טיוטת צו הארכיונים (הכרזה על מוסדות מדינה), תש"ף-2020

 

 

 

בתוקף הסמכות לפי סעיף 1 לחוק הארכיונים התשט"ו - 1955[1] (להלן – החוק), שהועברה אלי[2],  ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

 

בנימין נתניהו

ראש הממשלה

 

_________, התש"ף (_______, 2020)

(חמ – ___3-4251___)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

                                                                    דברי הסבר:

 

חוק הארכיונים, התשט"ו -1955 (להלן – "החוק" או "חוק הארכיונים") קובע הוראות לגבי הטיפול בחומר ארכיוני, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, ובכלל זה הוראות בעניין שמירתו והעמדתו לעיון הציבור.

סעיף 4 לחוק הארכיונים קובע כי חומרים ארכיונים של "מוסדות מדינה", שאינם מצויים בשימוש עוד ואינם מיועדים לביעור, יופקדו בארכיון המדינה.

הוראות נוספות מכוח חוק הארכיונים החלות על "מוסדות מדינה" נוגעות לסמכויות הפיקוח והבדיקה של גנז המדינה ולביעור חומר ארכיוני במוסדות מדינה.

המונח "מוסדות מדינה" מוגדר בסעיף 1 לחוק (סעיף ההגדרות) כך: "מוסד ממוסדות המדינה – לרבות תאגיד ממלכתי או ממשלתי וכן מוסד ממלכתי שהוקם על פי חיקוק, שהממשלה, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, הכריזה עליהם בצו כמוסד המדינה לענין חוק זה".

במהלך השנים מאז חקיקת החוק הוכרזו בצו 27 תאגידים ממשלתיים ומוסדות אחרים שהוקמו על פי חיקוק כמוסדות מדינה לעניין חוק הארכיונים.

כעת מבוקש להכריז על שלושה גופים נוספים כמוסדות המדינה לצורך החלת חוק הארכיונים עליהם וזאת על מנת לוודא כי החומרים הארכיונים שברשותם יישמרו בתנאים הנדרשים, יבוערו רק במועדם ובהתאם לנהלים המקצועיים של ארכיון המדינה, וככל שמדובר בחומרים ארכיוניים שנועדו לשמירה לצמיתות - יופקדו בארכיון המדינה במועד ויישמרו בו למען הדורות הבאים.

למעשה כל הגופים בצו זה באים להחליף מוסדות מדינה שחדלו להתקיים או ששינו את המבנה התאגידי שלהם כמפורט להלן.

בקשה זו, מובאת לנוכח ההכרה בחשיבות פעולותיהם של שלושת הגופים האלו בתוך הממשל הישראלי, כמפורט להלן לגבי כל אחד מהם:

 

 

 

 

 

 

 

תאגיד השידור הישראלי (להלן – "התאגיד")

תאגיד השידור הישראלי הוא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק השידור הציבורי הישראלי, תשע"ד-2014 (להלן – "חוק השידור הציבורי") על מנת להחליף רשות השידור, אשר החוק הורה על סגירתה. התאגיד החל לשדר, בטלוויזיה וברדיו, ב-15 במאי 2017.

חוק השידור הציבורי מגדיר בסעיף 7 את תפקידי התאגיד וביניהם:

1. קיום שידורים וסיפוק סוגי תוכן שונים באמצעים חזותיים, קוליים וכתובים, בטלוויזיה, ברדיו ועל גבי רשת האינטרנט.
2. סיפוק תוכן חדשותי ותוכן בענייני היום, באופן מקצועי, הגון, אחראי, עצמאי, ביקורתי, נטול פניות ואמין, בשקיפות ותוך הפעלת שיקול דעת עיתונאי ונאמנות לאמת העובדתית ולחובת הדיווח לציבור.
3. סיפוק תוכן מגוון הפונה לילדים ולנוער, ויקדם יצירה של תוכן ערכי, חינוכי ולימודי לילדים ולנוער.
4. סיפוק תוכן הפונה למגוון האוכלוסיות והזרמים בחברה הישראלית, ובכלל זה שידורים בשפה העברית, שידורים בשפה הערבית לאוכלוסייה הערבית בישראל ושידורים בשפות נוספות הרווחות בחברה הישראלית.

 

 

עוד נקבע בסעיף 7 לחוק השידור הציבורי כי במילוי תפקידיו כאמור לעיל יפעל התאגיד –

1.  להרחבת ההשכלה והדעת;

2.  לקידום התרבות, היצירה האיכותית הישראלית המקורית, והמוזיקה הישראלית;

3.  לקידום החדשנות בתחום תוכן השידורים והפצתם ובטכנולוגיות השידור;

4.  לטיפוח ולקידום השפה העברית.

 

רשות השידור הוכרזה כמוסד מדינה לצורך חוק הארכיונים בצו הארכיונים (הכרזה על מוסדות המדינה), תשכ"ו-1966 הממשלה מיום 27.3.1966[3]. לנוכח החשיבות שבשמירת חומריה של הרשות הציבורית הישראלית האמונה על השידור הציבורי, יש להכריז בצו על תאגיד השידור הציבורי כמוסד מדינה לצורך חוק הארכיונים במקום רשות השידור.

 

 

 

 

נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (להלן – "נתיבי ישראל")

חברה ממשלתית האחראית על תכנון, פיתוח ואחזקת רשת הכבישים הבינעירונית בישראל ופיתוח מסילות הרכבת. החברה עוסקת בתכנון, פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות מחלפים וגשרים. נתיבי ישראל הוקמה בשנת 2004, ראשית תחת השם "החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ" והחליפה את מחלקת העבודות הציבוריות (מע"צ), שהיתה יחידת סמך במשרד התחבורה. בשנת 2012 הוחלף שמה לשם הנוכחי.

החברה מפקחת על התנועה ומנהלת למעלה מ-7,000 ק"מ של כבישים, 1,200 גשרים ומנהרות ועשרות אלפי תמרורים, שלטים ונקודות מאור.

בין תפקידי נתיבי ישראל:

1.  התווית אסטרטגיית התחבורה של מדינת ישראל בהתאם למדיניות משרד התחבורה.

2.   הגברת הבטיחות בכבישים וטיפול במוקדי סיכון כחלק מהמאבק בתאונות הדרכים.

3.   חיבור הפריפריה למרכז ושיפור הנגישות למוקדי תעסוקה.

4.   אחזקת כבישים על פי סטנדרטים בינלאומיים.

5.   שמירה על ערכי הנוף והסביבה והשתלבות בקהילה.

 

לנוכח מרכזיותה של נתיבי ישראל במדיניות התחבורה של מדינת ישראל וכן לנוכח החלפתה את מע"צ אשר היתה כאמור יחידת סמך במשרד התחבורה ומכוח כך היתה כפופה לחוק הארכיונים, ישנה חשיבות רבה בהכרזה על נתיבי ישראל כמוסד מדינה לצורך חוק הארכיונים על מנת לוודא את שמירת חומריה הארכיונים לדורות הבאים.

 

 

 

 

 

 

 

 

חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ:

ביום 17 בפברואר 2005, בוטלה רשות הנמלים אשר ניהלה והפעילה את הנמלים בישראל, ובמקומה הוקמו ארבע חברות ממשלתיות עצמאיות, אשר שלוש מהן הוסמכו להפעיל נמל מהנמלים חיפה, אשדוד ואילת. החברה הרביעית חברת נמלי ישראל – פיתוח ונכסים בע"מ, הוקמה על מנת לנהל ולפתח את המקרקעין ותשתיות הנמלים, במטרה ליצור הפרדה תאגידית בין תפעול הנמלים לניהולם ופיתוחם.

חברת נמלי ישראל מקימה, מפתחת ומשכללת את נמלי הים המסחריים בחיפה, באשדוד ובאילת ומופקדת על הקמת הנמלים החדשים: נמל הדרום באשדוד, ונמל המפרץ בחיפה, לתועלת המשק ולקידום כלכלת ישראל.

חברת נמל אילת הופרטה בתחילת שנת 2013, והיא איננה חברה ממשלתית יותר. על כן, אין צו זה נוגע אליה.

חברת נמל אשדוד בע"מ וחברת נמל חיפה בע"מ עומדות לקראת הפרטה.

 

סמכות ראש הממשלה

הממשלה העבירה את סמכויותיה לפי חוק הארכיונים אל ראש הממשלה, ומכאן שבידי ראש הממשלה הסמכות להכריז על הגופים האמורים לעיל כמוסדות המדינה לצורך חוק הארכיונים וזאת בכפוף לקבלת אישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת.