבוי מערכי הרפואה לצורך החלפת צוותי מטפלים בבידוד.
4. אמות המידה לפעילות הנתמכת ולצבירת הזכאות
(א) לקופת החולים תיצבר זכאות בהיקף 90% מעלות הפעילות המאושרת.
9. הערכות לחיסון האוכלוסייה לשפעת
"אוכלוסיית היעד" - כמפורט בתוספת הראשונה למבחנים אלו.
"חיסון" - חיסון נגד מחלת השפעת העונתית (להלן - שפעת), שניתן לאוכלוסיית היעד בין יום 1 בספטמבר ל- 1 באפריל בשנת ההערכה;
"מספר המבוטחים" - בהתאם לערך המתקיים ביום 1 בינואר בשנת התמיכה; "שירותי בריאות התלמיד" - שירותי בריאות הניתנים לתלמידים במערכת החינוך במסגרת סל שירותי הבריאות, הקבוע בחוק;
מניעת תחלואת חורף באמצעות מתן חיסונים על ידי קופות החולים לאוכלוסיית היעד.
(א) יתמכו חיסונים שנרכשו על ידי קופת החולים ונתנו לאוכלוסיית היעד.
(ב) לא תינתן תמיכה בעד חיסונים, שבוצעו במסגרת שירותי בריאות התלמיד.
(ג) לא תינתן תמיכה בעד חיסונים שסופקו לקופת החולים על ידי משרד הבריאות.
(ד) החיסונים ניתנו למבוטחים בפטור מלא מהשתתפות עצמית, במסגרת סל שירותי הבריאות.
(ה) החיסונים נתנו בהתאם להנחיות העדכניות בתדריך החיסונים , שמפרסם משרד הבריאות לקראת חודשי החורף.
(א) סכום הזכאות הבסיסי בעד כל חיסון יהיה 20 שקלים חדשים.
(ב) לגבי חיסונים שניתנו במהלך החודשים ספטמבר עד דצמבר בשנה שקדמה לשנת התמיכה יוכפל סכום הזכאות הבסיסי במקדם 1.8.
(ג) לגבי חיסונים שניתנו במהלך חודש ינואר בשנת התמיכה יוכפל סכום הזכאות הבסיסי במקדם 1.
(ד) לגבי חיסונים שניתנו במהלך החודשים פברואר עד אפריל בשנת התמיכה יוכפל סכום הזכאות הבסיסי במקדם 0.8.
10. הפעלת תכנית לאשפוז בית כחלופה לאשפוז פנימי בבית חולים
בפרק זה -
"איש מנהל" - טכנאי מכשור רפואי, הבקיא בביצוע ההתאמות הנדרשות בבית המטופל, טרם הגעתו לאשפוז בית ובכלל זאת: הבאת המכשור הרפואי הנדרש, התאמתו לתנאי הבית ולצרכי המטופל, תפעולו, וביצוע ההדרכה הנדרשת למטופל ולמשפחתו, בכל הקשור להפעלת המכשור האמור;
"יום אשפוז" - כל יום במחלקה במהלכו המטופל נבדק או טופל לפחות פעם אחת על ידי רופא ופעם אחת על ידי אחות צוות המחלקה;
"מחלות פנימיות" - במבחן תמיכה זה מחלות, אשר הטיפול בהן במקרה המחייב אשפוז, מתבצע במסגרת מחלקה פנימית, בכללן: זיהומי רקמות רכות ומערכת השלד (צלוליטיס, אוסטאומיאליטיס), זיהומי מערכת הנשימה - שפעת, ברונכיטיס, דלקת ריאות, זיהומי מערכת השתן, זיהומי מערכת העיכול - גסטרואנטריטיס, החמרה באי ספיקת לב כרונית, החמרה במחלת ריאות כרונית (ס?00) ומצבים רפואיים נוספים העשויים לחייב אשפוז במחלקה פנימית , בהתאם לשיקול דעת רפואי;
"מחלקה פנימית" -מחלקה פנימית, פנימית גריאטרית, מחלקת השהייה;
"מחלקה פנימית באשפוז בית" או "המחלקה" - מחלקה קהילתית לאשפוז פנימי, הפועלת במחוז ממחוזות הקופה, אשר מטפלת במאושפזי בית, ומהווה תחליף לאשפוז בבית חולים כללי; המחלקה מטפלת בחולים, הסובלים ממחלה פנימית חריפה או מהחמרה במחלה כרונית קיימת;
"מנהל המחלקה הפנימית באשפוז בית" או "מנהל המחלקה"- רופא מומחה ברפואה פנימית;
"מנהל הסיעוד במחלקה הפנימית באשפוז בית" או "מנהל הסיעוד" - אח מוסמך אקדמאית, בעל שלוש שנות ניסיון קליני, בוגר אחד מאלה: קורס על בסיסי ברפואה דחופה, רפואה ראשונית, טיפול מוגבר בחולה הגריאטרי ,טיפול נמרץ משולב או אי ספיקת לב;
"תכנית אשפוז בית פנימי" או "התכנית"- תכנית סדורה, המופעלת על ידי קופת חולים או מי מטעמה ובאחריותה, ומיועדת לאוכלוסייה הבוגרת, מעל גיל 18, לצורך מתן טיפול רפואי בבתי המטופלים, במחלות חריפות או בעת החמרה במחלות כרוניות הדורשת אשפוז, כתחליף לאשפוז בבית חולים כללי; התכנית תופעל על בסיס פרוטוקולים מקצועיים מותאמים לאשפוז בית ומאושרים על ידי הנהלת הקופה.
הפעלת מערך אשפוז בית במסגרת הקהילה ובאחריות קופת החולים, כחלופה לאשפוז חריף בבית חולים כללי, לצורך מניעת אשפוזים בבתי חולים כלליים וקיצור אשפוזים כאמור, שיפור איכות ובטיחות הטיפול ושיפור "חווית המטופל" המאושפז.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לאשפוז בית פנימי (להלן - התכנית); התכנית תהיה מבוססת על העקרונות המפורטים בתוספת השנייה;
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות ; הסתייגויות המשרד יועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית;
(א) קופת החולים תיתמך בעבור כל יום אשפוז של חולה , הסובל ממחלה פנימית, בין שהופנה לאשפוז ממרפאת קהילה או שהופנה ממלר"ד או ממחלקה בבית חולים, ובלבד שלא שהה בבית חולים, במלר"ד ובמחלקות האשפוז גם יחד, למעלה מ - 3 ימים (72 שעות).
(א) בעבור מאושפזים שגילם מעל 80 או בעבור מאושפזים המתגוררים ביישובי הפריפריה הגאוגרפית או בעבור מאושפזים העונים על שני הקריטריונים לעיל, יעמוד סכום התמיכה בעד כל יום אשפוז עד היום השישי על 1250 שקלים חדשים, ובעד כל יום אשפוז מהיום השביעי - 750 שקלים חדשים;
(ב) בעבור כל מאושפז שאינו מנוי בפסקה 5(ב) לעיל - בעד כל אחד מארבעת ימי האשפוז הראשונים - 1250 שקלים חדשים, בעד כל אחד מהימים החמישי והשישי - 500 שקלים חדשים; בעד היום השביעי ואילך - 250 שקלים חדשים ליום אשפוז.
11. הפעלת תכנית עבודת צוות לטיפול במטופלים מורכבים
בפרק זה -
"מטופל מורכב" - מטופל במסגרת מרפאתית, שאינו מרותק בית ושאינו נזקק לטיפול פליאטיבי, שמנהל הטיפול קבע כי הוא מתאפיין במורכבות קלינית, נפשית, קוגניטיבית, תפקודית ,סוציאלית או התנהגותית, אשר זקוק למעורבות צוות מטפל על מנת למנוע החמרה במצב בריאותו; קביעה כאמור יכול שתתבסס על קריטריונים ברי מדידה, שתקבע קופת החולים לעניין זה;
"מתאם טיפול מנהלי" - איש צוות שתפקידו סיוע למטופל בביצוע התאומים המנהלתיים הנדרשים למימוש תכנית הטיפול למשל, קביעת תורים למפגשים רפואיים, בדיקות וטיפולים וביצוע התיאומים והעדכונים הנדרשים בין כלל חברי הצוות המטפל ומול גורמי הקהילה;
"צוות מטפל בסיסי" - צוות מטפל אליו משויך מטופל, הכולל את מנהל הטיפול, אחות, עובדת סוציאלית ומתאם טיפול מנהלי לפחות;
"צוות מטפל מורחב" - צוות הכולל את הצוות המטפל הבסיסי וכן שני אנשי צוות נוספים לפחות - רופא, פסיכולוג, רוקח קליני או מטפל ממקצועות הבריאות, אשר יצורפו בהתאם לצורך הרפואי או הפסיכו סוציאלי של המטופל;
"תכנית טיפול אישית" - תכנית אישית לחולה מורכב , אשר תכלול יעדים אישיים וצעדים לביצוע התערבות יזומה, רפואית או אחרת ולמתן מענה טיפולי במקרים רפואיים דחופים; תכנית הטיפול תיקבע במשותף במפגש יזום של הצוות המטפל עם המטופל;
שיפור הטיפול הרפואי במטופלים מורכבים באמצעות שיוך מטופלים אלו לצוות רב מקצועי, שיפעל על פי עקרונות עבודת צוות, יקבע ויממש תכנית טיפול, בשיתוף מלא עם המטופל.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לעבודת צוות מטפל לצורך שיפור הטיפול במטופלים מורכבים;
(ב) התכנית התבססה על העקרונות, המפורטים בתוספת השלישית;
(ג) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות ; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
(א) משך הטיפול בכל מטופל לא יפחת משלושה חודשים, אלא אם משך הטיפול קצר יותר מסיבות שאינן תלויות בקופת החולים למשל, אשפוז בבית חולים;
(ב) קיום מפגש אחד לפחות של כל אחד מחברי הצוות המטפל הבסיסי עם המטופל בטווח זמן של חודש מהכללתו בתכנית, בכלל זאת קיום מפגש עם מתאם הטיפול המנהלי;
(ג) קיום מפגשים רפואיים מתועדים עם מנהל הטיפול בתדירות רבעונית לפחות;
(ד) קיום מפגשים מתועדים עם אחות פעמיים ברבעון לפחות;
(ה) קיום מפגש עם מתאם הטיפול המנהלי פעם ברבעון לפחות;
(ו) קיום מפגשים רפואיים מתועדים עם כל אחד מחברי הצוות האחרים, פעם בחציון לפחות;
(ז) קיום תכנית טיפול אישית מתועדת בטווח זמן של חודשיים מהכללתו של המטופל בתכנית;
(ח) קיום דיון מעקב מקצועי מתועד של חברי הצוות המטפל בתדירות רבעונית לפחות, ובכל מקרה טרם החלטה על הפסקת הטיפול הצוותי;
(ט) קופת החולים העבירה הדרכה מקצועית לצוותים המטפלים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית, טרם תחילת עבודתם; ההדרכה תכלול מפגש אחד לפחות, בליווי רופא הנושא בתפקיד ניהולי בקופת החולים.
(א) התמיכה תינתן בעד תקופות פעילות של שלושה חודשי טיפול, שהסתיימו בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, כמפורט להלן; משנת ההערכה השנייה ואילך, יראו פעילות לתקופה של שלושה חודשים שהסתיימה בתקופה הנתמכת, כפעילות שהתקיימה בתקופה הנתמכת.
(ב) בעבור טיפול לפרקי זמן הקצרים מ-3 חודשים, במצבים בהם הטיפול הופסק מסיבות שאינן תלויות בקופת החולים, תיתמך קופת החולים, בהתאם לפרק הזמן היחסי בו נמשך הטיפול ובהתאמה לסכומים המפורטים להלן;
(ג) בעבור כל שלושה חודשי טיפול מלאים, בכל מטופל הנכלל בתכנית הטיפול, ואשר הושלמו בתקופה הנתמכת, יחושב לקופת החולים סכום זכאות, כמפורט להלן:
1. מטופל מורכב, המטופל על ידי צוות מטפל מורחב, ומתגורר באזור הפריפריה הגאוגרפית - 1500 שקלים חדשים;
2. מטופל מורכב, המטופל על ידי צוות מטפל בסיסי, ומתגורר באזור הפריפריה הגאוגרפית - 1200שקלים חדשים;
3. מטופל מורכב, המטופל על ידי צוות מטפל מורחב, ואינו מתגורר באזור הפריפריה הגאוגרפית - 1200 שקלים חדשים;
4. מטופל מורכב, המטופל על ידי צוות מטפל בסיסי, ואינו מתגורר באזור הפריפריה הגאוגרפית - 1000 שקלים חדשים;
5. בעבור מטופל מורכב, שגילו עולה על 75, יוכפל סכום הזכאות במקדם 1.2 ;
(ד) במקרה בו קופת חולים לא עמדה באמות המידה לפעילות רבעונית נדרשת, לא תיצבר לזכותה זכאות בעד אותו רבעון.
(ה) במקרה בו קופת החולים לא ביצעה פעילות חציונית נדרשת, לא תיצבר לזכותה זכאות בעד אחד הרבעונים באותו חציון.
12. הפעלת תכנית עבודת צוות לטיפול במרותקי בית
בפרק זה -
"מרותק בית" - כהגדרתו בחוזר מנהל רפואה מספר 4/2017 בנושא "הגדרת מטופל כמרותק בית לצרכי מתן שירותי רפואה", למעט מטופלים הנזקקים לטיפול פליאטיבי במסגרת הוספיס בית;
"מתאם טיפול מנהלי" - איש צוות שתפקידו סיוע למטופל בביצוע התאומים המנהלתיים הנדרשים למימוש תכנית הטיפול למשל, קביעת תורים למפגשים רפואיים, בדיקות וטיפולים וביצוע התיאומים והעדכונים הנדרשים בין כלל חברי הצוות המטפל ומול גורמי הקהילה;
"תכנית טיפול אישית" - תכנית אישית לחולה מורכב , אשר תכלול יעדים אישיים וצעדים לביצוע התערבות יזומה, רפואית או אחרת ולמתן מענה טיפולי במקרים רפואיים דחופים; תכנית הטיפול תיקבע במשותף במפגש יזום של הצוות המטפל עם המטופל;
שיפור הטיפול הרפואי במרותקי בית באמצעות שיוך מטופלים אלו לצוות רב מקצועי, שיפעל על פי עקרונות עבודת צוות, יקבע ויממש תכנית טיפול, בשיתוף מלא עם המטופל.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לעבודת צוות מטפל לצורך שיפור הטיפול במרותקי בית;
(ב) התכנית התבססה על העקרונות, המפורטים בתוספת הרביעית;
(ג) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
(א) משך הטיפול בכל מטופל לא יפחת משלושה חודשים, אלא אם משך הטיפול קצר יותר מסיבות שאינן תלויות בקופת החולים למשל, אשפוז בבית חולים;
(ב) קיום מפגש אחד לפחות של כל אחד מחברי הצוות המטפל הבסיסי עם המטופל בטווח זמן של חודשיים מהכללתו בתכנית, בכלל זאת קיום מפגש עם מתאם הטיפול המנהלי;
(ג) קיום מפגשים רפואיים מתועדים עם מנהל הטיפול בתדירות רבעונית לפחות;
(ד) קיום מפגשים מתועדים עם אחות פעמיים ברבעון לפחות;
(ה) קיום מפגש עם מתאם הטיפול המנהלי פעם ברבעון לפחות;
(ו) ביקורי עו"ס, דיאטנית, פיזיותרפיסט ומרפא בעיסוק יתקיימו בטווח חצי שנה מהכללת המטופל בתכנית ולאחר מכן יתקיימו ביקורי מקצועות הבריאות בהתאם לצורך ולפחות על ידי שני מטפלים בחציון;
(ז) ביצוע הערכה גריאטרית בתדירות שנתית;
(ח) קיום תכנית טיפול אישית מתועדת בטווח זמן של חודשיים מהכללתו של המטופל בתכנית;
(ט) קיום דיון מעקב מקצועי מתועד של חברי הצוות המטפל בתדירות רבעונית לפחות, ובכל מקרה טרם החלטה על הפסקת הטיפול הצוותי;
(י) קופת החולים העבירה הדרכה מקצועית לצוותים המטפלים, בהתאם לעקרונות שנקבעו בתוכנית, טרם תחילת עבודתם; ההדרכה תכלול מפגש אחד לפחות, בליווי רופא הנושא בתפקיד ניהולי בקופת החולים.
(א) התמיכה תינתן בעד תקופות פעילות של שלושה חודשי טיפול, שהסתיימו בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה, כמפורט להלן; משנת ההערכה השנייה ואילך, יראו פעילות לתקופה של שלושה חודשים שהסתיימה בתקופה הנתמכת, כפעילות שהתקיימה בתקופה הנתמכת.
(ב) בעבור טיפול לפרקי זמן הקצרים מ-3 חודשים, במצבים בהם הטיפול הופסק מסיבות שאינן תלויות בקופת החולים, תיתמך קופת החולים, בהתאם לפרק הזמן היחסי בו נמשך הטיפול ובהתאמה לסכומים המפורטים להלן;
(ג) בעבור כל שלושה חודשי טיפול מלאים, בכל מרותק בית הנכלל בתכנית הטיפול, ואשר הושלמו בתקופה הנתמכת, יחושב לקופת החולים סכום זכאות, כמפורט להלן:
1 . מרותק בית, המטופל על ידי צוות מטפל, ומתגורר באזור הפריפריה הגאוגרפית - 1800 שקלים חדשים;
2. מרותק בית, המטופל על ידי צוות מטפל, ואינו מתגורר באזור הפריפריה הגאוגרפית - 1500 שקלים חדשים;
3. בעבור מרותק בית , שגילו עולה על 75, יוכפל סכום הזכאות במקדם 1.2 ;
(ד) במקרה בו קופת חולים לא עמדה באמות המידה לפעילות רבעונית נדרשת, לא תיצבר לזכותה זכאות בעד אותו רבעון.
(ה) במקרה בו קופת החולים לא ביצעה פעילות חציונית או שנתית נדרשת, לא תיצבר לזכותה זכאות בעד אחד הרבעונים באותו חציון או באותה שנה בהתאמה.
בפרק זה -
"טיפולי בית " - טיפולים העונים על התנאים האלה:
(א) בוצעו בבית המטופל בנוכחות פיזית של המטפל;
(ב) בוצעו ברפואה ובמקצועות הבריאות;
"טיפולי בית נוספים"- הגידול במספר טיפולי הבית, שנתנו על ידי קופת החולים למבוטחיה, מעבר למספר טיפולי הבית, שנתנו בשנת הבסיס ושטרם נתמכו במסגרת התמיכה בשיקום בית, לפי מבחנים אלה או במסגרת תמיכות הניתנות בתחומי תמיכה או במבחנים אחרים;
תגבור טיפולי הבית בקהילה
(א) חישוב מספר הטיפולים הנוספים יתבצע לכל אחד מהתחומים המקצועיים שצוינו ובהפרדה לטיפולים נוספים, שבוצעו ביישובי הפריפריה הגאוגרפית.
(ב) בעד טיפול בית נוסף, שניתן בידי רופא מומחה מתחומי הרפואה המקצועית, תחושב לקופת החולים זכאות לתמיכה בסכום של 300 שקלים חדשים.
(ג) בעד טיפול בית נוסף, שניתן בידי רופא, תחושב לקופת החולים זכאות לתמיכה בסכום של 200 שקלים חדשים.
(ד) בעד טיפול בית נוסף, שניתן בתחומים המקצועיים האחרים, תחושב לקופת החולים זכאות לתמיכה בסכום של 100 שקלים חדשים.
(ה) הזכאות בעד טיפולי בית נוספים, המפורטת בסעיפים קטנים (א) עד (ג), שבוצעו בפריפריה הגאוגרפית, תוכפל במקדם 1.25.
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסייה מבוגרת הזכאית לגמלת סיעוד ברמה 5 ו- 6 , שזכאית למיסוד בהתאם להחלטת לשכת הבריאות המחוזית או שנמצאת במיסוד אולם הביעו את רצונם לחזור ולהיות מטופלים בביתם.
"מיסוד" - אשפוז סיעודי בתמיכה תקציבית של משרד הבריאות.
מניעת מיסוד בקרב אוכלוסיית היעד.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לשיפור השירות הרפואי לאוכלוסייה המבוגרת לצורך מניעת מיסוד.
(ב) התכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
(ג) קופת החולים מפעילה ממשק מחשובי מול משרד הבריאות לצורך העברת מידע הנוגע לאוכלוסיית החולים במיסוד ואלו המועמדים למיסוד.
4 . אמות המידה לפעילות הנתמכת
(א) קיום תנאים פיזיים בבית המטופל המאפשרים את הישארותו בביתו.
(ב) המטופל (או נציגו החוקי) הסכים להיכלל בתכנית ולדחות את המשך הליך המיסוד או לחלופין להשתחרר ממוסד ולחזור לביתו.
(ג) קיום מטפל עיקרי (כגון בן משפחה מטפל, מטפל בשכר, מטפל זר בסיעוד) בבית המטופל במשך כל שעות היממה.
(ד) ההשתתפות בתכנית ואספקת שירותי הבריאות בהתאם, ע"י הקופה - לא תהיה כרוכה בגביית תשלום מהמטופל.
(ה) קופת החולים תפעיל צוות רב מקצועי שיכלול רופא, אחות, עו"ס ומטפלי מקצועות בריאות אחרים, לטיפול ולביצוע המעקבים הרפואיים הנדרשים, על פי תכנית סדורה ומותאמת אישית למטופל.
(ו) התכנית תשלב בהתאם לצורך בין מפגשים בנוכחות לבין מפגשי רפואה מרחוק.
(ז) למטופל יינתן מענה רפואי וסיעודי 24/7 , עם אפשרות הגעה פיזית של רופא או אחות, בטווח זמן של שעה מקבלת ההחלטה.
(ח) אספקת תרופות תתבצע לבית המטופל.
(ט) במידה ונדרשות בדיקות רפואיות שלא יכולות להתבצע בבית המטופל (ייעוצי רפואה מקצועית, מעבדה ודימות) , הסעות לביצוע הבדיקות ובחזרה יתבצעו באחריות ובמימון קופת החולים.
5. אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה
(א) קופת החולים תצבור זכאות בהיקף של עד 7000 ₪ או 90% מהוצאותיה בפועל, הנמוך מבינם, בעבור כל חודש שבו נכלל המטופל בתכנית למניעת מיסוד. בעבור חלק מחודש תצבור קופת החולים את חלק הזכאות היחסי.
15. הפעלת תכנית לדחיית הצורך בטיפול בדיאליזה
בפרק זה -
"טיפול בדיאליזה" - טיפול קבוע בדיאליזה עקב אי ספיקת כלייתית כרונית בשלב 5. "מספר מטופלי הדיאליזה בקופת החולים" - בהתאם לערך המתקיים ב- 1 בינואר בשנה נתונה.
"ערך הבסיס של שיעור היארעות הטיפול בדיאליזה" - ממוצע חשבוני של שיעור היארעות טיפול בדיאליזה בשלוש שנות ההערכה, שקדמו לשנת פרסום מבחנים אלו .
"שיעור היארעות הטיפול בדיאליזה" - מנת החלוקה בין מספר המטופלים החדשים בדיאליזה, שגילם עד 67, במהלך שנת ההערכה או בחלק ממנה, לבין מספר המבוטחים הממוצע בקרב אוכלוסיית המבוטחים בקופת החולים , שגילם 25 ומעלה, בתקופת הזמן המקבילה.
דחיית הצורך בטיפול בדיאליזה
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לדחיית הצורך בטיפול בדיאליזה.
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות, הסתייגויות משרד הבריאות הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית המוגשת; 4 . אמות המידה לצבירת הזכאות
(א) בתחום תמיכה זה יחושב ההפרש בין ערך הבסיס של שיעור היארעות הטיפול בדיאליזה לבין שיעור היארעות הטיפול בדיאליזה בשנת ההערכה (להלן- "הפרש שיעורי היארעות הדיאליזה").
(ב) ערך חיובי של הפרש שיעורי היארעות הדיאליזה יוכפל במספר המבוטחים הממוצע בקרב אוכלוסיית המבוטחים בקופת החולים, שגילם 25 ומעלה, במהלך שנת ההערכה לקבלת מספר המקרים המזכים בתחום דחיית הצורך בטיפול
בדיאליזה. למען הסר ספק, יובהר כי ערך שלילי לא יצבור זכאות. (ג) מספר המקרים המזכים בתחום דחיית הצורך בטיפול בדיאליזה יוכפל ב- 50 אלף ₪ לצורך חישוב זכאות קופת החולים בתחום פעילות זה.
16. הפעלת תכנית לשיפור השירות הרפואי לאוכלוסייה המבוגרת לצורך עידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל
בפרק זה -
"דיאליזה בבית המטופל" - טיפול קבוע בדיאליזה פריטונאלית או בהמודיאליזה, המתקיים בבית המטופל. "טיפול בדיאליזה" - טיפול קבוע בדיאליזה עקב אי ספיקת כלייתית כרונית בשלב 5. "מספר מטופלי הדיאליזה בקופת החולים" - בהתאם לערך המתקיים ב- 1 בינואר בשנה נתונה.
"ערך הבסיס של שיעור מטופלי הדיאליזה בבית המטופל"- ממוצע חשבוני של שיעור מטופלי הדיאליזה בבית בשלוש השנים שקדמו לשנת פרסום מבחנים אלו.
"שיעור מטופלי הדיאליזה בבית המטופל "- מנת החלוקה בין המטופלים בדיאליזה בבית לבין מטופלי הדיאליזה בקופת החולים , בהתאם לערך המתקיים ב- 1 ביולי בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה.
עידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל.
(א) קופת החולים הפעילה בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה תכנית לדחיית הצורך בטיפול בדיאליזה.
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות, הסתייגויות משרד הבריאות הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית המוגשת;
(א) בתחום תמיכה זה יחושב ההפרש בין שיעור מטופלי הדיאליזה בבית המטופל בשנה בעדה מבוקשת התמיכה לבין ערך הבסיס של שיעור מטופלי הדיאליזה בבית המטופל (להלן- "הפרש שיעורי מטופלי דיאליזה בבית המטופל").
(ב) ערך חיובי של הפרש שיעורי מטופלי דיאליזה בבית המטופל יוכפל במספר מטופלי הדיאליזה בקופת החולים במהלך שנת התמיכה לקבלת מספר המקרים המזכים בתחום עידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל. למען הסר ספק, יובהר כי ערך שלילי לא יצבור זכאות.
(ג) מספר המקרים המזכים בתחום עידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל יוכפל ב- 15 אלף ₪ לצורך חישוב זכאות קופת החולים בתחום פעילות זה.
17. תמיכה בקופות חולים המפעילות תכנית למניעת נפילות בקרב אוכלוסייה מבוגרת
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" -מבוטחי קופות החולים מגיל 65 ומעלה;
"בדיקת סקר נפילות" - בדיקה המתבצעת על ידי גורם מטפל, המאפשרת את סיווג המטופל לקבוצות סיכון לנפילות - סיכון נמוך, בינוני או גבוה (להלן -מידת הסיכון לנפילות);
"גורם מטפל" - רופא, אחות או מטפל ממקצועות הבריאות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-[8]2008;
"היקף אוכלוסיית היעד" - מספר מבוטחי קופת החולים, השייכים לאוכלוסיית היעד, ביום 1 בינואר, בשנת ההערכה. "הערכה גריאטרית כוללנית למניעת נפילות" - הערכה גריאטרית כוללנית המתבצעת למבוטחים בסיכון בינוני וגבוה לנפילות, ובכלל זאת זיהוי גורמי סיכון לנפילות , מתן ההמלצות הנדרשות לצמצום גורמי הנפילות שזוהו ולטיפול בהם; "שבר צוואר הירך" (Fracture of neck of Femur) - מבוטחים שאושפזו בבית חולים עקב אחת מהאבחנות המקודדת בקוד 9-ICD המתחיל בספרות 820 (820.0 עד 820.9).
מטרת מבחנים אלה למנוע נפילות ונזקיהן בקרב אוכלוסיית היעד.
(א) קופת החולים הפעילה, תכנית למניעת נפילות בקרב אוכלוסיית היעד, שתתבסס על העקרונות המפורטים בתוספת החמישית;
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים בתוך 30 יום והוטמעו בתכנית.
(ג) קופת החולים פרסמה את דבר קיום התכנית למניעת נפילות למבוטחים באתר האינטרנט של הקופה ובסניפיה;
(א) שיעור ההפחתה בשברי צוואר הירך
(ב) ביצוע סקר נפילות למבוטחים;
(ג) ביצוע התערבויות למניעת נפילות, שתכלולנה אחד או יותר מהמרכיבים שלהלן:
(1) הערכה גריאטרית כוללנית למניעת נפילות למבוטחים, המסווגים בסיכון בינוני או גבוה לנפילות;
(2) טיפול לצורך שיפור שיווי המשקל ושיפור כוח שרירי היציבה למבוטחים , המסווגים כבעלי סיכון בינוני או גבוה לנפילות;
(3) ביצוע הערכת בטיחות של סביבת מגורי מטופל, המסווג בסיכון בינוני או גבוה לנפילות;
(א) ביצוע בדיקת סקר נפילות:
(1) סקר הנפילות התבצע על ידי גורם מטפל
(2) סקר הנפילות תועד ברשימה הרפואית הממוחשבת;
(ב) ביצוע התערבויות למניעת נפילות:
(1). טיפול לצורך שיפור שיווי המשקל וכוח שרירי היציבה למבוטחים :
א. הטיפול יתבצע תחת השגחת מטפל מתחום הפיזיותרפיה;
ב. הטיפול יכול שיהיה פרטני או קבוצתי, עד 12 משתתפים בקבוצה;
ג. הטיפול יתבצע בתדירות של פעמיים בשבוע בממוצע למשך 12 מפגשים לפחות;
(2). הערכת בטיחות של סביבת מגורי מטופל תתבצע על ידי מטפל מתחום הריפוי בעיסוק או הפיזיותרפיה או על ידי אחות מוסמכת.
(ג) התמיכה בטיפול לצורך שיפור שיווי המשקל והכוח למבוטחים המאובחנים כבעלי סיכון בינוני או גבוה לנפילות, לא תינתן לפעילות המתקיימת במסגרת סדנאות בעבורם קופת החולים גובה השתתפות עצמית בעבור כל מפגש.
(א) בעד כל שבר צוואר ירך שנחסך, תיתמך קופת החולים בסכום של 10,000 שקלים חדשים; מספר שברי צוואר הירך שנחסכו יחושב כמפורט להלן:
(1) בשלב הראשון, יחושב ההפרש בין שיעור אירועי שבר צוואר הירך בשנת ההערכה לבין ממוצע השיעורים האמור בשנתיים שקדמו לה; לעניין זה, "שיעור אירועי שבר צוואר הירך" בשנה מסוימת - היחס בין מספר אירועי שבר צוואר הירך לבין היקף אוכלוסיית היעד באותה שנה;
(2) בשלב השני מספר שברי צוואר הירך שנחסכו יחושב כמכפלת ההפרש האמור בהיקף אוכלוסיית היעד בקופה במהלך שנת ההערכה;
(ב) בעד ביצוע סקר נפילות: 10 ₪ למטופל .
(ג) בעד ביצוע הערכה גריאטרית כוללנית למניעת נפילות של מטופל בסיכון גבוה לנפילות - 500 ש"ח
(ד) בעד כל ביצוע הערכת בטיחות של סביבת מגורי מטופל, הנמצא בסיכון גבוה לנפילות -100 ש"ח
(ה) בעד השתתפות מטופל, המסווג כנמצא בסיכון בינוני או גבוה לנפילות, בטיפול לצורך שיפור שיווי המשקל וכוח שרירי היציבה - 30 ₪ לטיפול
(ו) ביצוע המפורט בפסקאות משנה 6(ג) עד 6(ה), למטופל המתגורר ביישובי הפריפריה הגאוגרפית, יזכה את קופת החולים בתוספת לצבירת הזכאות בשיעור 25% ;
18. הפעלת תכניות לאיתור וטיפול בחולי דמנציה חדשים
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסיית המבוטחים העונה על אחד משני התנאים האלה:
(1) מבוטחים, שגילם מעל 65, שאינם מאושפזים במסגרת מוסדית ואשר התעורר לגביהם חשד קליני כי הם לוקים בדמנציה;
(2) מבוטחים, שגילם מעל 75, בעלי גורמי סיכון לפתח דמנציה כמפורט בתוספת הראשונה למבחנים אלה;
"הערכה גריאטרית כוללנית" - הערכה רב מקצועית, המתבצעת במסגרת המרפאות להערכה גריאטרית כוללנית בקהילה, כמפורט בחוזר חטיבת הרפואה מספר 12/2007 בנושא "אמות מידה למרפאות להערכה גריאטרית כוללנית בקהילה";
"ייעוץ גריאטרי" - יעוץ רפואי הניתן למטופל על ידי רופא מומחה בגריאטריה;
"מטפל" - כהגדרתו בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-[9]1996 (להלן - חוק זכויות החולה) או עובד סוציאלי;
"רכז תחום דמנציה" - מטפל או עובד סוציאלי, המועסק בקופת החולים כאחראי על מימוש התכנית להתמודדות עם דמנציה; למען הסר ספק, רכז תחום דמנציה יכול לבצע את תפקידו בנוסף לתפקידים אחרים, בהם הוא נושא.
איתור חולי דמנציה חדשים בקרב אוכלוסיית היעד וטיפול בהם.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית המיועדת לאיתור חולי דמנציה וטיפול בהם במסגרת המרפאות הראשוניות והמרפאות הגריאטריות:
1 . התכנית התבססה על העקרונות המפורטים בתוספת השישית.
2. התכנית כללה פירוט לגבי הכשרת הצוות המטפל בביצוע ההתערבות הטיפולית הנדרשת;
3. בראש התכנית עמד רכז תחום דמנציה.
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
התמיכה לפי מבחנים אלה תינתן בעד -
(א) ביצוע הערכות במסגרת המרפאה הראשונית למטופלים בקבוצות הסיכון ולמטופלים, אשר התעורר לגביהם חשד כי הם לוקים בדמנציה;
(ב) ביצוע ייעוץ גריאטרי או הערכה גריאטרית כוללנית למטופלים, שטרם אובחנו כסובלים מדמנציה, עברו הערכה במרפאה ראשונית כאמור בפסקה (1) והועלה לגביהם החשד במסגרת הערכה זו כי הינם סובלים מהמחלה;
התמיכה בעד ביצוע הערכה במסגרת המרפאה הראשונית תינתן בהתקיים התנאים האלה:
(א) ביצוע מפגש מובנה עם מנהל הטיפול לצורך קבלת אנמנזה, ביצוע בדיקה גופנית והחלטה על השלמת בדיקות מעבדה ודימות נדרשות, כמפורט בתוספת הראשונה;
(ב) ביצוע תבחין להערכה קוגניטיבית, כמפורט בתוספת הראשונה, ואומדני IADL^ ADL במסגרת המרפאה הראשונית על ידי רופא, אחות או מטפל אחר;
(ג) הפניית המטופל לייעוץ גריאטרי או לביצוע הערכה גריאטרית כוללנית, במידה והועלה חשד לדמנציה, לאחר השלמת המתואר בפסקאות (1) ו-(2).
(א) בעד ביצוע מפגש מובנה עם מנהל הטיפול לאיתור דמנציה תצבור קופת החולים זכאות בסכום של 150 שקלים חדשים;
(ב) בעד ביצוע תבחין הערכה קוגניטיבית ואומדני IADL^ ADL במסגרת המרפאה הראשונית תצבור קופת החולים זכאות בסכום של 100 שקלים חדשים;
(ג) בעד ביצוע יעוץ גריאטרי, כאמור בסעיף 4(ב) לעיל - 300 שקלים חדשים;
(ד) בעד ביצוע הערכה גריאטרית כוללנית, כאמור בסעיף 4(ב) לעיל - 500 שקלים חדשים;
(ה) בעד ביצוע האמור בסעיפים 6(א) עד 6(ד) למטופלים, המתגוררים ביישובי הפריפריה הגאוגרפית, תוכפל הזכאות שצברה קופת החולים במקדם 1.2.
19. הפעלת תכניות לתמיכה במטפלם העיקרי של חולי דמנציה
בפרק זה -
"מטפל עיקרי" - בן משפחתו של חולה דמנציה, המטפל בו במסגרת ביתית;
"רכז תחום דמנציה" - מטפל או עובד סוציאלי, המועסק בקופת החולים כאחראי על מימוש התכנית להתמודדות עם דמנציה; למען הסר ספק, רכז תחום דמנציה יכול לבצע את תפקידו בנוסף לתפקידים אחרים, בהם הוא נושא.
מתן תמיכה למטפלים העיקריים של חולי דמנציה.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית המיועדת למתן תמיכה למטפלים העיקריים של חולי הדמנציה;
(ב) התכנית התבססה על העקרונות המפורטים בתוספת השביעית, ובראשה יעמוד רכז תחום דמנציה.
(ג) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
התמיכה לפי מבחנים אלה תינתן בעד ביצוע מפגשי הנחיה לתמיכה במטפלים עיקריים.
(א) הפעילות התבצעה על ידי עובדת סוציאלית;
(ב) העובדת הסוציאלית עברה הכשרה על ידי קופת החולים, בהיקף של 8 שעות אקדמיות לפחות, שכללה את התכנים המפורטים בתוספת השנייה או תכנים דומים;
(ג) הפעילות התבצעה במסגרת מפגשי הנחיה פרטניים או קבוצתיים בין העו"ס למטפל העיקרי, ובמידת הצורך בנוכחות בני משפחה נוספים, לצורך דיון בצרכי המטופל ובדרכים להקלה על המטפל העיקרי;
(ד) מפגשי הנחייה קבוצתיים לא יכללו למעלה מ - 8 מטפלים עיקריים;
(ה) ניתן לבצע את הפעילות באמצעות מערכת רפואה מרחוק המאפשרת תקשורת וידאו עם המטפל העיקרי;
7. אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה
(א) בעד כל מפגש הנחיה פרטני בין העו"ס לבין המטפל העיקרי, תצבור קופת החולים זכאות בסכום של 75 שקלים חדשים;
(ב) בעד כל מפגש הנחייה קבוצתי בין העו"ס לבין המטפל העיקרי, תצבור קופת החולים זכאות בסכום 30 ₪ למטפל עיקרי
20. הפעלת מרפאות לטיפול תומך (פליאטיבי)
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסיית היעד המפורטת בסעיף 6 לחוזר מנכ"ל המשרד מספר 30/09 בדבר "הפעלת שירות פליאטיבי (הוספיס) בקהילה, בבית חולים כללי ובמוסד סיעודי" (להלן - חוזר מנכ"ל);
"אחות מומחית טיפול תומך" -בעלת תעודת אחות מומחית בטיפול תומך לאחר, שעמדה בדרישות ההכשרה המפורטות בתקנות בריאות העם (אישור תואר מומחה בסיעוד), התשע"ד-2013";
"הנחיות מקדימות" - הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות, לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-[10]2005 (להלן - חוק החולה הנוטה למות);
"ייפוי כוח" - ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות לטיפול רפואי לפי חוק החולה הנוטה למות;
"ייעוץ רב מקצועי בטיפול תומך" - ייעוץ אינטגרטיבי, המתבצע במסגרת מרפאה לטיפול תומך או בבית המטופל, לחולים שאינם מטופלים במסגרת הוספיס בית וכולל קיום מפגשים עם צוות הטיפול התומך;
"ייעוץ ראשון" - ייעוץ רב מקצועי הניתן למטופל חדש במסגרת המרפאה לטיפול תומך .
"ייעוץ המשכי" - ייעוץ המשכי הניתן למטופל מוכר או לצורך תמיכה במטפלו העיקרי, על ידי אחד מחברי הצוות לטיפול תומך , לפחות;
"מרפאות ייעודיות" - מרפאה לטיפול תומך, הפועלת במחוז ממחוזות קופת החולים ומאוישת בצוות טיפול תומך. "צוות טיפול תומך" - רופא, אחות, ואחד משני אלה: עובד סוציאלי או פסיכולוג;
"רופא מומחה בטיפול תומך" - רופא מומחה ברפואה פליאטיבית, כמפורט בתוספת הראשונה לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-[11]1973.
שיפור הטיפול התומך לאוכלוסיית היעד, באמצעות הפעלת שירות מרפאתי לטיפול תומך במחוזות קופת החולים.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית למתן שירות טיפול תומך, למטופלים באוכלוסיית היעד; התכנית אושרה על ידי הנהלת קופת החולים.
(ב) התכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
(א) משרד הבריאות אישר שצוותי הטיפול התומך מקיימים את תנאי ההכשרה המפורטים בחוזר המנכ"ל, ולצורך כך חברי הצוותים השתתפו בהכשרה שקיים המשרד או צפויים להשתתף בהכשרה כאמור בתוך שנתיים מתחילת פעילותם;
(ב) צוותי הטיפול התומך, הופעלו במסגרת מרפאות ייעודיות רב מקצועית במחוזות קופת החולים;
(ג) צוות הטיפול התומך ביצע לפחות 50 ייעוצים ראשונים, בשנהתמיכה;
בעד כל הפעלת צוות טיפול תומך, במסגרת מרפאה ייעודית רב מקצועית, תצבור קופת החולים זכאות כדלקמן:
(א) בעד השגת יעד הפעילות לצוות, תצבור קופת החולים זכאות לתמיכה בסכום של 250 אלף שקלים חדשים; בעד היקף פעילות נמוך יותר, תצבור קופת החולים זכאות לתמיכה בסכום נמוך יותר, בהתאם ליחס שבין היקף הפעילות של הצוות לבין יעד הפעילות לצוות;
בפסקה זו, "יעד הפעילות לצוות" - חמש מאות ייעוצים, שיכול שיהיו ייעוצים רב מקצועיים ראשונים, או ייעוצים המשכיים, ואולם במרפאה לטיפול תומך, הפועלת ביישובי הפריפריה הגאוגרפית - יידרשו ארבע מאות ייעוצים כאמור;
(ב) באם צוות הטיפול התומך כלל רופא מומחה או אחות מומחית בטיפול תומך, שביצעו לפחות 75% מייעוצי הרופא או האחות באותו צוות, בשנה בעדה מבוקשת התמיכה, יוכפל סכום הזכאות, שנצבר בעד פעילות אותו צוות, במקדם 1.2.
(ג) בעד כל מטופל, שבמסגרת טיפולו במרפאה ייעודית נתן הנחיות מקדימות או ייפוי כוח תצבור קופת החולים זכאות בסך 200 שקלים חדשים;
21. תגבור שירותי הוספיס בית בקהילה
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסיית היעד המפורטת בסעיף 6 לחוזר מנכ"ל המשרד מספר 30/09 בדבר "הפעלת שירות פליאטיבי (הוספיס) בקהילה, בבית חולים כללי ובמוסד סיעודי" (להלן - חוזר מנכ"ל);
"הוספיס בית" - מסגרת אשפוז ביתי לטיפול פליאטיבי;
"הנחיות מקדימות" - הנחיות רפואיות מקדימות לטיפול רפואי עתידי בחולה הנוטה למות, לפי חוק החולה הנוטה למות, התשס"ו-[12]2005 (להלן - חוק החולה הנוטה למות);
"ייפוי כוח" - ייפוי כוח למתן הנחיות רפואיות לטיפול רפואי לפי חוק החולה הנוטה למות;
"ערך הבסיס" - ערך הבסיס בעבור ימי האשפוז ובעבור מספר המבוטחים שטופלו במסגרת שירות הוספיס בית למעלה מ-60 ימים, יחושב באופן הזה:
(1) לגבי ימי האשפוז -מספר ימי האשפוז במסגרות הוספיס בית בשנה, שקדמה לשנת ההערכה.
(2) לגבי מספר המבוטחים-מספר המבוטחים, ששהו במסגרות הוספיס בית במהלך השנה, שקדמה לשנת הערכה;
"צוות שירות פליאטיבי" - רופא, אחות, ואחד משני אלה: עובד סוציאלי או פסיכולוג;
שיפור הטיפול הפליאטיבי לאוכלוסיית היעד, באמצעות תגבור שירותי הוספיס בית בקהילה .
(א) קופת החולים הפעילה תכנית שירות פליאטיבי למטופלים באוכלוסיית היעד; התכנית אושרה על ידי הנהלת קופת החולים.
(ב) התכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
(ג) מספר הימים במסגרות הוספיס בית, שסופקו למבוטחי הקופה בשנת ההערכה, היה גדול ממספרם בשנת הבסיס.
(א) ביקור רופא יתקיים פעם בעשרה ימים;
(ב) ביקור אחות יתקיים פעם בשבוע;
(ג) ביקור עובד סוציאלי (להלן - עו"ס) או פסיכולוג יתקיים פעם אחת לפחות ;
(ד) זמינות טלפונית של רופא או אחות תהיה 24/7 לצורך מתן ייעוץ טלפוני או ביצוע ביקור בית דחוף;
(ה) הכללת מטופל במסגרת שירות הוספיס בית תתבצע רק לאחר שייבדק בביתו על ידי הרופא והאחות מצוות השירות הפליאטיבי.
(ו) ביקור העו"ס או הפסיכולוג בבית המטופל יתבצע בתוך שבוע מהכללתו במסגרת השירות.
(ז) אם ביקור העו"ס או הפסיכולוג לא התקיים בטווח הזמן האמור, הימים שחלפו מהמועד האחרון לביקור העו"ס או הפסיכולוג ועד למועד הביקור בפועל יופחתו ממספר ימי האשפוז של אותו מטופל.
בעד גידול במספר ימי האשפוז במסגרת הוספיס בית ביחס לערך הבסיס תצבור קופת החולים זכאות כדלקמן:
(א) בעד כל יום אשפוז נוסף במסגרות הוספיס בית - 100 שקלים חדשים;
(ב) בעד כל יום אשפוז נוסף במסגרות הוספיס בית ביישובי הפריפריה הגאוגרפית - 125 שקלים חדשים;
(ג) בעד הגידול במספר מאושפזי הוספיס בית, שטופלו במסגרת שירות הוספיס הבית למעלה מ-60 יום - 1000 שקלים חדשים, לכל מטופל נוסף;
(ד) בעד כל מטופל במסגרות הוספיס בית שנתן במהלך אשפוזו בהוספיס הנחיות מקדימות או ייפוי כוח - 200 שקלים חדשים;
22. הפעלת תכנית לשיקום בית כחלופה לאשפוז שיקומי
בפרק זה -
"טיפול שיקומי" - לעניין שיקום בית - הליך טיפולי מתמשך המתבצע על ידי מטפלים ממקצועות הפיזיותרפיה, הריפוי בעיסוק, קלינאות התקשורת (להלן - מקצועות הבריאות), העבודה הסוציאלית, הפסיכולוגיה והתזונה, שמטרתו השגת שיפור תפקודי לאחר מחלה או פגיעה, שבעטיין חלה ירידה תפקודית, למשל עקב פגיעה נוירולוגית או פגיעה במערכת שריר - שלד;
"יחידת שיקום" - שבועיים של שיקום בית למטופל בהתאם לאמות המידה המפורטות בתוספת;
"מפגש שיקום בית בנוכחות" - טיפול המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות בנוכחות פיזית של המטפל ושל המטופל;
"מקצועות הבריאות" - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונה, עבודה סוציאלית , פסיכולוגיה;
"רופא שיקום" - רופא מומחה בשיקום או רופא מומחה אחר, המנוסה בביצוע הערכה שיקומית ובקביעת תכנית שיקום אישית;
"שיקום בית" - הליך טיפול שיקומי, המתקיים בביתו של המטופל, בידי מטפלים ממקצועות הבריאות;
"תכנית שיקום בית " - תכנית סדורה, רב-מקצועית ונמרצת, המיועדת לכל הגילאים, להשגת יעדים בשיקום על פי הערכה תפקודית ותכנית שיקומית, בביתו של המטופל;
לתגבר את הטיפול השיקומי באמצעות הפעלת מערך שיקום בית כחלופה לאשפוז שיקומי בבתי חולים ובמוסדות ייעודיים.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לשיקום בית; התכנית תהיה מבוססת על העקרונות המפורטים בתוספת השמינית;
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות , הסתייגויות משרד הבריאות הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית המוגשת;
(א) בעד ביצוע יחידת שיקום תצבור קופת חולים זכאות בסך 2000 ש"ח;
(ב) בעד ביצוע יחידת שיקום ביישובי הפריפריה הגאוגרפית תצבור קופת החולים זכאות בסך 2500 ₪.
(ג) ככל שהשיקום נמשך שבוע מלא נוסף ונעשה ברצף ליחידת השיקום הראשונה, תיחשב תקופה זו כחצי יחידת שיקום;
(ד) ככל ששיקום הבית החל למעלה מ - 72 שעות משחרור מבוטח מאשפוז יקוזזו 1000 ₪ מזכאותה של קופת החולים לתמיכה.
(ה) ככל ששיקום הבית החל למעלה משבוע ימים משחרור מבוטח מאשפוז יקוזזו 2000 ₪ מזכאותה של קופת החולים לתמיכה.
23. הפעלת תכנית לשיקום בית מרחוק
בפרק זה -
"מערכת טכנולוגית ייעודית" - מערכת מבוססת רשת, המתאפיינת ביכולת שמע וצפייה דו כיוונית ומאפשרת טיפול פרטני בידי מטפל ממקצועות הבריאות וכן ביצוע תרגול עצמי על ידי המטופל, ללא נוכחות המטפל; במקרים בהם הדבר נדרש, המערכת תכלול אביזר טכנולוגי המאפשר קליטה של תנועות המטופל והערכתן;
"מפגש שיקום בית מרחוק" - טיפול, המתבצע בידי מטפלי מקצועות הבריאות, תוך שימוש במערכת טכנולוגית ייעודית (להלן - טיפולי שיקום מרחוק); טיפולי השיקום מרחוק יינתנו כטיפולים פרטניים;
"מקצועות הבריאות" - פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, תזונה, עבודה סוציאלית , פסיכולוגיה;
"רופא שיקום" - רופא מומחה בשיקום או רופא מומחה אחר, המנוסה בביצוע הערכה שיקומית ובקביעת תכנית שיקום אישית;
"שיקום בית מרחוק" - תגבור הטיפול השיקומי, כחלק מהליך שיקומי כולל, המתקיים בסיוע מערכת טכנולוגית, המקשרת בין המטופל הנמצא בביתו לבין מטפלי מקצועות הבריאות (להלן - השירות); שיקום בית מרחוק יכול להתבצע במקביל לטיפול השיקומי הסטנדרטי או לאחר סיומו;
לתגבר את הטיפול השיקומי באמצעות שימוש במערכות שיקום מרחוק, המאפשרות טיפול ותרגול עצמי בבית המטופל, בנוסף על הטיפול השיקומי הסטנדרטי.
(א) קופת חולים הפעילה תכנית לשירות שיקום בית מרחוק; התכנית תהיה מבוססת על העקרונות המפורטים בתוספת התשיעית;
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות, הסתייגויות משרד הבריאות הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית המוגשת;
(ג) קופת החולים העבירה למשרד, בכפוף לדרישתו, מידע אודות התכנית, ככל שיקבע, והערכה מקצועית שיקומית בדבר יעילותה; בכלל זה יידרש מידע לגבי מספר מפגשי השיקום בנוכחות ומועדיהם, וכן מספר מפגשי השיקום מרחוק ומועדיהם, וזאת ביחס לכל מטופל, וכן מועדי עריכת הערכות שיקומיות ותוצאותיהן, טרם תחילת הטיפול, במהלכו ובסיומו, בעבור כל מטופל;
(א) השירות הוצע למבוטחים מתאימים, הנזקקים לשירות זה, ללא תוספת גבייה או תשלום כלשהו, ובכלל זה בגין השאלת אביזרי השיקום הנדרשים והתקנת המערכת הטכנולוגית לשיקום בית מרחוק בבית המטופל;
(ב) המטופל ביצע 8 מפגשי שיקום בנוכחות לפחות, במקצוע הבריאות בו הוא נוטל חלק בתכנית שיקום הבית מרחוק; לעניין זה, טיפולי מקצועות הבריאות במסגרת אשפוז במחלקת שיקום, שנמשך שלושה שבועות לפחות, ייחשבו במניין מפגשי השיקום בנוכחות;
(ג) מספר מפגשי השיקום מרחוק שיוקצה לכל מטופל המשתתף בתכנית, יקבע בהתאם לשיקול הדעת הרפואי של רופא השיקום, ובלבד שלא יפחת מ-8 טיפולי שיקום מרחוק בכל אחד ממקצועות הבריאות בו הוחלט על טיפול זה;
(ד) להשתתפות המטופל בתכנית השיקום מרחוק קדם מפגש בנוכחות המטפל והמטופל להערכת מידת התאמתו של המטופל להיכלל בתכנית שיקום הבית מרחוק;
(ה) מטפל מרחוק, רשאי לטפל בו זמנית בשני מטופלים לכל היותר;
(א) כל קופת חולים תהיה זכאית, בשנה הראשונה שבה היא מפעילה תכנית שיקום בית מרחוק לפי מבחנים אלה, לתמיכה בעד עלויות ההיערכות והקמת התשתית הארגונית הנדרשת לפעילות זו; הסכום שיחולק לקופת חולים כאמור, שעמדה בתנאי יעמוד על 125 אלף שקלים חדשים, אך לא יעלה על סך כל ההוצאות הישירות של הקופה בגין ההיערכות והקמת התשתית הארגונית לפעילות הנתמכת; יובהר כי לעניין סעיף קטן זה, ככל שקופת החולים מקיימת את הפעילות לפי מבחנים אלה באמצעות ספק מטעמה, לא יובאו בחשבון הוצאות של הספק בגין ההיערכות והקמת התשתית.
(ב) בעד כל מפגש שיקום מרחוק תצבור הקופה זכאות בהיקף של 150 שקלים חדשים.
בפרק זה -
"הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי" - ההפרש בין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי במחירי מב"ר בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה לבין ההיקף המתוקנן של רכש שירותי השיקום האמבולטורי בשנת הבסיס; "הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי למבוטחים מבוגרים" - ההפרש בין היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי במחירי מב"ר למבוטחים מבוגרים בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה לבין ההיקף המתוקנן של רכש שירותי השיקום האמבולטורי למבוטחים מבוגרים בשנת הבסיס;
"היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי במחירי מב"ר" - סך כל מכפלות כמויות שירותי השיקום האמבולטורי שסיפקה קופת החולים בתעריפי מחירון משרד הבריאות, שנמצא בתוקף ביום 1 בינואר בשנת ההערכה; "היקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי במחירי מב"ר למבוטחים מבוגרים" - סך כל מכפלות כמויות שירותי השיקום האמבולטורי שסיפקה קופת החולים למבוטחים מבוגרים בתעריפי מחירון משרד הבריאות, שנמצא בתוקף ביום 1 בינואר בשנת ההערכה;
"ההיקף המתוקנן של רכש שירותי השיקום האמבולטורי בשנת הבסיס" - היקף שירותי השיקום האמבולטורי במחירי מב"ר בשנת הבסיס, כשהוא מוכפל בשיעור הגידול במספר המבוטחים המשוקלל, שבין שנת הבסיס לבין שנת ההערכה;
"ההיקף המתוקנן של רכש שירותי השיקום האמבולטורי למבוטחים מבוגרים בשנת הבסיס" - היקף שירותי השיקום האמבולטורי במחירי מב"ר למבוטחים מבוגרים בשנת הבסיס, כשהוא מוכפל בשיעור הגידול במספר המבוטחים המשוקלל למבוטחים מבוגרים, שבין שנת הבסיס לבין שנת ההערכה;
"מכוני השיקום האמבולטורי" - מכוני שיקום אמבולטורי שאושרו בידי המשרד ,שמופיעים ברשימה שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
"מספר המבוטחים המשוקלל למבוטחים מבוגרים" - מספר המבוטחים המשוקלל, שמתייחס רק למבוטחים מבוגרים; "שיעור הגידול במספר המבוטחים המשוקלל" - היחס בין מספר המבוטחים המשוקלל בשנת ההערכה לבין מספרם בשנת הבסיס בהתאם לערך שהתקיים ביום 1 בינואר בשנים האלה;
"שירותי השיקום האמבולטורי" - שירותים שנתנו במסגרת סל שירותי הבריאות, במכוני השיקום האמבולטורי ובהתאם לקודי השירות המפורטים להלן :
(1) אשפוז יום שיקומי (לפעילות המבוצעת בבתי חולים בלבד): 561^ ;
2) ) יום שיקום (לפעילות המבוצעת בבתי חולים בלבד): 080^ ;
3) ) בדיקת רופא שיקומי במרפאה: ;L9279
4) ) אבחון רב מקצועי לשיקום: ;L0806
5) ) בדיקה פסיכולוגית למסגרת שיקומית: ;L0807
(6) הערכה פסיכולוגית לטיפול תומך עקב מחלה גופנית: ; L9611
(7) הערכת הפרעות קול ודיבור: 92506 ;
(8) ריפוי בדיבור פרטני: 92507 ;
(9) ריפוי בדיבור קבוצתי לשעת טיפול: 92508 ;
(10)טיפול בהפרעות במנגנון הבליעה, לטיפול : 92526 ; (11 )ריפוי בעיסוק - אבחון ובניית תכנית טיפול: 97003 ; (12)ריפוי בעיסוק פרטני: 97530 ; (13 )ריפוי בעיסוק קבוצתי: 7771^
פיזיותרפיה פרטנית: 97140 ;
פיזיותרפיה, אבחון ובניית תכנית טפול, מבוגר: 97001 ;
16) )פיזיותרפיה או שיקום פרטני בבריכה, הידרותרפיה: 97113 ;
(17 )פיזיותרפיה או שיקום קבוצתי בבריכה, הידרותרפיה, עד 4 משתתפים, כולל ילד:; L9511 18) )פיזיותרפיה או שיקום קבוצתי, מעל 4 משתתפים, כולל ילד, למשתתף: 97150;
(19) פיזיותרפיה או שיקום קבוצתי, עד 4 משתתפים, כולל ילד, למשתתף: ; L7140
(20) פיזיותרפיה לחולי ריאות לטיפול: 94667 ; 21))שירות סוציאלי - תיאום , קישור ותיווך: 9499^
(22) שירות סוציאלי מחוץ לאשפוז: ; L9321
(23) תזונה - דיאטה, יעוץ וטיפול: 97802 ;
(24) שירות אחות במרפאה - עד 30 דקות: 99315;
להרחיב את אספקת שירותי השיקום האמבולטורי למבוטחי קופות החולים.
לתמיכה לפי מבחנים אלה, תהיה זכאית קופת חולים שעומדת בכל תנאי הסף המפורטים להלן, לכל תחום פעילות, לפי העניין:
(א) הגידול בהיקף רכש שירותי השיקום האמבולטורי למבוטחים מבוגרים גדול מ-0;
(ב) מספר המבוטחים המבוגרים, שניתנו להם שירותי שיקום אמבולטורי, גדל במהלך שנת ההערכה ביחס למספרם בשנת הבסיס;
(א) בחישוב סכום הזכאות לתמיכה, כמפורט בסעיף 8, תיכלל רק פעילות, שבוצעה במרפאות ובמכוני קופת החולים או בקרב מכוני שיקום אמבולטוריים מולם קיים הסדר חוזי לאספקת השירותים למבוטחי הקופה, ובכלל זה מכוני שיקום אמבולטוריים בבתי חולים מולם קיים הסדר כאמור;
(ב) בעד הגידול בהיקף רכש השירותים האמבולטוריים ביישובים שאינם יישובי הפריפריה הגאוגרפית, תהיה זכאית קופת החולים לתמיכה בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.8 ;
(ג) בעד הגידול בהיקף רכש השירותים האמבולטוריים ביישובי הפריפריה הגאוגרפית, תהיה זכאית קופת החולים לתמיכה בהיקף הגידול האמור במכפלת 0.9 ;
(ד) ככל שקופת החולים לא עמדה בהוראת סעיף 4(ב) יקטן סכום זכאותה המחושב בעד הגידול בהיקף רכש השירותים האמבולטוריים, באופן שיותאם לדרישה.
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסיית מבוטחי הקופה, שגילם 18 ומעלה ביום 1 ביולי בשנת התמיכה; "מטופלים בתרופות מרובות" - מטופלים הנוטלים בקביעות 6 תרופות ומעלה;
מטרת התמיכה לפי מבחנים אלה היא מתן ייעוץ רוקחי למבוטחי קופת החולים;
(1) קופת החולים הפעילה תכנית לייעוץ רוקחי
(2) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכניות;
התמיכה בעבור פעילות ייעוץ רוקחי תינתן בתנאים האלה:
(א) פעילות הייעוץ הרוקחי תתבצע במסגרת מפגש רפואי, שיתקיים בנוכחות הרוקח והמטופל ויתועד ברשומה הרפואית; המפגש יכול שיתקיים כמפגש רפואה מרחוק באמצעות שיחת וידאו או טלפון;
(ב) 80% מפעילות הייעוץ הרוקחי לפחות, תתקיים למטופלים בתרופות מרובות;
(ג) פעילות הייעוץ הרוקחי, תיעשה בהתאם לנוהל מספר 113 של אגף הרוקחות במשרד בדבר "ייעוץ רוקחי יזום ומידע תרופתי על ידי רוקח".
5. אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה
לכל ייעוץ רוקחי תחושב זכאות בסכום של 150 שקלים חדשים;
26. הפעלת תכנית לצמצום השימוש במשככי כאבים
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסיית מבוטחי הקופה, שגילם 18 ומעלה ביום 1 ביולי בשנת התמיכה;
"משככי כאבים" - תרופות לשיכוך כאבים שיפורטו ברשימה שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד;
"שימוש ממושך במשככי כאבים" - רכש משכך כאבים על ידי מטופל, שאינו חולה אונקולוגי, במהלך שישה חודשים לפחות בשנת ההערכה;
"שיעור הגידול במספר המטופלים, העושים שימוש ממושך במשככי כאבים" - שיעור הגידול במספר המטופלים בקרב אוכלוסיית היעד, העושים שימוש ממושך במשככי כאבים בשנת ההערכה, לבין מספרם בשנת ההערכה הקודמת;
"שיעור הגידול הממוצע" - ממוצע חשבוני של שיעורי הגידול במספר המטופלים, העושים שימוש ממושך במשככי כאבים, בשנתיים שקדמו לשנת ההערכה;
מטרת התמיכה לפי מבחנים אלה הינה צמצום השימוש הממושך במשככי כאבים;
לתמיכה לפי מבחנים אלה, תהיה זכאית קופת חולים שעומדת בכל התנאים האלה:
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לצמצום השימוש הממושך במשככי כאבים;
(ב) התוכניות בעבור הפעילויות הנתמכות כללו איתור של קבוצות המטופלים המתאימות להתערבות, העברת המידע האמור למטפלים, הגדרת ההתערבות הנדרשת ובקרה על תוצאות ההתערבות;
(ג) התוכניות הוצגו למשרד הבריאות. הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכניות;
(א) יחושב ההפרש בין שיעור הגידול הממוצע לבין שיעור הגידול במספר המטופלים, העושים שימוש ממושך במשככי כאבים;
(ב) ערך הגדול מ-0 יוכפל במספר המבוטחים המשוקלל לקבלת היקף הצמצום במספר המבוטחים, העושים שימוש ממושך במשככי כאבים;
(ג) לקופת החולים יחושב סכום זכאות לתמיכה, השווה להיקף הצמצום במספר המבוטחים, העושים שימוש ממושך במשככי כאבים, במכפלת 3000 שקלים חדשים;
27. הפעלת תכנית להטמעת שימוש מושכל באנטיביוטיקה במרפאות הקהילה
בפרק זה -
"מידת הקיטון בשיעור הניפוק" - יחושב כקיטון בנקודות אחוז בין ערך הבסיס לבין שיעור הניפוק בשנת ההערכה. במידה וקופת החולים נתמכה בשנים קודמות לפי מבחנים אלו, יחושב כהפרש בין הערך שהושג בשנת ההערכה לבין הערך שהושג בשנה ההערכה האחרונה לפיה נתמכה קופת החולים במבחנים אלו. ערך שלילי לא ייתמך.
"ניפוק"- הפצה של אנטיביוטיקה למבוטחים
"ערך הבסיס" - ממוצע שיעור ניפוק תכשירים אנטיביוטיים למבוטחי הקופה בשנת הבסיס ובשנה שקדמה לה;
"שיעור ניפוק" - המחושב ביחידות (DDD(Defined Daily Dose ל - 1000 מבוטחים ליום.
מטרת התמיכה לפי מבחנים אלה היא הטמעת שימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית להטמעת שימוש מושכל באנטיביוטיקה במרפאות הקהילה (להלן - התוכנית)
(ב) התוכנית המפורטת הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד יוטמעו בתוכנית.
4. אמות המידה לפעילות הנתמכת
(א) למנהל התכנית מונה רופא מומחה במחלות זיהומיות המועסק בתפקיד זה בהיקף של שליש משרה לפחות.
(ב) במסגרת התכנית נקבעו קווים מנחים קליניים לאבחון ולטיפול במחלות זיהומיות שכיחות בקהילה ולפחות במחלות הבאות: ,Tonsillitis, Pharyngitis, Pneumonia, Otitis, Sinusitis, Cellulitis
(Urinary Tract Infection (UTI.
(ג) התכנית הגדירה תהליכי הטמעה ובקרה נדרשים של הקווים המנחים הקליניים בקרב הצוותים המטפלים.
5. אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה
(א) קופת החולים תיתמך בהתאם למידת הקיטון בשיעור הניפוק
(ב) במידה וקופת החולים נתמכה בשנים קודמות לפי מבחנים אלו, תופחת ממידת הקיטון בשיעור הניפוק, שהושגה בשנת ההערכה, מידת הקיטון בשיעור הניפוק, שנתמכה במלואה בשנת ההערכה האחרונה לפיה נתמכה קופת החולים במבחנים אלו. ערך שלילי לא ייתמך.
(ג) בעד כל קיטון בשיעור נקודת אחוז תהיה זכאית קופת החולים ל - 2 מיליון ש"ח, במכפלת חלקה היחסי במספר המבוטחים המשוקלל. בעד קיטון בשיעור מופחת מנקודת אחוז תהיה זכאית קופת החולים לסכום תמיכה יחסי.
28. הפעלת תכניות לשיפור היענות הטיפול התרופתי במחלות כרוניות
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אוכלוסיית מבוטחי הקופה, שגילם 18 ומעלה ביום 1 ביולי בשנת התמיכה;
"הפרש שיעורי ההיענות" - ההפרש בין שיעור ההיענות לטיפול תרופתי בשנת ההערכה או בחלק ממנה, לשיעור זה בשנת הבסיס בתקופה המקבילה;
"מחלות כרוניות" - סוכרת, יתר לחץ דם ויתר שומני הדם (היפרליפידמיה);
"שיעור ההיענות לטיפול תרופתי" - היחס בין מספר שורות המרשם, לתרופות המשמשות לטיפול במחלות כרוניות, שבגינן נרכשו תרופות, לבין כלל שורות המרשם המשמשות לטיפול במחלות כרוניות, שנרשמו בידי רופאי הקופה למטופלים באותו פרק הזמן; לעניין זה, לא יילקחו בחשבון מרשמים, שאינם ניתנים למימוש עקב נסיבות שאינן תלויות בקופת החולים כדוגמת מחסור עולמי בתרופה או קריאה להחזרתה (!6081^;
"שנת הבסיס" - השנה האחרונה בה נתמכה קופת החולים לפי מבחנים אלו, ובמידה וטרם נתמכה, שנת הבסיס. "תרופות למחלות כרוניות" - תרופות למחלות כרוניות, שיפורטו ברשימה שתפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
מטרות התמיכה לפי מבחנים אלה הינה שיפור ההיענות לטיפול התרופתי במחלות כרוניות.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית לשיפור ההיענות לטיפול התרופתי במחלות כרוניות.
(ב) התוכנית כללה איתור של קבוצות המטופלים המתאימות להתערבות, העברת המידע האמור למטפלים, הגדרת ההתערבות הנדרשת ובקרה על תוצאות ההתערבות;
(ג) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכניות;
4. אמות המידה לצבירת הזכאות לתמיכה
(א) לכל קופת חולים יחושב היקף הגידול בהיענות לטיפול תרופתי במחלות כרוניות, אשר יהיה שווה להפרש שיעורי ההיענות במכפלת מספר שורות המרשם, שנרשמו לטיפול במחלות כרוניות בשנת ההערכה;
(ב) לקופת החולים יחושב סכום זכאות לתמיכה, השווה להיקף הגידול בהיענות לטיפול תרופתי במחלות כרוניות, במכפלת 10 שקלים חדשים.
29. הפעלת תכנית להרחבת שירותי הרפואה הניתנים לחולי חסמת ריאות
בפרק זה -
"חולי חסמת הריאות" - חולים המאובחנים כסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית (סק00), שגילם מעל 45 ;
"מחוז מזכה" - מחוז קופה המזכה בתמיכה, בהתאם לתנאים המפורטים במבחנים אלה;
"מספר המבוטחים המשוקלל"- לעניין מבחנים אלה, יילקחו בחשבון מבוטחים מעל גיל 45 בלבד;
"רופא ריאות" - רופא המטפל במחלות ריאה במסגרת שירות מרפאתי ובכלל זאת מומחה במחלות ריאה, מתמחה במחלות ריאה או רופא תחומי, שהוכשר והתנסה בתחום זה והוסמך על ידי קופת החולים להתחיל טיפול בכלל התרופות, המיועדות לטיפול בחסמת הריאות;
להרחיב את שירותי הרפואה לחולי חסמת ריאות, לשם שיפור האבחון והטיפול ולשם מניעת החמרה במצבם.
לתמיכה לפי מבחנים אלה, תהיה זכאית קופת חולים שעומדת בכל התנאים האלה:
(א) קופת החולים הפעילה תכנית להרחבת שירותי הרפואה לחולי חסמת ריאות, לשם שיפור האבחון והטיפול ולשם מניעת החמרה במצבם;
(ב) התוכנית כללה איתור של קבוצות המטופלים המתאימות להתערבות, העברת המידע האמור למטפלים, הגדרת ההתערבות הנדרשת ובקרה על תוצאות ההתערבות;
(ג) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות. הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית;
הזכאות לתמיכה לפי מבחנים אלה תינתן לקופת חולים, המקיימת את אמות המידה שלהלן; קיום אמות המידה ייבדק בעבור כל מחוז קופה בנפרד:
(א) מחוז הקופה הגדיל את מספר המפגשים הרפואיים, המתקיימים בין מבוטחי הקופה במחוז, שגילם עולה על 45, לבין רופאי הריאות , הפועלים במסגרת השירות הרפואי במחוז, ביחס למספר המפגשים הרפואיים האמור בשנת הבסיס; שיעור הגידול האמור לא יפחת משיעור הגידול במספר המבוטחים המשוקלל באותו מחוז, בשנה הקודמת לשנה בעדה מבוקשת התמיכה ביחס לשנה שקדמה לה;
(ב) מספר מפגשי סדנאות השיקום לחולי ריאה שמימן מחוז הקופה לפי קוד מב"ר L3799 : "סדנת שיקום לחולי ריאה, לפגישה", גדל ביחס למספרם האמור במחוז בשנת הבסיס;
(א) מחצית מסכום הזכאות ייצבר בעד פעילות שבוצעה במטופלים, שגילם מעל 65. ככל שסכום התמיכה לו זכאית קופת החולים, אינו עומד בכלל זה, יופחת סכום הזכאות שצברה קופת החולים בעד פעילות למבוטחים שגילם אינו עולה על 65, כך שסכום התמיכה הצבור, יקיים את האמור;
(ב) בעד הגידול במספר המפגשים הרפואיים, שהתקיימו בין מבוטחי הקופה במחוזות המזכים, שגילם עולה על 45 לבין הקרדיולוגים, במסגרת שירותי הרפואה שנתנו במחוזות אלה במהלך שנת ההערכה, ביחס למספר המפגשים הרפואיים כאמור בתקופה המקבילה בשנת הבסיס תיצבר זכאות בסך 200 ₪ למפגש;
(ג) בעד הגידול במספר סדנאות שיקום הריאות, שמימן מחוז הקופה במהלך שנת ההערכה, ביחס למספרם האמור בתקופה המקבילה בשנת הבסיס תיצבר זכאות בסך 80 ש"ח לפגישה.
30. הפעלת תכנית להרחבת שירותי הרפואה הניתנים לחולי אי ספיקת לב
בפרק זה -
"חולי אי ספיקת לב" - חולים המאובחנים כסובלים מאי ספיקת לב. "קרדיולוג" - רופא מומחה בקרדיולוגיה.
להרחיב את שירותי הרפואה לחולי אי ספיקת לב, לשם שיפור האבחון והטיפול ולשם מניעת החמרה במצבם.
(א) קופת החולים הפעילה תכנית להרחבת שירותי הרפואה לחולי אי ספיקת לב, לשם שיפור האבחון והטיפול ולשם מניעת החמרה במצבם;
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות. הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכניות;
(א) למנהל התכנית מונה רופא מומחה בקרדיולוגיה.
(ב) התכנית התמקדה באיתור חולי אי ספיקת לב בקהילה ובמיטוב הטיפול התרופתי בעבור אוכלוסיית מטופלים זו.
(ג) לתכנית נקבעו יעדי תוצאה.
(א) קופת החולים תצבור זכאות בהיקף 70% מעלותה.
(ב) בעד השגת יעד תוצאה של צמצום בימי אשפוז או ירידה בתמותה , תיתמך קופת החולים בהיקף 90% מעלות התוכנית .
31. תמיכה בקופות חולים המפעילות תכנית לקידום בריאות
הצבת עובדי קידום בריאות בפריסה ארצית, במטה, וביחידות של קופת החולים המספקות שרותי בריאות לציבור המבוטחים, הפעלת קבוצות לקידום אורח חיים פעיל ובריא והכשרת עובדי בריאות בגישות מסייעות לתמיכה בשינוי התנהגות בריאות.
(א) קופת החולים הפעילה בשנת ההערכה, תכנית לקידום בריאות;
(ב) התכנית כללה לפחות אחד מתחומי התמיכה והתבססה על העקרונות, המפורטים בתוספות למבחנים אלו;
(ג) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית.
(א) הצבת מקדמי בריאות בתפקידי מטה או במתקני השירות של הקופה.
(ב) הפעלת קבוצות לקידום אורח חיים בריא ופעיל, באחד או יותר מהתחומים המפורטים להלן.
(1) סיוע לחולי סוכרת:
קבוצות הנחיה ותמיכה לקידום אורח חיים בריא ופעיל, המיועדות לחולי סוכרת; לעניין קבוצות אלה, לחולי סוכרת חדשים, לחולי סוכרת לא מאוזנים ולחולי סוכרת, העומדים לעבור לטיפול באינסולין;
(2) פעילות ירידה במשקל וטרום סוכרת (סדנה משותפת):
קבוצות הנחיה ותמיכה לקידום אורח חיים בריא ופעיל, המיועדות למבוטחים שמלאו להם 18 שנה, ולהם 27 BMI ומעלה או שאובחנו כסובלים מטרום סוכרת;
(3) הדרכת ילדים הסובלים מהשמנה והוריהם:
קבוצות להנחיה ולתמיכה בקידום אורח חיים בריא, המיועדות למבוטחים שלא מלאו להם 18 שנים, הממוקמים באחוזון 85 ומעלה במדד ^BMi ולהוריהם;
(4) הדרכת קשישים לאורח חיים בריא ופעיל:
קבוצות להנחיה ולתמיכה בקידום ושימור אורח חיים בריא, כולל הדרכה לביצוע פעילות גופנית מותאמת מצב בריאות, המיועדות למבוטחים שמלאו להם 65 שנים;
(5) הדרכת מתמודדים עם מגבלה נפשית לאורח חיים בריא:
קבוצות להנחיה ולתמיכה בקידום אורח חיים בריא, המיועדות למבוטחים בעלי נכות נפשית בשיעור של 20% נכות ומעלה, בני 18 ומעלה.
(ג) הכשרת מטפלים בנושאי שינוי ושימור התנהגות בריאות והעסקתם.
(א) אמות המידה להעסקת מקדם בריאות:
(1) בהכשרתו וניסיונו הוא עונה על אמות המידה המפורטות בתוספת העשירית למבחנים אלו.
(2) הוא מועסק, כשכיר או כעצמאי, בהיקף העסקה השקול ל-50% משרה לפחות, והגדרת תפקידו
בקופת החולים הינה מקדם בריאות והוא עוסק בקידום בריאות או במחקר ובהוראה בתחום
קידום בריאות.
(ב) אמות המידה להפעלת קבוצות לקידום אורח חיים בריא ופעיל:
1 . אמות המידה להפעלת קבוצות סיוע לחולי סוכרת מפורטות בתוספת האחת עשרה למבחנים אלו.
2. אמות המידה להפעלת קבוצות לפעילות ירידה במשקל וטרום סוכרת (סדנה משותפת) מפורטות בתוספת השתים עשרה למבחנים אלו.
3. אמות המידה להפעלת קבוצות להדרכת ילדים הסובלים מהשמנה ולהוריהם מפורטות בתוספת השלוש עשרה למבחנים אלו.
4. אמות המידה להפעלת קבוצות להדרכה קשישים לאורח חיים בריא מפורטות בתוספת הארבע עשרה למבחנים אלו.
5. אמות המידה להפעלת קבוצות להדרכה למבוטחים המתמודדים עם מגבלה נפשית מפורטות בתוספת החמש עשרה למבחנים אלו.
6. ההשתתפות בסדנאות הנתמכות במסגרת מבחנים אלו לא תהיה כרוכה בגביית תשלום מהמבוטחים.
(ג) אמות מידה להכשרת מטפלים בנושאי שינוי ושימור התנהגות בריאות והעסקתם:
(1) הכשרת המטפלים:
א. המטפלים המשתתפים בהכשרה יהיו ממקצועות הרפואה, הסיעוד ומקצועות הבריאות.
ב. היקף ההכשרה לא יפחת מ - 16 שעות.
ג. תכני ההכשרה יהיו בנושאים הבאים: העצמת מסוגלות אישית (Self efficacy) ; הנעה וליווי לשינוי התנהגות בריאות; תחזוקת שינוי התנהגות בריאות; תמיכה בביצוע שינויי אורחות חיים;
ההכשרה תתבסס על מודלים מבוססי ראיות, המוכרים בספרות המקצועית בתחום ועל מנת לשפר היבטים אלו בעבודתם עם המטופלים.
(2) העסקת המטפלים בנושאי שינוי ושימור התנהגות בריאות:
א. משך מפגש טיפולי ייעודי, שעניינו שינוי ושימור התנהגות בריאות יהיה 45 דקות.
ב. תכני המפגשים הטיפוליים יתועדו ברשומה הרפואית הממוחשבת בנפרד ממפגשים טיפוליים אחרים , המהווים חלק מעבודתו השוטפת של המטפל.
ג. התיעוד יכלול את הנושאים הבאים: נושא ההתערבות שנבחר, תהליך ההתערבות והמודל בו נעשה שימוש, שלב ההתערבות וסטטוס שינוי ההתנהגות
לקופת חולים תחושב זכאות תחומית כדלהלן:
(א) הצבת עובדי קידום בריאות בתפקידי מטה או במתקני שירות של הקופה בהתאם לתנאי סעיף 2א);, 50,000 ₪ לתמיכה במשרה מלאה של מקדם בריאות (או חלק יחסי, החל מ- 50% משרה).
(ב) הפעלת קבוצות לקידום אורח חיים בריא ופעיל בהתאם לתנאי סעיף 2(ב) :
א. בעד מבוטח המשתתף בקבוצה, שמקום מגוריו בפריפריה החברתית - 50 ₪ למפגש;
ב. בעד מבוטח המשתתף בקבוצה, שמקום מגוריו אינו בפריפריה החברתית - 30 ₪ למפגש;
ג. בעד מבוטח המשתתף בקבוצה להדרכת מתמודדים עם מגבלה נפשית לאורח חיים בריא, שמקום מגוריו אינו בפריפריה החברתית - 50 ₪ למפגש;
ד. בעד מבוטח המשתתף בקבוצה המתקיימת בשפה הערבית - 70 ₪ למפגש, בלא תלות במקום מגוריו.
ה. בעד מבוטח יליד אתיופיה המשתתף בקבוצה - 70 ₪ למפגש, בלא תלות במקום מגוריו .
(ג) העסקת עובדי בריאות שהוכשרו כמטפלים בנושאי שינוי ושימור התנהגות בריאות
א. בעד קיום מפגש ייעוץ מתועד עם מטופל - 70 ₪
ב. בעד קיום מפגש ייעוץ מתועד עם מטופל , המתגורר בפריפריה החברתית - 100 ₪
32. צמצום פערים בקרב אוכלוסייה מבוגרת
בפרק זה -
"קבוצות בסיכון" - מטופלים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-[13]1980 או מטופלים המתגוררים באזורי הפריפריה החברתית;
מטרת התמיכה לפי מבחנים אלה, היא צמצום פערים בבריאות בקרב אוכלוסייה מבוגרת, המשתייכת לאחת מקבוצות הסיכון (להלן - אוכלוסיית היעד).
(א) קופת החולים הפעילה במהלך שנת ההערכה תכנית לצמצום פערים בבריאות בקרב אוכלוסיית היעד (להלן - התוכנית).
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית.
התמיכה לפי מבחנים אלה, תינתן בעד פעילות הניתנת למטופלים המשתייכים לאוכלוסיית היעד, בהתאם לקבוצת הסיכון אליה הם משתייכים, כמפורט להלן:
(א) תגבור שירותים לטובת מיצוי זכויות והתמצאות במערכת הבריאות;
(ב) מתן סיוע למניעת החמרה במצבם הרפואי;
(א) תגבור שירותים לטובת מיצוי זכויות והתמצאות במערכת הבריאות: 1 . המענה יינתן על ידי עובדים סוציאליים או נותני שירות ייעודיים;
2. המענה יכול שיינתן באמצעות פגישה פנים אל פנים או באמצעות מוקדים טלפוניים או באמצעים דיגיטליים אחרים, המאפשרים קיום קשר קולי עם המטופל;
(ב) סיוע למניעת החמרה במצב הרפואי:
1 . הסיוע יינתן לאוכלוסייה בכל רחבי הארץ, על פי אמות מידה שוויוניות שיוגדרו מראש על ידי קופת החולים; אמות המידה יועברו לאישור המשרד במסגרת התכנית;
2. הסיוע יכול שיינתן על ידי ביצוע שירותים בפועל או על ידי מתן הנחות על השירותים; הסיוע לא יינתן על ידי מתן החזרים כספיים;
3. הסיוע יכול שיינתן על ידי מתן הנחות על השתתפויות עצמיות, אספקת תרופות לבית המטופל, סיוע ברכש של אביזרי בטיחות או של אמצעי עזר רפואיים;
4. היקף הסיוע לכל מטופל זכאי לפי פסקה זו, לא יעלה על 2,000 שקלים חדשים בשנה;
(א) בעד פעילות שבוצעה לפי סעיף 5(א)(1), תצבור קופת החולים זכאות בסכום של 50 שקלים חדשים בעד כל שעת פעילות ייעודית.
(ב) בעד פעילות שבוצעה לפי סעיף 5(א)(1), תצבור קופת החולים תוספת זכאות בסכום 20 ₪ בעד כל מפגש פנים אל פנים ו- 30 ₪ בעד מפגש פנים אל פנים עם מטופלים המקבלים גמלת הבטחת הכנסה.
(ג) בעד פעילות שבוצעה לפי סעיף 5(א)(2), תצבור קופת החולים זכאות בסכום השווה להיקף הסיוע שהעניקה למטופלים.
33. צמצום פערים וקידום בריאות בקרב משפחות צעירות החיות בעוני 1. הגדרות
בפרק זה -
"אוכלוסיית היעד" - אחד מאלה:
(1) מבוטחות בהריון בר סיכון, המתגוררות בפריפריה החברתית או שזכאיות לגמלה חודשית להבטחת הכנסה, לפי תנאי הזכאות שבסעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-[14]1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה) או לקצבת נכות כללית, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי)[15];
(2) ילד, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, שגילו עד גיל 9, שסובל ממחלה כרונית או מבעיה התפתחותית, המתגורר בפריפריה החברתית או שאחד מהוריו לפחות מבוטח בקופת החולים וזכאי לגמלה חודשית להבטחת הכנסה לפי תנאי הזכאות, שבסעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה או לקצבת נכות כללית בהתאם לחוק הביטוח הלאומי .
הריון בר סיכון" - כהגדרתו בחוזר המנהל הכללי של משרד הבריאות מספר 15/11 בנושא "מעקב קדם
לידתי אחר הריון בר-סיכון: קביעת תחומי אחריותן של קופות החולים";
"התערבויות קהילתיות" - פעילות קהילתית למניעה ולאיתור מוקדם של תחלואה ושל בעיות התפתחות
פיזיות, קוגניטיביות, נפשיות או חברתיות בקרב ילדים עד גיל 9, המתגוררים בפריפריה החברתית;
הפעילות תבוצע על ידי אנשי רפואה ומקצועות הבריאות בשיתוף פעולה עם גורמי קהילה נוספים.
"המחלקה לשירותים חברתיים" - מחלקה לשירותים חברתיים הפועלת ברשות מקומית, כמשמעותה
בסעיף 2 לחוק שירותי הסעד, התשי"ח-[16]1958;
"משפחות החיות בעוני" - משפחות הכוללות בני משפחה מדרגה ראשונה, הנמנים על אוכלוסיית היעד;
"מתאם טיפול" - עובד מקצועות הבריאות, שמונה על ידי קופת חולים לעסוק בתאום טיפול בהתאם
לדרישות המפורטות במבחנים אלו;
מטרת התמיכה לפי מבחנים אלה, היא תמיכה בקופות חולים המפעילות תכוניות לצמצום פערים בבריאות וקידום בריאות בקרב משפחות החיות בעוני.
(א) קופת החולים הפעילה במהלך שנת ההערכה, תוכנית לצמצום פערים בבריאות ולקידום בריאות בקרב אוכלוסיית היעד (להלן - התוכנית); התוכנית תתמקד באחד מתחומי התמיכה המפורטים בסעיף 5 לפחות, ותתבסס על העקרונות המפורטים בתוספות השש עשרה והשבע עשרה למבחנים אלה.
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות; הסתייגויות המשרד הועברו לקופת החולים והוטמעו בתוכנית; התערבויות קהילתיות כמפורט בסעיף 6(א)(2) ועלותן המתוכננת, יוצגו למשרד ויאושרו טרם הפעלתן.
4. תחומי הפעילות הנתמכת
(א) מתן שירות תיאום טיפול לאוכלוסיית היעד.
(ב) פיתוח מענים קהילתיים עבור אוכלוסיית היעד בשיתוף פעולה של גורמים בקהילה.
הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה, תכלול את המרכיבים האלה:
(א) מתן שירות תיאום טיפול לאוכלוסיית היעד:
(1) מתאמי הטיפול הוכשרו על ידי קופת החולים והשתתפו בהכשרה מתאימה, ככל שזו התקיימה על ידי המשרד; ככל שלא התקיימה הכשרה כאמור, תוכר הכשרה מטעם קופת החולים שתאושר במסגרת התוכנית;
(2) יתקיימו שני מפגשי תאום מתועדים לפחות, בין מתאם הטיפול לבין המבוטחת בהריון או הורי הילדים, המשתייכים לאוכלוסיית היעד;
(3) אחד מהמפגשים עם מבוטחות בהריון בר סיכון יכול שיתקיים בתקופת משכב הלידה;
(4) המפגשים יתקיימו בנוכחות פיזית או "מפגשים מרחוק" תוך שימוש במערכת המאפשרת קשר עין בין המתאם למטופלים. במקרים בהם לא ניתן לקיים "מפגש מרחוק" תוך שימוש במערכת המאפשרת קשר עין בשל מגבלות נגישות או אוריינות מצד המטופל ניתן לקיים את המפגשים באמצעות שיחה קולית.
(ב) פיתוח מענים קהילתיים עבור אוכלוסיית היעד בשיתוף פעולה של גורמים בקהילה:
(1) תכנון הפעילות וביצועה ייעשו בתיאום עם אחד מאלה לפחות:
א. גופים המשתייכים למשרדי הממשלה;
ב. גורמי בריאות, חינוך ורווחה ברשות המקומית;
ג. ארגונים חברתיים או עמותות ללא כוונת רווח, העוסקים בענייני בריאות, חינוך ורווחה;
(2) קהל היעד של ההתערבות הקהילתית ברשות המקומית, מונה 20 מבוטחים לפחות.
(3) ההתערבות הקהילתית כללה 3 מפגשים לפחות, פרונטליים או דיגיטליים.
(א) בעד מתן שירות תיאום טיפול, תצבור קופת החולים זכאות כדלקמן: 1 . בעד השלמת תיאום טיפול - 300 שקלים חדשים;
2. בעד השלמת תיאום טיפול, הכולל ביקור בית - 400 שקלים חדשים
3. בעד השלמת תיאום טיפול ביישובי הפריפריה הגאוגרפית -400 שקלים חדשים.
4. בעד השלמת תיאום טיפול, הכולל ביקור בית, ביישובי הפריפריה הגאוגרפית - 500 שקלים חדשים
(ב) בעד פיתוח התערבויות קהילתיות תצבור קופת החולים זכאות כדלקמן: 1 . בעד כל שעת פעילות ייעודית של בעל תפקיד - 100 שקלים חדשים;
2. בעד כל שעת פעילות ייעודית של בעל תפקיד ביישובי הפריפריה הגאוגרפית - 125 שקלים חדשים;
34. אספקת שירותי "בית מאזן" למניעת אשפוז פסיכיאטרי
בפרק זה -
"בית מאזן"- מסגרת לטיפול פסיכיאטרי אינטנסיבי במצבי משבר נפשי חריף, המתקיימת בקהילה במסגרת אמבולטורית ופועלת כמפורט בנוהל האגף לבריאות הנפש של משרד הבריאות מס׳ 77.001, מהדורה מס׳ 2: "אמות המידה להפעלת שירות בית מאזן" (להלן- "נוהל האגף לבריאות הנפש") https://www.health.gov.il/hozer/mtl 77-001 2.pdf. רשימת הבתים המאזנים הפועלים בהתאם לנוהל תפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות. רשימת הבתים המאזנים הפועלים בהתאם לנוהל מופיעה באתר האינטרנט של משרד הבריאות בכתובת:
https://www.health.gov.il/Subiects/mental_health/treatment/Documents/ballancing-homes.pdf
"יום טיפול" -יום עבורו שילמה הקופה לספק השירות בעבור הטיפול ב"בית מאזן"
"יחס הטיפולים" - היחס בין מספר הטיפולים שניתנו במהלך שבעה ימי טיפול או חלק ממנו לבין הנדרש בסעיף 4 להלן.
"מנהל בית מאזן" או "מנהל הבית"- בהתאם לאמות המידה המפורטות בנוהל האגף לבריאות הנפש.
"מצבי משבר נפשי חריף" -מחלות ומצבי מצוקה נפשית חריפה, אשר הטיפול בהם, מתבצע בשגרה במסגרת אשפוז במחלקת אשפוז פסיכיאטרי פעילה.
הפעלת שירותי "בית מאזן" למבוטחים הסובלים ממשבר נפשי חריף, למניעת אשפוז פסיכיאטרי ולקיצור אשפוזים במחלקות פסיכיאטריות.
(א) מספר המטופלים להם מימנה קופת החולים שירותי "בית מאזן" היה לפחות כחלקה היחסי במספר המבוטחים המשוקלל במכפלת 250, בעיגול התוצאה המתקבלת למספר השלם הקרוב.
(ב) השירות ניתן למבוטחי הקופה ללא גביית השתתפות עצמית.
(א) השירות ניתן באחד מהבתים המאזנים, המופיעים ברשימה באתר משרד הבריאות.
(ב) במהלך כל פרק זמן, הנמשך שבעה ימי טיפול (להלן - "שבוע טיפול"), עבר המטופל לפחות 7 טיפולים מתוך סל התרופות והשירותים בתחום בריאות הנפש. בפרק זמן, שמשכו קצר משבעה ימי טיפול, עבר המטופל מספר טיפולים, בהיקף שלא יפחת ממכפלת החלק היחסי של שבעת ימי הטיפול בעשר, כאשר התוצאה מעוגלת למספר השלם הקרוב.
(א) הזכאות תיצבר בעד ימי טיפול ב"בית מאזן", הנכללים במסגרת פרקי הזמן, המקיימים את התנאים לפעילות הנתמכת, כמפורט לעיל.
(ב) לכל קופת חולים ייקבע סכום זכאות ראשוני, שיחושב כסך סכומי הזכאות בעבור כל מטופל.
(ג) סכום הזכאות בעבור כל מטופל יחושב כלהלן: בעד כל יום טיפול עד היום הארבעים וחמש - 500 שקלים חדשים, ובעד כל יום טיפול מהיום הארבעים ושש - 350 שקלים חדשים;
(ד) במידה, ויחס הטיפולים קטן מ - 1.4 תוכפל הזכאות הצבורה בעד אותה תקופה במנת החלוקה של יחס הטיפולים ב- 1.4.
35. גידול באספקת מחוללי חמצן ניידים
בפרק זה -
"מחולל חמצן נייד" - מחולל חמצן המיועד לנשיאה על ידי המטופל ומאפשר לו להתנייד מחוץ לביתו.
גידול באספקת מחוללי חמצן ניידים.
א. מספר מחוללי החמצן הניידים, שספקה קופת החולים למבוטחיה, גדל ביחס למספרם בשנת הבסיס.
ב. קופת החולים קבעה ופרסמה למבוטחיה אמות מידה שוויוניות לקבלת מחוללי חמצן ניידים.
ג. קופת החולים פעלה בהתאם לאמור בחוזר סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים ושב"ן 4/2012 : "השתתפות עצמית בעד בלוני חמצן ומחוללי חמצן" ובלבד שעלות ההשתתפות העצמית למבוטח לא עלתה על 45 ₪ לחודש.
בעד הגידול במספר חודשי השימוש במחוללי חמצן ניידים תצבור קופת החולים זכאות בסך 300 ₪ לחודש.
36. הפעלת תכנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית
בפרק זה -
"טכנולוגיות בריאות דיגיטלית" - מוצר או שירות דיגיטלי שמטרתו לשפר את איכות הטיפול או השירות בתחומי הבריאות והוא נעשה באמצעים דיגיטליים; לעניין זה "מוצר" או "שירות" - מוצר או שירות שתפקודם מבוסס על תוכנה ומרכיב התוכנה בהם הוא משמעותי;
"עלות פיתוח והטמעה" - בכלל זאת עלויות כוח האדם העוסק בפיתוח ובהטמעת הפרויקט הטכנולוגי;
Fast Healthcare Interoperability Resources) FHIR")" - סטנדרט להעברת מידע בריאות, המפותח על ידי הארגון הבינ"ל ; HL7
(א) סיוע במימוש הפעילות הנדרשת בתחומים הנתמכים במבחנים אלו, באמצעות פיתוח והטמעת טכנולוגיות, המסייעות ליישום הפעילות ולמעקב אחר ביצועה;
(ב) פיתוח מענים טכנולוגיים לפתרון בעיות בתחומים הנתמכים במבחנים אלו;
(ג) רכש ציוד לניטור ובדיקה מרחוק;
(ד) הנגשת תשתיות בריאות דיגיטלית לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והגאוגרפית.
(א) קופת החולים הגישה תכנית לפיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית.
(ב) התוכנית הוצגה למשרד הבריאות. הסתייגויות המשרד לתכנית הועברו לקופת החולים והוטמעו בתכנית;
(א) קופת החולים הגישה כל פרויקט הטמעת טכנולוגיה שנכלל בתוכנית בהתאם לנדרש בתוספת השמונה עשרה למבחנים אלו.
(ב) פרויקט הטמעת הטכנולוגיה המוצע נכלל בתחומים המנויים בתוספת התשע עשרה.
(ג) תכנית הפיתוח שהוגשה כללה את כל מרכיבי הפתרון, התכולות, העלויות ואבני הדרך למימושה.
52
(ד) ככל שקופת החולים בקשה להיתמך במספר פרוייקטי פיתוח , עליהם להיות שונים ובלתי תלויים זה בזה.
(ה) בסיום הטמעת כל פרויקט ובטרם קבלת התשלום בגין אבן הדרך האחרונה תגיש קופת החולים דו"ח מסכם בהתאם לנדרש בתוספת העשרים למבחנים אלו.
(א) בעד פרויקט פיתוח והטמעה שאושר על ידי משרד הבריאות תיצבר לקופת החולים זכאות בהיקף 70% מעלותו בפועל.
(ב) בעד פרויקט טכנולוגי, שיוסכם בין משרד הבריאות וקופת החולים כי יפותח בסטנדרט ^^ תיתמך קופת החולים בהיקף 80% מעלותו בפועל.
(ג) בעד רכש ציוד לניטור ובדיקה מרחוק - 90% מעלות הציוד הנרכש.
(א) לאחר אישור הפרויקט בתוכנית הפיתוח וההטמעה - יחולקו 40% מכספי התמיכה בפרויקט.
(ב) לאחר השלמת אבן הדרך הראשונה ,שאושרה בפרויקט - יחולקו 15% מכספי התמיכה בפרויקט.
(ג) לאחר השלמת אבן הדרך השנייה, שאושרה בפרויקט -יחולקו 15% מכספי התמיכה בפרויקט.
(ד) בסיום הפיתוח הטכנולוגי והטמעתו ובכפוף לאישור חטיבת הרגולציה לדו"ח המסכם, שהגישה קופת החולים - יחולקו 30% מכספי התמיכה בפרויקט.
(א) לכל קופת חולים תחושב זכאות מרבית כסך הסכומים הבאים:
1 . חלקה של קופת החולים במספר המבוטחים המשוקלל במכפלת ההפרש שבין סכום התמיכה הכולל לחלוקה למחצית סכום התמיכה, שיוקצה בעד ההערכות להתמודדות עם תחלואת 19- ס00¥1 .
2. חלקה היחסי של קופת החולים במספר חולי 19 - ס00¥1 במכפלת מחצית סכום התמיכה, שיוקצה בעד ההערכות להתמודדות עם תחלואת 19- ס00¥1 .
(ב) לכל קופת חולים תחושב זכאות צבורה כסך זכאויותיה התחומיות.
(ג) בשלב החלוקה הראשון, תיתמך כל קופת חולים בסכום זכאותה המרבית, ובלבד שסכום התמיכה לכל קופת חולים לא יעלה על סכום זכאותה הצבורה.
(ד) בשלב החלוקה השני, ככל שיוותרו כספי תמיכה, יחולקו הכספים בין קופות החולים שלא נתמכו בשלב החלוקה הראשון במלוא סכום הזכאות, בהתאם לחלקן היחסי בסך כל ההפרשים לזכאות, ואולם התמיכה לקופת החולים לא תעלה על ההפרש לזכאות במכפלת 1.1 לעניין זה, "ההפרש לזכאות" - ההפרש בין סכום הזכאות של קופת החולים לבין סך כל התמיכה שקיבלה הקופה בשלב החלוקה הראשון;
(ד) בשנה הראשונה לפעילותה בכל אחד מהתחומים (ד) -(ל), קופת חולים תהיה זכאית לתמיכה, בעד עלויות ההיערכות והקמת התשתית הארגונית הנדרשת באותו התחום:
הסכום שיחולק לקופת חולים כאמור, יהיה שווה ל-10% מסכום הזכאות אותו צברה בפועל, אך לא יעלה על סך כל הוצאותיה הישירות של קופת החולים בגין ההיערכות והקמת התשתית הארגונית לפעילות הנתמכת;
תשתיות דיגיטליות, שפיתוחן והטמעתן נתמכו במסגרת פרק 33 למבחנים אלו , לא תתמכנה במסגרת סעיף זה.
ככל שקופת החולים מקיימת את הפעילות לפי מבחנים אלה באמצעות רכש שירותים על ידי ספק מטעמה, לא יובאו בחשבון הוצאות הספק בגין ההיערכות והקמת התשתית.
(ה) אבני דרך:
1) בכל אחד מתחומי התמיכה, במסגרתם נדרשת קופת החולים להגיש תכנית למשרד הבריאות: לאחר הגשת התכנית והטמעת הערות משרד הבריאות, תיתמך קופת החולים בסך 40% מסכום התמיכה, שהיא צפויה לקבל, בהתאם לתכניתה. סכום זה יקוזז מזכאותה הצבורה של קופת החולים , כפי שתחושב בסיום שנת התמיכה.
2) במהלך חודשי החורף ולמעט אם צוין במפורש אחרת לגבי אחד מתחומי התמיכה: בעד הגשת דיווח אודות מימוש התכנית, בהתאם להנחיות המשרד, תיתמך קופת החולים בהתאם לסך זכאותה הנצברת בתחומי התמיכה השונים וזאת עד למימוש 80% מחלקה היחסי בסכום התמיכה לחלוקה, בהתאם לאמור בסעיף קטן 34(ב) לעיל.
3) 20% הנותרים מסכום התמיכה המתוכנן לחלוקה , יחולק בסיום שנת ההערכה.
(א) בכל מקום בו לא נקבע במפורש בתנאי המבחנים, יוכל משרד הבריאות להכיר כפעילות נתמכת במפגשים טיפוליים מרחוק, כחלופה חלקית או מלאה למפגשים טיפוליים פרונטליים .
(ב) קבלת התמיכה מותנית בדיווח של קופות החולים על קיום תנאי מבחנים אלה, כפי שיורה להן המשרד.
(ג) במסגרת הבקשה לתמיכה בעד הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה, לא תינתן לקופת חולים תמיכה בעד הוצאות, שהוצאו במסגרת תחום פעילות אחר וקופת חולים לא תבקש תמיכה בעד פעילות, שלא פורטה בבקשת התמיכה;
(ד) לא תינתן תמיכה לקופת חולים, שאינה משתפת פעולה עם ביקורת מטעם המשרד.
(ה) תמיכת המדינה לפי מבחנים אלה לא תעלה על 90 אחוזים מכלל עלות הפעילות הנתמכת לפי מבחנים אלה.
(ו) לא תינתן תמיכה לפעילות, הנתמכת בידי משרד ממשלתי אחר .
(ז) בלי לגרוע מן האמור בנוהל, קופת חולים, אשר עשתה שימוש בלתי נאות בכספי התמיכה, השתמשה בהם שלא בעד הפעילות שלשמה ניתנו, שימשה כעמותת צינור לשם העברת הכספים לגוף אחר או הגישה דיווחים כוזבים לגבי כספי התמיכה שאושרו לה, תישלל אפשרותה לקבל תמיכה מן המשרד בשנתיים שלאחר מכן.
(ח) ככל שיתקיים מחקר קליני לאומי מטעם המשרד בנושא הפעילות הנתמכת אשר יאושר על ידי ועדת מחקר, על קופת החולים לשתף פעולה עם המחקר; ככל שקופת החולים החליטה על ביצוע מחקר אחר, עצמאי, בקשר לפעילות הנתמכת, עליה להעביר את תוצאות המחקר למשרד, לפרסם את תוצאותיו ולהנגיש לציבור החוקרים את המידע המחקרי שנאסף לצורך מחקרי המשך, בכפוף לכל דין ולנהלי המשרד.
המבחנים המפורטים להלן - בטלים:
(א) מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המחסנות מבוטחים בגיל הילדות , קשישים ונשים הרות כנגד מחלת השפעת : פורסם בי"פ 8661, עמי3387.
(ב) מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לתמיכה בקופות חולים המפעילות תכנית עבודת צוות לצורך טיפול במטופלים מורכבים ובמרותקי בית: פורסם בי"פ 7969, עמי 1042 . תוקן בי"פ 8317 , עמי12341. תוקן בי"פ 8491, עמי 666.
(ג) מבחנים לתמיכה בקופות חולים המפעילות תכנית לשיפור השירות הרפואי לאוכלוסייה מבוגרת לצורך צמצום מיסוד, דחיית הצורך בטיפול בדיאליזה ועידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל: פורסם בי"פ 8577, עמי 2124.
(ד) מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לתמיכה בקופות חולים המפעילות ומרחיבות תוכניות שיקום בקהילה: פורסם בי"פ 8317, עמי 12309.
(ה) מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לתמיכה בקופות חולים המפעילות תכנית לאשפוז בית: פורסם בי"פ 7978 , עמי 2426. תוקן בי"פ 8333, עמי 12644.
(ו) מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המפעילות תוכניות לייעוץ רוקחי, לצמצום השימוש במשככי כאבים ולשיפור ההיענות לטיפול התרופתי במחלות כרוניות: פורסם בי"פ 8369, עמי 13454.
(ז) מבחנים לחלוקת תמיכות של משרד הבריאות לתמיכה בקופות חולים המפעילות תכנית להרחבת שירותי הרפואה הקהילתיים הניתנים לחולי חסמת ריאות (ס?00) ואי ספיקת לב: פורסם בי"פ 8317, עמי 12324
(ח) מבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המפעילות תכנית למניעת נפילות במהלך השנים 2018-2020 : פורסם בי"פ 7930, עמי 11246. תוקן בי"פ 8202, עמי 9951.
(ט) מבחנים לחלוקת תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המפעילות תוכניות לסיוע למטפלים העיקריים של חולי דמנציה ולאיתור חולי דמנציה חדשים: פורסם בי"פ 8317, עמי 12319.
(י) מבחנים לחלוקת תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המפעילות תכנית לטיפול פליאטיבי: פורסם בי"פ 8317, עמי 12305.
(יא) מבחנים למתן תמיכות של משרד הבריאות בקופות חולים המפעילות תוכניות לקידום בריאות: פורסם בי"פ 8577, עמי 2120.
(יב) מבחנים למתן תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המפעילות תוכניות לצמצום פערים בבריאות ולקידום בריאות בקרב אוכלוסייה מבוגרת: פורסם בי"פ 8379, עמי 13582.
(יג) מבחנים למתן תמיכות של משרד הבריאות לקופות חולים המפעילות תוכניות לצמצום פערים בבריאות ולקידום בריאות בקרב משפחות החיות בעוני: פורסם בי"פ 8583, עמי 2188.
לגבי מבחנים שבטלו בתאריך פרסום מבחנים אלו ושתמכו בפעילות, שראשיתה בתחילת שנת התמיכה 2020 וסופה בסיום
שנת תמיכה זו, תחשב הפעילות שבוצעה בפרק הזמן שמה- 1 לינואר 2020 ועד תאריך פרסום מבחנים אלו, כחלק
מהפעילות שתיתמך בשנת ההערכה שתחילתה ב- 1 ביולי 2020 וסופה ב- 30 ביוני 2021.
תחילתם של מבחנים אלה ביום טי בתמוז היתש"פ (1 ביולי 2020)
___ התשע"פ
(__ 2020)
(803-35-2018-000051)
תוספת ראשונה: אוכלוסיית היעד לחיסון שפעת
א. בני 6 חודשים ומעלה הסובלים ממחלות ממושכות:
1 . מחלת לב וכלי דם נרכשת או מולדת, כולל מחלת לב שיגרונית
2. טרשת עורקים
3. אי ספיקת הלב
4. מחלות ריאה כרוניות כולל אסתמה
5. שחפת
6. מצבים כרוניים לאחר הפרעות נשימתיות בתקופת הילוד
7. מחלת הסוכרת
8. מחלות מטבוליות כרוניות אחרות עם נטייה מוגברת לפתח זיהומים
9. מחלות כרוניות של הכליות ודרכי השתן
10. מחלות כבד
11. מחלות נוירולוגיות
12. מחלות המטולוגיות
13 . מחלות מלוות דיכוי במערכת החיסון, לרבות AIDS ומחלות ממאירות
14. חולים אשר מקבלים טיפול מדכא חסינות
15. חוסר דם ממושך
16 . השמנה חולנית - 40 BMI ומעלה
17. ילדים בגיל 6 חודשים עד 18 שנים המקבלים טיפול ארוך טווח ב- aspirin
ב. כל הילדים מגיל 6 חודשים עד 13 שנים.
ג. אנשים בני 65 שנה ומעלה.
ד. נשים הרות ובטווח זמן של 3 חודשים לאחר הלידה.
ה. אנשים הנמצאים במוסד סגור או סגור למחצה, לדוגמה, פנימיות, בתי אבות, בתי חולים לחולים סיעודיים ולתשושי נפש, בתי חולים פסיכיאטריים, בתי סוהר, מוסדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואחרים.
ו. כל עובדי מערכת הבריאות.
תוספת שניה : כללים לבניית תכנית אשפוז בית פנימי בקופת החולים
תכנית אשפוז בית פנימי תבנה בהתאם לכללים ולעקרונות האלה:
1. תנאים לקבלת מטופלים לתכנית אשפוז בית פנימי
(א) לתכנית יתקבלו מטופלים בוגרים, הסובלים ממחלות פנימיות, כהגדרתן במבחנים אלה.
(ב) המטופלים במחלקה יעמדו באמות המידה הרפואיות, הסיעודיות והסוציאליות הנדרשות, כפי שיפורטו בנוהל הפעלת המחלקה, שיאושר על ידי הנהלת הקופה, ויכלול, בין היתר, התייחסות לנושאים האלה:
(1) האבחנה הרפואית: מחלה פנימית, כהגדרתה במבחן זה; לא יתקבלו לתכנית מטופלים במחלה חריפה, שמחלתם טרם אובחנה;
(2) חומרת המחלה וכנגזר ממנה הניטור והטיפול הרפואי הנדרשים; לא יתקבלו לתכנית מטופלים שמצבם הקליני מתאפיין באחד מאלה:
(א) הכרה מעורפלת, מצבי דליריום, אי יציבות נשימתית או המודינמית;
(ב) מצב פסיכיאטרי, העשוי לסכן את המטופל, למשל פסיכוזה חריפה או חשש לאובדנות;
(ג) חולים שלא הגיבו לטיפול שניתן להם במלר"ד או באשפוז, כפי שמשתקף מבדיקתם, מבדיקות המעבדה והדימות;
(ד) חולים הסובלים ממחלה חריפה, שלגביהם ההערכה הינה כי קיים סיכוי מהותי להחמרה במצבם הרפואי כגון: חולים הסובלים מאירוע כלילי חריף או מאי ספיקה כלייתית חדה;
(3) המצב הסוציאלי והמשפחתי: קיום תמיכה משפחתית וקהילתית; לא יתקבלו לתכנית מטופלים המתגוררים בגפם ונעדרים תמיכה משפחתית רציפה וצמודה ("תומך עיקרי"(;
(4) קיום יכולות קוגניטיביות וטכניות מספקות, מצד המטופל או מצד התומך העיקרי, לצורך שימוש בתקשורת מרחוק ולהפעלת הציוד הנדרש;
(5) לא יתקבל מטופל לתכנית, אלא אם נתן, הוא או אפוטרופסו, את הסכמתו מדעת ובכתב, לאחר שהוסברו לו תנאי האשפוז וכלל המשמעויות הנגזרות (הטיפול המתוכנן, יתרונות וחסרונות אשפוז הבית, סיכונים ואלטרנטיבות). מטופל שנכלל בתכנית ושב בו מהסכמתו, יועבר לאשפוז בבית חולים כללי, במידה ועדיין קיים צורך רפואי באשפוזו.
2. איתור והעברת המטופלים למחלקה
(א) הקבלה למחלקה יכול שתתבצע מהמלר"ד , ממחלקות האשפוז או ממרפאות הקהילה.
(ב) איתור המטופלים המאושפזים בבית החולים, המועמדים להיכלל בתכנית אשפוז הבית, יתבצע באחריות מנהל המלר"ד, מנהלי המחלקות הפנימיות בבית החולים, או מנהלי מרפאות הקהילה, לפי המקרה.
(ג) הקבלה למחלקה תתבצע באישור ובתאום מנהל המחלקה לאשפוז בית בקופת החולים, על בסיס התאמת המטופל ויכולות המחלקה.
(ד) המחלקה לאשפוז בית תבצע את ההתאמות הנדרשות בסביבת האשפוז הביתית, טרם שחרור המטופל לביתו מבית החולים, ובכלל זאת הבאת הציוד והמכשור הרפואי הנדרשים. המטופל לא ישוחרר מבית החולים טרם השלמת ההערכות הנדרשת לקליטתו במחלקה; מומלץ כי משך ההערכות לא יעלה על 6 שעות מההודעה על קבלת המטופל למחלקה; ניתן לחרוג מהוראות פיסקה זו, בהסכמת המטופל ובהתאם לשיקול דעת של מנהל המלר"ד, מנהל המחלקה או מנהל המרפאה, לפי העניין.
(ה) העברת המטופל לביתו מבית החולים תתבצע באמצעות שימוש באמבולנס או ברכב אחר, בהתאמה למצבו הרפואי, בהתאם לשיקול דעת של מנהל המלר"ד, מנהל המחלקה או מנהל המרפאה, לפי העניין, במימון קופות החולים במידה ויידרש.
3. הטיפול והמעקב הרפואי אחר החולה המאושפז במחלקה
(א) קבלה רפואית וסיעודית, על ידי רופא ואחות, יתבצעו מוקדם ככל הניתן בסמוך להגעת המטופל לביתו ובכל מקרה בתוך פרק זמן שלא יעלה על 4 שעות מהגעתו הביתה; במסגרת קבלת החולה למחלקה יוסברו לו נהליה והחולה ומשפחתו יודרכו בשימוש באמצעי הניטור והתקשורת הנדרשים.
(ב) לכל מטופל ייקבע צוות מטפל אישי בהרכב רופא "מנהל טיפול" ואחות, שיהיו אחראים על הטיפול והמעקב מהקבלה למחלקה ועד לשחרור מהמחלקה; יש להימנע ככל הניתן מביצוע שינויים בהרכב הצוות האישי, לצורך שמירת רצף הטיפול בחולה המאושפז בביתו.
(ג) המאושפז במחלקה ייבדק ויטופל על ידי רופא ואחות בביתו מדי יום, לרבות במהלך סופי שבוע וחגים.
(ד) כלל הבדיקות והטיפולים יתועדו ברשומה הרפואית הממוחשבת.
(ה) הטיפול במאושפזים במחלקה יתבצע על בסיס נהלים מחלקתיים רפואיים וסיעודיים, בכללם:
1 . ייקבע אופן המעקב והטיפול הנדרשים במצבים רפואיים שונים , בכלל זאת התמהיל בין מפגשי טיפול
פרונטליים למפגשי טיפול מרחוק , כתלות במצב הרפואי והפסיכוסוציאלי של המטופל. 2. אמצעי הניטור הנדרשים במצבים קליניים שונים ואופן הפעלתם: ע"י המטופל או מטפלו או במהלך ביקור האחות , על מנת לאפשר ביצוע בדיקת רופא מרחוק.
(ו) מוקד רפואי:
(1) החולה המאושפז במחלקה יקושר למוקד רפואי, שיהיה זמין לפניותיו ולפניות בני משפחתו במהלך כל שעות היממה;
(2) המוקד יקיים קשר יזום עם המטופל ומשפחתו מעבר לשעות פעילות המחלקה הרגילות ויערב בהחלטותיו את כונני המחלקה;
(3) צוות המוקד יהיה חשוף למידע רלוונטי מהרשומה הרפואית של המטופלים ויתעד בה את ממצאיו ופעולותיו;
(4) המוקד הרפואי יפעל בכפוף להנחיות המעקב והניטור של צוות המחלקה ויסתייע בפרוטוקולי מעקב מובנים ובאמצעים טכנולוגיים, המאפשרים תקשורת ויזואלית עם המטופל והערכת מצבו הרפואי באמצעות מדידה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים כגון: חום, דופק, לחץ דם, מספר נשימות, רוויון חמצן, רישום א.ק.ג;
(5) צוות המוקד יוכשר לזהות, בהתאם לממצאי הניטור, מקרים שבהם יש צורך להזניק לבית המטופל אמבולנס או אמבולנס טיפול נמרץ, במקרים בהם קיים חשש לסכנת חיים מידית.
(ז) צוות המחלקה, רופאים ואחיות, יקיים כוננות רפואית וסיעודית מתמדת , שתאפשר הגעה בעת הצורך לבית המטופל, מעבר לשעות הפעילות הרגילות של הקופה, בתוך שעה לכל היותר.
(ח) בדיקות מעבדה (דם, שתן וכוי) יתבצעו בבית המטופל, בהתאם לצורך.
(ט) בדיקות דימות נדרשות יתבצעו בבית המטופל, במרפאות ובמכוני הקופה או בבית החולים, בהתאם לצורך ולדחיפות הנדרשת.
(י) ייעוצי רפואה מקצועית יינתנו בהתאם לצורך, ולדחיפות הנדרשת בבית המטופל, במכוני הקופה או בבית החולים;
אפשר כי במקרים המתאימים, יתבצעו ייעוצי רפואה מקצועית גם באמצעות שימוש באמצעי "רפואה מרחוק".
59
(יא) טיפולי מקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכו׳) יתבצעו בבית המטופל; אפשר כי במקרים המתאימים,
יתבצעו טיפולי מקצועות הבריאות גם על ידי שימוש באמצעי "רפואה מרחוק". (יב) הסעת המטופלים לצורך ביצוע בדיקות דימות, ייעוצים מקצועיים או בדיקות וטיפולים אחרים, יתבצעו באחריות קופת
החולים ובמימונה, באמצעות שימוש ברכב המתאים למצבו הרפואי של המטופל. (יג) הפניית החולה לאשפוז בבית החולים מהמחלקה תתבצע בהחלטת מנהל המחלקה או בידיעתו; במקרה זה קופת החולים
תממן את העברת החולה לבית החולים. (יד) בסיום אשפוז הבית, המטופל יועבר להמשך טיפול הרופא הראשוני או היחידה לטיפולי בית, תוך תיעוד מהלך האשפוז וההמלצות במכתב שחרור ושמירה על רצף הטיפול המתחייב.
(א) המחלקה לאשפוז בית פנימי תלווה בצמידות על ידי צוות בטיחות הטיפול המחוזי בקופת החולים, שיסייע בקביעת נהלי בטיחות פרטניים, ירכז דיווחי ניהול סיכונים ויסייע בתחקורם לצורך תהליכי למידה ושיפור.
(ב) המחלקה תדווח למשרד על אירועים חריגים כנדרש בתקנות ובחוזרי המשרד .
(א) קופת החולים תקבע מדדי איכות למעקב אחר הצלחת התכנית, ובכללם שיעור מטופלי המחלקה המופנים לאשפוז בבית החולים.
(ב) קופת החולים תקיים סקר שביעות רצון בקרב מטופלים במחלקה ובני משפחותיהם, המהווים "תומכים עיקריים".
קופת החולים תקיים בקרות מקצועיות ומנהליות תדירות אחר עבודת המחלקה בחתכים המקצועיים השונים
תוספת שלישית: כללים לבניית תכנית עבודת צוות למטופלים מורכבים
(א) הצוותים המטפלים בחולה המורכב יהיו צוותים קבועים בעבור כל מטופל; ככל שמי מאנשי הצוות עזב את הצוות, יחליפו בצוות בעל מקצוע דומה וקבוע;
(ב) בתכנית יפורטו אמות המידה להכללת מטופלים מורכבים, ובכלל זאת יקבעו מצבים, שבהם יופעל צוות מטפל בסיסי והמצבים המחייבים הפעלת צוות מטפל מורחב;
(ג) בתכנית יפורטו העקרונות לבניית תכנית הטיפול למטופל מורכב:
I . אופן שיתוף המטופל המורכב ומשפחתו בקביעת תכנית הטיפול ובביצועה: תתקיים ישיבה אחת משותפת לפחות של
כלל חברי הצוות, בכלל זאת המטופל ומשפחתו בסמוך לתחילת התכנית; הישיבה יכול שתהיה בנוכחות פיזית של חברי הצוות או על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים, שאינם מחייבים נוכחות פיזית של חברי הצוות;
2. אופן היישום של תפיסת עבודת הצוות, תוך מימוש מירב היכולת המקצועית של כל אחד מחברי הצוות;
3. אופן חלוקת העבודה בין בעלי התפקידים בצוות המטפל ושיתוף הפעולה ביניהם תוך מינוי דמות מקצועית, שתשמש כמתכלל הטיפול (case coordinator) ותהיה אחראית על מימוש התכנית האישית; קביעת זהותו של מתכלל הטיפול תעשה תוך התחשבות בטיב המורכבות המאפיינת את המטופל;
4. אופן קבלת ההחלטות, הדיווח והעדכון בין אנשי הצוות;
5. אופן השילוב בין מענה רפואי דחוף למענה רפואי שגרתי;
6. אופן השילוב בין מענה רפואי פרונטלי למענה רפואי "מרחוק".
7. אופן שילוב של מערכות תמיכה קהילתיות מחוץ למערכת הרפואית, במסגרת תכנית הטיפול;
8. קביעת אופן שמירת רצף הטיפול במהלך אשפוז ובמעבר בין אשפוז ובין רפואה בקהילה;
9. אופן שיקוף מדדי הצלחת תכנית הטיפול האישית למטופל ולשאר חברי הצוות המטפל בהתאם למדדים שיקבעו בתכנית האישית;
10. ביצוע סיכום תקופתי מתועד, רב מקצועי, של עמידה ביעדי התכנית האישית, בעת השלמת התכנית או בתדירות שנתית לפחות.
II . תכנית טיפול אישית תכלול את הדרישות האלה:
א. משך הטיפול בכל מטופל לא יפחת משלושה חודשים;
ב. קיום מפגש אחד לפחות של כל אחד מחברי הצוות המטפל הבסיסי עם המטופל בטווח זמן של חודשיים מהכללתו בתכנית;
ג. קיום תכנית טיפול אישית מתועדת בטווח זמן של חודש מהכללתו של המטופל בתכנית;
ד. יכולתו המתמשכת של כל אחד מחברי הצוות לקיים מפגשים פרונטליים עם המטופל, לצד האפשרות לקיים מפגשי רפואה מרחוק;
ה. קיום מפגשים רפואיים מתועדים עם מנהל הטיפול בתדירות רבעונית לפחות;
ו. קיום מפגשים רפואיים מתועדים עם כל אחד מחברי הצוות האחרים , פעם בחציון לפחות;
ז. זמינות גבוהה של מתאם הטיפול המנהלי למטופל ולצוות המטפל במהלך שעות פעילות הקופה;
ח. קיום דיון מעקב מקצועי מתועד של חברי הצוות המטפל בתדירות רבעונית לפחות, ובכל מקרה טרם החלטה על הפסקת הטיפול הצוותי.
תוספת רביעית: כללים לבניית תכנית עבודת צוות למרותקי בית
(ד) הצוותים המטפלים בחולה מרותק הבית יהיו צוותים קבועים בעבור כל מטופל; ככל שמי מאנשי הצוות עזב את הצוות, יחליפו בצוות בעל מקצוע דומה וקבוע;
(ה) בתכנית יפורטו אמות המידה להכללת מרותקי בית;
(ו) בתכנית יפורטו העקרונות לבניית תכנית הטיפול למרותק בית:
12. אופן שיתוף המטופל המורכב ומשפחתו בקביעת תכנית הטיפול ובביצועה: תתקיים ישיבה אחת משותפת לפחות של כלל חברי הצוות, בכלל זאת המטופל ומשפחתו בסמוך לתחילת התכנית; הישיבה יכול שתהיה בנוכחות פיזית של חברי הצוות או על ידי שימוש באמצעים טכנולוגיים, שאינם מחייבים נוכחות פיזית של חברי הצוות;
13. אופן היישום של תפיסת עבודת הצוות, תוך מימוש מירב היכולת המקצועית של כל אחד מחברי הצוות;
14. אופן חלוקת העבודה בין בעלי התפקידים בצוות המטפל ושיתוף הפעולה ביניהם תוך מינוי דמות מקצועית, שתשמש כמתכלל הטיפול (case coordinator) ותהיה אחראית על מימוש התכנית האישית; קביעת זהותו של מתכלל הטיפול תעשה תוך התחשבות בטיב המורכבות המאפיינת את המטופל;
15. אופן קבלת ההחלטות, הדיווח והעדכון בין אנשי הצוות; 16 . אופן השילוב בין מענה רפואי דחוף למענה רפואי שגרתי;
17. אופן השילוב בין מענה רפואי פרונטלי למענה רפואי "מרחוק".
18. אופן שילוב של מערכות תמיכה קהילתיות מחוץ למערכת הרפואית, במסגרת תכנית הטיפול;
19. קביעת אופן שמירת רצף הטיפול במהלך אשפוז ובמעבר בין אשפוז ובין רפואה בקהילה;
20. אופן שיקוף מדדי הצלחת תכנית הטיפול האישית למטופל ולשאר חברי הצוות המטפל בהתאם למדדים שיקבעו בתכנית האישית;
21. ביצוע סיכום תקופתי מתועד, רב מקצועי, של עמידה ביעדי התכנית האישית, בעת השלמת התכנית או בתדירות שנתית לפחות.
22. תכנית טיפול אישית תכלול את הדרישות האלה:
א. ככלל, המפגשים הרפואיים של מנהל הטיפול, הרופאים המקצועיים, האחות, עו"ס ומקצועות הבריאות יתבצעו בבית המטופל, אך יתכנו נסיבות בהן התכנית תכלול גם מרכיבי שימוש במערכת רפואה מרחוק;
ב. ביצוע הערכה גריאטרית בתדירות שנתית;
ג. ביקורי מנהל הטיפול יתקיימו בתדירות רבעונית לפחות;
ד. ביקורי אחות יתקיימו פעמיים ברבעון לפחות;
ה. ביקורי עו"ס, דיאטנית, פיזיותרפיסט ומרפא בעיסוק יתקיימו בטווח חצי שנה מהכללת המטופל בתכנית ולאחר מכן יתקיימו ביקורי מקצועות הבריאות בהתאם לצורך ולפחות על ידי שני מטפלים בחציון;
ו. זמינות גבוהה של מתאם הטיפול למטופל ולצוות המטפל במהלך שעות פעילות הקופה;
ז. בדיקות דם, אם נדרשות, תבוצענה בבית המטופל;
ח. ביקורי רופאים מהרפואה המקצועית יתקיימו בבית המטופל או באמצעות מערכת רפואה מרחוק, במקרים המתאימים.
ט. זמינות גבוהה של מתאם הטיפול המנהלי למטופל ולצוות המטפל במהלך שעות פעילות הקופה;
י. קיום דיון מעקב מקצועי מתועד של חברי הצוות המטפל בתדירות רבעונית לפחות, ובכל מקרה טרם החלטה על הפסקת הטיפול הצוותי.
תוספת חמישית: עקרונות עליהם תתבסס התכנית למניעת נפילות
תכנית למניעת נפילות תכלול, בין היתר, את המרכיבים שלהלן:
(1) ביצוע סקר שנתי, מתועד ברשומה הרפואית, של מידת הסיכון לנפילות, בקרב אוכלוסיית היעד, כמפורט להלן:
(א) תשאול שנתי לגבי אירועי נפילות, קושי בהליכה או הפרעה בשיווי המשקל של אוכלוסיית היעד - האם המבוטח נפל בשנה האחרונה והאם חש קושי בהליכה או בשיווי משקל;
(ב) בהינתן אירועי נפילה יש לתשאל לגבי שכיחותם, מאפייניהם ונסיבותיהם;
(ג) במטופלים שנפלו פעם אחת או יותר, או שציינו קיום קושי בהליכה או הפרעה בשיווי המשקל, יש לבצע בדיקה קלינית להערכת היציבות בהליכה למשל Get Up and Go" test",
(ד) רמת הסיכון של המבוטחים תוגדר כדלהלן:
(1) סיכון נמוך - ללא עדות לנפילות או לקושי בהליכה או להפרעה בשיווי המשקל בשנה האחרונה;
(2) סיכון בינוני - המטופל חווה בשנה האחרונה נפילה בודדת, שלא הסתיימה בנזק שחייב התערבות רפואית;
(3) סיכון גבוה - המטופל חווה נפילה בשנה האחרונה, שהייתה כרוכה בפגיעה שחייבה התערבות רפואית, או שחווה למעלה מנפילה אחת או שמבדיקתו עולה כי סובל מקושי בהליכה או מהפרעה בשיווי המשקל;
(2) המשך הערכה וטיפול לפי אומדן הסיכון -
(א) לגבי מבוטחים ברמת סיכון נמוכה - להמליץ על תכנית פעילות גופנית לשימור היציבות ושיווי המשקל (למשל טאי - ציי);
(ב) לגבי מבוטחים ברמת סיכון בינונית - להפנותם לתכנית פעילות גופנית לשימור היציבות ושיווי המשקל, בפיקוח פיזיותרפיסט;
(ג) לגבי מבוטחים ברמת סיכון גבוהה - להפנותם לביצוע הערכה גריאטרית כוללנית למניעת נפילות ובהתאם לתוצאות ההערכה לכוון את ההתערבות הטיפולית ובכלל זה הפנייה לתכנית פעילות גופנית למניעת נפילות וביצוע הערכת בטיחות של סביבת המגורים.
תוספת שישית : עקרונות תכנית להתמודדות עם דמנציה
1. גורמי סיכון לקיום דמנציה:
(א) קיום גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים: סוכרת, היפרליפידמיה, עישון, יתר לחץ דם או השמנה.
(ב) ידוע על קיום מחלת לב איסכמית, מחלת כלי דם פריפרית (pvd) או אירוע של שבץ מוחי בעברם.
(ג) חולי חסמת ריאות.
(ד) חולים במחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית כגון מחלת פרקינסון.
2. עקרונות ההתערבות הטיפולית במרפאה:
(א) אנמנזה: הערכה קוגניטיבית והתנהגותית לאורך הזמן, שלילת דליריום, שלילת קיום דיכאון והשפעת תרופות, הערכת איזון גורמי סיכון וסקולריים.
(ב) ביצוע בדיקה גופנית רלוונטית.
(ג) השלמת בדיקות מעבדה כגון: ספירת דם, סוכר, אלקטרוליטים, סידן, tsh, וויטמין (B12) ובדיקות דימות במקרים הקליניים המתאימים כגון: חבלת ראש, חשד לאירוע מוחי, חשד לממאירות, חשד לקיום מחלה נוירולוגית אחרת.
(ד) ביצוע תבחינים קוגניטיביים כגון MINICOG ,MOCA ,MMSE וביצוע של אומדני התפקוד IADLD ADL.
(ה) הפניית המטופל לביצוע הערכה גריאטרית במקרה של חשד לדמנציה.
(ו) קביעת תכנית התערבות טיפולית בכללה טיפול תרופתי, מעורבות מטפלים נוספים ומעורבות גורמי רווחה וקהילה אחרים לתמיכה בחולה ובמשפחתו.
(ז) לשקול אפשרויות תמיכה במטפל העיקרי באמצעות קיום סדנאות פרטניות, שיועברו על ידי עובדות סוציאליות, שהוכשרו לנושא.
(ח) הגברת המודעות ובמידת האפשר סיוע בהכנת ייפוי כוח או מתן הנחיות רפואיות מקדימות על ידי המטופל.
תוספת שביעית : תכני הכשרה לעו"ס המעבירים מפגשי הנחיה לתמיכה במטפל עיקרי
1 . אלצהיימר ודמנציה: מהם אלצהיימר ודמנציה, תסמינים אופייניים, התנהגויות מאתגרות, אבחון ותקשורת.
2. תכנית ליווי וטיפול פרטני במשפחות המתמודדות עם דמנציה מיהו המטפל העיקרי, מה זה אומר להיות מטפל עיקרי, ההשלכות ודרכים להתמודדות מיטיבה.
3. המשפחה המתמודדת עם חולה דמנציה: מה קורה למשפחה במשבר, השפעתה על הפרט במשפחה, המשפחה כמשאב להתמודדות.
4. מודל ההתערבות לסיוע למטפל העיקרי.
תוספת שמינית : כללים לבניית תכנית שיקום בית בקופת החולים
תכנית שיקום בית תבנה בהתאם לכללים ולעקרונות האלה:
(1) התכנית תנוהל בידי רופא אחד או יותר, שהוא רופא מומחה ברפואה שיקומית או רופא מומחה אחר המנוסה בביצוע הערכה ובקביעת תכנית שיקומית (להלן - מנהל תכנית שיקום הבית);
(2) התוכנית תכלול נוהל פנימי שבו ייקבעו הנחיות לעניין איתור והפניית מטופלים בהתבסס בין השאר על חוזר מנהל רפואה מספר 4/2009 "אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים", וכן תכלול תנאים והנחיות ליישום הטיפול במסגרת שיקום בית;
(3) התוכנית תגדיר אמצעים לפיקוח ולבקרה על יישום התוכנית, אשר יבטיחו את איכות הטיפול השיקומי הניתן במסגרת התוכנית, לפי אמות המידה המקצועיות המקובלות ולפי התנאים שנקבעו בנוהל הפנימי ובמבחנים אלה;
(4) התוכנית תבוצע בידי צוות שיקום רב-מקצועי (להלן - צוות השיקום) אשר יכלול רופא ואחות וכן מטפלים רפואיים במקצועות הבריאות הנוגעים לעניין ובהם עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור ובבליעה, ייעוץ תזונאי;
(5) מנהל תכנית שיקום הבית יבצע הערכה רפואית ותפקודית רב תחומית לכל מטופל בתחילת הטיפול, ויקבע תכנית טיפול שיקומית על בסיסה, ולאחר מכן יבצע הערכה שיקומית בתדירות של פעם בשבועיים, לפחות; מנהל תכנית שיקום הבית יקבע גם את מועד סיום השיקום והמשך הטיפול והמעקב הנדרשים בתום השיקום;
(6) למטופל תבוצע הערכה תפקודית ^ע^ בתחילת ובסיום תכנית הטיפול השיקומית;
(7) תכניות השיקום המקצועיות (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וכיוצא באלה) יותאמו בידי מטפלי מקצועות הבריאות לפי הצורך הרפואי, בתיאום ובאישור מנהל תכנית שיקום הבית;
(8) רופא מטפל מצוות השיקום, יבקר בבית המטופל בתדירות של פעם בשבועיים לפחות;
(9) אחות מתוך צוות השיקום, תבקר בבית המטופל בתדירות שבועית לפחות;
(10) יבוצעו טיפולים בבית המטופל על ידי איש צוות אחד או יותר מצוות השיקום, למעט אחות ורופא: הטיפולים יבוצעו בתדירות של 5 טיפולים בשבוע לפחות, ב-3 ימים מתוך ימות השבוע לפחות;
(11) ימונה כונן שיהיה זמין טלפונית למטופל במהלך שעות פעילות קופת החולים;
(12) משך שיקום הבית לכל מטופל יהיה שבועיים לפחות;
(13) היה והשיקום נדרש לאחר אשפוז - תחילת הטיפול השיקומי במסגרת שיקום הבית תתבצע לכל המאוחר בתוך 72 שעות משחרור מבוטח מאשפוז;
(14) הטיפול השיקומי יתועד ברשומה הרפואית הממוחשבת של המבוטח בקופת החולים.
תוספת תשיעית : כללים לבניית תכנית שיקום בית מרחוק בקופת החולים
תכנית שיקום בית מרחוק תבנה בהתאם לכללים ולעקרונות האלה:
(1) לתכנית נקבע מנהל רפואי , האחראי על השירות ובכלל זה:
1 . אחראי להכשרת המטפלים למתן טיפולי שיקום מרחוק;
2. אחראי לקיום נהלי בטיחות למתן טיפול השיקום מרחוק ובכלל זה הגדרת המצבים בהם אין להעניק טיפול שיקום מרחוק;
3. אחראי להתאמת סוג המכשור הטכנולוגי, המשמש לשיקום מרחוק, ובכלל זאת לקיום אישורי אמ"ר נדרשים;
4. אחראי לקיום מערך בקרה ולקיום נהלי אבטחת איכות בדגש על עבודה בהתאם לנהלי השירות, על דיווח במקרים חריגים ועל שמירת רצף הטיפול;
(2) התכנית מופעלת בכפוף לאמות המידה, המפורטות בחוזר מנהל הרפואה 15/2012 בנושא "אמות מידה להפעלת שירות בריאות מרחוק" ובחוזר מנהל הרפואה 4/2009 בנושא "אמות מידה למתן טיפול שיקומי לקשישים";
(3) המטופלים שהשתתפו בתכנית הביעו את הסכמתם לכך וזאת לאחר שנמסר להם המידע, הנדרש לצורך קבלת ההחלטה;
(4) השירות ניתן למטופל כחלק מתכנית שיקום אישית כוללת, לאחר ביצוע הערכה שיקומית על ידי רופא שיקום ותוך היוועצות במידת הצורך עם מטפלי מקצועות הבריאות;
(5) השירות כולל טיפולי שיקום מרחוק במקצועות הבריאות, כולם או חלקם, בהתאם לצורך הרפואי;
תוספת עשירית: כשירות מקצועית נדרשת ממקדם בריאות
בעל הכשרה אקדמית בתחום קידום בריאות ממוסד אקדמי בארץ או מחוץ לישראל, על פי אחת מהחלופות האלה:
(א) בעל תואר שני בתחום בריאות הציבור, במגמת קידום בריאות.
(ב) בעל תואר שני או דוקטורט במקצועות הבריאות, בריאות הציבור או מדעי החברה, שקיבל הכשרה נוספת בתחום קידום בריאות - בקורסים אוניברסיטאיים בקידום בריאות (בהיקף של לפחות 4 קורסים של שעתיים סמסטריאליות במגמת קידום בריאות בבתי הספר לבריאות הציבור).
(ג) בוגר קורס "מובילי קידום בריאות" של משרד הבריאות בשנים 2009-2015.
(ד) עובדי קידום בריאות ותיקים בקופת החולים, שבשנת 2015 כבר צברו וותק של חמש שנות ניסיון מוכח כמקדמי בריאות בקופת חולים.
תוספת אחת עשרה: אמות המידה להפעלת קבוצות סיוע לחולי סוכרת
(א) מספר המשתתפים בכל קבוצה לא יעלה על 18 מטופלים;
(ב) תכנית הטיפול תקנה למשתתפים כלים להתמודדות עם שינוי באורח החיים, בעקבות מחלת הסוכרת, וכלים לניהול עצמי של המחלה בשלוש דרכים עיקריות:
1 . הקניית מידע מתאים לגבי המחלה, הטיפול במחלה, דרכי ההתמודדות עם המחלה, מניעת סיבוכים, חשיבות המעקב והאפשרות לנהל אורח חיים תקין ופעיל למרות המחלה;
2. הנחיה לשינוי התנהגות בריאותית ולהעצמת המסוגלות העצמית (self efficacy) ;
3. תמיכה קבוצתית (; (Peer support
(ג) במסגרת הטיפול יתקיימו בין 6 ל-9 מפגשים לפחות, שאורכם שעה וחצי עד שעתיים לפחות, ושאורכם הכולל הוא 12שעות לפחות;
(ד) הטיפול יינתן בידי מנחה אחד לפחות, העוסק באחד ממקצועות הטיפול האלה: רופאים, אחים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, עובדים סוציאליים, עובדי קידום בריאות או פסיכולוגים קליניים, שעברו הכשרה מתאימה להנחיית קבוצה בנושא זה;
תוספת שתים עשרה: אמות המידה להפעלת קבוצות לפעילות ירידה במשקל וטרום סוכרת (סדנה משותפת(
(א) מספר המשתתפים בכל קבוצה לא יעלה על 18 מטופלים;
(ב) תוכנית הטיפול שלפיה יפעלו הקבוצות, מיועדת לשינוי הרגלי האכילה של משתתפי הקבוצה, ותכלול הדרכה עדכנית בנושא תזונה, דיאטה ובניית תפריט, ופעילות גופנית; התכנים ימוקדו בהגברת המודעות העצמית להרגלי אכילה והקניית כלים להתמודדות עם פיתויים תזונתיים; הטיפול יכלול הדרכה לפעילות גופנית לכל משתתפי הקבוצה והפניה לפיזיותרפיה, במידת הצורך, למי שמתגלה אצלו בעיה מיוחדת בביצוע פעילות גופנית; במהלך המפגשים יבוצע מעקב אחר ירידה במשקל על ידי הצוות המנחה בקבוצה;
(ג) במסגרת תכנית הטיפול יתקיימו 10 מפגשים לפחות, ומשכו של כל מפגש יהיה שעה וחצי לפחות;
(ד) המרכיב הטיפולי יתבצע על ידי דיאטן קליני, בעל ניסיון והכשרה בהנחיית קבוצות;
תוספת שלוש עשרה: אמות המידה להפעלת קבוצות להדרכת ילדים הסובלים מהשמנה ולהוריהם
(א) קבוצות הטיפול מיועדות לילדים ולבני נוער הסובלים מהשמנה או להוריהם,.
(ב) קבוצות טיפול לילדים ולבני נוער יתקיימו בהפרדה לקבוצות הגיל הבאות:
(1) בני 6 עד 9 שנים;
(2) בני 10 עד 14שנים;
(3) בני 15 עד 18 שנים;
(ג) מספר המשתתפים בכל קבוצה לא יעלה על 15 ילדים או בני נוער;
(ד) מספר משתתפים בקבוצת הורים לא יעלה על 18 הורים ;
(ה) כל קבוצה תקיים 5-10 מפגשים;
(ו) צוות הטיפול יכלול מטפל שהוא פסיכולוג או עובד סוציאלי או מקדם בריאות, שעבר הכשרה מתאימה להנחית קבוצות הורים לילדים הסובלים מהשמנה;
(ז) לפני כניסה לקבוצה של ילד/ה או נער/ה יתקיים ביקור מתועד אצל רופא הילדים/משפחה. בסיום הסדנה יועבר לרופא סיכום בכתב.
(ח) הנחיית פעילות גופנית לילדים ונוער תיעשה בידי מדריך העומד בדרישות לפי אחת מהחלופות האלה:
(1) מדריך לאימון קטינים כהגדרתו בחוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) התשנ"ד-191994;
(2) מורה לחינוך גופני בבית ספר;
(3) פיזיותרפיסט שעבר הכשרה בנושא אימון לפעילות גופנית לאוכלוסיות החולות במחלות כרוניות;
(4) בעל מקצוע בתחום הבריאות שעבר הכשרה ייעודית לאימון ילדים עם ליקויי בריאות;
(ט) תוכנית הטיפול שלפיה יפעלו הקבוצות תוקדש לאחת או יותר ממטרות אלה:
(1) עידוד ירידה באחוזון ה-BMI בקרב הילדים או בני הנוער המשתתפים בתוכנית;
(2) שיפור הכושר הגופני ועידוד פעילות גופנית בקרב הילדים או בני הנוער המשתתפים בתוכנית;
(3) הגברת מעורבות ההורים בשינוי סביבת הבית, הרגלי האכילה והפעילות הגופנית של ילדיהם;
(4) הקניית כלים וידע בנושאי תזונה בריאה ושיפור הרגלי אכילה, תוך מעורבות ונוכחות הורית לשם העצמת הסמכות ההורית והדרכת הילדים בעיצוב הרגלי תזונה נבונה;
תוספת ארבע עשרה: אמות המידה להפעלת קבוצות הדרכת קשישים לאורח חיים בריא
(א) תכני הקבוצה יכללו לפחות אחד מהבאים:
(1) העצמת המשתתפים, והקניית מידע מתאים, לשמירה על בריאות ואורח חיים בריא בגיל 65 ומעלה. ניהול אורח חיים פעיל ובריא בגיל המבוגר, אוריינות בריאות כולל אוריינות בריאות דיגיטלית, שימוש מושכל בתרופות והתמודדות עם ריבוי תרופות, תזונה, המעקב הרפואי העיתי וביצוע בדיקות סקירה;
(2) סדנה לפעילות גופנית בקבוצה והדרכה והעצמה להטמעה ולקיום אורח חיים פעיל.
(ב) מספר המשתתפים בכל קבוצה לא יעלה על 18 מבוטחים;
(ג) כל קבוצה תקיים עד 6-9 מפגשים, שאורכם שעה וחצי עד שעתיים לפחות;
(ד) הקבוצה תודרך על ידי מנחה אחד לפחות, העוסק באחד ממקצועות הטיפול האלה: רופאים, אחים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, עובדים סוציאליים, רוקחים, עובדי קידום בריאות או פסיכולוגים קליניים, שעברו הכשרה מתאימה להנחיית קבוצה בנושא זה;
(ה) הפעלת מפגשים/סדנאות לפעילות גופנית, תתבצע על ידי אחד מאלה:
מורה לחינוך גופני;
מדריך ספורט בעל תעודת הסמכה, כהגדרתה בחוק הספורט, התשמ"ח-8 8 19 20;
הפעילות הגופנית במסגרת הסדנאות תכלול, בין היתר, פעילות ארובית, אימוני התנגדות, תרגילי גמישות ותרגילי שיווי משקל;
(ו) לפחות מפגש אחד יתקיים בשיתוף עם נציגי הרשות המקומית הרלוונטית (כגון: מחלקת בריאות, רווחה, התנדבות);
תכני הסדנא ייבחרו בהתאם לצרכי קבוצת היעד;
תוספת חמש עשרה: אמות המידה להפעלת קבוצות הדרכת מתמודדים עם מגבלה נפשית לאורח חיים
(א) מספר המשתתפים בכל קבוצה לא יעלה על 18 מבוטחים;
(ב) תכנית המפגשים תקנה למשתתפים כלים להתמודדות עם שמירה על אורח חיים בריא בדרכים הבאות:
(1) הקניית מידע מתאים לשמירה על בריאות ואורח חיים בריא. ניהול אורח חיים פעיל ובריא בגיל המבוגר, אוריינות בריאות בכלל זאת אוריינות בריאות דיגיטלית, שימוש מושכל בתרופות, המעקב הרפואי העיתי, הדרכה לביצוע פעילות גופנית בקבוצה ובאופן עצמאי, וביצוע בדיקות סקירה;
2)) הנחיה לשינוי התנהגות בריאותית ולהעצמת המסוגלות העצמית (self efficacy); (3) תמיכה קבוצתית (;(Peer support
(ג) כל קבוצה תקיים 6-9 מפגשים, שאורכם שעה וחצי עד שעתיים לפחות;
(ד) הקבוצה תודרך על ידי מנחה אחד לפחות, העוסק באחד ממקצועות הטיפול האלה: רופאים, אחים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, דיאטנים, עובדים סוציאליים, רוקחים, עובדי קידום בריאות או פסיכולוגים קליניים, שעברו הכשרה מתאימה להנחיית קבוצה בנושא זה;
(ה) תכני הקבוצה ייבחרו בהתאם לצרכי קבוצת היעד;
תוספת שש עשרה: עקרונות תוכנית תיאום טיפול
1 . התכנית תתמקד באיתור מבוטחים מקרב אוכלוסיית היעד, הנזקקים להתערבות בריאותית ותסייע להם בבניית תכנית התערבות כזו ובמימושה.
2. מפגש קבלה ("אינטייק") יבוצע על ידי מתאם הטיפול.
3. .מתאם הטיפול יקבע במשותף עם מנהל הטיפול ועם המטופלים הנכללים באוכלוסיית היעד, את תכנית ההתערבות הטיפולית הנדרשת ואת היעדים להשלמת תוכנית זו.
4. תיאום הטיפול יכלול את הפעולות שלהלן:
(א) מעקב אחר מימוש התוכנית הטיפולית, סיוע במימוש המלצות מנהל הטיפול או אנשי מקצועות בריאות אחרים, ומעקב אחר מצבם הרפואי של המטופלים.
(ב) ביצוע התיאומים הנדרשים אל מול צוות המרפאה המטפל ואל מול גורמי רפואה נוספים בקופת החולים ומחוצה לה, ובכלל זה, מילוי טפסים או שאלונים, קביעת תורים, ליווי המבוטחים במהלך ביצוע הבדיקות וקיום מפגשים רפואיים.
(ג) תמיכה פסיכוסוציאלית במטופלים.
(ד) תיווך בין המטופלים לבין השירותים הרלוונטיים מחוץ למערכת הבריאות וסיוע במימוש זכויותיהם במערכת הבריאות, ובמערכות נוספות, כגון המוסד לביטוח לאומי, שירותי הרווחה, הרשות המקומית וארגוני חברה אזרחית.
תוספת שבע עשרה: עקרונות פיתוח התערבויות קהילתיות
1. ההתערבות תתמקד במניעה ובאיתור מוקדם של תחלואה ובעיות התפתחות בשנות החיים הראשונות במשפחות צעירות, ובכלל זאת, קידום אורח חיים בריא ופעיל, מניעת תחלואה, איתור מוקדם וטיפול במצבי תחלואה ובעיות מתחום התפתחות הילד.
2. פיתוח ההתערבות נעשה בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית ועם גורמי הרווחה בקהילה, כגון המחלקה לשירותים חברתיים, גורמי רשות הממונים על הטיפול בגיל הרך, הממונה היישובי מטעם התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון 360, צוותי לשכת הבריאות המחוזית וצוותי טיפות החלב.
3. נציגי קופת החולים יקבעו במשותף עם גורמי הקהילה את תוכנית ההתערבות ואת היעדים להשלמת ההתערבות.
4. ההתערבויות יכללו לפחות אחת מהפעולות שלהלן:
(א) הנגשת מידע וזכויות למטופלים הנכללים באוכלוסיית היעד במערכת הבריאות באמצעות קיום הרצאות, סדנאות, הקמה וליווי של קבוצות פעילים, תיווך בין אוכלוסיית היעד לבין השירותים הרלוונטיים במערכת הבריאות ובמערכות הרווחה והסיוע הקהילתי.
(ב) קיום סדנאות עבודה משותפות לצוותי בריאות ולצוותים עירוניים ופיתוח שגרת עבודה ופלטפורמות לסיוע משותף לאוכלוסיית היעד.
(ג) פיתוח והנגשה של שירותי איתור, אבחון ומניעה של בעיות בתחום התפתחות הילד במסגרות עירוניות מגוונות.
5. ההתערבות תתמקד בתושבי הרשות המקומית ותיועד ל-25 מבוטחים לפחות.
6. ההתערבות תכלול 3 מפגשים פרונטליים או דיגיטליים, לכל הפחות.
תוספת שמונה עשרה: כללים להגשת תכנית לפיתוח והטמעה או הטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית
התוכנית תכלול מידע מפורט לכל פרויקט בתכנית בנושאים הבאים:
(א) תיאור הפרויקט והאופן שבו צפוי לענות על הצורך המוגדר בתכנית זו, כיצד עשוי להביא לשיפור הטיפול, השירות ותהליכי העבודה בארגון ;
(ב) קהל היעד של הפרויקט, מי הם המשתמשים, מי הם המטופלים המושפעים מהפתרון, מהו האופן בו הפרויקט מותאם אליהם והיכן מיועד להיות מופעל ;
(ג) האופן שבו משולבים בפרויקט מרכיבים המסייעים לצמצום פערים דיגיטליים ומרכיבי הנגשת מידע לאוכלוסיות בפריפריה החברתית ו/או לדוברי שפות שאינן עברית;
(ד) תכנית העבודה: פירוט המשימות העיקריות, אבני הדרך ולוחות הזמנים הנדרשים למימוש הפרויקט ולהיערכות הקופה ליישומו ;
(ה) פירוט העלויות בהתאמה לשלבי התכנית;
(ו) כיצד ובאמצעות אלו מדדים קופת החולים תבחן את היעילות, הערך הכלכלי, המועילות וההטמעה המוצלחת של הפרויקט;
(ז) במידה והפרויקט כולל רכש ציוד בדיקה ו/או ניטור, יש לפרט אודות הציוד, אוכלוסיית היעד, זרימת המידע ומודל ההפעלה המתוכנן בהקשר זה.
תוספת תשע עשרה: תחומי מיקוד לפיתוח והטמעת טכנולוגיות בריאות דיגיטלית
(א) אשפוז בית כחלופה לאשפוז פנימי בבית חולים;
(ב) עבודת צוות לצורך טיפול במטופלים מורכבים ובמרותקי בית;
(ג) תגבור טיפולי בית בקהילה;
(ד) מניעת מיסוד;
(ה) דחיית הצורך בטיפול בדיאליזה;
(ו) עידוד הטיפול בדיאליזה בבית המטופל;
(ז) מניעת נפילות בקרב קשישים;
(ח) איתור מוקדם וטיפול בחולי דמנציה;
(ט) תמיכה במטפלם העיקרי של חולי דמנציה; (י) הפעלת מרפאות לרפואה פליאטיבית; (יא) שירותי הוספיס בית בקהילה;
(יב) שיקום בית כחלופת שיקום באשפוז; (יג) שיקום בית מרחוק; (יד) תגבור השיקום האמבולטורי;
(טו) ייעוץ רוקחי;
(טז) צמצום השימוש במשככי כאבים; (יז) צמצום השימוש באנטיביוטיקה;
(יח) שיפור היענות הטיפול התרופתי במחלות כרוניות; (יט) הרחבת שירותי הרפואה הניתנים לחולי חסמת ריאות; (כ) הרחבת שירותי הרפואה הניתנים לחולי אי ספיקת לב;
(כא) קידום בריאות;
(כב) צמצום פערים בקרב אוכלוסייה קשישה ובקרב משפחות בעוני; (כג) שירותי בית מאזן למבוטחי הקופה; (כד) שיפור האוריינות לצריכת שירותי בריאות דיגיטליים;
(כה) שיפור הנגשת תשתיות דיגיטליות לאוכלוסיות בפריפריה החברתית והגאוגרפית; (כו) צמצום בירוקרטיה באספקת שירותים אמבולטוריים; (כז) שיפור רצף הטיפול בין אשפוז וקהילה ורצף טיפול פנים קהילתי; (כח) ניטור ומעקב אחר חולים במחלות כרוניות. (כט) הרחבת ערוצים דיגיטליים בתחום בריאות הנפש;
(ל) שיפור רציפות המידע באמצעות הטמעת סטנדרט לצורך שיפור הטיפול באוכלוסיות היעד בתחומים
המנויים לעיל;
תוספת עשרים: תכנים נדרשים בדו"ח מסכם לפרויקט פיתוח והטמעה
(א) היקף אוכלוסיית המטפלים והמטופלים, שעשתה שימוש בפתרון בתקופת ההטמעה;
(ב) האתגרים הארגוניים בהטמעת הפתרון וכיצד הארגון התמודד עימם;
(ג) דיווח תוצאות מדידת היעילות, המועילות והצלחת ההטמעה בארגון (בהתאמה למדדים שהוגדרו עם הגשת התכנית) בדגש על מדדי תוצאה (למשל האם שימוש בטכנולוגיה למניעת נפילות הצליחה למנוע נפילות);
(ד) דיווח הערך הכלכלי הישיר והעקיף של השימוש במודל הפעילות החדש / בטכנולוגיה שהוטמעה (בהתאמה להצעת המדידה שהוגדרה עם הגשת התכנית);
(ה) תגובות משתמשים (אופציונלי);
(ו) שיתוף מבנה הנתונים בסטנדרט FHIR, ככל שמדובר בפרויקט שסוכם שיפותח בסטנדרט ^^
תוספת עשרים ואחת: הנחיות להגשת תוכנית הערכות למתן שירותי רפואה במהלך חודשי החורף
(א) מרכיבי התוכנית;
(ב) קהל היעד של התכנית;
(ג) משימות עיקריות, אבני דרך ולוחות זמנים לביצוע;
(ד) מדדי הצלחה;
(ה) פירוט עלויות בהתאמה לשלבי התוכנית;
1 ס"ח התשמ"ה, עמי 60 ; התשנ"ב, עמי 34.
11 ק"ת התשע"ד, עמי 251.
[1] י"פ התשע"ג, עמי 3172, ועמי 5152 ; התשע"ד, עמי 472; התשע"ה, עמי 658 ועמי 8220; התשע"ו, עמי 10192; התשע"ח, עמי 4406.
[2] . ק"ת 4189 , התשמ"א (11.12.1980 ) עמי 292
[3] ס"ח התשנ"ו, עמי 192.
[4] פורסם ס"ח תשנ"ו מסי 1591, מיום 12.05.1996, עמי 327.
[5] ס"ח התשנ"ד, עמי 156.
[6] ק"ת התשנ"ה, עמי 493.
[7] ס"ח התשנ"ד, עמי 156 ; התשע"ח, עמי 52.
[8] ס"ח התשס"ח, עמי 720 ; התשע"ז, עמי 578 ועמי 668.
[9] ס"ח התשנ"ו, עמי 327.
[10] ס"ח התשס"ו, עמי 58.
[11] ק"ת התשל"ג, עמי 1924.
[12] ס"ח התשס"ו, עמי 58.
[13] ס"ח התשמ"א, עמי 30.
[14] ס"ח התשמ"ה, עמי 30.
[15] ס"ח התשנ"ה, עמי 210.
[16] ס"ח התשי"ח, עמי 103.