תקנות רשות התעופה האזרחית (תשלומים והחזר הוצאות), התש"ף- 2020

 

 

 

 

............התש"ף (............ 2020)

(חמ5894 - 3)

 

___________________

מירי רגב

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד ב ר י   ה ס ב ר

 

כללי:

רשות התעופה האזרחית (להלן – רת"א) היא יחידת סמך במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים שהוקמה בחוק רשות התעופה האזרחית, התשס"ה–2005 (להלן – החוק או חוק רת"א) במטרה לשמש הרגולטור של התעופה האזרחית בתחומי בטיחות הטיסה וניהול תעבורה אווירית.

מעת לעת, חברות ישראליות (הנמנות על התעשיות הביטחוניות בד"כ) מעוניינות להתמודד במכרזים בין-לאומיים לביצוע התקנות של ציוד ומערכות בכלי טיס של צבאות זרים או לביצוע שינויים בציוד ובמערכות כאמור המותקנים באותם כלי טיס.

במסגרת תנאי המכרז לביצוע פרויקטים מעין אלה, נדרשים המציעים להצהיר כי קיים במדינה הרלבנטית גוף חיצוני למבצע שאינו מוטה אינטרס, אובייקטיבי ונייטרלי, שבתחום הבנתו וסמכותו המקצועית ליתן אישורים בתחום התעופה, אשר יוכל לאשר, לאחר בדיקה הנדסית יסודית, שההתקנות או השינויים שבוצעו בכלי טיס כאמור לא פגעו בכשירותו האווירית ובהטסתו הבטוחה.

בעבר ועד היום הסכימה רת"א לספק את האישור הנדרש מאחר שבידיה הידע והמומחיות המקצועית הנדרשים לביצוע התפקיד (רת"א נותנת אישורים במתודות דומות לגבי התקנות ושינויים המבוצעים בכלי טיס אזרחיים) ומאחר שרצתה לסייע לתעשייה המקומית בהקשרים אלה מתוך הבנה כי המדובר בפרויקטים בעלי חשיבות כלכלית למשק הישראלי. 

בפועל תהליך מתן האישור הוא כמפורט להלן: בתחילת הפרויקט, טרם ביצוע ההתקנות או השינויים,  רת"א מגיעה להסכמה עם המבקש על תקן של כשירות אווירית של כלי הטיס של הצבא הזר, שלפיו תיבדק הכשירות האווירית של כלי הטיס לאחר ביצוע ההתקנה או השינוי (להלן – תקן מוסכם). 

בדרך כלל מדובר בתקן צבאי מקובל בעולם (שכן מדובר בכלי טיס צבאיים).

לאחר מכן, המבקש מגיש לרת"א את התכן (Design) של ההתקנה או השינוי המוצעים וכן מסמכים המוכיחים את עמידת התכן האמור בדרישות התקן המוסכם. 

תהליך האישור מבוסס על בחינת תכן ההתקנה או השינוי מכל היבט אשר יש בו כדי להשפיע על כשירותו האווירית ובטיחותו של כלי טיס שבו מבוצעת הפעולה, ובכלל זה -

1. השפעה מבנית (חוזקו של כלי הטיס);

2. השפעה אווירודינמית (תכונות הטיסה ובטיחותה);

3. השפעה על מערכות  נוספות בכלי הטיס או הפרעה למערכות כאמור;

4. הנחיות נוספות הנדרשות לצוות הטיסה;

5. השפעה על פעולות בדיקה ותחזוקה.

לאחר בדיקת תכן ההתקנה או השינוי המוצעים, בודקים גורמי המקצוע ברת"א את ההתקנה בפועל של הציוד או של המערכת (אב הטיפוס), או את השינוי שבוצע בהם, וכן מבצעים בקרה על בדיקות ועל ניסויים קרקעיים ומוטסים של כלי הטיס שעליו בוצעו ההתקנה או השינוי. במסגרת זאת, המבקש מגיש לרת"א לבדיקתה דוחות של הניסויים והבדיקות שבוצעו על ידו,  התומכים בכך שההתקנה או השינוי כפי שבוצעו בפועל  אכן עומדים בדרישות התקן המוסכם.

רק בסיום המוצלח של כל אלה, לאחר שנחה דעתם של גורמי המקצוע ברת"א כי נתמלאו התנאים המקצועיים לכך, רת"א מעניקה אישור למבקש, לפיו לאור הבדיקות שביצעה, אין להתקנה או לשינוי שבוצעו השפעה שלילית על כושרו האווירי של כלי הטיס והוא יכול להוסיף ולטוס באופן בטוח.

יוער כי עבודתם של אנשי רת"א, ובכלל זה הוצאת האישור כאמור, מתבצעת אך ורק מול התעשייה המקומית, ואין לרת"א קשר ישיר עם הצבא הזר.

לאחרונה, משרד המשפטים חיווה דעתו כי לנוכח העובדה שתפקידיה וסמכויותיה של רת"א לפי דיני הטיס כהגדרתם בחוק, שעניינם אסדרת תיכונם, ייצורם והפעלתם של כלי טיס אזרחיים, כלומר, הם מוגבלים לתחום התעופה האזרחית, הרי שלשם מתן שירות כאמור בהקשר של כלי טיס של צבאות זרים יש לקבוע זאת במפורש בחוק במסגרת תפקידיה של רת"א ועל כן יש צורך בהצעת חוק לתיקון חוק רת"א, שמטרתה עיגון סמכות זו  לרת"א,  במסגרת חוק רת"א,   ליתן כאמור אישורי כשירות אווירית לכלי טיס צבאיים זרים, שבוצעו עליהם התקנות שונות באמצעות התעשיות הביטחוניות בישראל.

במסגרת תיקון החוק, ולמען הסדר הטוב, מוצע כאמור להסמיך את רת"א הן ליתן את האישורים כאמור והן להסמיכה מפורשות לגבות תשלומים עבור הוצאות שהוציאה לשם מתן האישור כאמור, משני סוגים:

האחד,  לחייב את התעשייה בעלות שעות העבודה שהוציאו עובדי רת"א על האישורים המבוקשים, בין אם במשרדים בישראל ובין אם בחו"ל.  השני, לחייב את התעשייה בהחזר עלויות הטיסות,  השהות והכלכלה של עובדי רת"א,  אשר נדרשים לטוס למדינה זרה,  על מנת לבחון את כלי הטיס הצבאיים של אותה מדינה, לאחר ביצוע התקנות של ציוד ואמצעים שונים ע"י התעשייה הישראלית על אותם כלי טיס,  ולהעניק לאותם כלי טיס אישורי כשירות אווירית כאמור.

נבהיר כי אישורים אלה ניתנים כיום לבקשת התעשייה הישראלית על מנת לאפשר לה לזכות במכרזים של צבאות זרים, באופן וולנטרי ועל כן מהווים מבחינת הקונסטרוקציה המשפטית "מחיר" ולא "אגרה" שכן יש בהם יסוד חוזי מוסכם בין הממשלה לבין התעשייה. 

מבוקש במסגרת הצעת תקנות אלה, לעגן את הסמכות החוקית לרת"א לגבות מהתעשייה הן תשלום שעתי והן החזר הוצאות מהתעשייה המבקשת את האישורים כאמור. 

התעריפים הם התעריפים הנהוגים והמקובלים, הן לפי פרקטיקה קיימת מזה שנים רבות, בהסכמה כאמור המעוגנת בהסכמים בין רת"א לבין התעשייה, והן בהתאמה לתעריפים המצוינים בתקנה 37 לתקנות הטיס (אגרות רישוי, רישום ותיעוד), התש"ע- 2009 (להלן- "תקנות האגרות") שעניינה התעריף השעתי המקובל לשעת עבודה של עובד רת"א ולהחזר הוצאותיו אם התבקשו שירותי רת"א בחו"ל ע"י גורמים בענף התעופה.

 

דברי הסבר פרטניים:

 

לכותרת התקנות:

מבוקש להתקין תקנות מכוחו של חוק רת"א, בהתאם לתיקון בו המקודם בימים אלה, שעניינו עיגון סמכות פורמאלית למתן אישורי כשירות אווירית לכלי טיס של צבאות זרים ע"י אגף כשירות אווירית ברת"א.

מוצע כי התקנות מכוחו יעניקו לרת"א סמכות לגבות תעריף שעתי על עבודת אנשי רת"א לשם מתן אישור כאמור, וכן החזר הוצאות שהוציאה רת"א לשם כך – עלות טיסות ושהות אנשיה בחו"ל.

התעריף הוא בהתאם לפרקטיקה נהוגה ומקובלת ובהתאמה לתקנה 37 בתקנות האגרות, שעניינה שירוי רת"א בחו"ל.

 

לתקנה 1:

רת"א מעניקה שירות של אישורי כשירות אווירית לכלי טיס צבאיים זרים שמבוצעות עליהם התקנות של ציוד ומערכות שונות מתוצרת ישראל.  שירות זה ניתן כיום לתעשיות הביטחוניות לבקשתן, מרצונן החופשי, על מנת לסייע להן וכדי שיוכלו לעמוד בתנאי המכרז של הצבא הזר, הקובע שעל רשות חיצונית לגוף המבצע, אובייקטיבית ובעלת הידע התעופתי המקצועי, ליתן אישור כשירות אווירית לכלי הטיס לאחר ביצוע התקנות של ציוד או מערכות כאמור.  עיגונה של סמכות זו של רת"א בוצע במסגרת תיקון שתוקן לאחרונה חוק רת"א.

עניינן של תקנות אלו בעיגון סמכות נלווית לרת"א לגבות מהתעשייה תעריף שעתי בעד עבודתם של אנשי רת"א שעסקו בפרוייקט, וכן החזר הוצאות שהוציאה רת"א כאשר שלחה את אנשיה לחו"ל לבחינת כלי הטיס של הצבא הזר שביחס אליהם התבקשו אישורי כשירות אווירית, לרבות הטיסות, השהות וכדומה.

התעריפים הם לפי פרקטיקה נהוגה ומקובלת, ובהתאם למצוין בתקנה 37 לתקנות האגרות שעניינה תשלום בתעריף שעתי על שעות עבודה שהשקיעו אנשי רת"א בפרויקט וכן החזר הוצאות של עובדי רת"א מקום שניתן שירות בחו"ל, לבקשת התעשייה.  תקנה 37 קובעת תעריף של 360 ₪ לשעת עבודה של עובד רת"א,  והחזר הוצאות כגון:  טיסות, שהות בחו"ל וכיו"ב, כפי שהוצאו בפועל.

נבהיר, כי השירות מהווה מחיר בעד שירות שמספקת רת"א ולא אגרה (המכילה רכיב מיסויי).

מאחר ועסקינן בקביעת מחיר עבור שירות רצוני ולא אגרה או מס, אין צורך באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב – כך לפי עמדתנו הנתמכת בעמדת המחלקה המשפטית במשרד האוצר.

 

להיעדר סעיף תחילה דחוי:

הסמכות מעגנת נוהג עבודה שגור בין רת"א לבין התעשיות הביטחוניות מזה שנים רבות, אשר עד כה עוגן בהסכמים ועיגונו בתקנות הינו למען הסדר הטוב בלבד.   לצורך ייתור ההסכמים, הפחתת הרגולציה ועיגון סמכות חוקית מפורשת לרת"א בהקשר זה, מוצעת הצעה זו. התעשייה מברכת עליה ולא העירה לגביה הערות לתוכן או לנוסח הצעת החוק. אשר על כן, אין מניעה להחלתה המידית של תקנה מוצעת זו במועד פרסומה ברשומות ואין צורך בהיערכות מיוחדת ליישומה מצד הממשלה או מצד הציבור בעל העניין. 

 

פטור מהליכי הודעה לציבור אודות שינוי רגולציה-   RIA

מאחר ועסקינן בתקנות שעניינן הפחתת הרגולציה ותכליתן קביעת סמכות לגבות תשלום והחזר הוצאות –  פטורות מהליכי הודעה לציבור אודות שינוי הרגולציה-    RIA.