תזכיר מבחנים למתן תמיכה של המשרד לשירותי דת במוסדות ציבור המקיימים פעילות של ראש קהילה

 


 

בס"ד

מבחנים למתן תמיכה של המשרד לשירותי דת במוסדות ציבור המקיימים פעילות של ראש קהילה

לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985

לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-[1]1985, (להלן - החוק) ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, מתפרסמים בזה מבחנים למתן תמיכה של המשרד לשירותי דת (להלן - המשרד) במוסדות ציבור המקיימים פעילות של ראש קהילה, כמפורט להלן:

תקנה תקציבית - 22010201

פרק אי: כללי

1.  כללי

(א)    ועדת התמיכות של המשרד (להלן - הוועדה), תדון במתן תמיכות מתקציב המשרד, ובהמלצות למתן תמיכות למוסדות השונים, לפי הנוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור לדיון בהן[2] (להלן - הנוהל), ולפי מבחנים אלה.

(ב)    התמיכה עצמה צריך שתינתן, לפי עקרונות של סבירות ושוויון בין כל מוסדות הזכאים לתמיכה לפי מבחנים אלו.

(ג)     בבואה לדון ולהחליט בכל בקשה לתמיכה, תשקול הוועדה את כל נסיבותיו של העניין, תוך יישום שוויוני, אחיד ועניני של המבחנים.

(ד)     כל שיקוליה של הוועדה יהיו ענייניים, תוך הפעלת אמות מידה מקצועיות, אם שיידרש לפי העניין; החלטת הוועדה תהיה מנומקת.

(ה)    חלוקת הסכום המיועד לתמיכות בתקציב השנתי של המשרד, תיעשה לפי תחומי פעילות, בכפוף לאמור במבחנים אלה ובחוק התקציב לשנת הכספים השוטפת, כמפורט להלן.

2.  הגדרות

במבחנים אלה -

"ארגון מלווה"-                 ארגון שמתקיימות בו דרישות סעיף 12, העוסק במתן ייעוץ מקצועי לראשי

קהילות או בארגון פעילויות העשרה לראשי קהילות;


 

"מוסד ציבור"-                  כהגדרתו בסעיף 3א לחוק, שהוא מאוגד ורשום כעמותה לפי חוק העמותות

"פעילות תורנית, רוחנית ותרבותית"

"קהילת יוצאי אתיופיה"-

"ראש קהילה " -

45 דקות.

התש"ם - [3]1980, או כהקדש ציבורי הרשום אצל רשם ההקדשות לפי חוק הנאמנות, התשל"ט - [4]1979, או כחברה לתועלת הציבור, הרשומה אצל רשם ההקדשות לפי חוק החברות, התשנ"ט-[5]1999, או אגודה עותומנית, והוא פועל לשם מימוש המטרות של מבחנים אלה;

פעילות דתית, מתן שיעורי תורה ויהדות, הופעה בטקסים ובאירועים ציבוריים ופרטיים המתקיימים בקהילה או מטעמה, ליווי חברי הקהילה בטקסי מעגל החיים, מענה לשאלות הלכתיות, ייעוץ והדרכה בנושאים בעלי אופי מוסרי, ערכי או חינוכי, גישור חברתי, הנהגה רוחנית לחברי הקהילה ופעילויות אחרות כיוצא באלה המתקיימות במסגרת הקהילה;

קהילה ש-60% מחבריה לפחות נולדו באתיופיה או שהם בנים של מי שנולדו באתיופיה.

מי שמתקיימים בו התנאים שבסעיף 7 ;

"שעה אקדמית " -

מטרת התמיכה

מטרת התמיכה לפי מבחנים אלה לקדם שני תחומים כמפורט להלן:

(1) סיוע לקהילה בדרך של השתתפות בשכרו של ראש הקהילה: הסיוע במסגרת זו הוא באמצעות השתתפות בעלות שכרם של ראשי קהילות שמעסיקות קהילות שמתקיימים בהן התנאים המפורטים בסעיף 6, לשם קיום פעילות תורנית, רוחנית ותרבותית;


 

(2) סיוע לארגונים מלווים בעד פעילויות של העשרה וליווי: התמיכה בתחום זה נועדה לסייע בהשתתפות עלות פעילויות העשרה וליווי של ראשי קהילות, הנעשית באמצעות ארגונים מלווים.

4.  אוכלוסיות היעד

(א)  קהילות יהודיות דתיות שבית הכנסת שלהן ממוקם באזורים המדורגים באשכולות 1 עד 7 לפי המדד החברתי - כלכלי 2015 (אזורים סטטיסטיים בתוך עיריות ומועצות מקומיות) של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[6]; וכן קהילות יהודיות דתיות שבית הכנסת שלהן ממוקם באזורים המדורגים באשכולות 1 עד 7 (מתוך 10) לפי המדד החברתי - כלכלי של אוכלוסיית היישובים בתוך המועצות האזוריות לשנת [7]2015;

(ב)  ארגונים מלווים.

5.  הפעילות הנתמכת

א) הפעילות הנתמכת לקהילות:

השתתפות בעלות שכרו של ראש הקהילה; תמיכת המשרד תהיה השתתפות בתשלום שכר ראש הקהילה כנגד הצגת תלושי שכר ודוח תמחיר, כמפורט בפרק בי למבחנים אלה.

(ב) הפעילות הנתמכת לארגונים מלווים:

השתתפות בעלויות ארגונים מלווים, הן בעד פעולות ייעוץ וליווי קבוצתי או פרטני של ראשי קהילות במהלך כהונתם והן בעד עריכת פעילות העשרה לראשי קהילות כמפורט בפרק גי למבחנים אלה.

פרק בי: סיוע לקהילות - השתתפות בשכרו של ראש הקהילה

6.  תנאי סף לתמיכה בקהילה

לתמיכה לפי פרק זה תהיה זכאית קהילה שהיא מוסד ציבור, שמתקיימים בה כל תנאי סף אלה:


 

(1) הקהילה היא קהילה יהודית-דתית בארץ שמצויה בתחום שיפוטה של מועצה מקומית או עיר, ואם אינה מצויה באחד מאלה, אלא בתחום שיפוטה של מועצה אזורית, יתקיימו בה כל התנאים שלהלן:

(א)      הקהילה מצויה ביישוב שבתחומו אין אדם שמוגדר רב הישוב;

(ב)      הקהילה מצויה ביישוב שבתחומו לא מתגורר אדם שמוגדר רב אזורי באותה מועצה אזורית;

(ג)       הקהילה הביאה את הבקשה בפני הועדה ונמצא שיש הצדקה לראש קהילה ביישוב; לעניין זה ייבדק היחס בין מספר רבני ההתיישבות וראשי הקהילות המכהנים במועצה למספר היישובים במועצה ומספר התושבים הכללי;

(2) הקהילה מונה 30 בתי- אב קבועים לפחות, המתכנסים באופן קבוע במבנה העומד לרשות הקהילה לפעילות תורנית, רוחנית ותרבותית משותפת; בתי האב שילמו מכספם 20 שקלים חדשים לפחות בשנה לקהילה; לענין סעיף זה, "בית אב" - לרבות יחיד או הורה עצמאי שהינו מעל גיל 18 ; לצורך בדיקת תנאי זה, יצורף לבקשת התמיכה של הקהילה רישום בתי האב הקבועים המתפללים בקהילה, חתום בידי ועד העמותה או הגורם המוסמך בהתאם לצורת ההתאגדות;

(3) לשימוש הקהילה עומד מבנה לתפילה וללימוד.

(4) לפחות מחצית מהפעילויות הרשומות יבוצעו בתוך המבנה הנזכר בס"ק (3) או באזור בו מתגוררים חברי הקהילה.

(5) הוכח להנחת דעת הועדה כי בית הכנסת היה פעיל באופן רציף בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה, וכי הקהילה קיימה פעילות תורנית, רוחנית ותרבותית דרך קבע בקהילה במשך השנתיים שקדמו לשנה שבעדה מוגשת בקשת התמיכה. לעניין פסקה זו בלבד, תוכר גם פעילות של ניהול תפילות;

(6) בבית הכנסת מתקיימות שתי תפילות לפחות בכל אחד מימות השבוע, בהשתתפות 10 מתפללים לפחות, לפי תצהיר שיגיש המוסד; בנוסף מתקיימות בו כל התפילות בשבתות ובמועדים, בהשתתפות 25 מתפללים לפחות הנמנים ברשימת בתי האב הקבועים;

(7) בלי לגרוע מהוראות הנוהל, הקהילה מאוגדת ורשומה לפי דין במדינת ישראל ופועלת ללא כוונת רווח; מטרותיה ואופן פעולתה עולים בקנה אחד עם מטרות התמיכה האמורות במבחנים אלה, ובידה אישור ניהול תקין מרשם התאגידים או אישור מקביל מהרשם הנוגע לעניין;

(8) בין הקהילה ובין ראש הקהילה קיים מסמך בכתב המסדיר את תנאי העסקתו, חובותיו וזכויותיו כמפורט בנהלי המשרד;

(9) הקהילה התחייבה להשלים את שכר ראש הקהילה מעבר לתקצוב המשרד ועד לשכר שסוכם עמו, כך שלא יפחת משכר מינימום וזאת באופן יחסי לאחוזי המשרה שסוכמו עם ראש הקהילה, ועומדת בכך;


 

(10)  ראש הקהילה המועסק על ידה אינו מקבל שכר מתקציב המדינה, או מהמועצה הדתית המקומית או מהרשות המקומית שבתחומה מצויה הקהילה או מכל מקור אחר, בעד פעילותו כראש הקהילה כמפורט בסעיף 8, במישרין או בעקיפין;

למען הסר ספק יובהר כי ראש קהילה יהיה רשאי לקבל תמיכות במסגרות אחרות, ובלבד שמדובר בפעילות שונה מפעילותו כראש קהילה לפי מבחנים אלה, ושישנה הפרדה ברורה בין שעות פעילותו כראש קהילה לשעות פעילותו הנוספת, בכפוף לסייג המפורט בפסקה (11) שלהלן;

(11)  במקרה שמוסד הנתמך לפי מבחנים אלה, מפעיל לצד בית הכנסת גם כולל, הנתמך בידי המשרד לפי המבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים - לימוד ופעולות[8] (להלן- מבחני התמיכה במוסדות תורניים), יתקיימו התנאים האלה:

(א)      במספר בתי האב כמפורט בפסקה (2), לא יימנו תלמידי הכולל או ראשי הכולל כבתי אב לצורך קבלת תמיכה לפי מבחנים אלה;

(ב)      אם ראש הקהילה נמנה עם תלמידי הכולל כאמור, או עם ראשי הכולל, הוא לא יוכל להיתמך כראש קהילה לפי מבחנים אלו.

7. תנאי סף לתפקיד ראש קהילה

כהונתו של ראש קהילה בקהילתו תזכה בתמיכה לפי מבחנים אלו אם התקיימו כל התנאים הבאים: (1) מתקיימת בו אחת משתי החלופות הבאות:

הוא מחזיק בתעודת "יורה יורה" של הרבנות הראשית, או, במידה והוא נמנה על קהילת יוצאי אתיופיה, מחזיק בתעודת כושר מטעם הרבנות הראשית לכהן כרועה רוחני לבני העדה האתיופית. ^ מתקיימים לגביו שני התנאים הבאים במצטבר:

I. הוא עמד בשתי בחינות לפחות במסלול ההסמכה של הרבנות הראשית לתעודת "יורה יורה", ובלבד שאחת הבחינות היא בנושאים האלה: שבת, איסור והיתר או הלכות נידה;

II.  הוא למד 6 שנים לפחות מעל גיל 18, במסגרת מוסד תורני מוכר והובא בחשבון לצורך קבלת תמיכה במסגרת מבחני תמיכה במוסדות תורניים, או שלמד במסגרת מכינה תורנית קדם-צבאית המוכרת לפי חוק המכינות הקדם צבאיות, התשס"ח-[9]2008 (להלן - חוק המכינות הקדם צבאיות);


 

הוועדה תאשר לימודים במוסד מקביל מחוץ לישראל אם שוכנעה כי קיימות לכך ראיות מספקות; ולגבי לימודים בשנים שאין לגביהן רישום במשרד החינוך ולא יאוחר משנת 1990 - גם במוסד מקביל בארץ.

(2) הוא מתגורר במרחק שאינו עולה על שעה הליכה מבית הכנסת;

(3) הוא נבחר בידי הקהילה;

(4) בינו לבין הקהילה נחתם מסמך כתוב שמסדיר את תנאי העסקתו ואת חובותיו וזכויותיו, כמפורט בנהלי המשרד.

8. תפקידי ראש הקהילה

(א)  ראש הקהילה יהווה את המוקד התורני, ההלכתי והרוחני של הקהילה ושל בית הכנסת שלה.

(ב)  ראש הקהילה יעסוק בפסיקה הלכתית ובמתן תשובות הלכתיות, יזום פעילות רוחנית מתאימה לקהילה, הן באופן שוטף והן במועדי השנה השונים.

(ג)  על ראש הקהילה להיות זמין לבני קהילתו ולפרסם את דרכי התקשורת אליו לרבות מועדי קבלת קהל ומספר הטלפון הנייד שלו; בכלל זה על ראש הקהילה לדאוג להפעלת מנגנון קבוע המאפשר לו לקבל שאלות הלכתיות מבני הקהילה ולענות עליהן בטווח זמן סביר בנסיבות העניין.

(ד)  תפקידים נוספים של ראש הקהילה ייקבעו לפי צרכי הקהילה ולפי ההסכמות שייקבעו בכתב, בינו לבין הקהילה ובכללם ניתן לשלב את התפקידים המוצעים להלן:

(1) ידרוש וידבר בפני הציבור בשעת ההתכנסות בבית הכנסת במועדים ובאירועים קהילתיים;

(2) יצור מסגרות לקשר קבוע עם בני נוער;

(3) יעסוק בהנחיה ובהדרכה לקראת שמחות, בריתות, בר מצווה ונישואין;

(4) יעסוק בהנחיה משפחתית לזוגות כגון: הנחיית זוגות צעירים, השכנת שלום בית;

(5) יעסוק בליווי ובהדרכה בנושאים בעלי אופי מוסרי ערכי או חינוכי;

(6) יעסוק בהשכנת שלום בין חברי הקהילה, בין השאר בדרך של גישור או פישור;

(7) יעסוק בגמילות חסד בקהילה ובכלל זה סיוע למשפחות נפטרים, ניחום אבלים וביקור חולים;

(8) יהיה מעורב בצרכים וביוזמות שונות של הקהילה בנושאי יהדות;

(9) ישתתף באירועים ציבוריים המתקיימים בקהילה כגון: הכנסת ספר תורה, סיום מסכת, אירועים תורניים וחינוכיים שונים.


 

(ה) למען הסר ספק, לא יחולו יחסי עובד מעביד בין המדינה לבין ראש הקהילה בשל השתתפות המדינה בשכרו של ראש הקהילה.

9.  אופן חישוב חלוקת התמיכה

(א)  85% מהתקציב הכולל מיועד להשתתפות בעלות שכרם של ראשי קהילות והוא יחולק באופן המפורט להלן:

(1) בשלב ראשון תינתן בעד כל קהילה שעמדה בתנאי הסף נקודה אחת;

(2) בשלב שני יוכפל הניקוד של כל קהילה במקדמים המפורטים בסעיף 10, במצטבר, כך שתוצאת ניקוד שהוכפלה במקדם, תוכפל במקדם הבא, וכן הלאה, ויתקבל הניקוד הסופי של הקהילה;

(3) בשלב השלישי יחובר סך כל הניקוד הסופי שניתן, ויתקבל הניקוד המצרפי;

(4) בשלב הרביעי סך כל התקציב יחולק בניקוד המצרפי שהתקבל בשלב השלישי, ויתקבל ערך נקודה;

(5) בשלב החמישי יוכפל ערך הנקודה בניקוד הסופי של כל קהילה כפי שהתקבל בשלב השני, ויתקבל הסכום לו זכאית הקהילה שהגישה את הבקשה לתמיכה.

(ב)  בכל מקרה, לא יינתן סיוע לקהילה בסכום העולה על 40,000 שקלים חדשים לשנה (בגין 12 חודשים מלאים).

(ג)  במקרה שבו מספר קהילות יגישו בקשת תמיכה בעד העסקתו של אותו ראש קהילה, יידרש אישור פרטני של המשרד; במקרה כזה יצרף הגוף לבקשתו הסכמה כתובה של הקהילות השונות, ומסמכים המסדירים את אופן והיקף פעילותו של ראש הקהילה בכל אחת מהקהילות.

(ד)  למען הסר ספק יובהר כי גובה סכום התמיכה נקבע ללא קשר להיקף העסקת ראש הקהילה.

(ה)  הקהילה תשלים את תשלום השכר מעבר לסכום התמיכה, לפי ההסכמות שייקבעו בינה לבין ראש הקהילה, ויעוגנו בכתב, ובלבד שגובה שכרו של ראש הקהילה לא יפחת משכר מינימום, באופן יחסי לאחוזי המשרה שסוכמו עם ראש הקהילה, ובכפוף לדרישה שהקהילה תישא ב- 10% לפחות מעלות שכרו של ראש הקהילה כנדרש בסעיף 18(2).

10. מקדמים לקביעת גובה התמיכה

(א)  מקדם גודל קהילה - לקהילה המונה 71 בתי אב ומעלה, יינתן מקדם של 1.10.

(ב)  מקדם רב שכונה - לקהילה הנמצאת בשכונה בה קיים רב שכונה, יינתן מקדם של 0.8.

(ג)  מקדם קהילות יוצאי אתיופיה - לקהילות יוצאי אתיופיה יינתן מקדם של 1.25.



 

המשרד לשירותי דת פרק גי: סיוע לארגונים מלווים בעבור פעולות העשרה וליווי

11. כללי:

(א) התמיכה לפי פרק זה נועדה לסייע לארגונים המלווים ראשי קהילות; ארגונים אלה עורכים בין היתר פעולות העשרה שונות לראשי קהילות במטרה להקנות להם כלים מקצועיים ומיומנויות להתמודדות עם אתגרי הקהילה.

(ב) ארגונים מלווים נדרשים להעביר למשרד את תוכן הפעולות מראש, לצורך קבלת אישור המשרד; רק פעילות שהמשרד אישר תוכר לעניין תמיכה לפי מבחנים אלה; על הפעילויות לכלול התייחסות לנושאים הנוגעים להכשרתו של ראש קהילה, בכלל זה התייחסות לנושאים הלכתיים וחברתיים: פסיקת הלכה, התמודדות עם בעיות ייחודיות כגון אלימות בקהילה והטרדה מינית, התמודדות עם מגזרים שונים ועם גילאים שונים וכיוצא באלה.

(ג) המשתתפים בפעילויות לפי סעיף 15, יהיו ראשי קהילות ונשיהם; לצורך פרק זה בלבד, "ראש קהילה" - מי שעבר שני מבחנים לפחות במסלול ההסמכה של הרבנות הראשית לתעודת "יורה יורה" ומשמש בפועל כראש קהילה. לפחות 40% מהמשתתפים בפעילויות יהיו ראשי קהילות שנתמכו בפועל בשנה שקדמה לשנת התמיכה בהתאם למבחנים אלו.

12. תנאי סף לארגון מלווה:

(א)  הוא מוסד ציבור ואחת ממטרותיו המאושרות, המפורטות בתעודת הרישום או במסמכי היסוד היא עיסוק בפעילות להעשרה ולליווי של ראשי קהילות לקהילות ישראל.

(ב)  בידי מוסד הציבור אישור ניהול תקין מרשם התאגידים או אישור מקביל מהרשם הנוגע לעניין.

(ג)  מוסד הציבור פועל ממדינת ישראל ופעילותו כחוק.

(ד)  מוסד הציבור פועל ביעילות שמאפשרת פעילות תקינה וראויה, לפי הנוהל, ולפי הנחיות החשב הכללי לעניין שיעורי הוצאות הנהלה וכלליות.

(ה)  הוא בעל שנתיים ניסיון לפחות, בליווי בראשי קהילות לקראת כהונתם ובעת כהונתם או בארגון פעילות העשרה לראשי קהילות; לשם הוכחת פעילותו יגיש המוסד דוח על פעילותו בשנתיים שקדמו לשנת הגשת בקשת התמיכה לראשונה, הכולל את פירוט הפעילות שבוצעה בתקופה זו; לפי דרישת הוועדה ימציא המוסד נתונים, מידע או מסמכים לביסוס קיומה של הפעילות.

(ו)   לא הוגשה מטעמו בקשה לתמיכה או לתקציב בשנה שבעדה מבוקשת התמיכה בעד פעילותו לפי מבחנים אלה, ולא הוקצה לו או למוסד ציבור אחר מטעמו סכום כלשהו מתקציב המדינה במישרין או בעקיפין, לרבות באמצעות גוף מתוקצב או נתמך אחר, בעד פעילותו לפי מבחנים אלה.


 

13. אופן הישוכ חלוקת התמיכה

15% מהתקציב הכולל מיועד לארגונים מלווים בעד פעילויות העשרה ובעד ליווי לראשי קהילות; על אף האמור, אם לא חולק מלוא סכום התמיכה המיועד להשתתפות בעלות שכרם של ראשי קהילות, כאמור בסעיף 9, הסכום שיחולק בפועל לראשי קהילות ייחשב 85% מסך כל התקציב העומד לחלוקה בשנת התמיכה; בהתאמה, הסכום שיחולק לארגונים מלווים יחושב כ-15% מסך כל התקציב שיחולק בפועל באותה שנה; התקציב יחולק באופן המפורט להלן:

(1)  היקף התמיכה במוסד הציבור יחושב לפי מספר הנקודות שהמוסד צבר לפעילות זו, כפי שיפורט בסעיף 15, במכפלת שווי הנקודה שנקבע לפעילות זו;

(2)  שווי הנקודה כאמור יחושב לפי סכום הכסף הכללי הנתון לחלוקה בעד פעילות זו, חלקי סך כל הנקודות שצברו כלל מוסדות הציבור שנמצאו זכאים לתמיכה לפי פרק זה, ובלבד שסכום התמיכה לא יעלה על 400,000 שקלים חדשים לכל מוסד;

(3)  מהיקף התמיכה שחושב לפי פסקה (2) יופחת סכום תמיכה בפעילויות ככל שהסכום שנקבע אינו עומד במגבלות הקבועות בסעיף 15(א).

14. אופן התשלום:

(א)   השתתפות בעלויות למימון פעילות העשרה של ראשי קהילות ישולמו כנגד הצגת קבלות על הוצאות מוכחות, כגון: שכירת אולם, עזרי הדרכה וכיוצא באלה.

(ב)   פעילויות כוח אדם מתנדב לא יבואו במניין הפעילות לצורך התמיכה, למעט הוצאות סבירות שהוציא מתנדב מכספו הפרטי לשם קיום הפעילות, והציג עליהן קבלות.

(ג)    השתתפות המשרד במימון פעילות לפי פרק זה, תהיה לפי ניקוד שיצבור המוסד בשנת הפעילות שבעדה ניתנת התמיכה, לפי לפעילות שתבצע בשנת התמיכה, כפי שיפורט בסעיף 15.

15. הפעילויות

(א) ניקוד התקציב המיועד לפרק זה יחולק כדלהלן:

(1) הרצאות - בעד כל הרצאה - נקודה אחת, ואולם התמיכה המרבית ליחידת הרצאה לא תעלה על 2,500 שקלים חדשים;

(2) ימי עיון- בעד כל יום עיון - 5 נקודות, ואולם התמיכה המרבית ליום עיון לא תעלה על 4,250 שקלים חדשים;


 

(5) תכנית הכשרה לראשי קהילות - בעד כל תכנית הכשרה לראשי קהילות - 20 נקודות, ואולם התמיכה המרבית לתכנית הכשרה לא תעלה על 50,000 שקלים חדשים.

(ב)  הרצאה - יחידת הרצאה תימשך שעה אקדמית; מספר המשתתפים בכל יחידת הרצאה לא יפחת מ-15 משתתפים; מוסד הציבור רשאי לדווח על 2 יחידות הרצאה לכל היותר לקבוצה ביום אחד; ההרצאה אפשר שתיערך במקום ציבורי כגון: אולם תרבות עירוני, בית מלון, מרכז רוחני או במקום השייך למוסד הציבור.

(ג)  יום עיון - יום העיון יימשך 4 שעות אקדמאיות מלאות לפחות; מספר המשתתפים ביום העיון לא יפחת מ-25 משתתפים; יום העיון אפשר שיערך במקום ציבורי כגון: אולם תרבות עירוני, בית מלון, מרכז רוחני או במקום השייך למוסד הציבור.

(ד)  תכנית הכשרה לראשי קהילה - תכנית בת 10 מפגשים לפחות, כל מפגש בן 3 שעות אקדמאיות לפחות ל-20 משתתפים לפחות; משתתפי התכנית הינם- ראשי קהילה כהגדרתם בסעיף 11(ג); על המרצים בתכנית ההכשרה להיות בעלי השכלה אקדמאית של תואר שני ומעלה, באחד מתחומי מדעי הרוח וההתנהגות; תוכן התכנית יובא לאישור היחידה המקצועית, אשר תאשר, לאחר ששוכנעה בכך, כי התכנים הנלמדים בה אינם תכנים תורניים; כי התכנית אינה ממומנת מתקציב ממשלתי בכל דרך שהיא, ובפרט לא לפי מבחני התמיכה בשיעורי תורה ותרבות יהודית של משרד החינוך[10] (להלן - מבחני שיעורי תורה) ואינה מתקיימת במסגרת מוסד תורני או באתר בו פועל מוסד תורני בשעות הלימודים כאמור במבחני התמיכה במוסדות תורניים; לא ייתמך בעד תכנית הכשרה כאמור, מוסד ציבור הנתמך לפי מבחני התמיכה במוסדות תורניים או לפי מבחני שיעורי תורה.

(ה)  מוסד הציבור לא יגבה תשלום מהמשתתפים בעד השתתפותם בפעילות, אלא אם מדובר בפעילות הכוללת לינה והתשלום נועד לכסות את עלויות הלינה; ואולם, מוסד ציבור יוכל לגבות תשלום סמלי בגין פעילות שאינה כוללת לינה, ובלבד שהעביר על כך הודעה למשרד מראש ובכתב, וככל שההכנסות מדמי השתתפות יעלו על 20% מעלות הפעילות, יקוזז מסכום התמיכה ההפרש הכספי שמעבר ל20%.

(ו) נותר תקציב שלא חולק, באחת מהפעילויות, הוא יחולק בין שאר הפעילויות באופן יחסי; בכל מקרה, לא תעלה התמיכה בעד פעילות מסוימת על המגבלות הקבועות בסעיף קטן (א).

פרק די: נהלים

16. ארגונים מלווים

(א) הארגון יגיש לוועדה את תכנית פעילותו הכוללת, לשם בדיקת התאמתו למטרות התמיכה ולתנאיה, ולמניעת כפל תמיכה.


 

(ב)   אם מדובר בארגון הנתמך לראשונה לפי מבחנים אלה, היקף הפעילות שבעדה תינתן תמיכה בעד פעילות של העשרה ובעד ליווי ראשי קהילה לא יהיה גדול יותר מפי 2 מהיקף פעילות כאמור שנעשתה בשנה שקדמה לשנה שבעדה מבוקשת התמיכה.

(ג)   ארגון מלווה, המקבל תמיכה בעד גרעינים תורניים, מכל משרד, ובפרט ממשרד החינוך לפי למבחני התמיכה במוסדות תורניים, לא יוכל להגיש בקשה לתמיכה לפי מבחנים אלו בעד ליווי ראשי קהילה או בעד ארגון פעילות העשרה, שבעדה קיבל הארגון תמיכה בעד פעילותו כגרעין לרבות כגרעין תורני.

17. קהילות

(א)   לבקשת התמיכה יצורף מסמך ובו רשימת בתי האב של הקהילה לפי ההנחיות שימסור לו המשרד.

(ב)   הקהילה תגיש תכנית עבודה שנתית בהתאם לדרישת המשרד כפי שתפורסם באתר המשרד בעת ההזמנה להגיש בקשות לתמיכה.

(ג)   לאחר שאושרה בקשת מוסד ציבור לתמיכה, ולפי ההנחיות שימסור לו המשרד, יגיש מוסד הציבור דוח ביניים אודות פעילותו של ראש הקהילה בקהילה, התשלומים וההוצאות הנלוות ששולמו לו, ביצוע הפעילות הנתמכת וכל מידע אחר הנוגע לתמיכה שיבקש המשרד מתחילת השנה עד למועד הגשת דוח הביניים.

(ד)   קהילה המקבלת תמיכה בעד גרעינים משימתיים או עירוניים מכל סוג שהוא, לרבות גרעינים תורניים, מכל משרד ממשלתי, ובפרט ממשרד החינוך לפי למבחני התמיכה במוסדות תורניים, לא תוכל להגיש בקשת תמיכה לפי מבחנים אלו.

18. כללי:

הן ארגונים מלווים והן קהילות יעמדו בתנאים אלה:

  לבקשת התמיכה תצורף תכנית עבודה המפרטת את הפעילות התורנית רוחנית תרבותית המתוכננת; בקשה שתוגש ללא מסמך זה, תידחה על הסף;

  תמיכה במוסד ציבור שנמצא זכאי לפי מבחנים אלה, לא תעלה על שיעור של 90% מעלות הפעילות בפועל בעד פעילותו לפי מבחנים אלה;

מוסד הציבור יעמיד עצמו לביקורת המשרד, לפי הוראות הנוהל לשם הבטחת עמידתו בתנאים למתן תמיכה;

  לא דיווח המוסד כמחויב במבחנים אלה ובהוראות הנוהל, לא תאושר בקשת התמיכה שהגיש או לא יבוצעו תשלומי התמיכה התקופתיים, לפי העניין, ויחולו הוראות הנוהל;

  למשרד שמורה הזכות לעכב או לעצור או לקזז כספי תמיכה אם הדיווחים לא הוגשו בזמן או לא משביעים את רצון המשרד בכל הנוגע למילוי מטרות התמיכה,


 

וזאת לאחר התראה כנדרש בנוהל, או אם הסתבר למשרד כי לא התקיימו תנאי מבחנים אלה או לא התקיימה הפעילות שבעדה הוגשה הבקשה לתמיכה, כולה או חלקה, ובכל מקרה יחולו הוראות הנוהל.

19. ריטול

מבחנים למתן תמיכות של המשרד לשירותי דת במוסדות ציבור המקיימים פעילות של רב בקהילה[11] - בטלים.

20. תחילה

תחילתם של מבחנים אלה ביום חתימתם.

___________ התש"ף (_____________ 2020)

(חמ 3-1888) (803-35-2018-000005)

יעקב אביטן השר לשירותי דת



[1] ס"ח התשמ"ה, עמי 60 ; התשנ"ב, עמי 34.

[2] י"פ התשע"ג, עמי 3172 ועמי 5152 ; התשע"ד, עמי 472 ; התשע"ה, עמי 658 ועמי 8220 ; ; התשע"ו, עמי 10192 ; התשע"ח, עמי 4406.

[3] ס"ח התש"ם, עמי 210 ; התשע"ח, עמי 412.

[4] ס"ח התשל"ט, עמי 128 ; התשס"ז, עמי 349.

[5] ס"ח התשנ"ט, עמי 189 ; התשע"ח, עמי 394.

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2019/246/24 19 250t2.pdf 6

https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/doclib/2018/351/24 18 351t2.pdf7

[8]  י"פ התשס"ד, עמי 3498 ; התשס"ה, עמי 897 ,עמי 2518 ,עמי 2905 ,עמי 3278 ועמי 3915 ••התשס"ו, עמי 616 ••התשס"ז, עמי 3 ועמי 3643 ;התשס"ח, עמי 362 ועמי 1047 ••התשס"ט, עמי 442 ,עמי 1458 ועמי 2557 ••התש"ע, עמי 1043 ועמי 4059 ••התשע"א ,עמי 1825 ועמי 6038 ••התשע"ב, עמי 850 ועמי 3186 ••התשע"ג, עמי 94 ועמי 3449 ••התשע"ד, עמי 604 ,עמי 1196 ועמי 3390 ; התשע"ה, עמי 126 ,עמי 2630 ,עמי 4458 ועמי 8740 ••התשע"ו, עמי 2250 ועמי 3478.

[9]  ס"ח התשס"ח, עמי 890

[10] י"פ התשס"ג עמי 574; התשס"ו, עמי 2.

[11] י"פ התשע"ח , עמי 8634