תוכן עניינים

תזכיר חוק. 3

א. שם החוק המוצע. 3

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים. 3

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר. 5

תזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף-2020. 6

פרק א' – הגדרות. 6

1.  הגדרות. 6

פרק ב' – ועדה לעידוד פעילות חברות טכנולוגיה פיננסית בישראל ותפקידיה. 7

2.  ועדה לעידוד טכנולוגיה פיננסית בישראל. 8

3.  תפקידי הוועדה ואופן עבודתה. 8

4.  הסתייעות ברשות החדשנות. 9

5.  הזמנת רשויות מייעצות. 9

פרק ג' – תנאים ואמות מידה להשתתפות בתכנית. 9

6.  אמות מידה להשתתפות החברות בתכנית. 9

פרק ד' – רשות פיקוח מובילה. 10

7.  רשות פיקוח מובילה. 10

8.  תקופת ההשתתפות. 10

פרק ה' – תכנית לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל. 10

9.  השתתפות בתכנית. 10

10. הפסקת השתתפות בתכנית. 11

פרק ו' - הקלות והתאמות לחברות פיננסיות חדשניות במסלול הרישוי 11

11. סמכות המפקח על שירותים פיננסיים למתן הקלות והתאמות. 11

12. סמכות יושב ראש רשות ניירות ערך למתן הקלות והתאמות. 12

פרק ז' – אמצעי אכיפה מנהליים. 13

13. סמכויות אכיפה לגבי חברה פיננסית חדשנית במסלול רישוי 13

14. עיצום כספי במסלול הרישוי 13

15. עיצום כספי במסלול הליווי 14

16. גבייה. 15

פרק ח' – שונות. 15

17. שיתוף במידע. 15

18. סודיות. 15

19. ביצוע. 15

20. תיקון חוק איסור הלבנת הון 16

תוספת ראשונה. 16

(סעיף 11) 16

תוספת שניה. 16

(סעיף 12) 16

דברי הסבר. 17

 

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף-2020.

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

בשנים האחרונות קמו חברות רבות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים במגוון תחומים, כגון אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום, ניהול השקעות, ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים, ביטוח ועוד (להלן – תחום פינטק). תחום הפינטק הוא אחד מהתחומים המתפתחים ביותר בתחום חברות ההזנק בישראל. לפי ההערכות, בשנת 2019 חברות הפינטק בישראל גייסו כ-1.8$ מיליארד ובתעשייה פעולות יותר מ-500 חברות. לפי הערכות אלה, ישראל היא בין המדינות המובילות בעולם בתחום.

 

תחום הפינטק טומן בחובו יתרונות רבים לצרכנים ולמערכת הפיננסית. השימוש בטכנולוגיה חדשה במערכת הפיננסית בעל פוטנציאל לשפר ולייעל את המערכת, ובכך להפחית את עלויות השירותים הפיננסים בישראל ולספק פתרונות חדשים שיקדמו את הכלכלה הישראלית. לפיכך, למדינת ישראל יש אינטרס לעודד את תעשיית הפינטק הקיימת בה ולעודד השקת מוצרים פיננסים חדשים לצרכן הישראלי על מנת לשפר את רמת התחרות, להגביר את הנגישות לשירותים ומוצרים פיננסים ולהביא לשיפור השירות לצרכן.

 

בנוסף, הנגשת השוק הישראלי לחברות פינטק יעודד אותן לפעול בישראל ובכך להשאיר את ליבת עבודתם בישראל. זאת בניגוד למצב היום, בו הקושי להשיק ולבחון את המוצר או השירות שהחברה מפעילה בישראל, מתמרץ את החברה להעביר את פעילותה מחוץ לתחומי ישראל. על כן, קידום הפינטק בישראל יכול לתרום לצמיחה במשק ולעודד תעסוקה של מקצועות בעלי פיריון גבוהה.

 

ככלל, על מנת לשמר את אמינות המערכת הפיננסית ואת יציבותה, הוקמו בעולם גופי פיקוח שונים שנועדו לנטר את פעולות הגופים הפיננסים ולקבוע כללים שמטרתם לחזק את יציבות המערכת הפיננסית, להגן על הצרכן ולשמור על התחרות בשוק. ההוראות הרגולטוריות נקבעו באופן מסורתי תוך התחשבות בשחקנים הקיימים במגזר הפיננסי ולעיתים קרובות אינן מתאימות למוצרים חדשים ולשירותים המוצעים על ידי חברות הפינטק. אי ההתאמה של הרגולציה היא תוצאה של ההתפתחות המהירה והתנודתיות של תחום הפינטק, המקשה על הרגולציה להתאים את עצמה בקצב מתאים. לכן חברות הפינטק לעיתים נתפסות כחברות אשר יכולות להוות סיכון למערכת הפיננסית.

 

על מנת להשיג את המטרות של טיפוח חדשנות פיננסית תוך שמירה על מטרות הרגולציה, וכן על מנת לאפשר לרגולטורים ללמוד ולהכיר את ההתפתחויות בתחום ולעדכן את הרגולציה בהתאם, מדינות רבות בעולם (ובהן בריטניה, סינגפור, הונג קונג, אינדונזיה, יפן ואוסטרליה) יצרו "מגרש משחקים רגולטורי" (מכונה גם Regulatory Sandbox) – מעין סביבת ניסוי שמתאימה את הרגולציה הקיימת לחברות פינטק. סביבת הניסוי מאפשרת לחברות לנסות את המודל העסקי שלהן ואת אופן השפעת השירות או המוצר על צרכנים סופיים. ישנם מספר מודלים ליצירת סביבת הניסוי, כאשר הנפוץ שבהם הוא קביעת מגבלות לפעילות החברות תוך פיקוח של הרגולטור, במטרה להקטין את הסיכון הכרוך בפעילות החברות במסגרת הניסוי.

 

ביום 11 בינואר 2018, החליטה הממשלה בהחלטת ממשלה מס' 3441 בנושא הקמת סביבת ניסוי של חברות טכנולוגיה פיננסיות להקים צוות שיבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה. בהתאם להחלטת הממשלה, ביום 28 בינואר 2018 מינה שר האוצר צוות בין משרדי לבחינת הקמת סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים (להלן – הצוות). הצוות מנה נציגים מטעם רשות ניירות ערך, משרד המשפטים, אגף תקציבים במשרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן – רשות שוק ההון), הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים. הצוות התבקש להציג בפני שר האוצר המלצות למתווה להקמת סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות כדי שאלו יעמיקו את פעילותן בישראל וכן ישיקו את מוצריהן לצרכן הישראלי, בשים לב למודלים הקיימים בעולם ולצרכי ומאפייני השוק הישראלי.

 

הצוות מצא כי שוק הפינטק הישראלי, בהתאם לאמור לעיל, גדול באופן יחסי לגודלה של המדינה בהשוואה בין לאומית. יחד עם זאת, חלק ניכר מהחברות הפועלות בישראל לא מציעות את שירותיהן באופן נרחב לצרכן הישראלי. יש הנוטים ליחס זאת להיותה של ישראל שוק קטן, אשר מבחינת החברות אין בו כדאיות כלכלית מספקת להשקת מוצרים או שירותים. אולם, טענה זו נכונה בהקשר לכל חברות טכנולוגיה מתקדמת ולאו דווקא לעולם הפיננסיים, וניתן להיווכח כי בתחומים אחרים השוק הישראלי מאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות וזוכה ליהנות ממגוון מוצרים מתקדמים רחב בהרבה בהשוואה לעולם הפיננסי.

 

לאחר בחינת הקשיים עימם מתמודדות חברות הפינטק בישראל על הצוות, נמצא כי קושי מרכזי שמאפיין את החדשנות בעולם הפיננסי ומקשה על קידומה, הוא הדרישות הרגולטוריות בישראל. מורכבות הדרישות הרגולטוריות בעולם הפיננסי אינה ייחודית רק לישראל ונובעת בין היתר מכשלי השוק ומהסיכונים המיוחדים לעולם הפיננסי ובראשם סיכוני הציות הייחודיים לפעילות זו, וכן מהצורך להבטיח את יציבות הגופים הפיננסיים והמערכת הפיננסית. אולם, בהיעדר מענה המותאם למאפייני חברות הפינטק בראשית דרכן, הרגולציה טומנת בחובה אתגרים מורכבים ומגוונים לחברות אלו, העלולים להוות חסם משמעותי לתחילת הפעילות ולהתפתחותן העסקית, וכן ליכולת להציע את המוצר או השירות בשוק בישראל. על כן, הצוות המליץ להקים פלטפורמה של סביבת ניסוי המאפשרת למידה, ניסוי וטעייה להתמודדות עם האתגרים הרגולטוריים המאפיינים את חברות הפינטק, הן מצד החברות והן מצד הרגולטורים. במסגרת תזכיר חוק זה מוצע לאמץ את המלצת הצוות ולהקים סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסית.

 

מוצע להקים סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות בישראל, שתופעל ידי ועדה לעידוד טכנולוגיה פיננסית בישראל. תפקיד הוועדה הוא לרכז את הטיפול בכלל החברות במסגרת התכנית. הוועדה תכלול את כל רשויות הפיקוח הפיננסיות בישראל ותהווה כתובת ממשלתית אחת לחברות, אך לא תגרע מסמכויות רשויות הפיקוח הפיננסיות ושיקול דעתן העצמאי. הרכב הוועדה יכלול נציג שימונה על ידי שר האוצר, נציג שימונה על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל, נציג שימונה על ידי הממונה על רשות שוק ההון (גם בתפקידו כמפקח על נותני שירותים פיננסיים), נציג שימונה על ידי יו"ר רשות ניירות ערך ונציג שימנה שר המשפטים מקרב עובדי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הוועדה תהיה רשאית להסתייע ברשות החדשנות.

 

מטרת הקמת הוועדה היא להקל על חברות המבקשות לפעול במסגרת התכנית, בפרט כאשר תחום פעילותן אינו משויך באופן ברור לתחום הפיקוח של אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות. יתר על כן, הקמת ועדה תאפשר טיפול יעיל ומהיר בחברות שמתקשות לפעול במערכת הפיננסית עקב עניינים שאינם באחריות הרשות המפקחת בתחום פעילותה. לדוגמה: במצב שבו חברה אשר מפוקחת על ידי רשות שוק ההון מתקשה לפתוח חשבון בנק בישראל, יש לפתור חסם בדרך של תיאום בין החברה ורשות שוק ההון לבין הרשות לאיסור הלבנת הון והפיקוח על הבנקים. בנוסף, המתווה המוצע להפעלת התכנית מאפשר יישום זהיר ומתואם יותר של גישה רגולטורית חדשנית ברמה העולמית. יתרה מזאת, יישום זה יאפשר למידה משותפת של הרגולטורים והתייעצות, כך שסך הניסיון הנצבר אצל כל רשות פיקוח פיננסית יהיה רחב יותר בהשוואה למצב שבו הייתה נחשפת רק לחברות בתחום הפיקוח שלה. על מנת לאפשר עבודה אפקטיבית של הוועדה, מוצע לאפשר מסירת מידע הנוגע לחברות המשתתפות בתוכנית מכל חברי הוועדה אל כלל חברי הוועדה.

 

מוצע כי הוועדה תבחר חברות שישתתפו בתכניות "מגרש המשחקים הרגולטורי". משך כל תכנית יקבע על ידי הוועדה כאשר משך הזמן המרבי לכל תכנית הוא שנתיים, עם אפשרות להארכה של שנתיים נוספות, וזאת על מנת לתת מענה לקשיים ולאתגרים הרגולטוריים של חברות פינטק. מוצע שהתוכנית תפעל בשני מסלולים:

א. מסלול רישוי – עבור חברות שפעילותן דורשת היתר מרשות פיקוח פיננסית אחת או יותר, מוצע להקים מסלול רישוי. מטרת מסלול הרישוי היא לאפשר לרשות פיקוח פיננסית להחליט על התאמות או הקלות רגולטוריות לחברה שתשתתף בתכנית, לתקופת זמן מוגבלת. רשות הפיקוח הפיננסית תהיה רשאית לקבוע תנאים למתן התאמות או הקלות, למשל, הגבלה על מספר הלקוחות שהחברה תפנה אליהם. מטרת ההקלות וההתאמות היא לאפשר לחברה לבחון את מוצריה או שירותיה בישראל במטרה לעמוד בדרישות הדין הקיים בתום תקופת התכנית.

ב.  מסלול ליווי – מעבודת הוועדה עלה כי גם חברות פינטק שפעילותן אינה כפופה להיתר או פיקוח של מי מרשויות הפיקוח הפיננסיות נתקלות בקשיים משמעותיים בפעילותן בישראל. מבין קשיים אלו, הקושי המרכזי של חברות הוא התנהלות מול המערכת הבנקאית. קושי זה נובע בעיקר כתוצאה מהיעדר משטר פיקוח בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור על חברות אלו, שמעלה משמעותית את הסיכון שבפעילותן מנקודת מבטה של המערכת הבנקאית. לפיכך, מוצע להקים מסלול ליווי ייעודי במסגרת התכנית, עבור חברות שפעילותן אינה דרושה היתר. מטרת המסלול תהיה לתת מענה לקשיים בהן נתקלות חברות טכנולוגיה פיננסית, בין היתר, באמצעות החלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור באמצעות צו איסור הלבנת הון ייעודי, שיכול לסייע בהתאם לקושי שתואר לעיל.

בשל שיקולי מומחיות ויעילות ועל מנת שלא לפגוע בעצמאות רשויות הפיקוח הפיננסיות, מוצע שלכל חברה המבקשת להשתתף בתכנית תהיה רשות פיקוח פיננסית מובילה שתוביל את הטיפול בבקשה. זהות רשות הפיננסית המובילה תיקבע בשים לב לתחומי הפעילות של החברה. לדוגמה, לחברה שמציעה מוצר או שירות בתחום ייעוץ השקעות יקבע כי רשות ניירות ערך תהיה רשות הפיקוח המובילה בעניינה.

 

יוער כי בכוונת משרד האוצר לשלב את תזכיר חוק זה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2020.

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

 

תזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף-2020

 

דברי הסבר

 

 

לסעיף 2 

מוצע להסמיך את שר האוצר למנות ועדה לעידוד פעילות חברות טכנולוגיה בישראל, אשר חבריה יהיו נציג שמינה השר מקרב עובדי משרדו שאינו עובד רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון; נציג המפקח על הבנקים  שמינה מקרב עובדיו; נציג שמינה הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון גם בתפקידו כמפקח על נותני שירותים פיננסיים מבין עובדי רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון; נציג שמינה ראש רשות ניירות ערך מקרב עובדי רשות ניירות ערך ונציג שמינה שר המשפטים מקרב עובדי הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.

 

 

לסעיף 3

מוצע לקבוע כי הוועדה תפעיל תכנית, אחת או יותר, לעידוד טכנולוגיה פיננסית בישראל, ותקבע את מספר החברות המרבי שישתתפו בכל מחזור השתתפות של התכנית. הוועדה תבחר את החברות שישתתפו בתכנית בהליך שוויוני ופומבי. לצורך זה תקבע את דרכי הגשת הבקשות להשתתף בתכנית ואת אופן הערכת בקשות החברות המשתתפות, בהתאם להוראות פרק ג'.

על מנת לשמור על עצמאות כל אחד מהרגולטורים הפיננסיים, מוצע לקבוע כי הוועדה לא תבחר בחברה פיננסית חדשנית לתכנית אלא בתמיכת נציג רשות הפיקוח הפיננסית המוסמכת להסדיר את הפעילות של החברה המבקשת.

עוד מוצע לקבוע כי משך התכנית ייקבע על ידי הוועדה ולא יעלה על שנתיים, ואולם במקרים שהדבר נדרש הוועדה תהיה רשאית להאריך תכנית לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים.

על מנת להבטיח את שקיפות הפעלת התכניות מוצע לקבוע כי הוועדה תפרסם את החלטותיה על קבלת חברות מבקשות לתכנית וכן את החלטות רשות הפיקוח המובילה ליתן הקלות והתאמות לחברות המשתתפות בתכנית.

 

לסעיפים 4 ו-5

נוכח החשיבות המשקית של התכנית והליך בחירת החברות להשתתפות בה, ועל מנת לטייב את החלטות הוועדה, מוצע לקבוע כי הוועדה תהיה רשאית לפנות לרשות החדשנות ולהסתייע בה לצורך בחינת בקשות להשתתפות בתכנית ובכלל זה בביצוע בדיקות הנוגעות לפעילות החדשנית של חברה שהגישה בקשה להשתתף בתכנית; מוצע לקבוע כי לצורך כך הוועדה וחבריה יהיו רשאים למסור לרשות החדשנות מידע המצוי בידיהם בקשר לחברה פיננסית חדשנית ואשר יהיה דרוש לרשות החדשנות לצורך בחינת הבקשות לפי חוק זה.

 

כמו כן מוצע לקבוע כי הוועדה תהיה רשאית להתייעץ במסגרת דיוניה עם רשויות נוספות שאינן מיוצגות בהרכב הוועדה, ובהם משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, מערך הסייבר והבטחון במשרד האוצר ורשות המיסים. הוועדה תהיה חייבת להזמין לדיוניה רשות מייעצת כאמור לבקשת חבר ועדה, ועל הרשויות המייעצות יחולו ההסדרים המוצעים בסעיפים 25 ו-26 להלן לעניין העברת מידע.

 

       לסעיף 6

מוצע לקבוע את אמות המידה שתשקול הוועדה לצורך הערכת התאמתן של החברות המבקשות להשתתף בתכנית, כדלקמן:

1. מידת החדשנות של השירות או של המוצר שמציעה החברה המבקשת בתחום הפיננסי. בהקשר זה תשקול הועדה האם המוצר או השירות כולל שימוש בטכנולוגיה חדשה, משתמש בטכנולוגיה קיימת באופן חדשני, או מציג גישה חדשה ליישום הטכנולוגיה בבסיס המוצר או השירות, או אם מדובר בהרחבה משמעית של שירות או מוצר קיים.

2. מידת התועלת הצפויה לצרכנים בישראל, בשים לב, בין היתר, לשיפור בשירות או הוזלתו, קידום התחרות, מתן פתרון לבעיה קיימת או מענה לצורך קיים. במקרה החריג שמדובר בשירות או מוצר שלא ניתן להציע בישראל, תבחן הוועדה האם ניתן להניח כי החברה המבקשת תתרום לישראל בדרכים אחרות, למשל פוטנציאל הייצוא.

3. הצורך של החברה המבקשת בהתאמת המסגרת הרגולטורית הקיימת לשם פעילותה, העלויות להתאמת השירות או המוצר לרגולציה הקיימת, האם קיימת חלופה אחרת להשגת התוצאה, והאם הליך קבלת רישיון מלא יטיל נטל לא מידתי ביחס לצורך בתקופה קצרה לבחינת ההיתכנות של המוצר או השירות. כמו כן תבחן הוועדה האם הצורך של החברה לבחון את השירות או המוצר חדשני על לקוחות אמיתיים;

4. מידת בשלותה של החברה המבקשת מבחינה טכנולוגית, תפעולית ומשפטית לפעול במסגרת התכנית ולשווק את המוצר או השירות אותם היא מציעה, לכל הפחות בשלב הרצה. כך למשל תוכל הוועדה לבחון, בין היתר, האם החברה הראתה תכנית סדורה הכוללת מטרות ברורות ומוגדרות, פרמטרים לבחינה וקריטריונים להצלחה בתקופת פעילותה בתכנית.

5. הסיכונים הכרוכים בפעילותה של החברה המבקשת וכן האמצעים המתאימים להתמודדות עם הסיכונים, לרבות מתן פיצוי ללקוחות שייפגעו. כך למשל תוכל הוועדה לבחון, בין היתר, אילו אמצעי בקרה אימצה החברה כדי להגן על לקוחותיה, יכולתה לספק פיצוי ללקוחות שייפגעו במקרים מתאימים, והערכות החברה בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור.

6. כמו כן תבחן הוועדה היבטים הנוגעים לתחרות ותוודא שמתקיימות בחברה דרישות מהימנות כפי שתקבע.

 

לסעיף 7

מוצע לקבוע כי עבור כל חברה פיננסית חדשנית שתשתתף בתכנית תיקבע רשות פיקוח מובילה.  מוצע לקבוע כי אם פעילות חברה פיננסית חדשנית טעונה היתר בידי רשות פיקוח פיננסית, רשות הפיקוח המובילה תהיה רשות הפיקוח המוסמכת; היתה פעילות החברה טעונה היתר בידי כמה רשויות פיקוח פיננסיות, הוועדה תהיה רשאית לקבוע יותר מרשות פיקוח מובילה אחת. מוצע לקבוע כי אם היתה פעילות חברה פיננסית חדשנית פעילות שאינה טעונה היתר, תקבע הוועדה, לכל חברה פיננסית חדשנית כאמור, רשות פיקוח מובילה, בשים לב לזיקה בין פעילות החברה לבין תחומי האחריות של רשויות הפיקוח הפיננסיות. כמו כן, מוצע לקבוע שהחלטת הוועדה על השתתפות חברה בתכנית תוכל להתקבל רק בהסכמת רשות הפיקוח המובילה. על מנת לייעל את עבודת הוועדה המיישמת, מוצע שהרשות הפיננסית המובילה תקבע את המתווה ההולם להשתתפות החברה בתוכנית.

 

לסעיף 8

מוצע לקבוע כי לרשות פיקוח המובילה תהיה סמכות לקבוע לגבי כל חברה פיננסית חדשנית שבפיקוחה, את משך השתתפותה בתכנית, ובלבד שלא תעלה על תקופת התכנית אשר נקבעה על ידי הוועדה כאמור בסעיף 3(ז) לחוק.

 

לסעיף 9

מוצע לקבוע כי תכניות לפי חוק זה יפעלו בשני מתווים אפשריים: מסלול רישוי, אשר כאמור מיועד לחברות שפעילותן טעונה רישוי או כפופה לפיקוח של רשות פיקוח פיננסית, שמטרתו לקבוע עבורן תנאי רישוי מותאמים, ומסלול ליווי שמיועד לחברות שפעילותן אינה טעונה רישוי או כפופה לפיקוח כאמור.

 

מוצע לקבוע כי עבור חברות המשתתפות בתכנית במסגרת מסלול הרישוי, המפקח על שירותים פיננסיים או ראש רשות ניירות ערך, ככל שהוגדרו כרשות הפיקוח המובילה לחברה מסוימת, יהיו רשאים לקבוע כי הוראות לפי סעיפים המפורטים בתוספת הראשונה או השניה לא יחולו, כולן או חלקן, או שיחולו בשינויים על אותה החברה. המפקח על שירותים פיננסיים או ראש רשות ניירות ערך יהיו רשאים להתנות פטור או שינוי כאמור בתנאים, אם ראו כי הפטור או השינוי האמורים נחוצים לשם הסרת חסם לפעילותה של החברה, להתפתחותה העסקית או לאפשרות להציע את מוצריה או את שירותיה בישראל.

 

מוצע להבהיר כי האפשרות לקבוע הקלות לחברה כאמור תהיה רק לתקופה שלא תעלה על משך התכנית שקבעה הוועדה כאמור בסעיף 3(ז). בנוסף מוצע לקבוע כי קביעת פטור או שינוי בתנאים תיעשה תוך התחשבות בשמירה על עניינם של הלקוחות, היקף פעילות החברה, אופי הפעילות והסיכונים הכרוכים בה, וסוגי הלקוחות.

 

במסלול הליווי תהיה רשות הפיקוח המובילה רשאית להחיל על חברה תנאים שונים לפעילות, לרבות תנאים לעניין היקף הפעילות, סוג הלקוחות או המשקיעים או מספרם, דיווחים לרשות הפיקוח המובילה, דרכי פעולה, שמירה על ענייני הלקוחות או המשקיעים ועניינים נוספים שתמצא רשות הפיקוח המובילה לקבוע, והכל בשים לב לתנאים החלים על חברות שפעילותן טעונה היתר בידי אותה רשות פיקוח, להגנה על ענייני הלקוחות ומאפייניהם, לאופי הפעילות ולסיכונים הכרוכים בה.

 

תנאי פעילות החברה במסלול הליווי ייקבעו על ידי רשות הפיקוח המובילה באישור שיינתן לחברה עובר לתחילת פעילותה בתכנית. אישור זה יסדיר, את אופן מתן הליווי, פרק הזמן בו יינתן הליווי, הדיווחים לרגולטור המוביל – ככל שידרשו, קביעת נציג הרגולטור שיהיה הכתובת לפניות החברה, וכן תנאים נוספים שהרגולטור המוביל ימצא לנכון לקבוע, למשל הבטחת גילוי נאות ללקוחות, הבטחת כספי לקוחות, הגנת הפרטיות ועוד. מוצע לקבוע כי חברה פיננסית חדשנית במסלול הליווי תידרש לפעול בהתאם לתנאים שנקבעו לה במסגרת אישור הליווי.

 

לסעיף 10

מוצע כי רשות הפיקוח המובילה תהיה רשאית להפסיק את השתתפותה של חברות שמשתתפות בתכנית ושהפרו את תנאי מתנאי הרישיון המותאם שנקבעו לה בהתאם לסעיף 9(א)(1), או במקרה שחברה פיננסית חדשנית במסלול הליווי תפר תנאי מהתנאים לליווי שנקבעו לה בסעיף 9(א)(2), וזאת לאחר שניתנה לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.

 

לסעיף 11 ולתוספת הראשונה

מוצע לקבוע כי עבור חברות המשתתפות בתכנית במסגרת מסלול הרישוי, המפקח על שירותים פיננסיים יהיה רשאי לקבוע בתנאי הרישיון המותאם כי הוראות לפי סעיפים המפורטים בתוספת הראשונה לא יחולו, כולן או חלקן, או שיחולו בשינויים. המפקח על שירותים פיננסיים גם יהיה רשאי להתנות פטור או שינוי כאמור בתנאים, אם ראה כי הפטור או השינוי האמורים נחוצים לשם הסרת חסם לפעילותה של החברה, להתפתחותה העסקית או לאפשרות להציע את מוצריה או את שירותיה בישראל.

 

סמכות המפקח על שירותים פיננסיים לתת הוראות כאמור בתנאי רישיון המותאם תהיה לגבי רשימת הסעיפים המפורטת בתוספת הראשונה. בין היתר סמכותו תחול לעניין- תנאים למתן רישיון בסיסי של נותן שירותים פיננסיים, לעניין הון עצמי ולעניין דרישת הישראליות; תנאים ושיקולים למתן רישיון מורחב; תקופת הרישיון; דיווחים שונים למפקח; דיווחים למפקח על החזקת אמצעי שליטה; כשירות לכהונה כנושא משרה בנותן שירותים פיננסיים; דירקטוריון; ניהול הכספים על ידי בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי; איסור התניית שירות בשירות ופירעון מוקדם.

 

מוצע להבהיר כי האפשרות של המפקח לקבוע הקלות לחברה כאמור תחול רק בתקופת התכנית ומשך ההקלה לא יעלה על משך התכנית שקבעה הוועדה כאמור בסעיף 3(ז). בנוסף מוצע לקבוע כי קביעת פטור או שינוי בתנאים תיעשה תוך התחשבות בשמירה על עניינם של הלקוחות, היקף פעילות החברה, אופי הפעילות והסיכונים הכרוכים בה, וסוגי הלקוחות של החברה.

 

לסעיף 12 ולתוספת השניה

מוצע לקבוע כי עבור חברות המשתתפות בתכנית במסגרת תכנית הרישוי, יושב ראש רשות ניירות ערך יהיה רשאי לקבוע בתנאי הרישיון המותאם כי הוראות לפי סעיפים המפורטים בתוספת השניה לא יחולו, כולן או חלקן, או שיחולו בשינויים, על חברה פיננסית חדשנית. בנוסף מוצע לקבוע כי יושב ראש הרשות יהיה רשאי להתנות פטור או שינוי כאמור בתנאים, אם ראה כי הפטור או השינוי האמורים נחוצים לשם הסרת חסם לפעילותה של החברה, להתפתחותה העסקית או לאפשרות להציע את מוצריה או את שירותיה בישראל.

 

סמכות יושב ראש רשות ניירות ערך לתת הוראות כאמור בתנאי רישיון המותאם תהיה לגבי רשימת הסעיפים המפורטת בתוספת השניה. בין היתר סמכותו תחול לעניין הנושאים הבאים- בחוק ניירות ערך- דרישות סף לרישיון זירת סוחר, חובת תשקיף, חובת דיווח שוטף של תאגידים, חובת הודעה של בעל עניין ונושא משרה, חובת דיווח במערכת המגנא. בחוק השקעות משותפות בנאמנות- הסכם קרן השקעות משותפות בנאמנות ופרטיו, נאמן לקרן, הגבלות על דירקטור של מנהל קרן, עובד של מנהל קרן וחבר ועדת השקעות,  דירקטוריון מנהל קרן, ועדת השקעות. בחוק הייעוץ- הוראות ממשל תאגידי, ייחודיות עיסוק, הוראות הנוגעות לדרכי פעולה כגון עריכת הסכם בכתב, איסור על עיסוקים נוספים וכיו"ב, דיווח באמצעות מערכות אלקטרוניות. בחוק הדירוג- הוראות ממשל תאגידי, דירקטוריון ותפקידיו,  ייחודיות עיסוק, הוראות הנוגעות לדרכי פעולה למשל פרסום נהלים, עצמאות חברת דירוג ומניעת ניגודי עניינים, וסודיות ושימוש במידע; דיווח באמצעות מערכות אלקטרוניות.

 

מוצע להבהיר כי האפשרות של יושב ראש רשות ניירות ערך לקבוע הקלות כאמור תהיה רק לתקופה שלא תעלה על משך התכנית שקבעה הוועדה כאמור בסעיף 3(ז). בנוסף מוצע לקבוע כי קביעת פטור או שינוי בתנאים והיא תעשה בשים לב, בין היתר, לשמירה על עניינם של המשקיעים או הלקוחות, לפי העניין, להיקף פעילות החברה, אופי הפעילות והסיכונים הכרוכים בה, ולסוגי המשקיעים או הלקוחות.

 

מסלול הרישוי מיועד לחברות שפעילותן טעונה רישוי, אך יש להן קושי משמעותי לעמוד במלוא דרישות הרישוי, או שעמידה בכל דרישות הרישוי בשלב הראשוני לפעילותן תטיל עליהן נטל שאינו מידתי ביחס לפעילות שהן מבקשות לבצע והיקפה וביחס לתכלית החוק. במסגרת זאת מוצע לקבוע כי לרשות פיקוח מובילה תהיה סמכות להקל בדרישות החוק לקבלת רישיון המנויות בתוספת הראשונה ובתופסת השניה לקבלת רישיון בכפוף להטלת מגבלות שונות על פעילות החברה. למשל, ניתן יהיה להקל בדרישות ההון העצמי של חברה, לצד הגבלות שיוטלו על היקף הפעילות שלה, ספר הלקוחות אליהם היא רשאית לפנות או החשיפה המקסימלית של כל לקוח.

 

לסעיף 13

מוצע להבהיר כי אין בהשתתפות בתכנית לפי סעיף 8 כדי לגרוע מסמכויות פיקוח ואכיפה על פי כל דין בעניינים שלא הוסדרו במפורש בחוק זה, לרבות סמכויות פיקוח ואכיפה של רשויות פיקוח פיננסיות או סמכויות מכח דינים כלליים כגון חוק הגנת הצרכן. סעיף זה נועד להבהיר כי אין בהשתתפות בתכנית כדי לפגוע בסמכויות פיקוח ואכיפה על פי כל דין לגבי החברות המשתתפות בתכנית, בנושאים שביחס אליהם לא נקבעו תנאים או הקלות על ידי רשות פיקוח פיננסית על פי חוק זה.

 

 

סעיף 14

מוצע לקבוע כי לגבי עיצומים כספיים במסלול הרישוי, יחולו ההוראות הקיימות בחוקים של רשויות הפיקוח הפיננסיות. זאת על מנת לאפשר לרשויות הפיקוח הפיננסיות אפשרות לאכוף את ההוראות על אף ההקלות שניתנו במסגרת התוכנית במסלול הרגולציה המותאמת. כן מוצע לקבוע כי הפרת תנאי מתנאי הרישיון המותאם תביא לביטול ההקלה שניתנה לחברה הפיננסית החדשנית בקשר לאותה דרישה בחוק, ועל כן רשות הפיקוח המובילה תוכל להטיל עליה עיצומים כספיים בהתאם לחקיקה הקיימת, כאילו הפרה את הדרישה בחוק לגביה ניתנה ההקלה. ככל שתהיה יותר מרשות פיקוח מובילה אחת, כל רשות פיקוח תוכל להטיל עיצומים בהתאם לרישיון המותאם שבפיקוחה וסמכויותיה.

 

מוצע לקבוע כי לעניין הטלת עיצום כספי על חברה פיננסית חדשנית שרשות הפיקוח המובילה שלה היא רשות ניירות ערך, יחולו לעניין אכיפת ההפרה, לפי העניין בהתאם לסוג התנאי שהופר, הוראות פרקים ח'3 ו-ח'4 לחוק ניירות ערך, פרקים י' ו-י'1 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, פרקים ז'1 ו-ז'2 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, ופרקים ז' ו-ח' לחוק הדירוג, כפי שיקבע ברישיון המותאם, בשינויים המחויבים.

 

כן מוצע לקבוע כי לעניין הטלת עיצום כספי על חברה פיננסית חדשנית שרשות הפיקוח המובילה שלה היא בנק ישראל, יחולו לעניין אכיפת ההפרה, לפי העניין בהתאם לסוג התנאי שהופר הוראות סעיפים 14 ט' עד 14 טו' לפקודת הבנקאות, 1941 ופרק י"ד לחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 כפי שיקבע ברישיון המותאם, בשינויים המחויבים.

 

בנוסף מוצע לקבוע כי לעניין הטלת עיצום כספי על חברה פיננסית חדשנית שרשות הפיקוח המובילה שלה היא רשות שוק ההון, יחולו לעניין אכיפת ההפרה, לפי העניין בהתאם לסוג התנאי שהופר, הוראות פרקים פרק י"ב לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016; פרק ט1 לחוק חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), תשמ"א-1981; פרק ה' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, ופרק ו' לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), תשס"ה-2005, כפי שייקבע ברישיון המותאם ובשינויים המחוייבים.

 

סעיף 15

מוצע לקבוע כי במסגרת התנאים לליווי שיינתנו לחברה פיננסית חדשנית במסלול הליווי תקבע רשות הפיקוח המובילה כי הפרת תנאים בתחומים המפורטים להלן תהווה עילה להטלת עיצום כספי בידי רשות הפיקוח המובילה (להלן - התנאים שהפרתם תהווה עילה לעיצום כספי): הון עצמי וביטוח, וכן אזהרות ופרטי גילוי שיש למסור ללקוחות או למשקיעים או לרשות והוראות בדבר הגבלת הפעילות ובדבר מניעת ניגודי עניינים בפעילות.

 

לרשות פיקוח מובילה תינתן סמכות להטיל עיצומים כספיים על חברה פיננסית חדשנית שהפרה את התנאים שהפרתם תהווה עילה לעיצום כספי אשר נקבעו לה באישור הליווי. על מנת שלא לייצר מנגנון מיוחד של עיצומים כספיים עבור מסלול הליווי אשר אינו תואם את מנגנוני העיצומים הכספיים הרגילים של כל רשות פיקוח פיננסית, מוצע לקבוע כי סעיף העיצומים במסלול הליווי יפנה למנגנון עיצומים כספיים של כל אחת מרשויות הפיננסיות. ככל שרשות פיקוח מובילה תבחר להטיל עיצומים כספיים על חברה במסלול הליווי שהפרה את התנאים שהפרתם תהווה עילה לעיצום כספי, היא תעשה זאת בהתאם למנגנון שהפנה אליו החוק. לדוגמה, לעניין הטלת עיצום כספי על חברה פיננסית חדשנית שרשות הפיקוח המובילה שלה היא רשות ניירות ערך, יחול המנגנון הקבוע בסעיפים 52טז עד 52כט  לחוק ניירות ערך בשינויים המחויבים ולפי העניין.

 

מובהר כי מאחר שהתכנית מיועדת לחברות חדשניות שחלקן יהיו חברות קטנות, סכום העיצום הכספי שרשות פיקוח מובילה תוכל להטיל במסלול הליווי לא ייגזר מהחוקים שאליהם מפנה החוק. הסכום הבסיסי במסלול הליווי נקבע לגבי כל אחת מהרשויות בסעיף זה. לגבי חברות שהרשות הפיקוח המובילה שלהן היא רשות ניירות ערך מוצע לקבוע את הסכום הבסיסי בסכום של 50,000 ש"ח. לגבי חברות שהרשות הפיקוח המובילה שלהן היא בנק ישראל מוצע לקבוע את הסכום הבסיסי בסכום של 50,000 ש"ח. לגבי חברות שהרשות הפיקוח המובילה שלהן היא רשות שוק ההון מוצע לקבוע את הסכום הבסיסי בסכום של 50,000 ש"ח. אם רשות פיקוח מובילה תבחר להטיל עיצומים כספיים על חברה במסלול הליווי היא תשתמש במנגנון שמפנה אליו החוק, ותטיל את הסכום הבסיסי כהגדרתו בסעיף זה.

 

מוצע לקבוע מנגנון עדכון סכומים לפיו הסכום הבסיסי הקבוע בסעיף זה יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים. מוצע לקבוע כי רשות פיקוח מובילה תפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור.

 

סעיף 16

מוצע להבהיר כי עיצום כספי שייגבה בהתאם למסלול הליווי או מסלול הרישוי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995.

 

סעיף 17

על מנת לאפשר לנציגי הרשויות שחברים בוועדה ולנציגי רשויות מייעצות לוועדה לשתף את הועדה במידע הקשור לתכנית מוצע לקבוע כי על אף האמור בכל דין, הרשויות אשר נציגיהן חברים בוועדה ורשויות מייעצות אשר נציגיהן משתתפים בדיוני הוועדה, יהיו רשאיות למסור לוועדה מידע המצוי בידיהן בקשר לחברה פיננסית חדשנית והדרוש לוועדה לשם מילוי תפקידיה לפי חוק זה.

מוצע לקבוע כי סעיף זה לא יחול לגבי מידע שהתקבל ברשות איסור הלבנת הון מכוח סעיפים (א)(2), 7(ב), 8א(א)(2), 9(ב), 11יב1(א), 30(ב), 30(ב1), 30(ב2), 30(ב3), 30(ג), 30(ג1), 30(ג2), 30(ו), ו- 31 ל חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000.

 

סעיף 18

על מנת לשמור על המידע המתקבל אצל נציגי הרשויות החברות בוועדה ונציגי הרשויות המייעצות לוועדה מוצע לקבוע כי אדם שהגיע אליו מידע מכוח תפקידו לפי חוק זה לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע תפקידו כאמור.

 

על מנת להסדיר את השימוש במידע המתקבל על ידי נציגי חברי הוועדה ונציגי הרשויות המייעצות לה מוצע לקבוע כי מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א) ועל אף האמור בכל דין, רשויות אשר נציגיהן חברים בוועדה ורשויות מייעצות שנציגיהן מוזמנים להשתתף בדיוני הועדה יהיו רשאיות לקבל לידיהן מידע שהתקבל בוועדה לפי חוק זה מרשויות אחרות ולעשות בו שימוש לצורך תפקידיהן  ולצורך תפקידי הוועדה, בלבד.

 

סעיף 19

מוצע לקבוע כי שר האוצר יהיה ממונה על ביצוע חוק זה.

 

סעיף 20

דוח הצוות הצביע על כך שחברות פינטק שפעילותן אינה כפופה לרישוי או פיקוח של מי מרשויות הפיקוח הפיננסיות נתקלות בקשיים משמעותיים בפעילותן בישראל. קשיים אלו נובעים, בין השאר מהקושי להתנהל מול המערכת הבנקאית בישראל, בעיקר כתוצאה מהיעדר משטר פיקוח בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור על פעילות חברות אלו, אשר מעלה משמעותית את הסיכון שבפעילותן מנקודת מבטה של המערכת הבנקאית. במקרים אחרים, פעילות חברות פינטק מסוימות נמצאת מחוץ למשטר הפיקוח בשל חוסר התאמה של ההגדרות הקיימות, שלא התייחסו לאופי הפעילות החדשנית. על מנת לתת מענה גם לקשיים בהם נתקלות חברות הפועלות בתחומים שלא הוחל עליהם משטר רישוי או פיקוח, מוצע כי חברות פיננסיות חדשניות שיתקבלו למסלול הליווי יוכפפו למשטר איסור הלבנת הון ומימון טרור באמצעות צו איסור הלבנת הון ייעודי, שיחיל עליהן משטר אפקטיבי של איסור הלבנת הון ומימון טרור.

 

החלת משטר דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על חברות אלו יאפשר להפחית את הסיכון שבפעילות החברות הללו ויאפשר לבנק ישראל לקבוע כללים אשר ינחו את התאגידים הבנקאיים הפועלים מול חברות המשתתפות בתכנית כיצד לאפשר להן גישה למערכת הפיננסית הישראלית החיונית לפעילותן.

 

לאור האמור, מוצע כי חברת פינטק אשר תתקבל לתכנית במסלול הליווי תחויב לעמוד בחובות איסור הלבנת הון ומימון טרור מכח צו ייעודי שיחייב אותן כל עוד הן פועלות במסגרת התכנית, אשר יתבסס על העקרונות הכלליים של משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור.

 

לשם כך מוצע לתקן את חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון), ולהוסיף בסעיף 1 הגדרה ל"חברה פיננסית חדשנית" - חברה כהגדרתה בחוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף-2020, המשתתפת בתוכנית לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית במסלול הליווי.

 

עוד מוצע לתקן את סעיף 11יג(א) לחוק איסור הלבנת הון ולקבוע כי הממונה לעניין חברה פיננסית חדשנית, אשר אינה מהגופים האחרים המנויים בסעיף 11יג(א) יהיה הממונה על רשות הפיקוח המובילה שנקבעה לפי סעיף 6(ב) לחוק המוצע.

 

בנוסף, מוצע לתקן את התוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, ולהוסיף לרשימת הגופים הנוספים שחלות עליהם חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי פרק ג' חברה פיננסית חדשנית, אשר אינה מהגופים המנויים בתוספת זו ואינה תאגיד בנקאי.