חוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 1

"אזור" ו"ישראל" - כהגדרתם בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון - שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק, מעת לעת;

"חברה עירונית" ו"חברת בת עירונית" - כהגדרתן בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצדם, ובלבד שהגופים צמצמו, ככל האפשר, את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית:

(1) החברה הישראלית לחקר מדעי החיים בע"מ - 100 אחוזים ממצבת העובדים;

(7) מפעל תומך ביטחון - 60 אחוזים ממצבת העובדים;

(8) תעשייה ביטחונית, ומקום עבודה המספק שירותים או מוצרים הדרושים לצורך המשך פעילותם התקינה של התעשיות הביטחוניות או של המכון למחקר ביולוגי במשרד ראש הממשלה - 50 אחוזים ממצבת העובדים;

(10) חברה ממשלתית שאינה תעשייה ביטחונית, אינה מפעל תומך ביטחון ואינה גוף המבצע עבודות בינוי או עבודות תשתית, וכן תאגיד ומוסד להשכלה גבוהה - 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם, אולם הממונה רשאי להורות כי מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית בכל אחד מהגופים האמורים יעלה על 10 עובדים ועל 30 אחוזים ממצבת העובדים, ובלבד ששיעור התוספת הכוללת של העובדים בכלל החברות הממשלתיות שהוראות פסקה זו חלות עליהן, בכלל התאגידים או בכלל המוסדות להשכלה גבוהה לא יעלה על 15 אחוזים מכלל מצבת העובדים בגופים האמורים, לפי העניין;

(11) רשות מקומית ומועצה דתית - 10 עובדים או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם, ואולם רשאי הממונה להורות כי מספר העובדים המותר לשהייה בו-זמנית ברשות מקומית או במועצה דתית יהיה 45 אחוזים ממצבת העובדים, וברשות מקומית המונה פחות מ-10,000 תושבים - 60 אחוזים ממצבת העובדים.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית בגופים המפורטים להלן יהיה כמפורט לצדם:

(1) מקום שעוסקים בו בעבודות בינוי או בעבודות תשתית, שאינן כוללות עבודה של יותר מ-10 אנשים במבנה סגור - 100 אחוזים ממצבת העובדים; לעניין זה, "מבנה סגור" - מבנה שהותקנו בו 70 אחוזים ממספר החלונות והדלתות;

(2) מפעלים בעלי היתר מיוחד להעסקת עובד במנוחה השבועית לפי סעיף 12 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, שניתן כדי שלא לפגוע פגיעה רבה בתהליך העבודה - מספר העובדים שהותרה העסקתם בהיתר או 30 אחוזים ממצבת העובדים, לפי הגבוה מביניהם.

(ד) על אף האמור בתקנת משנה (א), מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית בגופים המנויים להלן יהיה כמפורט לצדם ובלבד שהגופים צמצמו, ככל האפשר, את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותם החיונית:

(1) המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 - 100 אחוזים;

(2) שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 - 100 אחוזים;

(3) התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים,

התשנ"א-1991 - 100 אחוזים;

(4) הרשות לשיקום האסיר לפי חוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983 - 59 אחוזים;

(5) אגודת מגן דוד אדום בישראל לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950 - 100 אחוזים;

(6) תאגיד השידור הישראלי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, התשע"ד-2014 - 100 אחוזים;

(7) בנק ישראל לפי חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 - 40 אחוזים.

(ה) מעסיק לא יאפשר כניסה של עובדים למקום העבודה או שהייה של עובדים במקום העבודה מעל למספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית כאמור בתקנות משנה (א) עד (ד), לפי העניין.

(ז) עובד שמעסיקו הודיע לו כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל המגבלות האמורות בתקנות משנה (א) עד (ה) לא יגיע למקום העבודה.

(ז1) (1) מעסיק יאפשר קבלת קהל במקום העבודה, ובלבד שיתקיים אחד מאלה:

(א) בכל עת לא ישהו במקום העבודה לקוחות ביחס של יותר משני לקוחות לכל עובד שתפקידו מתן שירות ללקוחות;

(ב) בכל עת לא ישהו במקום העבודה לקוחות ביחס של יותר מלקוח אחד לכל 7 מטרים רבועים.

(2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מתנאים מקילים יותר שנקבעו בתקנות הגבלת פעילות או בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020, בנוגע למתן שירות מסוים או להפעלת מקום עבודה מסוים בידי מעסיק, המאפשרים לאותו מעסיק לספק את השירות או להפעיל את מקום העבודה אף בלא קיום התנאים האמורים בפסקה (1).

(ח) כלל מקום עבודה כמה מבנים, יפעל המעסיק, ככל האפשר, לפריסת העובדים ששהייתם במקום העבודה מותרת לפי תקנה זו, בין המבנים השונים, באופן שיצמצם, ככל האפשר, את הסיכון להדבקה בנגיף הקורונה החדש, ובלבד שאין בפריסה כאמור כדי לפגוע במידה העולה על הנדרש ביכולתו של מקום העבודה להבטיח את המשך פעילותו.

(ח1) במקום עבודה שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות, ישבץ המעסיק, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה המשמרת.

(י) תקנות משנה (א) עד (ט) לא יחולו על משרדי הממשלה, וכן לא יחולו על הגופים המפורטים להלן, אלא אם כן הם מנויים בתקנת משנה (ב)(1), (7) ו–(8) ו–(11) או בתקנת משנה (ד):

(1) מפעל למתן שירותים קיומיים שאינו חברה ממשלתית או תאגיד;

(2) מקום עבודה שעיקר תחום פעילותו מפורט בתוספת הראשונה.

(1) המעסיק מינה אדם שיהיה אחראי על שמירת הכללים המפורטים בתוספת השנייה או שקבע שהוא עצמו יהיה אחראי לכך (בסעיף זה - ממונה על ענייני קורונה);

(2) המעסיק יידע את העובדים במקום העבודה לגבי הכללים המפורטים בתוספת השנייה באמצעות הצבת שילוט לעניין זה בכל מבנה במקום העבודה, במקום בולט לעין;

(3) המנהל הכללי של מקום העבודה והממונה על ענייני קורונה באותו מקום עבודה חתמו על הצהרה בנוסח הקבוע בתוספת השלישית.

(ב) מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) לא יאפשר כניסה של עובד למקום העבודה או שהייה של עובד במקום העבודה, אם כניסה או שהייה של עובד כאמור תביא להפרת הכללים המפורטים בתוספת השנייה; הודיע מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א), לעובד, כי אינו רשאי להגיע למקום העבודה בשל הכללים המפורטים בתוספת השנייה, לא יגיע העובד למקום העבודה.

(ד) הוראות תקנה 2(ז) יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א) והוראות תקנה 2(ח) לא יחולו על מעסיק שמתקיים לגביו האמור בתקנת משנה (א).

(ה) קבע ראש השירות או רופא מחוזי כי אחד העובדים של מעסיק שחלות עליו הוראות תקנה זו נדבק בנגיף הקורונה במקום העבודה, יורה על סגירת מקום העבודה, כולו או חלקו, לתקופה שתסתיים לכל המאוחר עם סיום החקירה האפידמיולוגית על ידי משרד הבריאות ושלא תעלה על 72 שעות, או לפי הוראה של ראש השירות במקרים מיוחדים - על 120 שעות; עם סיום החקירה או פרק הזמן כאמור ייפתח מקום העבודה ויחולו על המעסיק הוראות תקנה 2, אלא אם כן יעמוד המעסיק בתנאים הקבועים בתקנת משנה (א) ובתנאים נוספים שיורה לו ראש השירות או רופא מחוזי הנדרשים למניעת התפשטות חוזרת של נגיף הקורונה; לעניין זה, "ראש השירות" ו"רופא מחוזי" - כהגדרתם בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 .

(ה1) על אף האמור בתקנת משנה (ה), מעסיק ציבורי שחלות עליו הוראות תקנה זו יהיה רשאי להתיר לעובד להגיע למקום עבודה שנסגר לפי אותה תקנת משנה, אם אישר זאת המנהל, ובלבד שאישור כאמור יינתן בשל צורך הכרחי להמשך אספקת שירות חיוני ושמספר העובדים שישהו במקום העבודה לא יעלה על מספר העובדים המרבי המותר לשהייה בו-זמנית באותו מקום עבודה לפי תקנה 2; ניתן אישור כאמור יחולו על מקום העבודה הוראות תקנה 2; בתקנת משנה זו -

(ב) על אף האמור בתקנה 2(י), תקנות 2(ז1) ו-2ב(ב) יחולו על מעסיק שהוא משרד ממשלתי, בשינויים המחויבים.

(ג) יחידת סמך של משרד ממשלתי חייבת בביצוע הוראות תקנה זו בנפרד מהמשרד הממשלתי.

(ב) תקנות שעת חירום אלה החלות על מעסיק לא יחולו על הגופים המנויים להלן או על עובדים המועסקים במקום עבודה המוחזק על ידם:

(1) צבא ההגנה לישראל;

(2) שירות בתי הסוהר;

(3) משטרת ישראל;

(4) שירות הביטחון הכללי;

(5) המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;

(6) הרשות הארצית לכבאות והצלה;

(7) המטה לביטחון לאומי;

(8) הרשות להגנה על עדים;

(9) המכון למחקר ביולוגי;

(10) המרכזים הרפואיים הממשלתיים והמרפאות המסונפות להם;

(11) לשכות הבריאות המחוזיות;

(12) תחנות ההסגר; לעניין זה, "תחנת הסגר" - מקום בנמל כהגדרתו בפקודת

(13) המעבדות, המכונים והמרפאות של משרד הבריאות;

(14) הוועדה לאנרגיה אטומית;

(15) יחידות הסמך של משרד הביטחון;

(16) מערך הסייבר הלאומי;

(17) מוסדות חינוך המפורטים בסעיף 2 לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף-2020, שפעילותם מותרת לפי הצו האמור;

(18) מסגרות המספקות קורת גג זמנית או ממושכת או המספקות הגנה, הזנה, טיפול וסיוע, בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות, ובלבד שהמסגרות מופעלות בידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי מטעמו או שהן מופעלות בידי רשות מקומית או בידי מי מטעמה;

(19) מרכזים שיקומיים המופעלים בידי הרשות לשיקום האסיר או מי מטעמה;

(20) מעונות ממשלתיים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית;

(21) מעונות ממשלתיים לנכים;

(22) מעונות ומעונות נעולים כהגדרתם בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971, שהם מעונות ממשלתיים.

(2) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

(3) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

(4) הוראות צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

(5) תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה), התש"ף-2020, כנוסחן בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש - אכיפה), התש"ף-2020;

תחום פעילות : בנקאות:

(1) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלן - חוק הבנקאות (רישוי));

(2) תאגיד עזר כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

(3) סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי), וחברות בת של סולק כאמור;

(4) מערכת מבוקרת כהגדרתה בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008;

(5) לשכת אשראי כהגדרתה בחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016;

(6) חברות לשינוע מזומנים וחברות לשינוע מעות;

(7) ספק שירות של מערכת ליבה בנקאית;

(8) תאגיד המפעיל מכונה אוטומטית לביצוע פעולות במטבע כהגדרתה בכללי בנק ישראל (כללים להפעלה סדירה של מערכת המטבע), התשע"ז-2017.

(1) גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - חוק הפיקוח על הביטוח);

(2) מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005;

(3) מורשה לויידס - בעל פטור לפי הוראות סעיף 86 לחוק הפיקוח על הביטוח;

(4) הפול כהגדרתו בתקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף), התשס"א-2001;

(5) מאגר המידע הסטטיסטי ומאגר המידע לאיתור הונאות ביטוח כהגדרתם בתקנות ביטוח רכב מנועי (הקמה וניהול של מאגרי מידע), התשס"ד-2004;

(6) בעל רישיון למתן אשראי כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 - (להלן - חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים), שצבר האשראי שלו כהגדרתו בסעיף האמור, עולה על 200 מיליון שקלים חדשים; לעניין זה יראו כעומדים בתנאים האמורים גם כמה בעלי רישיונות למתן אשראי הנשלטים בידי אותו אדם ואשר סך צבר האשראי שלהם עולה על 200 מיליון שקלים חדשים;

(7) בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתה בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, שצבר האשראי שלו, כהגדרתו בסעיף האמור, עולה על 200 מיליון שקלים חדשים; לעניין פסקאות (6) ו–(7), "בעל רישיון למתן אשראי" ו"בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי " - לרבות מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון למתן אשראי או לקבלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, וטרם קיבל רישיון כאמור, אך רשאי להמשיך בעיסוקו בהתאם להוראות סעיף 115 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, או בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (תיקון מס' 4), התשע"ז-2017, לפי העניין;

(8) מוקד טלפוני לטובת מענה לפניות הציבור המופנות אל רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון;

(9) תאגיד שהוא נאמן לתעודות התחייבות, כמשמעותו בפרק ה'1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח -1968 (להלן - חוק ניירות ערך);

(10) חברה הרשומה במרשם החתמים לפי תקנה 2 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007;

(11) תאגיד שהוא מפיץ כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;

(12) תאגיד שהוא רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) לחוק ניירות ערך;

(13) הבורסה לניירות ערך בתל אביב;

(14) תאגיד שהוא חבר בורסה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, למעט בנק ישראל;

(15) תאגיד שהוא מסלקה כהגדרתה בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך;

(16) תאגיד שהוא חבר מסלקה כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;

(17) חברה בעלת רישיון זירה כמשמעותה בפרק ז'3 לחוק ניירות ערך;

(18) תאגיד שהוא בעל רישיון כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ותאגיד העוסק בעיסוק של בעל רישיון, בלא צורך בקבלת רישיון לפי הוראות החוק האמור;

(19) תאגיד שהוא מנהל קרן ונאמן כמשמעותם בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994;

(20) חברת דירוג כהגדרתה בסעיף 1 לחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014;

(21) תאגיד שהוא עושה שוק או עושה שוק סטטוטורי כמשמעותם בפרק ט' ובפרק ט'1 לחלק השלישי של תקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך;

(22) תאגיד שעוסק במתן ייעוץ לגוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח, בנושאי הצבעות באסיפות של מחזיקים בניירות ערך, ממשל תאגידי, ניהול סיכונים והוראות חקיקה;

(23) תאגיד שעיקר עיסוקו הוא השקעה או תיווך עסקאות בניירות ערך;

(24) נותני שירותים בתחום הדיווח לתאגיד מדווח כהגדרתו בחוק ניירות ערך.

(1) בעלי רישיונות לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק משק החשמל);

(2) מיתקני ייצור חשמל בטכנולוגיות קונבנציונלי וקוגנרציה;

(3) מיתקני ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת;

(4) כל מי שעוסק בחלוקה כמשמעותה בהגדרה "רישיון חלוקה" בחוק משק החשמל;

(5) חברה בבעלות מלאה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 60א לחוק משק החשמל, העוסקת ביבוא פחם ומכירתו לבעל הרישיון האמור.

(1) המפעיל כהגדרתו בתקנות הנפט (עקרונות פעולה לחיפושי נפט והפקתו בים), התשע"ז-2016, לגבי חזקה אשר ביחס אליה התקבל אישור הפעלה מאת הממונה על ענייני הנפט;

(2) בעל רישיון מכוח חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002 (להלן - חוק משק הגז הטבעי);

(3) מי שעוסק בשיווק כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי;

(4) בעל רישיון ספק גז טבעי דחוס לפי סעיף לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט- 1989 (להלן - חוק הגז (בטיחות ורישוי)).

(1) פריקה, טעינה, אחסון, הזרמה בצנרת, ניפוק, שיווק, ייצור, זיקוק ושינוע של נפט גולמי ומוצריו, ושירות תדלוק בתחנות דלק, בנמלי תעופה ונמלים.

(1) בעל רישיון ספק גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי);

(2) בעל רישיון לעיסוק בעבודות גז לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), או שהוא פטור מרישיון כאמור לפי תקנה 3(א) לתקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי העוסקים בעבודות גפ"מ), התשס"ו-2006.

(1) בעלי רישיון הפקה או רישיון הספקה כמשמעותם בסעיף 23 לחוק המים, התשי"ט-1959;

(2) אספקה של שירותי מים וביוב.

(1) טיפולים רפואיים ונפשיים לניצולי שואה;

(2) שירותי תיאום טיפול, הפעלת מתנדבים להפגת בדידות, וביקורי בית נדרשים;

(3) מוקד מרכז מידע לניצולי שואה;

(4) סיעוד בקהילה לרבות נותני שירותי סיעוד פרטיים ושירותים הניתנים על ידי גורם שלישי;

(5) שירותים ייחודיים לניצולי שואה כולל אבזרים רפואיים ולחצני מצוקה;

(6) שירותים סוציאליים לניצולי שואה.

(1) ייצור, ייבוא, עיבוד, הובלה, אחסנה, אספקה, חלוקה, אריזה, שיווק, הפצה, ומכירה קמעונאית וסיטונאית, של מזון ומשקאות.

(1) שירותי שינוע מטענים והובלה בתחבורה יבשתית, אווירית וימית ומסופי המטען המשמשים אותם;

(2) שירותי אחסנה, לרבות בתי קירור וממגורות;

(3) סוכן מכס כהגדרתו בחוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964 (להלן - חוק סוכני המכס);

(4) משלח בינלאומי כהגדרתו בסעיף 24א לחוק סוכני המכס;

(5) מחסן רשוי כהגדרתו בפקודת המכס;

(6) מערכת שחרור מכסי מל"מ שער עולמי;

(7) עמילות מכס ושילוח סחורות מקומי ובינלאומי.

(1) משקים חקלאיים בענפי החי והצומח, לרבות חומרי ריבוי;

(2) קבלנים ונותני שירותי עיבוד למשקים חקלאיים, לרבות הדברה, האבקה, קטיף ואיסוף תוצרת חקלאית;

(3) בתי אריזה ומפעלי עיבוד ראשוני של תוצרת חקלאית;

(4) מפעלים ומרכזי מזון לבעלי חיים, מכוני תערובת, לרבות ייצור, שיווק ומכירה של מזון לבעלי חיים;

(5) שירותי רפואה וטרינרית;

(6) ייצור ושיווק תרופות וטרינריות, תרכיבים וערכות בדיקה לשימוש וטרינרי;

(7) שירותי טיפול באירועי התפרצות של מחלות בעלי חיים ונגעים בצמחים;

(8) שירותי פינוי וכילוי של פגרי בעלי חיים;

(9) פינוי פסולת חקלאית;

(10) שירותי ביקורת לתוצרת חקלאית, לרבות שירותי התעדה ומעבדה;

(11) מחלבות;

(12) מכוני מיון לביצים;

(13) תחנות מיון ואריזה של דגים;

(14) משחטות, בתי מטבחיים, מפעלי עיבוד ופירוק בשר ודגים;

(15) אספקה ותחזוקה של ציוד ומיכון חקלאי;

(16) ייצור ושיווק דשנים וחומרי הדברה לחקלאות;

(17) שירותי הובלה של תוצרת חקלאית ותשומות לחקלאות;

(18) שירותי תחזוקה וציוד למבנים חקלאיים;

(19) מיתקן להחזקת בעלי חיים.

(1) ייצור, הובלה, אחסנה, אספקה, אריזה, ייבוא, שיווק, הפצה ומכירה קמעונאית וסיטונאית של מוצרי פארמה, טואלטיקה, ניקיון, תמרוקים, חיתולים והיגיינה אישית.

(1) תפעול הנמלים, לרבות פריקה וטעינה, אחסנה, שירותי תעבורה ימית, בתי מלאכה, ניהול הנמלים ומסופים עורפיים, וכן סוכנויות ספנות, חברות ספנות וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004.

(1) שירותי הסעה בתחבורה ציבורית וברכבות נוסעים, למעט שירותים מסוימים שיוגדרו על ידי המנהל הכללי של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים בתיאום עם המנהל הכללי של משרד הבריאות;

(2) שירותי מוניות;

(3) פעילות תעופה, לרבות תפעול שדות תעופה ומנחתים;

(4) בקרה אווירית;

(5) מעברי גבול יבשתיים;

(6) עבודות ניהול, תכנון, פיתוח, תחזוקה והפעלה של תשתיות תחבורה, ובכלל זה תשתית מסילתית לרבות ציוד נייד, וכבישים, לרבות כבישי אגרה;

(7) עבודה דחופה הנדרשת לצורך מניעת חבלה או נזק לציבור;

(8) מרכזי שליטה, בקרה וניהול תנועה בכבישים, באוטובוסים ובמסילות;

(9) שירותי מטאורולוגיה;

(10) השכרת רכב וליסינג;

(11) מרכזי שירות (מוסכים) ושירותי דרך, לרבות שירותי גרירה וחילוץ.

(1) מערך הסיעוד בקהילה, ובכלל זה המטפלים הסיעודיים, לרבות מטפלים המספקים שירותים שלא דרך המוסד לביטוח לאומי;

(2) ספקי שירותים לזכאי גמלת סיעוד דוגמת שירותי כביסה, מוצרי ספיגה, או לחצני מצוקה;

(3) נותני שירותים בתחום הסיעוד לרבות נותני שירותים המספקים שירותים שלא דרך המוסד לביטוח לאומי;

(4) יועצים ומעריכי תלות לקביעת רמת התלות בסיעוד;

(5) ספקי מוקד מידע לאזרח;

(6) יועצים רפואיים המספקים למוסד לביטוח לאומי ייעוץ רפואי לצורך טיפול בתביעות;

(7) רופאים ונותני שירות לעניין קביעת דרגת נכות.

(1) פינוי אשפה;

(2) מוקד עירוני, מוקד ביטחוני וחדר מצב.

(1) שירותי בזק פנים-ארציים נייחים, שירותי בזק בין-לאומי, שירותי רדיו טלפון נייד לרבות ברשת אחרת, שירותי גישה לאינטרנט, שירותי תקשורת נתונים, שירותי תקשורת לוויינית, שירות זימון ("ביפר"), שירותי תמסורת באמצעות כבל תת-ימי, שירות איכון ואיתור כלי רכב;

(2) שירותי דואר ושירות בנק הדואר;

(3) שירותי שידורים, ובכלל זה טלוויזיה ורדיו;

(4) שידורי חדשות, אתרי חדשות ועיתונים שעניינם חדשות, לרבות הדפסה וחלוקה;

(5) שירותי אירוח שרתים (hosting );

(6) שירותי מיתוג אינטרנט;

(7) איגוד האינטרנט הישראלי כאמור בפרט 26 בתוספת החמישית לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998.

(1) מסגרות חוץ-ביתיות, לרבות מקלטים לנשים מוכות, ולמעט מעונות ממשלתיים לאנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית ומעונות ממשלתיים לנכים;

(2) מרכזי יום טיפוליים וסיעודיים לבוגרים ומזדקנים עם מוגבלות;

(3) שירותי תמיכה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים ולמשפחות במצוקה;

(4) מועדוניות ופנימיות יום לילדים בסיכון;

(5) מרכזי יום ומועדונים לאזרחים ותיקים;

(6) גופים מפעילים המטפלים בהשמת ילדים במשפחות אומנה ובליווין;

(7) מוקדים טלפוניים שמפעילים משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ושירות התעסוקה באמצעות מיקור חוץ;

(8) מרכזי יום לשיקום מונע לעברייני מין;

(9) מרכזי יום לטיפול בגברים אלימים;

(10) מרכזי הגנה ומרכזי טיפול בנפגעי תקיפה מינית;

(11) מרכזים לטיפול ולמניעה של אלימות במשפחה;

(12) דיור מוגן לאזרחים ותיקים;

(13) בתי אבות;

(14) גופים המספקים שירותי הסעה לאוכלוסיות שזקוקות לסיוע;

(15) מרכזי הכוון תעסוקתי והשמה;

(16) ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע;

(17) תאגידי אפוטרופסות וכל אדם המבצע בעבורם את התפקידים שהם מחויבים בהם מכוח מינוים לאפוטרופסים, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.

(1) מפעלים ואתרים לסילוק פסולת מכל סוג (להלן - פסולת) וטיפול בה;

(2) מסופים לפינוי תמלחות;

(3) תחנות מעבר לפסולת;

(4) מערכי שינוע פסולת (משאיות או רכבות);

(5) ביוביות;

(6) אתרי קומפוסט;

(7) מחסני חומרי הדברה;

(8) מנחתים למטוסי ריסוס;

(9) חברות הדברה;

(10) פעולות הקשורות באסבסט;

(11) ניטור ומדידה של זיהום אוויר ושל ימים ואגמים.

(1) מוקד פניות ציבור האזרחים הוותיקים של המשרד לשוויון חברתי;

(2) שירותי סיוע פסיכו-סוציאלי לאזרחים ותיקים ולמתנדבים;

(3) יועצים לענייני אזרחים ותיקים ברשויות המקומיות;

(4) קמפוס IL - המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית;

(5) הפעלת מערך סטודנטים מלגאים למען אזרחים ותיקים;

(6) רכזי מעורבות חברתית ברשויות המקומיות;

(7) מובילי ומנהלי מיצוי משאבים ברשויות המקומיות במגזר הערבי.

(1) שירותי קבורה, טהרת נפטרים והובלת נפטרים;

(2) הפעלת מקוואות נשים;

(3) שירותי כשרות.

(1) שירותי תחזוקת מבנים, ובכלל זה בטיחות, מעליות, אינסטלציה, חשמלאות, ניקיון ותברואה;

(2) אספקת שירותים ומוצרים בתחומים אלה: טכנאות, תקשורת, הגנת הסייבר ואבטחת מידע, מחשוב ובפרט שירותי תמיכה, תחזוקה, אחזקת בסיסי נתונים, דיגיטל ופיתוח, והכול ובלבד שלא ניתן לבצעם באמצעות גישה מרחוק;

(3) אבטחה ושמירה;

(4) מוקדי שירות טלפוניים;

(5) שירותים תומכים בחישוב, חילול ותשלום שכר;

(6) מעבדות מאושרות לפי חוק התקנים, התשי"ג-1953.

(1) שירותי שליחות ובלדרות.

(1) חברות לניהול בתי גיל זהב ומקבצי דיור;

(2) חברות לדיור ציבורי כהגדרתן בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 לצורך הפעלת מערך הדיור הציבורי;

(3) חברות לניהול סיוע בשכר דירה.

(1) בתי חולים, לרבות בתי החולים הפסיכיאטריים, הגריאטריים והשיקומיים;

(2) קופות חולים;

(3) שירותי שיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000;

(4) מרפאות, לרבות מרפאות לבריאות הנפש;

(5) מכוני דיאליזה;

(6) מרכזים רפואיים גריאטריים;

(7) מוסדות סיעודיים;

(8) בתי מרקחת;

(9) מכוני אופטיקה;

(10) שירותי רפואת שיניים דחופים;

(11) שירותי חירום רפואיים - הניתנים בידי אגודת מגן דוד אדום בישראל לפי חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950, טרם ודומיהם;

(12) אמבולנסים פרטיים;

(13) שירותי בריאות הציבור;

(14) יצרנים וספקים של ציוד ואבזרי שיקום;

(15) טיפות חלב;

(16) יחידות התפתחות הילד;

(17) מעבדות ושירותי דימות;

(18) מחקר ופיתוח, ייצור, ייבוא, שיווק ואספקה של ציוד רפואי, ציוד ואבזרי שיקום, תרופות ומכשור רפואי;

(19) מרכזים לוגיסטיים ומעבדות;

(20) עוסקים בתחום הקנביס לשימוש רפואי - חוות גידול וריבוי, מפעלי ייצור, בתי מסחר למוצרי קנביס ושינוע;

(21) מוקד קול הבריאות;

(22) מוקדי עזרה ראשונה נפשית;

(23) ארגונים ותאגידים הפועלים למען אוכלוסיות שזקוקות לסיוע;

(24) עמותות שמסייעות בבתי חולים ובמרפאות;

(25) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

(1) כרייה, חציבה, ייצור והובלה של מלט, חצץ, פלדה, בטון, ברזל, אלומיניום ובלוקים, חומרי גמר ומוצרי גמר לבנייה, מוצרי בידוד ואיטום, מערכות בניין, מוצרי ריבוד (אספלט), ציוד הרמה ושינוע, אלמנטים טרומיים, רכיבים הנוצקים בבטון והובלת החומרים האמורים;

(2) שירותי ניהול ופיקוח על בנייה;

(3) שירותי מדידה ומכוני בקרה כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

(1) נותני שירותים לממשלה לצורך פעילות קרנות הלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה;

(2) מערכות ארגוניות לניהול נכסי ומשאבי המדינה.

(1) מפעל מועדף כהגדרתו בסעיף 51 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959.

(1) ייצוג נישומים מול רשות המסים.

(1) שירותי למידה מרחוק והוראה מקוונת הניתנים מכוח התקשרויות שביצעו משרד החינוך, רשויות מקומיות או בעלות על מוסדות חינוך, לרבות התקשרויות בנושאי תמיכה טכנית ופדגוגית הנדרשת ללמידה מרחוק;

(2) שירותים ועובדים הנדרשים לשם ארגון ותפעול של בחינות הבגרות;

(3) מרכזים חינוכיים בבתי חולים;

(4) שירותים לחינוך המיוחד לרבות הפעלת ועדות זכאות ואפיון;

(5) מועדוניות לילדים בסיכון;

(6) מרכזי חירום לילדים ונוער בסיכון;

(7) פנימיות לתלמידים בלא עורף משפחתי, לרבות תלמידים שהופנו על ידי מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות או בצווי בית משפט, ולתלמידי תכנית נעל"ה (תלמידי חו"ל);

(8) פעילות חינוך בלתי פורמלי בהפעלת מתנדבים לפי סעיף 5(4) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

(9) פעילויות חינוך בלתי פורמלי לילדי עובדים חיוניים לפי סעיף 5(1) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הגבלת פעילות מוסדות חינוך) (הוראת שעה), התש"ף-2020;

(10) שירותי מענה חינוכי רגשי לניטור ההתמודדות ואיתור ילדים הזקוקים לתמיכה, טיפול במצבי לחץ, משבר וסיכון לאובדנות ולפוסט-טראומה ומצוקות רגשיות;

(11) היערכות חיונית לפתיחת שנת הלימודים התשפ"א - פעולות הקשורות לגיוס עובדי הוראה, כולל מרכזי הערכה ומבחני בקיאות למגזר דוברי ערבית, מכרזים לבחירת מנהלי מוסדות חינוך, הליכי גמישות בהעסקה;

(12) טיפול בבעלי חיים וביבולים במוסדות חינוך.

(1) אספקת שירותים או מוצרים הנדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של תחומי הפעילות המפורטים בתוספת זו ושל בנק ישראל;

(2) בלי לגרוע משאר הוראות תוספת זו, אספקת השירותים או המוצרים המפורטים להלן אשר נדרשים לצורך המשך פעילותם התקינה של המדינה ושל הגופים המנויים בתקנה 2(ב) ו–(ד):

(א) שירותי הובלת מטענים והיסעים לעובדים;

(ב) גוף מוכר כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017, והגוף המתפעל של מערך מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי;

(ג) הדפסה.

(1) המעסיק יקיים באותו מקום עבודה את ההוראות לעניין חובת מחזיק או מפעיל של מקום הפתוח לציבור בנוגע לעטיית מסכה שבצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

(1א) המעסיק יקפיד על שמירת מרחק של 2 מטרים בין השוהים במקום העבודה; במקום עבודה שבו לא ניתן לשמור על מרחק כאמור, המעסיק ידאג לאמצעים אחרים למניעת הדבקה.

(1ב) המעסיק אחראי לכך שהעובדים במקום העבודה יקיימו את החובה לעטות מסכה כאמור בסעיף 3ה(א) לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020.

(1ג) בטרם כניסה למקום עבודה המעסיק או מי מטעמו ישאל את הנכנסים את השאלות האלה, ולא יתיר כניסה למקום למי שלא השיב בשלילה על כל אחת מהשאלות, למעט אדם שהשיב שהוא משתעל בשל מצב כרוני כגון אסתמה או אלרגיה אחרת:

(א) האם אתה משתעל?

(ב) האם חום גופך מעל 38 מעלות צלזיוס ומעלה או האם היה לך חום כאמור בשבוע האחרון?

(ג) האם היית במגע קרוב עם חולה קורונה בשבועיים האחרונים?

(1ד) לכל עובד יוקצה ציוד אישי קבוע, ככל האפשר, ובכלל זה מקלדת, עכבר, טלפון קווי; ציוד בשימוש של יותר מאדם אחד יעבור חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם.

(1ה) לעניין עסק שבו מועסקים בדרך כלל עובדים במשמרות - המעסיק ישבץ ככל האפשר את אותה קבוצת עובדים יחד באותה משמרת.

(2) המעסיק יסדיר ביצוע של מדידת חום באמצעי שאינו פולשני לנכנסים למקום העבודה; בוצעה מדידת חום כאמור, לא תותר כניסת אדם עם חום גוף של 38 מעלות צלזיוס ומעלה.

(3) בעבודה משרדית יחולו גם הוראות אלה:

(א) עובד ישב, ככל האפשר, בעמדת עבודה קבועה הכוללת ציוד אישי קבוע; לא ניתן לספק לעובד עמדת עבודה קבועה כאמור, עמדת העבודה והציוד האישי שבה יעברו חיטוי קפדני לפני כל העברה מאדם לאדם;

(ב) בכל חדר יישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם אלא אם כן ישנה מחיצה למניעת העברת רסס מאדם לאדם; במבנה שבו קיימת מערכת כיבוי אוטומטי (ספרינקלרים) או מערכת גילוי אש ועשן, תותקן המחיצה מכיוון הרצפה ועד לגובה של 50 ס"מ מתחת לגובה התקרה, לכל היותר;

(ג) מעסיק רשאי לאפשר קיום פגישות מקצועיות במקום העבודה, בהשתתפות של עד 50 אנשים, ובלבד שיישמר מרחק של שני מטרים לפחות בין אדם לאדם;

(4) אכילה או שתייה תתבצע, ככל האפשר, בחדרו הקבוע של העובד;

(5) מעסיק יקבע, לגבי עובדים שעל פי שיקול דעתו יכולים לבצע את עבודתם שלא במקום העבודה, מתכונת העסקה אשר תאפשר לעובדים אלה לבצע את עבודתם מחוץ למקום העבודה, והכול בכפוף לצורכי העבודה וליכולתו של המעסיק ליישם מתכונת עבודה כאמור.

(7) כל עובד יעבוד, ככל האפשר, מול ספקים קבועים.

(8) מעסיק שמפעיל שירות הסעות למקום העבודה וממקום העבודה, ישבץ, ככל האפשר, את אותה קבוצת עובדים יחד באותה הסעה.