טיוטת צו התקנים (פטור ממילוי אחר דרישות תקנים רשמיים לגופים המבצעים מחקר ופיתוח), התש"ף–2020
הצו נועד לתת פטור מחובת עמידה בתקן רשמי של ציוד המיועד לצרכי שימוש בפרויקטים של מחקר ופיתוח כיוון שבשל מאפייני תחום המחקר והפיתוח, הטובין המיובאים הרלוונטיים טרם הבשילו לעמוד ברגולציה מקומית או גלובאלית ואין נכון לדרוש כי יעמדו בדרישות תקינה רשמית. בכך ניתן יהיה לקצר את משך זמן הפיתוח שהנו רכיב משמעותי לצורכי השוק ולשיפור כושר התחרות של חברות ישראליות העוסקות במחקר ופיתוח.
טיוטת צו מטעם משרד הכלכלה והתעשייה:
טיוטת צו התקנים (פטור ממילוי אחר דרישות תקנים רשמיים לגופים המבצעים מחקר ופיתוח), התש"ף–2020
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 16(א)(1), לחוק התקנים, התשי"ג–1953[1] (להלן – חוק התקנים), אני מצווה לאמור: |
|
|
הגדרות |
1. 1 |
"חוק החדשנות" – החוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984; "מחקר" ו"פיתוח" – כהגדרתם בחוק החדשנות; |
|
|
"רשות החדשנות" - הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אשר הוקמה מכוח חוק החדשנות. |
|||
|
פטור מחובת עמידה בתקן רשמי לצרכי מחקר ופיתוח |
2. |
טובין, המיובאים או מיוצרים על ידי תאגיד, יהיו פטורים מחובת עמידה בתקן אם הם עומדים בתנאים הבאים: |
|
|
|
|
(א) |
רשות החדשנות אישרה שהתאגיד הינו תאגיד עתיר ידע טכנולוגי,; |
|
|
|
(ב) |
התאגיד יעביר לממונה על התקינה הצהרה כי יעשה שימוש בפטור האמור לטובין שהינם חלק אינטגרלי של נשוא מחקר ופיתוח בלבד; אופן הגשת ההצהרה ייקבע בהוראה שיפרסם הממונה על התקינה. |
|
תחילה ותוקף |
3. |
תחילתו של צו זה ביום .......... התש"ף (.......2020). |
|
התש"ף ( 2020)
(חמ 95–3–ת2)
עמיר פרץ
שר הכלכלה והתעשייה
דברי הסבר
בישראל פועלות חברות רבות העוסקות במחקר ופיתוח (חברות מו"פ), בין היתר, בתחומי טכנולוגיה מתקדמים. החברות נדרשות לייבא טובין לצורכי מו"פ באופן תדיר. בשל מאפייני תחום המו"פ הטובין המיובאים טרם הבשילו לעמוד ברגולציה מקומית או גלובאלית ואין נכון לדרוש כי יעמדו בדרישות תקינה רשמית. על כן, אין צורך לדרוש מחברות מו"פ לבדוק את הטובין המיובא להתאמה לתקן.
בנוסף, מרכיב הזמן בתהליך המו"פ הינו קריטי בגלל תחרות גבוהה בתחום זה והבדיקות להתאמה לתקן רשמי עלולות לפגוע בתהליך המו"פ. כל עיכוב הנובע מבירוקרטיה בתהליכי היבוא, עלול להיות בעל השלכות כלכליות גבוהה.
לפיכך, מוצע צו זה כפתרון רגולטורי לחברות אשר עוסקות במחקר ופיתוח לכל הטובין המיובאים לצורך פעילותן הנוגעת לתחום התקינה הרשמית.
המצב היום:
הוראת מנכ"ל 2.6 כוללת עילות המאפשרות מתן פטור מהצגת אישור עמידה בתקן. העילות מבוססות לרוב על ייעוד הטובין. עילות אלה אינן פוטרות את הטובין מעמידה בתקן.
אחת העילות לקבלת פטור הינה יבוא "לשימוש עצמי", המשמשת לרוב את החברות העוסקות ביבוא לצורך מחקר ופיתוח. מכיוון שבעילה הנוכחית אין הגדרה ברורה מהו תהליך מחקר ופיתוח, היבואנים נתקלים בקשיים בקבלת פטור, המתורגם לעלות כספית ולעיכוב בזמנים, ובין היתר גורמים לאי ודאות בחברות אלו שמרכיב הזמן הוא משמעותי ביותר עבורן.
הקשיים במצב הקיים היום:
1. חברות המייבאות טובין למחקר ופיתוח נדרשות לקבל אישורים חד פעמיים לכל משלוח - אין אפשרות לחברה לקבל פטור כולל על כלל הטובין שהיא מייבאת לצורכי נשוא הפיתוח.
2. רוב הטובין אינם נבדקו או אושרו כמתאימים לתקן (כיוון שאלה, ברוב המקרים, מוצרי אב טיפוס בשלבים כאלה ואחרים של פיתוח ולא עוברים בדיקות תקינה) – על כן, נוצר מצב של אי ודאות לגבי תגובת בעל הסמכות להעניק את האישור.
3. העדר מדיניות עקבית בתהליכים אלו מול החברות.
4. העדר הלימה בין קבלת האישורים לזמן פעילות החברות.
5. ישנם מקרים בהם נדרשות החברות להשתמש בשירות חברות מתמחות לצורך השגת האישורים, בשל מורכבות התהליך.
6. בתהליכי הפיתוח של מוצר, לעיתים יש צורך ששותפים עסקיים וקבלני משנה יבצעו גם הם עבודות פיתוח בטובין של החברה. ייבוא טובין לצורך זה (יבוא לצד ג') קשה ומורכב הרבה יותר וכיום לא ברורים התהליכים לטובת מסלול זה.
הזמן שלוקח לשחרר את הטובין גורם לעיכובים בפיתוח ויש לכך משמעות כלכלית ועסקית לחברה שעוסקת במחקר ופיתוח. חברה בשלב הפיתוח כמעט ואינה מרוויחה ממכירת המוצר הסופי וכל הוצאה כזאת משמעותית לה. כפועל יוצא, מרכזי פיתוח בישראל של חברות גלובאליות נמצאים בעמדת נחיתות אל מול מרכזי פיתוח אחרים בעולם בעקבות אותם קשיים בירוקרטיים בייבוא שאינם קיימים במדינות אחרות. מכיוון שבתהליך הפיתוח יוצאים אבי טיפוס בקצבים גבוהים, המשמעות המידיות של שחרור הטובין לפיתוח היא קריטית.
לאור האמור לעיל, מוצע להתקין צו הקובע אי החלת רגולציה של תקינה רשמית על טובין המיובאים לצורך שימוש בפעולות מחקר ופיתוח. אישור היבוא על פי הצו יוענקו דרך הליך בירוקרטי מינימלי המבוסס על הצהרה. ההצהרה תועבר לממונה על התקינה שיהיה רשאי לוודא כי החברה רשומה ברשות החדשנות כעוסקת בתחום מחקר ופיתוח. אופן היישום לרבות נוסח ההצהרה, ואופן הטיפול בבקשות יפורסם על ידי הממונה על התקינה.