תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות) (תיקון מס' 1), התש"ף-2020
מוצע לתקן את תקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע"ו-2016 (להלן – התקנות) כך שימי הפגרה יתאימו לכלל ימי החגים המוסלמיים אל פיטר ואל אדחא; עוד מבוקש להתאים את שם יום הזיכרון למולד הנביא מוחמד הקבוע בתקנות לביטוי המקובל במסורת המוסלמית; לבסוף מוצע לקבוע כי ימי הפגרה לא יבואו במניין הימים שנקבעו בסדרי הדין הנהוגים בבית הדין, או בהחלטה של בית הדין.
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 28 לחוק הקאדים, התשכ"א-1961,[1] אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע"ו-2016[2] (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1 – |
|
|
|
|
(1) |
בפסקה (2), במקום "חג" יבוא "זיכרון"; |
|
|
|
(2) |
בפסקה (3), במקום "הראשון בשוואל וערב חג" יבוא "הראשון, השני והשלישי בשוואל וערב חג"; |
|
|
|
(3) |
בפסקה (4), במקום "העשירי בד'ו אלחיג'א וערב החג" יבוא "העשירי, האחד עשר, השנים עשר והשלושה עשר לד'ו אלחיג'א וערב החג". |
|
הוספת תקנה 4 תקופת פגרה לא תובא במניים
|
2. |
אחרי תקנה 3 לתקנות העיקריות יבוא: "4. תקופת פגרה של בית הדין לא תובא במניין הימים שנקבעו בידי בית הדין בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בבית הדין, אלא אם כן הורה בית הדין הוראה אחרת." |
|
___ ב________ התש"ף
(___ ב_______ 2020)
(חמ 3-5289)
_____________
אבי ניסנקורן
שר המשפטים
דברי הסבר
בתקנות בתי הדין השרעיים (פגרות), התשע"ו-2016 מבוקש להחליף את המילה "חג" מולד הנביא מוחמד במילה "זיכרון", שכן לא מדובר בחג מוסלמי כי אם ביום לזכר לידתו של הנביא מוחמד, והמוסלמים חוגגים את היום הזה כ"זיכרון" לידת הנביא מוחמד.
כמו כן, מבוקש לתקן את ימי החג של המוסלמים בהתאם למנהגי העדה. המוסלמים חוגגים שני חגים בשנה: עיד אל פיטר – חג שבירת צום הרמדאן, ועיד אל אדחא – חג הקורבן. יש להתאים את ימי הפגרה לימי החג.
חג אל פיטר משתרע על פני שלושה ימים וערב החג, במועדים כמפורט בתיקון המבוקש.
חג אל אדחא משתרע על פני ארבעה ימים וערב החג, במועדים כמפורט בתיקון המבוקש.
כמו כן, מבוקש להוסיף לתקנות העיקריות הוראה לפיה תקופת הפגרה לא תבוא במניין הימים שנקבעו בידי בית הדין בהתאם לסדרי הדין הנהוגים בבית הדין, אלא אם כן הורה בית הדין הוראה אחרת. זאת בשונה מהקיים היום, שבהעדר הוראה כאמור, ימי הפגרה באים במניין הימים. יובהר כי תקנה 4 המוצעת דומה להוראות הקיימות בתקנות הפגרות של בתי הדין הדתיים האחרים: תקנות הדיינים (פגרות), התשע"ג-2013 ותקנות בתי הדין הדרוזיים (פגרות), התשע"ח-2018.