תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (החזקת בהמות בבתי מטבחיים), התש"ף - 2020
מטרת התקנות היא צמצום סבלן של בהמות בזמן החזקתן בבית מטבחיים, תוך התחשבות בצורכי החקלאות.
טיוטת התקנות כוללת הוראות בעניין אופן הטיפול בבהמות בבתי מטבחיים, הוראות בעניין התאמת מספר העובדים בבית המטבחיים להיקף הפעילות המתבצעת בו, הוראות בעניין הכשרת העובדים והוראות בעניין תשתיות וציוד, ובכלל זה הוראות בעניין הצבת מצלמות.
ההוראות שמוצע לקבוע בתקנות מבוססות על נוהל 'מניעת צער בהמות במהלך ההובלה והשחיטה' של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
במסגרת תיקון לחוק צער בעלי חיים(הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994, מיום 23.12.2015, נקבע כי תקנות ראשונות בעניין תנאי ההחזקה של בעלי חיים והטיפול בהם בבתי מטבחיים ובתי נחירה יובאו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בתוך 9 חודשים מיום פרסום החוק. בשל מורכבות הנושא, טיוטת תקנות פורסמה לראשונה להערות הציבור ביוני 2016, והערות שהתקבלו בעקבות הפרסום הוטמעו בנוסח, המפורסם כעת בשנית להערות הציבור.
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 19 (1) עד (3), (12), (13), ו- (15) עד (17) לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד - 1994[1], בהתחשב בצרכי החקלאות, ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
|
|
פרק א': פרשנות |
|||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה - |
|||
|
|
|
"אחראי לבית מטבחיים" - כהגדרתו בתקנות שחיטת בהמות; |
|||
|
|
|
"בהמה רובצת" - בהמה שאינה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה; |
|||
|
|
|
"בהמות" - בקר, צאן וחזירים; |
|||
|
|
|
"בית מטבחיים" - מקום בו שוחטים בהמות; |
|||
|
|
|
"בקר" - בני תת משפחת הפריים (Bovinae); |
|||
|
|
|
"הימום" - גרימת אובדן הכרה מידי, לרבות הליך שתוצאתו מוות מידי, באמצעות מכשיר הימום חשמלי או אקדח בריח שבוי או באמצעות מכשיר או מתקן ייעודי אחר שאישר המנהל לפי תקנה 15(ד); |
|||
|
|
|
"חצר המתנה" - מקום החזקתן של בהמות בבית המטבחיים, למעט מעברים בהם מולכות הבהמות; |
|||
|
|
|
"המנהל" - מנהל השירותים הווטרינריים או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה, כולן או מקצתן; |
|||
|
|
|
"המשרד" - משרד החקלאות ופיתוח הכפר; |
|||
|
|
|
"מורשה גישה" - בבית מטבחיים - אחראי לבית מטבחיים, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר מפקח או רכז רווחת בהמות; במשרד - המנהל, הממונה ומפקחים; |
|||
|
|
|
"מכוון בהמות" - אמצעי המיועד לזירוז וניהוג בהמה ללא מגע עימה (Cattle, sheep or pigs talkers); |
|||
|
|
|
"מפקח" - כמשמעותו בסעיף 5 לחוק; |
|||
|
|
|
"מצלמה" - מתקן אופטי למעקב חזותי באמצעות צילום; |
|||
|
|
|
"משגיח" - כהגדרתו בתקנות הובלת בהמות; |
|||
|
|
|
"עובד בבית מטבחיים" – בין בשכר ובין שלא בשכר; |
|||
|
|
|
"עקדה" - ריסון בהמה טרם שחיטתה; |
|||
|
|
|
"צאן" - כבשים ועזים; |
|||
|
|
|
"רופא וטרינר ממשלתי" - רופא וטרינר, עובד המשרד, שמינה המנהל לרופא וטרינר ממשלתי לעניין תקנות אלה; |
|||
|
|
|
"רופא וטרינר מפקח" - רופא וטרינרי כהגדרתו בתקנות שחיטת בהמות, ואם מונה מנהל בית מטבחיים לפי תקנה 21 לתקנות האמורות – רופא וטרינרי שהוא מינה לעניין תקנות אלה כולן או חלקן; |
|||
|
|
|
"רכז רווחת בהמות" - עובד בית מטבחיים שמונה לפי תקנה 26(1); |
|||
|
|
|
"שחיטה" - המתת בהמות לשם הפקת בשר למאכל לרבות נחירת חזירים; |
|||
|
|
|
"תא" - חצר המתנה או חלק ממנה שאינה מחולקת במחיצות פנימיות; |
|||
|
|
|
"תקנות הובלת בהמות" - תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו – 2006[2]; |
|||
|
|
|
"תקנות שחיטת בהמות" - תקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד – 1964[3]. |
|||
|
|
|
פרק ב': הוראות כלליות |
|||
|
מטרת התקנות |
2. |
מטרתן של תקנות אלה לקבוע הוראות בעניין החזקת בהמות בבתי מטבחיים, לשם צמצום סבלן וצמצום הפגיעה ברווחתן בבית המטבחיים, תוך התחשבות בצורכי החקלאות, מניעת הפצת מחלות בעלי חיים ושמירה על בריאות הציבור. |
|||
|
עובדים בבית המטבחיים |
3. |
(א) אחראי לבית מטבחיים לא יחזיק בו בהמות אלא אם כן התמלאו כל התנאים שלהלן: |
|||
|
|
|
|
(1) מספר העובדים בבית המטבחיים מתאים לנפח הפעילות שלו ולהפעלתו לפי תקנות אלה; |
||
|
|
|
|
(2) העובדים המטפלים בבהמות בבית המטבחיים הודרכו לפעול לפי תקנות אלה; |
||
|
|
|
|
(3) מונה לבית המטבחיים רכז רווחת בהמות למניעת צער בעלי חיים, אחד או יותר, לפי תקנה 26(1). |
||
|
|
|
(ב) מצא המנהל כי מספר העובדים המועסקים בבית המטבחיים, לרבות שוחטים, אינו מספיק לפעילות בהתאם לתקנות אלה או שעובד אינו מתאים לתפקידו, יורה הוא לאחראי לבית המטבחיים להגדיל את צוות העובדים או לשנות את הרכבו ובתוך פרק זמן שיורה. |
|||
|
|
|
(ג) לא ביצע האחראי הוראה שניתנה לו לפי תקנת משנה (ב), רשאי המנהל להורות על עצירת השחיטה בבית המטבחיים או להקטין את היקף השחיטה בהתאם למצבת העובדים; ואולם לא תינתן הוראה על עצירת השחיטה בבית המטבחיים אלא לאחר שניתנה לאחראי הזדמנות לטעון את טענותיו. |
|||
|
|
|
פרק ג': תשתיות וציוד |
|||
|
תשתיות |
4. |
(א) לא יחזיק אחראי לבית מטבחיים בהמות בבית מטבחיים, לרבות באזור הפריקה מרכב ההובלה, אלא אם מתקיימים במקום בו מוחזקות הבהמות התנאים המפורטים להלן: |
|||
|
|
|
|
(1) המקום מוצל והבהמות אינן חשופות לפגעי מזג אויר; |
||
|
|
|
|
(2) המקום מאוורר; |
||
|
|
|
|
(3) המקום נקי מגרוטאות ומפסולת; |
||
|
|
|
|
(4) אין ברצפה פגמים, בליטות או בורות העלולים לגרום לבהמות בהלה, נפילה או פציעה; |
||
|
|
|
|
(5) המקום מנוקז ונקי מנוזלים והפרשות במידה סבירה בנסיבות העניין; |
||
|
|
|
|
(6) הבהמות במקום אינן חשופות לרעש חריג או פתאומי; |
||
|
|
|
|
(7) המקום בנוי באופן המונע החלקה של בהמות, נפילתן או פציעתן; |
||
|
|
|
|
(8) אין במקום עצמים או חומרים העלולים להפחיד את הבהמות, לפצוע אותן או שהבהמות עלולות להילכד בהם; |
||
|
|
|
|
(9) במקום קיימת תאורה בעוצמה מספקת, המאפשרת לבהמות לראות זו את זו ואת סביבתן, והמאפשרת את בדיקתן על ידי עובדי בית המטבחיים; |
||
|
|
|
|
(10) לעובדי בית המטבחיים יש גישה נוחה ובטוחה לכל מקום בו מצויות הבהמות; |
||
|
|
|
|
(11) המקום מגודר באופן הממזער מגע של בהמות המוחזקות בשטח בית המטבחיים עם בעלי חיים אחרים העלולים לפגוע בהן. |
||
|
|
|
(ב) לא יוליך אדם בהמות בבית המטבחיים אלא אם מתקיימים בכל זמן ההולכה, בנוסף על התנאים האמורים בתקנת משנה (א)(2) עד (10), התנאים המפורטים להלן: |
|||
|
|
|
|
(1) מסלול הולכת הבהמות לשחיטה מצויד בדפנות החוסמות את שדה הראיה של הבהמות לצדדים, ועשוי באופן שאינו מאפשר לבהמות לראות דרכן; |
||
|
|
|
|
(2) מסלול הולכת הבהמות לשחיטה יהיה בנוי באופן המאפשר את החזרתן של הבהמות לחצר המתנה; |
||
|
|
|
|
(3) התאורה לאורך המעברים תוצב באופן שלא יווצרו הצללות או סנוור העלולים לעכב את הבהמות; |
||
|
|
|
|
(4) היה המעבר משופע, הזווית בו לא תעלה על 20 מעלות; |
||
|
|
|
|
(5) ככל שמסלול ההולכה אינו בקו ישר, הפניות יהיו בנויות בצורת קשתות באופן שיאפשר הליכה רציפה של הבהמות; |
||
|
|
|
|
(6) פתחים ושערים במעברים יהיו בנויים באופן שמאפשר פתיחתם, סגירתם והולכת בהמות במעברים בלא חשש לפגיעה בהן; |
||
|
|
|
|
(7) בבית מטבחיים בו מועברות בהמות באמצעות מסוע, מבנה המסוע, מהירותו, אופן העלייה עליו וההורדה ממנו יהיו כאלו שימזערו את הפגיעה ברווחת הבהמות ואופן תפעולו יהיה מותאם לסוג הבהמות המיועדות להיות מועברות בבית המטבחיים. |
||
|
ציוד |
5. |
אחראי לבית מטבחיים לא יחזיק בהמות בבית המטבחיים אלא אם יש בבית המטבחיים את הציוד המפורט להלן, מותאם לסוג וגודל הבהמות: |
|||
|
|
|
|
(1) מכוון בהמות; |
||
|
|
|
|
(2) מצלמות המאפשרות צילום רציף של הפעילות בבית המטבחיים ושמירה בפורמט שאישר המנהל; |
||
|
|
|
|
(3) מכשיר הימום; |
||
|
|
|
|
(4) ציוד עקדה- |
||
|
|
|
|
|
(א) אם מתבצעת שחיטת בקר: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) תא עקדה אם השחיטה מתבצעת לאחר הימום; |
|
|
|
|
|
|
(2) תא עקדה מכאני אם השחיטה מתבצעת ללא הימום; |
|
|
|
|
|
|
(3) תא עקדה מכאני מתהפך אם השחיטה מתבצעת ללא הימום כשהבהמה במהופך. |
|
|
|
|
|
(ב) אם מתבצעת שחיטה של צאן – שולחן עקדה או תא עקדה מכאני או מכאני מתהפך. |
|
|
|
|
פרק ד': פריקת בהמות מרכב ההובלה |
|||
|
פריקת בהמות |
6. |
לא יפרוק אדם בהמה בבית מטבחיים, אלא אם מתקיימים בכל זמן הפריקה התנאים שלהלן: |
|||
|
|
|
|
(1) נוכח במקום רכז רווחת בהמות; |
||
|
|
|
|
(2) אזור הפריקה פנוי מאנשים, חפצים או מכשולים העלולים לגרום להסחת דעתן של הבהמות במהלך הפריקה; |
||
|
|
|
|
(3) פריקת הבהמות מתוך הרכב מתבצעת ברציפות וללא עיכובים. |
||
|
|
|
פרק ה': טיפול בבהמות בבית מטבחיים |
|||
|
חצר המתנה |
7. |
לא יחזיק אחראי לבית מטבחיים בהמה בחצר המתנה, אלא אם מתקיימים בה, בנוסף על התנאים האמורים בתקנה 4(א), התנאים המפורטים להלן: |
|||
|
|
|
|
(1) לפני אכלוס מחדש של חצר ההמתנה, התא והציוד שבתוכו, לרבות כלי מים ואוכל, ינוקו; |
||
|
|
|
|
(2) לא יאוכלסו באותו תא בחצר ההמתנה בהמות- |
||
|
|
|
|
|
(א) שהפרש הגילאים ביניהן עולה על חצי שנה אם גילן עד 15 חודשים; |
|
|
|
|
|
|
(ב) ממשקים שונים; |
|
|
|
|
|
|
(ג) זכרים ונקבות, אלא אם הם מאותה קבוצה וטרם הגיעו לבגרות מינית; |
|
|
|
|
|
|
(ד) מסוגים שונים; |
|
|
|
|
|
(3) בהמה תוקפנית תוחזק בנפרד; |
||
|
|
|
|
(4) צפיפות הבהמות מאפשרת רביצה של כל הבהמות בו זמנית. |
||
|
מים ומזון |
8. |
אחראי לבית מטבחיים יוודא כי - |
|||
|
|
|
(1) לבהמות המוחזקות בחצר ההמתנה ניתנת גישה חופשית למים בנקודות שתיה או בשקתות נקיות שמוזרמים אליהן מי שתייה; בפסקה זו, "מי שתייה" – כהגדרתם בסעיף 52א לפקודת בריאות העם, 1940[4], שמתקיימים בהם התנאים התברואתיים שנקבעו לפי ה1 לפקודה האמורה; |
|||
|
|
|
(2) מספר נקודות הספקת מי שתיה בתא בחצר ההמתנה לא יפחת משתיים והמרחק בין שתי נקודות הספקת המים לא יפחת מאורך בהמה מהסוג המוחזק בחצר ההמתנה; לעניין פסקה זו, יראו בשוקת שתי נקודות הספקת מים ובלבד שאורכה לא יפחת מהאורך האמור בפסקה זו; |
|||
|
|
|
(3) לבהמות המוחזקות בבית מטבחיים למעלה מ- 12 שעות, ניתן מזון בכמות, בתדירות ובהרכב תזונתי המתאימים לצרכיהן, לפי מינן, גילן ומצבן הבריאותי; מזון יינתן עד 8 שעות לפני השחיטה; |
|||
|
|
|
(4) מזון ומים יוגשו באבוסים ושקתות נקיים משאריות מזון מקולקל או עבש, מהפרשות גוף או פסולת, במידה סבירה בנסיבות העניין. |
|||
|
צינון |
9. |
עלתה הטמפרטורה בחצר המתנה בה מוחזקות בהמות בבית המטבחיים על 32 מעלות צלזיוס, ידאג האחראי על בית המטבחיים לצינון הבהמות. |
|||
|
בהמה בתקופת חליבה |
10. |
הובלה לבית המטבחיים בהמה בתקופת חליבתה, ידאג האחראי לבית מטבחיים לחליבתה לא יאוחר מ-8 שעות ממועד חליבתה האחרון בטרם הובלה לבית המטבחיים, ולאחר מכן ידאג לחליבתה כל 8 שעות לפחות. בתקנה זו – "בהמה בתקופת חליבתה" – בהמה הנחלבת לצורך הפקת חלב. |
|||
|
איסור הכאה ושימוש במאיץ חשמלי |
11. |
(א) לא יכה אדם בהמה בבית מטבחיים ולא יחשמל אותה במאיץ חשמלי. |
|||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לא יישא אדם באחריות פלילית בשל הכאה או בשל שימוש במאיץ חשמלי בבקר או בחזירים, אם התקיימו כל אלה - |
|||
|
|
|
|
(1) הם היו נחוצים בנסיבות העניין; |
||
|
|
|
|
(2) הם נעשו באופן סביר בנסיבות העניין; |
||
|
|
|
|
(3) יש לבהמה מקום להתקדם אליו; |
||
|
|
|
|
(4) אם הם נעשו בבקר – משקל הבקר עולה על 300 ק"ג; אם הם נעשו בחזיר – משקל החזיר עולה על 100 ק"ג; |
||
|
|
|
|
(5) הם התבצעו בשרירי החלק האחורי של הבהמה; |
||
|
|
|
|
(6) אם בוצע שימוש במאיץ חשמלי – משך מכת החשמל לא עלה על שניה אחת; |
||
|
|
|
|
(7) הבהמה לא הוכתה ולא נעשה עליה שימוש במאיץ חשמלי יותר מפעמיים ברצף במהלך אותו אירוע`. |
||
|
הולכה לשחיטה |
12. |
לא יוליך אדם בהמה לשחיטה בבית מטבחיים אלא אם ניתן להוליך את הבהמה באופן רציף ובזמן סביר; לא ניתן להוליך את הבהמות באופן רציף במסלול ההולכה, לא יכניס אדם בהמות נוספות למסלול ההולכה עד הסרת המגבלה. |
|||
|
|
|
פרק ו': שחיטת בהמות |
|||
|
עקדת בהמה |
13. |
(א) לא ישחט אדם בהמה אלא לאחר עקדתה ואם היא בקר – לאחר עקדתה בעקדה מכנית. |
|||
|
|
|
(ב) תקנת משנה (א) לא תחול על שחיטת בהמה במקום הימצאה לפי תקנות 19(ב), 20 ו- 21 ובלבד שהבהמה רוסנה באופן המתאים למצבה הרפואי, כפי שיורה הרופא הווטרינר המפקח. |
|||
|
טיפול בבהמה לפני שחיטה ללא הימום |
14. |
(א) לא ישחט אדם בהמה ללא הימום אלא אם השחיטה היא שחיטה דתית. |
|||
|
|
|
(ב) לא ישחט אדם בהמה ללא הימום אלא לאחר עקדת ראשה ואם היא בקר – לאחר עקדת ראשה בעקדה מכנית. |
|||
|
|
|
(ג) פרק הזמן בין עקדת הראש של בהמה הנשחטת ללא הימום ועד לשחיטתה לא יעלה על 10 שניות. |
|||
|
הימום |
15. |
(א) לא יבצע אדם הימום בבהמה אלא לאחר ריסונה. |
|||
|
|
|
(ב) לא יבצע אדם הימום אלא באחד מאלה- |
|||
|
|
|
|
(1) מכשיר הימום חשמלי שמתקיימים בו כל אלה - |
||
|
|
|
|
|
(א) המכשיר מתאים לבהמה הנשחטת, בהתאם להוראות היצרן; |
|
|
|
|
|
|
(ב) למכשיר יש צג על גביו מוצגים מדדי זרם, מתח, התנגדות ומשך החשיפה לזרם החשמל; |
|
|
|
|
|
|
(ג) צג לפי פסקה (ב) ממוקם כך שהמדדים גלויים לעובד המבצע את ההימום; |
|
|
|
|
|
|
(ד) אזור המגע של הבהמה עם המכשיר רטוב; |
|
|
|
|
|
(2) אקדח בריח שבוי המותאם לסוג וגודל הבהמה. |
||
|
|
|
(ג) פרק הזמן מהימום עד שחיטת בהמה לא יעלה על 20 שניות. |
|||
|
|
|
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), המנהל רשאי לאשר, בכתב, ביצוע הימום באמצעי אחר, אם הוא השתכנע כי האמצעי גורם לאובדן הכרה מידי והוא רשאי להתנות את האישור בתנאים. |
|||
|
טיפול בבהמה לאחר עקדה |
16. |
עובד בבית מטבחיים יבצע את הפעולות מעקדת הבהמה עד שחיטתה באופן רציף ובלא עיכובים, ככל הניתן בנסיבות העניין. |
|||
|
טיפול בבהמה לאחר שחיטה |
17. |
(א) עובד בבית מטבחיים לא ישחרר בקר מתא עקדה אלא לאחר שחלפו לפחות 30 שניות משחיטתו. |
|||
|
|
|
(ב) עובד בבית מטבחיים לא ישחרר צאן מתא עקדה אלא לאחר שחלפו לפחות 15 שניות משחיטתו. |
|||
|
שחיטת בהמה הרה |
18. |
לא יוציא עובד בבית מטבחיים עובר מרחם בהמה שנשחטה בשליש האחרון להריון, אלא לאחר שחלפו לפחות 5 דקות מהשחיטה; הוצא עובר מהרחם וגילה סימני חיים – ימיתו באופן מידי. |
|||
|
שחיטה או המתה של בהמות פצועות או חולות |
19. |
(א) רכז רווחת בהמות יוודא ששחיטת בהמות פצועות או חולות תבוצע לפני שחיטת בהמות אחרות, אלא אם הורה הרופא הווטרינר המפקח אחרת. |
|||
|
|
|
(ב) קבע הרופא הווטרינר המפקח כי הולכה של בהמה כאמור בתקנת משנה (א) תגרום לה לסבל ניכר, יוודא רכז רווחת בהמות שהבהמה תשחט במקום הימצאה, בנוכחות הרופא הווטרינר המפקח, בהקדם האפשרי, ולאחר ביצוע הימום. |
|||
|
|
|
(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הרופא הווטרינר המפקח להורות על שחיטת בהמה רובצת ללא הימום, ובלבד ששחיטה כאמור לא תגרום סבל מיותר לבהמה. |
|||
|
שחיטה או המתה של בהמה רובצת |
20. |
(א) רכז רווחת בהמות ידאג לשחיטת בהמה רובצת במקום הימצאה, בנוכחות הרופא הווטרינר המפקח, בהקדם האפשרי, ולאחר ביצוע הימום. |
|||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הרופא הווטרינר המפקח להורות על שחיטת בהמה רובצת ללא הימום, ובלבד ששחיטה כאמור לא תגרום סבל מיותר לבהמה. |
|||
|
המתת בהמות בבית מטבחיים שלא לצורך ייצור מזון |
21. |
(א) אדם לא ימית או ישחט בהמה שהרופא הווטרינר המפקח קבע, טרם שחיטתה, כי היא אינה ראויה למאכל אדם, אלא בנוכחות הרופא הווטרינר המפקח, ולאחר ביצוע הימום. |
|||
|
|
|
(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי הרופא הווטרינר המפקח להורות על שחיטת בהמה שאינה ראויה למאכל אדם ללא הימום, ובלבד ששחיטה כאמור לא תגרום סבל מיותר לבהמה. |
|||
|
|
|
פרק ז': התקנת מצלמות |
|||
|
אופן הצבת מצלמות והפעלתן |
22. |
(א) אחראי על בית מטבחיים יציב מצלמות כאמור בתקנה 5(2), לפי הוראת המנהל, באופן המאפשר צילום כולל ומלא של הטיפול בבהמות בבית המטבחיים באזורים אלה: |
|||
|
|
|
|
(1) מקום פריקת בהמות בבית המטבחיים; |
||
|
|
|
|
(2) חצרות המתנה; |
||
|
|
|
|
(3) מעברים בהם מולכות הבהמות; |
||
|
|
|
|
(4) מסלול הולכת הבהמות לשחיטה; |
||
|
|
|
|
(5) עמדת העקדה; |
||
|
|
|
|
(6) מקום השחיטה; |
||
|
|
|
|
(7) עמדת התליה של הבמה לאחר שחיטה. |
||
|
|
|
(ב) מצלמה תמוקם ותכוון כך שזווית הצילום שלה תכסה, ככל הניתן, רק את אזור הפעילות הנחוץ לשם תיעוד הטיפול בבהמות; היה האזור מקום פריקת הבהמות בבית המטבחיים, תמוקם מצלמה כך שניתן יהיה לזהות גם את מספר רכב ההובלה. |
|||
|
|
|
(ג) האחראי על בית המטבחיים יציב שלטים בסמוך לאזורים המצולמים, לרבות בכניסה לבית המטבחיים, באופן שיבהיר, בתמונה ובכתב, בשפות עברית וערבית ובשפות נוספות המדוברות בקרב עובדי בית המטבחיים, כי האזור מצולם לשם תיעוד הטיפול בבהמות. |
|||
|
|
|
(ד) המצלמות יוצבו במקום בו הן גלויות ולא יוסתרו או יוסוו בכל אמצעי או דרך. |
|||
|
|
|
(ה) הצילום יתבצע ללא הקלטת קול. |
|||
|
שמירת הצילומים בבית המטבחיים |
23. |
האחראי על בית המטבחיים ישמור את הצילומים שצולמו לפי תקנות אלה (בתקנות אלה – הצילומים) למשך תקופה של 6 חודשים, בקובץ דיגיטלי בפורמט שאישר לו המנהל. |
|||
|
צפייה על-ידי עובדי המשרד |
24. |
(א) האחראי על בית מטבחיים יעמיד את הצילומים לעיונם של מורשי הגישה , על פי דרישתם. |
|||
|
|
|
(ב) האחראי לבית המטבחיים יאפשר למורשי הגישה גישה נוחה לצפייה בצילומים ובהקלטות, ויבצע עבורם העתקת קבצי צילום, אם נדרש לעשות כן לפי תקנת משנה (א). |
|||
|
אבטחת הצילומים |
25. |
לא יעיין אדם במאגר הצילומים, לא יעתיק ממנו מידע, לא יצפה בצילומים ולא יצפה בהקלטות מתוך המאגר זולת אם הוא מורשה גישה או אם הוא רשאי לעשות כן לפי כל דין. |
|||
|
|
|
פרק ח': הכשרה, בקרה, תיעוד ודיווח |
|||
|
חובות אחראי על בית מטבחיים |
26. |
אחראי על בית מטבחיים - |
|||
|
|
|
|
(1) ימנה מבין עובדי בית המטבחיים עובד, אחד או יותר, בעל ידע מתאים, לרכז רווחת בהמות שיהיה אחראי על צמצום הפגיעה ברווחת בהמות בשטח בית המטבחיים; |
||
|
|
|
|
(2) ידאג לנוכחות רכז רווחת בהמות בבית המטבחיים בכל עת שמתבצעת במקום פריקת בהמות מרכב או שחיטה; |
||
|
|
|
|
(3) ידאג לכתיבת תכנית הכשרה שנתית לעובדים בבית המטבחיים שיש להם מגע עם בעלי החיים, ליישום הוראות תקנות אלה, בהתאם לתפקידם; התכנית תכלול: |
||
|
|
|
|
|
(א) הדרכות והקניית מיומנות לעובדים חדשים למניעת סבל מיותר של בהמות בביצוע הפעולות הבאות: |
|
|
|
|
|
|
|
(1) פריקת בהמות מרכבי הובלה; |
|
|
|
|
|
|
(2) הולכה של בהמות בתחום בית המטבחיים; |
|
|
|
|
|
|
(3) זיהוי סימני סבל ועקה אצל בהמות; |
|
|
|
|
|
|
(4) הימום לפני שחיטה; |
|
|
|
|
|
|
(5) זיהוי סימני אובדן הכרה, לרבות בדיקת רפלקסים; |
|
|
|
|
|
|
(6) תחזוקת ציוד ההימום והשחיטה. |
|
|
|
|
|
(ב) מפגש לריענון ההכשרה שניתנה לפי פסקה (3)(א), של עובדי בית המטבחיים שיש להם מגע עם בעלי החיים, אחת לחציון; |
|
|
|
|
|
|
(ג) הכשרות נוספות של עובדי בית המטבחיים, לפי הצורך. |
|
|
|
|
|
(4) ידאג לביצוע הכשרות בהתאם לקבוע בתקנה, יתעד ביצוע הדרכות לפי פסקה (3), לפי משתתף ומועד, וישמור אותן לתקופה של שנתיים; |
||
|
|
|
|
(5) ידווח בכתב לרופא הווטרינר המפקח על כל הפרה של תקנות אלה, ויקיים את הוראות הרופא הווטרינר המפקח לפי תקנה 30. |
||
|
חובות רכז רווחת בהמות |
27. |
רכז רווחת בהמות - |
|||
|
|
|
|
(1) יביא לידיעת העובדים בבית המטבחיים הוראות והנחיות שניתנו לצמצום סבל בהמות בבית המטבחיים וליישום תקנות אלה; |
||
|
|
|
|
(2) ידווח בכתב לרופא הווטרינר המפקח על בהמה רובצת ועל בהמה פצועה או חולה בתחום בית המטבחיים; |
||
|
|
|
|
(3) יבדוק, פעמיים ביום לפחות, אם הוראות תקנות אלה מתקיימות בהחזקת בהמות, הולכתן ושחיטתן בשטח בית המטבחיים וידווח לרופא וטרינר מפקח בכתב אם מצא כי לא מתקיימות הוראות תקנות אלה; |
||
|
|
|
|
(4) יבדוק את בקיאות העובדים בתכנים שניתנו בהדרכה וידאג לכך שעובדים שלא הפגינו בקיאות, יעברו הדרכה נוספת; |
||
|
|
|
|
(5) יתעד ביצוע חובותיו לפי תקנה זו וישמור לתקופה של שנה. |
||
|
פיקוח וטרינרי |
28. |
(א) רופא וטרינר מפקח - |
|||
|
|
|
|
(1) יבדוק בעת ביצוע בדיקה לאחר המוות בטיבחת בהמה לפי תקנות שחיטת בהמות, קיומם של סימנים המעידים על הפרת הוראות תקנות אלה או על גרימת סבל מיותר לבהמה; |
||
|
|
|
|
(2) יצפה, לפחות פעמיים ביום, במשך חמש דקות רצופות, בצילומים מהמצלמות המוצבות בבית המטבחיים, לצורך בחינה אם הוראות תקנות אלה מתקיימות; |
||
|
|
|
|
(3) יבדוק, לפחות פעמיים ביום, בשטח בית המטבחיים, אם הוראות תקנות אלה מתקיימות בהחזקת בהמות, הולכתן ושחיטתן. |
||
|
|
|
(ב) מצא רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר מפקח כי הופרה הוראה לפי תקנות אלה, יורה לאחראי על בית המטבחיים לפעול לתיקון ההפרה, תוך פרק הזמן שיורה, וכן על אופן הדיווח על תיקונה; רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר מפקח רשאי להורות, בהסכמת המנהל, על הפסקת פעולה בבית מטבחיים לתקופה שיקבע, אם ההפרה או הליקוי לא תוקנו תוך פרק הזמן שהורה. |
|||
|
|
|
(ג) נדרשה הפסקת פעולה בבית המטבחיים באופן מידי למניעת פגיעה בבעלי חיים, רשאי רופא וטרינר ממשלתי או רופא וטרינר מפקח להורות על הפסקת הפעולה, ובלבד שהפעילות לא תופסק לפרק זמן של למעלה מ- 3 שעות בלא שניתנה הסכמת המנהל. |
|||
|
|
|
(ד) רופא וטרינר מפקח יתעד הפרות שמצא כאמור בתקנת משנה (ב) וכן דיווחים שקיבל אודות הפרות לפי תקנות אלה; בנוסף, הרופא הווטרינר המפקח יתעד את אופן תיקון הליקויים. |
|||
|
דיווח למנהל ולממונה |
29. |
רופא וטרינר מפקח שהובא לידיעתו אחד מהאירועים להלן, חייב לדווח עליהם למנהל, בדרך שהורה - |
|||
|
|
|
|
(1) רכב בו בוצעה הובלת בהמות לבית המטבחיים, שאינו עומד בדרישות תקנות הובלת בהמות; |
||
|
|
|
|
(2) הובלת בהמות בלא נוכחות משגיח כנדרש בתקנות הובלת בהמות; |
||
|
|
|
|
(3) רכב בו בוצעה הובלת בהמות לבית המטבחיים, שלא נרשם להובלת בעלי חיים לפי תקנה 4 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב- 1982[5]; |
||
|
|
|
|
(4) סימנים המעידים על כך שלרכב ההובלה הוטענה בהמה רובצת, בניגוד לתקנה 6 לתקנות הובלת בהמות; |
||
|
|
|
|
(5) הובלת בהמה חולה או פצועה לבית המטבחיים, בניגוד לתקנה 6 לתקנות הובלת בהמות; |
||
|
|
|
|
(6) בבדיקה לאחר המוות בטיבחת בהמה לפי תקנות שחיטת בהמות, נמצאו סימנים המעידים על הפרת הוראות תקנות אלה או על גרימת סבל מיותר לבהמה. |
||
|
תיעוד טיפול בבהמה רובצת |
30. |
נמצאה בהמה רובצת בבית מטבחיים, יברר הרופא הווטרינר המפקח את הנתונים הבאים ויתעד אותם כפי שהורה המנהל: |
|||
|
|
|
|
(1) מספר הזיהוי של הבהמה, המצוין על תווית הסימון שלה לפי תקנות מחלות בעלי חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו -1976[6] או לפי תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשל"ט - 1978[7] או סימן אחר; |
||
|
|
|
|
(2) שם בעל הבהמה או שמו של בעל המשק ממנו הובאה הבהמה לבית המטבחיים, וכתובתו; |
||
|
|
|
|
(3) פרטי רכב ההובלה, פרטי הנהג ומשגיח ההובלה; |
||
|
|
|
|
(4) המקום והשעה בהם נמצאה הבהמה הרובצת; |
||
|
|
|
|
(5) הסיבה לכך שהבהמה אינה יכולה לעמוד על רגליה; |
||
|
|
|
|
(6) החלטת הרופא הווטרינר המפקח לעניין אופן הטיפול בבהמה רובצת, בהתאם לתקנה 20(ב); |
||
|
|
|
|
(7) הוראות באשר לאופן הטיפול בבשר שיופק לאחר שחיטת הבהמה, לפי תקנות שחיטת בהמות. |
||
|
שמירת מסמכים |
31. |
רופא וטרינר מפקח ישמור את המסמכים הבאים, באופן שיורה המנהל, לתקופה שלא תפחת משנה מיום עשייתם - |
|||
|
|
|
|
(1) כל התיעוד המעיד על ביצוע בדיקות על פי סעיף 28(א); |
||
|
|
|
|
(2) תעודות לשחיטה דחופה של בהמות שהובלו לבית המטבחיים; בפסקה זו, "תעודה לשחיטה דחופה" - תעודה לפי תקנה 78(1) לתקנות שחיטת בהמות; |
||
|
|
|
|
(3) היתרים לפי תקנה 6(ב)(2) לתקנות הובלת בהמות בקשר לבהמות שהובלו לבית המטבחיים; |
||
|
|
|
|
(4) דיווח שמסר למנהל או למי שהוא הסמיך ולממונה לפי תקנה 25; |
||
|
|
|
|
(5) דיווח על בהמה רובצת לפי תקנה 27(2). |
||
|
|
|
פרק ט': הוראות שונות |
|||
|
עונשין |
32. |
(א) העושה אחד מאלה, דינו שישה חודשי מאסר או קנס ואם הוא תאגיד - כפל הקנס כאמור לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977[8] (בתקנה זו - חוק העונשין): |
|||
|
|
|
|
(1) אחראי לבית מטבחיים שהחזיק בבית מטבחיים בהמות בלי שהתקיימו בבית המטבחיים התנאים המפורטים בתקנה 3(א); |
||
|
|
|
|
(2) אחראי לבית מטבחיים שהחזיק בבית מטבחיים בהמות בלי שהתקיימו במקום בו הן מוחזקות התנאים המפורטים בתקנה 4(א); |
||
|
|
|
|
(3) אדם שהוליך בהמות בבית מטבחיים במקום שלא התקיימו בו התנאים המפורטים בתקנה 4(ב); |
||
|
|
|
|
(4) אחראי לבית מטבחיים שהחזיק בהמות בבית מטבחיים שלא קיים בו הציוד המפורט בתקנה 5; |
||
|
|
|
|
(5) אדם שפרק בהמות בבית מטבחים בלי שהתקיימו בכל זמן הפריקה התנאים המפורטים בתקנה 6(2) ו- (3); |
||
|
|
|
|
(6) אחראי לבית מטבחיים שהחזיק בחצר ההמתנה בבית מטבחיים בהמות בלי שהתקיימו התנאים המפורטים בתקנה 7; |
||
|
|
|
|
(7) אחראי לבית מטבחיים שלא ווידא כי ניתנו לבהמות בבית המטבחיים גישה למים ומזון בניגוד לתקנה 8; |
||
|
|
|
|
(8) אחראי לבית מטבחיים שלא דאג לצינון הבהמות אם הטמפרטורה במקום בו הן מוחזקות עלתה על 32 מעלות צלזיוס, בניגוד לתקנה 9; |
||
|
|
|
|
(9) אחראי לבית מטבחיים שלא דאג לחליבת פרה או כבשה בתקופת חליבתה בתוך 8 שעות ממועד חליבתה האחרון בניגוד לתקנה 10; |
||
|
|
|
|
(10) אדם שהכה בהמה או חישמל אותה במאיץ חשמלי בניגוד לתקנה 11(א) בלי שהתקיימו הנסיבות המפורטות בתקנה 11(ב); |
||
|
|
|
|
(11) אדם שהוליך בהמה לשחיטה למרות שלא ניתן היה להוליכה באופן רציף או שהכניס בהמות נוספות למסלול בזמן שלא ניתן היה להוליכן באופן רציף בניגוד לתקנה 12; |
||
|
|
|
|
(12) אדם ששחט בהמה ללא עקדתה בניגוד לתקנה 13(א); |
||
|
|
|
|
(13) אדם ששחט בהמה בשחיטה שאינה דתית ללא הימום או ששחט בהמה ללא הימום בלא עקדת ראשה בניגוד לתקנה 14(א) ו- (ב) או אדם שלא שחט את הבהמה בתוך 10 שניות מעקדתה בניגוד לתקנה 14(ג); |
||
|
|
|
|
(14) אדם שביצע הימום בבהמה ללא ריסונה בניגוד לתקנה 15(א) או אדם שביצע הימום בניגוד לתקנה 15(ב) או אדם שלא שחט את הבהמה בתוך 20 שניות מביצוע ההימום בניגוד לתקנה 15(ג); |
||
|
|
|
|
(15) עובד בבית המטבחיים ששחרר בקר מתא עקידה לאחר שחיטה בתוך פרק זמן שפחת מ- 30 שניות או ששחרר צאן מתא עקידה לאחר שחיטה בתוך פרק זמן שפחת מ- 15 שניות בניגוד לתקנה 17; |
||
|
|
|
|
(16) עובד בבית המטבחיים שהוציא עובר מרחם בהמה שנשחטה בשליש האחרון להריון בטרם חלפו 5 דקות מהשחיטה או שלא המית עובר שהוצא כאמור וגילה סימני חיים באופן מידי בניגוד לתקנה 18; |
||
|
|
|
|
(17) רכז רווחת בהמות שלא דאג לכך ששחיטת בהמות פצועות או חולות תתבצע לפני שחיטת בהמות אחרות בניגוד לתקנה 19(א) או שלא דאג לכך שבהמה כאמור, אשר הרופא וטרינר המפקח קבע שהולכתה תגרום לה לסבל ניכר, תשחט במקום בניגוד לתקנה 19(ב); |
||
|
|
|
|
(18) רכז רווחת בהמות שלא דאג לכך שבהמה רובצת תשחט במקום הימצאה, בנוכחות רופא וטרינר מפקח ולאחר ביצוע הימום, בניגוד לתקנה 20א); |
||
|
|
|
|
(19) אדם שהמית או שחט בהמה שהרופא הווטרינר המפקח קבע, טרם שחיטתה, כי היא אינה ראויה למאכל אדם, שלא בנוכחות הרופא הווטרינר המפקח או ללא הימום, בניגוד לתקנה 21; |
||
|
|
|
|
(20) אחראי על בית מטבחיים שלא הציב בו מצלמות בהתאם לתקנה 22; |
||
|
|
|
(ב) העושה אחד מאלה, דינו קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין: |
|||
|
|
|
|
(1) אדם שפרק בהמה בבית מטבחיים ללא נוכחות רכז רווחת בהמות בניגוד לתקנה 6(1); |
||
|
|
|
|
(2) אחראי על בית המטבחיים שלא שמר את הצילומים שצולמו לפי תקנות אלה, בקובץ דיגיטלי בפורמט שאישר לו המנהל, למשך תקופה של 6 חודשים בניגוד לתקנה 23; |
||
|
|
|
|
(3) אחראי על בית מטבחיים שלא העמיד את הצילומים שצולמו לפי תקנות אלה לעיון מורשי הגישה או שלא אפשר להם גישה נוחה לצפיה בצילומים ובהקלטות, בניגוד לתקנה 24; |
||
|
|
|
|
(4) אדם שאינו מורשה גישה שעיין במאגר הצילומים, או העתיק ממנו מידע או צפה בצילומים או בהקלטות בניגוד לתקנה 25; |
||
|
|
|
|
(5) אחראי על בית מטבחיים שלא מילא את חובותיו לפי תקנה 26; |
||
|
|
|
|
(6) רכז רווחת בהמות שלא מילא את חובותיו לפי תקנה 27. |
||
|
פטור עקב מילוי הוראות רופא וטרינר |
33. |
הורה רופא וטרינר, בכתב, כי נסיבות רפואיות מחייבות פעולה החורגת מהוראות תקנות אלה, לא יראו בביצועה, לפי ההוראות, הפרה של התקנות. |
|||
|
צידוק מיוחד |
34. |
לא יראו באדם אחראי להפרת תקנות אלה, אם מעשהו היה נחוץ לרווחתה של הבהמה, והפגיעה הצפויה ברווחתה כתוצאה מן ההפרה היתה קטנה מזו שהיתה צפויה מאי-ההפרה. |
|||
|
שחיטה לפי היתר מיוחד |
35. |
תקנות אלה יחולו על שחיטת בהמות לפי תקנה 77 לתקנות שחיטת בהמות אלא אם כן נקבעו בהיתר לפי התקנות האמורות הוראות אחרות ולתקופה שנקבעו. |
|||
|
שמירת דינים |
36. |
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי הפקודה ובמקרה של סתירה ביניהן ובין תקנות אלה, יחולו ההוראות לפי הפקודה. |
|||
|
תחילה |
37. |
(א) תחילתן של תקנות 3(א), 4(א)(9), 5(2), 5(4)(ב), 6(1), 9, 26(1) עד (3) ו- 27 ששה חודשים מיום פרסומן. |
|||
|
|
|
(ב) תחילתן של תקנות 4(א)(1) ו- (11), 4(ב)(1) עד (6), 22 עד 25, 26(4) ו- 28(א)(2) שנה מיום פרסומן. |
|||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________
שר החקלאות ופיתוח הכפר
דברי הסבר
כללי
בית מטבחיים הוא מקום בו נגרמת עקה לבהמות בהיותו מקום זר עבורן עם רעשים וריחות מאיימים. מוצע לקבוע בתקנות הוראות בעניין תנאי ההחזקה של הבהמות והטיפול בהן בבתי מטבחיים, זאת במטרה לצמצם את הפגיעה ברווחתן, ותוך התחשבות בצרכי החקלאות.
טיוטת התקנות כוללת הוראות בעניין אופן הטיפול בבהמות בבתי מטבחיים, הוראות בעניין התאמת מספר העובדים בבית המטבחיים להיקף הפעילות המתבצעת בו, הוראות בעניין הכשרת העובדים והוראות בעניין תשתיות וציוד, ובכלל זה הוראות בעניין הצבת מצלמות.
ההוראות שמוצע לקבוע בתקנות מבוססות על נוהל 'מניעת צער בהמות במהלך ההובלה והשחיטה' של השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.
במסגרת תיקון לחוק צער בעלי חיים(הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד – 1994, מיום 23.12.2015, נקבע כי תקנות ראשונות בעניין תנאי ההחזקה של בעלי חיים והטיפול בהם בבתי מטבחיים ובתי נחירה יובאו לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בתוך 9 חודשים מיום פרסום החוק. בשל מורכבות הנושא, טיוטת תקנות פורסמה לראשונה להערות הציבור ביוני 2016, והערות שהתקבלו בעקבות הפרסום הוטמעו בנוסח, המפורסם כעת בשנית להערות הציבור.
לתקנה 1 - הגדרות
להגדרות "אחראי לבית מטבחיים" ו- "רופא וטרינר מפקח" – בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), התשכ"ד – 1964 (להלן – תקנות שחיטת בהמות) מעוגנות הוראות שעניינן שמירה על בריאות הציבור ובריאות המקנה. עם הוראות אלו נמנות הוראות שעניינן אחריות ה"אחראי לבית המטבחיים" בהיבטים של אחזקה ותפעול המקום, לרבות בקשר עם שחיטת בהמות. מוצע להטיל על אותו גורם אחריות בהיבטים הנוגעים לתחזוקה ותפעול גם לפי התקנות המוצעות. בנוסף, בהתאם לתקנות שחיטת בהמות, פיקוח על הפעילות בבית מטבחיים מתבצע בידי רופא וטרינר מפקח. מוצע לקבוע הוראות נוספות שיחולו לעניין רופא וטרינר המפקח בבית השחיטה, לרבות הרחבת סמכויותיו לפי התקנות המוצעות.
להגדרה "בהמה רובצת" – ככלל, אסור להוביל בהמה שאינה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה. זאת בהתאם לקבוע בתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו - 2006. עם זאת, יתכנו מקרים חריגים בהם תותר הובלה כאמור. כמו כן, ייתכנו מקרים בהם בהמה קרסה במהלך הובלתה לבית המטבחיים או בעת ששהתה בו. בהמה שאינה מסוגלת לעמוד בכוחות עצמה נמצאת בעקה ונדרש טיפול מיוחד בה בבית מטבחיים. המונח המקובל לבהמה כאמור הוא "בהמה רובצת". ההוראות העיקריות לעניין טיפול בהמה רובצת מעוגנות בתקנות המוצעות, בתקנה 20.
להגדרות "בהמות", "בקר" ו- "צאן" – מוצע להגדיר את סוגי בעלי החיים ששחיטתם מוסדרת בתקנות המוצעות.
להגדרה "בית מטבחיים" – מוצע להגדיר בית מטבחיים כ"כל מקום בו שוחטים בהמות". בהתאם, ההוראות, לרבות האיסורים המעוגנים בתקנות המוצעות יחולו על שחיטה בכלל ולא רק על שחיטה בבית מטבחיים שניתן לו היתר לפי תקנות שחיטת בהמות.
להגדרה "הימום" – ככלל, טרם שחיטת בהמה, למעט בשחיטה דתית, נדרש לגרום לבהמה אובדן הכרה מידי. מוצע להגדיר מה הפעולה והתוצאה הנדרשת.
להגדרה "חצר המתנה" – ההגדרה נדרשת בשל הצורך לקבוע הוראות קונקרטיות שיחולו ביחס להחזקה בהמות בבית מטבחיים בעת ההמתנה לשחיטה, המתנה שעשויה להימשך אף מעבר ליממה.
להגדרות "מורשי גישה" ו- "מצלמה" –מוצע לעגן בתקנות הוראות בנוגע לצילום הפעילות באזורים מסוימים בבית המטבחיים (פרק ז' לתקנות המוצעות). מוצע להגדיר באיזה אמצעי צילום הדבר יתבצע ומי הם מורשי הגישה לצילומים.
להגדרה "מכוון בהמות" – בהמות בבתי מטבחיים מולכות ממקום למקום. לרוב, נדרשת לשם כך התערבות חיצונית. מוצע לקבוע כי ההתערבות תתבצע, ככלל, באמצעי ללא מגע ישיר.
להגדרה "עובד בבית מטבחיים" – בשל הצורך לשמור על רווחת הבהמות בכל מקום בו מתבצעת שחיטה, מוצע לקבוע הוראות שיחולו על כל אדם הלוקח חלק בפעילות, בין שמדובר בעובד בשכר ובין שמדובר במי שפועל ללא שכר.
להגדרה "עקדה" – מוצע להבהיר במסגרת ההגדרות את המונח עקדה בהקשר של בית מטבחיים מאחר שלמונח ישנן מספר משמעויות.
להגדרה "רכז רווחת בהמות" – מוצע לקבוע כי ימונה בבית המטבחיים אדם שתפקידו לרכז את הפיקוח על רווחת הבהמות ועל הכשרת העובדים בנושא בבית המטבחיים.
לתקנה 2 - בית מטבחיים הוא מקום בו נגרמת עקה לבהמות, בהיותו מקום זר עבורן עם רעשים וריחות מאיימים. מטרת התקנות לקבוע הוראות במטרה לצמצם את הפגיעה ברווחת הבהמות, תוך התחשבות באינטרסים ציבוריים נוספים.
לתקנה 3 - לצורך שמירה על רווחת הבהמות בבית המטבחיים, מוצע לקבוע בתקנות כי לא יוחזקו בו בהמות אלא אם מועסקים בו עובדים שעברו הכשרה מתאימה ובהיקף מספיק. כמו כן, מוצע לקבוע כי המנהל רשאי להורות על הפסקת שחיטה בבית מטבחיים או הקטנת היקפה, אם מספר העובדים אינו מספיק לשם עמידה בדרישות התקנות או שעובד אינו מתאים לתפקידו.
לתקנה 4 - מוצע לקבוע בתקנות דרישות מינימליות לתשתית הנדרשת לשמירה על רווחת הבהמות המוחזקות בבית המטבחיים. כך למשל, מוצע לקבוע הוראות כלליות הרלוונטיות לתשתית בכל בית המטבחיים כגון, הוראות בעניין הצללות, אוורור, ניקיון וניקוז וכן הוראות הרלוונטיות למקומות מסוימים למשל, לעניין השיפוע במעברים.
לתקנה 5 - מוצע לקבוע בתקנות איזה ציוד חובה נדרש בבית מטבחיים. מדובר בציוד הכרחי לתפעול בית המטבחיים ופיקוח ובקרה על המתרחש בו. כך למשל, מוצע לדרוש כי לא יוחזקו בהמות בבית מטבחיים אלא אם יש בו מצלמות וציוד עקדה.
לתקנה 6 - מוצע לקבוע בתקנות כי לא יפרקו בהמות בבית מטבחיים אלא אם התנאים בשטח מאפשרים פריקה נינוחה שלהן. כמו כן, מוצע לקבוע שבמקום יהיה נוכח רכז רווחת בהמות, אשר בהתאם למוצע בתקנות, אחראי על רווחת הבהמות בבית המטבחיים. יובהר כי על פריקת בהמות בבית מטבחיים חלות גם הוראות תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס"ו – 2006.
לתקנה 7 - מוצע לקבוע בתקנות הוראות בעניין אופן החזקת הבהמות בחצרות המתנה. הוראות אלה נוגעות לתפעול בית המטבחיים, ובאות להבטיח שרווחת הבהמות תישמר גם בעת ההמתנה בחצרות. כך למשל, נודעת חשיבות רבה לא לאכלס באותו התא בהמות שצפויות לפגוע אלה באלה באם יוחזקו באותו התא ובכלל זה, עגלים ממשקי פיטום שונים או עגלים צעירים ובוגרים.
לתקנה 8 - מוצע לקבוע כי האחראי לבית המטבחיים יוודא שלבהמות המוחזקות בו יש גישה חופשית למי שתיה וכי לבהמות המוחזקות בו למעלה מ- 12 שעות יינתן מזון, ובלבד שלא יינתן מזון 8 שעות לפני שחיטה, למניעת זיהום של הטיבחה מתכולת המעיים.
לתקנה 9 - מוצע לקבוע הוראות בעניין צינון הבהמות בבית המטבחיים בעת שהטמפרטורה עולה על 32 מעלות.
לתקנה 10 - גם פרות, כבשים ועזים שגודלו במשק החלב (להבדיל ממשק הבשר) מגיעות לשחיטה בבית מטבחיים, חלקן בתקופת החליבה, כשהעטין עדיין גדוש בחלב, דבר שעלול לגרום לכאב ניכר. לכן, מוצע לקבוע חובת חליבה גם בתחום בית המטבחיים.
לתקנה 11 - מוצע לקבוע בתקנות איסור על הכאה או חשמול בהמה במאיץ חשמלי. עם זאת, ישנם מצבים בהם בהמה שמסרבת לזוז מעכבת בהמות אחרות, דבר שעלול לגרום לפגיעה ברווחתן. כאשר מדובר בבהמות קטנות ניתן להזיזן באופן ידני אולם, הדבר אינו מתאפשר כשמדובר בבקר שמשקלו עולה על 300 ק"ג או בחזיר שמשקלו עולה על 100 ק"ג. במקרים אלו מוצע לפתור מאחריות פלילית בהתמלא תנאים מסוימים. כך למשל, כאשר אמצעים פוגעניים פחות לא עזרו והשימוש בכוח אינו חורג מזה הנדרש לגרום לבהמה לתזוזה, ובלבד שלא יעשה שימוש באמצעי זה יותר מפעמיים ברצף. במקרה זה, גם אם הדבר לא נראה לעין במבט ראשון, יש להניח כי קיימת סיבה לכך שהבהמה אינה מתקדמת, ועל העובדים לבדוק זאת.
לתקנה 12 - בהמשך להוראה שבתקנה 11, מוצע לקבוע איסור על הכנסת בהמות נוספות למסלול הולכה כל עוד קיים עיכוב ולא ניתן להוליך בו בהמות באופן רציף.
לתקנות 13 עד 21 - מוצע לקבוע בתקנות הוראות לעניין השחיטה בבית המטבחיים, לרבות לעניין המתה שלא לצורך ייצור מזון.
שהות בהמה בבית מטבחיים גורם לה כשלעצמו עקה, בעיקר בשלבים שמרגע ההולכה לשחיטה – אז הבהמה מופרדת מהקבוצה ונמצאת בקרבת בני אדם, באזור המולה. על מנת למנוע מהבהמה להשתולל – דבר המגביר את העקה בו היא מצויה - נדרש ריסון. על כן, מוצע לקבוע בתקנה 13 כי שחיטה תתבצע רק לאחר עקדת גוף הבהמה, כאשר אם מדובר בבהמה מסוג בקר נדרשת עקדה מכנית בתא עקדה. בנוסף, מוצע לקבוע בתקנה 14 כי לא תתבצע שחיטה ללא הימום, למעט במקרה של שחיטה דתית. בעניין זה מוצע לקבוע כי כאשר מדובר בשחיטה ללא הימום, יש לעקוד גם את ראש הבהמה. גם במקרה זה, עקדת ראש של בהמה מסוג בקר תהיה מכנית ולא ידנית.
הימום בהמה לפני שחיטתה מתבצע כיום באחד משני אופנים: הימום חשמלי או הימום מכני באמצעות אקדח בריח שבוי. מוצע לקבוע בתקנה 15 דרישות טכניות מזעריות לשימוש באמצעי הימום כאמור. בנוסף, מוצע לקבוע כי פרק הזמן מרגע ההימום עד השחיטה לא יעלה על 20 שניות, כדי שהבהמה לא תשוב להכרה לפני שחיטתה. כמו כן, מוצע לאפשר למנהל להתיר שימוש באמצעי אחר לאחר בדיקת התאמתו ובהתאם לתנאים שיקבע.
מוצע לקבוע בתקנה 16 כי הפעולות מרגע העקדה ועד השחיטה יתבצעו ברצף וללא עיכובים כדי למזער את העקה הנגרמת לבהמות.
לאחר שחיטת בהמה, משך הדימום משפיע על מועדי איבוד ההכרה ומות הבהמה. שחרור הבהמה מתא העקדה עלול לעצור את הדימום עקב שינוי במנח הצוואר. אי לכך, מוצע בתקנה 17 לקבוע פרק זמן מינימאלי טרם שחרור בהמה מתא עקדה. פרק זמן שיאפשר דימום מספיק עד אובדן הכרה מלא או מוות של הבהמה.
שחיטת בהמה הרה בשליש האחרון להריון מחייבת התייחסות מיוחדת. עם מות הבהמה, גם העובר ברחמה ימות. הוצאת עובר שגילו מעל שני שליש הריון מהרחם לפני איבוד סימני חיים עלולה לגרום לו לסבל, בעוד שהותרת העובר ברחם למשך פרק זמן של 5 דקות, בהתאם למוצע בתקנה 18, תביא למותו ללא סבל.
בתקנה 19 מוצע לקבוע הוראות בעניין המתה או שחיטה של בהמות פצועות או חולות שנגרם להן סבל עקב מצבן.
בהמה רובצת לא ניתן להוליך במסלול שחיטה. לכן, נדרשות הוראות מיוחדות לעניין זה. מוצע לקבוע בתקנה 20 כי שחיטה למטרות מאכל אדם או המתת הבהמה במקרה בו החליט הרופא הווטרינר המפקח כי בשרה אינו ראוי למאכל אדם, תעשה בהקדם האפשרי, במקום המרבץ של הבהמה, בנוכחות הרופא הווטרינר ובהתאם להנחיותיו. במקרה בו ניתן לשחוט בהמה רובצת ללא הימום בלי לגרום לה לסבל מיותר, רשאי הרופא הווטרינר להתיר זאת.
ישנם מקרים חריגים בהם הרופא הווטרינר המפקח קובע כי בהמה שהגיעה לבית המטבחיים אינה ראויה למאכל אדם. מוצע לקבוע בתקנה 21 כי בהמה כזו תשחט או תומת לאחר הימום, בהתאם להוראות הרופא הווטרינר המפקח.
לתקנות 22 עד 25 - תחקירים שפורסמו, בישראל ובעולם, וחשפו טיפול לא נאות ופגיעה בבהמות בתי מטבחיים, הציפו את הצורך בתיעוד רציף של הטיפול בבהמות בנקודות קריטיות, כדי לאפשר אכיפה במקרה הצורך ובמטרה שעצם הצבת המצלמות תהווה גורם הרתעה. בהתאם, מוצע לקבוע בתקנה 22 לתקנות חובת התקנת מצלמות במקומות רגישים כגון, מקום פריקת הבהמות, חצרות המתנה, מסלולי הולכת הבהמות ועמדות העקידה והשחיטה. מטעמי הגנה על הפרטיות, מוצע לקבוע כי אופן הצבת המצלמות והצילום ימנעו ככל האפשר פגיעה בפרטיות העובדים. מטעם זה, מוצע לקבוע בתקנה 25 כי צפייה בצילומים תותר אך ורק למי שהורשה לכך או למי שרשאי לצפות בהם לפי דין. עוד מוצע לקבוע בתקנה 23 כי האחראי על בית המטבחיים ישמור את הצילומים לתקופה של 6 חודשים, ובתקנה 24 – כי האחראי יעמיד את הצילומים לעיון מורשי הגישה על פי דרישתם.
לתקנה 26 - בדומה למקובל בעולם, מוצע לקבוע בתקנות כי מי שמפעיל את בית המטבחיים (להלן – האחראי על בית המטבחים) יהיה אחראי לשמירה על רווחת הבהמות בבית המטבחיים. לעניין זה, מוצע לקבוע כי האחראי על בית המטבחיים ימנה רכז רווחת בהמות, אחד או יותר, בהתאם לגודל בית המטבחיים, שיהיה אחראי לצמצום הפגיעה ברווחת הבהמות בשטח בית המטבחיים. בתוך כך, האחראי על בית המטבחיים חייב לוודא שהרכז נוכח בבית המטבחיים בכל עת בה מתבצעות פריקת בהמות או שחיטת בהמות – מדובר בשתי נקודות קריטיות במהלך הטיפול בבהמות בבית המטבחיים ובהן נדרשת הקפדת יתר בפיקוח.
בנוסף ולאור החשיבות הרבה הנודעת להכשרת העובדים בבית המטבחיים לעבודה נכונה עם הבהמות ולניהוג נכון שלהן, מוצע לקבוע כי האחראי על בית המטבחיים ידאג לכתיבה וביצוע תכנית הכשרה לעובדים בבית המטבחיים, שיש להם מגע עם בעלי חיים, למעט הרופא הווטרינר המפקח, אשר יעבור הכשרה לעניין זה בהתאם להנחיות מנהל השירותים הווטרינריים.
כן מוצע לקבוע כי האחראי ידווח לרופא הווטרינר המפקח על כל הפרה של התקנות ויפעל בהתאם להנחיותיו.
לתקנה 27 - לצד הוראות הנוגעות לאחריות האחראי בבית המטבחיים, אשר כרוכות, בין היתר, בעלויות כספיות, מוצע לקבוע הוראות באשר לתפקידו וחובותיו של רכז רווחת בהמות שימונה בהתאם למוצע בפסקה (1) לתקנה 26. מדובר במתן דיווחים לרופא הווטרינר המפקח אודות בהמות רובצות בתחום בבית המטבחיים, בדיקה אם העובדים בבית המטבחיים פועלים בהתאם לקבוע בתקנות ודיווח על כל הפרה של התקנות, טיפול שוטף בהכשרות ובחינת בקיאותם של העובדים בתכנים שהועברו בהכשרות.
לתקנות 28-31 - כאמור לעיל לעניין הגדרת "רופא וטרינר מפקח", מוצע לקבוע כי הרופא הווטרינר המפקח האחראי על היבטי בריאות הציבור מכוח תקנות שחיטת בהמות את האחריות יפקח גם על היבטי רווחת בעלי לפי התקנות המוצעות. מדובר ברופא וטרינר המועסק על-ידי התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם בחוק הרופאים הווטרינריים, התשנ"א – 1991. הפיקוח הנדרש כולל, בין היתר: בדיקה של טיבחת בהמה לקיומם של סימנים המעידים על גרימת סבל מיותר לבהמה וצפייה בצילומים מהמצלמות המוצבות בבית המטבחיים.
כמו כן מוצע להסמיך את הרופא הווטרינר הממשלתי ואת הרופא הווטרינר המפקח להורות על הפסקת פעולה בבית המטבחיים אם הופרה הוראה מהוראות התקנות המוצעות או לצורך מניעת פגיעה מיידית בבעל החיים, למשל במקרה בו נמצא ליקוי בפעילות תא עקידה.
בנוסף, מוצע להטיל על רופא וטרינר מפקח חובה לדווח למנהל על אירועים מסוימים שהתרחשו בבית המטבחיים ולתעד מידע לעניין בהמה רובצת ולשמור תיעוד על כך.
לתקנה 35 - בהתאם לתקנות שחיטת בהמות, אדם רשאי לשחוט בהמות מחוץ לבית-המטבחיים לשם חגיגה מסורתית, קיום מנהג עממי או נדר לפי היתר בכתב לכך מאת ראש הרשות המקומית ומנהל השירותים הווטרינריים, ובהתאם לתנאי ההיתר. מוצע לקבוע כי התקנות המוצעות יחולו גם על שחיטה כאמור, אלא אם נקבעו בהיתר מכוח תקנות שחיטת בהמות הוראות אחרות. זאת מהטעם שמדובר בשחיטה בנסיבות מיוחדות, כאשר לעיתים נדרש להתאים את הוראות הדין, בין שמדובר בהוראות שנועדו לשמירה על בריאות הציבור ובין שמדובר בהוראות שנועדו לשמירה על בריאות בעלי החיים ורווחתם, לנסיבות הקונקרטיות.