תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)(הוראת שעה), התש"ף – 2020
1. הגדרות
תקנות שירותי תיירות (מורי דרך)(הוראת שעה), תש"ף – 2020
באמצע חודש דצמבר 2019 החלה התפרצות של המחלה COVID-19 (להלן – "נגיף הקורונה"). מאז, כתוצאה מהתפשטות הנגיף, מדינות העולם וישראל ביניהן, נמצאות בעיצומה של פנדמיה (כפי שהוגדרה ע"י ארגון הבריאות העולמי).
במסגרת התמודדותה של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה, חלק מהפעולות הראשונות שננקטו היו סגירת השמיים ואיסור כניסת תיירים לארץ. סגירה זו פגעה אנושות באלו שפרנסתם מתבססת בעיקרה על תיירות נכנסת וביניהם מורי הדרך.
הפגיעה הכלכלית במורי הדרך החלה כבר בחודש פברואר, ולמעשה השביתה את עבודת מורי הדרך במהלך השנה הנוכחית והינה צפויה להשבית את עבודתם לכל הפחות עד המחצית הראשונה של שנת 2021.
נוכח מציאות זו נוצר מצב שכ-8000 מורי הדרך בישראל, אשר לא התפרנסו כבר תקופה ממושכת, נדרשים בסיום שנת 2020 לשלם אגרת חידוש רישיון לשנתיים בגובה של 263 ₪ ולהשלים השתלמויות מקצועיות (שתי השתלמויות בשנתיים) אשר כרוכות גם הן בתשלום, וזאת על מנת שתוקף רישיונם לא יפוג.
מטרת התקנות הינה להקל על מורי הדרך על ידי כך שרישיונם יחודש לשנת 2021 ללא תשלום אגרה. בתום שנת 2021 ישלמו מורי הדרך אגרה עבור שנת 2022 בגובה מחצית מסכום האגרה הדו-שנתית. כמו כן, חובות ההשתלמויות ידחו בשנה ומורי הדרך יוכלו להשלימן במהלך שנת 2021, זאת בהתאם לנוהל פנימי של משרד התיירות בעניין רישוי מורי דרך.
טיוטת תקנות מטעם משרד התיירות:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(5) לחוק שירותי תיירות, תשל"ו-1976[1] (להלן – החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
1. |
בתקנות אלה – |
|
|
|
|
" הממונה" – כהגדרתו בתקנות שירותי תיירות (מורי דרך), תשכ"ז-1967[2] (להלן – התקנות העיקריות); "רישיון מורה דרך" – רישיון כהגדרתו בתקנות העיקריות; |
|
2. |
על אף האמור בתקנות 10, 12 ו-14 לתקנות העיקריות, בתקופה שמיום פרסומן של תקנות אלה ועד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) (להלן – התקופה הקובעת), יחולו הוראות אלה: |
|
|
|
|
(1) רישיון מורה דרך אשר תקופת תוקפו מסתיימת בתקופה הקובעת מחודש בזאת לתקופה של שנה נוספת מתום התקופה הקובעת ועד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021) (להלן – תקופה ההארכה); ויראו אותו, לכל דבר ועניין, כאילו עמד בתוקף גם בתקופה הקובעת, אלא אם כן הותלה או בוטל או שחדל להתקיים תנאי המפקיע את תוקפו, או שהממונה סירב לחדשו, לפני תום תקופת ההארכה. |
|
|
|
(2) בעל רישיון מורה דרך שתקופת תוקפו הוארכה לפי תקנה זו, אינו חייב בתשלום אגרה בעד ההארכה כאמור. |
|
|
|
(3) אגרה בעד התקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) ועד יום ז' בטבת התשפ"ג (31 בדצמבר 2022) תהיה מחצית האגרה הקבועה בתקנה 12 לתקנות העיקריות. |
|
|
|
(4) בעל רישיון מורה דרך אשר בתום התקופה הקובעת חייב בהשתלמויות כאמור בתקנה 14 לתקנות העיקריות, יעבור אותן בתקופת ההארכה. |
___ ב________ התש"ף (___ ב________ 2020)
(חמ _____-3)
__________________
אסף זמיר
שר התיירות
באמצע חודש דצמבר 2019 החלה התפרצות של המחלה COVID-19 (להלן – "נגיף הקורונה"). מאז, כתוצאה מהתפשטות הנגיף, מדינות העולם וישראל ביניהן, נמצאות בעיצומה של פנדמיה (כפי שהוגדרה ע"י ארגון הבריאות העולמי). במסגרת התמודדותה של מדינת ישראל עם נגיף הקורונה, חלק מהפעולות הראשונות שננקטו היו סגירת השמיים ואיסור כניסת תיירים ארצה. סגירה זו פגעה אנושות באלו שפרנסתם מתבססת בעיקרה על תיירות נכנסת וביניהם מורי הדרך.
בישראל ישנם כיום כ-8000 מורי דרך אשר עוסקים בהדרכה של מטיילים ותיירים. מפעילי תיירות שונים המספקים שירותי תיירות לתייר ישראלי או זר מחויבים להעסיק מורה דרך בעל רישיון, ועל אף שהדרכתם של מורי הדרך כוללת הדרכת תיירים ישראליים, טרום משבר הקורונה עיקר פרנסתם התבססה על תיירות נכנסת.
מקצוע מורה הדרך הינו מקצוע המחויב ברישוי לפי חוק, המחייב את הלומד בהכשרה ייעודית ועמידה בבחינות רישוי של משרד התיירות. משרד התיירות אחראי על תהליך רישוי מורי הדרך על פי תקנות שרותי תיירות (מורי דרך), התשכ"ז-1967 (להלן: "התקנות"). במסגרת הכשרה זו, מורה דרך נדרש לחדש את רישיונו אחת לשנתיים, בסוף שנה קלנדרית, בכפוף לתשלום אגרה וביצוע שתי השתלמויות. גובה האגרה נקבע על ידי משרד האוצר אחת לשנתיים ועומד כיום על 263 ₪, וההשתלמויות כרוכות גם הן בתשלום (עלות השתלמות נעה בין 80-200 ₪ כל אחת).
הפגיעה הכלכלית במורי הדרך בשל משבר הקורונה, החלה כבר בחודש פברואר, ולמעשה השביתה את עבודת מורי הדרך במהלך השנה הנוכחית והינה צפויה להשבית את עבודתם לכל הפחות עד המחצית הראשונה של שנת 2021. במצב הנוכחי, בו לא התפרנסו כבר תקופה ממושכת, מורי הדרך יתקשו לשלם את האגרה הנדרשת ואת התשלום להשתלמויות. יתרה מכך, בשל הגבלות משרד הבריאות על התקהלויות, חלק גדול מההשתלמויות שתוכננו בוטלו או נדחו ומורה דרך שירצה לחדש את רישיונו צפוי להיתקל בקשיים במציאת השתלמות. כל אלו, יובילו לקשיים עבור מורי הדרך בחזרה לשגרה בעתיד.
תקנות אלו מוצעות על מנת להקל על מורי הדרך אשר עתידים להשלים כמעט שנה ללא פעילות וללא פרנסה. לאור האמור, מוצע לתקן את התקנות באמצעות הוראת שעה, כך ששינוי התקנות יהיה מוגבל בזמן אך תרומתו למורי הדרך תהא משמעותית ותבטיח חזרה סדירה של מורי הדרך לפעילות וחזרה תקינה של פעילות ענף התיירות בכלל.
תקנות 2(1) ו-2(2)
מוצע להאריך את תוקף רישיונם של מורי הדרך בשנה, קרי עד סוף שנת 2021, ללא תשלום אגרה. ההארכה המתבקשת היא למשך שנה מאחר והצפי לשיפור בענף התיירות בישראל הוא נמוך מאוד ובהתאמה הצפי לחזרה לפעילות מורי הדרך כסדרה נמוך אף הוא.
תקנה 2(3)
מוצע, כי בתום שנת 2021 ישלמו מורי הדרך אגרה עבור שנת 2022 בגובה מחצית מסכום האגרה הדו-שנתית. לאחר מכן ישובו התקנות לסדרן והאגרה תשולם אחת לשנתיים כקבוע בתקנות.
תקנה 2(4)
בשל העלויות והקושי למצוא השתלמות בעת זו, מוצע כי חובת השלמת השתלמויות עבור השנים 2019-2020 ידחו בשנה וניתן יהיה להשלימן במהלך שנת 2021.