תוכן עניינים
תזכיר חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2)
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
חוק- יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) - יתוקן.
תזכיר חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2)
1. תיקון סעיף 1
2. (א)
תזכיר חוק- יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2)
העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף קורונה SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן – נגיף הקורונה החדש). נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלק, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה.
מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף והתמודדות עם נגיף הקורונה החדש הוטלו הגבלות שונות, בין השאר, על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, אשר לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או הודיעו על פיטוריהם. כך גם הוטלו מגבלות שונות על התנאים לפעילותם של מקומות הפתוחים לציבור, מסחר ועסקי בילוי ופנאי במטרה לצמצם את סיכון ההדבקה במקומות אלה. נוסף על כך הוטלו מגבלות על פעילותם של מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. המגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה.
לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים.
על רקע כל האמור ובהמשך לתכנית הכלכלית שנקבעה לחודשים הקודמים גובשה תכנית כלכלית נוספת לצורך סיוע ממשלתי למשק אשר יאפשר לו להתמודד עם המשבר הכלכלי העמוק שבו הוא מצוי עקב ההתמודדות עם נגיף הקורונה, ויקנה לו ודאות לטווח הבינוני, עד לחודש יוני 2021.
בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), תקציב המדינה ייקבע בחוק, יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות. סעיף 3ב לחוק היסוד דן במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, ובהתאם להוראותיו, כל עוד לא נתקבל חוק התקציב תהא הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר (להלן – מגבלת ההוצאה החודשית) מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן – תקרת התקציב ההמשכי).
מכיוון שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, נחקק ביום י"ג בניסן התש"ף (7 באפריל 2020) חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (להלן – הוראת השעה), שבמסגרתו נקבע כי לתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה, וזאת על בסיס תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה. בהתאם לפירוט שנקבע בהוראת השעה. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה כאמור תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך.
מכיוון שהתכנית הוכנה בתנאי אי ודאות הן לגבי היקף ההגבלות המוטלות לצורך צמצום ההדבקה בנגיף הקורונה והתפשטותו והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות נגיף הקורונה בעולם, ונוכח צרכים נוספים שלא היו צפויים בעת חקיקת הוראת השעה, תוקנה הוראת שעה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) (להלן – תיקון מס' 1) ואושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית כך שסכומי ההוצאה שהממשלה תהא רשאית להוציא בשנת 2020 הוגדלו בכ-15.5 מיליארד שקלים חדשים (לצד זאת הופחתו 1.5 מיליארד ש"ח מהמכסה לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי שהוגדרה בחוק היסוד), וזאת, עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם.
לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר, מוצע לתקן פעם נוספת את הוראת השעה. בתיקון המוצע, מוצע להגדיל את הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של כ-24 מיליארד שקלים חדשים ולתקן את חלוקת הסכומים בין המרכיבים השונים של התכנית, כדי לאפשר הוצאת סכומים נוספים לטובת הארכת הסיוע הממשלתי שניתן עד כה.
עיקר 1: תיקון הוראת השעה בסעיף 3ב לחוק היסוד ולפיו עד לקבלת חוק תקציב לשנת 2020 הוצאותיה החודשית של הממשלה בחודשים שנותרו עד לסוף השנה, או עד לקבלת חוק תקציב לשנת 2020, המוקדם ביניהם, יגדלו בשיעור נוסף המפורט להלן.
עיקר 2: הסטת סכומים עודפים שהוקצו במסגרת הוראת השעה לטובת החזר חוב לביטוח הלאומי, וזאת לטובת עידוד תעסוקה.
עיקר 3: תיקון הסכומים הנקובים בסעיפי התכנית הקבועה בהוראת השעה וזאת על מנת להתאימם להגדלת ההוצאה הממשלתית המוצעת בתיקון זה ולצרכים המשתנים. מוצע לקבוע כי תכנית מפורטת לעניין הסכומים שנוספו בתיקון זה יוגשו על ידי שר האוצר לאישור הממשלה, עד ליום 6 באוגוסט 2020, ויונחו, לאחר אישורה, על שולחן הכנסת.
ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה והיבטים מנהליים נוספים
הגדלת הסכום שהממשלה רשאית להוציא בשנת 2020 בכ-24.6 מיליארד ש"ח.
ה. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים
חוק- יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10
והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) - יתוקן.
להלן נוסח החוק המוצע:
תזכיר חוק-יסוד מטעם הממשלה:
תזכיר חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון מס' 2)
|
1. |
בחוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020)[1], בסעיף 1(1) - |
||||
|
|
|
(1) בסעיף קטן (א1) המובא בו, בפסקה (2) - |
|||
|
|
|
|
(א) בפסקת משנה (ב)- |
||
|
|
|
|
|
(1) בפסקת משנה (5), במקום "1.45%" יבוא "1.81%"; |
|
|
|
|
|
|
(2) בפסקת משנה (6), במקום "בחודש אוקטובר, בחודש נובמבר ובחודש דצמבר – 0.55% יבוא "2.59%"; |
|
|
|
|
|
|
(3) אחרי פסקת משנה (6), יבוא: |
|
|
|
|
|
|
|
"(7) בחודש אוקטובר – 1.16%; |
|
|
|
|
|
|
(8) בחודש נובמבר – 2.75%; |
|
|
|
|
|
|
(9) בחודש דצמבר – 1.53%.". |
|
|
|
|
(ב) בפסקת משנה (ד), במקום "14.6 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "7 מיליארד שקלים חדשים"; |
||
|
|
|
(2) בסעיף קטן (א2) המובא בו - |
|||
|
|
|
|
(א) |
בפסקה (2)- |
|
|
|
|
|
|
(1) בפסקת משנה (א) במקום "14 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "14.1 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(2) בפסקת משנה (ב) במקום "4.5 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "12.2 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(3) בפסקת משנה (ג), במקום "16 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "31.7 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(4) בפסקת משנה (ד), במקום "1.35 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "0.9 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(5) בפסקת משנה (ה), במקום "2.6 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "3.9 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(6) בפסקת משנה (ו), במקום "5.35 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "6.1 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(7) בפסקת משנה (ז), במקום "4.6 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "3.1 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
|
(8) בפסקת משנה (ח), במקום "1.25 מיליארד שקלים חדשים" יבוא "2.35 מיליארד שקלים חדשים"; |
|
|
|
|
|
(ב) בפסקה (2א), במקום "כ"ג בתמוז התש"ף (15 ביולי 2020)" יבוא "ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020)". |
||
דברי הסבר
סעיף 1
כללי
בהתאם לסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), תקציב המדינה ייקבע בחוק, יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.
סעיף 3ב לחוק היסוד דן במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, ובהתאם להוראות סעיף קטן (א) שבו, כל עוד לא נתקבל חוק התקציב תהא הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר (להלן – מגבלת ההוצאה החודשית) מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן – תקרת התקציב ההמשכי). עוד קובע סעיף 3ב לחוק היסוד, בסעיף קטן (ב) שבו, את סדר הקדימויות בשימוש בתקציב ההמשכי - התקציב ייועד קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות וביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, לרבות פעולות שנכללו בשינויים תקציבים שבוצעו בתקציב הקודם.
העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף קורונה SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן – נגיף הקורונה החדש). נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלק, אין חיסון שבאמצעותו ניתן לצמצם את התפשטותה ואין טיפול יעיל למחלה.
מאז תחילת התפרצות המגפה ולצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף והתמודדות עם נגיף הקורונה החדש הוטלו הגבלות שונות, בין השאר, על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, אשר לא אפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או הודיעו על פיטוריהם. כך גם הוטלו מגבלות שונות על התנאים לפעילותם של מקומות הפתוחים לציבור, מסחר ועסקי בילוי ופנאי במטרה לצמצם את סיכון ההדבקה במקומות אלה. נוסף על כך הוטלו מגבלות על פעילותם של מקומות ועסקים שבהם מתרחשת התקהלות משמעותית ומתקיים לגביהם חשש לבריאות הציבור. המגבלות האמורות שונו בהתאם להתפשטות המחלה.
המשבר גרם לעלייה עצומה במספר דורשי העבודה ושיעור הבלתי מועסקים עומד על כ-20% לחודש מאי.
לאחר חלוף חג הפסח, ועם הירידה במספר החולים החדשים בישראל, החלה הסרה הדרגתית של המגבלות ופתיחה מחודשת של עסקים, בכפוף לעמידה בתנאי "התו הסגול" (שמירה על מרחקים ואמצעי מיגון שהוגדרו). היקפי התחלואה בחודש מאי היו נמוכים יחסית וכתוצאה מכך חלו הקלות משמעותיות בהנחיות משרד הבריאות אשר איפשרו חזרה לבתי ספר, הותר על קיום אירועים של עד 250 איש, נפתחו מסעדות ומועדונים וניכר היה שהגל הראשון מתקרב לסיומו. ואולם החל ביום כ"ח בסיוון התש"ף (20 ביוני 2020) חלה עלייה בהיקפי התחלואה של מעל 300 חולים מאומתים חדשים ביום, והחל ביום ט' בתמוז התש"ף (1 ביולי 2020) של כ-1,000 מאומתים חדשים ביום, וזאת בניגוד למגמה העולמית של ירידה בהיקפי התחלואה. בעקבות כך היקף החולים הפעילים כיום גבוה יותר מהשיא שהיה באמצע חודש אפריל 2020. נכון ליום כ' בתמוז התש"ף (12 ביולי 2020), מספר החולים הפעילים בישראל עומד על 18,857. מתוך החולים הפעילים, 141 מוגדרים במצב קשה ומתוכם 49 מונשמים.
לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים. מכיוון שחוק היסוד הגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, נחקק ביום י"ב בניסן התש"ף (6 באפריל 2020) חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (להלן – הוראת השעה), שבמסגרתו נקבע כי בתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לשם התמודדות עם משבר הקורונה, וזאת על בסיס תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה, הכל בהתאם לפירוט שנקבע בהוראת השעה. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה הממשלתית כאמור תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מידי ודחוף לשם כך.
במסגרת הוראת השעה נקבע כי שר האוצר יגיש לאישור הממשלה עד יום ז' באייר התש"ף (1 במאי 2020), תכנית מפורטת ביחס לשימושים המתוכננים בסכומים שפורטו בהוראת השעה ובהתאם לרכיבים שפורטו בה. עוד נקבע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התכנית המפורטת וכי שינוי בסכומים של מרכיבי התכנית האמורה, בשיעור העולה על 15% מאחד ממרכיבי התכנית טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.
בהתאם לאמור, הממשלה אישרה תכנית מפורטת ביום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) בהחלטה מס' 5013 והיא הונחה על שולחן הכנסת.
מכיוון שהתכנית הוכנה בתנאי אי ודאות הן לגבי היקף ההגבלות המוטלות לצורך צמצום ההדבקה בנגיף הקורונה והתפשטותו והן לגבי ההשפעות הכלכליות שלהן והתפשטות נגיף הקורונה בעולם, ונוכח צרכים נוספים שלא היו צפויים בעת חקיקת הוראת השעה, תוקנה הוראת שעה במסגרת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון) (להלן – תיקון מס' 1) ואושרה הגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית כך שסכומי ההוצאה שהממשלה תהא רשאית להוציא בשנת 2020 הוגדלו בכ-14 מיליארד שקלים חדשים(לצד זאת הופחתו 1.5 מיליארד ש"ח מהמכסה לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי שהוגדרה בחוק היסוד), וזאת, עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם.
לנוכח העלייה בהיקפי התחלואה והתארכות המשבר, מוצע לתקן פעם נוספת את הוראת השעה. בתיקון המוצע, מוצע להגדיל את הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של כ-24 מיליארד שקלים חדשים ולתקן את חלוקת הסכומים בין המרכיבים השונים של התכנית, כדי לאפשר הוצאת סכומים נוספים לטובת הארכת הסיוע הממשלתי שניתן עד כה.
יובהר כי לפי התחזית המקרו כלכלית של משרד האוצר ובנק ישראל התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) צפוי להתכווץ בכ-5.9% בשנת 2020 ושיעור האבטלה צפוי לעלות לכ-13.9%. העלייה בהוצאות על דמי אבטלה בשל התכנית הכלכלית שנקבעה בהוראת השעה, לצד הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים, צפויים להביא לגירעון תקציבי שנאמד ביותר מ-11% אחוזי תוצר. עקב הצמיחה השלילית והזינוק בגירעון, החוב הציבורי צפוי לעלות בצורה משמעותית.
על רקע הגירעון המבני הגבוה ערב המשבר, המשך עליית החוב בשנת 2021 והצורך להיערך לגל תחלואה שני, קיים צורך בשימור מרחב פיסקלי כדי שהממשלה תוכל לספק מענה בריאותי, רשת ביטחון סוציאלית ותמיכה בעסקים שזקוקים לכך במקרה של השבתת פעילות נוספת. כמו כן, הגידול המשמעותי בהיקף החוב הממשלתי, ביחד עם העלייה המתונה יחסית בסיכון, מביאים לגידול משמעותי בהיקף החזרי הריבית הצפויים בשנים 2021 ואילך.
במסגרת הרחבת התכנית, כמוצע, נכללים, בין השאר, הצעדים כמפורט להלן:
זכאות לדמי אבטלה – לאור עצירת הפעילות של המשק כמות דורשי העבודה גדלה באופן משמעותי. אמנם מרביתם הוצאו לחופשה ללא תשלום (שמומנה אף היא), אך ההנחה היא שהחזרה לשיעורי האבטלה שחלו טרם המשבר תארך תקופה ארוכה יותר. על פי התכנית תוארך הזכאות לדמי אבטלה לכל הזכאים עד חודש יוני 2021. בנוסף מי שמלאו להם 67 שנים והופסקה העסקתם ימשיכו לקבל מענקי הסתגלות עד תום שנת 2020 ויימשך אי קיזוז של כפל קצבאות עד חודש יוני 2021. כך, תובטח ודאות לאוכלוסיות אלו על ידי פריסת רשת ביטחון סוציאלית לתקופה ממושכת.
סיוע לעצמאים – על פי התכנית יינתן לעצמאים אשר נפגעו כתוצאה מהמשבר, מענק, אחת לחודשיים, של עד 15 שקלים חדשים, עד חודש יוני 2021, וזאת כרשת ביטחון סוציאלית אישית בנוסף לסיוע שניתן לעסק.
סיוע לעסקים – על פי התכנית יוארך מנגנון החזר הוצאות קבועות לעסקים אשר נפגעו בכ-40% מהמחזור החודשי שלהם, ויוגדל הסכום המירבי לכ-500,000 אלף שקלים חדשים לפעימה. כמו כן תוגדל התקרה לזכאים כך שעסקים בעלי מחזור של עד 100 מיליון שקלים חדשים שנפגעו מהמשבר יהיו זכאים לסיוע מהמדינה. בנוסף, יינתנו הנחות בארנונה לעסקים וקרן אשראי בערבות המדינה תוגדל באופן משמעותי בכ-23 מיליארד שקלים חדשים.
תמיכה בצמיחה – על פי התכנית תהיה הגדלה משמעותית של תכניות ההכשרות המקצועיות הממונות על ידי המדינה בדגש על השמת עובדים שעבודתם הופסקה בענפים תומכי צמיחה. בנוסף, יורחב מתן היתר לחיילים משוחררים למשיכה מהפיקדון האישי לצורך חופשי ותורחב תכנית האצה והשקעה בתשתיות בפרויקטים תומכי צמיחה ומעודדי תעסוקה ישראלית.
לפסקה (1)
בפסקת משנה (א) המוצעת, מוצע לתקן את פסקת משנה (ב) של סעיף3ב(א1)(2) לחוק-יסוד: משק המדינה, כנוסחו בהוראת השעה, כך שהשיעורים שנקבעו בה לשם מימון ההוצאות הדרושות לשם ההתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, יוגדלו ביחס לחודשים יולי עד דצמבר 2020. מדובר באפשרות להוציא את ההוצאות הנדרשות לטובת הצעדים הנוספים שפורטו לעיל באופן ישיר לטובת התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה וטיפול בחולים שנדבקו בנגיף וכן לצורך התמודדות עקיפה עם המשבר באופן של הגשת סיוע כלכלי למי שנפגע ומתן תמריצים כלכליים מחוללי צמיחה אשר יש בהם כדי לסייע למשק להתמודד עם ההשלכות של הנגיף מתוך ראיה צופה פני עתיד. הסכום האמור יתפרס על פני החודשים שנותרו עד סוף שנת הכספים 2020 או עד קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, באופן שהפריסה בין החודשים השונים תהיה שונה, בהתאם לסדר הוצאת הכספים הצפוי בעתיד.
בפסקת משנה (ב) המוצעת, מוצע לתקן את פסקת משנה (ד) של סעיף 3ב(א1)(2) לחוק-יסוד: משק המדינה, כנוסחו בהוראת השעה, ולהפחית את הסכום הקבוע בה לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי בשל ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה. זאת בשל הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה והגדלת השיפוי לביטוח לאומי לעומת ההנחות הנוגעות להחזר החובות למוסד לביטוח לאומי כפי שהיו בעת אישור התכנית. מוצע להסיט סכום זה לצורך מימון תכנית לשיפוי המוסד לביטוח לאומי.
לפסקה (2)
בפסקת משנה (א) המוצעת, מוצע לתקן את סעיף 3ב(א2)(2) לחוק-יסוד: משק המדינה, כנוסחו בהוראת השעה, ולשנות את הסכומים הנקובים בסעיפי התכנית כדי להתאימם לשיעורים המוצעים בפסקה (1)(א) המוצעת, כאמור לעיל. שינויים אלה כוללים הגדלת הסכומים בסעיפי התכנית לטובת מטרות אלה:
- בסעיף בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומתן מענה לצורכי משרדי הממשלה – לצורך מענה למשרדי הממשלה ובין השאר לצורך ביצוע ההתאמות להנחיות משרד הבריאות בתקופת "שגרת הקורונה";
- בסעיף שיפוי המוסד לביטוח לאומי – לצורך הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה, אי קיזוז כפל קצבאות והארכת הזכאות למענק לבני 67 או יותר שפוטרו במהלך תקופת המשבר;
- בסעיף מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים - לצורך מענקי הסיוע לעצמאים ועסקים;
- בסעיף עידוד תעסוקה והכשרת הון אנושי, מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים - לצורך הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות;
- בסעיף עלות תקציבית של פתרונות אשראי – לצורך מימון בשל הנתח התקציבי של קרן הלוואות לעסקים מענפים בסיכון;
- בסעיף תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – לצורך תכניות האצה בתחומי התשתיות והדיגיטציה וכן בתחום הטכנולוגיה העילית;
- בסעיף מטרות אחרות – בהיקף של כ-1 מיליארד שקלים חדשים.
בפסקת משנה (ב) המוצעת, מוצע לתקן את פסקה (2א) לסעיף 3ב(א2) לחוק-יסוד: משק המדינה, כנוסחו בהוראת השעה, ולקבוע כי שר האוצר יגיש לאישור הממשלה, עד יום ט"ז באב התש"ף (6 באוגוסט 2020), עדכון לתכנית המפורטת ביחס לסכומים הנוספים הכלולים בתיקון מס' 1 ובתיקון המוצע שלא נכללו במסגרת התכנית המפורטת שאושרה בממשלה ביום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) בהתאם לסעיף 3ב(א2)(1) לחוק-יסוד:משק המדינה, כנוסחו בהוראת השעה.