תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס' ...) (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

 

מטרתו של חוק זה, לתקן את פקודת בריאות העם, 1940 (להלן – "הפקודה"), בכמה עניינים: אכיפת הוראות שנקבעו בצו בידוד בית; סמכות דרישת מידע לחקירות אפידמיולוגיות והעברת מידע בין מדינות לצורך חקירות אפידמיולוגיות.

 

סעיפים 20א עד 20ד

מטרת סעיפים אלה היא לאפשר את המשך האכיפה של ההסדרים הקבועים בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף-2020 וכוללים חובת בידוד, דיווח על בידוד וחובת עטיית מסכה, לצורך מניעת התפשטות נגיף הקורונה. ההסדרים החקיקתיים לאכיפת הוראות אלה קבועים כיום בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020 (להלן - תקנות האכיפה), אשר תוקפן צפוי לפקוע ביום 31 באוגוסט 2020. לנוכח פקיעתן הצפויה של התקנות, והצורך בהמשך אכיפת הוראות הבידוד ועטיית המסכה האמורות לשם התמודדות עם נגיף הקורונה, נדרשת חקיקת הוראות האכיפה בפקודה כמוצע.

 

     מוצע לקבוע כי הפרה של ההוראות הקבועות בצו בידוד בית, שעניינן חובת הבידוד, חובת הגעה לבידוד שלא בתחבורה ציבורית, חובת דיווח על בידוד או חובת עטיית מסכה – היא עבירה פלילית שעונשה קנס, וכן לקבוע כי הפרה כאמור היא עבירה מינהלית, שקנס מינהלי בצידה, כמפורט להלן:

א. הפרת חובת בידוד או איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית – 5,000 שקלים חדשים;

  ב.  הפרת חובת דיווח על בידוד – 3,000 שקלים חדשים;

  ג.  הפרת חובת עטיית מסכה – 500 שקלים חדשים.

     עוד מוצע לקבוע קנס לעבירה מינהלית חוזרת או נמשכת.

     בנוסף מוצע לקבוע את רשימת הגורמים המוסמכים להטיל קנס מינהלי כאמור, ולקבוע את רשימת סמכויותיהם והפעלתם בהתאם להנחיות גורמי הממשלה הרלוונטיים.

 

סעיף 20ה

מטרת הסעיף היא לאפשר ביצוע חקירות אפידמיולוגיות, בין היתר לשם איתור וזיהוי מי שבאו במגע עם חולים, ועלולים להיות חולים בעצמם, ולהדביק אחרים. מוצע לקבוע את סמכותו של חוקר אפידמיולוגי כהגדרתו בסעיף לדרוש מכל אדם מידע הנחוץ לחקירות האמורות, ובכלל זה פרטי הזיהוי ויצירת הקשר עמו, וכל ידיעה שיש בה כדי לסייע באיתור מקום או זמן בו שהה חולה בתקופה הרלוונטית לחקירה, את פרטי מי שבאו עמו במגע קרוב, ועוד.

כמו כן מוצע לאפשר לגורם המוסמך להסתייע בהפעלת סמכויות דרישת המידע בחייל או באדם אחר, אשר עבר הכשרה מתאימה ופועל בהנחיית משרד הבריאות.

עוד מוצע לקבוע כי על אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה תחול חובת סודיות, והוא לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף.

 

סעיף 20ו

בסעיף מוצעות הוראות בעניין העברת מידע שיש בו כדי לסייע לחקירות אפידמיולוגיות לרשויות הבריאות של מדינה זרה וקבלת מידע כאמור מהן לרשויות הבריאות בישראל, וזאת במטרה לאפשר את פתיחת שירותי התעופה. מוצע לקבוע כי מסירת מידע כאמור תיעשה לפי הסכם לחילופי מידע בין המדינות, ולפיו, בין היתר, תחויב המדינה הזרה בשמירה על סודיות המידע ואבטחתו ובהגבלות על השימוש בו. כן מוצע לקבוע כי ניתן להעביר מידע שלא לפי הסכם לחילופי מידע, אך במקרה זה היקף המידע שיימסר יהיה מצומצם יותר.

עוד מוצע לקבוע כי לא יימסר מידע כאמור לרשויות מדינה זרה, אם המנהל שוכנע שהעברת המידע עלולה לפגוע בשלומו ובטחונו של אדם שהמידע הוא עליו, או בביטחונה של מדינת ישראל, או בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת, או בתקנת הציבור או בעניין חיוני אחר של מדינת ישראל.

 

 

ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות

לא רלוונטי

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין השפעה ידועה

 

 

ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד הבריאות:

תזכיר חוק לתיקון פקודת בריאות העם (תיקון מס'...) (נגיף הקורונה החדש – הוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020

 

 

 

 

דברי הסבר

 

רקע כללי

 

העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן: "המחלה" או "הנגיף"). נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה. יצוין כי קיימת אפשרות של העברת הנגיף מאדם עם תסמינים מזעריים או ללא תסמינים כלשהם לאנשים רבים, בלי ידיעתו. בישראל נדבקו עשרות אלפי חולים ונפטרו קרוב ל-600 אנשים.

 

 

לסעיפים 20א  עד 20ד

     לצורך התמודדות עם המגיפה נקבעו הסדרים שונים באמצעות צווים שהותקנו מכוח סמכותו של המנהל הכללי של משרד הבריאות לפי פקודת בריאות העם, ובין היתר צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות), התש"ף-2020 (להלן - צו בידוד בית). מטרתו של צו בידוד בית היא, בין השאר, בידוד נשאים פוטנציאליים של הנגיף (חוזרים מחוץ לארץ או מי שהיו במגע עם חולים), בידוד חולים, חובת עטיית מסכה, ועוד.          

     עד היום, נקבעה התשתית לאכיפת ההסדרים הקבועים בצו בידוד בית בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020 (להלן - תקנות האכיפה). תקנות האכיפה קובעות את סעיפי העונשין בנוגע להפרה של חובות מסוימות הקבועות בצו בידוד בית, כגון חובת בידוד בית וחובת עטיית מסכה. נוסף על כך, תקנות האכיפה קובעות כי עבירות אלה, וכן העבירות הקבועות בתקנות שעת חירום האמורות, הן עבירות מינהליות, ואת הקנס המינהלי הקצוב שניתן להטיל בשל עבירות אלה.

תוקפן של התקנות הוארך בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), תש"ף-2020 (להלן: החוק), עד ליום 10 באוגוסט 2020. בהתאם לסעיף 1(ב) לחוק, ובהמלצת הממשלה, החליטה הכנסת היום (10 באוגוסט 2020) על הארכת תוקפן של התקנות ב-21 ימים נוספים, עד ליום 31 באוגוסט 2020.

     הארכת התקנות ב-21 ימים נוספים היא בהתאם לסעיף 41 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – חוק המסגרת), אשר קובע כי הכנסת רשאית בהחלטה, לבקשת הממשלה ולפי המלצת ועדת החוקה חוק ומשפט להאריך את תוקפן של התקנות לתקופה אחת נוספת שלא תעלה על 21 ימים.

 

     לנוכח מועד פקיעתן הצפוי של התקנות, ביום 31 לאוגוסט 2020, מוצע לתקן את פקודת בריאות העם ולעגן בה את הסדרי האכיפה והעונשין לעבירות הקבועות בצו בידוד בית, במטרה לאפשר את המשך האכיפה של ההוראות האמורות.

סעיף 20א   

מוצע לקבוע כי המפר את ההוראות הקבועות בצו בידוד בית, בנוגע להפרת חובת הבידוד, חובת הגעה לבידוד שלא בתחבורה ציבורית, חובת דיווח על בידוד או חובת עטיית מסכה – דינו קנס כאמור בסעיף 61(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

סעיף 20ב

פסקאות (א) ו-(ב) מוצע לקבוע כי עבירה כאמור בסעיף 20א היא עבירה מינהלית כמשמעותה בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1986, אשר בצדה קנס מינהלי קצוב, כמפורט להלן:

  ד.  הפרת חובת בידוד או איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית – 5,000 שקלים חדשים;

ה.  הפרת חובת דיווח על בידוד – 3,000 שקלים חדשים;

  ו.  הפרת חובת עטיית מסכה – 500 שקלים חדשים.

פיסקאות (ג)-(ד) עוד מוצע לקבוע כי הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית שהיא עבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק העבירות המינהליות, יהיה כפל הקנס המינהלי האמור בסעיף קטן (ב). כן מוצע לקבוע כי הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית שהיא עבירה מינהלית נמשכת יהיה בשיעור חמישית מהקנס הקבוע בסעיף קטן (ב) לפי העניין, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר המועד שנקבע בהתראה.

 

סעיף 20ג

פסקאות (א)-(ב) מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך להטיל קנס מינהלי לפי סעיף 20א(א)(1)-(2), דהיינו קנס שניתן בגין הפרת חובת בידוד, הפרת איסור הגעה למקום בידוד בתחבורה ציבורית או הפרת חובת הדיווח על בידוד הוא שוטר או מפקח שהוא עובד המדינה, כאמור בסעיף 25(א)(2) לחוק המסגרת. כן מוצע לקבוע כי הגורם המוסמך להטיל קנס מנהלי לפי סעיף 20א(א)(3), שעניינו הפרת חובת עטיית מסכה, הוא גורם מוסמך כאמור בפסקאות (1)-(2), (4)-(6) בסעיף 25(א) לחוק המסגרת, כלומר שוטר, מפקח, פקח עירוני ועובד רשות מקומית שהוסמך לפי האמור שם.

עוד מוצע לקבוע כי ממשלה רשאית לקבוע בתקנות גורם מוסמך אחר לאכיפת ההוראות האמורות.

פסקאות (ג)-(ד) מוצע לקבוע כי לגורם המוסמך כאמור יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 26 לחוק המסגרת, שהן: סמכות לדרוש הזדהות; סמכות דרישת ידיעות ומסמכים; סמכות כניסה למקום, לרבות לכלי תחבורה שהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.

כן מוצע לקבוע כי סמכויות כאמור בסעיף זה יופעלו בהתאם להנחיות גורם ממשלתי כאמור בסעיף 25(ג) לחוק המסגרת, וזאת במטרה להבטיח אכיפה כלל ארצית על פי אמות מידה שוויוניות, סבירות ומידתיות.

 

 

סעיף 20ד

מוצע לקבוע כי המנהל כהגדרתו בפקודה רשאי לתקן את סעיפי צו הבידוד המפורטים בעבירות המנויות בסעיף 20א, והתיקון יובא לאישור ועדה של הכנסת במנגנון המוצע המפורט בסעיף. לפי המנגנון המוצע, הועדה תקיים דיון בתיקון לצו, ותחליט אם לאשרו בתוך 7 ימים מיום שהבא לאישורה. אם החליטה הועדה על אישור התיקון, הוא יפורסם ברשומות ויכנס לתוקף. אם לא קיבלה הועדה החלטה עד תום 7 ימים כאמור, התיקון לצו יפורסם ברשומות ויכנס לתוקף. כמו כן, יושב ראש הכנסת יביא את התיקון לאישור מליאת הכנסת, ואם תחליט המליאה שלא לאשרו, יפקע תוקפו של התיקון.

המנגנון המוצע קובע אפוא כי לכנסת תהיה תקופת זמן שבה תוכל לדון בתיקון לצו ולהחליט האם לאשרו, אולם במקרה שלא התקבלה החלטה של הועדה בנושא בתקופת הזמן שנקבעה, יכנס התיקון לתוקף. המנגנון המוצע מאזן בין הצורך בביקורת פרלמנטרית על עבודת הממשלה מחד גיסא, לבין הצורך בתיקון הצו בפרק זמן מהיר, ולהתאימו למצב הדברים המשתנה בהתמודדות עם נגיף הקורונה, מאידך גיסא.

 

 

לסעיף 20ה

כדי לאפשר ביצוע חקירות אפידמיולוגיות, בין היתר לשם איתור וזיהוי מי שבאו במגע עם חולים, ועלולים להיות חולים בעצמם, ולהדביק אחרים, מוצע לקבוע את סמכותו של חוקר אפידמיולוגי לדרוש מכל אדם מידע הנחוץ לחקירות האמורות. לפי המוצע, רשאי רופא מחוזי, אחות או עובד אחר של משרד הבריאות  שהמנהל הכללי של משרד הבריאות הסמיך לכך, לדרוש מכל אדם למסור לו את פרטי הזיהוי שלו – שמו, מענו, מספר זהות וכיו"ב וכן מספר טלפון. עוד מוצע להסמיך את הגורם הנ"ל לדרוש מכל אדם למסור לו כל ידיעה שיש בה כדי לסייע באיתור מקום או זמן בו שהה חולה בתקופה הרלוונטית לחקירה לפי ההנחיות המקצועיות העדכניות של משרד הבריאות, את פרטי מי שבאו עמו במגע קרוב, הידועים לו, ואת הזמן והמקום בהם בא אתם במגע;

כמו כן מוצע לאפשר לגורם המוסמך להסתייע בהפעלת סמכויות דרישת המידע בחייל או באדם אחר, אשר עבר הכשרה בעניין הגנה על הפרטיות ופועל בהנחיית משרד הבריאות.

כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות, מוצע לקבוע כי על אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה תחול חובת סודיות, והוא לא יגלה את האמור בו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש פרט לתכלית האמורה בסעיף.

 

לסעיף 20ו

כדי לאפשר את פתיחת שירותי התעופה, מוצע לקבוע הוראות בעניין העברת מידע שיש בו כדי לסייע לחקירות אפידמיולוגיות לרשויות הבריאות של מדינה זרה וקבלת מידע כאמור מהן לרשויות הבריאות בישראל.

בכל הנוגע לאדם שנמצא בישראל לאחר ששהה במדינה זרה, מוצע לקבוע כי יימסר מידע בנוגע ל-14 הימים שקדמו להגעתו לישראל, שיש בו כדי לסייע לחקירה אפידמיולוגית, כמפורט בסעיף, ובכלל זה פרטי הזיהוי של אותו אדם ופרטי ההתקשרות עמו, עובדת היותו חולה ופירוט אם פיתח תסמינים, מידע לגבי מיקומו באותה מדינה בעת שהייתו בה, מקום ישיבתו בטיסה ופרטים בדבר אנשים אחרים שהיו במגע עמו. בנוגע לאדם שנמצא במדינה זרה או בדרך אליה, לאחר ששהה בישראל, ונמצא לגביו כי הוא חולה קורונה או נחשף לחולה קורונה, מוצע למסור גם כן מידע כאמור, כמפורט לעיל.

 

עוד מוצע לקבוע כי מסירת מידע כאמור תיעשה לפי הסכם לחילופי מידע בין המדינות, ולפיו, בין היתר, תחויב המדינה הזרה בשמירה על סודיות המידע ואבטחתו וכן תותנה העברת המידע בכך שרשויות הבריאות של המדינה הזרה יעשו שימוש במידע שיתקבל אך ורק לצורך חקירה אפידמיולוגית ולא יעבירו לגורם שלישי שלא לצורך חקירות כאמור.

כן מוצע לקבוע כי המנהל רשאי להעביר מידע לרשויות מדינה זרה שלא לפי הסכם לחילופי מידע, אך במקרה זה היקף המידע שיימסר יהיה מצומצם יותר, ולא יכלול מידע על אנשים אחרים שנחשפו לאותו אדם, או על מקומות בהם שהה, למעט מידע על מקום ישיבתו במטוס והמקום שבו התגורר בעת שהייתו.

 

בנוסף מוצע לקבוע כי לא יימסר מידע כאמור לרשויות מדינה זרה, אם המנהל שוכנע שהעברת המידע עלולה לפגוע בשלומו ובטחונו של אדם שהמידע הוא עליו, או בביטחונה של מדינת ישראל, או בשלום הציבור או בביטחונו, בחקירה תלויה ועומדת, או בתקנת הציבור או בעניין חיוני אחר של מדינת ישראל.