תוכן עניינים

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020. 6

תיקון סעיף 7. 6

תיקון סעיף 7א(א) 6

תיקון סעיף 7א1. 6

הוספת סעיף 7א3. 7

תיקון סעיף 7ב(א2) 9

תיקון סעיף 7ב2. 9

תיקון סעיף 7ב3(א)(1) 9

תיקון סעיף 10. 9

תיקון סעיף 20ו(א)(1) 10

תיקון סעיף 21(א) 10

תיקון סעיף 67(א1)(1) 10

תיקון סעיף 69. 10

תיקון סעיף 69יא(א) 10

תיקון סעיף 69יב(א) 10

תיקון סעיף 81א1. 11

תחולה. 11

הוראת שעה. 12

הוראות נוספות. 12

הוספת תוספת שישית. 12

תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק ההוצאה לפועל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020.

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

מטרתו של החוק המוצע – ביצוע תיקונים בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 (להלן – החוק) במסגרת הוראת שעה, במטרה לסייע ליחידים ועסקים שנקלעו למצוקה בשל משבר הקורונה לפרוע את החובות שבגינם נפתחו להם תיקים בהוצאה לפועל, במטרה שהצדדים לחוב יוכלו לשוב לפעילות כלכלית מלאה.

הצורך בחוק המוצע – על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו הגבלות שונות בתקנות שעת חירום (התמודדות עם וירוס הקורונה), התש"ף-2020, בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020, ובתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. בין הגבלות אלה הוטלו הגבלות על הפעילות הכלכלית ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף. מציאות זו הקשתה על קיום שגרת עבודה רגילה, ולהגבלות השונות הייתה השפעה ניכרת על מצבם הכלכלי של חייבים, שביטויה העיקרי היה בפגיעה ניכרת בהיקף הכנסתם. בשל כך, אפשרות החייבים לשלם ולפרוע תשלומים שוטפים נפגעה גם היא באופן משמעותי, ואפשרויות התשלום הקיימות בידיהם צומצמו. חלק מהציבור, אשר בימים כתיקונם לא היה נתקל בקושי לשלם תשלומים שוטפים או חובות, נתקל במהלך התקופה המתוארת לעיל בקושי ממשי לעמוד בהתחייבויותיו.

במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית מלאה ועל מנת לתמוך בחזרה לשגרה וצמיחה מחודשת של המשק, מוצע לקבוע בהוראת שעה הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בתקופה זו.

להלן עיקרי תזכיר החוק:

עיקר 1 – התיקון יחול על תיקים לביצוע פסקי דין כספיים ועל חיובים כספיים שדינם כפסק דין, על תיקי תובענות לסכום כספי, על תיקי שטרות ועל תיקי מזונות של הביטוח הלאומי (להלן – התיקים).

עיקר 2 – הארכת תקופת האזהרה בתיקים שייפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף במטרה לתת לחייבים פרק זמן נוסף להתאושש מבחינה תעסוקתית וכלכלית ולפעול להסדרת החוב. תקופת האזהרה תוארך ב-30 ימים כך שבמקום תקופת אזהרה של 21 ימים בתיקי פסק דין ו-30 ימים בתיקי תובענות ושטרות תוארך תקופת האזהרה לתקופה של 51 ימים ו-60 ימים בהתאמה. תקופת האזהרה, היא תקופה בה חייב יכול: (1) אם מדובר בתיק פסק דין – לשלם את החוב, או לבקש להתייצב בפני רשם ההוצאה לפועל על מנת שיקבע לו צו חיוב בתשלומים; (2) אם מדובר בתיק שטרות או תובענות – פרט לאפשרות לבקש צו חיוב בתשלומים, רשאי החייב גם להגיש התנגדות לביצוע החוב. בתקופת האזהרה, לא ננקטים כנגד החייבים הליכי גביה. כך למשל, לא מוטלים עיקולי בנק ומשכורת, אשר יכולים להקשות על ההתאוששות הכלכלית של החייבים. בנוסף, בתקופה האזהרה לא חלה בתיקי תובענות ושטרות ריבית הפיגורים, אלא נגבית ריבית משפטית בסיסית בלבד. על כן, הארכת תקופת האזהרה, לצד ביצוע פעולות מטעם הרשות להנעת חייבים לשלם, תאפשר לחייבים זמן נוסף על מנת להתאושש כלכלית ולשלם את חובם בטרם יינקטו הליכי ההוצאה לפועל, ובטרם החוב ירחק מערכי הקרן שלו.

יחד עם זאת, על מנת שהחייב לא ינצל את הארכת המועדים לרעה, מוצע כי רשם יוכל לקצר את הארכת התקופות, לבקשת זוכה, אם סבר שהחייב יכול לשלם את החוב במלואו, שהחייב מנצל את ההליך לרעה – כגון לצורך הברחת נכסים בתקופה זו – או במקרה שהחייב והזוכה הסכימו על הסדר מיטיב יותר עבור החייב אחרי חקיקת חוק זה ולפני פתיחת התיק בהוצאה לפועל, והחייב לא עמד בתשלומים שנקבעו. יוער כי האפשרות המעשית לקצר את הארכת התקופות עדיין מצויה בבחינה. כמו כן, חלופות נוספות להתמודדות עם קשיים אלה אף הן מצויות עדיין בבחינה.

הארכת תקופת האזהרה משליכה על מועדים אחרים הקבועים בחוק כתלות במועד המצאת האזהרה, ועל כן מוצע לתקנם בהתאמה. כך לדוגמא, מוצע להאריך ב- 30 ימים את המועד להוצאת הזמנה לבירור או צו הבאה. כמו כן, מוצע בהתאם להאריך ב- 30 ימים את התקופה לגביית חוב במסלול המקוצר.

עיקר 3 – מוצע לדחות חלק מההחזר שהזוכה זכאי לקבל על שכר טרחת עורך דין לתום תקופת האזהרה, כך שחייב שפועל בתוך תקופה זו לתשלום החוב באופן מלא או בתשלומים ישלם רק חלק מההחזר עבור שכר הטרחה. בהתאם לכך, מוצע כי בשלב פתיחת התיק ייזקף שכר טרחה בשיעור קבוע, ורק אם חייב לא שילם את חובו בתקופת האזהרה תיזקף לחוב יתרת החזר שכר הטרחה.

עיקר 4 – מוצע לקבוע הסדר מיוחד לתשלום החוב בתשלומים ביחס לחובות שגובהם עד 50,000 ₪. בהסדר זה, החייב יידרש לשלם את חובו בתקופה של עד 18 חודשים לצד תשלום ריבית על פריסת החוב לתשלומים. מטרת ההסדר היא לתמרץ חייבים שאינם יכולים לפרוע את חובם בתשלום אחד, אך יש באפשרותם לשלם את החוב על פני תקופה ארוכה יותר, לשלם את החוב בצורה פשוטה ויעילה עבור שני הצדדים. מנתוני רשות האכיפה והגבייה עולה כי 89% מהתיקים שנפתחו בהוצאה לפועל במשך 15 החודשים האחרונים היו בשיעור של עד 50,000 ₪, ועל כן הפתרון המוצע יאפשר מענה רחב ופשוט ביחס לרוב התיקים הצפויים להיפתח בהוצאה לפועל. במסגרת ההסדר מוצע לקבוע כי חייב שישלם את החוב בתשלומים שמפורטים בתוספת השישית לחוק, הקובעים פריסה של החוב עד 18 חודשים בהתאם לגובהו , יקבל הפחתה בשיעור של 50% מהריבית. על פי המנגנון המוצע, חייב שמבקש להיכנס להסדר המיוחד, צריך להתחיל לשלם את החוב בתוך 45 ימים ממועד קבלת האזהרה לפי טבלת התשלומים הקבועה בתוספת השישית. על החייב להגיש הודעה ללשכת ההוצאה לפועל בה הוא יודיע על רצונו להיכלל בהסדר המיוחד. חייב שייכלל בהסדר המיוחד, יקבל כאמור, הפחתה של הריבית בשיעור של 50% מהריבית, וכל עוד הוא עומד בהסדר, לא יינקטו נגדו הליכים וכן לא יתווסף לו שכר טרחה נוסף. בדומה להסדר של חייב המשלם לפי הוראת תשלומים בשיעורים בסימן ב' בפרק ז' לחוק, מוצע לקבוע שאין בהפחתת הריבית הכוללת כדי להפחית מריבית הבסיס של חוב בו חלה ריבית הסכמית. זוכה בתיק כאמור יהיה רשאי לפנות לרשם בבקשה להתאים את ההפחתה של הריבית לריבית הבסיס ההסכמית, והרשם יקטין את ההפחתה כך שלא תפגע בריבית הבסיס.

כמו כן, מוצע לאפשר לזוכה לפנות לרשם ההוצאה לפועל ולבקש להחריג את החייב מתחולת ההסדר המיוחד אם סבר שהחייב יכול לפרוע את חובו באופן מיידי, שהוא מנצל את ההליך לרעה – לרבות לצורך הברחת נכסים – או שהזוכה הגיע עם החייב להסדר מיטיב לאחר חקיקת הוראת השעה ולפני פתיחת תיק ההוצאה לפועל, והחייב לא עמד בהסדר. הרשם יבחן את בקשת הזוכה ויחליט האם להחריג את החייב מתחולת ההסדר המיוחד. במקרה שבו טוען הזוכה לקיומו של הסדר מיטיב, יבחן הרשם את מכלול ההסדר שנקבע עם החייב והאם היה בהסדר זה כדי להיטיב עם החייב הספציפי הנידון. כמו כן, בהמשך לזכותו של הזוכה לפנות לרשם ולבקש לשנות את הפחתת הריבית על מנת לשמור על שיעור ריבית הבסיס כאמור לעיל, לא יראה הרשם בהסדר הקובע ריבית בסיס כהסדר שמיטיב פחות בשיעור הריבית שלו מהסדר זה.

עיקר 5– תיקונים הנוגעים לכלל תיקי ההוצאה לפועל:

(1) תיקון סעיף 7א1 לחוק והארכת התקופות לתשלום החובות: סעיף 7א1 לחוק קובע כי ניתן לשלם את החוב בתוך 3 שנים אם סכום החוב אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים, ובתוך 4 שנים אם החוב עולה על 100,000 שקלים חדשים. מוצע להעניק לרשם סמכות לקבוע שחייב יוכל לשלם את חובו בתקופה ארוכה יותר, אם סבר שהחייב יוכל לפרוע את חובו בתקופה זו, ובלבד שהארכת התקופה לא תעלה על שנה. זאת, על מנת לתת מענה למקרים שבהם על אף שהחייב נמצא במצוקה כלכלית הוא יוכל לשלם את חובו בתקופה זו. תוצאה זו עדיפה לכל הצדדים, שכן היא מובילה לתשלום החוב בתקופת זמן סבירה, מבלי הצורך להגיע להליך חדלות פירעון.

(2) איחוד תיקים: מוצע להסמיך את רשם ההוצאה לפועל אשר דן בבקשה של חייב למתן צו תשלומים, לאחד מיוזמתו את תיקי החייב ולקבוע לו צו תשלומים אחד בכל התיקים בהתאם ליכולתו של החייב. במקרה שבו עשה הרשם שימוש בסמכות זו, יקבע בהחלטתו את שיעור התשלומים שהחייב נדרש לשלם ועל כן לא יחול בעניין זה התנאי בדבר תשלום של שלושה אחוזים מגובה החוב לפתיחת תיק איחוד.

(3) הוראות לעניין עיקול מיטלטלין: מוצע כי לא ניתן יהיה לנקוט בהליך מסוג עיקול מיטלטלין אלא אם כן חלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה, ורק אם החוב בתיק עולה על 2,500 ₪. זאת, על מנת להבטיח שהשימוש בהליך זה נעשה רק לאחר שמוצו הליכים אחרים שפגיעתם בחייבים פחותה.

(4) הקפאת נקיטתם של הליכים מסוימים: מוצע לקבוע כי בתקופה של שלושה חודשים בלבד ממועד פרסומו של חוק זה, לא יינקטו הליכי תפיסה של רכבים. עוד מוצע כי בתקופה של שישה חודשים ממועד הפרסום לא יינקטו הליכי הבאה לפי פרק ז'2 לחוק. לשר המשפטים סמכות להארכת התקופות האמורות.

ג. השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

החוק מתקן את סעיפי החוק העוסקים בתקופות לביצוע פעולות על ידי החייב וכן התקופות לנקיטת הליכי גבייה, בשכר טרחת עורכי דין, בתקופות לתשלום חוב בתשלומים וכן מוסיף הסדר חדש לתשלום חוב בתשלומים.

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה וברשויות אחרות

אין.

ה. נוסח החוק המוצע:

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020

החל ביום פרסומו של חוק זה ועד שנה מיום פרסומו (להלן – תקופת הוראת השעה) יקראו את חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 [1] (להלן – החוק העיקרי), כך:

תיקון סעיף 7

בסעיף 7 לחוק העיקרי:

(א) בסעיף קטן (א) במקום "בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה" יבוא "בתוך תקופה של 50 ימים מיום המצאת האזהרה" אחרי המילים "לא תפחת התקופה מ-10 ימים;" יבוא "בבקשת ביצוע לביצוע משכון או משכנתה, פסק דין לפינוי מקרקעין כאמור בסעיף 64 לחוק או פסק דין למזונות שהזוכה בו אינו המוסד לביטוח לאומי תיכלל באזהרה הוראה לפיה על החייב למלא אחר פסק הדין או לשלם את החוב הפסוק בתוך תקופה של 20 ימים מיום המצאת האזהרה;".

(ב) בסעיף קטן (א1) במקום "21 ימים" יבוא "51 ימים".

תיקון סעיף 7א(א)

בסעיף 7א(א) לחוק העיקרי במקום "20 ימים" יבוא "50 ימים".

תיקון סעיף 7א1

בסעיף 7א1 לחוק העיקרי:

(1) אחרי המילים "בבקשת חייב לפי סעיף 7א(א)" יבוא "או בהחלטה של רשם ההוצאה לפועל לפי סעיפים 7א(ג), 69, 69יג(ב)(1) או 74יא".

(2) האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), שוכנע רשם ההוצאה לפועל במועד מתן צו התשלומים או במועד מאוחר יותר כי חייב שאינו יכול לפרוע את חובו בתקופות המנויות בסעיף קטן (א) יוכל לפרוע את חובו בתוך תקופה ארוכה יותר בשל שינוי עתידי הצפוי ביכולת הפירעון שלו, רשאי הוא להאריך את תקופת תשלום החוב תוך שהוא מפרט בהחלטתו את הנימוקים לכך, ובלבד שההארכה של תקופת התשלום לא תעלה על שנה.

(ג) האריך רשם ההוצאה לפועל את תקופת התשלומים כאמור בסעיף קטן (ב), יבחן בחלוף שנה ממועד מתן החלטתו, או בחלוף תקופה אחרת שיקבע במועד מתן החלטתו, האם התנאי בדבר יכולת החייב לפרוע את החוב בתוך התקופה שנקבעה בהחלטתו לפי סעיף קטן (ב) ממשיך להתקיים. לשם כך, יורה הרשם לחייב להגיש, במועד שקבע לבחינת התנאי בדבר יכולת החייב כאמור, הצהרה כמפורט בסעיף 7א(א)(1) וכתב ויתור על סודיות לפי סעיף 7א(א)(2). מצא הרשם כי התנאי האמור אינו מתקיים, יחולו הוראות סעיף 7א2."

הוספת סעיף 7א3

אחרי סעיף 7א2 לחוק העיקרי יבוא:

"הסדר מיוחד

7א3

(א) חייב שחובו אינו עולה על 50,000 ₪, רשאי לשלם את חובו בתשלומים כמפורט בתוספת השישית לחוק ולפי הוראות סעיף זה, ובלבד שהתשלום הראשון בוצע בתוך 45 ימים ממועד המצאת האזהרה לחייב; שאר התשלומים ישולמו באופן רציף, כשכל תשלום ישולם עד 30 ימים מהמועד לביצוע התשלום שקדם לו.

(ב) חייב כאמור בסעיף קטן (א) יגיש למנהל לשכת ההוצאה לפועל הודעה בכתב על רצונו לשלם את החוב לפי ההסדר האמור בסעיף זה; החייב יפרט בהודעה את מספר התיק שעליו יש להחיל את ההסדר מיוחד, את מספר הטלפון הנייד שבאמצעותו ניתן ליצור עמו קשר או אמצעי קשר אחר שלו, וכן יצרף אישור על ביצוע התשלום הראשון של החוב בהתאם להוראות סעיף 69ב4(ג)(1) או 69ב4(ג)(2).

(ג) הגיש חייב הודעה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיפים 69ב5, 69ב6, 69ב8 ו- 69ב9 בשינויים המחויבים; על אף האמור בסעיף 69ב9(ב), כל הליכי הגבייה בתיק יעוכבו באופן מיידי במועד החלת ההסדר המיוחד בתיק.

(ד) בתקופת תשלום החוב לפי ההסדר המיוחד תיצבר לחוב ריבית בשיעור של 50 אחוזים משיעור הריבית שהייתה אמורה להתווסף לחוב אלמלא החלת ההסדר הקבוע בסעיף זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 69ב12 בשינויים המחויבים.

(ה) בתקופת תשלום החוב לפי ההסדר המיוחד, לא תתווסף יתרת שכר הטרחה לפי סעיף 10(א2);

(ו) לא שילם החייב במועדו לפחות תשלום אחד לפי ההסדר המיוחד, רשאי הזוכה להגיש בקשה למנהל לשכת ההוצאה לפועל להוציא את החייב מתחולת ההסדר המיוחד, ויצרף לבקשה תצהיר וכל מסמך התומך בה; לעניין זה, יראו תשלום במועד כתשלום שבוצע בתוך 30 ימים מהמועד שבו נדרש החייב לשלם את התשלום כאמור בסעיף קטן (א), זאת למעט התשלום הראשון כאמור בסעיף (א).

(ז) הגיש הזוכה בקשה כאמור בסעיף קטן (ו), ומנהל הלשכה מצא כי התקיים התנאי האמור בסעיף קטן (ו), יוציא מנהל הלשכה את החוב מההסדר המיוחד וישלח על כך הודעה לצדדים בתיק. מנהל לשכת ההוצאה לפועל יעביר את בקשת הזוכה להוצאת החוב מתחולת ההסדר המיוחד להחלטה של רשם ההוצאה לפועל אם נתקל בקושי להחליט בדבר או בכל קושי אחר, או אם סבר שנסיבות המקרה עשויות להצדיק אי הוצאת החוב מההסדר המיוחד.

(ח) הוצא החוב מתחולת ההסדר המיוחד כאמור בסעיף קטן (ז), יבוטל עיכוב ההליכים בתיק כאמור בסעיף קטן (ג), תבוטל הפחתת הריבית כאמור בסעיף קטן (ד) ויחולו הוראות סעיף 69ב16 בשינויים המחויבים.

(ט) חייב רשאי להגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל שלא להוציא את חובו מההסדר המיוחד בשל אי התקיימות התנאי האמור בסעיף קטן (ו) או מטעמים המצדיקים שלא להוציאו מההסדר, ויצרף לבקשה תצהיר או מסמכים לתמיכה בבקשה.

(י) רשם ההוצאה לפועל רשאי להחליט שלא להוציא את החייב מההסדר המיוחד אם מצא כי לא התקיים התנאי האמור בסעיף קטן (ו) או כי מתקיימים טעמים המצדיקים שלא להוציאו מההסדר, בין השאר בהתחשב במספר התשלומים ששילם החייב ובנסיבות אי-התשלום.

(יא) זוכה רשאי להגיש בכל עת לרשם ההוצאה לפועל בקשה להוציא את החייב מההסדר המיוחד בהתקיים אחד מאלה:

(1) יכולתו הכלכלית של החייב מאפשרת לו לפרוע את החוב במלואו;

(2) החייב מנצל לרעה את ההליך, ובין השאר קיים חשש ממשי כי החייב יבריח את נכסיו מהנושה בתקופה זו לצורך סיכול הליך הגבייה;

(3) הזוכה כרת עם החייב, לאחר תחילת הוראת השעה ובטרם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, הסכם לתשלום החוב הזהה להסדר המיוחד המופיע בסעיף 7א3 לחוק או הסדר המיטיב עם החייב בהתאם לצרכיו לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע במסגרתו, ובלבד שהזוכה גילה לחייב במועד כריתת ההסכם שאי עמידה בתנאי ההסכם תהווה עילה להחרגת החייב מתחולת ההסדר המיוחד בהוצאה לפועל."

תיקון סעיף 7ב(א2)

בסעיף 7ב(א2) לחוק העיקרי –

(1) במקום "45 ימים" יבוא "60 ימים".

(2) בסופו יבוא "ובלבד שחלף המועד האחרון להגשת ההתנגדות לפי סעיף 81א(ג) או 81א1(ד) לחוק, לפי העניין."

תיקון סעיף 7ב2

בסעיף 7ב2 לחוק העיקרי במקום "45 ימים" יבוא "75 ימים".

תיקון סעיף 7ב3(א)(1)

בסעיף 7ב3(א)(1) לחוק העיקרי במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים".

תיקון סעיף 10

בסעיף 10 לחוק העיקרי –

בסעיף קטן (א) אחרי המילים "שנקבע לפי סעיף 81 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961" יבוא "(בסעיף זה- שכר עורך הדין בתיק)".

אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), במועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל ייזקף לחוב שכר עורך דין כמפורט להלן (בסעיף זה – שכר עורך דין במועד פתיחת התיק):

(1) בעד הגשה לביצוע של פסק דין לפי סעיף 6 – 384 ₪;

(2) בעד הגשה לביצוע של שטר לפי סעיף 81א – 141 ₪;

(3) בעד הגשה לביצוע של תביעה בסכום קצוב לפי סעיף 81א1 – 236 ₪.

(א2) ההפרש בין שכר עורך הדין בתיק לשכר שנזקף לחוב במועד פתיחת התיק ייזקף לחוב עם קבלת בקשת הזוכה לנקוט הליכים בתיק לאחר מסירת האזהרה ותום המועד הנקוב בה.

תיקון סעיף 20ו(א)(1)

10.

בסעיף 20ו(א)(1) לחוק העיקרי במקום "שמונה" יבוא "תשעה".

תיקון סעיף 21(א)

11.

בסעיף 21(א) לחוק העיקרי אחרי המילים "בדרך אחרת" יבוא "ובלבד שחלפו שישה חודשים ממועד המצאת האזהרה לחייב והחוב הפסוק או החובות הפסוקים במצטבר עולים על 2,500 שקלים חדשים".

תיקון סעיף 67(א1)(1)

12.

בסעיף 67(א1)(1) לחוק העיקרי במקום "21 הימים" יבוא "51 ימים".

תיקון סעיף 69

13.

בסעיף 69 לחוק העיקרי אחרי סעיף קטן (ב) יבוא –

(ב1) רשם הוצאה לפועל, אשר קבע לחייב צו תשלומים לפי סעיף זה, סעיף 7א(ג) או סעיף 69יג(ב)(1) יהיה רשאי לאחד את תיקי החייב ולקבוע כי הצו יחול על כלל חובות החייב. אוחדו תיקי החייב יחולו הוראות סעיפים 74ד, 74ה, 74יא, 74יב , 74יג ו-74טו לחוק, בשינויים המחויבים.

תיקון סעיף 69יא(א)

14.

בסעיף 69יא(א) לחוק העיקרי במקום "30 ימים" יבוא "60 ימים".

תיקון סעיף 69יב(א)

15.

בסעיף 69יב(א) לחוק העיקרי במקום "חודשיים" יבוא "90 ימים".

16.

בסעיף 74ט לחוק העיקרי:

(1) בכל מקום שבו כתוב "69ג(א)" יבוא "7א1".

(2) במקום הסיפה המתחילה במילים "יקבע כי החייב" יבוא "יחולו הוראות סעיף 7א2".

17.

בסעיף 81א(ג1) לחוק העיקרי במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים".

18.

בסעיף 81א1 לחוק העיקרי:

(1) בסעיף קטן (ד)(1) לחוק העיקרי במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים".

(2) בסעיף קטן (ה)(1) לחוק העיקרי במקום "שלושים ימים" יבוא "60 ימים".

תיקון סעיף 81א1

19.

אחרי סעיף 81א1 לחוק יבוא:

81א1א

על אף האמור בסעיפים 7(א), 7א(א), 81א(ג1) ו- 81א1(ד)(1), רשאי רשם ההוצאה לפועל להקדים את המועדים המנויים בסעיפים אלו (בסעיף זה- מועדים לביצוע פעולות מטעם החייב) אם מצא לבקשת זוכה, שמתקיים אחד מאלה, ובלבד שלא יוקדם המועד לפני המועד שהיה קבוע באותו סעיף בטרם הוראת השעה:

(1) החייב מנצל לרעה את הארכת המועד לביצוע פעולות מטעם החייב, ובין השאר קיים חשש ממשי כי החייב יבריח את נכסיו מהנושה בתקופה זו לצורך סיכול הליך הגבייה;

(2) יש ביכולתו של החייב לשלם את החוב במלואו;

(3) הזוכה כרת עם החייב, לאחר תחילת הוראת השעה ובטרם פתיחת התיק בהוצאה לפועל, הסכם לתשלום החוב הזהה להסדר המיוחד המופיע בסעיף 7א3 לחוק או המיטיב עמו בהתאם לצרכיו לעומת הסדר זה, והחייב לא עמד בהסדר התשלומים שנקבע במסגרתו, ובלבד שהזוכה גילה לחייב במועד כריתת ההסכם שאי תשלום לפי ההסכם יהווה עילה להקדמת המועדים לביצוע פעולות מטעם החייב .

תחולה

20.

(א) הוראת השעה תחול על תיקי הוצאה לפועל שנפתחו לאחר מועד תחילת הוראת השעה ועד תום תוקפה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) ההוראות בדבר סעיפים 7א1, 21(א)ו- 69 לחוק וכן ההוראות הנוספות המפורטות בסעיף 24 להוראת השעה יחולו על כלל התיקים בהוצאה לפועל.

(ג) בתקופת הוראת השעה, סעיף 69א לא ייקרא ולא יחולו כללי המנהל שנקבעו לפיו על תיקים שייפתחו בתקופת תוקפה של הוראת השעה.

הוראת שעה

21.

תוקפה של הוראת השעה כאמור בסעיף 1 לשנה מיום פרסומה; שר המשפטים רשאי להאריך את תקופת הוראת השעה לתקופות נוספות של שלושה חודשים כל אחת, ובלבד שמשך כל תקופת תוקפה של הוראת השעה, לא יעלה על 18 חודשים.

הוראות נוספות

22. (

(א) בתקופה של שלושה חודשים ממועד פרסום חוק זה לא יינקטו הליכים לעיקול רכב לפי סעיף 21א לחוק העיקרי, למעט עיקול ברישום של רכב במשרד הרישוי.

(ב)

בתקופה של שישה חודשים לא יינקטו הליכי הבאה לפי פרק ז'2 לחוק, ולא יורה רשם ההוצאה לפועל על הבאת החייב בצו הבאה לפניו אלא אם ראה דחיפות בביצוע ההליך. המועד לביצוע צו הבאה האמור בסעיף 74טז לחוק העיקרי מוארך בתקופה בה לא ניתן לבצע צווי הבאה לפי סעיף זה.

(ג)

לשכת ההוצאה לפועל לא תקבל בקשה למתן צו הבאה, אלא אם כן צוינו בה הנימוקים לדחיפותה.

(ד)

שר המשפטים רשאי להאריך בצו את תקופת ההוראה האמורה בסעיף זה.

הוספת תוספת שישית

23.

אחרי התוספת החמישית לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת שישית

סעיף 7א3 (א)/(ד)

טור א' סכום החוב בשקלים חדשים	טור ב' תשלום חודשי מזערי בשקלים חדשים
עד 1,000	250
מעל 1,000 עד 5,000	750
מעל 5,000 עד 10,000	800
מעל 10,000 עד 15,000	1,000
מעל 15,000 עד 20,000	1,300
מעל 20,000 עד 25,000	1,400
מעל 25,000 עד 35,000	2,000
מעל 35,000 עד 50,000	2,800"

[1] ס"ח התשכ"ז, עמ' 116; התשע"ט, עמ' 220.