ביום 3 ביוני 2015 הוקמה הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (להלן – הוועדה), שהתבקשה להמליץ בפני שר האוצר ונגידת בנק ישראל על הגברת התחרותיות והפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הבנקאיים והפיננסיים. הוועדה הגישה דוח ביניים ביום 14 בדצמבר 2015 ואת מסקנותיה והמלצותיה הסופיות ביום 1 בספטמבר 2016.

הוועדה התמקדה בצורך בשינויים מבניים בתחומי השירותים הבנקאיים והשירותים הפיננסיים. לדעת הוועדה, הגברת התחרותיות בתחומים הנזכרים נסמכת על גישת "האיום התחרותי" הרואה באיום מצד גופים חוץ בנקאיים מפוקחים גורם מגביר תחרות מהותי.

בכל הנוגע לתחום המידע הפיננסי וייזום פעולות תשלום, הוועדה המליצה כי הסדרת תחומים אלו תתבצע בהתאם לעקרונות הדירקטיבה האירופאית השנייה בדבר שירותי תשלום (2PSD)^{^[1]}. בפרט המליצה הוועדה על הטלת חובה על גופים פיננסיים המחזיקים במידע של לקוח לאפשר גישה ממוכנת למידע זה בסטנדרטים מקובלים לגופים מפוקחים המספקים שירותי מידע פיננסי, לאחר שניתנה הסכמת הלקוח. מטרות הסדרת התחומים האמורים הן לאפשר פּריקוּת של סל השירותים הפיננסיים, להגביר את יכולת ההשוואה של לקוחות בין ספקים פיננסיים שונים, לצמצם את פערי המידע בין ספקים פיננסיים שונים ביחס למאפיינים הייחודיים של לקוחות ולאפשר ללקוחות לקבל בלחיצת כפתור תמונה מלאה על מצבם הפיננסי בזמן אמת. כל זאת, כדי להסיר חסמים לתחרות בענף ולייעל את השירותים הפיננסיים בישראל.

במקביל לעבודת הוועדה, בשנים האחרונות ננקטו מספר צעדים שתכליתם אסדרה ופיקוח על נותני שירותים פיננסים שונים שעד כה לא חלה כל אסדרה בעניינם, או שהאסדרה והפיקוח עליהם היו חסרים. ביום 18 ביולי 2016 התקבל בכנסת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (להלן – חוק שירותים פיננסיים מוסדרים), שמטרתו לפתח את ענף השירותים הפיננסיים כענף יעיל, לגיטימי ומפותח, ליצור חלופה הולמת לשירותים הפיננסיים המוסדיים וכן למנוע את השימוש בענף למטרות שאינן כשרות.

פרק י"א1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים הוסף במסגרת חקיקת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017, שהתקבל בכנסת ביום 23 בינואר 2017. פרק זה, העוסק בשירות להשוואת עלויות פיננסיות, נועד להסדיר את החובה של גופים פיננסיים שהוגדרו בחוק לאפשר לגופים שקיבלו ייפוי כוח מאת לקוח, והרשומים במרשם של נותני שירות להשוואת עלויות, לצפות באופן מקוון במידע פיננסי הנוגע ללקוח, ולתת על בסיסו שירותי השוואת עלויות. לפי סעיף 114(ב2) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, כניסת פרק י"א1 לתוקף תלויה בהתקנת תקנות בעניינים רחבים ומהותיים לקידום השירות, לרבות סוגי המידע הפיננסי, אופן הגשת בקשת הלקוח, אופן החזקת המידע בידי נותן שירות להשוואת עלויות, אבטחת המידע וההגנה עליו ועוד. לאור מהותיות הנושאים האמורים, נקבע כי התקנות יותקנו בידי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל והממונה על התחרות, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. לשם התקנת התקנות גובש צוות הכולל את הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. במהלך עבודת הצוות התברר כי על מנת להשיג את תכליות חוק שירותים פיננסיים מוסדרים ועל מנת ליצור אסדרה המגנה באופן מיטבי על פרטיות הלקוחות ועל המידע הפיננסי, ולאור שאלות פרשניות שעלו ביחס לנוסח החוק, נדרשים תיקונים לחקיקה הקיימת. כך, לדוגמה, במהלך דיוני הצוות התגבשה המסקנה, כי קיים קושי במנגנון הטכנולוגי שנועד לצפייה במידע הפיננסי של לקוח, כפי שנקבע במסגרת פרק י"א1, וכי קיימים מנגנונים טכנולוגיים מתקדמים יותר ומאובטחים יותר המאפשרים מתן גישה למידע.

תזכיר זה מבקש להחליף את החלקים בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים המתייחסים לשירות להשוואת עלויות פיננסיות בחוק חדש, שבו תוסדר כלל הפעילות הכלולה במתן שירותי מידע פיננסי, הן מצד הגופים שייתנו את השירות והן מצד הגופים הפיננסיים בהם מרוכז מידע פיננסי של לקוחות. האסדרה המוצעת תיתן מענה לקשיים שעלו בעת עבודת הצוות לגיבוש תקנות לפי פרק י"א1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים. כן מוצע לקבוע כי רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) תהיה הרגולטור לעניין שירותי מידע פיננסי. בנוסף, מוצע לקבוע חובת רישוי לעיסוק במתן שירות מידע פיננסי, למעט גופים פיננסיים בעלי רישיונות מסוימים שיהיו פטורים מחובת רישוי (להלן – נותני שירותי מידע פיננסי או נותני שירות), וכן הוראות שונות שיחולו על כלל נותני שירותי מידע פיננסי. שירותי מידע פיננסי כוללים, בין היתר, שירותי ריכוז מידע פיננסי ממקורות מידע פיננסי שונים; השוואת מחירים, עלויות או תשואות; העברת מידע לספקים פיננסיים לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח לשירותים פיננסיים שאותם הלקוח צורך או מבקש לצרוך (כלומר, הצעות מחיר מתחרות) או לשם סיוע בהתקשרות עמם; וכן ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית. עוד מבקש תזכיר זה להסדיר את החובות שיוטלו על גופים פיננסיים בקשר עם פעילותם כמקורות מידע המחזיקים במידע פיננסי על אודות לקוחות (להלן – מקורות מידע פיננסי או מקורות מידע), שעל בסיסו ניתנים שירותי מידע פיננסי על ידי נותני שירותי מידע פיננסי.

האסדרה המוצעת תאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי לקבל, בהסכמת לקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי על לקוח ממקורות מידע פיננסי. במקביל תוטל על מקורות מידע חובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי גישה מקוונת למידע פיננסי של לקוח, בכפוף להסכמתו. על בסיס מידע זה יציעו נותני שירותי מידע פיננסי את השירותים האמורים, ושירותים נוספים, באופן מקוון.

האסדרה המוצעת קובעת כי השימוש במידע פיננסי של לקוח יהיה לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית בלבד. אסדרה זו תאפשר גמישות טכנולוגית, ותיתן מענה לסוגיות שונות הנוגעות להגנה על פרטיות הלקוח ולאבטחת המידע. כמו כן, במטרה למנוע ניגודי עניינים בין נותן שירות לבין לקוח, מוצע לקבוע מגבלות שיחולו על נותן שירות בעניין ביצוע פעולות שמעמידות אותו במצב של ניגוד עניינים.

יצוין כי בשלב הראשון, בדומה להוראות ה- PSD2, החובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי גישה מקוונת למידע הפיננסי תוטל על בנקים, על חברות כרטיסי אשראי לגבי פעילותן כמנפיקות וכן על אגודות פיקדון ואשראי. כן תמשיך ותיבחן האפשרות להחיל את החובה האמורה על גופים נוספים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחות, דוגמת קופות גמל וחברות ביטוח, גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך וכן גופים אחרים המפוקחים על פי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וזאת במטרה שלקוח יוכל לקבל את כלל המידע הפיננסי על אודותיו באופן יעיל, נגיש ונוח. זאת בהלימה עם המגמה בעולם, שבמסגרתה פועלות מדינות שונות להחיל הסדרה זו על גופים פיננסיים נוספים. על כן, מוצע כי שר האוצר יוסמך להטיל את החובה האמורה, באמצעות צו, גם על גופים פיננסיים נוספים.

הגישה למידע הפיננסי של לקוח המצוי בידי מקורות מידע פיננסיים צפויה להסיר חסמים למעבר בין ספקים פיננסיים שונים ולעודד את התחרות, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע.

מצד הביקוש, כיום לקוחות רבים נוטים לרכז את כלל המוצרים והשירותים הפיננסיים אצל ספק אחד, ולרוב במקום שבו הם מנהלים את חשבון העובר-ושב. מצב זה נובע הן מטעמי נוחות, שכן הדבר מקל עליהם לקבל תמונה מלאה על מצבם הפיננסי; והן מטעמי עלות, שכן בידי הספק הפיננסי מידע רב המאפשר לו לתמחר את הסיכון הייחודי של הלקוח ולהציע לו מוצרים ושירותים התואמים את צרכיו הייחודיים. לעתים אותו ספק מבצע סבסוד צולב בין שירותים ומוצרים שצורך הלקוח, ואף בין לקוחות שונים, באופן המתמרץ את הלקוחות לצרוך את כלל השירותים והמוצרים הפיננסיים מאותו ספק פיננסי. אסדרה זו תאפשר ללקוחות לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונה מלאה מכלל הספקים הפיננסיים המספקים להם מוצרים ושירותים, ובכך תקל עליהם לצרוך מוצרים ושירותים פיננסיים ממגוון של ספקים. בנוסף, היא תאפשר ללקוחות להבין בכל רגע נתון את מצבם הפיננסי, לרבות החיובים והזיכויים השונים בחשבונם, ולעקוב אחריו באופן שוטף. כמו כן, אסדרה זו תסייע ללקוחות להשוות באופן קל, מהיר ופשוט בין מוצרים ושירותים המוצעים על ידי ספקים פיננסיים שונים, לרבות בין עמלות וריביות על מוצרים פיננסיים, ולבחור את אלו המתאימים ביותר עבורם, וכן תאפשר להם לקבל ייעוץ פיננסי על בסיס המידע הפיננסי הפרטני שלהם.

מצד ההיצע, האסדרה המוצעת, לצד צעדים נוספים שקודמו בשנים האחרונות ובהם הקמת מערכת נתוני אשראי, תפחית את היתרון שבו מחזיקים הבנקים כתוצאה מכך שמרבית המידע הפיננסי על אודות לקוחות מרוכז בידיהם. אסדרה זו תאפשר לספקים פיננסיים שונים לקבל, באמצעות נותני שירותי מידע פיננסי ובהסכמת לקוח, מידע פרטני, הכולל נתונים על אודות מאפייני הסיכון של הלקוח, דפוסי הפעילות הפיננסית שלו וצרכיו הייחודיים. כך יוכלו ספקים אלה לתמחר את הצעות הערך על בסיס מאפיינים ספציפיים של הלקוח ולהציע לו מוצרים ושירותים שונים התואמים את צרכיו הייחודיים.

בשנים האחרונות הסירו הממשלה ובנק ישראל חסמים רבים לתחרות בשוק הפיננסי, ובפרט במערכת הבנקאית. בין היתר, הוסרו חסמים לכניסת שחקנים חדשים לענף, באמצעות בחירת ספק להקמת לשכת מחשוב שצפויה להוזיל את עלויות המחשוב הבנקאי והפחתת דרישות ההון מבנקים ומאגודות פיקדון ואשראי חדשים. בנוסף קידמה הממשלה את רפורמת הניידות בין בנקים, המאפשרת מעבר פשוט, קל, מהיר ומקוון בין בנקים, ועתידה להסיר, עם יישומה בשנת 2021, את החסמים למעבר לקוחות מבנק אחד לאחר. צעדים אלה הגדילו וימשיכו להגדיל את מספר השחקנים בענף וכן יקלו על הלקוחות לעבור ביניהם. אולם, הם אינם נותנים מענה לחסמים משמעותיים נוספים, שלשם הסרתם נדרש להסדיר את תחום שירותי המידע הפיננסי. בפרט, לא ניתן מענה לשלב המקדמי שבמסגרתו בוחן לקוח האם ביכולתו להיטיב את מצבו הפיננסי באמצעות מעבר בין ספקים. בפער זה משתלבת אסדרת מקטע המידע הפיננסי. מצד הלקוחות, שירותי מידע פיננסי יאפשרו לפזר את השירותים והמוצרים הפיננסיים בין מגוון של ספקים, במקום לרכז את כלל התיק הפיננסי במקום אחד. בנוסף, הם יגבירו את יכולת ההשוואה של לקוחות בין מוצרים ושירותים של ספקים שונים. מצד הספקים הפיננסיים, הם ישפרו את היכולת של גופים שונים להציע הצעות המותאמות למאפיינים ולצרכים הייחודיים של לקוחות שונים, ובכך יגבירו את יכולתם להתחרות זה בזה. אסדרת מקטע המידע הפיננסי מהווה אפוא צעד משמעותי לקידום התחרות בשוק הפיננסי. היא הכרחית כדי להשלים את הצעדים הרבים שקידמו הממשלה ובנק ישראל בשנים האחרונות וכדי להביא לכך שהפוטנציאל התחרותי הגלום בהם יתממש במלואו.

תזכיר זה הוא תוצר של עבודה מקצועית שנעשתה בשלוש השנים האחרונות בצוות בהשתתפות נציגי בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות התחרות, הרשות להגנת הפרטיות ורשות ניירות ערך.

יוער כי בכוונת משרד האוצר לשלב את תזכיר החוק במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת 2020.

עיקר 1 – קביעת הרגולטור לעניין שירותי מידע פיננסי וסמכויות פיקוח

מוצע לקבוע כי רשות ניירות ערך תהיה המפקחת על שירותי מידע פיננסי.

קיימת סינרגיה בין הפעילויות שהרשות מפקחת עליהן לבין תחום שירותי מידע פיננסי. כך, פעילותם של נותני שירות מידע פיננסי משיקה לפעילות של ייעוץ השקעות המפוקחת על-ידי הרשות. ריכוז מידע פיננסי, השוואת מחירים, עלויות או תשואות, הצעת שירותים ומוצרים פיננסיים ללקוחות על בסיס נתוניהם, וייעוץ בדבר התנהלות פיננסית, קרובים מאוד לפעילות של ייעוץ השקעות, ומאפיינים רבים של שירותי המידע הפיננסי הנם מאפיינים מרכזיים בפיקוח על ייעוץ השקעות שהרשות מתמקדת בהם שנים רבות. כמו כן, שניים מהיעדים האסטרטגיים של הרשות הם קידום התחרות בשוק הפיננסי ובעיקר בשוק הברוקראז' הקמעונאי בו שולטים בעיקר הבנקים, וכן קידום חדשנות בשוק ההון. הסדרת תחום זה תתרום תרומה רבה לקידום יעדים אלה, כמפורט לעיל. לבסוף, לרשות ניסיון בפיקוח והסדרה בתחום הפיננסי, אשר יאפשר לה להסדיר תחום זה במהירות וביעילות.

מוצע להעניק לרשות כלים וסמכויות להסדרת פעילות זו ולפיקוח עליה בהיבטים הנדרשים, לרבות סמכויות מתן רישיון וביטולו, דרישת דוחות ומסמכים, עריכת ביקורות וסמכויות פיקוח, מתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רישיון למתן שירותי מידע פיננסי וכן של נושאי משרה בו ושל מי שמועסק על ידו, מתן הוראות בדבר ניגודי עניינים, מתן הוראות הנוגעות להיבטים צרכניים וכן הטלת עיצומים כספיים או ניהול הליכי אכיפה מנהלית בשל הפרה של הוראה מהוראות החוק.

עיקר 2 – חובת רישוי לעוסק במתן שירותי מידע פיננסי

מוצע לקבוע חובת רישוי על פעילות של קבלת גישה למידע פיננסי, קבלה או איסוף של מידע פיננסי ממקור מידע באופן מקוון, לשם מתן שירות ללקוח, באופן מקוון, של אחד מהשירותים הבאים: ריכוז מידע פיננסי; השוואת מחירים, עלויות או תשואות; העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עם גופים אלו; וייעוץ בדבר התנהלות פיננסית. יובהר, כי בעל רישיון יוכל לעשות שימוש במידע פיננסי של לקוח לצורך מתן שירותים נוספים וזאת בכפוף להסכמת הלקוח ובעמידה בחובות הקבועות בחוק. כן יובהר, כי אם השימוש שאותו מבקש נותן השירות לבצע, על בסיס המידע הפיננסי, הוא שימוש אשר טעון רישוי מכוח חוק אחר - ייעוץ השקעות, לדוגמא - אזי נותן השירות יהיה חייב ברישיון נוסף מכוח אותו חוק, והרישיון לפי חוק זה אינו פוטר אותו מרישוי אחר.

מוצע לקבוע כי חובת הרישוי לא תחול על הגופים הפיננסיים הבאים: בנק, סולק שהוא גם מנפיק ואגודת פיקדון ואשראי. זאת, מאחר שכבר כיום גופים אלה מספקים חלק מהשירותים שיינתנו על ידי נותני שירותי מידע פיננסי על בסיס מידע פיננסי שאליו תינתן גישה לפי חוק זה, וכן פעילות זו מפוקחת ממילא באופן הדוק, ובפרט לעניין החובות שיחולו עליהם בקשר עם פעילותם כנותני שירות מידע פיננסי: במסגרת פעילותם הקיימת, בעלי רישיונות אלה מציגים ללקוחותיהם באופן שוטף מידע בעניין פעילותם הפיננסית של אותם הלקוחות באמצעות מערכת טכנולוגית מאובטחת, ומנהלים מאגרי מידע הכוללים מאסות של מידע, הכפופים לדרישות אבטחת מידע. יודגש, כי כלל החובות וההוראות המהותיות שיוטלו על נותני שירות מידע פיננסי יחולו גם על גופים הפטורים מרישוי (ובעיקרן החובה לספק שירות לטובת הלקוח לשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית; הוראות בעניין השימוש במידע; הוראות בעניין קבלת הסכמות; הוראות בעניין גביית תמורה וניגודי עניינים; והוראות צרכניות). הפיקוח לעניין שירות מידע פיננסי על הגופים הפטורים מרישוי יעשה על ידי המאסדר הרלוונטי בעניינם (להלן – המאסדר הרלוונטי; לעניין בנק וסולק – המפקח על הבנקים בבנק ישראל; לעניין אגודת פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים). למאסדר הרלוונטי יינתנו סמכויות הסדרה דומות לאלו של הרשות לגבי הגופים הפטורים מרישוי.

עוד מוצע לקבוע כי תאגיד חוץ שהתאגד מחוץ לישראל, יוכל לקבל רישיון לעסוק במתן שירותי מידע פיננסי, וזאת, בין היתר, בתנאי שהוא מחזיק ברישיון בר השוואה למתן שירותי מידע פיננסי שניתן לפי דין זר המקביל בהוראותיו להוראות המוצעות במסגרת תזכיר זה.

במסגרת קביעת חובת הרישוי מוצע פירוט של תנאים לקבלת רישיון לעסוק במתן שירותי מידע פיננסי, ובהם, בין היתר, קיומם של מנגנוני אבטחת מידע וניהול סיכונים נאותים, וכן קיומה של תכנית עסקית המעידה על יכולתו של מבקש הרישיון לעמוד בהוראות החוק.

כאמור, האסדרה המוצעת בתזכיר זה תחליף את האסדרה שנקבעה במסגרת פרק י"א1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים.

עיקר 3 – פעילות נותן שירותי מידע פיננסי

מוצע לקבוע הוראות שיחולו על פעילות נותני שירותי מידע פיננסי. בין השאר מוצע לקבוע כי נותן שירותי מידע פיננסי יוכל לקבל גישה ולעשות שימוש במידע פיננסי של לקוח, ובלבד שהשימוש הוא לטובת הלקוח, לשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית ולאחר שהלקוח נתן את הסמכתו המפורשת לכך.

במטרה למנוע ניגודי עניינים בין נותן שירות לבין לקוח, האסדרה המוצעת קובעת הוראות ומגבלות שונות בעניין ביצוע פעולות שיש בהן ניגוד עניינים.

לצורך מתן שירותי מידע פיננסי, מוצע לקבוע סלי מידע פיננסי הכוללים פרטי מידע פיננסי הקשורים זה לזה, שמביניהם יאפשר נותן שירותי מידע פיננסי ללקוח לבחור את הסלים שבהם הוא מעוניין. האסדרה המוצעת מסמיכה את נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם הרשות, לעניין מקורות מידע המפוקחים לפי חוק הבנקאות, ואת שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ומאסדר מקור המידע, לעניין מקורות מידע אחרים לקבוע סלי מידע פיננסי. עד לקביעה זו, סלי המידע הפיננסי המוצעים יהיו אלו מפורטים בתוספת הראשונה.

האסדרה המוצעת קובעת גם הוראות הנוגעות לשמירה על פרטיותם של לקוחות ולאבטחת המידע הפיננסי שלהם. בין היתר, נקבע כי נותן שירותי מידע פיננסי לא יקבל גישה, יחזיק או יעשה שימוש במידע שאינו נדרש לצורך מתן השירותים או במידע רגיש, שחשיפתו עלולה לגרום לגישה בלתי מורשית לחשבון הלקוח. כמו כן, מוצע להטיל על נותן שירותי מידע פיננסי חובה לוודא מעת לעת כי הלקוח מודע למתן השירות על ידו ולכך שניתנת גישה למידע פיננסי על אודותיו. עוד מוצע לקבוע כי נותן שירותי מידע פיננסי ימחק מידע פיננסי על אודות לקוח המצוי בידיו עם סיום התקופה הדרושה לשם מתן השירות, ולכל המאוחר שנתיים מיום שהמידע נוצר. מוצע לקבוע כי נותן שירותי מידע פיננסי יהיה רשאי, בכפוף להסכמה מפורשת של לקוח, לעשות שימוש במידע פיננסי של לקוחות לצרכים סטטיסטיים, ובלבד שלא ניתן יהיה לזהות באמצעות מידע זה את הלקוח לו שייך המידע במאמץ סביר. כן מוצע להעניק לרשות סמכות לקבוע הוראות לעניין אופן החזקת המידע הפיננסי.

בנוסף, האסדרה המוצעת קובעת כללים לעניין העברת המידע מנותן שירותי מידע פיננסי לספקים פיננסיים, לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עמם. בין היתר, מוצע לקבוע כי נותן שירותי מידע פיננסי יוכל להעביר מידע רק לגוף העוסק בתחום הפיננסי ושפעילותו מפוקחת על פי דין או חבר בורסה, ובלבד שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת להעברת המידע ושהמידע המועבר נדרש לשם מתן השירות. כן מוצעות הוראות לעניין השימוש שרשאי גוף זה לעשות במידע, לרבות איסור להעבירו לאחר, איסור לעשות בו שימוש אלא לשם מתן הצעה מטעמו ללקוח והתקשרות עמו וכן הוראות לעניין שמירת המידע.

לצד זאת, מוצע לקבוע הגנות צרכניות, ובהן מתן אפשרות ללקוח לבטל או לשנות את ההסכם עם נותן שירותי מידע פיננסי באופן מקוון, בכל עת וללא עלות. כן מוצע להטיל על נותן שירותי מידע פיננסי חובות אמון וזהירות.

עיקר 4 – חובות, הוראות והגבלות מיוחדות על מקור מידע פיננסי

מוצע להטיל על מקורות מידע חובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי, גישה מקוונת באמצעות מנגנון טכנולוגי מאובטח למידע הפיננסי של לקוח המצוי בידיהם, וזאת בכפוף לכך שניתנה הסכמתו המפורשת של הלקוח למתן גישה למידע ומקור המידע זיהה את הלקוח שבעניינו הועברה פניה. על אף האמור, מוצע לקבוע כי במקרים חריגים של חשש ממשי מגישה לא מורשית למידע, מקור מידע יהיה רשאי שלא לאפשר לנותן שירותי מידע פיננסי גישה למידע פיננסי של לקוח, וזאת בכפוף לתיעוד מלא של מניעת הגישה והנימוקים לכך ולהודעה לגורמים המוגדרים בחוק.

בשלב הראשון מוצע כי החובות על מקורות מידע יוטלו על בנקים, על סולקים שהם גם מנפיקים (חברות כרטיסי אשראי) וכן על אגודות פיקדון ואשראי. כן מוצע לאפשר לשר האוצר להטיל בצו חובות אלו על גופים נוספים המספקים שירותים פיננסיים ללקוח, דוגמת קופות גמל וחברות ביטוח, גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך וכן גופים אחרים המפוקחים על פי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וזאת במטרה שלקוח יוכל לקבל את כלל המידע הפיננסי על אודותיו באופן יעיל, נגיש ונוח.

לפי האסדרה המוצעת, למאסדר של מקור המידע, לפי העניין (בנקים וסולקים – המפקח על הבנקים; אגודות פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים), תינתן סמכות לקבוע הוראות לגבי אופן זיהוי לקוח על ידי מקור מידע וקבלת הסכמתו למתן גישה למידע; לגבי אופן מתן גישה למידע פיננסי, לרבות לעניין מנגנוני אבטחת מידע והגנה על הפרטיות; ולגבי חובות דיווח למקרה שבו נמנעה גישה למידע פיננסי מנותן שירותי מידע פיננסי. כמו כן, למאסדר מקור המידע תינתן סמכות לקבוע אמנת שירות שתסדיר את רמת השירות בה יידרש לעמוד מקור מידע כלפי נותני שירותי מידע פיננסי, בין היתר לעניין זמינות, תמיכה ותחזוקה.

האסדרה המוצעת קובעת גם מגבלות על מקורות מידע לעניין גביית תמורה בגין מתן גישה למידע פיננסי. מוצע לקבוע כי מקור מידע לא יגבה תמורה מלקוח בגין בקשה לאפשר גישה למידע פיננסי על אודותיו לנותן שירותי מידע פיננסי, או בגין מתן הגישה. זאת, נוכח התפיסה לפיה מידע פיננסי על אודות לקוח המצוי בידי מקור מידע שייך ללקוח. אשר לקבלת תמורה מנותן שירותי מידע פיננסי עבור מתן הגישה למידע, מוצע לקבוע שמקור מידע יהיה רשאי לגבות מנותן שירות תמורה עבור מתן הגישה למידע, ובלבד שתמורה זו נגבית בהתאם לקבוע בתוספת השנייה. על פי האמור בתוספת זו, מקור מידע יוכל לגבות תמורה מנותן שירות מידע פיננסי רק עבור פניות לקבלת מידע מעבר ל-1.5 מיליון פניות בחודש. זאת, על מנת לאזן בין הרצון לעודד את פעילות מתן השירות והתפיסה שהמידע של הלקוח שייך ללקוח, לבין העלות שיש במתן גישה כאמור והצורך למנוע פניות מיותרות הנובעות מכך שלא נגבית תמורה בעדן.

עוד מוצע לקבוע הגנות צרכניות, ובהן מתן אפשרות ללקוח לבטל באופן מקוון, בכל עת וללא עלות, את הסכמתו למתן גישה למידע פיננסי לנותן שירותי מידע פיננסי, וזאת, גם, באמצעות הודעה למקור המידע. בנוסף, מוצע לקבוע כי מקור מידע יאפשר ללקוח לבחור את החשבון שלגביו תינתן לנותן שירותי מידע פיננסי גישה למידע פיננסי של לקוח. לעניין חשבונות משותפים, בהם רשומים יותר מבעלים אחד, מוצעות הוראות מיוחדות, המאזנות בין שמירה על עניינם של כלל הבעלים בחשבון לבין פשטות, נוחות ומהירות של קבלת שירותי מידע פיננסי – מאפיינים קריטיים להצלחת השירות. בפרט, מוצע לקבוע כי בעת פתיחת חשבון משותף וחתימה על הסכם התקשרות, או במועד מאוחר יותר, יציע מקור המידע לשותפים בחשבון לתת את הסכמתם הכללית לכך שכל אחד מבעלי החשבון יוכל לאפשר בנפרד גישה למידע הפיננסי בחשבון לנותן שירות מידע פיננסי. זאת, בכפוף לכך שבעת בקשה כאמור של אחד השותפים, יודיע מקור המידע ליתר השותפים על הבקשה ועל זכותם לבטל את ההסכמה. אשר לחשבונות משותפים שנפתחו בטרם כניסתו של החוק לתוקף, והם חשבונות שבהם יכולים השותפים לבצע פעולות ביחד ולחוד (להלן – חשבונות "ביחד ולחוד"), מוצעות הוראות לפיהן מקור מידע יוכל להסתפק בהסכמת אחד השותפים בלבד לצורך מתן גישה למידע פיננסי לנותן שירותי מידע פיננסי, אלא אם אחד השותפים הודיע כי הוא אינו מסכים שתינתן גישה למידע ללא הסכמתם של כלל הבעלים בחשבון. על מקורות מידע תוטל חובה להודיע לבעלי חשבונות "ביחד ולחוד" קיימים על כך שתינתן גישה למידע כאמור בהסכמת אחד מהם בלבד, ועל כך שלכל אחד מהשותפים עומדת הזכות לסרב לכך.

לצד זאת, במטרה למנוע ממקורות מידע להניא לקוחות מקבלת שירותי מידע פיננסי, האסדרה המוצעת כוללת הוראות האוסרות על מקורות מידע להפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוחות לגבי מתן גישה למידע פיננסי לנותן שירותי מידע פיננסי. בין היתר, יאסר על מקורות מידע להציג ללקוח מסרים שעשויים לגרום ללקוח שלא להתקשר עם נותן שירותי מידע פיננסי שלא בצדק, למשל בעניין סכנות אבטחת מידע או הגנה על הפרטיות, הן בעת תהליך קבלת הסכמת לקוח למתן גישה למידע פיננסי, הן בתקופת מתן גישה למידע פיננסי והן בכל שלב אחר.

כמו כן, מוצע להסמיך את מאסדר מקור המידע, מאסדר נותן השירות ומאסדר גוף העוסק בתחום הפיננסי שקיבל מידע מנותן השירות לפי חוק זה, לפי העניין, להטיל עיצומים כספיים על מקור מידע, על נותן שירות מידע פיננסי ועל גוף העוסק בתחום הפיננסי שקיבל מידע מנותן השירות לפי חוק זה, בשל הפרה של הוראה מהוראות החוק.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

יתווספו מספר תקני כוח אדם לרשות ניירות ערך.

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:

תזכיר חוק מתן שירותי מידע פיננסי, התש"ף-2020

פרק א': הגדרות

הגדרות

בחוק זה –

"אבטחת מידע" – הגנה על שלמות המידע, או הגנה על המידע מפני חשיפה, שימוש או העתקה, והכל ללא רשות כדין;

"אגודת פיקדון ואשראי" – כמשמעותה בסעיף 38א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"אמצעי שליטה", "בורסה", "בעל עניין", "הון עצמי", "נושא משרה בכירה", ו"שליטה" – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;

"באופן מקוון" – באמצעות רשת האינטרנט או באמצעים טכנולוגיים אחרים שקבע השר בצו;

"בנק" – כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי);

"גוף העוסק בתחום הפיננסי" – כמפורט בתוספת העשירית;

"המפקח על הבנקים" – כמשמעותו בסעיף 5 לפקודת הבנקאות;

"המפקח על נותני שירותים פיננסיים" – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"הרשות" – רשות ניירות ערך;

"הרשות הלאומית להגנת הסייבר" – הרשות הלאומית להגנת הסייבר שייעודה הגנה על מרחב הסייבר, שהוקמה על פי החלטת הממשלה ופועלת בהתאם להחלטותיה;

"השר" – שר האוצר;

"חבר בורסה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, למעט בנק;

"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי) התשמ"א-1981[2];

"חוק הגנת הפרטיות" – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981[3];

"חוק החברות" – חוק החברות, התשנ"ט-1999[4];

"חוק הייעוץ" – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995^{^[5]};

"חוק העונשין" – חוק העונשין, התשל"ז-1977[6];

"חוק הפיקוח על הביטוח" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[7];

"חוק הפיקוח על קופות הגמל" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[8];

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים" – חוק הפיקוח על שירותים פיננסים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016[9];

"חוק חדלות פירעון" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018[10];

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[11];

"חוק נתוני אשראי" – חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016[12];

"חשבון משותף" – חשבון שלגביו רשומים אצל מקור המידע יותר מבעלים אחד;

"חשבון משותף ביחד ולחוד" – חשבון משותף אשר על פי הסכם ההתקשרות כל אחד מהבעלים בחשבון רשאי לתת הוראות בחשבון ללא צורך בהסכמת הבעלים האחרים;

"מאסדר גוף העוסק בתחום הפיננסי" – כמפורט בתוספת העשירית;

"מאסדר נותן השירות" – כמפורט להלן:

(1) לעניין בעל רישיון לפי חוק זה – רשות ניירות ערך;

(2) לעניין בנק וסולק שהוא גם מנפיק – המפקח על הבנקים;

(3) לעניין אגודת פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

(4) לעניין גוף אחר אשר יהיה פטור מרישיון לפי סעיף 4 – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות להסדיר את פעילות אותו הגוף שבגינה ניתן לו פטור;

"מאסדר מקור המידע" – כמפורט להלן:

(1) לעניין בנק וסולק שהוא גם מנפיק – המפקח על הבנקים;

(2) לעניין אגודת פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

(3) לעניין גוף פיננסי אחר שקבע השר – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות להסדיר את פעילות אותו הגוף שבגינה הוא מחויב לתת גישה למידע;

"מידע פיננסי" – מידע על אודות התנהלות פיננסית של לקוח, המצוי בידי מקור מידע;

"מידע פיננסי לא מזוהה" – מידע פיננסי לגבי לקוח שאינו מידע פיננסי מזוהה;

"מידע פיננסי מזוהה" – מידע פיננסי הכולל פרט מזהה של לקוח, או מידע שפרט מזהה של לקוח הופרד ממנו אך ניתן לזהות את הלקוח שאליו מתייחס המידע במאמץ סביר, לרבות בדרך של הצלבת המידע מול מידע אחר הזמין לגוף המחזיק במידע כאמור או מול מידע הזמין לציבור הרחב;

"מידע רגיש" – מידע של הלקוח שנועד לזהות אותו לשם גישה לחשבונו אצל מקור המידע ושחשיפתו עלולה לגרום לגישה בלתי מורשית לחשבון הלקוח, למעט שם הלקוח ומספר החשבון של הלקוח;

"מנפיק" – כמשמעותו בחוק שירותי תשלום התשע"ט-2019[13];

"מקור מידע" – אחד מאלה:

(1) בנק;

(2) סולק שהוא גם מנפיק;

(3) אגודת פיקדון ואשראי;

(4) גוף פיננסי אחר שפעילותו הפיננסית מפוקחת על ידי בנק ישראל שקבע השר בהסכמה עם נגיד בנק ישראל;

(5) גוף פיננסי אחר שפעילותו הפיננסית מפוקחת לפי דין, שקבע השר בצו לאחר התייעצות עם מאסדר הגוף הפיננסי;

"מקור מידע בעל היקף פעילות קטן" –

(1) עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל –

(א) עבור מקור מידע שהוא בנק – בנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע נגיד בנק ישראל, בהסכמת השר; לעניין הגדרה זו "שווי הנכסים" של בנק – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(ב) עבור מקור מידע שאינו בנק – מקור מידע בעל היקף פעילות שיקבע נגיד בנק ישראל, בהסכמת השר;

(2) עבור מקור מידע שאינו מנוי בפיסקה (1) – מקור מידע בעל היקף פעילות שיקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהתייעצות עם מאסדר מקור המידע;

"נותן שירות מידע פיננסי", "נותן שירות" – בעל רישיון לפי סעיף 3 או מי שפטור מרישיון על פי סעיף 4;

"סולק" – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

"פקודת הבנקאות" – פקודת הבנקאות, 1941[14];

"צד קשור" – מי ששולט בנותן שירותי מידע פיננסי, מי שנשלט על ידי נותן שירותי מידע פיננסי או על ידי השולט בו, וכן מי שהרשות הורתה כי יהווה צד קשור בשל קשרי בעלות או קשרים אחרים לנותן שירותי המידע הפיננסי; בהגדרה זו – נותן שירות מידע פיננסי לרבות מבקש רישיון;

"רישיון למתן שירות מידע פיננסי", "רישיון" – רישיון לעסוק במתן שירותי מידע פיננסי;

"רשם" – כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות;

"שירות מידע פיננסי" – גישה למידע פיננסי וקבלה או איסוף שלו ממקור מידע באופן מקוון, לשם מתן שירות ללקוח באופן מקוון של אחד או יותר מהשירותים הבאים:

(1) ריכוז מידע פיננסי והצגתו;

(2) השוואת מחירים, עלויות או תשואות;

(3) העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עם גופים אלו;

(4) ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית;

"תאגיד חוץ" – תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמחזיק ברישיון זר לפעילות מתן שירות מידע פיננסי, ואשר ההסדרה והפיקוח החלים עליו נותנים הגנה מספקת ללקוחות, בהשוואה לרישיון נותן שירות מידע פיננסי, להנחת דעתה של הרשות;

"תקנון הבורסה" – כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך.

פרק ב': רישוי

הגדרות

בפרק זה –

"החזקה" – כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך.

חובת רישוי

לא יעסוק אדם במתן שירות מידע פיננסי אלא אם כן בידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי, ובהתאם לתנאי הרישיון.

פטור מחובת רישוי

(א) חובת הרישוי לפי סעיף 3 לא תחול על:

(1) בנק;

(2) סולק שהוא גם מנפיק;

(3) אגודת פיקדון ואשראי.

(ב) השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע בתקנות סוגים נוספים של גופים פיננסיים שפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, כולם או חלקם, שחובת הרישוי לא תחול לגביהם או שלא תחול לגבי שירות מסוים שיספקו.

בקשת רישיון

(א) בקשת רישיון תוגש לרשות; הרשות רשאית לקבוע בהוראות פרטים שייכללו בבקשה, וכן מסמכים ודוחות שיצורפו אליה.

(ב) יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאים לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים, אם נראה לו כי הדבר דרוש לצורך קבלת החלטה בבקשה.

(ג) חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסר מבקש הרישיון לרשות במסגרת בקשתו או במסמכים שצורפו לה, ידווח על כך לרשות משנודע לו על כך, ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, ויצרף את המסמכים הנוגעים לעניין.

תנאים לקבלת רישיון

(א) הרשות רשאית להעניק רישיון לתאגיד אם התקיימו בו כל אלה:

(1) הוא מאוגד כחברה לפי חוק החברות ומקום מושבו בישראל או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות;

(2) השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו של התאגיד לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה, וניתן לאכוף אותן לגביו;

(3) יש לו מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם ביצוע פעילות מתן שירותי מידע פיננסי, באופן שיבטיח את אמינות המערכות, ואת קיום הוראות חוק זה, ובפרט הוראות הנוגעות להגנת הפרטיות, לאבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים;

(4) הוא שילם את האגרות שנקבעו לפי סעיף 53, אם נקבעו;

(5) הוא צירף לבקשתו תכנית עסקית המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות חוק זה, ובכלל זה האמצעים הכספיים ומקורות המימון של מבקש הרישיון;

(6) הוא עומד בתנאים נוספים שקבעה הרשות בעניין מגבלות על ניגודי עניינים;

(7) יש לו ביטוח או הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות ורשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי היקף וסוג הפעילות.

(ב) הרשות רשאית לפטור תאגיד חוץ בעל רישיון נותן שירות מידע פיננסי או המבקש לקבל רישיון כאמור, מהוראות סעיפים 6(א)(1), (5), (7), 11, 19, 20(א) סיפא, 22 – 24, 27 ו-32, כולן או מקצתן, וכן להתנות פטור כאמור בתנאים, אם ראתה כי נכון לעשות כן בשל תחולתן של הוראות דין זר בר השוואה בעניינים בהם עוסקים סעיפים 6(א)(5), (7), 11, 19, 20(א) סיפא, 22 – 24, 27 ו-32, ותוך שמירה על עניינם של הלקוחות.

(ג) פטורים שתיתן הרשות לפי סעיף קטן (ב) יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות.

מתן רישיון על ידי הרשות

(א) מצא יושב ראש הרשות כי בשל טעמים שבטובת הציבור מבקש הרישיון למתן שירות מידע פיננסי אינו ראוי לעסוק במתן שירות מידע פיננסי, בין השאר מטעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאי הוא שלא לתת רישיון למבקש, אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף 6, ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני מי שהוא הסמיכו לכך מבין עובדיו, בדרך שהורה.

(ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הרשות רשאית להתנות תנאים להענקת רישיון, ולקבוע סוגים של שירותי מידע פיננסי שיהיו אסורים על בעל הרישיון בשל חשש לניגוד עניינים בהתאם לסעיף 27, ובלבד שלא תתנה תנאים כאמור, אלא אם כן הודיעה למבקש את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה לפני מתן החלטתה.

(ג) רשימת בעלי הרישיון ופרטים נוספים אודות הרישיון כפי שתמצא הרשות לנכון תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

חובה לעמוד בדרישות למתן רישיון

בעל רישיון יעמוד בכל עת בתנאים הקבועים בסעיף 6.

אי עמידה בתנאי הרישיון

חדל להתקיים בבעל רישיון תנאי מן התנאים לרישיון, ידווח על כך לרשות באופן מיידי.

ביטול רישיון

10.

(א) הרשות רשאית לבטל רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מתקיים אחד מאלה:

(1) הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2) חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 6 או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 7(ב);

(3) מתקיימים לגבי בעל הרישיון הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון;

(4) מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות בעל הרישיון; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו;

(5) בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראה או הנחיה של הרשות ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות או שלא תיקן את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה.

(ב) הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות בעל רישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות.

(ג) הרשות לא תבטל רישיון כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך, בדרך שתורה; ואולם יושב ראש הרשות רשאי להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שנתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו כאמור, סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון.

(ד) מי שרישיונו בוטל חייב למלא אחרי כל ההוראות החלות על בעל רישיון לפי חוק זה, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון.

(ה) יושב ראש הרשות, או עובד שהוא הסמיכו לכך, רשאי לתת למי שרישיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחותיו שהתקשרו עמו לפני ביטול הרישיון; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל מאחריותו למילוי התחייבות שנתן לפני ביטול הרישיון.

היתר שליטה בבעל רישיון

11.

(א) לא ישלוט אדם בבעל רישיון אלא בהיתר מאת הרשות.

(ב) הרשות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד:

(1) טעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו;

(2) ניתן לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, או שמבקש ההיתר הוכרז פסול דין, ואם הוא תאגיד – גם אם ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב.

(ג) מי שמחזיק באמצעי שליטה בבעל רישיון לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה, ואין בידו היתר כאמור.

(ד) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה כאמור באותו סעיף קטן, מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

ביטול היתר שליטה

12.

מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף 10(ב), המעידות על פגם במהימנות בעל היתר שליטה או נושא משרה בכירה בו, או התקיימה נסיבה כאמור בסעיף 11(ב)(2) לחוק זה, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהוראה שנתן לפי סעיף זה והפגם לא תוקן, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, לבטל את ההיתר.

הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה

13.

(א) ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בבעל רישיון בלא היתר שליטה, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –

(1) על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה, לא תבוא במניין קולות ההצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם;

(5) על ביטול הרישיון של בעל הרישיון.

(ב) היה אדם בעל שליטה בבעל רישיון מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.

(ג) הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא מכר בעל שליטה את אמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות

14.

(א) בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו, יודיעו לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המנויות בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ או בסעיף 11(ב)(2) מיד משנודע להם על כך, והכל לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחו"ל.

(ב) נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל שליטה בו יודיע לבעל הרישיון או לבעל השליטה, לפי העניין, על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לאותו גורם כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

חברות בעלות רישיון שאין בהן בעל שליטה

15.

בחברות בעלות רישיון בהן אין בעל שליטה, יחול האמור בסעיפים 11 עד 14 על בעל עניין בבעל הרישיון, בשינויים המחויבים.

פרק ג': פעילות נותן שירותי מידע פיננסי

חובת אמון

16.

נותן שירות מידע פיננסי יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף את ענייניו האישיים או ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.

חובת זהירות

17.

נותן שירות מידע פיננסי ינהג בזהירות וברמת מיומנות שנותן שרות סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, וינקוט בכל האמצעים הסבירים להבטחת ענייניהם של לקוחותיו.

חובת סודיות

18.

בכפוף להוראות כל דין, נותן שירות מידע פיננסי ישמור בסוד כל מידע על אודות הלקוח, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן נתן שירות ללקוח.

איסור קבלת טובות הנאה ואיסור התניית שירות בשירות

19.

(א) נותן שירות מידע פיננסי לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם מתן השירות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין תמורה והחזר הוצאות המשולמים ישירות מאת הלקוח, וכן לעניין תמורה המתקבלת מגוף אחר, בקשר עם שירות ללקוח, הניתנת בהתאם להוראות שנתן מאסדר נותן השרות ובאופן שימנע חשש לניגוד עניינים.

(ב) לא יתנה נותן שירות מידע פיננסי מתן שירות בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.

גישה ושימוש במידע פיננסי

20.

(א) נותן שירות מידע פיננסי רשאי לקבל גישה למידע פיננסי ולעשות כל שימוש במידע פיננסי, ובלבד שהשימוש הוא לטובת הלקוח, לשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית ולאחר שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך; השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסכם שבין נותן שירות מידע פיננסי ללקוח.

(ב) נותן שירות מידע פיננסי לא יבקש גישה למידע רגיש של לקוח, לא יחזיק במידע רגיש של לקוח ולא יעשה שימוש במידע רגיש של לקוח.

(ג) נותן שירות מידע פיננסי לא יבקש גישה למידע פיננסי על אודות לקוח, לא יחזיק במידע פיננסי על אודות לקוח ולא יעשה שימוש במידע פיננסי על אודות לקוח אלא אם אותו מידע פיננסי נדרש לשם מתן השירות שביקש הלקוח.

(ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ג), נותן שירות מידע פיננסי רשאי לעשות שימוש במידע פיננסי לצרכים סטטיסטיים לטובת כלל לקוחותיו ולשם סיוע בהתנהלותם הפיננסית ובלבד שניתנה לכך הסכמה מפורשת של הלקוח ושהמידע שיוצג יהיה מידע סטטיסטי שהוא מידע לא מזוהה.

(ה) השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר נותן השרות, רשאי לקבוע סוגי שימושים שנותן שירות מידע פיננסי לא יוכל לספק ללקוח; קביעה לפי סעיף קטן זה יכול שתינתן לכל נותני השירות כאמור או לסוג מסוים מהם.

(ו) מאסדר נותן השירות רשאי לתת הוראות ולפקח על כל שימוש שנותן שירות מידע פיננסי עושה במידע הפיננסי האמור.

סלי מידע פיננסי

21.

נותן שירות מידע פיננסי יציג ללקוח סלי מידע פיננסי ויאפשר ללקוח לבחור מבין סלים אלו את סלי המידע שמקור המידע יאפשר לנותן השירות גישה אליהם ובלבד שאותו מידע נדרש למתן השירות שאותו ביקש הלקוח; בסעיף זה "סלי מידע פיננסי'" – כמשמעותם בסעיף 34.

גישה למידע פיננסי לתקופה על פי בחירת הלקוח

22.

(א) נותן שירות מידע פיננסי יאפשר ללקוח לבחור כי הגישה למידע הפיננסי על אודותיו תתבצע באופן חד פעמי או למשך תקופה קצובה שלא תעלה על שלוש שנים או תקופה אחרת שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר נותן השירות.

(ב) נתן הלקוח אישור לגישה לתקופה קצובה כאמור בסעיף קטן (א), יוודא נותן שירות מידע פיננסי מעת לעת כי הלקוח מודע למתן השירות על ידו ולכך שניתנת לנותן השירותים גישה למידע פיננסי על אודותיו; מאסדר נותן השירות רשאי ליתן הוראות לגבי סעיף זה.

החזקה במידע פיננסי לתקופה מוגבלת ומחיקתו

23.

(א) נותן שירות מידע פיננסי יחזיק במידע פיננסי על אודות הלקוח למשך תקופה ההכרחית לשם מתן השירות ללקוח ולא יותר משנתיים מיום שהמידע נוצר; השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות ובהסכמת שר המשפטים, רשאי לשנות את התקופה האמורה בסעיף קטן זה.

(ב) בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א), ימחק נותן שירות מידע פיננסי את המידע הפיננסי על אודות הלקוח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר תום התקופה כאמור או מועד אחר שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים, וזאת למעט מידע פיננסי הנדרש לנותן השירות לצורך הליכים משפטיים או לצורך בקרה או פיקוח לפי דין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), נותן שירות מידע פיננסי רשאי לשמור מידע סטטיסטי שהוא מידע לא מזוהה ולעשות בו שימוש, כאמור בסעיף 20(ד).

ביטול או שינוי הסכם עם הלקוח

24.

(א) הלקוח רשאי לבטל את ההסכם עם נותן שירות מידע פיננסי או לצמצם את היקף השירותים, היקף המידע או תקופת העברת המידע, בכל עת, באופן פשוט ונוח וללא עלות לביטול, בהודעה לנותן השירות, ובכלל זה בהודעה שתינתן באופן מקוון.

(ב) מסר הלקוח לנותן השירות הודעה כאמור בסעיף קטן (א) -

(1) יפעל נותן השירות בהתאם לבקשת הלקוח בהקדם האפשרי ויעדכן את מקור המידע בדבר בקשת הלקוח בכל הנוגע למידע כאמור בסעיף קטן (א), בהקדם האפשרי;

(2) ימחק נותן השירות את המידע הפיננסי על אודות הלקוח שאינו נדרש לשם מתן השירות ללקוח בהקדם האפשרי ולא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר בקשת הלקוח או מועד אחר שקבע השר, בהסכמת שר המשפטים, וזאת למעט מידע פיננסי הנדרש לנותן השירות לצורך הליכים משפטיים או לצורך בקרה או פיקוח לפי דין.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), נותן שירות מידע פיננסי רשאי לשמור מידע סטטיסטי שהוא מידע לא מזוהה ולעשות בו שימוש, כאמור בסעיף 20(ד).

העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי

25.

(א) נותן שירות מידע פיננסי לא יעביר מידע פיננסי לאחר מלבד לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות לשירות עבור הלקוח והתקשרות עם גופים אלו ובלבד שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך ושהמידע המועבר נדרש לשם מתן השירות ללקוח.

(ב) נותן שירות מידע פיננסי לא יסרב להתקשר עם גוף העוסק בתחום הפיננסי לשם מתן הצעות ערך על ידי אותו גוף והתקשרות הלקוח עמו, מטעמים בלתי סבירים.

(ג) גוף העוסק בתחום הפיננסי, שקיבל מידע לפי סעיף קטן (א) –

(1) לא יעבירו לאחר;

(2) לא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מתן הצעה מטעמו ללקוח ולשם התקשרות עימו;

(3) ישמור את המידע באופן נאות ומאובטח, בהתאם להוראות האסדרה שחלות לגבי פעילותו המפוקחת, או בהתאם להוראות שקבע מאסדר הגוף העוסק בתחום הפיננסי;

(4) ימחק את המידע לכל המאוחר בתוך 14 ימי עסקים לאחר שקיבלו, אלא אם התקשר עם הלקוח שלגביו הועבר המידע; השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע תקופה אחרת למחיקת המידע.

(ד) השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, רשאי לקבוע שימושים נוספים שלגביהם יהיה רשאי נותן השירות להעביר מידע פיננסי לגוף העוסק בתחום הפיננסי ושהגוף האמור יוכל לעשות במידע הפיננסי ובלבד שהלקוח נתן את הסכמתו המפורשת לכך ושהמידע המועבר נדרש לשם מתן השירות ללקוח.

אירוע אבטחה חמור

26.

(א) אירע אירוע אבטחה חמור כהגדרתו בתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז-2017[15], יודיע נותן שירות מידע פיננסי על כך באופן מיידי למאסדר נותן השרות, למקור המידע ולרשם, וכן ידווח למאסדר נותן השרות ולרשם על הצעדים שנקט בעקבות האירוע.

(ב) הרשם יהיה רשאי להורות לנותן השירות, לאחר שנועץ בראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר ובמאסדר נותן השירות, להודיע על אירוע האבטחה ללקוח שעלול להיפגע מן האירוע. הורה הרשם כאמור, ידווח נותן השירות על כך למאסדר נותן השירות.

ניגוד עניינים

27.

(א) נודע לנותן שירות מידע פיננסי על ניגוד עניינים בינו, או בין צד קשור לו, לבין הלקוח, חייב נותן שירות המידע הפיננסי להודיע ללקוח, בכתב, על קיום ניגוד העניינים, ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים, אלא אם כן הסכים הלקוח לכך מראש ובכתב, ביחס לאותו שירות.

(ב) בלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), נותן שירות מידע פיננסי, לא יוכל לתת שירות של השוואת מחירים, עלויות או תשואות, ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית או העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עם גופים אלו, בכל הנוגע לתחום פיננסי בו הוא או צד קשור אליו מציע שירות ללקוחות.

(ג) מאסדר נותן השירות רשאי להורות על נסיבות שיראו בהן ניגוד עניינים בין נותן שירות מידע פיננסי ובין לקוח ונסיבות שבהן יימנע נותן שירות מידע פיננסי מביצוע כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים כאמור, אף אם הסכים הלקוח לכך מראש ובכתב.

גילוי נאות

28.

נותן שירות מידע פיננסי חייב לגלות ללקוח כל פרט מהותי לגבי תוכנו, היקפו, תנאיו ומחירו של שירות שהוא נותן והסיכונים הכרוכים בו. בפרט יגלה נותן השירות ללקוח:

(1) את האפשרות לבטל ולשנות את ההתקשרות עימו כאמור בסעיף 24, התנאים לביטולה ודרכי ביטולה;

(2) מי הם הגופים העוסקים בתחום הפיננסי איתם הוא התקשר לצורך קבלת הצעות לשירות עבור הלקוח, כאמור בסעיף 25;

(3) מי הם הצדדים הקשורים אליו;

(4) שירותים שאותם אסור לו להעניק ללקוחות בשל ניגוד עניינים בו הוא מצוי.

דוחות והודעות למאסדר נותן השירות

29.

(א) נותן שירות מידע פיננסי יגיש למאסדר נותן השירות דוחות והודעות על פעילותו בהתאם להוראות שיקבע מאסדר נותן השירות.

(ב) נותן שירות מידע פיננסי ימסור למאסדר נותן השירות, בכתב, לפי דרישתו או לפי דרישתו של עובד שהוסמך לכך, בתוך המועד שיקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח שמסר לפי חוק זה.

איסור הטעיה

30.

מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, נותן שירות מידע פיננסי וכן מי שנותן שירותים מטעמו ובכלל זה שירותי שיווק ופרסום, לא יכללו בפרסום מטעמם, בבקשה, בדיווח או במידע אחר שהם מוסרים פרט מטעה. לעניין זה, "פרט מטעה" – לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

מנגנונים נאותים בנותן שירות מידע פיננסי

31.

(א) מבלי לגרוע מהוראות כל דין, נותן שירות מידע פיננסי ידאג לקיומם של מנגנוני אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר נאותים.

(ב) נותן שירות מידע פיננסי יאסוף את המידע המתקבל אצלו ממקור מידע, ישמור וימסור אותו –

(1) בדרך שתבטיח הגנה מפני דליפת מידע, וכן מפני העברה, חשיפה, מחיקה, שימוש, שינוי או העתקה בלא רשות כדין;

(2) בדרך שתמנע שימוש במידע בניגוד להסכמת הלקוח.

(ג) מאסדר נותן השירות יקבע הוראות בעניין סעיפים קטנים (א) ו- (ב), לרבות חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, כאמור.

(ד) מאסדר נותן השירות יקבע את אופן ההזדהות של הלקוח בפני נותן שירות מידע פיננסי.

(ה) מאסדר נותן השירות יקבע את אופן החזקת המידע הפיננסי בידי נותן שירות מידע פיננסי, לרבות לעניין חובות תיעוד שיחולו על נותן השירות.

(ו) הוראות לפי סעיף זה ייקבעו עד יום התחילה.

מתן הוראות

32.

מאסדר נותן השירות רשאי לקבוע הוראות שיחולו על נותן השירות ליישום חובותיו לפי פרק זה, וכן הוראות בעניינים אלו, ויהיה רשאי לקבוע הוראות שונות לפי סוג הפעילות והיקפה:

(1) טיפול ותיעוד של תלונות לקוחות;

(2) שמירת מסמכים;

(3) עריכת הסכם בכתב עם הלקוח ופרטיו;

(4) היערכות לחירום והמשכיות עסקית;

(5) הוראות בעניין ביצוע מיקור חוץ;

(6) נסיבות שבהתקיימן יחדל נותן השירות לבקש ולקבל גישה למידע פיננסי על אודות הלקוח;

(7) דוחות שנותן שירות מידע פיננסי יהיה חייב להגיש ללקוחותיו;

(8) הוראות בנוגע לאופן שמירת המידע הנדרש לצורך הליכים משפטים או לצורך בקרה או פיקוח לפי דין, כאמור בסעיפים 23(ב) ו- 24(ב)(2).

פרק ד': חובות מקור מידע

חובה לאפשר גישה למידע פיננסי של הלקוח

33.

(א) מקור מידע יאפשר לנותן שירותי מידע פיננסי גישה למידע פיננסי הנוגע ללקוח, וזאת לאחר שמקור המידע קיבל הסכמה מפורשת של הלקוח ולאחר שמקור המידע זיהה את הלקוח.

(ב) מקור המידע יאפשר ללקוח לבחור, מבין חשבונותיו של הלקוח אצל מקור המידע, את החשבון שלגביו תינתן לנותן שירות מידע פיננסי גישה למידע.

(ג) מקור מידע יאפשר לנותן שירותי מידע פיננסי גישה למידע הפיננסי לפי סעיף קטן (א) באופן מקוון ובאמצעות מנגנון טכנולוגי מאובטח.

(ד) מקור מידע לא ידרוש הסכם בינו לבין נותן שירות מידע פיננסי לשם מתן גישה לפי פרק זה.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (א), מקור מידע רשאי שלא לאפשר גישה למידע פיננסי לנותן שירות מידע פיננסי אם היה למקור המידע חשש ממשי מגישה לא מורשית למידע; לא אפשר מקור המידע גישה למידע בשל חשש כאמור, יודיע על כך ללקוח ולמאסדר מקור המידע בהקדם האפשרי, אלא אם היה אסור לו להודיע על פי דין וכן ישמור תיעוד של מניעת הגישה והנימוקים לכך; הוסר החשש למתן הגישה למידע, ימשיך מקור המידע לאפשר את הגישה.

קביעת סלי מידע

34.

(א) השר, בהתייעצות עם הרשות ומאסדר מקור המידע, יקבע סלי מידע פיננסי שמתוכם יוכל הלקוח לבחור מה יועבר לנותן שירותי מידע פיננסי ואת פרטי המידע הכלולים בכל סל; עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, האמור ברישא יהיה בסמכות נגיד בנק ישראל, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הרשות.

(ב) עד לקביעת כללים כאמור, סלי המידע יהיו אלו הקבועים בתוספת הראשונה.

חשבון משותף

35.

(א) היה החשבון שלגביו ביקש הלקוח ממקור המידע ליתן גישה לנותן שירותי מידע פיננסי, חשבון משותף, לא יאפשר מקור המידע גישה למידע אלא בהסכמתם המפורשת של כל הבעלים בחשבון למתן הגישה למידע, באופן פשוט ונוח.

(ב) מקור מידע יציע לבעלים בחשבון משותף בשלב פתיחת החשבון לתת את הסכמתם כאמור בסעיף קטן (א) במסגרת הסכם ההתקשרות הסכמה כאמור יכול שתינתן גם במועד אחר או בדרך אחרת.

(ג) מקור מידע יודיע לכל הבעלים בחשבון משותף על בקשה מסוימת של אחד מהבעלים בחשבון לתת גישה למידע לנותן שירותי מידע פיננסי ועל זכותם לבטל את ההסכמה בהתאם לסעיף 37.

הגבלות על גביית תמורה על ידי מקור מידע

36.

(א) מקור מידע לא יגבה תמורה מהלקוח בגין בקשת הלקוח או בגין מתן גישה למידע לפי פרק זה.

(ב) מקור מידע לא יגבה תמורה מנותן שירות מידע פיננסי בגין מתן גישה למידע לפי סעיף זה אלא לפי האמור בתוספת השנייה.

(ג) השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות ומאסדר מקור המידע, רשאי לתקן את התוספת השנייה; עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, האמור ברישא יהיה בהסכמת נגיד בנק ישראל ולאחר התייעצות עם מאסדר נותן השירות.

ביטול הסכמה למתן גישה למידע פיננסי

37.

כל אחד מהבעלים בחשבון, רשאי לבטל את ההסכמה למתן הגישה למידע לנותן שירות מידע פיננסי בכל עת וללא עלות, בהודעה למקור המידע, לרבות באופן מקוון או בהודעה לנותן השירות לפי סעיף 24; בוטלה ההסכמה לפי סעיף זה – יפעל מקור המידע בהתאם לבקשת הלקוח בהקדם האפשרי ויעדכן את נותן השירות בדבר הביטול בהקדם האפשרי.

איסור השפעה בלתי הוגנת

38.

לא יעשה מקור מידע - במעשה או במחדל, בכתב או בעל-פה או בכל דרך אחרת - דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח בכל עניין הקשור למתן גישה למידע פיננסי לנותן שירותי מידע לפי פרק זה.

מקור מידע בעל היקף פעילות קטן

39.

(א) השר, בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות, לבקשתו של מקור מידע בעל היקף פעילות קטן, כי החובה לאפשר גישה למידע פיננסי לפי סעיף 33 לא תחול לגביו או שתחול עליו בתום תקופה שיקבע כאמור.

(ב) הפסיק מקור מידע בעל היקף פעילות קטן שהשר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (א), להיות מקור מידע בעל היקף פעילות קטן, יחולו עליו הוראות פרק זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע השר:

(1) לעניין מקור מידע שהשר קבע כאמור כי הוראות פרק זה לא יחולו עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מקור מידע בעל היקף פעילות קטן;

(2) לעניין מקור מידע שהשר קבע כאמור כי הוראות פרק זה יחולו עליו בתום תקופה שקבע – בתום התקופה שקבע כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מקור מידע בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.

(ג) עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, האמור בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) יהיה בסמכות נגיד בנק ישראל ובהסכמת השר.

קביעת סוגי חשבונות

40.

(א) השר, בהתייעצות עם הרשות ומאסדר מקור המידע, יקבע בכללים סוגי חשבונות שעל המידע הפיננסי הכלול בהם יחול האמור בפרק זה; עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, האמור ברישא יהיה בסמכות נגיד בנק ישראל, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הרשות.

(ב) עד לקביעת כללים כאמור בסעיף קטן (א) יחול האמור בפרק זה על כל סוגי החשבונות.

קביעת הוראות שיש להן השלכה על מקורות המידע

41.

מאסדר מקור המידע, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, ולעניין פיסקה (3) בהסכמת מאסדר נותן השירות, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלו:

(1) אופן זיהוי הלקוח על ידי מקור המידע לצורך קבלת הסכמתו למתן הגישה למידע, ואופן קבלת הסכמת הלקוח למתן הגישה למידע, לרבות זיהויו וקבלת הסכמתו כאמור באמצעות גורם אחר;

(2) אופן מתן הגישה למידע הפיננסי על ידי מקור המידע לנותן שירותי מידע פיננסי, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד;

(3) אופן הזדהות נותן שירותי מידע פיננסי אל מול מקור המידע;

(4) חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע למתן השירות ומתן הגישה למידע לנותן שירותי מידע פיננסי;

(5) חובות דיווח שיחולו על מקור מידע אם לא העביר מידע בהתאם לסעיף 33(ה);

(6) אופן יישומו של סעיף 35 על ידי מקור מידע.

פרק ה': תפקידי הרשות וסמכויותיה

פיקוח הרשות

42.

(א) במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון נתונים לפיקוח הרשות.

(ב) הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון, נושאי משרה בכירה בהם וכל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי הרישיון ואת השמירה על ענייני הלקוחות ובפעילותם הסדירה. הוראות אלו יכול שיינתנו לכלל בעלי הרישיון או לסוג מסוים בהם.

(ג) הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) וכל שינוי בהן יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, הודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות.

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב), רשאית הרשות, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות לבעל רישיון מסוים, כדי להבטיח את יישום ההוראות לפי חוק זה.

החלת סמכויות הרשות

43.

(א) בסעיף זה -

"הפרה" – כהגדרתה בסעיף 47;

"עבירה" – כל אחת מאלה:

(1) עבירה לפי חוק זה;

(2) עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו-425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);

(3) עבירה לפי סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[16], שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);

(4) עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).

(ב) כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:

(1) לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;

(2) להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של בעל רישיון ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקה (1); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו;

(ג) הוראות סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי סעיף קטן (ב).

(ד) לעניין חוק זה רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך לעשות שימוש בסמכויותיו לפי סעיפים 52מג, 56א2, 56ב, 56ב1, 56ג, 56ג1, 56ד ו- 56ה לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

פרק ו': עיצום כספי

עיצום כספי

44.

(א) נותן שירות מידע פיננסי שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בתוספת השלישית, רשאי מאסדר נותן השירות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום המפורט בתוספת השישית.

(ב) מקור מידע שהפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בתוספת הרביעית, רשאי מאסדר מקור המידע להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום המפורט בתוספת השישית.

(ג) גוף העוסק בתחום הפיננסי שהפר הוראה מהוראות סעיף 25 כמפורט בתוספת החמישית, רשאי מאסדר אותו גוף, כאמור, להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום המפורט בתוספת השישית.

החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים

45.

(א) על עיצום כספי לפי סעיף 44(א) לגבי נותן שירות מידע פיננסי כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות המפורטות לצדו:

(1) לגבי נותן שירות מידע פיננסי שמאסדר נותן השירות שלו הוא הרשות – הוראות לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים;

(2) לגבי נותן שירות מידע פיננסי שמאסדר נותן השירות שלו הוא המפקח על הבנקים – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים;

(3) לגבי נותן שירות מידע פיננסי שמאסדר נותן השירות שלו הוא המפקח על נותני שירותים פיננסיים – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים;

(4) לגבי גוף פיננסי אחר שייקבע שהוא פטור מרישיון לפי סעיף 3 – יחולו הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף הפיננסי. השר יקבע בתוספת השמינית את ההוראות שיחולו כאמור.

(ב) על עיצום כספי לפי סעיף 44(ב) לגבי מקור מידע כמפורט בפסקאות שלהלן יחולו ההוראות המפורטות לצדו:

(1) לגבי מקור מידע שמאסדר מקור המידע שלו הוא המפקח על הבנקים – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים;

(2) לגבי מקור מידע שמאסדר מקור המידע שלו הוא הרשות – הוראות לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים;

(3) לגבי מקור מידע שמאסדר מקור המידע שלו הוא המפקח על נותני שירותים פיננסיים – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים;

(4) לגבי מקור מידע אחר שייקבע בהתאם לסעיף קטן (4) להגדרה "מקור מידע" – יחולו הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף הפיננסי. השר יקבע בתוספת התשיעית את ההוראות שיחולו כאמור.

(ג) על עיצום כספי לפי סעיף 44(ג) לגבי גוף העוסק בתחום הפיננסי יחולו הוראות כמפורט בתוספת העשירית; השר רשאי בצו לשנות את התוספת העשירית.

שינוי התוספת השלישית, התוספת הרביעית, התוספת החמישית והתוספת השישית

46.

השר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לשנות את התוספת השלישית, התוספת הרביעית, התוספת החמישית, והתוספת השישית, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע בתוספת השישית לא יעלה על __.

פרק ז': הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

47.

בפרק זה -

"הוועדה" – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;

"הפרה" – הפרה של הוראות חוק זה, המנויה בתוספת השביעית.

סמכויות ועדת האכיפה המנהלית

48.

(א) ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח'4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג' בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה.

(ב) לעניין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, הוועדה תהא רשאית להטיל על מפר עיצום כספי בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין מפר שהוא יחיד עובד של בעל רישיון שאינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של ___ שקלים חדשים;

(2) לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של _____ שקלים חדשים;

(3) לעניין מפר שהוא בעל רישיון – בסכום מרבי של ____ שקלים חדשים.

שינוי התוספת השביעית

49.

השר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור וועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השביעית.

סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או הפסקת הליכים, המותנית בתנאים

50.

(א) סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה לו לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור בשינויים המחויבים.

(ב) בסעיף זה, "הליכים" – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח'4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 48 או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 43(ד), לפי העניין.

פרק ח': עונשין

51.

(א) מי שעשה אחד מאלה – דינו מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף:

(1) כלל בבקשה למתן רישיון, בהודעה לרשות, במידע או במסמך אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, כדי להטעות את הרשות, בניגוד להוראות סעיף 30.

(ב) מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי שנים עשר וחצי מן הקנס כאמור באותו סעיף:

(1) עסק בפעילות מתן שירות מידע פיננסי בלי שיש בידו רישיון מתאים או בניגוד לתנאי הרישיון בניגוד להוראות סעיפים 3 ו- 7(ב).

פרק ט': הוראות שונות

החרגה מפרק ז'

52.

פרק ז' לא יחול על פעילות שירות מידע פיננסי הנעשית על ידי גוף הפטור מחובת רישוי לפי סעיף 4.

אגרות

53.

השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שיחולו על הגשת בקשה לרישיון לפי סעיף 5 ועל בעל רישיון, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גבייה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.

דרכי הדיווח של בעל רישיון

54.

כל מסמך שבעל רישיון או מי שמבקש לקבל רישיון חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך.

איסור שיפוי וביטוח

55.

(א) על אף האמור בכל דין ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –

(1) אין לבטח, במישרין או בעקיפין, הליך לפי פרקים ו' או ז' (בסעיף זה – הליך);

(2) חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;

(3) בעל רישיון לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בבעל רישיון לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על בעל הרישיון, על נושא משרה בכירה בו או על עובד בו;

(4) הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.

(ג) לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי סעיף קטן (ב), של נושא משרה בכירה בבעל רישיון, אלא אם כן נקבעה בתקנון בעל הרישיון הוראה המתירה זאת.

פגם במידע

56.

(א) פנה לקוח לנותן שירות מידע פיננסי שעמו התקשר בהסכם או למקור מידע בעניין פגם במידע, יברר נותן השירות או מקור המידע את העניין ויידע את לקוחו בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין.

(ב) נודע לנותן שירות מידע פיננסי או למקור המידע, בעקבות בירור לפי סעיף קטן (א) או בדרך אחרת, כי נפל פגם כאמור באותו סעיף קטן וכי הוא אחראי לפגם, יודיע ללקוח ויפעל לתיקון הפגם ולצמצום הפגיעה בלקוח במועד שבו נודע לו עליו; לא היה נותן שירותי המידע או מקור המידע אחראי לפגם ינקוט אמצעים סבירים כדי לברר מי הגורם האחראי לפגם, ולכך שאותו גורם יתקנו כאמור.

(ג) נותן שירותי מידע פיננסי או מקור מידע יפצה או ישפה את לקוחו לפי דרישתו בשל נזק או הוצאה שנגרמו לו בשל פגם כאמור בסעיף קטן (א), ככל שהוא אחראי לפגם האמור או לחלקו; לא היה נותן השירות או מקור המידע אחראי לפגם, ינקוט אמצעים סבירים כדי שהגורם האחראי לפגם ישפה או יפצה את הלקוח.

(ד) לעניין סעיף זה, "פגם במידע" – פגם במידע פיננסי שלגביו ניתנה גישה לנותן שירותי המידע הפיננסי לפי חוק זה, לרבות פגם באבטחת המידע שהוביל לחשיפה של מידע אודות הלקוח או פגם במהימנות המידע.

57.

(א) בסעיף זה –

"המאסדר" – מאסדר מקור המידע, מאסדר נותן השירות או מאסדר גוף העוסק בתחום הפיננסי;

"גוף פיננסי מפוקח" – מקור מידע, נותן שירות מידע פיננסי, גוף העוסק בתחום הפיננסי.

"הוראות מאסדר" – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1) לעניין המפקח על הבנקים – הוראות שניתנו לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות;

(2) לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות שניתנו לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3) לעניין הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון – הוראות שניתנו לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח או לפי סעיף 39(ב) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(4) לעניין רשות ניירות ערך – הוראות שניתנו לפי סעיף 28 לחוק הייעוץ או הוראות שניתנו לפי סעיף 42 לחוק;

(5) לעניין הבורסה – הוראות שניתנו לפי תקנון הבורסה.

(6) לעניין מאסדר של גוף פיננסי מפוקח שאינו מנוי בפיסקאות (1) עד (5) – כמפורט בתוספת האחת עשרה; השר רשאי לתקן את התוספת האחת עשרה.

(ב) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות המאסדר לקבוע הוראות גם בעניינים לפי חוק זה.

(ג) קבע השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות גם על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר לקבוע הוראות מפורטות באותו עניין.

(ד) הוראות שייקבע מאסדר לפי חוק זה ייקבעו כהוראות מאסדר כהגדרתם בסעיף קטן (א), לפני העניין.

פטור מהוראות החוק

58.

(א) הוראות חוק זה לא יחולו לגבי מידע פיננסי המועבר לפי הוראות סעיפים 5ב1, 7ה(א) ו-7ז(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981.

(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו על מידע פיננסי שמועבר לפי הוראות חוק אחר.

תחילה

59.

(א) תחילתו של חוק זה ביום 31.3.2021.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של חוק זה על מקורות המידע וסלי המידע המפורטים תהיה במועדים הבאים, לפי המאוחר:

(1) עבור מקור מידע שהוא בנק – 31.3.2021.

(2) עבור מקור מידע שהוא סולק שהוא גם מנפיק – 10.10.2021.

(3) עבור מקור מידע שהוא אגודת פיקדון ואשראי – 31.2.2022

(4) עבור פרט (2) לתוספת הראשונה – 10.10.2021.

(5) עבור פרטים (3) עד (5) לתוספת הראשונה – 31.3.2022.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1) תחילתו של חוק זה לגבי מידע פיננסי על אודות לקוח שהוא תאגיד תהיה במועד שיקבע השר; ורשאי השר לקבוע מועדי תחילה שונים לגבי מידע פיננסי על אודות לקוח שהוא תאגיד המצוי בידי מקורות מידע שונים.

(2) לגבי מקור מידע שמפוקח על ידי בנק ישראל, האמור בפיסקה (1) יהיה בהסכמת נגיד בנק ישראל.

(ד) השר רשאי בצו להאריך את התקופות הקבועה בסעיפים קטנים (א) ו- (ב) בשתי תקופות של שישה חודשים לכל היותר, כל אחת.

הוראת מעבר

60.

(א) על אף האמור בסעיף 35(א), בחשבון משותף ביחד ולחוד שהסכם ההתקשרות נכרת לפני יום 31.3.2021, מקור מידע יאפשר לנותן שירותי מידע פיננסי גישה למידע פיננסי לבקשת כל אחד מבעלי החשבון, אלא אם הודיע אחד מבעלי החשבון למקור המידע כי הוא אינו מסכים לכך שמקור המידע יאפשר גישה כאמור לבקשת אחד מהבעלים בלבד וללא הסכמתם המפורשת של כל הבעלים בחשבון;

(ב) מקור מידע יודיע לבעלים בחשבון משותף כאמור בסעיף קטן (א) על אודות האפשרות שתינתן גישה למידע על אודותיו לבקשת אחד מבעלי החשבון, ועל זכותו לסרב לכך בכל עת בהודעה למקור המידע; הודעה כאמור תשלח עד ליום 31.3.2021.

(ג) מאסדר מקור המידע יקבע הוראות ביחס להודעה כאמור בסעיף קטן (ב) לרבות אופן מתן ההודעה, המידע הכלול בה ואופן הסירוב.

תיקון חוק ניירות ערך

61.

בחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968[17] –

(1) בסעיף 52לא אחרי פסקה (3) יבוא:

"(4) הפרה כהגדרתה בסעיף ___ לחוק נותן שירותי מידע פיננסי";

(2) בסעיף 52נו אחרי פסקה (7) יבוא:

"(8) נותן שירותי מידע פיננסי";

(3) בסעיף 52נז אחרי "שניתנו למפר לפי חוק השקעות משותפות" יבוא "רישיון למתן שירותי מידע פיננסי או היתר שליטה בתאגיד בעל רישיון למתן שירותי מידע פיננסי שניתנו למפר לפי חוק נותן שירותי מידע פיננסי";

(4) בסעיף 52סה אחרי "עבירה כהגדרתה בסעיף 29 לחוק הייעוץ" יבוא "עבירה כהגדרתה בסעיף 43 לחוק נותן שירותי מידע פיננסי".

תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים

62.

בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים –

(1) פרק י"א1 יימחק.

(2) בסעיף 71 –

(א) סעיף קטן (5) יימחק;

(ב) ההגדרה "נותן שירות להשוואת עלויות" תימחק;

(ג) בהגדרה "נותן שירותים פיננסיים" המילים "ולעניין סעיף 72(ב)(1), (29), (31), (32), (34) עד (36), ו-(ג)(4) ו-(6) וסעיפים 73 ו-92 – גם נותן שירות להשוואת עלויות." יימחקו.

(3) בסעיף 72(ב), פסקאות (35א) עד (35ו) יימחקו.

(4) סעיף 114א יימחק.

תיקון חוק נתוני אשראי

63.

בחוק נתוני אשראי, בסעיף 4(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:

"(3) נותן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק מתן שירותי מידע פיננסי התש"ף-2020, רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, ולמסור נתוני אשראי לאחר, דרך עיסוק, במסגרת פעילותו כנותן שירות מידע פיננסי."

תוספת ראשונה

(סעיף 34 לחוק)

הגדרת סלי מידע

פירוט סלי מידע פיננסי שמתוכם יוכל הלקוח לבחור מה יועבר לנותן שירותי מידע פיננסי ופרטי המידע הכלולים בכל סל, עבור כל אחד ממקורות המידע:

בנקים

(1) מידע אודות חשבון תשלום לפי סוג מטבע – ובכלל זה פירוט יתרות בחשבון, פירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון;

(2) מידע אודות כרטיס חיוב של הלקוח – ובכלל זה פירוט כלל החיובים והזיכויים בכרטיס וסך ההוצאות בכרטיס;

(3) מידע אודות אשראי – ובכלל זה פירוט לעניין יתרת האשראי, הריבית והעמלות שהוסכמו בקשר להלוואה, מועדי פירעון וקיומם של שעבודים שניתנו כנגד האשראי;

(4) מידע אודות פיקדונות וחסכונות – ובכלל זה סך הפיקדון או החיסכון, ריבית, הצמדה ועמלות שהוסכמו בקשר עם הפיקדון או החיסכון, מועדי יציאה וסיום;

(5) מידע אודות תיק ניירות ערך – ובכלל זה סוגי ניירות הערך, פעילות בניירות ערך, ועמלות המשולמות בקשר עם תיק ניירות הערך.

סולק שהוא גם מנפיק

(1) פרטים (2) ו- (3) לסלי המידע הקיימים לבנקים.

אגודת פיקדון ואשראי

(1) פרטים (1) עד (5) לסלי המידע הקיימים לבנקים.

תוספת שנייה

תשלום למקור מידע

מקור מידע רשאי לגבות תשלומים מנותן שירות מידע פיננסי בגין קבלת גישה למידע אודות לקוח הקבוע בסלי המידע, בכפוף לתנאים הבאים:

א. עד 1.5 מיליון פניות בחודש לכל נותן שירות מידע פיננסי יהיו ללא תשלום.

ב. מקור מידע לא יגבה תמורה מנותן שירות אלא אם התריע מראש בפני נותן השירות כי הוא עומד להגיע לסף הפניות הניתנות ללא תשלום.

ג. מקור מידע לא יגבה תמורה בגובה שונה מנותני שירות שונים.

ד. מקור מידע יקבע את גובה התמורה באופן שיתייחס לסוג השירותים ולהיקף תעבורת המידע.

תוספת שלישית

רשימת ההפרות של העיצום הכספי על נותן שירות מידע פיננסי

תוספת רביעית

רשימת ההפרות של העיצום הכספי על מקור מידע

תוספת חמישית

רשימת ההפרות של העיצום הכספי על גוף העוסק בתחום הפיננסי

תוספת שישית

סכומי העיצום הכספי

תוספת שביעית

הפרות לוועדת האכיפה המנהלית

תוספת שמינית

הוראות לעניין העיצום הכספי שיחולו על גוף פיננסי אחר שייקבע שהוא פטור מרישיון לפי סעיף 3

תוספת תשיעית

הוראות לעניין העיצום הכספי שיחולו על מקורות מידע שיקבעו בהתאם לסעיף קטן (4) להגדרה "מקור מידע"

תוספת עשירית

רשימת הגופים העוסקים בתחום הפיננסי, מאסדרי הגופים העוסקים התחום הפיננסי והוראות לעניין העיצום הכספי שיחולו עליהם

גוף העוסק בתחום הפיננסי	מאסדר הגוף העוסק בתחום הפיננסי	הוראות העיצום הכספי
בנק	המפקח על הבנקים	ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים
סולק שהוא גם מנפיק	המפקח על הבנקים
בעל רישיון לפי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים	המפקח על נותני שירותים פיננסיים	ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו-74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים, לרבות הסמכות להמציא למפר, במקום הודעה על כוונת חיוב, הודעה על אפשרות להגיש התחייבות ועירבון
מבטח כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על הביטוח	הממונה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על הביטוח	ההוראות לפי פרק ט'1 לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחוייבים
חברה מנהלת כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיקוח על קופות הגמל	הממונה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הפיקוח על קופות הגמל	ההוראות לפי פרק ה' לחוק הפיקוח על קופות הגמל, בשינויים המחוייבים
בעל רישיון ניהול תיקים כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הייעוץ	הרשות	הוראות לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים;
חבר בורסה	הבורסה בה הוא חבר	הוראות לפי תקנון הבורסה

תוספת אחת עשרה

הוראות של מאסדר שאינו מנוי בפיסקאות (1) עד (5) בהגדרת הוראות מאסדר שבסעיף 57

דברי הסבר

כללי

ביום 3 ביוני 2015 הוקמה הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים (להלן – הוועדה), שהתבקשה להמליץ בפני שר האוצר ונגידת בנק ישראל על הגברת התחרותיות והפחתת הריכוזיות בתחום השירותים הבנקאיים והפיננסיים. הוועדה הגישה דוח ביניים ביום 14 בדצמבר 2015 ואת מסקנותיה והמלצותיה הסופיות ביום 1 בספטמבר 2016.

בכל הנוגע לתחום המידע הפיננסי וייזום פעולות תשלום, הוועדה המליצה כי הסדרת תחומים אלו תתבצע בהתאם לעקרונות הדירקטיבה האירופאית השנייה בדבר שירותי תשלום (2PSD)^{^[18]}. בפרט המליצה הוועדה על הטלת חובה על גופים פיננסיים המחזיקים במידע של לקוח לאפשר גישה ממוכנת למידע זה בסטנדרטים מקובלים לגופים מפוקחים המספקים שירותי מידע פיננסי, לאחר שניתנה הסכמת הלקוח. מטרות הסדרת התחומים האמורים הן לאפשר פּריקוּת של סל השירותים הפיננסיים, להגביר את יכולת ההשוואה של לקוחות בין ספקים פיננסיים שונים, לצמצם את פערי המידע בין ספקים פיננסיים שונים ביחס למאפיינים הייחודיים של לקוחות ולאפשר ללקוחות לקבל בלחיצת כפתור תמונה מלאה על מצבם הפיננסי בזמן אמת. כל זאת, כדי להסיר חסמים לתחרות בענף ולייעל את השירותים הפיננסיים בישראל.

תזכיר זה מבקש להחליף את החלקים בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים המתייחסים לשירות להשוואת עלויות פיננסיות בחוק חדש, שבו יוסדר תחום מתן שירותי מידע פיננסי. מוצע לקבוע כי רשות ניירות ערך (להלן – הרשות) תהיה הרגולטור לעניין שירותי מידע פיננסי. בנוסף, מוצע לקבוע חובת רישוי לעיסוק במתן שירות מידע פיננסי, למעט גופים פיננסיים בעלי רישיונות מסוימים שיהיו פטורים מחובת רישוי (להלן – נותני שירותי מידע פיננסי או נותני שירות), וכן הוראות שונות שיחולו על כלל נותני שירות מידע פיננסי. שירותי מידע פיננסי כוללים, בין היתר, ריכוז מידע פיננסי של הלקוח ממקורות מידע פיננסי שונים; השוואת, מחירים, עלויות או תשואות; פניה והעברת מידע לספקים פיננסיים לשם קבלת הצעות התקשרות עבור הלקוח(כלומר, הצעות מחיר מתחרות); וכן ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית. עוד מבקש תזכיר זה להסדיר את החובות שיוטלו על גופים פיננסיים בקשר עם פעילותם כמקורות מידע, המחזיקים במידע פיננסי על אודות לקוחות (להלן – מקורות מידע פיננסי או מקורות מידע), שעל בסיסו ניתנים שירותי מידע פיננסי על ידי נותני שירותי מידע פיננסי.

האסדרה המוצעת תאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי לקבל, בהסכמת לקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי אודות לקוח ממקורות מידע פיננסי. במקביל תוטל על מקורות מידע חובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי גישה מקוונת למידע פיננסי של לקוח, בכפוף להסכמתו. על בסיס מידע זה יציעו נותני שירותי מידע פיננסי את השירותים האמורים, ושירותים נוספים, באופן מקוון. האסדרה המוצעת קובעת כי השימוש במידע פיננסי של לקוח יהיה לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית בלבד. אסדרה זו תאפשר גמישות טכנולוגית, ותיתן מענה לסוגיות שונות הנוגעות להגנה על פרטיות הלקוח ולאבטחת המידע. כמו כן, במטרה למנוע ניגודי עניינים בין נותן שירות לבין לקוח, מוצע לקבוע מגבלות שיחולו על נותן שירות בעניין ביצוע פעולות שמעמידות אותו במצב של ניגוד עניינים

יצוין כי בשלב הראשון, בדומה להוראות ה- PSD2, החובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי גישה מקוונת למידע הפיננסי תוטל על בנקים, על חברות כרטיסי אשראי וכן על אגודות פיקדון ואשראי. כן תמשיך ותיבחן האפשרות להחיל את החובה האמורה על גופים נוספים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחות, דוגמת קופות גמל וחברות ביטוח, גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך וכן גופים אחרים המפוקחים על פי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים, וזאת במטרה שלקוח יוכל לקבל את כלל המידע הפיננסי על אודותיו באופן יעיל, נגיש ונוח. זאת בהלימה עם המגמה בעולם, במסגרתה פועלות מדינות שונות להחיל הסדרה זו על גופים פיננסיים נוספים. על כן, מוצע כי שר האוצר יוסמך להטיל את החובה האמורה, באמצעות צו, גם על גופים פיננסיים נוספים.

פרק א': הגדרות

סעיף 1 – מוצע לקבוע הגדרות למונחים השונים שיקבעו בחוק זה.

להגדרה "מאסדר נותן השירות" – מוצע לקבוע כי בעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי יהיו מפוקחים וכפופים להוראותיה של רשות ניירות ערך, והיא תוגדר כ"מאסדר נותן השירות" של בעלי רישיון לפי חוק זה. עוד מוצע לקבוע כי נותני שירות מידע פיננסי הפטורים מרישיון, יהיו כפופים ומפוקחים לעניין חוק זה על ידי המאסדר שלו מוענקת לפי דין הסמכות להסדיר את פעילותם אשר בגינה ניתן להם הפטור מרישיון. כלומר, בנקים וסולקים שהם גם מנפיקים (חברות כרטיסי האשראי), יהיו מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים ואגודות פיקדון ואשראי תהיינה מפוקחות על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים. יודגש, כי החוק אמנם קובע מאסדרים שונים לנותני שירות מידע פיננסי אם הם בעלי רישיון או פטורים מרישיון, אך החובות אשר יחולו על גופים אלו, ובפרט חובותיהם כלפי הלקוח, יהיו מעוגנות בחוק ויחולו על כולם באופן זהה.

להגדרה "מאסדר מקור המידע" – מוצע לקבוע כי מאסדר מקור המידע אשר יפקח על פעילותם של מקורות המידע, יהיה המאסדר שלו מוענקת לפי דין סמכות להסדיר את פעילות מקור המידע שבגינה הוא מחויב לתת גישה למידע. כלומר, בנקים וסולקים שהם גם מנפיקים (חברות כרטיסי האשראי) אשר ישמשו כמקור מידע, יהיו מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים בהיבט פעילותם זה, ואגודות פיקדון ואשראי אשר ישמשו כמקור מידע, תהיינה מפוקחות על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים בהיבט זה של פעילותן. ההגדרה השיורית של "מאסדר מקור המידע" עבור מקורות מידע אחרים שאינם מצויים בשלב זה בחוק אינה מציינת את שם המאסדר המסוים אלא מתייחסת לפונקציה אותה הוא ממלא. בכך יתאפשר בעתיד להוסיף גופים פיננסים מפוקחים אשר יהוו מקורות מידע לצורך החוק, בצו שר האוצר, בלא צורך בתיקון החוק לשם כך.

להגדרה "מידע פיננסי" – מוצע להגדיר מידע פיננסי כמידע על אודות התנהלות פיננסית של לקוח המצוי בידי מקור מידע. הגדרה זו מנוסחת באופן רחב על מנת לכלול את מלוא המידע הפיננסי הרלוונטי ללקוח המצוי אצל מקור המידע. זאת בכפוף להוראות שונות בחוק הנוגעות למידע, ובכלל זאת חלוקת המידע הפיננסי ל"סלי מידע" כקבוע בסעיף 34 לחוק. יובהר כי במידה ושירות מידע פיננסי ניתן לגבי חשבון משותף (חשבון שלגביו רשומים אצל מקור המידע יותר מבעלים אחד), המידע הפיננסי יתייחס לפעילות של כלל הבעלים בחשבון, ולא של אחד מבעלי החשבון בלבד.

להגדרה "מקור מידע" – מוצע לקבוע כי מקורות המידע אשר עליהם יחול חוק זה ואשר יהיו מחויבים להעביר מידע לנותן שירות מידע פיננסי, יהיו בשלב הראשון בנקים, סולקים שהם גם מנפיקים (חברות כרטיסי האשראי) ואגודות פיקדון ואשראי (בנקאות זעירה). בשנתיים האחרונות פעל בנק ישראל, במסגרת פרויקט הבנקאות הפתוחה, לגיבוש הסטנדרט הטכנולוגי שעל בסיסו נותן שירות מידע פיננסי יקבל גישה למידע אודות הלקוח המצוי בידי מקור מידע. תהליך זה התנהל ומתנהל בשיתוף פעולה עם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, הנערכים להטמעת הדרישות הטכנולוגיות. פרוש הדבר הוא שהמידע הפיננסי שנותן שירות מידע פיננסי יוכל לקבל, לאחר תחילתו של חוק זה, יהיה מידע שגופים אלו מחזיקים, כגון: מצב חשבון עובר ושב של הלקוח ועמלות וריביות שהוא משלם בחשבון זה, פעולות הלקוח בכרטיסי האשראי שהוא מחזיק ועמלות וריביות הנגבות ממנו בשל כך, עמלות ברוקראז' שמשלם הלקוח עבור חשבון ניירות הערך שלו, הלוואות שניתנו לו על ידי מקורות המידע ותנאיהן ועוד.

בעתיד ישנה שאיפה להטיל את חובת מתן הגישה למידע לפי החוק על מקורות מידע שהם גופים פיננסיים נוספים, לרבות קופות גמל וחברות ביטוח, גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך וכן גופים אחרים המפוקחים על פי חוק שירותים פיננסיים מוסדרים. זאת, בהתאם למגמות אותם ניתן לראות בעולם בתחום זה (Open Finance), ובמטרה שלקוח יוכל לקבל את כלל המידע הפיננסי על אודותיו באופן מקוון ומרוכז. לפיכך, מוצע לקבוע כי שר האוצר יוכל לקבוע בצו גופים פיננסים נוספים שיהוו מקורות מידע, בהתייעצות עם המאסדר של אותם גופים פיננסיים, ובנוגע לגופים פיננסים המפוקחים על ידי בנק ישראל, בהסכמת נגיד בנק ישראל.

להגדרה "נותן שירות מידע פיננסי", "נותן שירות" – מוצע להגדיר נותן שירות מידע פיננסי כמי שמחזיק ברישיון לפי חוק זה או מי שפטור מרישיון לפי סעיף 4 לחוק. על נותן שירות מידע פיננסי, בין אם הוא בעל רישיון ובין אם הוא פטור מרישיון, יחולו החובות לפי החוק, ובפרט פרק ג' העוסק בחובותיו של נותן שירות מידע פיננסי כלפי הלקוח.

להגדרה "שירות מידע פיננסי" – מוצע להגדיר "שירות מידע פיננסי" שהוא שירות שדורש רישיון לפי חוק זה, כגישה למידע פיננסי וקבלה או איסוף שלו ממקור מידע באופן מקוון, לשם מתן שירות מקוון ללקוח, של אחד או יותר מהשירותים הבאים:

(1) ריכוז מידע פיננסי והצגתו בפני הלקוח – פעילות זו מאפשרת להציג בפני הלקוח תמונה מלאה של מצבו הפיננסי, תוך ריכוז המידע המצוי בידי מקורות מידע שונים או הצגת המידע ממקור מידע אחד או יותר באופן נגיש ונוח ללקוח;

(2) השוואת מחירים, עלויות או תשואות; (3) העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עם גופים אלו – שתי פעילויות אלו מטרתן לעודד את התחרות בשוק הפיננסי. לבקשת הלקוח, נותן שירות מידע פיננסי יוכל להעביר את המידע הפיננסי שקיבל ממקורות המידע אודות אותו לקוח לגופים פיננסים מפוקחים שונים - המפורטים בתוספת העשירית - על מנת שאלו יוכלו להציע ללקוח שירותים פיננסים חלופיים ומשתלמים יותר. הצעות ההתקשרות החלופיות של אותם ספקים תהיינה מבוססות על מידע פרטני שקיבלו אודות הלקוח הכולל את מאפייני הסיכון שלו, דפוסי הפעילות הפיננסית שלו וכן צרכיו הייחודיים, כך שאותם ספקים יוכלו לתמחר את הצעתם ללקוח באופן מיטבי. לאחר שנותן השירות יציג בפני הלקוח השוואת מחירים, עלויות או תשואות, בין ספקים שונים, יוכל הלקוח לעבור לספקים פיננסים אחרים אשר יציעו לו הצעות משתלמות יותר מאלו אותן הוא מקבל. כך הלקוח יוכל להבין בדיוק כמה הוא משלם לספק השירותים הנוכחי שלו וכמה יוכל לחסוך במעבר לספק שירותים אחר.

(4) ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית של הלקוח – פעילות זו כוללת מנעד רחב של שירותים שנותן שירות מידע פיננסי יוכל להציע ללקוחותיו כאשר הוא יחזיק במידע הפיננסי אודותם. כך למשל, נותן השירות יוכל להציג בפני לקוחותיו את תזרים המזומנים שלהם, להכין עבורם תוכנית להתנהלות פיננסית אשר תאפשר להם לחסוך לצורך מימון חופשה או להציע להם, על בסיס מצבם הפיננסי, לפתוח חיסכון ארוך טווח.

יודגש כי החוק אינו מונע שימוש אחר במידע הפיננסי של הלקוח על ידי נותן שירות מידע פיננסי, כל עוד זה תואם את החובות הקבועות בחוק ובפרט החובה לקבל את הסכמת הלקוח לשימוש הנוסף והיות השימוש במידע לטובת הלקוח. לדוגמא, בנק המשמש כנותן שירות מידע פיננסי יהיה רשאי להציע ללקוח, על בסיס הנתונים אותם הסכים הלקוח להעביר אליו ממקורות מידע אחרים, להתקשר עימו לצורך קבלת שירותים פיננסים, בתנאים או במחיר טוב יותר מהתנאים או המחיר הנוכחיים אותם מקבל הלקוח.

כן יודגש, כי אם השימוש שאותו מבקש נותן השירות לבצע, על בסיס המידע הפיננסי, הוא שימוש אשר טעון רישוי מכוח חוק אחר - ייעוץ השקעות, לדוגמא - אזי נותן השירות יהיה חייב ברישיון נוסף מכוח אותו חוק, והרישיון לפי חוק זה אינו פוטר אותו מרישוי אחר.

פרק ב': רישוי

סעיף 2 – מכיוון שהמילה "החזקה" מופיעה בהקשר שונה בהמשך החוק, מוצע להגדיר "החזקה" בפרק הרישוי כהגדרתה בסעיף 1 לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך").

סעיף 3 – מוצע לקבוע כי אדם יורשה לעסוק במתן שירות מידע פיננסי רק אם קיבל רישיון מתאים מאת הרשות, ובהתאם לתנאי הרישיון. קבלת גישה למידע פיננסי באופן מקוון ומתן שירות באופן מקוון על בסיס מידע זה מאפשרים גישה להיקף משמעותי של מידע פיננסי של לקוח, ועל כן גובר החשש לפרטיות הלקוח ולאבטחת המידע המחייבים הטלת פיקוח על פעילות זו וקבלת רישיון מתאים.

סעיף 4 – מוצע לפטור מספר גורמים מחובת הרישוי לפי סעיף 3, וזאת בשל כך שכבר כיום גופים אלה מספקים חלק מהשירותים שיינתנו על ידי נותני שירותי מידע פיננסי על בסיס מידע פיננסי שאליו תינתן גישה לפי חוק זה, וכן בשל רגולציה ופיקוח אחרים החלים עליהם הכוללים הוראות ופיקוח מקבילים ומספקים לדרישות לקבלת רישיון. הפטור המוצע יינתן לבנק וסולק שהוא גם מנפיק (חברות כרטיסי האשראי) אשר מפוקחים על ידי המפקח על הבנקים בבנק ישראל ולאגודת פיקדון ואשראי המפוקחת על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים. על גופים אלו קיים פיקוח, בפרט לעניין הגנה על פרטיות ואבטחת מידע של לקוחות, וכן לעניין הצגת מידע ללקוח באופן מקוון. עוד מוצע להסמיך את שר האוצר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובהסכמת שר המשפטים, לקבוע סוגים נוספים של גופים פיננסים שפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שחובת הרישוי לא תחול לגביהם או שלא תחול לגבי שירות מסוים שיספקו.

סעיף 5 – מוצע לקבוע כי בקשת רישיון תוגש לרשות וכי הרשות תהיה רשאית לקבוע בהוראות פרטים שייכללו בבקשה, וכן מסמכים ודוחות שיצורפו אליה. בנוסף, על מנת לאפשר לרשות לקבל החלטות מבוססות ומנומקות בבקשות הרישיון שיוגשו אליה, מוצע לקבוע כי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי יהיה לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים.

עוד מוצע לקבוע כי אם מבקש הגיש בקשה לרישיון, ולאחר מכן חל שינוי מהותי בפרט מהפרטים שמסר לרשות במסגרת הבקשה, יהיה עליו להודיע על כך לרשות משנודע לו על כך, ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן, זאת על מנת למנוע מצב בו רישיון יינתן על בסיס מידע שגוי.

סעיף 6(א) – מוצע לקבוע את התנאים לקבלת רישיון על ידי תאגיד. הרשות תעניק רישיון למבקש בהתקיים התנאים הבאים:

(1) הוא מאוגד כחברה לפי חוק החברות התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ומקום מושבו בישראל או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 346 לחוק החברות.

(2) מבקש הרישיון הוכיח כי השליטה והניהול בו הם בישראל; לחלופין – יוכלו השליטה והניהול להתבצע מחוץ לישראל אם תשתכנע הרשות שניתן לעמוד בהוראות ובדרישות הדין אף במצב דברים זה, וכן כי תוכל לבצע פיקוח אפקטיבי ואכיפה על פעילות כאמור. היות ומדובר בשירות מקוון מעצם הגדרתו, אין זה מן הנמנע שחברות שיציעו את השרות יהיו חברות זרות שמקום מושבן אינו בישראל. לפיכך, הוספה החלופה השנייה, בכפוף לכך שניתן להבטיח כי גם במצב דברים זה, תוכל הרשות לפקח באופן אפקטיבי אחר פעילותו של בעל הרישיון ויכולתו לקיים את ההוראות לפי חוק זה, וכן ניתן לאכוף אותן לגביו;

(3) מבקש הרישיון יחויב לעמוד בדרישות של מיומנות טכנית ואמצעים מתאימים לשם ביצוע הפעילות ומתן השירות באופן שיבטיח את אמינות המערכות ועמידה וקיום הוראות החוק. מטרת דרישה זו היא שמבקש הרישיון יניח את דעתה של הרשות כי הוא מחזיק באמצעים, מערכות מחשוב ותקשורת וכוח אדם מקצועי אשר יאפשרו לו לעמוד בחובותיו כלפי לקוחותיו וכלפי גורמים נוספים. בשל אופי הפעילות שבמסגרתה מחזיק נותן השירות במידע פיננסי פרטי של הלקוח, יושם דגש מיוחד על עמידה בדרישות של הגנת פרטיות הלקוחות, אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים על ידי בעל רישיון.

(4) מבקש הרישיון שילם את האגרות שנקבעו לפי סעיף 53 לחוק.

(5) מבקש הרישיון יחויב להציג בפני הרשות תכנית עסקית המעידה על יכולתו לעמוד בהוראות החוק, ובכלל זה אמצעים כספיים ומקורות מימון.

(6) מבקש הרישיון יחויב לעמוד בתנאים נוספים שתקבע הרשות בעניין מגבלות על ניגודי עניינים אשר עלולים לפגוע בטיב השירות שיינתן ללקוח.

(7) מבקש הרישיון יחויב לעמוד בדרישה שתקבע הרשות לקיומו של ביטוח או הון עצמי מזערי או בטוחה אחרת – מכיוון שצפוי כי מבקשי רישיון יהיו ברובם חברות פינטק בראשית דרכן ועל מנת שלא ליצור חסם משמעותי בפני הצעת השירות לציבור בישראל, מוצע לאפשר למבקשי הרישיון כמה חלופות לקיום הדרישה, ובהן, ביטוח אחריות או הון עצמי או בטוחה אחרת שיעמיד מבקש הרישיון. בנוסף, תהיה הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לקיום הדרישה בהתחשב בהיקף וסוג הפעילות של מבקש הרישיון ובעל הרישיון.

סעיף 6(ב) וההגדרה "תאגיד חוץ" – מדינות רבות בעולם, בעיקר באירופה, הסדירו או מסדירות בעת הזו את פעילותם של נותני שירות מידע פיננסי, וזאת על בסיס העקרונות שנקבעו בדירקטיבה האירופאית השנייה בדבר שירותי תשלום (2PSD) עליה מתבססת גם האסדרה המוצעת. על מנת לעודד כניסתם של שחקנים שונים לתחום שירותי המידע הפיננסי מוצע לאפשר לבעלי רישיון זר לפעילות מתן שירות מידע פיננסי, אשר פעילותם מוסדרת ומפוקחת באופן מספק על ידי רשות פיקוח זרה, לפעול גם בישראל. לכן מוצע להגדיר תאגיד חוץ כתאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמחזיק ברישיון זר לפעילות מתן שירות מידע פיננסי, ואשר ההסדרה והפיקוח החלים עליו נותנים הגנה מספקת ללקוחות, בהשוואה לרישיון נותן שירות מידע פיננסי, להנחת דעתה של רשות ניירות ערך. טרם הכרה בבעל רישיון זר כ"תאגיד חוץ" כהגדרתו בחוק זה, תבחן הרשות את טיב ההסדרה החלה עליו ואת ההגנות הנדרשות שזו תספק ללקוחות ישראלים שיעשו שימוש בשירות.

עוד מוצע להעניק לרשות סמכות לפטור תאגיד חוץ בעל רישיון נותן שירות מידע פיננסי או המבקש לקבל רישיון כאמור, מהוראות בעניין הצגת תכנית עסקית; דרישת הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת; צורך בהיתר שליטה בבעל רישיון; וכן סעיפים שונים מהפרק העוסק בחובות נותן שירות מידע פיננסי. לצורך מתן פטור כאמור, תבחן הרשות את ההסדרה והפיקוח החלים במדינה שבה ניתן הרישיון הזר בתחומים בהם מתבקש הפטור (לדוגמא ביטוח או היתר שליטה) ובמידה ותמצא כי אלו נותנים הגנה מספקת ללקוחות בהשוואה להסדרה החלה בחוק זה, היא תעניק פטור מהוראות החוק המסוימות לאותו סוג של בעלי רישיון או מבקשי רישיון. פטורים שתיתן הרשות לעניין זה יפורסמו באתר האינטרנט שלה. מטרתה של הוראה זו היא שלא ליצור חסמים לפעילות של תאגיד חוץ בישראל נוכח רגולציה כפולה וסותרת. יודגש כי אין מדובר בפטור מרישיון ישראלי, אלא פטור מחובות ספציפיות החלות גם כך על אותם בעלי רישיון חוץ מכוח הרגולציה הזרה שחלה עליהם.

סעיף 7 – מוצע לקבוע כי יושב ראש הרשות יוכל לסרב לתת רישיון, על אף שהתקיימו כל התנאים לפי החוק, מטעמים שבטובת הציבור ובין היתר מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש הרישיון, של בעל שליטה בו, או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל השליטה בו. יודגש כי העילה לסירוב למתן רישיון לפי סעיף זה היא רחבה ונוגעת לטעמים שבטובת הציבור, וליכולתו של מבקש הרישיון לעמוד בדרישות החוק השונות, ובפרט אלו הנוגעות לאבטחת מידע פיננסי פרטי של לקוחות, הגנה על פרטיותם ופעילות לטובת לקוחותיו. כך למשל יישקלו שיקולים הנוגעים לעבר פלילי רלוונטי של מבקש הרישיון או היסטוריה של הפרת דיני הפרטיות. כמו כן מוצע להסמיך את הרשות להתנות תנאים למתן הרישיון במקרים בהם הדבר נדרש לצורך הבטחת פעילותו התקינה של בעל הרישיון, ובין השאר לקבוע סוגים של שירותי מידע פיננסי שיהיו אסורים על בעל הרישיון בשל חשש לניגוד עניינים בהתאם לסעיף 27 לחוק העוסק בניגוד עניינים. עוד מוצע לקבוע כי הרשות תפרסם את רשימת בעלי הרישיון למתן שירות מידע פיננסי באתר האינטרנט שלה.

סעיף 8 – מוצע לקבוע כי בעל רישיון יידרש, בכל עת, לעמוד בדרישות הקבועות למתן הרישיון. הפרה של התנאים למתן רישיון תאפשר ביטול הרישיון או התלייתו לפי סעיף 10 המוצע, וכן תהווה עילה להטלת עיצום כספי על החברה.

סעיף 9 – מוצע לקבוע כי בעל רישיון שתנאי מתנאי הרישיון חדל להתקיים בו, ידווח על כך מיידית לרשות, וזאת על מנת שהרשות תוכל לבחון מהם הצעדים הנדרשים כתוצאה מכך.

סעיף 10 – מוצע לקבוע את העילות שלפיהן רשאית הרשות לבטל רישיון, בהחלטה מנומקת בכתב ובכפוף לחובת שימוע, במקרים הבאים: הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי; אם חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 6 או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיונו לפי סעיף 7(ב); במקרה שמתקיימים לגבי בעל הרישיון הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון"); במקרה בו בעל רישיון הפר הוראה מההוראות לפי החוק ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו יושב ראש הרשות או שלא תיקן את ההפרה בתוך התקופה שעליה הורה. כמו כן, מוצע לאפשר לרשות לבטל רישיון מטעמים הנוגעים למהימנותו של בעל הרישיון, למהימנותו של בעל שליטה בו, נושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו, בהתאם לרשימת נסיבות שתקבע הרשות. הרשימה תמנה נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות. רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות והודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי בה ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.

ההסדר המוצע לעניין ביטול הרישיון דומה במהותו להסדר הקבוע היום בחקיקה לגבי גופים אחרים המפוקחים על ידי הרשות. כך למשל סעיף 45ה לחוק ניירות ערך הקובע את ההסדר לביטול רישיון של בורסה, סעיף 44כג לחוק ניירות ערך הקובע את ההסדר לביטול רישיון של זירת סוחר וסעיף 10 לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הייעוץ") הקובע את ההסדר לביטול רישיון לבעל רישיון לפי חוק הייעוץ.

בנוסף לסמכות לביטול רישיון הקבועה בסעיף, מוצע לאפשר ליושב ראש הרשות לנקוט באמצעי של התליית רישיון באופן מיידי, מקום בו קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שתינתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו סמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון. מטרתה של סמכות זו היא להפסיק באופן מיידי את העברת המידע הפיננסי הפרטי של לקוחות לבעל רישיון נותן שירות במקרים בהם מתעורר חשש מצד יושב הראש לאבטחת המידע, הגנה על פרטיות הלקוחות, או פעילות מרמתית של בעל הרישיון.

סעיפים 11 עד 13 – מוצע לקבוע כי המבקש לשלוט בבעל רישיון יידרש להיתר שליטה מאת הרשות. הרשות תהיה רשאית לסרב להעניק היתר שליטה בבעל רישיון מחמת פגם במהימנותו של מבקש ההיתר או פגם במהימנותו של נושא משרה בכירה בו, וכן בשל צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון נגד מבקש ההיתר או הכרזתו כפסול דין, ואם מבקש ההיתר הוא תאגיד – גם אם ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב. הרשות תוסמך גם לבטל את היתר השליטה מאותן סיבות בשלהן היא מוסמכת שלא להעניקו מלכתחילה. היה אדם לבעל שליטה בבעל רישיון בלא שקיבל את היתר הרשות לכך, תהא הרשות רשאית להטיל עליו סנקציות כדוגמת הוראה למכור את אמצעי השליטה או "הרדמת אמצעי השליטה" באמצעות איסור למנות דירקטורים או פיטורי דירקטורים שמונו על ידי בעל השליטה, איסור על הצבעה באספות הכלליות ועוד.

סעיף 14 – לשם פיקוח על מהימנותו של בעל רישיון ושל בעל היתר שליטה בו, מוצע לחייב את בעל הרישיון ובעל היתר השליטה להביא לידיעת הרשות אירועים העלולים לבסס עילה לשלילת רישיון או היתר כאמור, אשר התקיימו בהם או בנושאי משרה בכירה בהם. הכוונה לאירועים כגון פתיחה בחקירה מנהלית, הגשת כתב אישום או הרשעה. עוד מוצע לקבוע כי לשם עמידה בדרישה זו, חובה על נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל שליטה בו, למסור להם את הפרטים הנדרשים לשם עמידה בחובתם. סעיף דומה קיים לגבי בעל רישיון לפי חוק הייעוץ (סעיף 27(ג)) ולגבי רכז הצעה, זירת סוחר ובורסה (סעיפים 35מב(ד), 44כח ו- 45ו לחוק ניירות ערך).

סעיף 15 – מוצע לקבוע כי בחברות בעלות רישיון בהן אין בעל שליטה, יחולו סעיפים 11 עד 14 על בעל עניין בבעל רישיון, בשינויים המחויבים.

פרק ג': פעילות נותן שירותי מידע פיננסי

סעיפים 16 – 17 – מוצע להחיל על נותן שירות מידע פיננסי חובות כלפי הלקוח הכוללות את חובת הנאמנות וחובת הזהירות. נותן שירות מידע פיננסי יהיה חייב לפעול לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, ולנקוט במהלך פעילותו בזהירות ומיומנות שנותן שירות סביר היה נוהג בהן.

סעיף 18 – מוצע לקבוע חובת סודיות של נותן שירות מידע פיננסי כלפי לקוחו, הכוללת חובה לשמור בסוד כל מידע על אודות הלקוח, לרבות מסמכים שהועברו לנותן השירות ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן נתן שירות ללקוח. יובהר כי חובת הסודיות לא תחול על העברת מידע לגופים העוסקים בתחום הפיננסי לצורך קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח, בהסכמת הלקוח, פעילות המוסדרת במסגרת חוק זה.

סעיף 19 – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי יוכל לקבל תשלום וטובות הנאה אך ורק מהלקוח או מגוף אחר, בקשר עם שירות ללקוח, בהתאם להוראות שנתן מאסדר נותן השירות ובאופן שימנע חשש לניגוד עניינים. מטרתו של סעיף זה למנוע מצב בו בשל טובות הנאה שיקבל נותן שירות מצדדים שלישיים, הוא יימצא במצב של ניגוד עניינים בינו לבין הלקוח לו הוא חב חובת אמונים על פי סעיף 16 לחוק וכן בחובותיו לפי סעיף 20 לחוק, באופן העלול לפגוע בטובת הלקוח ובטיב השירות. יצוין כי הסדר דומה אשר מטרותיו דומות קיים בסעיף 17 לחוק הייעוץ ונועד להבטיח את אובייקטיביות יועץ ההשקעות בשעה שהוא מעניק ייעוץ ללקוח כיצד לפעול. עוד מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי לא יתנה מתן שירות ללקוח בקניית נכס או שירות אחר, ממנו או מאדם אחר, אלא אם כן קיים קשר עסקי סביר בין השירות המבוקש לבין קיום התנאי.

סעיף 20 – סעיף קטן (א) – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי יהיה רשאי לקבל גישה למידע פיננסי ולעשות בו כל שימוש המותר לפי דין בשלושה תנאים מצטברים: השימוש הוא לטובת הלקוח, לשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית והלקוח נתן מראש את הסכמתו המפורשת לכך. בבסיס תנאים אלו עומדת התפיסה כי המידע הפיננסי שייך ללקוח ועל כן זכותו לפעול בו כרצונו ולאפשר לגורמים שונים גישה אליו, כל עוד הדבר נעשה על דעתו ובידיעתו. יחד עם זאת, בבסיס פעילותו של נותן שירות מידע פיננסי עומדת חובת האמון ועל כן לא די בקבלת הסכמת הלקוח לשימוש במידע, אלא נדרש כי שימוש זה יהיה לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית. מורכבותם של המוצרים הפיננסיים מקשה על לקוחות להשוות ולהעריך את השירותים המוצעים להם, ולכן שירות מידע פיננסי הוא בעל יתרונות רבים עבורם. העיקרון המוצע נועד להבטיח כי הגורם שמקבל את המידע לא ינצל את פערי המידע של לקוחות ואת הצורך שלהם בשירות זה, כדי לעשות במידע שימוש אשר עלול לפגוע בלקוחות. עוד מוצע לקבוע כי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, יהיה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסכם בין נותן שירות ללקוח, וזאת על מנת להבטיח את התקיימות התנאים האמורים למתן השירות.

סעיף קטן (ב) – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי לא יבקש גישה למידע רגיש של לקוח, לא יחזיק במידע זה ולא יעשה בו שימוש. מידע רגיש הוא מידע של לקוח שנועד לזהותו לשם גישה לחשבונו אצל מקור המידע (למעט שם הלקוח ומספר החשבון), כדוגמא סיסמת הלקוח לחשבון הבנק שלו. האמצעים הטכנולוגים הקיימים היום מאפשרים לקיים את פעילות מתן שירות מידע פיננסי בלא החזקת מידע רגיש על ידי נותן השירות. כך, בהתאם לטכנולוגיה הקיימת כיום לאחר שהלקוח פונה אל השירות המקוון של נותן השירות, הוא מופנה מתוך שירות זה אל מקור המידע שם הוא מבצע הזדהות ישירה ומאובטחת בפני מקור המידע, ללא מעורבות של נותן השירות, ונותן את הסכמתו להעברת המידע לנותן השירות. לאחר מכן מועבר המידע הפיננסי של הלקוח, לפי הסכמתו, לנותן השירות באמצעות ממשק מאובטח בינו לבין מקור המידע. בדרך זו, אין צורך כי נותן שירות מידע פיננסי יחזיק בעצמו את הסיסמא לחשבונו של הלקוח במקור המידע. החזקת מידע רגיש זה של הלקוח על ידי נותן שירות, עלולה לחשוף את הלקוח לסיכונים משמעותיים, כגון גישה לא מורשת לחשבונו, ביצוע פעולות בחשבון ועוד. על כן, מוצע כי נותן שירות מידע פיננסי לא יחזיק מידע רגיש זה של לקוח. יחד עם זאת, יובהר כי אין באיסור על החזקת מידע רגיש שנועד לזהות את הלקוח לשם גישה לחשבונו אצל מקור המידע, כדי למנוע מנותן שירות להחזיק בפרטי זיהוי של הלקוח, אם אלו נדרשים לצורך הזדהות וכניסה לשירות המקוון של נותן שירות מידע פיננסי, כגון שם משתמש וסיסמא לאפליקציה או לאתר אינטרנט של נותן השירות.

סעיף קטן (ג) – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי לא יבקש גישה למידע פיננסי אודות לקוח, לא יחזיק ולא יעשה בו שימוש, אלא אם אותו מידע פיננסי נדרש לשם מתן השירות שביקש הלקוח. המידע הפיננסי לו ניתנת גישה מכוח חוק זה הוא מידע פיננסי פרטני החושף פרטים רבים על מצבו הפיננסי של לקוח ועל התנהלותו בחייו הפרטיים. על מנת למזער את סיכוני אבטחת המידע וסיכוני הפגיעה בפרטיות הלקוח, מוצע להגביל כאמור את הבקשה לקבלת גישה, החזקה והשימוש במידע אודות לקוח של נותן שירות, רק למידע אשר נדרש לו לצורך מתן השירות אותו ביקש הלקוח.

סעיף קטן (ד) – נותן שירות מידע פיננסי מחזיק במידע פיננסי רב של לקוחות המאפשר לו לבצע עיבוד וניתוח של מידע זה ולגבש על בסיסו מודלים סטטיסטיים. בתחום השירותים הפיננסיים קיימת אפליית מחירים, והם מתומחרים לרוב בהתאם למאפיינים הייחודיים של הלקוח. מידע על אודות לקוחות בעלי מאפיינים דומים יכול לסייע לנותן שירות מידע פיננסי לפתח מודל סטטיסטי שבאמצעותו ניתן יהיה לקבוע האם התיק הפיננסי של לקוח מסוים מתומחר באופן שהולם את מאפייניו, וכן לסייע לבחון כיצד ניתן לשפר את מצבו. בנוסף, על בסיס מידע זה יוכל נותן השירות להתריע בפני לקוחות אם הוצאותיהם על שירות מסוים גבוהות לעומת הוצאות של לקוחות בעלי מאפיינים דומים. לאור זאת, מוצע לאפשר לנותן שירות מידע פיננסי לעשות שימוש במידע פיננסי של לקוח לא רק לטובתו של אותו לקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הפיננסית, אלא גם לשם צרכים סטטיסטיים וזאת לטובת לקוחותיו האחרים. עוד מוצע לקבוע כי שימוש במידע של לקוח לצרכים סטטיסטיים יותנה בקבלת הסכמה מפורשת של אותו לקוח, וזאת כדי למנוע שימוש במידע פיננסי של לקוח שלא על דעתו של אותו לקוח. כדי להבטיח שלא ניתן יהיה לזהות את הלקוחות שעל בסיסם גובשו תובנות סטטיסטיות, מוצע לקבוע כי מידע סטטיסטי יוצג באופן שאינו מאפשר זיהוי.

סעיפים קטנים (ה) ו- (ו) – שירות מידע פיננסי מוגדר כגישה למידע פיננסי וקבלה או איסוף שלו ממקור מידע באופן מקוון, לשם מתן שירות מקוון ללקוח, של אחד או יותר מהשירותים הבאים: (1) ריכוז מידע פיננסי והצגתו; (2) השוואת מחירים, עלויות או תשואות; (3) העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עם גופים אלו; (4) ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית. מתן אחד מארבעת שירותים אלו מותנה בקבלת רישיון. עם זאת, שירותים אלו אינם ממצים את כלל השירותים שניתן לתת ללקוחות על בסיס מידע פיננסי. על מנת לאפשר לשוק להתפתח וכדי להימנע מהעמדת חסמים לפיתוח שירותים נוספים אשר בכוחם לשפר את מצבם הפיננסי של לקוחות ולהגביר את התחרות במערכת הפיננסית, מוצע שלא לקבוע איסור על נותן שירות מידע פיננסי לתת שירותים נוספים על בסיס המידע הפיננסי של לקוח, המועבר בהתאם לחוק. יובהר כי כלל ההוראות המהותיות הנוגעות לאופן השימוש במידע הפיננסי ולמתן השירות, כגון חובת קבלת הסכמת הלקוח והחובה לפעול לטובתו, יחולו על כל שימוש שיעשה במידע, וזאת מאחר שביסודן של הוראות אלו עומד עצם השימוש במידע ומתן שירות על בסיסו. לפיכך, מוצע לקבוע כי מאסדר נותן השירות יהיה רשאי לתת הוראות ולפקח על כל שימוש שנותן שירות מידע פיננסי יעשה במידע הפיננסי של הלקוח, גם אם שימוש זה חורג מארבעת השימושים הדורשים רישיון על פי החוק. יובהר, כאמור לעיל, כי המדובר בשימושים שאינם טעונים רישיון אחר מכוח חוק אחר.

עוד מוצע לקבוע בהקשר זה כי שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, רשאי יהיה לקבוע סוגי שימושים שנותן שירות מידע פיננסי לא יוכל לספק ללקוח. זאת על מנת למנוע שימוש במידע פיננסי באופן המעלה חשש לטובת הציבור או שאינו עולה בקנה אחד עם הדין הישראלי.

סעיף 21 – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי יציג ללקוח סלי מידע פיננסי ויאפשר ללקוח לבחור מבין סלים אלו את סלי המידע שמקור המידע יאפשר לנותן השירות גישה אליהם, ועל בסיסם יינתנו השירותים. סלי המידע הפיננסי ייקבעו בהתאם לסעיף 34 לחוק. סעיף זה נועד לאפשר ללקוח לבחור איזה מידע הוא מעוניין שיעבור לנותן השירות, וככל שהלקוח יהיה מעוניין בכך, גם לגופים פיננסים על מנת לקבל הצעות להתקשרות עבור הלקוח. נותן השירות יוכל לקבל רק את המידע הנדרש לצורך מתן השירות אותו ביקש הלקוח, חלף כלל המידע הפיננסי המצוי בידי מקור המידע אודות הלקוח. יובהר כי נותן השירות לא יהיה חייב לספק שירות מסוים בו בחר הלקוח, אם הלקוח לא בחר בסלי המידע הנדרשים לשם מתן השירות.

סעיף 22 – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי יאפשר ללקוח לבחור בין מתן גישה חד פעמית למידע הפיננסי או גישה למשך תקופה קצובה המוגבלת לשלוש שנים, או תקופה אחרת שקבע השר בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם מאסדר נותן השירות. הגבלת התקופה המירבית למתן הגישה לשלוש שנים מאזנת בין שיקולים הנוגעים לנוחות וקלות השירות שלא יידרש לחידושים תכופים, לבין שיקולים הנוגעים להגנה על פרטיות הלקוח. עוד מוצע לקבוע כי במקרה בו בחר הלקוח לתת לנותן השירות גישה לתקופה קצובה, יוודא נותן שירות מידע פיננסי מעת לעת כי הלקוח מודע למתן השירות ולכך שניתנת לנותן השירות גישה למידע פיננסי על אודותיו. הסיבה לכך היא שלעתים לקוחות עשויים לשכוח כי הסכימו למתן הגישה, ולכן יש למנוע מצב בו נמשכת העברת המידע מבלי שהלקוח זוכר ומודע לכך. לפי עיקרון זה, כניסת לקוח לשירות המקוון (באתר או באפליקציה), תיחשב כאילו וידא נותן השירות שהלקוח מודע לשירות.

סעיף 23 וסעיף 32(8) – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי יחזיק במידע פיננסי על אודות הלקוח למשך תקופה ההכרחית לשם מתן השירות ללקוח ולא יותר משנתיים מיום שהמידע נוצר. בתום תקופה זו ימחק נותן השירות את המידע הפיננסי על אודות הלקוח לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר תום התקופה, או מועד אחר שקבע שר האוצר בהסכמת שר המשפטים. זאת, למעט מידע פיננסי הנדרש לנותן השירות לצורך הליכים משפטיים או לצורך בקרה או פיקוח לפי דין. מטרתו של סעיף זה היא להמשיך ולמזער את סיכוני אבטחת המידע וסיכוני הפרטיות העולים ממתן הגישה למידע אודות הלקוח ואחזקתו. התקופה המקסימלית של שנתיים נקבעה מתוך תפיסה כי מידע פיננסי מתקופה מוקדמת יותר אינו רלוונטי לצורך מתן השירות, שכן הוא אינו מייצג בהכרח את מצבו הפיננסי של לקוח בעת קבלת השירות, ובתקופה קצרה יותר לא נצבר בהכרח די מידע שיאפשר לנותן השירות להעניק שירותים איכותיים. יחד עם זאת, כדי לאפשר לנותן שירות לנהל הליכים משפטיים, או להיענות לדרישות בקרה ופיקוח מצד מאסדר נותן השירות, יותר לו לשמור מידע פיננסי על אודות לקוח הנדרשים לצרכים אלו בלבד. על מנת להבטיח כי שמירת המידע לצרכים אלו תהיה מבוקרת ומוגבלת, מוצע להסמיך את מאסדר נותן השירות לתת הוראות בנוגע לאופן שמירת המידע הנדרש כאמור, כגון: אפשרות של יצירת מאגר מידע נפרד לצורך שמירת מידע כאמור, הגבלת הגישה למאגר לבעלי תפקידים מסוימים ועוד.

עוד יובהר כי נותן השירות לא חייב למחוק מידע סטטיסטי לא מזוהה שמבוסס גם על נתוניו של הלקוח. כלומר, במקרה בו עבודת הניתוח הסטטיסטי מבוססת גם על מידע של לקוח החייב במחיקה, אין חובה למחוק את עבודת הניתוח הסטטיסטית כל עוד מופיע בה מידע לא מזוהה בלבד, ובכפוף לכך שמלכתחילה השימוש במידע הסטטיסטי נעשה בהתאם להוראות סעיף 20(ד) לחוק.

סעיף 24 – מוצע לקבוע כי הלקוח יהיה רשאי לבטל את ההסכם עם נותן שירות מידע פיננסי או לצמצם את היקף השירותים, היקף המידע הפיננסי או תקופת העברת המידע הפיננסי בכל עת, בצורה פשוטה וללא עלות לביטול. ביטול ההסכם או צמצומו כאמור יעשו בהודעה לנותן השירות, לרבות באופן מקוון. לאחר שהודיע הלקוח לנותן השירות על ביטול ההסכם או צמצומו כאמור, יפעל נותן השירות בהתאם לבקשת הלקוח, יעדכן את מקור המידע בדבר בקשת הלקוח בכל הנוגע למידע הפיננסי, וימחק את המידע הפיננסי על אודות הלקוח שאינו נדרש למתן השירות. זאת, למעט מידע פיננסי הנדרש לנותן השירות לצורך הליכים משפטיים או לצורך בקרה או פיקוח לפי דין. סעיף זה בא להבטיח כי לא תינתן גישה למידע פיננסי החושף את מצבו של הלקוח, ללא הסכמתו, וכי ללקוח תהיה שליטה על המידע הפיננסי שברצונו לחשוף בפני נותן שירות, כולל אפשרות לבטל בקלות את הגישה כאמור.

עוד יובהר, בדומה לקבוע בסעיף 23, כי נותן השירות לא חייב למחוק מידע סטטיסטי לא מזוהה שמבוסס גם על נתוניו של הלקוח. כלומר, במקרה בו עבודת הניתוח הסטטיסטי מבוססת גם על מידע של לקוח החייב במחיקה, אין חובה למחוק את עבודת הניתוח הסטטיסטית כל עוד מופיע בה מידע לא מזוהה בלבד, ובכפוף לכך שמלכתחילה השימוש במידע הסטטיסטי נעשה בהתאם להוראות סעיף 20(ד) לחוק.

סעיף 25 – אחת ממטרותיו של חוק זה היא להגביר את התחרות בשוק הפיננסי. לשם כך, מוצע, כאמור, לאפשר לנותן שירות מידע פיננסי להעביר, בהסכמת לקוח, מידע פיננסי על אודותיו לגופים פיננסיים מפוקחים שונים, וזאת כדי לקבל מגופים אלה הצעות למתן שירותים פיננסים עבור הלקוח, כגון: מתן הלוואה, מתן שירותי מסחר בניירות ערך (ברוקראז'), מתן שירותי עו"ש ועוד. בדרך זו יוכלו ספקים אלה לתמחר את הצעותיהם על בסיס מידע פיננסי מלא אודות הלקוח הכולל את מאפייניו הספציפיים, ולהציע לו מוצרים ושירותים שונים התואמים את צרכיו הייחודיים. קבלת המידע המלא אודות מצבו הפיננסי של הלקוח תאפשר לאותם גופים פיננסים להתחרות בגופים הפיננסיים שמהם מקבל הלקוח שירותים במועד קבלת שירות המידע הפיננסי. הסכמת הלקוח הנדרשת לצורך העברת המידע הפיננסי על ידי נותן השירות, יכול שתהיה לגוף פיננסי מסוים או לכלל הגופים הפיננסים הרלוונטיים לקבלת הצעות הערך שבהן מעוניין הלקוח.

כדי להבטיח שהמידע הפיננסי הפרטני של לקוח אינו חשוף לסיכוני אבטחת מידע והעברתו לא תסכן את פרטיותם של הלקוחות, מוצע לקבוע כי ניתן יהיה להעביר מידע רק לגופים פיננסיים מפוקחים או לחבר בורסה שאינו בנק המפוקח על פי דין על ידי הבורסה לניירות ערך בתל אביב. על פעילותם של גופים אלו קיים פיקוח, בין היתר לעניין אבטחת מידע. עוד מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי לא יסרב להתקשר עם גוף פיננסי לשם מתן הצעות להתקשרות עבור הלקוח על ידי אותו גוף, מטעמים בלתי סבירים.

מוצע להחיל הגבלות שונות על גוף העוסק בתחום הפיננסי לעניין המידע המתקבל מנותן שירות מידע פיננסי והשימוש בו, וזאת כדי להבטיח כי המידע הפיננסי המועבר אליו מוגן וכי השימוש שנעשה בו עולה בקנה אחד עם טובתו של הלקוח. מגבלות אלו כוללות איסור העברת המידע לאחר; איסור שימוש במידע למטרות שאינן מתן הצעות להתקשרות עם הלקוח; שמירת המידע באופן מאובטח; וחובת מחיקתו אם לא נעשתה התקשרות עם הלקוח.

עוד מוצע לקבוע כי שר האוצר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, יהיה רשאי לקבוע שימושים נוספים שלגביהם יהיה רשאי נותן השירות להעביר מידע פיננסי לגוף העוסק בתחום הפיננסי ושהגוף האמור יוכל לעשות במידע הפיננסי, ובלבד שהלקוח נתן את הסכמתו לכך ושהמידע המועבר נדרש לשם מתן השירות ללקוח. זאת על מנת לאפשר לשוק להתפתח ולהימנע מהעמדת חסמים לפיתוח שירותים נוספים אשר בכוחם לשפר את מצבם הפיננסי של לקוחות ולהגביר את התחרות במערכת הפיננסית.

סעיף 26 – המידע הפיננסי לו ניתנת גישה לנותן שירות מידע פיננסי מכוח חוק זה הוא מידע פרטני החושף פרטים רבים על מצבו הפיננסי של לקוח ועל התנהלותו הפרטית. לכן, כאשר חל אירוע אבטחה חמור, ועולה חשש כי נחשף מידע פיננסי על אודות לקוח או לקוחות לגורמים חיצוניים, יחויב נותן השירות לדווח על כך באופן מיידי למאסדר נותן השירות, מקור או מקורות המידע הרלוונטיים ולרשם המנהל את פנקס מאגרי המידע על פי חוק הגנת הפרטיות התשמ"א-1981. הרשם יהיה רשאי להורות לנותן השירות, לאחר שנועץ בראש הרשות הלאומית להגנת הסייבר ובמאסדר נותן השירות, להודיע על אירוע האבטחה ללקוח שעלול להיפגע מן האירוע. יצוין כי הסדר זה דומה להסדר הקיים לגבי אירוע אבטחה בתקנה 11 לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) התשע"ז-2017. הורה הרשם כאמור, ידווח על כך בעל הרישיון למאסדר נותן השירות.

סעיף 27 – מורכבותם של המוצרים הפיננסיים מקשה על לקוחות להשוות ולהעריך את השירותים המוצעים להם. לאור זאת, לנותן שירות מידע פיננסי תפקיד משמעותי בתיווך השירותים הפיננסים ללקוח ובסיוע בהתאמת התיק הפיננסי לצרכיו. ככל שנותן השירות יפעל בניגוד עניינים, הוא עלול לנצל לרעה את פערי המידע של הלקוח ולפעול בניגוד לטובתו של זה, כאשר ללקוח אין לרוב את הכלים לזהות זאת או להעריך את חומרת הפגיעה בו. על כן, ישנה חשיבות גדולה לטיפול בניגודי עניינים של נותן שירות מידע פיננסי לא רק באמצעות קביעת כללי גילוי, אלא גם בהטלת מגבלות שיחולו על נותן שירת בביצוע פעולות שיש בהן ניגוד עניינים. לפיכך מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי, לא יוכל לתת שירות של השוואת מחירים, עלויות או תשואות; ייעוץ בדבר התנהלות פיננסית; או העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות התקשרות עבור הלקוח, בכל הנוגע לתחום הפיננסי בו הוא או צד קשור אליו מציע שירות ללקוחות. יחד עם זאת אין מניעה כי הוא יספק ללקוח שירות של ריכוז מידע פיננסי והצגתו, וכן יציע ללקוח להתקשר עימו לגבי התחום הפיננסי שבו הוא או צד קשור אליו מציע שירות ללקוחות. ניגודי עניינים אחרים יטופלו באמצעות חובת גילוי של נותן השירות כלפי הלקוח של ניגוד העניינים שבו הוא מצוי וקבלת הסכמתו של הלקוח לביצוע הפעולה. עוד מוצע להסמיך את מאסדר נותן השירות להורות על נסיבות בהן ניגוד העניינים מחייב את נותן השירות להימנע מביצוע פעולה בניגוד עניינים, אף אם הסכים לכך הלקוח.

סעיף 28 – כחלק מההגנות הצרכניות של הלקוח, מוצע לקבוע חובת גילוי נאות של נותן שירות מידע פיננסי. גילוי זה יכלול חובה לידע את הלקוח באפשרות ביטול או שינוי ההתקשרות עם נותן שירות; חובת גילוי בנוגע לגופים איתם התקשר נותן השירות לצורך קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח; גילוי צדדים הקשורים לנותן השירות וכן שירותים שאותם אסור לו להעניק ללקוחות בשל ניגוד עניינים.

סעיף 29 – מוצע לקבוע חובת דיווח של נותן שירות מידע פיננסי למאסדר נותן השירות על פעילותו, וזאת על מנת לאפשר למאסדר נותן השירות לקיים פיקוח אפקטיבי על נותן השירות.

סעיף 30 – מוצע לקבוע איסור על הכללת פרט מטעה בכל פרסום מטעמו של נותן שירות מידע פיננסי, ושיווק שירותיו. האיסור יחול על נותן שירות מידע פיננסי, על מי שהגיש בקשה לקבל רישיון, ועל מי שנותן שירותים מטעמו. עיקרון זה נועד להגן על הלקוחות ולהבטיח את יכולתם לקבל החלטות פיננסיות על בסיס מלוא המידע הרלוונטי והנכון. כמו כן נועד הסעיף לאסור הטעיה של מאסדר נותן השירות כבר משלב בקשת הרישיון על מנת לאפשר לו לבצע פיקוח אפקטיבי על נותני השירות.

סעיף 31 – מוצע לקבוע חובה על נותן שירות מידע פיננסי לדאוג לקיומם של מנגנונים נאותים לצורך אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר. על נותן השירות לדאוג כי איסוף, שמירה ומסירת המידע המתקבל אצלו ממקור המידע יעשו בדרך שתבטיח את הגנת המידע ותמנע שימוש במידע בניגוד להסכמת הלקוח. לפיכך, מוצע להסמיך את מאסדר נותן השירות לקבוע הוראות בעניינים אלו, לרבות חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר אצל נותן השירות. עוד מוצע להסמיך את מאסדר נותן השירות לקבוע את אופן החזקת המידע הפיננסי בידי נותן שירות מידע פיננסי, לרבות לעניין חובות תיעוד שיחולו על נותן השירות, ואת אופן ההזדהות של הלקוח בפני נותן שירות מידע פיננסי. הוראות לפי סעיף זה ייקבעו עד יום תחילתו של החוק, בהיותן הכרחיות לצורך קיום הפעילות של שירות מידע פיננסי והגנה על מידע הלקוחות.

סעיף 32 – מוצע להסמיך את מאסדר נותן השירות לקבוע הוראות ליישום חובותיו של נותן שירות מידע פיננסי לפי פרק ג'. בנוסף יוסמך מאסדר נותן השירות לתת הוראות בעניינים נוספים הנוגעים להתנהלותו של נותן השירות, כגון: טיפול ותיעוד של תלונות לקוחות; שמירת מסמכים; היערכות לחרום והמשכיות עסקית; ביצוע מיקור חוץ; דיווחים ועוד.

פרק ד': חובות מקור מידע

סעיף 33 וסעיף 41(5) – כדי לאפשר מתן שירותי מידע פיננסי, מוצע להטיל על מקורות מידע, המחזיקים במידע פיננסי על אודות לקוחותיהם, חובה לאפשר לנותן שירות מידע פיננסי גישה למידע זה. זאת, לאחר שמקור המידע קיבל את הסכמתו המפורשת של לקוח לכך שתינתן לנותן השירות גישה למידע זה, ולאחר שמקור המידע זיהה את הלקוח שבעניינו התקבלה הפניה. החובה של מקור המידע לזהות את הלקוח ולקבל את הסמכתו המפורשת של הלקוח למתן הגישה למידע בטרם גישה זו ניתנת, נועדו להבטיח כי לא תינתן גישה למידע החושף את מצבו הפיננסי של הלקוח ופרטים על התנהלותו הפרטית, מבלי שהלקוח עצמו מעוניין בכך. עוד מוצע לקבוע שמקור המידע יאפשר ללקוח לבחור, מבין חשבונותיו של הלקוח אצל מקור המידע, את החשבון שלגביו תינתן לנותן שירות מידע פיננסי גישה. כלומר, מקור המידע לא יוכל לכפות על הלקוח לבחור בין מתן גישה לכל חשבונותיו או למנוע גישה כליל. מכיוון שמתן הגישה למידע כרוך ביצירת ממשק בין מקור מידע לגוף חיצוני לו, אשר מעמיד סיכונים הנוגעים לאבטחת המידע של לקוח, מוצע לקבוע כי המנגנון שבו תינתן גישה יהיה מנגנון טכנולוגי מאובטח אשר ייתן מענה לסיכוני אבטחת המידע.

בנוסף, מוצע לקבוע כי מקור מידע לא יוכל לדרוש כתנאי למתן גישה למידע לנותן שירות מידע פיננסי כי יהיה הסכם בינו לבין נותן השירות, וזאת בכל הנוגע למידע אליו ניתנת גישה לפי פרק ד' לחוק. קביעה זו נועדה למנוע מצב בו עצם הדרישה להסכם או תנאי ההסכם יהוו חסם בפני פעילות מתן שירות מידע פיננסי. מקורות המידע שהם בנקים וחברות כרטיסי אשראי הם בעלי כוח מיקוח משמעותי ביחס לחברות הפינטק הצפויות להציע שירותי מידע פיננסי, ועל כן, האפשרות לחייב קיום של הסכם לצורך מתן השירות, עלולה לפגוע במתן השירות, לעכב אותו ולהביא בפועל לכך שמקורות המידע לא ינגישו את המידע של הלקוח, בניגוד לחובה החלה עליהם לפי החוק. יוער כי הסדר דומה קיים גם בדירקטיבה האירופית בנושא נותני שירות מידע פיננסי (PSD2).

לעתים עלול להתעורר חשש ממשי כי מתן גישה למידע לנותן שירות מידע פיננסי כרוכה בסיכון אבטחת המידע, דוגמת חשש ממשי כי אצל נותן השירות קיימת פרצת אבטחה או חשש ממשי ביחס לקבילותה של ההסכמה שנתן הלקוח. מאחר שמקור המידע נמצא באינטראקציה שוטפת עם נותן השירות, ייתכן כי הוא יזהה חשש זה מוקדם יותר מאשר מאסדר נותן השירות. לכן, במקרים חריגים אלו בהם מתעורר חשש ממשי לפרטיות הלקוחות ולאבטחת המידע הפיננסי שלהם, מוצע להתיר למקור מידע שלא לאפשר גישה למידע לנותן שירות מידע פיננסי, וזאת למרות החובה המוטלת עליו. אולם, כדי למנוע מצב בו מקורות מידע ינצלו אפשרות זו לרעה, מוצע להטיל חובה על מקור המידע להודיע באופן מיידי על מניעת הגישה ללקוח ולמאסדר מקור המידע. על מקור המידע תוטל החובה לתעד כל מקרה שבו נמנעה גישה ואת הנימוקים לכך, וזאת לצרכי פיקוח וביקורת. יובהר כי לאחר שיוסר חשש ממשי כאמור, יהיה מקור המידע חייב לשוב ולאפשר גישה למידע לנותן השירות.

יובהר, כי המידע הפיננסי לו יחויב מקור המידע לתת גישה לנותן שירות מידע פיננסי הוא המידע הפיננסי המוצג על ידי מקור המידע ללקוח בערוצים המקוונים. לדוגמה, אם מקור המידע מאפשר ללקוח לצפות בערוצים המקוונים במידע על תנועות בחשבון תשלום למשך 18 החודשים שחלפו, הוא יחויב לתת לנותן השירות גישה למידע של 18 חודשים, ולא פחות מכך.

סעיף 34 והתוספת הראשונה – מוצע לקבוע כי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ומאסדר מקור המידע, יקבע בכללים קבוצות של "סלי מידע" ואת פרטי המידע הכלולים בכל סל. את סלי המידע יציג נותן שירות מידע פיננסי ללקוח בעת בחירת השירות הרצוי ומהם הוא יאפשר ללקוח לבחור את המידע אליו תינתן לנותן השירות גישה ועל בסיסו יינתנו השירותים. עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, האמור יהיה בסמכות נגיד בנק ישראל, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הרשות. מקור מידע יאפשר לנותן שירות גישה לסלי המידע בהם בחר הלקוח.

עד לקביעת כללים כאמור, מוצע לקבוע את סלי המידע בתוספת הראשונה. סלי המידע המוצעים בתוספת הראשונה מבהירים כי החובה של מקור מידע היא להנגשת מלוא המידע הנוגע לכל סל מידע ולא רק נתונים פיננסיים בסיסיים. בנוסף, מחולקת התוספת הראשונה לפי סוגי מקורות המידע אשר סלי מידע שונים רלוונטיים עבורם.

מוצע להגדיר את סלי המידע מתוכם יוכל הלקוח לבחור את המידע שיועבר לנותן שירות מידע פיננסי באופן רחב, כך שרוב המידע הפיננסי הרלוונטי ללקוחות ייכלל בסלים אלו, תחת התפיסה כי מדובר במידע השייך ללקוח, ועל כן באפשרות הלקוח לעשות בו שימוש ולהעבירו לאחר לצורך קבלת שירותים פיננסים מיטביים.

להלן פירוט בעניין פרטי המידע אשר יהיו כלולים בסלי המידע:

(1) מידע אודות חשבון תשלום לפי סוג מטבע – ובכלל זה פירוט יתרות בחשבון ופירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון.

סל זה נוגע לחשבונות עובר ושב 'מסורתיים' וכן לחשבונות תשלום המנוהלים על ידי הבנק באפליקציות תשלום. במסגרת פירוט היתרות בחשבון ופירוט כלל החיובים והזיכויים בחשבון, המידע יכלול את העמלות המשולמות בקשר לתנועות בחשבון, פירוט התנועות בחשבון, לרבות תנועות באפליקציות תשלום ולגבי בנקים המציגים ללקוח בערוץ המקוון תנועות עתידיות ומסגרת האשראי על החשבון שקיימת ללקוח – גם פרטי מידע אלו. לעניין מסגרת אשראי על החשבון, יובהר כי תנאי המסגרת ובכלל זה תנאי הריבית, יוצגו בסל המידע אודות אשראי.

(2) מידע אודות כרטיס חיוב של הלקוח – ובכלל זה פירוט כלל החיובים והזיכויים בכרטיס וסך ההוצאות בכרטיס.

במסגרת פירוט כלל החיובים והזיכויים בכרטיס וסך ההוצאות בכרטיס יכלול המידע גם נתונים על גובה מסגרת האשראי של הלקוח שיש על גבי הכרטיס וניצולה, עמלות וריביות שנגבו בפועל בקשר לכרטיסי חיוב, בכל אחד מכרטיסי החיוב של הלקוח.

(3) מידע אודות אשראי – ובכלל זאת פירוט לעניין יתרת האשראי, הריבית והעמלות שהוסכמו בקשר להלוואה, מועדי פירעון וקיומם של שעבודים שניתנו כנגד האשראי.

בהקשר זה יובהר כי הריבית והעמלות ששולמו בפועל יוצגו בסל המידע אודות חשבון תשלום.

(4) מידע אודות פיקדונות וחסכונות – ובכלל זה סך הפיקדון או החיסכון, ריבית הצמדה ועמלות שהוסכמו בקשר עם הפיקדון או החיסכון, מועדי יציאה וסיום.

במסגרת האמור יכלול המידע נתונים על קנסות ותנאי פיקדון. יובהר כי הריבית והעמלות ששולמו בפועל יוצגו בסל המידע אודות חשבון תשלום.

(5) מידע אודות תיק ניירות ערך – ובכלל זה סוגי ניירות הערך, פעילות בניירות ערך ועמלות המשולמות בקשר עם תיק ניירות הערך.

במסגרת האמור יכלול המידע נתונים על פעולות קנייה ומכירה, תשלום דיבידנד ותשלום ריבית.

סעיפים 35, 41(6) ו- 60 – עיקרון מרכזי בחוק זה הוא שגישה למידע פיננסי על אודות לקוח תותנה בקבלת הסכמה מפורשת של אותו לקוח. יחד עם זאת, בישראל שיעור גבוה מאוד מהחשבונות הקיימים, בין אם הם חשבונות עובר ושב, חשבונות הלוואה, חשבונות ניירות ערך או חשבונות אחרים, הם חשבונות משותפים.

הצורך לקבל הסכמה פוזיטיבית מכלל השותפים צפוי ליצור חסמים רבים להצלחת השירות ועלול לגרום לאובדן חלק ניכר מהתועלת הפוטנציאלית הנובעת משירות מידע פיננסי. לפי מחקרים שנעשו בתחום הכלכלה ההתנהגותית, ככל שתהליך הרישום למוצר כרוך בחיכוך רב יותר, כלומר מדובר בתהליך ארוך הדרוש פעולות רבות מצד הלקוח, מספר הלקוחות שיינטשו את התהליך טרם השלמתו יגדל. בנוסף, המחקרים השונים תומכים בכך שלקוחות מעוניינים לקבל שירות באופן מיידי, וכאשר קבלת השירות מתעכבת בשל דרישות פרוצדורליות הם נוטים לוותר עליו לגמרי. לפיכך, במידה וקבלת השירות תותנה במתן אישור פוזיטיבי מצד בעלי החשבון האחרים, לקוחות רבים עלולים לוותר על השירות. כמו כן, בחלק גדול מהחשבונות המשותפים, בין אם חשבון של משק בית או חשבון עסקי, רק אחד מהשותפים עוסק בניהול הפיננסי של החשבון. השותף השני הוא במקרים רבים "שותף רדום" שאינו צופה בפרטי החשבונות הפיננסיים בפלטפורמה המקוונת ולעתים קרובות אינו זוכר את הפרטים לצורך כניסה אליה. לרוב, היותו של השותף השני "רדום" נובעת מהאמון שהוא נותן לשותף הראשון בניהול הפיננסי של משק הבית או השותפות העסקית. במקרים אלה, השותף הרדום כלל לא יוכל לתת הסכמה למתן גישה למידע, אלא לאחר שייזכר בפרטים או אפילו יבצע תהליך הרשמה ראשוני לפלטפורמה מקוונת. הדבר יעכב משמעותית את תהליך ההרשמה וקבלת השירות, וכאמור בשל העיכוב ייתכן שהשותף שנרשם לשירות יוותר עליו כליל.

לאור זאת, ישנה חשיבות רבה לכך שניתן יהיה להסתפק באישור של אחד מבעלי החשבון המשותף לשם מתן גישה למידע פיננסי לנותן שירות מידע פיננסי, כדי להבטיח כי לקוחות בחשבונות שותפים יוכלו לקבל את השירות באופן מהיר, פשוט ונוח. מנגד, מתן גישה למידע ללא הסכמת כלל השותפים עשוי לייצר סיכונים, ובהם הסיכון שהמידע ידלוף מבלי שאחד מהשותפים מודע לכך. לפיכך, יש צורך לאזן בין מניעת חסמים לקבלת שירות מידע פיננסי המחייבת כי קבלת השירות תהיה פשוטה ונוחה, לבין מניעת סיכון כי מידע פרטי יועבר מבלי שאחד השותפים בחשבון מודע ומסכים לכך. בחוק מוצע הסדר מיוחד, השומר על איזון זה. מחד, המתווה מונע "חיכוכים" הפוגעים באיכות השירות, ומנגד הוא מבטיח מנגנוני הגנה רבים לכלל השותפים בחשבון – חובת רישוי ופיקוח על נותני שירות מידע פיננסי; מגבלות לעניין המידע שמועבר, השמירה שלו והשימוש המותר בו; וכן הוראות לעניין יידוע שותפים אחרים – כך שהסיכון שנותר הוא נמוך.

חשבונות משותפים של לקוחות בישראל מתחלקים לשני סוגים – הראשון, חשבונות בהם כלל הפעולות מבוצעות בהסכמה פוזיטיבית ומפורשת של כלל השותפים לחשבון; והשני, חשבונות בהם יכול כל שותף לבצע פעולות בחשבון באופן עצמאי וללא הסכמה פוזיטיבית ומפורשת של שאר השותפים (חשבונות "ביחד ולחוד").

במסגרת האיזון האמור, מוצע להבחין בין מלאי החשבונות הקיים לבין חשבונות שייפתחו לאחר תחילתו של חוק זה. עבור חשבונות חדשים שייפתחו לאחר תחילתו של החוק, משני הסוגים, בעת פתיחת החשבון וחתימה על הסכם ההתקשרות יציע מקור המידע לשותפים בחשבון לתת את הסכמתם הכללית לכך שכל אחד מבעלי החשבון יוכל לאפשר בנפרד גישה למידע הפיננסי בחשבון לנותן שירות מידע פיננסי. הסכמה זו תוכל להינתן גם במועד המאוחר לפתיחת החשבון או בדרך אחרת. יובהר כי מקור מידע לא יגדיר ברירת מחדל בהסכם ההתקשרות לעניין זה, וזאת גם בשים לב לאיסור החל עליו להפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוחות לפי סעיף 38 לחוק. כלומר, בעת פתיחת החשבון וחתימה על הסכם ההתקשרות יידרש מקור המידע לקבל את התייחסותם המפורשת של בעלי החשבון לעניין זה. עבור מלאי החשבונות הקיים שהם חשבונות "ביחד ולחוד" בלבד, כל אחד מהבעלים בחשבון יוכל לאפשר גישה למידע הפיננסי בחשבון לנותן שירות מידע פיננסי אף בלא הסכמה מראש של כל הבעלים בחשבון, אלא אם כן הודיע אחד מהבעלים בחשבון למקור המידע כי הוא אינו מסכים לכך שמקור המידע יאפשר גישה כאמור לבקשת אחד מהבעלים בלבד וללא הסכמתם המפורשת של כל הבעלים בחשבון. בחשבונות אלו יודיע מקור המידע לבעלים בחשבון משותף, טרם כניסתו לתוקף של חוק זה, על אודות האפשרות שתינתן גישה למידע על אודותיו לבקשת אחד מבעלי החשבון בלבד, ועל זכותו לסרב לכך בכל עת בהודעה למקור המידע.

עוד מוצע לקבוע כי כאשר מתקבלת בקשה ראשונה של אחד מהבעלים בחשבון לאפשר גישה למידע הפיננסי בחשבון לנותן שירות מידע פיננסי מסוים, יודיע מקור המידע לכל הבעלים בחשבון על הבקשה ועל זכותם לבטל את ההסכמה שנתן הבעלים האחר בחשבון לגישה למידע. עם זאת, יובהר כי אין צורך להודיע לכל הבעלים בחשבון בכל פעם שניתנת לנותן שירות גישה למידע בהתאם להסכמה הראשונית שניתנה לכך, אלא במקרים שבהם אחד מהבעלים בחשבון שינה או חידש את ההסכמה למתן הגישה למידע.

מוצע להסמיך את מאסדר מקור המידע לקבוע הוראות בעניין יישום סעיפים אלו, וזאת על מנת להבטיח כי ישמר האיזון האמור בין קבלת הסכמת הבעלים בחשבון, לבין מניעת יצירת חסמים בפני לקוחות לצרוך שירות מידע פיננסי. כך למשל, מטרת הוראות המאסדר שיקבעו היא למנוע מצב בו מקור מידע מנצל את חובת ההודעה לבעלים האחרים בחשבון על מנת לשלוח להם מסרים שעשויים לגרום להם למנוע את העברת המידע לנותן שירות מידע פיננסי שלא בצדק, וזאת גם בשים לב לאיסור החל על מקור מידע להפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוחות לפי סעיף 38 לחוק.

סעיף 36 והתוספת השנייה – מוצע לקבוע כי מקור מידע לא יגבה תמורה מהלקוח בגין בקשת הלקוח לתת גישה למידע פיננסי אודותיו או בגין מתן גישה כאמור לנותן שירות מידע פיננסי, וזאת בהתאם לתפיסה כי המידע שייך ללקוח ולא למקור המידע. בנוסף, גביית תשלום מהלקוח תהווה חסם משמעותי בפני פעילות מתן שירות מידע פיננסי וכפועל יוצא תפגע בעידוד התחרות בשוק הפיננסי.

עוד מוצע לקבוע כי גביית תשלום על ידי מקור מידע מנותן שירות מידע פיננסי, עבור קבלת גישה למידע אודות הלקוח, תעשה אך ורק על פי הקבוע בתוספת השנייה. על מנת לעודד את פעילות מתן שירות מידע פיננסי ולמנוע חסמים שיפגעו במתן השירות לציבור, מוצע לקבוע בתוספת השנייה כי חלק מהגישה למידע יהיה ללא תשלום למקור המידע. יחד עם זאת, מכיוון שמדובר בשירות שדורש השקעת משאבים על ידי מקורות המידע, ועל מנת למנוע מצב בו יהיה ניצול לרעה של הגישה למידע לשליחת בקשות מידע רבות אשר יצרו עומס וקשיים תפעוליים וטכנולוגים על מקורות המידע, מוצע להגביל את מספר הבקשות שנותן שירות מידע פיננסי יוכל להעביר למקור מידע ללא תשלום. על כן, מוצע לאזן בין תכליות אלו ולקבוע כי עד 1.5 מיליון פניות בחודש לכל נותן שירות מידע פיננסי, עבור כל מקור מידע, יהיו ללא תשלום. מוצע לקבוע כי השר, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות ומאסדר מקור המידע, יהיה רשאי לתקן את התוספת השנייה; עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, האמור ברישא יהיה בהסכמת נגיד בנק ישראל ולאחר התייעצות עם מאסדר נותן השירות.

עוד מוצע לקבוע כי מקור מידע יגדיר תעריפון אחיד לכל נותני שירות מידע פיננסי וכי תעריפון זה יתייחס לסוג השירותים הניתנים ולהיקף תעבורת המידע. כלומר, מקור המידע לא יפלה בגביית התשלום בין נותני שירות מידע פיננסי שונים, ויקיים יחס הולם בין סוג השירותים והיקף תעבורת המידע של כל נותן שירות מידע פיננסי (על המשאבים הנוספים שאלו דורשים ממנו), לבין דרישת התשלום.

יודגש כי החוק אינו אוסר על מקור מידע לגבות תשלום מנותן שירות מידע פיננסי עבור שירותים נוספים, שאינם גישה למידע אודות חשבון של לקוח הקבוע בסלי המידע. כלומר, הצעה של שירותי פרימיום על ידי מקורות המידע לנותני השירות, כדוגמת שירות ניתוח נתונים או קשרים עסקיים אחרים שיתקיימו בין הצדדים, יוכלו להיעשות בתשלום למקורות המידע.

סעיף 37 – המידע הפיננסי אודות הלקוח המועבר לנותן שירות מידע פיננסי הוא, כאמור, מידע פרטני החושף פרטים רבים על מצבו הפיננסי של לקוח ועל התנהלותו הפרטית. במטרה למנוע מצב שבו ניתנת גישה למידע פיננסי על אודות לקוח בניגוד לרצונו, מוצע לקבוע כי מקור מידע יאפשר לכל אחד מבעלי החשבון, בין אם יחיד או רבים, לבטל את ההסכמה למתן הגישה למידע. עוד מוצע לקבוע כי מקור המידע יחויב לאפשר ביטול זה בכל עת, ולא יוכל לגבות על כך כל עלות. במקרה שבו הודעת הביטול הועברה למקור המידע, יפעל מקור המידע בהתאם לבקשת הלקוח בהקדם האפשרי ויעדכן את נותן השירות בדבר הביטול בהקדם האפשרי.

סעיף 38 – אחד החסמים להגברת התחרות בשוק הפיננסי היא העובדה כי המידע הפיננסי של לקוחות מוחזק כיום בבלעדיות בידי מספר גופים פיננסיים, ובעיקרם בנקים. דבר זה מעניק להם יתרונות רבים, הן לעניין תמחור השירותים הפיננסים הניתנים ללקוח, והן לעניין נוחות השירות. משכך, לגופים אלה קיים אינטרס להניא לקוחות משימוש בשירות מידע פיננסי, המבטל במידה רבה את היתרונות שקיימים להם כיום. לאור זאת, ובמטרה למנוע ממקורות מידע להניא לקוחות מקבלת שירותי מידע פיננסי, מוצע לקבוע הוראה האוסרת על מקורות מידע להפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוחות לגבי מתן גישה למידע פיננסי לנותן שירותי מידע פיננסי. בין היתר, יאסר על מקורות מידע להציג ללקוח מסרים שעשויים לגרום לו שלא להתקשר עם נותן שירותי מידע פיננסי שלא בצדק, הן בעת תהליך קבלת הסכמת לקוח למתן גישה למידע פיננסי, הן בתקופת מתן גישה למידע פיננסי והן בכל שלב אחר.

סעיף 39 וההגדרה "מקור מידע בעל היקף פעילות קטן" – יישום החובה לאפשר גישה למידע פיננסי כרוך בעלות כספית ותפעולית, אשר עשויה להקשות על מקורות מידע בעלי היקף פעילות קטן, וכך להשפיע לרעה על התחרות במערכת הפיננסית, לדוגמא לפגוע ביכולתם של בנקים קטנים להתחרות על מתן שירותים ללקוחות מול בנקים גדולים. לאור ההשלכות האפשריות על היכולת התחרותית של מקור מידע בעל היקף פעילות קטן, ובדומה לחקיקות הנוגעות למערכת הבנקאית שאושרו בשנים האחרונות, מוצע להסמיך את שר האוצר בהתייעצות עם מאסדר מקור המידע, לקבוע כי החובה לאפשר גישה למידע לא תחול על מקור מידע בעל היקף פעילות קטן או תחול עליו רק בתום תקופה קצובה. יובהר כי ככל שמקור מידע בעל היקף פעילות קטן הפטור מהחובה יחליט לאפשר גישה למידע אודות לקוחותיו, כלל ההוראות האחרות הנוגעות לחובה זו יחולו עליו, וזאת כדי להבטיח הגנה על הלקוחות. עוד מוצע לקבוע כי עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, הסמכות לפי סעיף 39 תהיה נתונה לנגיד בנק ישראל בהסכמת שר האוצר.

סעיף 40 – מוצע לקבוע כי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ומאסדר מקור המידע, יקבע סוגי חשבונות שעל המידע הפיננסי הכלול בהם תחול החובה למתן גישה לנותן שירות מידע פיננסי; עוד מוצע לקבוע כי עבור מקור מידע המפוקח על ידי בנק ישראל, קביעת סוגי החשבונות תהיה בסמכות נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם הרשות. עד לקביעה כאמור, מוצע כי חובת הגישה כאמור תחול על כל סוגי החשבונות. מטרתו של סעיף זה לאפשר, בנסיבות מיוחדות שבהן יתעורר צורך, הגבלה של סוגי החשבונות שאליהם תינתן גישה לנותן שירות מידע פיננסי. הכוונה היא בעיקר לחשבונות שעלולה להיות בעייתיות מסוימת עם מתן גישה אליהם בשל זהות הבעלים או מיופי הכוח בחשבון או בשל מטרת החשבון.

סעיף 41 – מוצע להסמיך את מאסדר מקור המידע, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, לקבוע הוראות בעניינים שונים על מנת לאפשר העברת מידע ממקורות המידע לנותני שירות מידע פיננסי באופן מהיר, זמין, נוח ובטוח, תוך הסרת חסמים בפני לקוחות לצרוך שירות זה בקלות ויעילות. הסמכות לקבוע הוראות כאמור ניתנת למאסדר מקור המידע המפקח באופן שוטף על מקורות המידע שבפיקוחו ויש לו הכרות מעמיקה עם המערכות וההתנהלות של מקורות המידע. יחד עם זאת, קיימת חשיבות רבה לכך שההוראות המהותיות יהיו דומות ביחס לכל מקורות המידע, באופן שלא ייווצר ארביטראז' רגולטורי בין מקורות מידע שונים. לשם כך תידרש עבודת תיאום והתייעצות בין הרגולטורים הפיננסים השונים אשר יפקחו על מקורות המידע ועל נותני שירות מידע פיננסי. ההוראות יינתנו, בין היתר, בנושאים הבאים:

(1) אופן זיהוי הלקוח על ידי מקור המידע לצורך קבלת הסכמתו למתן הגישה למידע, ואופן קבלת הסכמת הלקוח למתן הגישה למידע, לרבות זיהויו וקבלת הסכמתו באמצעות גורם אחר – אופן הזיהוי של הלקוח על ידי מקור המידע על מנת שהראשון יוכל לתת את הסכמתו להעברת המידע לנותן שירות מידע פיננסי, צריך שיהיה מצד אחד בטוח על מנת שמידע פרטי לא יועבר ללא הסכמת הלקוח, אך מצד שני נוח ומהיר על מנת שלא לייצר חסמים בפני הלקוח לצרוך את השירות של מתן מידע פיננסי. אופן הזיהוי ואופן קבלת ההסכמה יכולים להיעשות גם במיקור חוץ באמצעות גורם אחר שאינו מקור המידע.

(2) אופן מתן הגישה למידע הפיננסי על ידי מקור המידע לנותן שירותי מידע פיננסי, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד – בשל רגישותו של המידע הפרטי אודות לקוח אשר מועבר ממקור המידע לנותן השירות, קיימת חשיבות להבטיח כי העברת המידע תעשה באופן מאובטח, תוך שמירה על פרטיות הלקוח. זאת ועוד, על מנת למנוע מצב בו כל מקור מידע יוצר בעצמו ממשק טכנולוגי ייחודי להעברת מידע, באופן אשר יקשה על נותני שירות מידע פיננסי לגשת למידע אודות לקוחות המצוי בידי מקורות מידע שונים, ישנה חשיבות להבטיח כי המנגנון הטכנולוגי המאובטח של נותני השירות עם מקורות המידע השונים יהיה אחיד. על כן, מוצע להסמיך את מאסדר מקור המידע לקבוע סטנדרטיזציה של הממשק הטכנולוגי עבור כל מקורות המידע שבפיקוחו. יצוין כי סטנדרטיזציה זו כבר באה לידי ביטוי בנוהל בנקאי תקין בנושא בנקאות פתוחה אשר פורסם לאחרונה על ידי בנק ישראל ואשר קבע כי הממשק הטכנולוגי אותו יפתחו הבנקים וחברות כרטיסי האשראי יהיה זה התואם את הסטנדרט הנפוץ באירופה של "קבוצת ברלין".

(3) אופן הזדהות נותן שירותי מידע פיננסי אל מול מקור המידע – מוצע להסמיך את מאסדר מקור המידע, בהסכמת מאסדר נותן השירות, לתת הוראות בעניין אופן הזדהות נותן שירות מידע פיננסי אל מול מקור מידע, לאחריה יאפשר מקור המידע לנותן השירות גישה למידע אודות לקוחותיו. כחלק מאבטחת המידע הפיננסי של הלקוח, על מקור המידע לוודא כי הוא מאפשר גישה למידע לנותן שירות מידע פיננסי בעל רישיון או שפטור מרישיון בלבד ולכן עליו לזהותו בוודאות. יחד עם זאת, לצד הצורך באבטחת המידע של הלקוחות, יש חשיבות גדולה במניעת חסמים בפני קבלת השירות, ועל כן על ההזדהות, כאמור, להיות מהירה ויעילה.

(4) חובות שיחולו על מקור מידע בנוגע למתן השירות ומתן הגישה למידע לנותן שירותי מידע פיננסי – מתן שירות מידע פיננסי ללקוח על ידי נותן שירות תלוי במידה רבה בכך שהגישה למידע מתאפשרת באופן שוטף וללא תקלות, גם בעת עומס; בכך שהמידע אמין; ובכך שתקלות, ככל שישנן, מטופלות תוך זמן סביר. חשיבות רבה יש גם לעיקרון לפיו מקור מידע לא יפלה במתן הגישה למידע בין נותני שירות שונים ויאפשר להם גישה זהה ובאיכות זהה. לאור זאת, מוצע להסמיך את מאסדר מקור המידע, בהתייעצות עם מאסדר נותן השירות, לקבוע הוראות הנוגעות לרמת השירות שבה יידרש לעמוד מקור מידע בהיותו ספק המידע של נותן שירות מידע פיננסי. ברי כי למקורות המידע יש תמריץ שלילי להעברת המידע המצוי אצלם, ועל כן ישנה חשיבות רבה לכך שמאסדר מקור המידע יחייב את מקורות המידע לעמוד בסטנדרט שירות גבוה בהעברת המידע לנותני שירות מידע פיננסי.

פרק ה': תפקידי הרשות וסמכויותיה

סעיף 42 – מוצע לקבוע כי הרשות תפקח על פעילותם של בעלי רישיון. לשם כך, מוצע להקנות לרשות סמכות דומה לזאת הקיימת לה בחוקים אחרים עליהם היא אמונה, כגון: סעיפים 97(ב) לחוק השקעות משותפות בנאמנות התשנ"ד-1994 (להלן: "חוק השקעות משותפות"), סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ וסעיף 44כ לחוק ניירות ערך בעניין זירת סוחר, המסמיכים את הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רישיון, נושא משרה בכירה בו ומי שמועסק על ידו, כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל רישיון ואת השמירה על עניינם של הלקוחות. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות מכוח סעיף זה יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, וכי הודעה על פרסומן ומועד תחילתן תפורסם ברשומות והרשות תהיה רשאית לקבוע דרכים נוספות לפרסומן. עוד מוצע לקבוע כי הרשות תוסמך לתת הוראות לבעל רישיון מסוים לעניין יישום הוראות החלות עליו לפי החוק.

סעיף 43 – מוצע לקבוע את סמכויות החקירה של הרשות במקרה בו יש יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה מנהלית של הוראות החוק או התעורר חשד לביצוע עבירה לפי החוק. סמכויות חקירה אלו קיימות בחוקים השונים שבסמכות הרשות, כגון: סעיף 97א לחוק השקעות משותפות בנאמנות או סעיף 29 לחוק הייעוץ.

פרק ו': עיצום כספי והתוספות השלישית, הרביעית החמישית והשישית

סעיף 44 – מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי שהפר הוראה מהוראות לפי החוק כפי שיפורטו בתוספת השלישית, רשאי יהיה מאסדר נותן השירות להטיל עליו עיצום כספי. הוראה דומה מוצע לקבוע לגבי מקור מידע ולגבי גוף העוסק בתחום הפיננסי המקבל מידע פיננסי על הלקוח מנותן שירות. כלומר, הטלת עיצומים כספיים תיעשה על ידי המאסדר הקיים של כל גוף וגוף, אך קביעת ההפרות לפי החוק בגינן ניתן יהיה להטיל עיצום כספי תהיה משותפת לכל הגופים. סכומי העיצום הכספי יפורטו בתוספת השישית ויתייחסו לסוגי ומאפייני הגופים השונים עליהם יוטלו העיצומים הכספיים על מנת להבטיח אכיפה אפקטיבית.

סעיף 45 והתוספות השמינית, התשיעית והעשירית – מוצע להחיל על הטלת העיצומים הכספיים את המנגנונים החלים בהקשר זה על הגופים המפוקחים השונים כבר היום. כלומר, אותם מנגנוני עיצומים כספיים החלים על נותני שירות מידע פיננסי, מקורות מידע או גופים העוסקים בתחום הפיננסי בחוקי האסדרה השונים, כגופים מפוקחים, יחולו גם לעניין הטלת עיצומים כספיים לפי חוק זה. כך לדוגמא על בנקים המפוקחים על ידי בנק ישראל, יחול מנגנון העיצום הכספי הקבוע בפקודת הבנקאות בשינויים המחויבים; ואילו על בעלי רישיון לפי חוק זה, המפוקחים על ידי הרשות, יחול מנגנון העיצום הכספי הקבוע בחוק ניירות ערך וחל על הגופים השונים המפוקחים על ידי הרשות. על מנת לאפשר בעתיד הוספה של גופים הפטורים מרישיון לפי סעיף 3, מקורות מידע נוספים וגופים נוספים העוסקים בתחום הפיננסי, בלא צורך בתיקון החוק, מוצע לקבוע כי על אותם גורמים יחול מנגנון העיצום הכספי המופעל לגביהם על ידי המאסדר הרלוונטי, שייקבעו בתוספת על ידי השר. בתוספת העשירית מוצע לקבוע את רשימת הגופים העוסקים בתחום הפיננסי שאליהם ניתן יהיה להעביר מידע לפי סעיף 25, את המאסדר הרלוונטי לכל גוף ואת ההוראות שיחולו לגבי הטלת עיצום כספי על גופים אלו, כאשר מוצע כי השר יהיה רשאי לתקן את התוספת העשירית.

סעיף 46 – מוצע לקבוע כי שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, יהיה רשאי לשנות את התוספת השלישית הקובעת את רשימת ההפרות של נותן שירות מידע פיננסי, התוספת הרביעית הקובעת את רשימת ההפרות של מקור מידע, התוספת החמישית הקובעת את רשימת ההפרות של גוף העוסק בתחום הפיננסי אשר מקבל מידע מנותן שירות לפי סעיף 25 לחוק, והתוספת השישית הקובעת את סכומי העיצומים הכספיים שיחולו על כל גוף, ובלבד שסכום העיצום הכספי לא יעלה על ____.

פרק ז': הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית והתוספת השביעית

מוצע כי על בעלי רישיון לפי החוק יחול גם פרק האכיפה המינהלית החל על גופים שונים המפוקחים על ידי הרשות.

סעיפים 47 - 49 – מוצע להחיל לעניין בעלי רישיון לפי החוק את פרק ח'4 לחוק ניירות ערך, שעניינו הטלת אמצעי אכיפה מנהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית, ולקבוע בתוספת השביעית לחוק המוצע את ההפרות המהוות עילה להטלת אמצעי אכיפה מינהליים. מוצע כי שר האוצר יוסמך לשנות את התוספת השביעית, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. לעניין סכומי העיצום הכספי אשר יושתו על מפרים, מוצע להבחין בין מפר שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו, בין יחיד אחר ובין בעל הרישיון עצמו.

סעיף 50 – מוצע להחיל לעניין החוק המוצע את פרק ט'1 לחוק ניירות ערך, שעניינו סמכות יושב ראש הרשות להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים, בשינויים המחויבים.

פרק ח': עונשין

סעיף 51 – מוצע לקבוע כי עיסוק בפעילות מתן שירות מידע פיננסי בלא רישיון וללא פטור מרישיון תיחשב כעבירה פלילית, זאת בדומה לפעילויות אחרות בשוק ההון אשר מוגדרות כעבירות פליליות אם הן נעשות ללא רישיון או היתר הנדרש בדין, לדוגמא פתיחה וניהול של בורסה או זירת סוחר בלא רישיון. כמו כן, מוצע לקבוע כי הכללת פרט מטעה בדיווח של בעל רישיון לרשות תהיה עבירה פלילית בדומה לקבוע לגבי גורמים אחרים שבפיקוח הרשות.

פרק ט': הוראות שונות

סעיף 52 – מוצע לקבוע כי פרק ז' העוסק בהטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית לא יחול על גופים הפטורים מרישיון לפי סעיף 4 לחוק, אלא רק על גופים בעלי רישיון לפי החוק המפוקחים על ידי הרשות.

סעיף 53 – מוצע להסמיך את שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע אגרות למבקש רישיון ולבעל רישיון, וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גבייה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.

סעיף 54 – מוצע כי בדומה לכל הגורמים המפוקחים על ידי הרשות, מסמכים שבעל רישיון חייב להגיש לרשות, יוגשו לפי פרק ז'1 לחוק ניירות ערך שעניינו דיווח אלקטרוני, באמצעות מערכת המגנ"א.

סעיף 55 – בדומה לחוק ניירות ערך, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות הקובעות מגבלות לביטוח ושיפוי של נושאי משרה בתאגיד, מוצע לאסור על ביטוח של אדם מפני תוצאות הליך לפי פרקים ו' ו-ז' המוצעים. עוד מוצע לקבוע כי חוזה לביטוח מקרה של הליך – בטל, כי נותן שירות מידע פיננסי או בעל שליטה בו לא ישלמו עיצום כספי שהוטל על אחר וכי בעל שליטה לא ישפה ולא ישלם עיצום כספי שהוטל על נותן שירות, על נושא משרה בכירה בו או על עובד בו.

על אף האמור לעיל, ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע הפרה שהושת עליו, ובתנאי שמדובר בתשלום שהוא נגזרת של נזק. כמו כן, ניתן לשפות או לבטח כאמור, בשל הוצאות שהוציא אדם בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו. התחייבות לשיפוי או לביטוח נושא משרה בכירה בנותן שירות מידע פיננסי בשל תשלום לנפגע הפרה או הוצאות התדיינות כאמור, לא תהיה בת תוקף אלא אם כן תקנון נותן השירות מתיר זאת.

הסדר זה חל בדין הכללי ובפרט בחוק ניירות ערך (סעיף 56ח), חוק הייעוץ (סעיף 38י) וחוק השקעות משותפות (סעיף 120ב).

סעיף 56 – מוצע לקבוע סעיף אשר יסדיר את אופן הטיפול במקרים שבהם נפל פגם במידע אשר בעקבותיו פנה הלקוח לנותן שירות מידע פיננסי שעמו התקשר בהסכם או למקור המידע שממנו התקבל המידע הפיננסי לצורך בירור העניין. פגם במידע פרושו פגם במידע פיננסי שלגביו ניתנה גישה לנותן שירותי המידע הפיננסי לפי חוק זה ובין השאר, פגם באבטחת מידע שהוביל לחשיפה של מידע פיננסי אודות לקוח או פגם במהימנות המידע הנוגע ללקוח, בין אם מדובר במידע גולמי או במידע שעובד כבר על ידי נותן השירות. במקרים אלו מוצע לקבוע חובה על נותן השירות או מקור המידע שאליו פנה הלקוח, לברר את העניין וליידע את הלקוח בנוגע לתוצאות הבירור בתוך זמן סביר בנסיבות העניין. עוד מוצע לקבוע את חובתו של נותן שירות מידע פיננסי או מקור מידע, אם נודע לו בעקבות הבירור האמור, או בדרך אחרת, כי הוא האחראי לפגם שנפל, להודיע על כך ללקוח ולתקן את הפגם באופן מיידי. אם לא הוא היה אחראי לפגם, מוצע לקבוע הוראה לפיה יהיה עליו לנקוט אמצעים סבירים כדי שנותן השירות או מקור המידע האחראים לפגם במידע, יתקנו אותו באופן מיידי. מאחר שללקוח אין את הידע או היכולת לברר מה מקור הפגם במידע ומי אחראי לו, מוצע להטיל חובה על נותן השירות או מקור המידע, שאליהם בחר הלקוח לפנות לערוך את הבירור בעבורו ולעדכנו בנוגע לתוצאות הבדיקה, בהיותם הגורם המתאים, בעל הידע והאמצעים לבירור ואיתור הפגם ולנקיטת אמצעים סבירים לתיקון הפגם.

על מנת להגביר את אמון הציבור ולעודד את השימוש בשירות מידע פיננסי, מוצע לקבוע כי נותן שירות מידע פיננסי או מקור מידע אליו פנה הלקוח בעניין פגם במידע, יפצה או ישפה את לקוחו, לפי דרישתו, בשל נזק או הוצאה שנגרמו לו בשל הפגם במידע, ככל שאותו גורם הוא האחראי לפגם או לחלקו. במקרה בו נותן השירות או מקור המידע אליהם פנה הלקוח אינם אחראים לפגם, מוצע להטיל עליהם חובה לנקוט אמצעים סבירים כדי שהגורם האחראי לפגם במידע ישפה או יפצה את הלקוח.

סעיף 57 – מוצע להבהיר את היחס בין הוראות החוק וסמכויות הנתונות לשר האוצר, לבין סמכויות הקיימות למאסדרים השונים בחוקים השונים שבסמכותם. למשל, סמכויות בהן מחזיק המפקח על הבנקים לקבוע הוראות כדי להבטיח שמירה על עניינם של הלקוחות. סעיף קטן (א) נועד להבהיר כי אין בהוראות החוק כדי לגרוע מסמכויות אלה הנתונות למאסדרים השונים לפי דין, לקבוע הוראות גם בעניינים המוסדרים בחוק זה. עם זאת, יש להדגיש כי סמכויות אלה כפופות להוראות החוק והן אינן יכולות לסתור אותן. סעיף קטן (ב) המוצע קובע כי אם קבע שר האוצר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות גם על הגוף הפיננסי המפוקח (מקור מידע, נותן שירות או גוף העוסק בתחום הפיננסי), המאסדר רשאי לקבוע הוראות מפורטות באותו עניין. סעיף קטן (ג) המוצע קובע כי הוראות המאסדרים שיינתנו על ידי המאסדרים לפי חוק זה, יינתנו בהתאם למנגנון הקבוע בחוקי הפיקוח של כל מאסדר.

–סעיף 58 – מוצע לקבוע כי הוראות חוק זה לא יחולו לגבי מידע פיננסי המועבר לפי הוראות סעיפים 5ב1, 7ה(א) ו-7ז(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח) התשמ"א-1981. סעיפים אלו עוסקים בהעברת מידע מתאגיד בנקאי בדבר יתרה בחשבון העובר ושב של לקוח לגוף פיננסי לשם מתן אשראי, הצגת מידע ללקוח הנוגע לעסקאות שנעשו בכרטיסי חיוב שונים של הלקוח על ידי תאגיד בנקאי והעברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים. עוד מוצע לקבוע כי שר האוצר בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם הרשות, יהיה רשאי לקבוע, במקרים המתאימים, כי הוראות חוק זה לא יחולו על מידע פיננסי שמועבר לפי הוראות חוק אחר.

סעיף 59 – לסעיפים קטנים (א) ו- (ב), מוצע לקבוע את מועדי תחילתו של חוק זה באופן הדרגתי, בהתאם למוכנות הטכנולוגית של מקורות המידע לספק את המידע הנדרש לשם מתן שירות מידע פיננסי ללקוחות. שר האוצר יהיה רשאי להאריך את המועדים הקבועים בסעיף זה בשתי תקופות של שישה חודשים לכל היותר, כל אחת.

לסעיף קטן (ג), מטרתו של חוק זה היא, כאמור, להגביר את התחרות בשוק השירותים הפיננסים ולאפשר ללקוחות השונים לקבל שירותים אלו בתנאים מיטביים. מאחר והתועלת אשר תצמח מחוק זה תהיה משמעותית גם עבור עסקים קטנים ובינוניים, שחלקם מאוגדים, ישנה חשיבות גדולה כי החוק יחול על כל סוגי הלקוחות – יחידים או תאגידים. יחד עם זאת, בשלב זה לא קיימת מוכנות טכנולוגית של מקורות מידע להחיל את הוראות החוק גם על לקוחות שהם תאגידים המאופיינים במורכבות גדולה יותר, ועל כן מוצע להעניק סמכות לשר האוצר לקבוע, לאחר שהמוכנות הטכנולוגית תאפשר זאת, כי החוק יורחב גם ללקוחות שהם תאגידים ואת המועד להחלת החוק על לקוחות אלו; ורשאי השר לקבוע מועדי תחילה שונים לגבי מידע פיננסי ממקורות מידע שונים. עבור מקורות מידע המפוקחים על ידי בנק ישראל, הרחבת החוק לחשבונות של תאגידים על ידי השר תעשה בהסכמת נגיד בנק ישראל.

תיקון עקיף לחוק ניירות ערך

סעיף 61 – מוצע לתקן את חוק ניירות ערך במספר עניינים אשר יאפשרו לרשות להחיל על בעלי רישיון למתן שירות מידע פיננסי את סמכויותיה בעניין אכיפת הפרות מינהליות ועבירות פליליות.

תיקון עקיף לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016

סעיף 62 – כאמור בהקדמה, פרק י"א1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים הוסף במסגרת חקיקת החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017. פרק זה, העוסק בשירות להשוואת עלויות פיננסיות, נועד להסדיר את החובה של גופים פיננסיים שהוגדרו בחוק לאפשר לגופים שקיבלו ייפוי כוח מאת לקוח, והרשומים במרשם של נותני שירות להשוואת עלויות, לצפות באופן מקוון במידע פיננסי הנוגע ללקוח, ולתת על בסיסו שירותי השוואת עלויות. לפי סעיף 114(ב2) לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים, כניסת פרק י"א1 לתוקף תלויה בהתקנת תקנות בעניינים המפורטים בו. במהלך עבודת הצוות לגיבוש תקנות אלו התברר כי על מנת להשיג את תכליות הפרק ועל מנת ליצור אסדרה המגנה באופן מיטבי על פרטיות הלקוחות ועל המידע הפיננסי נדרשים תיקונים לחקיקה הקיימת.

תזכיר זה מבקש להחליף את החלקים בחוק שירותים פיננסיים מוסדרים המתייחסים לשירות להשוואת עלויות פיננסיות בחוק חדש, בו תוסדר כלל הפעילות הכלולה במתן שירותי מידע פיננסי, הן מצד הגופים שייתנו את השירות והן מצד הגופים המחזיקים במידע הפיננסי של לקוחות. האסדרה המוצעת תיתן מענה לקשיים שעלו בעת עבודת הצוות לגיבוש תקנות לפי פרק י"א1 לחוק שירותים פיננסיים מוסדרים. לפיכך, מוצע למחוק את פרק י"א1 וסעיפים נוספים העוסקים בשירות השוואת עלויות בחוק שירותים פיננסים מוסדרים, שיוחלפו בחוק זה.

תיקון עקיף לחוק נתוני אשראי התשע"ו-2016

סעיף 63 – מוצע לתקן את חוק נתוני אשראי התשע"ו-2016 (להלן: "חוק שירותי אשראי") כך שנותן שירות מידע פיננסי יהיה רשאי לאסוף ולהחזיק נתוני אשראי לשם מסירתם לאחר, במסגרת פעילותו, זאת בניגוד לאיסור הקבוע בסעיף 4(א) לחוק נתוני אשראי. החזקת נתוני אשראי של לקוחות ושיתופם עם גופים פיננסים מפוקחים על מנת שאלו יוכלו להציע ללקוח הצעות מחיר מתחרות או תנאים טובים יותר לקבלת שירותים פיננסיים, הם בעלי חשיבות מרכזית לפעילותו של נותן שירות מידע פיננסי, ועל כן יש לאפשר אותם.

^{^[1]} "PSD" – Directive on Payment Services (2007/64/ec) & Revised Directiveon Payment Services (approved by the European Parliament at 8.10.2015).

[2] ס"ח התשמ"א, בעמ' 232; התשע"ז, בעמ' 695.

[3] ס"ח התשמ"א, בעמ' 128; ס"ח התשע"א, בעמ' 758.

[4] ס"ח התשנ"ט, בעמ' 189; התשע"ז, בעמ' 970.

[5] ס"ח התשנ"ה, בעמ' 416; התשע"ז, בעמ' 1070.

[6] ס"ח התשל"ז, בעמ' 226; התשע"ח, בעמ' 887.

[7] ס"ח התשמ"א, בעמ' 208; התשע"ט, בעמ' 40.

[8] ס"ח התשס"ה, בעמ' 889; התשע"ח, בעמ' 730.

[9] ס"ח התשע"ו, בע"מ 1098; ס"ח התשע"ז, בעמ' 1076.

[11] ס"ח התשכ"ח, בעמ' 234; ס"ח התשע"ח, בעמ' 2.

[13] ס"ח התשע"ט, בעמ' 201; ס"ח התש"ף, בעמ' 14.

[14] ע"ר 1941; ס"ח התשס"ח, בעמ' 684.

[16] ס"ח התש"ס, בעמ' 293; התשע"ח, בעמ' 440.

^{^[18]} "PSD" – Directive on Payment Services (2007/64/ec) & Revised Directiveon Payment Services (approved by the European Parliament at 8.10.2015).