כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף Novel Coronavirus Cov-2019 (להלן - "נגיף קורונה" או "הנגיף" או "המחלה"), ונוכח דרכי הפצתו והעליה המתמדת בהיקף הנדבקים בו, הותקנו מאז חודש מרץ 2020 על ידי הממשלה תקנות שעת חירום במספר תחומים שמטרתן, בין היתר, לתת מענה לצורך החיוני להבטיח הגנה על בריאות הציבור, אספקה של מוצרים ושירותים החיוניים וזאת במהלך ההתמודדות עם הנגיף.

במסגרת זו, הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום הסיכון להדבקה ולמניעת התפשטות הנגיף וזאת במסגרת תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), תש"ף-2020 (להלן – "תקנות הגבלת מספר עובדים"). הגבלות אלה הוטלו תוך שנקבעו הוראות מיוחדות שנועדו למנוע את הפגיעה באספקתם של שירותים חיוניים ומוצרים חיוניים הן במגזר הממשלתי והן בסקטור הפרטי. על אף האמור, לממשלה, וליחידות הסמך ומעסיקים במגזר הציבורי, שמטבע הדברים אחראים על אספקת שירותים ציבוריים רבים, ועל מנת להמשיך את הרציפות התפקודית החיונית, ולמנוע פגיעה ביכולתם לעמוד במשימותיהם, נקבעו הוראות מיוחדות להגבלת שהייתם של מספר העובדים בקרב מעסיקים אלה. ההגבלות שנקבעו כאמור מנעו מהצדדים ליחסי העבודה לקיים את חוזי העבודה במגזר הציבורי במתכונתם הרגילה ואסרו על עובדים במגזר הציבורי להגיע למקום העבודה באופן שיוביל לשהיית עובדים בכמות החורגת ממכסת השהייה המירבית המותרת לאותו מקום עבודה לפי התקנות האמורות.

נוכח האמור, בשים לב למגבלות הזמן והצורך לתת מענה מהיר ויעיל למצב, וכן למורכבות האירוע והאתגרים שעמדו על הפרק, קיימו המדינה והסתדרות העובדים הכללית החדשה, הידברות שהבשילה למו"מ קיבוצי בסופו חתמו על מספר הסכמים קיבוציים מיוחדים אשר חלו בתקופה שמיום 22 במרץ 2020 ועד ליום 2 במאי 2020. ההסכמים הקיבוציים כאמור נחתמו במטרה ליצור מענה ביחסי העבודה להגבלת מספר העובדים במקומות עבודה לפי תקנות הגבלת מספר עובדים, והכל מתוך הבנה כי מתן מענה להיבטי ההשלכות ביחסי עבודה, הינו חלק הכרחי בגיבוש המענים הדרושים להתמודדות עם נגיף הקורונה ומניעת התפשטותו וכאמצעי להבטחת שמירת בריאות הציבור, ובכלל זה בריאות העובדים במגזר הציבורי.

עוד חתרו ההסכמים להשגת איזון מוסכם במערכת יחסי העבודה להתמודדות עם צמצום הפעילות ולמתן מענה כלכלי לאובדן האפשרות לבצע את חוזה העבודה הרגיל.

בנוסף, יצוין כי גיבוש המענה לאובדן יכולת ההשתכרות של חלק מן העובדים במגזר הציבורי במסגרת יחסי העבודה, נעשה מתוך ראיה כלל משקית רחבה שתכליתה הייתה גם להפחית את העומס על מערכות הביטוח הלאומי שהתמודד באותה העת עם קושי ממשי ומשמעותי, לספק מענים לכמיליון דורשי עבודה שנדרשו לגמלאות באופן מיידי והחשש כי העמסת עוד מאות אלפי מבוטחים על מערכות אלה עלול לעכב את מתן המענה המיידי לכלל המבוטחים בשני המגזרים.

אמנם ההסכם הקיבוצי הצריך התגברות על הוראות שונות בחקיקת המגן שבימים כתיקונם אין לפגוע בהם. מאידך, הסכמים אלה אפשרו לעובדים במגזר הציבורי, שמירה על יחסי העבודה גם במהלך אובדן התעסוקה ובכלל זה: המשך חיסכון פנסיוני, והמשך צבירת זכויות שונות התלויות בוותק. כמו כן, הם הגדילו את הוודאות בקרב העובדים והמעסיקים במגזר הציבורי באותה עת, והכל במסגרת הסדר כולל שנערך בהסכמה עם ארגון העובדים היציג הגדול במשק. הסכמים אלו הורחבו לגבי המגזר הציבורי במסגרת תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן – "תקנות הסכם יציאה לחופשה"), באופן שאפשר לממשלה לספק מענה סוציאלי לאובדן התעסוקה שנלווה להגבלות שנדרשו למניעת הפצת הנגיף, באופן שנתן מענה בראיה כוללת לצרכיהם של עובדים ומעסיקים ציבוריים ופרטיים כאחד. תקנות הסכם יציאה לחופשה סייעו למדינה להמשיך ולהתמודד עם המשבר, בפרט נוכח הצורך החיוני בעמידה בהוראות המיוחדות שניתנו לצורך התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה ביציבות תפקודה של מערכת הביטוח הסוציאלי לטובת ביטחון הציבור ואספקת השירותים החיוניים לציבור, והן קודמו בו זמנית עם הטלת ההגבלות וכמענה להן.

בנוסף, ההסכמים כאמור העניקו הכנסה בטוחה לעובדים עליהם הוא חל, העלו את רמת הוודאות במשק והיה בהם כדי לסייע בהגשמת תכליתן של תקנות שעת החירום שעניינם בהגבלת הפעילות במקומות העבודה, לצורך הפחתת הסיכון להתפשטות המחלה.

במקביל להפצת תזכיר זה, מקדמת הממשלה את הצעת חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – חוק סמכויות מיוחדות) שנועד להקנות לממשלה סמכות מפורשות ומתוחמות, מכוח חקיקה ראשית, במגוון נושאים, לצורך המשך ההתמודדות כאמור עם הנגיף במקום תקנות שעת החירום שחלו עד עתה, ובכלל זה: הטלת הגבלות על מקומות עבודה.

לאור האפשרות של הטלת המגבלות על מקומות עבודה כאמור, ובשים לב לכך שגם בעתיד עשוי לעלות הצורך בהרחבה של הסכם קיבוצי עתידי אליו יגיעו המדינה והסתדרות העובדים הכללית החדשה אשר מספק מענה משלים ומסייע לתכלית ההגבלות שיוטלו כאמור, מוצע כי לצד חקיקת החוק שעניינו סמכויות הממשלה והכנסת בתקופת החירום כתוצאה מהתפשטות נגיף קורונה, במסגרתו קיימת אפשרות להטלת מגבלות על מקומות עבודה, תוסמך הממשלה להרחבת התחולה של הסכם קיבוצי מיוחד שייחתם בנסיבות החריגות של התקופה, על כלל המגזר הציבורי כפי שיפורט להלן, מוצע כי הרחבה כאמור תוכפף לאישור פרלמנטרי בדרך של הבאת התקנות המרחיבות לאישור ועדה שתיקבע לעניין זה הכנסת.

ג. עיקרי החוק המוצע

א. העולם, וישראל כחלק ממנו, מתמודד מאז חודש ינואר 2020 עם פנדמיה (כפי שהוגדרה על-ידי ארגון הבריאות העולמי) כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. מדובר במחלה העוברת מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה (כגון עיטוש או שיעול). הנגיף הוא נגיף חדש, ובאוכלוסייה אין חסינות נגדו, אין חיסון שבאמצעותו אפשר למנוע את התפשטות המחלה, אין טיפול ידוע, והוא יכול לגרום לתחלואה ולתמותה המונית משמעותית, כולל בקרב אנשים בריאים, אך בפרט בקבוצות סיכון.

ב. מדינות רבות בעולם, ובהן ישראל, נקטו ועודן נוקטות צעדים מרחיקי לכת על מנת לצמצם את ההדבקה ואת התפשטות המחלה, כגון הטלת מגבלות תנועה חמורות על כלל אוכלוסיית המדינה או על חלקים רחבים ממנה, הגבלת כניסת אנשים ממדינות אחרות, הטלת חובת בידוד וחובות דיווח ועוד.

ג. ביום 11 במרץ 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה כעל מגפה עולמית, צעד חריג בעל משמעויות מרחיקות לכת.

ד. ביום 27 בינואר 2020 הכריז שר הבריאות, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן - הפקודה) כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטיה סכנה חמורה לבריאות הציבור.

ה. עם התפשטות הנגיף והצורך החיוני לקבוע הסדרים רחבי היקף להתמודדות איתו, ונוכח דרכי הפצתו והעליה המתמדת בהיקף הנדבקים בו, הדחיפות בצורך האמור והיעדר האפשרות לפנות לכנסת, תחילה בשל ימי הבחירות לכנסת ה-23 וימי תחילת כהונתה, ובהמשך בשל הצורך המיידי בקביעת ההסדרים האמורים, כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, התקינה הממשלה מאז חודש מרץ 2020 מגוון תקנות לשעת חירום מכוח סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה. בין היתר הותקנו תקנות שעת חירום (הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב בשל נגיף הקורונה החדש), תש"ף-2020, שהחילו את ההסכמים הקיבוציים שנחתמו בין המדינה לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה על כלל המגזר הציבורי.

ו. חרף השיפור בנתוני התחלואה שהיה נכון ערב פרסום תזכיר החוק, ובצל החשש מ"גל שני" של תחלואה, נדרש עדיין שיהיו בידי המדינה כלים למתן הוראות לציבור ולעסקים לצורך התמודדות עם הנגיף. זאת, בשים לב למצב התחלואה הנוכחי, וכן לעמדת גורמי המקצוע לפיה הסכנה מפני התפשטות הנגיף עוד לא חלפה.

עיקרי התזכיר

א. לפיכך, מוצע להסמיך את הממשלה, בחקיקה ראשית, להתקין תקנות באישור ועדה שתקבע הכנסת, לקבוע את הרחבתו של הסכם קיבוצי מיוחד שנחתם בשירות המדינה לאור הגבלות שיוטלו על מקומות עבודה לפי חוק סמכויות מיוחדות, ולשם התמודדות עם השלכות התפשטות נגיף הקורונה, אלא אם ישנו הסכם או הסדר אחר שאושר על ידי הממונה על השכר או על ידי מנכ"ל משרד החינוך לפי העניין ובהתאם לסמכותו של כל אחד.

ב. תנאי להפעלת סמכויות הממשלה מכוח חוק זה הוא שימוש בסמכות הממשלה שנובעת מהכרזה של הממשלה על מצב חירום להתמודדות עם נגיף הקורונה בהתאם למוצע בחוק סמכויות מיוחדות. בהתאם לכך תישקל בהמשך האפשרות לדון בחוק המוצע במסגרת ההכנה לקריאה שניה ושלישית, יחד עם חוק סמכויות מיוחדות ואף למזג את שתי הצעות החוק.

תזכיר חוק הסכם קיבוצי מיוחד בתקופת נגיף הקורונה החדש, התש"ף-2020


הגדרות	1.	בחוק זה -
		"ההסכם הקיבוצי המיוחד" - הסכם קיבוצי מיוחד כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אשר ייחתם בין מדינת ישראל לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לאור תקנות שיותקנו בהתאם לסעיף 8 לחוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – חוק סמכויות מיוחדות);
		"הוועדה" – ועדה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין חוק זה, ואם לא קבעה כאמור – ועדת הכנסת;
		"הסכם" - אחד מאלה: (1) הסכם קיבוצי; (2) צו הרחבה כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים; (3) הסדר, קיבוצי או אישי, לרבות הסדר חד-צדדי; (4) נוהג; (5) הוראת מינהל; (6) חוזה עבודה אישי לרבות חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק המינויים;
		"מעסיק ציבורי" – כל אחד מאלה: (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף מתוקצב); (3) תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב (להלן – תאגיד בריאות); (4) גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב (להלן – גוף נתמך); (5) מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין; (6) מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, ושסכום הממשלה בתקציבו בשנת 2019, עמד על 25% לפחות; (7) בעלים של פנימייה המפוקחת על ידי משרד החינוך;
		"עובד" - מי שמתקיימים יחסי עבודה בינו לבין מעסיק ציבורי.
הרחבת הוראות הסכם קיבוצי שנחתם בשירות המדינה	2.	(א) בתקופה שבה עומדת בתוקפה הכרזה על מצב חירום בשל נגיף הקורונה לפי חוק סמכויות מיוחדות, רשאית הממשלה, באישור הוועדה, להתקין תקנות לפיהן בתקופה שתיקבע, יחולו על עובדים ועל מעסיקיהם הציבוריים, כולם או חלקם, הוראות הסכם קיבוצי מיוחד, כולן או חלקן כפי שתיקבע הממשלה, וכי הוראות אלו יחולו כאמור על אף האמור בכל דין או הסכם, והכל לשם התמודדות עם השלכות התפשטות נגיף הקורונה.
		(ב) תקנות כאמור לא יחולו לגבי עובד ומעסיקו הציבורי שחל עליהם הסכם אחר, שנחתם במהלך תקופת תוקפן של תקנות כאמור ושאושר בידי הגורם המפורט להלן לצדו של המעסיק הציבורי ובלבד שהסכם זה לא יגרע מזכויות עובד הקבועות בחוק, מעבר לנובע מההסכם הקיבוצי המיוחד; ההסכם הקיבוצי המיוחד כאמור יצורף לתקנות שייקבעו לפי סעיף זה:
			(1) מעסיק ציבורי שהוא גוף מתוקצב, גוף נתמך או תאגיד בריאות – הממונה על השכר;
			(2) מעסיק ציבורי המנוי בפסקאות (5), (6) או (7) להגדרת "מעסיק ציבורי" – המנהל הכללי של משרד החינוך.
		(ג) אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מהוראות סעיפים 29 עד 29ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
ביצוע	3.	שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.