חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020 1

(א) סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, בשל שנת המס 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 - סך כל ההוצאות האמורות בשל שנת המס 2019, מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2018 או 2019, לפי העניין;

(3) לגבי עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) - סך התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ונוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, מה-1 בחודש שלאחר תחילת הפעילות עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019), מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב-12.

(1) מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;

(2) (א) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 40% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמה-1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב-2; בפסקת משנה זו, "עסקה" - למעט מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות לחברה שהוא בעל מניות בה או לשותפות שהוא שותף בה, לפי העניין;

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), לעניין תקופת הזכאות הקובעת, יקראו את אותה פסקת משנה כך שבמקום "40%" יקראו "25%"; לעניין פסקת משנה זו -

(1)6 "תקופת הזכאות הקובעת" - התקופות האמורות בפסקאות (3) ו–(5) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיימים לגביו שני אלה - התקופות האמורות בפסקאות (4) ו–(6) לאותה הגדרה:

(א) בתקופת פעילותו שמיום כ"ד בטבת התשע"ט (1 בינואר 2019) ואילך, חל החיוב במס על עיקר עסקאותיו עם קבלת התמורה, והתמורה התקבלה בחלוף יותר מ-30 ימים מיום מסירת הטובין או מתן השירות, לפי העניין; לעניין זה, "חיוב במס" - כמשמעותו בפרק ו' לחוק מס ערך מוסף;

(ב) לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף - 7 הוא אינו זכאי למענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה האמורה;

(2) על אף האמור בפסקת משנה (1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי "תקופת הזכאות הקובעת" כאמור באותה פסקת משנה תכלול גם את אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו–(7) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקת משנה (1) - גם את התקופות האמורות בפסקאות (5) ו–(7) לאותה הגדרה, לפי העניין, ובלבד ששר האוצר קבע כי יינתן לגבי אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו–(7) להגדרה האמורה מענק לפי פרק זה, כאמור ברישה לאותה הגדרה; שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום י"ב בחשוון התשפ"א (30 באוקטובר 2020) אם החליט שלא לכלול תקופות נוספות על תקופת הזכאות הקובעת לפי פסקת משנה זו;

(ג) על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, יקראו את אותה פסקת משנה, לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, כך שבמקום "40%" יבוא "25%";

(3) הירידה במחזורי העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש;

(4) (נמחקה);

(5) הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לתקופת הבסיס ולתקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, לשנת 2020, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, ולגבי עוסק שבשנות המס 2019 ו-2020 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף - הוא הגיש דוח שנתי לשנת המס 2018 בהתאם לסעיף 131 לפקודת מס הכנסה, אם היה חייב בהגשתו, עד יום הגשת תביעה לקבלת מענק לפי סעיף 11;

(6) העוסק החל בפעילותו לפני יום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020).

(1) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים - 3,000 שקלים חדשים;

(2) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 100 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים - 4,000 שקלים חדשים;

(3) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - 6,000 שקלים חדשים;

(4) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים - הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יפחתו מ-6,000 שקלים חדשים ולא יעלו על 500 אלף שקלים חדשים:

(א) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 40% ואינו עולה על 60% - סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ב) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 60% אך אינו עולה על 80% - סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ג) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 80% - סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) -

(1) לעניין סכום המענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7, ולעוסק שהתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) ו–(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) - תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) לאותה הגדרה יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4) כך:

"(א) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% - סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ב) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% - סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ג) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% - סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ד) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% - סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.

(2) לעניין תקופת זכאות קובעת כהגדרתה בסעיף 8(2)(ב)(1) שלא התקיים לגביה האמור בפסקה (1), יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4), לעניין סכום המענק בעד התקופות הנוספות כאמור, כך:

"(א) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% - סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות. בתקופת הבסיס;

(ב) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% - סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ג) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;

(ד) לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% - סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), סכומי המענק לתקופה האמורה בפסקה (7) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7 יהיו מחצית הסכומים המפורטים בסעיף זה.

(1) מחזור עסקאותיו בשנת 2020 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים;

(2) מחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020 עולה על 1,500 שקלים חדשים;

(3) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020, בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש; לגבי עוסק שפעילותו החלה מיום ד' בטבת התש"ף (1 בינואר 2020) ואילך, יראו לעניין פסקה זו את מחזור העסקאות בחודשים ינואר ופברואר 2020 כמחזור עסקאותיו בתקופה שמיום תחילת הפעילות ועד יום ד' באדר התש"ף (29 בפברואר 2020), כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בחודשים ינואר ופברואר 2020 ומוכפל ב-2;

(4) הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לגבי תקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, לשנת המס שתקופת הזכאות חלה בה, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף.

(ב) בכפוף להוראות סעיף קטן (א), סכום המענק לעוסק שהחל את פעילותו בשנת 2020, יהיה 4,000 שקלים חדשים לעניין עוסק מורשה ו-3,000 שקלים חדשים לעניין עוסק פטור; בסעיף קטן זה, "עוסק מורשה" ו"עוסק פטור" - כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף.

(ב) עוסק רשאי להגיש למנהל תביעה למענק בתוך 90 ימים מהמועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א).

(ג) המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; קביעת המנהל על הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים.

(ד) תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות פרק זה.

(1) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 או לשנת 2020 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - המנהל יקבע בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק וכן את סכום המענק, וישלם את סכום המענק בתוך 14 ימים ממועד הגשת התביעה;

(2) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 או לשנת 2020 עולה על 300 אלף שקלים חדשים - המנהל יקבע בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק ואת סכום המענק בתוך 100 ימים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים - רשאי הוא להאריך את המועד האמור בתקופה נוספת אחת בלבד של 20 ימים.

(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.

(ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי הוראות סעיף 12(א) בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 14 ימים מיום הגשת התביעה - ישלם לעוסק מקדמה בשיעור של 40% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.

(ג) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 12(א) בתוך 28 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה - ישלם, נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (ב), מקדמה בשיעור של 20% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.

(ב) עוסק שהגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), תשולם לו מקדמה לפני תום תקופת הזכאות הקובעת כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה - מקדמה מיוחדת), אם מתקיימים שני אלה:

(1) נקבעה זכאותו של העוסק לאחד או לשני המענקים שלהלן:

(א) מענק לפי החלטת הממשלה מס' 5015 מיום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) (להלן - החלטת הממשלה מס' 5015);

(ב) מענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף 7;

(2) העוסק הצהיר, בבקשה כאמור בסעיף קטן (א), כי יש יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת.

(ג) מקדמה מיוחדת תהיה בשיעור של 50% מסכום המענק שהעוסק זכאי לו כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) או (ב), לפי העניין, ואם היה העוסק זכאי לשני המענקים כאמור, תהיה המקדמה כאמור בשיעור של 50% מאחד מהמענקים, לפי בחירת העוסק.

(ד) בקשה לקבלת מקדמה מיוחדת תוגש בתוך 30 ימים מיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020), ויחולו עליה הוראות סעיף 11(ד), בשינויים המחויבים; רשות המסים בישראל תעביר תשלום של מקדמה מיוחדת בתוך 4 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים.

(ה) שולמה לעוסק מקדמה מיוחדת לפי הוראות סעיף זה -

(1) לא תשולם לאותו עוסק, לפי הוראות סעיף 13, מקדמה נוספת על חשבון המענק שהוא זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת;

(2) יופחת סכום המקדמה המיוחדת מסכום המענק שהעוסק זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת.

(ו) הוראות סעיף 19 יחולו על מקדמה לפי סעיף זה.

(ב) עוסק זכאי למענק פגיעה ממושכת, בסכום כאמור בסעיף 14ב ובהתאם להוראות פרק זה, אם התקיימו לגביו התנאים כאמור בסעיף 8(1) ו–(3), בשינויים המחויבים, וכן התנאים המפורטים להלן, לפי העניין:

(1) לגבי עוסק מורשה - מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו אינו עולה על מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג, ואם מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - אם התקיימו לגביו גם כל אלה:

(א) מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום העולה על 25% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;

(ב) הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף לתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת ולתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת;

(2) לגבי עוסק פטור - אם התקיימו לגביו כל אלה:

(א) הוא הגיש הצהרות לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, לגבי שנות המס 2019 ו-2020;

(ב) מחזור עסקאותיו לשנת המס 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 בסכום העולה על 25% ממחזור העסקאות לשנת המס 2019;

(ג) מחזור עסקאותיו בשנת 2020, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו אינו עולה על סכום מחזור עסקאותיו בשנת 2019 והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג;

(3) לגבי עוסק שהחל בפעילות בתקופה שמיום כ"ד באדר א' התשע"ט (1 במרס 2019) עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) יחולו התנאי הקבוע ברישה של פסקה (1) או בפסקה (2)(ג), לפי העניין, וההגדרה "עוסק שזכאי למענק חלקי" שבסעיף 14ב, בתיאומים שיקבע המנהל, אם שוכנע שהדבר נדרש בנסיבות העניין;

(4) לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 עולה על 300 אלף שקלים - אם העוסק היה זכאי לשלושה או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות, ובלבד שהתקיים בו האמור ברישה של פסקה (1);

(5) לגבי עוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א) - אם העוסק היה זכאי לשניים או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות.

(ב) מענק פגיעה ממושכת יהיה בסכומים המפורטים להלן, ולעוסק שזכאי למענק חלקי 65% - מהסכומים המפורטים להלן:

(1) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים - בסכומים המפורטים להלן, לפי העניין:

(א) מענק פגיעה ממושכת בסכום של 3,000 שקלים חדשים -

(1) אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שאינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;

(2) אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שאינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;

(ב) מענק פגיעה ממושכת בסכום של 5,000 שקלים חדשים -

(1) אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שעולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;

(2) אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שעולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;

(ג) מענק פגיעה ממושכת בסכום של 9,000 שקלים חדשים -

(1) אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שעולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;

(2) אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שעולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;

(2) לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים - הגבוה מבין אלה:

(א) 9,000 שקלים חדשים;

(ב) 60% מסך מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות שקיבל, מחולקים בחמש, ואם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עלה על 20 מיליון שקלים חדשים - מחולקים בארבע, ובלבד שסכום כאמור לא יעלה על 50 אלף שקלים חדשים;

(3) לעוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א) -

(א) אם הוא עוסק מורשה 4,000 - שקלים חדשים;

(ב) אם הוא עוסק פטור 3,000 - שקלים חדשים.

(ב) המנהל רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שכלל תקופות ההארכה לא יעלו על שישה חודשים; קביעת המנהל בדבר הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים.

(ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות סימן זה.

(ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.

(ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס.

(ג) סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעוסק לפי הוראות פרק זה ולפי הוראות חוק מענק סיוע לעסקים בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות זן אומיקרון של נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התשפ"ב-2022.

(ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום המענק שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 11 ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור שלא יעלה על 25% מסכום ההפרש.

(2) ההשגות יוגשו בטופס מקוון שיקבע המנהל ויכללו את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש המענק ועמידתו בתנאי הזכאות למענק.

(3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.

(ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 21, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.

(1) עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שיהיה יושב הראש;

(2) נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום ראיית חשבון או כלכלה או בתחום מקצועי אחר הנוגע לעניין, שימנה שר האוצר.

(ב) ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות למנהל.

(ג) במקרה של מחלוקת בין חברי ועדת הערר, תכריע עמדת יושב הראש.

(ד) דינו של חבר ועדת הערר שאינו עובד המדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1968;

(3) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(4) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 הוראת סעיף 56(ב) לחוק.

(ה) ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992, למעט סעיפים 22(א), 37 ו-45 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו–(ה) לחוק האמור יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים;

(2) החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;

(3) על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק האמור, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר;

(4) החליטה ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, רשאית היא לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים אם קבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ו) סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור; לעניין זה, "אמצעים טכנולוגיים" - דיון באמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו;

(5) ועדת הערר רשאית לחייב בעל דין בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.

(ו) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי דין ודיני הראיות ולעניין סדרי המינהל בוועדת הערר לרבות בענייני אגרות.

(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק זה, רשאי מי שהוסמך לפי סעיף 227 לפקודה לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו בסעיף 227(1) ו–(2) לפקודה לשם מניעת עבירות לפי פרק זה או לשם גילוין.

(1) על החלטת רשות המסים בישראל בעניין זכאות למענק ניתן להגיש בקשה לתיקון טעות כאמור בסעיף 12(ב) או להגיש השגה לפי סעיף 20(א), לפי העניין;

(2) על החלטה בהשגה שניתנה לפי סעיף 4 להחלטת הממשלה ניתן לערור לפני ועדת ערר לפי סעיף 21;

(3) הליכים לפי פסקאות (1) ו–(2) יוגשו בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה או מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר או ההשגה ועל המועד להגשתם, לפי המאוחר.

"בדיקה", "חוזר", "חולה" ו"מחלים" - כהגדרתם בצו בידוד בית;

(1) עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה - סכום השווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו-6 לחוק דמי מחלה;

(2) עובד השוהה בבידוד 75% - מהסכום האמור בפסקה (1).

(א1) לעניין עובדים שהם הורים מלווים אשר נעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא כאמור בסעיף קטן (א), רק מהתשלום המגיע להורה שנעדר ראשון מעבודתו במהלך אותה תקופת בידוד, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של ההורה האחר מעבודתו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש ההורה האחר למעסיקו.

(א2) לעניין עובד שהוא הורה מלווה, שנעדר מעבודתו, לסירוגין עם עצמאי שהוא הורה מלווה כהגדרתו בסעיף 26יט, במהלך תקופת הבידוד של ילדם, לא יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא של העובד כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי פרק זה הוא הודיע על כך שההורה שהוא עצמאי חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה את ההצהרה שהגיש ההורה שהוא עצמאי למוסד לפי התוספת השנייה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד שלפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה אישי חל לגביו הסדר דמי מחלה מיטיב או הסדר דמי בידוד מיטיב זכאי לתשלום גם בעד יום העבודה האמור בסעיף קטן (א); ואולם, מעסיק, למעט המדינה או גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, שהוא צד להסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי רשאי להודיע לעובד שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על העובד לעניין ההסדר האמור; בסעיף קטן זה -

(ג) (1) מתקופת המחלה הצבורה של עובד ששולמו לו דמי בידוד לפי הוראות סעיף קטן (א), יופחת מספר ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד, ובלבד שלא יופחתו יותר משלושה ימי עבודה בתקופת הבידוד אולם נעדרו עובדים שהם הורים מלווים מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחתו הימים באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות בתקופת הבידוד אך לא יופחתו יותר משלושה ימים כאמור לשניהם יחד.

(2) לא עמד לרשות העובד בתקופת המחלה הצבורה שלו מספר הימים שיש להפחיתם כאמור, יופחתו הימים העומדים לרשותו, אם ישנם, וההפרש שבין הימים שיש להפחיתם ובין הימים העומדים לרשותו ייזקף על חשבון ימי המחלה שהעובד יהיה זכאי להם בעתיד (בסעיף קטן זה - ימי מחלה מחויבים).

(3) הסתיימו יחסי העבודה והעובד לא צבר תקופת מחלה שקוזזה כנגד ימי המחלה המחויבים, יקוזזו ימי המחלה המחויבים הנותרים שנזקפו עקב הבידוד כנגד ימי חופשה שטרם ניצל, ואם לא נותרה לעובד יתרת ימי חופשה מספקת - לא יהיה לעובד חוב בעד ימי המחלה המחויבים הנותרים.

(ד) מעסיק ישלם לעובדו דמי בידוד במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שהעובד מסר למעסיק את העתק הדיווח לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור, ואם העתק הדיווח לא נמסר למעסיק לפני המועד האמור - במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר מסירת העתק הדיווח.

(ב) עובד הזכאי לדמי בידוד בשל אותה תקופת בידוד, הן מכוח הוראות סימן זה והן מכוח הסכם קיבוצי לעניין ימי בידוד החל לגביו אצל מעסיקו או חוזה אישי, יחול לגביו ההסדר המיטיב מהם.

(1) המדינה;

(2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה ממשלתית כהגדרתה באותו סעיף;

(3) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 25% לפחות מתקציבו;

(4) קופת חולים;

(5) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;

(6) מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;

(7) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;

(8) מעסיק של מסתנן, לעניין העסקה של מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954.

(1) בעד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה - 100%;

(2) בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה -

(א) למי שביום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) העסיק לכל היותר עשרים עובדים - 75%;

(ב) למי שביום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) העסיק יותר מעשרים עובדים - 50%.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד העלות שבה נשא בשל יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב.

(ג) תשלום לפי סעיף זה יבוצע רק בעד ימים בתקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות הודיע למנהל המוסד, בהתאם להוראות סעיף 26יב, כי העובד דיווח לגביהם על שהייתו או שהיית ילדו, לפני העניין, בבידוד, ובעד לא יותר מחמישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת בידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים - שישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד.

(ד) בסעיף זה, "העלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה" - הסכום המתקבל מצירוף שני אלה:

(1) דמי הבידוד ששילם המעסיק בפועל לעובד;

(2) סכום השווה לעלויות הנלוות ששילם המעסיק בפועל בעד העובד בשל תשלום דמי הבידוד כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יעלה על 30% מדמי הבידוד כאמור באותה פסקה.

(ב) בקשה לשיפוי תוגש למוסד באופן מקוון כפי שיורה המוסד בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מ-90 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד או של ילדו, לפי העניין.

(ג) בקשה לשיפוי תכלול הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד בהתאם להוראות פרק זה ועל כך שהעובד המציא לו את המסמכים הנדרשים לפי פרק זה לשם הוכחת זכאותו לדמי בידוד וכן את פרטי המידע שלהלן:

(1) שם המעסיק ומספר מזהה, מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, מספר חשבון בנק ומספר תיק ניכויים של המעסיק;

(2) שם, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית (להלן - מספר מזהה) של העובד או של ילדו, לפי העניין, שבאמצעותו דיווח העובד למשרד הבריאות על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, מספר טלפון של העובד וכן כתובת דואר אלקטרוני שלו, אם ישנה;

(3) היקף המשרה שבה הועסק העובד אצל המעסיק בשלושת החודשים שקדמו לתקופת הבידוד;

(4) מועד תחילת תקופת הבידוד של העובד או של ילדו, לפי העניין, מועד סיומה ומספר הימים בתקופת הבידוד שבשלהם שילם לעובד דמי בידוד לפי הוראות סעיפים 26ב או 26ג בציון ההוראה שבשלה זכאי העובד לדמי בידוד, ולעניין הסדר דמי מחלה מיטיב לפי דין כאמור בסעיף 26ב(ב) - הדין שבו נקבע ההסדר;

(5) גובה דמי הבידוד לפי שווים ביום העבודה הראשון לתקופת הבידוד של העובד, השכר הממוצע של העובד ברבעון האחרון שלפיו חושב שווי דמי הבידוד, והעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה;

(6) היות העובד עובד השוהה בבידוד, עובד שהוא הורה מלווה או עובד בבידוד מזכה, לפי העניין - תוך ציון הפסקה בהגדרה "עובד בבידוד מזכה" שמכוחה הוא זכאי לתשלום דמי בידוד, ואם הוא עובד שהוא הורה מלווה שנעדר מעבודתו לסירוגין עם ההורה האחר של הילד - מי מההורים נעדר מעבודתו ראשון לפי ההצהרה שנמסרה לו.

(ב) משרד הבריאות יודיע למנהל לגבי כל עובד או ילד של עובד ששמו נכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (א) -

(1) אם העובד דיווח על שהייתו או על שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, תקופת הבידוד המדווחת והמועד שבו דיווח כאמור;

(2) אם ברציפות לתקופת הבידוד העובד או ילדו היה לחולה, ואם כן - המועד שבו היה לחולה;

(3) אם העובד היה מחלים בתחילת תקופת הבידוד;

(4) אם העובד או ילדו, לפי העניין, ביצע בדיקה הנדרשת לפי דין לשם קיצור הבידוד לתקופה המזערית לבידוד, ואם כן - מועד ביצוע הבדיקה האחרונה שבהן;

(5) לגבי עובד שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" - אם בתקופת הבידוד התקיים בו האמור באותה פסקה.

(ג) המוסד יודיע למעסיק, לגבי כל עובד שבשלו הוגשה בקשה, על ימים שלגביהם העובד לא דיווח למשרד הבריאות על שהייתו או על שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד ועל כך שהעובד אינו זכאי לתשלום דמי בידוד בעד אותם ימים.

(ד) המוסד ישמור מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) בהתאם להוראות אלה:

(1) המידע יישמר במחשבי המוסד בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר;

(2) המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה - ימחק המוסד את המידע אלא אם כן דרוש לשם ניהול הליך משפטי הנוגע לביצוע פרק זה או הנובע ממנו;

(3) המוסד יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) לשם ביצוע סימן זה ובמידה הנדרשת, בלבד;

(4) לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים במוסד שהמנהל נתן להם אישור פרטני לכך וחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;

(5) לבעלי התפקידים במוסד כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע האמורים באותה פסקה;

(6) פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו;

(7) על אף האמור בכל דין, למעט פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב-1972, לא יעביר המוסד כל מידע שהתקבל או שנוצר לפי סעיף זה אלא לשם ביצוע סימן זה ובמידה הנדרשת.

(ה) אדם שהגיע אליו מידע לפי פרק זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע סימן זה.

(1) בסעיף 26ב -

(א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום הקטע החל במילים "הבידוד, למעט תשלום" עד המילים "המגיע לו" יקראו "הבידוד (בפרק זה - דמי בידוד)";

(ב) סעיפים קטנים (א1), (א2) ו–(ב) - לא ייקראו;

(ג) בסעיף קטן (ג)(1), אחרי "שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד" יבוא "החל מיום העבודה השני שבו נעדר העובד כאמור";

(2) בסעיף 26 ט(א)(1), במקום "יום עבודה מלא אחד" יקראו "שני ימי עבודה מלאים" ובמקום "בעדו" יקראו "בעדם".

(ב) (1) בסעיף זה, "תקופת הוראת השעה" - התקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021) ועד יום י"ג באדר א' התשפ"ב (14 בפברואר 2022).

(2) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבועיים.

(3) תשלום בעד דמי בידוד לעובד בשל תקופת בידוד בחודש דצמבר 2021 שלגביה חלות הוראות סעיף זה, ישולם החל מיום י"ד באדר א' התשפ"ב (15 בפברואר 2022).

(2) בפסקה (1), במקום "לפי פסקה זו" יקראו "כאמור בפסקה (5)(ד)(1) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" שבסעיף 26א";

"עצמאי השוהה בבידוד" - כהגדרת "עובד השוהה בבידוד" שבסעיף 26א, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) ברישה, במקום "עובד" יבוא "עצמאי", ואחרי "ממדינה אחרת" יבוא "שאליה נסע שלא בשל עסקו או משלח ידו";

(2) בפסקה (1), במקום "נעדר מעבודתו" יקראו "חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו";

(3) בפסקה (2), במקום "למעסיקו" יקראו "למוסד";

"עצמאי שהוא הורה מלווה" - כהגדרת "עובד שהוא הורה מלווה" שבסעיף 26א, בשינויים אלה:

(1) ברישה, במקום "עובד" יקראו "עצמאי";

(2) בפסקה (1), במקום "נעדר מעבודתו" יקראו "חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו";

(3) בפסקה (2), במקום "למעסיקו" יקראו "למוסד";

(4) בפסקה (4), ברישה, במקום "למעסיקו" יקראו "למוסד", במקום "שבתוספת הראשונה" יקראו "שבתוספת השנייה" ובמקום "שבימי היעדרותו של העובד" יקראו "שבימים שבהם העצמאי חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו";

(5) בפסקה (5), במקום "למעסיקו" יבוא "למוסד".

(1) לעניין עצמאי בבידוד מזכה או עצמאי שהוא הורה מלווה - 570 שקלים חדשים;

(2) לעניין עצמאי השוהה בבידוד - 75% מהסכום האמור בפסקה (1).

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), לעצמאי כאמור בפסקה (2) להגדרה "עצמאי" שבסעיף 26א ישולמו דמי בידוד בשיעור של 50% מדמי הבידוד לפי אותו סעיף קטן.

(ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א)(1) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(ב) הוראות סעיף 26ז1 החלות לעניין עובד, עובד השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, יחולו לעניין עצמאי, עצמאי השוהה בבידוד, עצמאי בבידוד מזכה ועצמאי שהוא הורה מלווה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1) במקום "בתקופת היעדרות העובד מעבודתו" יקראו "בתקופה שבה חדל העצמאי מלעסוק בעסקו או במשלח ידו";

(2) במקום "למעסיקו" יקראו "למוסד";

(3) אחרי "להגדרה "עובד שהוא הורה מלווה"" יקראו "כפי שהוחלו בהגדרה "עצמאי בבידוד מזכה" או בהגדרה "עצמאי שהוא הורה מלווה" שבסעיף 26יט".

(ב) בקשה לתשלום תכלול את אלה:

(1) הצהרה על זכאותו של העצמאי לדמי בידוד בהתאם להוראות פרק זה;

(2) שם, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית (להלן - מספר מזהה), של העצמאי או של ילדו, לפי העניין, שבאמצעותו דיווח העצמאי למשרד הבריאות על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, מספר טלפון של העצמאי וכן כתובת דואר אלקטרוני שלו, אם ישנה;

(3) מועד תחילת תקופת הבידוד של העצמאי או של ילדו, לפי העניין, מועד סיומה ומספר הימים בתקופת הבידוד שבהם חדל העצמאי מלעסוק בעסקו או במשלח ידו;

(4) הצהרה על היות העצמאי עצמאי השוהה בבידוד, עצמאי שהוא הורה מלווה או עצמאי בבידוד מזכה, לפי העניין - תוך ציון הפסקה בהגדרה "עובד בבידוד מזכה" שבסעיף 26א, כפי שהוחלה בהגדרה "עצמאי בבידוד מזכה" שבסעיף 26יט, שמכוחה הוא זכאי לתשלום דמי בידוד;

(5) לעניין עצמאי המצוי בבידוד בשל היותו חוזר - הצהרה כי נסע למדינה אחרת בשל עסקו או משלח ידו;

(6) כל מסמך או דיווח שנדרש עצמאי להמציא למוסד לפי פרק זה להוכחת זכאותו לדמי בידוד.

(1) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "שמות העובדים" יקראו "שמות העצמאים שהגישו בקשה לתשלום, את מספרם המזהה ואת תקופות הבידוד שלהם כפי שדיווחו עליהן למוסד, ולעניין בקשה לתשלום דמי בידוד לעצמאי שהוא הורה מלווה או עצמאי שמתקיים לגביו האמור ? בפסקה (5) להגדרה "עובד בבידוד מזכה" שבסעיף 26א, כפי שהוחלה בהגדרה "עצמאי בבידוד מזכה" שבסעיף 26יט - גם רשימה ובה המספר המזהה של הילד שחלה עליו חובת בידוד, ותקופת הבידוד שלו.";

(2) בסעיף קטן (ב) -

(א) ברישה ובפסקאות (1) עד (4), בכל מקום, במקום "עובד" יקראו "עצמאי" ובמקום "העובד" יקראו "העצמאי";

(ב) בפסקה (5), במקום "לגבי עובד" יקראו "לגבי עצמאי" ובמקום ""עובד בבידוד מזכה" יקראו ""עצמאי בבידוד מזכה" כפי שהוחלה בהגדרה "עצמאי בבידוד מזכה" שבסעיף 26יט";

(3) בסעיף קטן (ג), במקום "למעסיק, לגבי כל עובד שבשלו הוגשה בקשה," יקראו "לעצמאי", במקום "העובד" יבוא "הוא" ובמקום "שהעובד" יקראו "שהוא".

(1) אם מתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה "עצמאי", הוא יהיה זכאי לדמי בידוד הן לפי פרק ו'1 והן לפי פרק זה;

(2) אם מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה "עצמאי", הוא יהיה זכאי לדמי בידוד לפי פרק ו'1 בלבד.

(1) התקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום ג' באב התשפ"ב (31 ביולי 2022);

(2) תקופה של שישה חודשים לכל היותר, שקבע שר האוצר, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שתחילתה לאחר תום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם הוארכה אותה תקופה לפי הוראות סעיף קטן (ג) - לאחר תום תקופת ההארכה כאמור.

(ב) (1) עצמאי זכאי לדמי בידוד לפי פרק זה בשל תקופת בידוד שחלה בתקופת הזכאות.

(2) עצמאי זכאי לדמי בידוד לפי פרק זה בעד הימים בתקופת הזכאות שבהם חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו, אף אם תקופת הבידוד שבשלה חדל כאמור החלה לפני תקופת הזכאות.

(ג) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) להגדרה "תקופת הזכאות" שבסעיף קטן (א), בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.

(ד) עצמאי שלפני יום פרסומו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 7), התשפ"ב-2022, הסתיימה תקופת הבידוד שלו או של ילדו, לפי העניין, רשאי, על אף הוראות סעיף 26כב(א), להגיש בקשה לתשלום דמי בידוד בשל תקופת הבידוד האמורה, לפי הוראות אותו סעיף, בתוך 180 ימים מיום הפרסום האמור.

(1) בסעיף 26יט, בהגדרה "עצמאי השוהה בבידוד" שבפסקה (1), בסופה יקראו "והמילים "או שהוא חולה" - לא ייקראו";

(2) בסעיף 26כ, ברישה, במקום "יותר משלושה" יקראו "יותר מארבעה";

(3) בסעיף 26כג(2), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:

(ג) אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) מועדי התחילה והסיום של התקופה שבה היה העצמאי חולה ומועד התחילה והסיום של תקופת הבידוד;"".

(ב) (1) בסעיף זה, "תקופת הוראת השעה" - התקופה שמיום י"ז בטבת התשפ"ב (21 בדצמבר 2021) ועד יום י"ג באדר א' התשפ"ב (14 בפברואר 2022).

(2) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבועיים.

(ב) משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.

(ג) שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.