טיוטת תקנות

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התש"ף-2020.

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

תחום תדרי הרדיו הוא משאב ציבורי מוגבל, ועל כן יש חשיבות רבה לניהול מתוכנן שלו במטרה להבטיח שימוש יעיל במשאב זה לרווחת הציבור וכל הגורמים המשתמשים בו. חשיבות זו גוברת נוכח ביקוש הולך וגובר לתדרים בעבור שימושים אזרחיים מגוונים ובראשם אספקה של שירותי תקשורת מתקדמים, ובעבור צרכיה השונים של מערכת הביטחון.

 

ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי נעשה באמצעות הועדה והקצאה של תדרי רדיו לצורכי תקשורת, ואסדרה של ציוד אלחוטי. עם המעבר מתקשורת המבוססת על ערוצי דיבור לתקשורת המבוססת על העברת נתונים, ניתן לנצל את תחומי התדר הגבוהים (תחומי ה-66-57 גה"ץ (המכונה V-Band); 76-71 גה"ץ (המכונה E-Band נמוך) ו-86-81 גה"ץ (המכונה E-Band גבוה) בתחום התדרים שיועד לשימוש של עורקי מיקרוגל, תחום המכונה "גלים מילימטריים" (מאחר שאורכם של הגלים הוא מילימטרים בלבד) (להלן – תחום הגלים המילימטריים). תחום הגלים המילימטריים מאופיין בטכנולוגיה המאפשרת העברת קצבי מידע גבוהים מאוד של Gbps[1] אחדים ועד עשרות Gbps למרחקים קצרים של ק"מ בודדים, ובזמינות נמוכה ניתן לספק קצבי מידע גבוהים למרחקים ארוכים יותר (למשל למרחק של 10 ק"מ). ניצול יעיל של תחום הגלים המילימטריים יכול להיות פתרון משלים לתשתית התקשורת האופטית לצורך אספקת שירותים רחבי פס ברשת הגישה ("Last Mile") או פתרון רחב סרט לאזורים ללא תשתית אופטית.

 

על מנת לאפשר שימוש נרחב יותר בתחום הגלים המילימטריים, גיבש משרד התקשורת מדיניות מוצעת להסדרתו כדלקמן:

א. לפשט את מסלול הרישוי באמצעות יצירת מסלול "רישוי קל" (Light licensing) לתחומי תדר מסוימים בתחום ה-E-Band (תחומי תדר של 76-74 גה"ץ ו-86-84 גה"ץ). מסלול זה יפחית באופן משמעותי את סכום האגרה בעד הקצאת התדר לעומת האגרה שקיימת היום. בנוסף, מסלול זה יקצר את תהליך קבלת רישיון והקצאת התדר.

ב.  מתן אפשרות לציבור להשתמש בתחום ה-V-Band ללא צורך בקבלת רישיון מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ומבלי לשלם אגרה בעד השימוש בתדרים אלחוטיים (Unlicensed) באמצעות העברת התחום הזה ממשטר רישוי של רישיון רגיל למסלול רגולטורי של אישורי התאמה, שלפיו היבואן נדרש לקבל אישור מהמשרד אך הוא לא נדרש לקבל רישיון הפעלה לציוד או לשלם אגרה בעד השימוש בתדר.

 

טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התש"ף-2020

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 4ג(ב)(7), 4ד ו-13(א) לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[2], ולעניין תקנות 3 ו-4 - באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985[3], וועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 13(ב) לפקודה, אני מתקין תקנות אלה:

 

 

___ ב________ התש"ף

(___ ב________ 2020)

(חמ _____-3)

__________________

יועז הנדל

שר התקשורת

דברי הסבר

תחום תדרי הרדיו הוא משאב ציבורי מוגבל, ועל כן יש חשיבות רבה לניהול מתוכנן שלו במטרה להבטיח שימוש יעיל במשאב זה לרווחת הציבור וכל הגורמים המשתמשים בו. חשיבות זו גוברת נוכח ביקוש הולך וגובר לתדרים בעבור שימושים אזרחיים מגוונים ובראשם אספקה של שירותי תקשורת מתקדמים, ובעבור צרכיה השונים של מערכת הביטחון.

 

ניהול הספקטרום האלקטרומגנטי נעשה באמצעות הועדה והקצאה של תדרי רדיו לצורכי תקשורת, ואסדרה של ציוד אלחוטי. עם המעבר מתקשורת המבוססת על ערוצי דיבור לתקשורת המבוססת על העברת נתונים, ניתן לנצל את תחומי התדר הגבוהים (תחומי ה-66-57 גה"ץ (המכונה V-Band); 76-71 גה"ץ (המכונה E-Band נמוך) ו-86-81 גה"ץ (המכונה E-Band גבוה) בתחום התדרים שיועד לשימוש של עורקי מיקרוגל, תחום המכונה "גלים מילימטריים" (מאחר שאורכם של הגלים הוא מילימטרים בלבד) (להלן – תחום הגלים המילימטריים). תחום הגלים המילימטריים מאופיין בטכנולוגיה המאפשרת העברת קצבי מידע גבוהים מאוד של Gbps[5] אחדים ועד עשרות Gbps למרחקים קצרים של ק"מ בודדים, ובזמינות נמוכה ניתן לספק קצבי מידע גבוהים למרחקים ארוכים יותר (למשל למרחק של 10 ק"מ). ניצול יעיל של תחום הגלים המילימטריים יכול להיות פתרון משלים לתשתית התקשורת האופטית לצורך אספקת שירותים רחבי פס ברשת הגישה ("Last Mile") או פתרון רחב סרט לאזורים ללא תשתית אופטית.

 

ארגון התקשורת האירופי (CEPT) תיקנן ואישר לשימוש את טכנולוגיית הגלים המילימטריים וכך עשו גם רשות התקשורת הפדרלית בארצות הברית (FCC) והרגולטור הבריטי (OFCOM), וכך נעשה גם ביפן, באוסטרליה ובמדינות נוספות. בעקבות זאת, השימוש בעולם בגלים מילימטריים להעברת קצב מידע בקצב גבוה הולך וגובר, ונמצא בשימוש מסחרי ברוב מדינות העולם המתקדם. לעומת זאת, בארץ תחום ה-E-Band נמצא בשימוש מסחרי מועט.

 

על מנת לאפשר שימוש נרחב יותר בתחום הגלים המילימטריים, גיבש משרד התקשורת (להלן – המשרד) מדיניות מוצעת להסדרתו כדלקמן[6]:

ג.  לפשט את מסלול הרישוי באמצעות יצירת מסלול "רישוי קל" (Light licensing) לתחומי תדר מסוימים בתחום ה-E-Band (תחומי תדר של 76-74 גה"ץ ו-86-84 גה"ץ) (להלן – רישיון E-Band קל). מסלול זה יפחית באופן משמעותי את סכום האגרה בעד הקצאת התדר לעומת האגרה שקיימת היום. בנוסף, מסלול זה יקצר את תהליך קבלת רישיון והקצאת התדר.

ד.  מתן אפשרות לציבור להשתמש בתחום ה-V-Band ללא צורך בקבלת רישיון מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה), ומבלי לשלם אגרה בעד השימוש בתדרים אלחוטיים (Unlicensed) באמצעות העברת התחום הזה ממשטר רישוי של רישיון רגיל למסלול רגולטורי של אישורי התאמה, שלפיו היבואן נדרש לקבל אישור מהמשרד אך הוא לא נדרש לקבל רישיון הפעלה לציוד או לשלם אגרה בעד השימוש בתדר.

 

בהתאם לאסדרה מכוח הפקודה, התקנה, הפעלה או החזקה של מכשיר אלחוטי הן פעולות המחייבות קבלת רישיון מאת משרד התקשורת. בנוסף, סעיף 13(א) לפקודה מסמיך את השר לקבוע בין היתר תנאים למתן רישיון ואת סכומי האגרות בעד הגשת בקשות לרישיון ובעד הועדת תדרים והקצאתם. בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות), קבועות הוראות שונות לעניין אגרות ובתוספת לתקנות העיקריות קבועים סכומי האגרות, ובכלל זה חלק ו' שעניינו "מיקרוגל".

 

תקנה 1

לפי תקנה 6(א) לתקנות העיקריות תוקפו של רישיון להפעלת עורק מיקרוגל הוא שנה, ואדם שקיבל רישיון כאמור נדרש לחדשו מדי שנה. כדי להקל על בעל רישיון E-Band קל מוצע לקבוע שתוקף הרישיון יהיה ל-10 שנים, וכך לא נדרש לחדשו מדי שנה. להשלמת התמונה, תשלום אגרה בעד הקצאת התדר יהיה מדי שנה.

 

תקנה 2

מוצע למחוק את ההתייחסות לפרט 7 בחלק ח' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, שעניינו אגרה בעד מערכת לוויינית להפצת מידע, מאחר שפרט זה נמחק הלכה למעשה מהתוספת הראשונה לתקנות העיקריות בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשנ"ט-1999.

 

תקנה 3

לפי תקנה 17 לתקנות העיקריות, בעל רישיון נדרש לשלם אגרה בעד הרישיון וחידושו ובעד הועדת תדרים והקצאתם, מדי שנה. לפי מסלול "הרישוי הקל" המוצע בתיקון זה, האגרה בעד הרישיון תשולם פעם אחת בלבד עבור כל תקופת הרישיון – לעשר שנים.

 

בנוסף, לפי תקנה 17(ב) לתקנות העיקריות, אם ניתן רישיון לאחר תום הרבעון הראשון, האגרה תשולם בעד התקופה היחסית מיום תחילת הרבעון שבו ניתן הרישיון ועד תום תקופתו. אחת משתי התכליות של האגרה בעד מתן רישיון E-Band קל היא לשמש מנגנון לוויסות כניסה לתחום על מנת לוודא את רצינותם של המבקשים להשתמש בתדר (כמפורט להלן בדברי ההסבר לתקנה 4). לפיכך, מוצע כי אם רישיון E-Band קל יינתן לאחר תום הרבעון הראשון, לא יחול ההסדר האמור על האגרה בעד מתן הרישיון, ובעל הרישיון יידרש גם במקרה זה לשלם את מלוא האגרה בעדו.

 

כן, לפי תקנה 17(ב3) לתקנות העיקריות, המנהל רשאי לאשר לבעלי רישיונות מסוימים, ובכללם בעל רישיון לעורק מיקרוגל, לשלם הן אגרה בעד מתן רישיון או חידושו והן אגרה בעד הקצאת תדרים בתשלומים רבעוניים לאורך השנה. תכליתה של תקנה זו היא להקל על בעלי הרישיון המשתמשים בתדרי רדיו "יקרים", כגון מפעילי רט"ן או מיקרוגל, שלגביהם נקבעה אגרה בסכום גבוה, בתשלום האגרה, שכן כך מתאפשר לבעלי הרישיונות לפרוס את תשלום האגרה שלהם על פני ארבעה רבעונים במקום לשלם את מלוא התשלום מראש על בסיס שנתי. לנוכח ההפחתה המשמעותית בסכום האגרה בעד הקצאת התדר בתחום ה-E-Band לעומת האגרה שקיימת היום לעורקי מיקרוגל, תכלית התקנה אינה חלה, ועל כן מוצע כי הסדר זה לא יחול על רישיון E-Band קל.

 

כמו כן, לפי תקנה 17(ב5) לתקנות העיקריות, בעל רישיון לעורקי מיקרוגל זכאי להנחה עבור שימוש חוזר שהוא עושה בעורק. מאחר שמשאב התדר בתחום ה-E-Band אינו מוגבל ולכן אין סיבה לעודד חזרה על עורקים, מוצע שהסדר זה לא יחול על רישיון E-Band קל.

 

להשלמת התמונה, מאחר שמשאב התדר בתחום ה-E-Band אינו מוגבל, שתי הנחות אגרה נוספות הקבועות בתקנות העיקריות גם לא יחולו על רישיון E-Band קל:

א. ההנחה לעניין פעילות אלחוטית בפריפריה הקבועה בתקנה 17(ב2א) לתקנות העיקריות;

ב.  ההנחה לעניין קיטוב נוסף הקבועה בחלק משנה ד' לחלק ו' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות.

 

בנוסף, חלק ג' לתקנות העיקריות מסדיר בין היתר את משטר הרישוי להפעלת "תחנת שיט" ("תחנת קשר בכלי שיט או בכלי טיס ובתחנת קשר המשמשת בעיקר כלי טיס וכלי שיט"), וקובע הוראות בדבר דרכי נתינת תעודות וחידושן של התעודות ובכלל זה בחינות ובדיקות שעליהם לעמוד בהן. בתקנה 11 לתקנות העיקריות נקבע כי לשם הפעלת תחנת שיט יש חובה לקבל תעודת הפעלה. תקנה 13 לתקנות העיקריות קובעת את תנאי הכשירות למתן תעודת הפעלה, ובפסקה (6) נקבע תנאי כשירות שלפיו מבקש התעודה הוכיח להנחת דעתם של בוחנים שמינה המנהל, ידיעה מקצועית וכושר ביצוע במקצועות שדרש המנהל, כמקובל בעולם. מכוח סעיף זה מקיים המשרד בחינות הסמכה למתן תעודות להפעלת תחנות שיט. לקיום בחינות יש עלות שכוללת תשלומים לבוחנים חיצוניים ועלות טיפול פנים-משרדית. על כן, מוצע לעגן בתקנות העיקריות תשלום אגרה בעד בחינה לקבלת תעודת אלחוט בתחנת שיט.

תקנה 4

כדי לאפשר לציבור להשתמש בתחום ה-V-Band ללא צורך בקבלת רישיון מכוח הפקודה (Unlicensed) ומבלי לשלם אגרה בעד השימוש בתדרים אלחוטיים, המשרד מקדם במקביל תיקון לצו הטלגרף האלחוטי (אי תחולת הפקודה) (מס' 2), התשמ"ב-1982 (להלן – התיקון המוצע לצו), שלפיו עורקי נל"ן (נקודה לנקודה) אשר פועלים בתחום ה-V-Band, ועומדים בתנאי התיקון המוצע לצו, יהיו נתונים גם הם להוראות מסלול אישור התאמה[7]. כך, להפעלתם לא יהיה צורך בקבלת רישיון מכוח הפקודה, ולא יהיה צורך לשלם אגרה בעד רישיון או בעד השימוש בתדרים אלחוטיים. בהתאמה, מוצע כעת להחריג את תחום ה-V-Band מתחולת התקנות העיקריות ולמחוק מהתוספת הראשונה לתקנות העיקריות קו נל"ן אלחוטי הפועל בתחום התדרים העולה על 57 גה"ץ עד 66 גה"ץ.[8]

 

בנוסף, ובהמשך לאמור לעיל, מוצע לקבוע חלק משנה חדש בחלק ו' לתוספת הראשונה לתקנות העיקריות, בשם "ב'1: מיקרוגל מיוחד", ולהעביר אליו את תחום ה-E-Band שקבוע כיום בחלק משנה ב' בחלק ו' בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות. בחלק משנה ב'1 מוצע לקבוע כי גובה האגרה בעד מתן רישיון E-Band קל יהיה 3,500 ש"ח לתקופה של 10 שנים, וזאת במקום המצב כיום שבו בעל רישיון לעורק מיקרוגל צריך לשלם אגרה בעד כל תחנת קשר שהוא מפעיל. כאמור לעיל לאגרה זו שתי תכליות. התכלית הראשונה של אגרה היא לשמש מנגנון לוויסות כניסה לתחום על מנת לוודא את רצינותם של המבקשים להשתמש בתדר. התכלית השנייה של האגרה היא להיות תשלום בעד הטיפול של המשרד בהגשת בקשה לרישיון. כך מוצע לקבוע כי גובה האגרה בעד הקצאת תדר לתדרי E-Band שתשולם מדי שנה ייקבע לפי רוחב הפס המתבקש, המיועדת בין היתר לכיסוי הוצאות לצורך ניהול הליך ההקצאה במסלול "רישוי קל", אגרה שלפי השוואה בין-לאומית[9] תהיה זולה באופן יחסי.

 

בנוסף, בטיוטה תקנות הטלגרף האלחוטי (פטור מרישוי), התשע"ט-2019 (להלן – תקנות פטור מרישוי), הוצע לקבוע פטור מרישיון להחזקה ולהפעלה של מכשיר ברשת לוויינית ולקבוע כי אדם המחזיק ומפעיל מכשיר ברשת לוויינית, כגון מכשירים הפועלים ברשתות אירידיום (Iridium) או אינמרסט (Inmarsat) יהיה פטור מרישיון. בהתאם לתיקון המוצע בתקנות פטור מרישוי, כללי האסדרה בתחום הלוויין – המעוגנים בתקנות פטור מרישוי – יתמקדו במפעילים עצמם, כלומר בבעלי רישיונות למתן שירות לווייני ולא בלקוחות הקצה. הסדר כאמור קיים גם באסדרה בתחומים אחרים (כגון סלולר(,ונמצא כי ניתן להקל על ציבור המשתמשים[10]. בהתאמה, מוצע לתקן את היבט האגרה ולפטור אדם המבקש להחזיק או להפעיל מכשיר ברשת לוויינית מחובת תשלום אגרה.

 

כן מוצע לקבוע חלק חדש בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות בשם "חלק י"ב – תעודת הפעלה לתחנת שיט", ובו לקבוע כי גובה התשלום בעד בחינה לקבלת תעודת אלחוט לתחנת שיט יהיה 180 ש"ח.