תזכיר חוק השיפוט הצבאי (סמכות חקירה והעמדה לדין של

שוטרי מג"ב הפועלים תחת פיקוד צה"ל באזור יהודה והשומרון) (הוראה שעה), התש"ף-2020

  א. שם החוק המוצע

חוק השיפוט הצבאי (סמכות חקירה והעמדה לדין של שוטרי מג"ב הפועלים תחת פיקוד צה"ל באזור יהודה והשומרון) (הוראה שעה), התש"ף-2020.

  ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

במסגרת חלקו השני של דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31 מאי 2010 בראשות השופט (בדימוס) יעקב טירקל (להלן: "הוועדה" או "ועדת טירקל") נבחנה שאלת אכיפת הדין ביחס לשוטרי מג"ב הפועלים תחת פיקוד צה"ל באזור יהודה והשומרון (להלן: "שוטרי מג"ב"). הוועדה המליצה כי "בדיקה וחקירה של טענות נגד שוטרים שפעלו תחת פיקוד צה"ל בדבר הפרות של הדין הבין-לאומי ההומניטארי באיו"ש תהיה בידי צה"ל" ולא בידי המחלקה לחקירות שוטרים (להלן: "מח"ש").

לשם מימוש המלצות הוועדה, מונה צוות בראשות ד"ר יוסף צ'חנובר. בדו"ח שפורסם בספטמבר 2015 (דו"ח "צוות לבחינה וליישום הדו"ח השני של הועדה הציבורית לבדיקת האירוע הימי מיום 31.05.10 בנושא הבדיקה והחקירה בישראל של תלונות וטענות בדבר הפרות של דיני הלחימה על-פי המשפט הבין-לאומי" (להלן: "דו"ח צ'חנובר")), נכתב כי "באירועים מבצעיים שבהם יהיו מעורבים שוטרי מג"ב או שוטרים אחרים, כשהם פועלים תחת פיקוד צה"ל, יהיו חוקרי מח"ש אמונים על החקירה בנוגע לשוטרים" ו"באירועים שבהם מעורבים חיילי צה"ל ושוטרים גם יחד, יוקם צוות חקירה משותף של חוקרים צבאיים ושל חוקרי מח"ש [...] עם סיום החקירה, יועבר התיק לפרקליטות הצבאית לשם קבלת החלטות בנוגע לחיילים המעורבים באירוע ולמח"ש לשם קבלת החלטות בנוגע לשוטרים המעורבים באירוע. ההחלטות יתקבלו בתיאום בין הפרקליטות הצבאית ומח"ש".

הקבינט המדיני-בטחוני אימץ ביום 3.7.2016 את המלצות דו"ח צ'חנובר. לצד זאת, החליט כי ההמלצה בנוגע לאכיפת הדין ביחס לשוטרי מג"ב תיבחן על ידי היועץ המשפטי לממשלה בנפרד. בחודש ינואר 2018 החליט ראש ההמשלה, ובהמלצת היועץ המשפטי לממשלה, לאמץ את המלצת ועדת טירקל על פני המלצת דו"ח צ'חנובר בנוגע לאכיפת הדין ביחס לשוטרי מג"ב, כך שהחקירה וההעמדה לדין של השוטרים תיעשה בידי רשויות החקירה בצה"ל ולא בידי מח"ש, והורה לפעול ליישומה תוך הגבלת תחולתה לפרק זמן של שנתיים, ואחרי כן תיבחן יעילות המהלך.

בעקבות החלטת ראש הממשלה ולאחר בחינת הוראות חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "החש"ץ"), קבע היועץ המשפטי לממשלה כי סמכויות אכיפת הדין בצה"ל הקבועות בחש"ץ, לרבות חקירה, העמדה לדין ושיפוט, חלות גם על  שוטרי מג"ב הפועלים תחת פיקוד צה"ל באזור יהודה והשומרון. לפי חוות דעת זו, קיימת סמכות מקבילה למערכת אכיפת הדין בצה"ל ולמערכת אכיפת הדין האזרחית לחקור שוטרי מג"ב עקב אירוע ירי שהתרחש במהלך פעילות מבצעית תחת פיקוד הצבא באזור יהודה והשומרון, וסמכות מקבילה להעמדתם לדין  בפני בתי דין צבאיים על-פי הוראות החש"ץ או בפני הערכאות האזרחיות על פי חוק העונשין, התשל"ז-1977 וחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982.

עם זאת, במסגרת החקיקתית הקיימת, אין מענה שלם לצורך מימוש החלטת ראש הממשלה, וזאת בנוגע לשלושה נושאים הנוגעים לסמכויות חקירה ואכיפה, אותם מוצע לעגן בחקיקה ראשית:

בכל הנוגע למעצר ולחיפוש, מוצע לתקן את סעיפים 227 ו-245 לחש"ץ ולהעניק לגורמי אכיפת הדין בצה"ל את האמצעים הדרושים למעצר ולחיפוש גם בזיקה לשוטרי מג"ב  בנוגע לאירוע שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל;

בכל הנוגע לתחקיר משטרתי, מוצע לתקן את סעיף 539א לחש"ץ ולהעניק לפרקליט הצבאי הראשי או לנציגו את הסמכות לעיין בתחקיר משטרתי שנערך מכח חוק המשטרה, התשס"ו-2006, ולהורות בעקבותיו על בדיקה או על חקירה, של שוטרי מג"ב בנוגע לאירוע ירי שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל;

בכל הנוגע להליכי חקירה מוצע לתקן את סעיף 49ט(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: "פקודת המשטרה"), הקובע כי הסמכות לחקור עבירה שבביצועה חשוד שוטר נתונה למח"ש וזאת "על אף האמור בכל דין". במסגרת התיקון, מוצע להסמיך גם קצין בודק (כלומר, המשטרה הצבאית החוקרת) כהגדרתו בחש"ץ לחקור שוטרי מג"ב בנוגע לאירוע ירי שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל.

יתר הסמכויות הדרושות לאכיפת הדין לגבי שוטרי מג"ב בנוגע לאירוע ירי שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל, תופעלנה בהתאם לנהלים הרלוונטיים הקבועים או שייקבעו בפקודות הצבא ובנהלי משטרת ישראל ומג"ב, ובתיאום הדדי בין הגורמים.

לבסוף, ובהתאם להחלטת ראש הממשלה, מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, במהלכה ייבחן יישומה.

  ג.  עיקרי החוק המוצע

סעיפים 1 ו-2  להצעת החוק

בדין הקיים, סמכות המעצר של חיילים לפי סעיפים 227(2) ו-227(3) לחש"ץ חלה לגבי חיילים כהגדרתם בסעיף 1 לחש"ץ והיא אינה חלה על מי שמוגדר "חייל" מכח סעיפים 8(3) ו-16 לחש"ץ. הוא הדין ביחס לסעיף 245(א) לחש"ץ, אשר מסמיך בית דין צבאי, שופט חוקר וקצין שיפוט בכיר להוציא צווי חיפוש ב"מקומות צבאיים", כאשר "מקום צבאי" מוגדר בסעיף 245(ג)(2) בהתייחס לדירה של "חייל כהגדרתו בסעיף 1" בלבד.

מאחר שסעיפים אלה קובעים דין ספציפי בעניין מעצר וחיפוש, לאור השימוש במונח "חייל כהגדרתו בסעיף 1", מוצע להרחיב תחולתם במפורש ביחס לשוטרי מג"ב בנוגע לאירוע ירי שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל. עוד מוצע לקבוע במפורש כי בסיס של משמר הגבול הנמצא בשטח שבהחזקת הצבא או שנמצא בו שוטר משמר הגבול הפועל תחת פיקודו של חייל המשרת בצבא הגנה לישראל הוא "מקום צבאי" לצורך סמכות החיפוש הקבועה בסעיף 245(ג)(1) לחש"ץ.

סעיף 3 להצעת החוק

בדין הקיים, על תחקיר משטרתי חל סעיף 102 לחוק המשטרה, התשס"ו-2006, ואילו על תחקיר צבאי חל סעיף 539א לחש"ץ וצו השיפוט הצבאי (קביעת גוף ציבורי), תשנ"ט-1999, שהוצא מכוחו. הסדרים אלה דומים אך אינם זהים.

מוצע לקבוע כי סעיף 539א לחש"ץ יחול גם על תחקיר משטרתי שנערך במג"ב בנוגע לאירוע ירי שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל. כפועל יוצא, תחול על תחקירים אלו הוראת סעיף 539א(ב)(4), כך שפרקליט צבאי יוסמך לקבל את חומר התחקיר המשטרתי והפרקליט הצבאי הראשי ייוועץ בקצין צה"ל שדרגתו אלוף לפחות טרם פתיחת חקירה בהתבסס על חומר התחקיר המשטרתי. מאחר שהאירועים לגביהם יוסמכו גורמי צה"ל לפעול בעניין שוטרי מג"ב הם אירועים באזור יהודה והשומרון, ההיוועצות תהיה עם מפקד פיקוד מרכז.

סעיף 4 להצעת החוק

בדין הקיים, סעיף 49ט(א) לפקודת המשטרה קובע כי הסמכות לחקור עבירה שבביצועה חשוד שוטר נתונה למח"ש "על אף האמור בכל דין".

לצורך מימוש החלטת ראש הממשלה מוצע לתקן סעיף זה ולקבוע, כדין ספציפי, כי חקירתם של שוטרי מג"ב בנוגע לאירוע ירי שהתרחש באזור יהודה והשומרון תחת פיקוד צה"ל יכול שתיערך בידי קצין בודק כהגדרתו בסעיף 252(3) לחש"ץ. יוער כי מכח סעיף זה מוסמכים שוטרי המשטרה הצבאית החוקרת כקצינים בודקים לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. כפועל יוצא יהיו נתונות בידי מצ"ח מלוא הסמכויות הדרושות למימוש החלטת ראש הממשלה. הוראות משלימות לעניין זה ייקבעו בתיאום הדדי בין הגורמים.

סעיף 5 להצעת החוק

מוצע לקבוע כי הוראות אלה יחולו כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, במסגרתן ייבחן יישומן המעשי של ההוראות הנ"ל בראי תכליות התיקון. מוצע כי הארכת תוקפן תתבצע בהחלטת ממשלה באישור הכנסת.

  ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על התקן וההיבט המנהלי

 

ה.  להלן נוסח הצעת החוק:

הצעת חוק מטעם הממשלה:

 

הצעת חוק השיפוט הצבאי (סמכות חקירה והעמדה לדין של שוטרי מג"ב הפועלים תחת פיקוד צה"ל באזור יהודה והשומרון) (הוראה שעה), התש"ף-2020