תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020.

ב.  עיקרי החוק המוצע והצורך בו
נוכח מצב החירום השורר בישראל שבעטיו התקינה הממשלה שורה ארוכה של תקנות שעת חירום, לשם התמודדות עם הנסיבות הקיצוניות שנוצרו במדינה בשל המגפה העולמית של נגיף הקורונה החדש והמחייבות שימוש יוצא דופן באמצעים חריגים, הוסמך שירות הביטחון הכללי (להלן: "השירות") לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. זאת, ראשית, במסגרת תקנות שעת חירום  שהותקנו על ידי הממשלה ביום 17.03.20, ובהמשך במסגרת החלטת ממשלה מס' 4950 מיום 31.03.20 (להלן: "החלטה 4950"), מכוח הוראת סעיף 7(ב)(6) לחוק שירות הביטחון הכללי, התשס"ב-2002 (להלן: "חוק השב"כ"), ובאישור ועדת הכנסת לענייני השירות.

 

במסגרת הסמכה זו, הוסמך השירות לסייע למשרד הבריאות באמצעות זיהוי נתוני מיקום ונתיבי תנועות של חולה בתקופה של 14 ימים שקדמו לאבחונו וזיהוי מי שבאו עמו במגע לאורך תקופת הדגירה של המחלה, לטובת איתור מי שהיה עלול להידבק ממנו, ובאמצעות העברת פרטי המידע הדרושים בעניין למשרד הבריאות, על מנת שזה יוכל לתת הנחיות לחולים, לאנשים שבאו במגע קרוב עמם ולציבור הרחב.

 

כנגד הסמכה זו הוגשו מספר עתירות לבג"ץ (בג"ץ 2190/20 עו"ד בן מאיר נ' ראש הממשלה, בג"ץ 2135/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' ראש הממשלה, בג"ץ 2141/20 עדאלה המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' ראש הממשלה, בג"ץ 2187/20 ארגון העיתונאים בישראל נ' ראש הממשלה).

לנוכח מצב החירום המתמשך השורר בישראל ולאור הצורך הקיים בהמשך ההתמודדות עם הנסיבות שנוצרו במדינה בשל המגיפה העולמית של נגיף הקורונה החדש, נבחנה האפשרות להמשיך ולהסתייע בשירות כאמור, והוחלט כי יש לכך הצדקה. זאת, בין היתר, על יסוד המלצת צוות שרים שהוקם מכוח החלטה 4950, אשר נדרש לבחון את האפקטיביות של הסתייעות בשירות לפי החלטה זו, ובמידת הצורך להציע חלופות והמלצות לשינויים בהחלטה האמורה, ומצא כי לעת הזו לא קיימת חלופה אחרת; וכן בשים לב לצורך בהמשך צמצום התפשטות המגיפה והאטת קצב התפשטותה, ככל הניתן, באמצעות איתור במהירות של כל מי שנחשפו לחולה, ובפרט לאור הצורך במניעת התפשטות מחדש של המחלה לאחר הסרת מגבלות התנועה הגורפות, פתיחתו של המשק באופן הדרגתי וחזרת מיליוני אזרחים לחיי שגרה.

יצוין, כי הצורך בהמשך הסתייעות בשירות התבסס במידה רבה על חוות הדעת האפידמיולוגית של ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות מיום 25.4.20, ממנה עלה כי הסיוע שניתן על ידי השירות בביצוע חקירה אפידמיולוגית באמצעות איתור אנשים שבאו במגע קרוב עם חולים הינו נחוץ והכרחי גם בעת הנוכחית, וזאת על מנת להמשיך ולצמצם, ככל הניתן, את התפשטות המחלה. הודגש בה, ודבר זה עדיין תקף בהתאם לחוות דעת אפידמיולוגית של סגן ראש שירותי בריאות הציבור מיום 18.05.20, כי קיימת חשיבות בהמשך ההסתייעות בשירות גם ובעיקר כאשר מוסרות באופן מדורג מגבלות הפעילות והתנועה שהוטלו על הציבור, באופן שמחדד את הצורך באיתור מהיר של האנשים שצריכים לשהות בבידוד.

עוד יצוין, כי למהירות התגובה במקרה של איתור חולה חדש, יש חשיבות מרכזית וקריטית לבלימת התפרצות של מחלה מידבקת: כאשר אדם נדבק בנגיף הקורונה חולפים בממוצע כ- 3-4 ימים עד שהוא מתחיל להיות מידבק, ורק לאחר כ- 5-6 ימים בממוצע מתחיל האדם לחוש בתסמינים הראשונים, וחלק מהחולים אינו חש בתסמינים כלל. גם במצב זה עשוי החולה להדביק אחרים  וזאת במשך תקופה של עד 14 ימים. לכן, יש חשיבות עצומה לקיצור מירבי של הזמן המכונה "זמן סגירת מעגל": הזמן בין פנייה של אדם להיבדק וקבלת תוצאה חיובית בבדיקה, ועד מסירת הודעה למירב האנשים שהיו במגע קרוב איתור ב-14 הימים האחרונים (להלן: "מגעים"), עם הנחיה לכניסה מיידית לבידוד אישי.

קיצור הזמן מאפשר בידוד המגעים בטרם החלו להדביק את הסובבים אותם, ובכך מצומצם פוטנציאל ההדבקה של כל אחד מהם. זמן היעד המיטבי והריאלי ל"סגירת מעגל" יעילה, הוא כ-24 שעות.

תהליך החקירה האפידמיולוגית של חולה מתחיל כאשר מתקבלת תוצאה חיובית לנגיף. במקביל למסירת התוצאה לחולה מועבר המידע גם לשירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ומופנה לאחות לשם ביצוע חקירה אפידמיולוגית אנושית מול החולה ומשפחתו. חקירה זו כוללת שיחה ממושכת עם החולה, תחקור פעולותיו ב-14 הימים שקדמו לאבחון, תיעוד פרטי המקומות והאנשים המוכרים לו שאליהם נחשף, קביעה אילו מבין האנשים צריכים להיכנס לבידוד (והודעה אישית לאותם אנשים), וקביעה אילו מבין המקומות בהם שהה יפורסמו לציבור. תהליך זה נמשך בממוצע 36 שעות – שהן זמן ארוך מדי במגיפה מסוג זה.  לכן, במקביל, מעביר משרד הבריאות את הפרטים הדרושים  לבדיקת השירות, ומקבל בתוך מספר שעות בחזרה רשימה של מי שבאו עימם במגע קרוב, לפי ההגדרות שנקבעו, ומועדי החשיפה. אותם מגעים מקבלים הודעה אוטומטית (במסרון או בהודעה מוקלטת) ובה דרישה להיכנס לבידוד ולדווח על כך, וכל זאת בתוך כ- 18-24 שעות, זמן רב פחות מאשר הזמן הנדרש להשלמת חקירה אפידמיולוגית אנושית. מניתוח הנתונים שבידי משרד הבריאות עולה באופן עקבי כי  הסיוע  שניתן מהשירות הועיל באיתור מוקדם ומהיר של האנשים שבאו במגע עם חולים ובכך יש תרומה של ממש לצמצום התפשטות המגיפה, יחד עם צעדי הגבלות התנועה והריחוק החברתי.

אף כי בתחילה פנתה המדינה לאפיק סיוע זה ככלי להתמודדות עם מספרים גדולים של חולים בכל יום, עמדתו המקצועית של משרד הבריאות היא כי קיימת חשיבות בהמשך ההסתייעות בשירות גם עתה, כאשר האיום עדיין מרחף, והעולם טרם התגבר על המגיפה, אך בישראל מוסרות באופן מדורג מגבלות הפעילות והתנועה שהוטלו על הציבור.

 

הסרת המגבלות תגדיל באופן משמעותי את מספר המגעים האפשריים של כל מי שיאובחן כחולה בהמשך, ובמיוחד את מספר המגעים שאינם בני משפחה קרובים. דווקא בעת החזרה לפעילות עולה החשיבות והחיוניות של ביצוע חקירה מהירה מאד, שתאתר את מירב המגעים הרלוונטיים של חולה מאומת מוקדם ככל שניתן, ובאופן מדויק ככל שניתן. חזרה לשגרה, שכביכול מסמנת רגיעה במגיפה, מחדדת דווקא את הצורך באיתור מהיר של האנשים שנחשפו לחולה, ומעצימה את הקושי הממשי שיהיה לאתרם ולהגיע אליהם,  בחקירה אפידמיולוגית בכלים האנושיים. בהיבט זה, עולה מחוות הדעת  שהוזכרו לעיל כי התהליך שהחל לפתיחת המשק טומן בחובו סיכון רב מהבחינה הבריאותית והאפידמיולוגית, ולכן נעשה בהדרגתיות ובזהירות, וחייב להיות מלווה בכלי משלים של חקירות אפידמיולוגיות מהירות ומדויקות. צפוי כי תהליך זה יבוצע בגלים של הידוק ושחרור המשק, בהתאמה לשינוי בקצב התחלואה וכמות החולים. בהתאם, עומדים משרד הבריאות וצוות השרים שמונה על ידי הממשלה כאמור לעיל על החשיבות בהמשך הסתייעות בשירות גם במהלכו של תהליך זה, בשל החשש הממשי הקיים, גם בעת הזו, להתפשטות חוזרת, רחבת היקף, של הנגיף והמגיפה, אם לא יאותרו במהירות מספקת האנשים שנחשפו לחולה.

 

בד בבד, ניתן ביום 26.04.20 פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירות שתקפו את הסמכת השירות מכוח החלטה 4950. במסגרת פסק הדין קבע בית המשפט העליון, בין היתר, כי בנסיבות החריגות והייחודיות שנוצרו, ובמיוחד בהינתן סד הזמנים שהוכתב נוכח התפשטותו המהירה של נגיף הקורונה, ההחלטה לפעול באמצעות סעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ נעשתה בסמכות. עם זאת, בשל מימד הזמן המהווה כאמור רכיב משמעותי במסגרת האפשרות להרחיב את תפקידי השירות באמצעות סעיף 7(ב)(6), ובשל היותו של ההסדר הקבוע בהחלטת ההסמכה הסדר ראשוני במהותו, נקבע בפסק הדין כי אין מנוס מן המסקנה כי ככל שתדרש המשך מעורבות השירות לצורך בלימת המגיפה גם מעבר לתום תוקפה של החלטת ההסמכה ביום 30.04.2020, על הממשלה לפעול לעיגון הבסיס למעורבות כזו בחקיקה ראשית על מנת לאפשר השתתפותם של חברי הכנסת מכלל סיעות הבית בהכרעות הנוגעות לסוגיה חשובה זו. עוד ציין בית המשפט, כי חקיקה כזו, מן הראוי כי תהיה זמנית במהותה ותיחקק כהוראת שעה. בהתאם, נקבע בפסק הדין כי החל מיום 30.04.20, לא ניתן יהיה להסמיך את השירות לסייע בהתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה החדש באמצעות המנגנון הקבוע בסעיף 7(ב)(6) לחוק השב"כ, וכי ככל שמבקשת המדינה להמשיך ולהסתייע באמצעים המצויים בידי השירות, עליה לפעול לצורך עיגון הסמכה כזו בחקיקה ראשית.  עוד נקבע בפסק הדין, כי ככל שיותנע הליך חקיקה כאמור יש לאפשר לכנסת להניע את מהלך החקיקה בהליך שראוי כי יהיה מזורז אך לא חפוז, אשר במסגרתו תתקבלנה הערות הציבור, ויתקיימו דיונים מתאימים, וכי לשם כך ניתן יהיה להאריך את תוקפה של החלטת ההסמכה לפרק זמן קצר נוסף שלא יעלה על שבועות ספורים על מנת לאפשר את השלמתו של הליך זה.

 

בהמשך לקביעות פסק הדין בנוגע לצורך בעיגון הסמכת השירות בחקיקה ראשית, ולאחר בחינה ושקילה, הגיעה הממשלה למסקנה כי אכן נדרש המשך הסתייעות בשירות וכי יש לפעול להסמכת השירות במסגרת הליך חקיקה ראשית, תוך שנקבע כי במקביל תיבחן האפשרות להסתייע בחלופות אחרות. בהתאם לכך, האריכה הממשלה את הסמכת השירות מכוח החלטה 4950, באישור ועדת הכנסת לענייני השירות, למשך שלושה שבועות נוספים, עד לתאריך 26.05.2020 (החלטה ממשלה מס' 5051 מיום 05.05.2020).

 

בהתאם לאמור, בתזכיר חוק זה, מוצע לעגן בחקיקה ראשית בהוראת שעה את הסמכת השירות לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש. תזכיר החוק מציע לקבוע את התנאים להפעלת סמכות השירות ואת הפעולות הקונקרטיות שהשירות יוסמך לבצע בהתקיימם. בתוך כך, תנאי להפעלת הסמכויות שיוקנו לשירות מכוח חוק זה הוא הכרזה של הממשלה שלפיה הממשלה שוכנעה כי בשל חשש ממשי להתפשטות רחבת – היקף של המחלה ובהעדר חלופה מתאימה ביחס לסיכון לציבור מהמחלה, קיים צורך ממשי בהסתייעות בשירות לפי חוק זה.

כפי שפורט בהרחבה לעיל, עמדת הממשלה היא כי קיים צורך ממשי כאמור להמשך הסתייעות בשירות וזאת נוכח חשש ממשי לחזרה של התפשטות רחבת היקף של הנגיף והמגיפה, לנוכח הצעדים לפתיחת המשק, לרבות מקומות ציבוריים הומי אדם, צעדים שיחייבו איתור במהירות מספקת את מירב האנשים שנחשפו לחולה על מנת לצמצם את התפשטות המגיפה. לכן, מוצע לקבוע כי יראו ביום תחילתו של החוק כאילו ניתנה בו הכרזה כאמור, ואולם, ככל שבמהלך תקופת ההכרזה תמצא הממשלה כי נסיבות אלו אינן מתקיימות עוד, ההכרזה תבוטל על-ידיה לאלתר והסמכויות האמורות בחוק זה לא יופעלו עוד. לאחר ביטול ההכרזה, תהיה הממשלה רשאית לשוב לחדשה, ככל שישובו ויתקיימו הנסיבות המצדיקות זאת.  

עוד מוצע לקבוע במסגרת תזכיר החוק סייגים שונים להסמכת השירות ומגבלות מחמירות לשמירה, העברה ושימוש במידע לפי החוק, והכל במטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בזכות לפרטיות. כמו כן, תזכיר החוק עומד על כך שקיימת חשיבות רבה לבחינת הצורך בהמשך הסתייעות בשירות, והעדרן של חלופות מתאימות, ולפיכך, מוצע לקבוע כי הממשלה תמנה צוות שרים שיהיה אמון על המשך בחינה זו. כמו כן, נוכח רגישות ההסמכה והחריגות הרבה הכרוכה בהפעלת השירות לצורך האמור, מוצע כי החוק יחוקק  כהוראת שעה למשך תקופה של שלושה חודשים, אשר ניתן יהיה להאריכה לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על שלושה חודשים.

סעיף 1

מוצע להגדיר באופן מפורש וממצה את סוגי המידע שהשירות יהיה מוסמך לעבד לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה. בהתאם להגדרה המוצעת, מידע זה יכונה "מידע טכנולוגי" והוא יכלול נתוני זיהוי, נתוני מיקום ונתוני התקשרויות בלבד, כהגדרתם בתזכיר. כמו כן, ולו למען הסר ספק, מוצע להבהיר, כי מידע זה אינו כולל תוכנה של שיחה.

כמו כן, מוצע להגדיר באופן מפורש וממצה את פרטי המידע שיעביר השירות למשרד הבריאות במסגרת פעולות הסיוע.

עוד מוצע לכלול במסגרת סעיף זה הגדרת "חולה" שביחס אליו תועבר פנייה ממשרד הבריאות לשירות, באופן שיבטיח כי פעולות הסיוע יופעלו רק ביחס לחולה עם ממצא מעבדתי חיובי לנגיף הקורונה החדש.

עוד מוצע לקבוע הגדרה של  "מגע קרוב עם חולה" – אשר ביחס אליו מועברים פרטי המידע שייקבעו מהשירות למשרד הבריאות, כך שיהא מדובר במגע העלול להביא להדבקה בהלימה ככל הניתן להנחיות הקליניות של משרד הבריאות הרלוונטיות לאותה העת, בהתייחס בין היתר למרחק מהחולה ולזמן החשיפה אליו.

 

סעיף 2

כאמור, בשים לב לחריגות הכרוכה בהסמכת השירות לביצוע פעולות החורגות מייעודו ותפקידיו לפי חוק השב"כ ובהסתייעות בו לצורך צמצום התפשטות המחלה, מוצע לקבוע מנגנון שלפיו הפעלת הסמכויות שיוקנו לשירות בחוק תהיה כפופה להכרזת הממשלה. בהתאם לכך, רק בהתקיים נסיבות של חשש ממשי להתפשטות רחבת-היקף של המחלה ובהעדר חלופה מתאימה להסתייעות בשירות לצמצום הסיכון לציבור, אשר בגינן יתקיים צורך מידי וממשי לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית, ניתן יהיה להסמיך את השירות לבצע פעולות סיוע כאמור בתזכיר חוק זה.  עוד מוצע להגדיר במפורש את התכלית שלשמה ניתן יהיה להסתייע בשירות כאמור והיא זיהוי מיקומו של חולה במהלך תקופה בת 14 יום קודם למועד אבחונו כחולה במחלת הקורונה וזיהוי אנשים שבאו עמו במגע קרוב בתקופה זו, וזאת לשם איתורם של מי שעלולים היו להידבק מן החולה.

עוד מוצע לקבוע, כי לא תכריז  הממשלה על הסמכת השירות לשוב ולהפעיל את הסמכויות המוקנות בחוק זה, אלא לאחר שהונחה בפנייה המלצת צוות השרים כמפורט בסעיף 14. הכרזה זו תכנס לתוקף עם פרסומה ברשומות, וכאמור, בהתאם למוצע בסעיף 24(א), בכניסתו לתוקף של חוק זה יראו כהכרזה לפי סעיף זה.

עוד מוצע לקבוע, כי ההכרזה תונח על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, סמוך ככל האפשר, לאחר שהחליטה עליה הממשלה.  לצד כלל האמור, מוצע לקבוע כי מקום בו מצאה הממשלה כי הנסיבות המפורטות בסעיף זה אינן מתקיימות עוד, תבטל את ההכרזה שניתנה, וכי ביטול ההכרזה יכנס לתוקף באופן מידי.

 

סעיף 3
במהלך תקופת תוקפה של ההכרזה כאמור, השירות יוסמך לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית כמפורט בסעיף 2, באמצעות ביצוע פעולות סיוע קונקרטיות.

פעולות הסיוע כוללות: בשלב ראשון, קבלת בקשה לסיוע ממשרד הבריאות. נוכח העובדה שמדובר בבקשת סיוע הכוללת פרטיו האישיים של חולה, אשר ביחס אליו מתבצעת הבדיקה לאיתור מיקומיו ואיתור אנשים שבאו עמו במגע, מוצע להגדיר בחוק את פרטי המידע הקונקרטיים שמשרד הבריאות יעביר לשירות במסגרת פנייה לבקשת הסיוע, כך שיכללו רק את פרטי המידע הנחוצים לצורך ביצוע פעולות הסיוע. בשלב שני, השירות יעבד מידע טכנולוגי, כהגדרתו בסעיף 1, המצוי בידיו לפי כל דין, אודות החולה ואודות אנשים שבאו עמו במגע קרוב, וזאת לצורך איתור פרטי המידע הדרושים למשרד הבריאות, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק זה. בשלב שלישי, השירות יעביר למשרד הבריאות את פרטי המידע הדרושים כהגדרתם בסעיף 1. יובהר, כי המידע הטכנולוגי האמור הוא מידע המצוי בידי השירות לפי כל דין, וכי אותו בלבד מוסמך השירות לעבד במסגרת פעולות הסיוע, וזאת גם בכפוף לכלל ההגבלות המפורטות בחוק לעניין השימוש במידע והעברתו. משכך, אין במוצע כדי להסמיך את השירות לקבל או לאסוף כל מידע  אחר או נוסף לזה שכבר מתקבל או נאסף בידיו לפי כל דין.

 

בנוסף, על מנת לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בפרטיות, מוצע לקבוע כי פעולות הסיוע יבוצעו באופן ממוכן ככל האפשר, הן במסגרת עיבוד המידע המבוצע בשירות והן במסגרת העברת פרטי המידע הדרושים במענה מהשירות למשרד הבריאות. 

 

סעיף 4
נוכח הרגישות המלווה את פעולות הסיוע המבוצעות ע"י השירות ובמטרה לצמצם את הפגיעה בפרטיות, מוצע לקבוע כי פעולות הסיוע של השירות יתבצעו על פי פניה מטעם נציג משרד הבריאות או גורם שיוסמך לכך במשרד הבריאות.

כן מוצע לקבוע  את הגורמים המוסמכים בשירות לקבלת פנייה כאמור ממשרד הבריאות אשר יוסמכו על ידי ראש אגף בשירות או מי שראש אגף בשירות הסמיכו לכך.

בנוסף, מוצע לקבוע במסגרת סעיף זה את הפרטים שיכללו במסגרת הבקשה לסיוע שתועבר ממשרד הבריאות לשירות וכן מוצע כי לצורך שקיפות מול החולה, משרד הבריאות ישלח לחולה הודעה על כך שנערכת בעניינו בדיקה באמצעים טכנולוגיים בשירות, וזאת בסמוך להעברת פרטיו לבדיקה כאמור בשירות.

סעיף 5
נוכח הרגישות המלווה את פעולות הסיוע ובמטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות, מוצע לקבוע כי במענה לבקשת הסיוע, יעביר בעל תפקיד בשירות אשר הוסמך לעסוק בפעולות הסיוע לפי חוק זה, את פרטי המידע הדרושים, כהגדרתם בחוק, לגורם במשרד הבריאות שהוסמך לפי חוק זה לקבלם.

עוד מוצע לקבוע, כי רק פרטי המידע הדרושים יועברו אודות החולה ואודות נוספים שבאו עמו במגע קרוב, מהגורם המוסמך לעניין בשירות לגורם המוסמך לעניין במשרד הבריאות.

סעיף 6
במטרה להגן ככל הניתן על פרטיות הציבור ולמנוע חשיפה של מידע פרטי/אישי המתקבל במסגרת פעולות הסיוע בפני מי שאינו מורשה לכך בשירות, מוצע לקבוע כי פרטי הפנייה לבקשת הסיוע העוברת ממשרד הבריאות לשירות ופרטי המידע הדרושים העוברים מהשירות למשרד הבריאות כמענה לפנייה לבקשת הסיוע, יישמרו בשירות במחשבי השירות בלבד, ובנפרד מכל מידע אחר המצוי ברשות השירות לפי כל דין.

כמו כן, על מנת לצמצם ככל הניתן את הפגיעה בפרטיות, השירות ישמור את פרטי הפנייה לבקשת הסיוע ואת פרטי המידע הדרושים לתקופה קצובה של 14 ימים בלבד מיום העברת פרטי המידע הדרושים, וזאת על מנת לאפשר ביצוע בדיקות חוזרות ובירורים הנוגעים לפעולות הסיוע, ככל שאלו ידרשו על ידי משרד הבריאות לאורך תקופת הבידוד המחויבת לפי דין. בתום התקופה מידע זה יימחק.

 

סעיף 7

מוצע לקבוע, כי השירות יעשה שימוש בפרטי הפניה לבקשת הסיוע ובפרטי המידע הדרושים רק לתכלית האמורה בחוק זה. כמו כן, נוכח רגישות המידע ובמטרה לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בפרטיות, מוצע לקבוע כי רק בעלי תפקידים בשירות שיוסמכו לכך יהיו רשאים לעבד את המידע, לצפות ולעשות בו שימוש לתכלית האמורה. כמו כן, בעלי תפקידים אלו יחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות, במסגרתה  תובהר להם המשמעות הפלילית של שימוש במידע בניגוד לחוק זה.

כמו כן, לצורך בקרה פנימית של השירות על ביצוע פעולות הסיוע על ידי בעלי התפקידים המוסמכים בשירות, מוצע לקבוע כי פעולות שיעשו על ידי בעלי התפקידים אלו במסגרת חוק זה יתועדו באופן ממוחשב במערכות השירות.

 

סעיף 8

נוכח הרגישות הקיימת בביצוע פעולת הסיוע, מוצע לקבוע כי דרכי עבודת השירות יקבעו בנוהל של השירות שיאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה. יובהר, כי לצורך מניעת חשיפת שיטות ודרכי פעולה של השירות, נוהל זה, בדומה לנהלים אחרים של השירות לפי חוק השב"כ ולהוראת סעיף 19 לחוק השב"כ, הוא חסוי וגילויו או פרסומו אסור, כמפורט בסעיף 23 לחוק זה. 

 

סעיף 9 וסעיף 10
מוצע לקבוע מגבלות לעניין תקופת השמירה של פרטי המידע הדרושים  במשרד הבריאות ומחיקתם, תוך מתן אפשרות למשרד הבריאות לשמור פרטי מידע אלו לפרק זמן של 60 ימים לצורך תחקיר פנימי.  עוד מוצע לקבוע, מגבלות לעניין אופן שמירת המידע במשרד הבריאות באופן שיבטיח את סודיות וחסיון נתוני הזיהוי של החולים או של מי שבאו במגע קרוב עמם.

כמו כן, נוכח רגישות המידע ובמטרה לצמצם, ככל הניתן, את הפגיעה בפרטיות, מוצע לקבוע כי רק בעלי תפקידים במשרד הבריאות  שיוסמכו לכך יהיו רשאים לעיין בפרטי המידע הדרושים. כמו כן, בעלי תפקידים אלו יחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות, במסגרתה  תובהר להם המשמעות הפלילית של שימוש במידע בניגוד לחוק זה. בנוסף, ועל מנת לשמור על פרטיות החולים, מוצע לקבוע במסגרת החוק כי הודעת משרד הבריאות לאדם שפרטיו התקבלו מהשירות, על כך שהיה במגע קרוב עם חולה, לא תכלול פרטים מזהים על אודות החולה.  כמו כן, הודעה זו תכלול מידע לעניין בירור המידע ולבחינה חוזרת של הנתונים שעל בסיסם התקבלה הודעה כאמור.

 

סעיף 11

נוכח רגישות המידע הכלול במסגרת פעולות הסיוע, מוצע לקבוע שמשרד הבריאות יקבע בנוהל שיאושר על ידי היועץ המשפטי לממשלה הוראות לעניין הבקשה, אופן השימוש במידע, החזקתו ומחיקתו. נוהל זה יפורסם באתר האינטרנט של משרד הבריאות.

 

בעניין זה יצוין כי העברת פרטי החולים לבדיקה בשירות, נעשית משיקולים בריאותיים - אפידמיולוגיים. עם זאת, בפסיקתו, התייחס בית המשפט העליון בין היתר לסוגיית החיסיון העיתונאי, והחשש לחשיפת מקורות ולאפקט מצנן על מקורות עיתונאיים, במסגרת הכרעה בטענות שהועלו בבג"ץ 2187/20. לפי הכרעת בית המשפט, משרד הבריאות יקבל רשימת עיתונאים המחזיקים בתעודת עיתונאי, ואם עיתונאי יאובחן כחולה בנגיף הוא יתבקש להסכים להעברת פרטיו לשירות, ואלה לא יועברו אוטומטית (כפי שנעשה ביחס לחולים אחרים). עוד נקבע כי ככל שהעיתונאי יסרב, תינתן לו שהות בת 24 שעות לפנות לבית המשפט ולקבל צו מניעה בנושא, ובד בבד תיערך לו חקירה אפידמיולוגית אנושית, במסגרתה יתבקש לחתום על הצהרה לפיה הוא מתחייב ליידע בעצמו את מקורותיו העיתונאיים, ככל שבא עמם במגע ב-14 הימים שקדמו לאבחונו. יוער, כי פסיקת בית המשפט העליון בעניין זה מיושמת עתה בכך שמשרד הבריאות קיבל לידיו רשימת עיתונאים מלשכת העיתונות הממשלתית, ופרטיו של עיתונאי שחלה לא נשלחים באופן אוטומטי לבדיקה בשירות, תוך שבמקביל מבוצעת לו חקירה אפידמיולוגית אנושית, כמקובל. לאור פסיקת בית המשפט העליון, נשקל הצורך לקבוע כללים בעניין זה באופן מפורש בתזכיר החוק, בין באימוץ ההסדר שבפסיקה (הסדר המצריך פירוט רב ביחס למנגנון הפניה לבית המשפט, הערכאה המוסמכת ועוד), ובין בקביעת הסדר חלופי. לאחר בחינה כאמור, בשים לב לכך שהחיסיון העיתונאי הוא יציר הפסיקה שאינו מעוגן בחקיקה בישראל, ושככלל אין הוא רלוונטי להליכים רפואיים אלא להליכים משפטיים בכלל ולחקירות פליליות בפרט, וכן בהינתן שמדובר בחוק שהוא הוראת שעה זמנית וחריגה, נמצא כי אין מקום לעגן בתזכיר זה התייחסות מפורשת לחיסיון העיתונאי דווקא. עם זאת, מובן כי אין בכך לגרוע מן הצורך להמשיך ביישום פסק הדין בעניין זה, כפי שהוא כבר מיושם כאמור, וניתן יהיה לקבוע את ההוראות הנדרשות להמשך יישומו בנוהל שייקבע מכוח סעיף 11 לחוק המוצע, וממילא, אין בכך כדי לגרוע מן העובדה שמתן הסמכות לשירות לסייע למשרד הבריאות מותירה בידי משרד הבריאות מרווח שיקול דעת, הכפוף לכל כללי המשפט המינהלי, שלא להעביר פרטי חולים מסויימים לבדיקה בשירות, מסיבות ענייניות, ובכלל זה אפידמיולוגיות או משפטיות.

סעיף 12

מוצע לקבוע מגבלות מחמירות על העברת מידע לפי חוק זה. בהתאם למוצע, השירות לא יהיה מוסמך להעביר כל מידע שנתקבל או נוצר לפי חוק זה, למעט את שהוסמך להעביר במפורש  אל משרד הבריאות ואליו בלבד. כמו כן, משרד הבריאות לא יעביר את פרטי המידע הדרושים, למעט העברת מידע על כך שאדם נכלל ברשימת החייבים בבידוד לפי כל דין. כמו כן, מוצע לקבוע הוראה לעניין סודיות וחיסיון המידע שהתקבל לפי חוק זה, למעט מידע על כך שאדם נכלל ברשימת החייבים בבידוד, לרבות בהליך משפטי ובכלל זה חקירה על פי דין, וכן כי מידע זה לא יתקבל כראיה בבית משפט. רשימת החייבים בבידוד מכילה מידע ממקורות שונים, ולא רק מידע שהגיע מהשירות, והשימוש בה נעשה על ידי משרד הבריאות לתכליות מותרות, ובהתאם  לדין. משכך, לא נמצא מקום להחיל על מידע על כך שאדם נכלל ברשימה את ההוראות האמורות. יובהר, כי על מידע זה חלות הוראות סודיות והגבלת העברה לפי כל דין, ובפרט לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981. 

 

סעיף 13

השירות כאמור בסעיף 3 מוסמך לבצע את פעולות הסיוע בלבד. עם זאת ולמען הסר ספק מוצע לקבוע מספר סייגים והבהרות לעניין זה. האחד, השירות לא יעמוד בקשר ישיר כלשהו עם חולה או אנשים שבאו עמו במגע קרוב. השני, השירות לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד, וממילא אין בחוק זה כדי להסמיך את השירות לסייע בפעילות פיקוח ואכיפה כאמור.

 

סעיף 14
נוכח רגישות ההסמכה, מוצע לקבוע כי לצורך בחינת הצורך בהסתייעות בשירות לפי חוק זה, הממשלה תמנה צוות שרים אשר יבחן באופן רציף את הצורך בהמשך הסתייעות בשירות בשים לב למצב התחלואה במדינה, תרומת פעולות הסיוע לצמצום התפשטות המחלה, קיומן של חלופות להסתייעות כאמור ולפגיעה בזכות לפרטיות. הצוות ידווח לממשלה בעניין אחת לחודש, וכזכור, כאמור בסעיף 2 לתזכיר, הכרזת הממשלה כי נדרש חידוש הפעלת סמכויות השירות לפי חוק זה, מותנית בהמלצתו של צוות השרים בעניין.

סעיפים 15-18

נוכח חריגות הסמכת השירות בנושא, וכן לנוכח רגישות המידע ולצורך פיקוח ובקרה אפקטיבית של הממשלה והכנסת, מוצע לקבוע מנגנון דיווח עתי ובלוחות זמנים קצרים הן של השירות והן של משרד הבריאות. הדיווח יימסר הן לוועדת הכנסת לענייני השירות והן ליועץ המשפטי לממשלה.

 

סעיף 19

נוכח רגישות המידע בהיבטי הגנה על הפרטיות והחומרה היתרה שיש בהפרת הוראות חוק זה, מוצע לקבוע כי שימוש במידע שלא לתכלית הקבועה בחוק זה, מהווה עבירה פלילית אשר עונש מאסר בצידה.

 

סעיף 20

מוצע לקבוע כי במילוי תפקידו של השירות לפי חוק זה, יחולו על השירות ועל עובדיו הוראות חוק שב"כ. כמו כן, מוצע להבהיר כי אין בחוק זה כדי לגרוע מאחריותו או מסמכותו של כל גוף אחר לפי כל דין.

 

סעיף 24

בהמשך למנגנון ההכרזה שנקבע בסעיף 2, ולאור הצורך הנוכחי בביצוע פעולות הסיוע על ידי השירות, מוצע לקבוע כי ביום תחילתו של חוק זה, יראו כאילו ניתנה הכרזה כאמור.

לאור הצורך לשמור את פרטי הפניה לבקשת הסיוע ופרטי המידע הדרושים כמפורט בסעיף 6, ומאחר שחוק זה מסמיך את השירות להמשיך ולבצע את פעולות הסיוע באופן רציף מאז החלטה 4950, כפי שהוארכה מעת לעת, ומאחר שתכלית שמירת המידע לפי חוק זה זהה לזו שבהחלטת ממשלה 4950, מוצע לקבוע כי הוראות לעניין שמירה ומחיקת מידע כאמור יחולו גם על מידע שהתקבל, נאסף, נשמר או עובד לפי החלטת ממשלה מס' 4950, וכן לפי החלטות הממשלה שהאריכו את תוקפה של החלטה זו.

סעיף 25

נוכח רגישות ההסמכה מוצע להגביל את ההסמכה לתקופה קצרה של 3 חודשים. ככל שהדבר יהיה נחוץ נוכח רמת התחלואה והעדרן של חלופות מתאימות, הכנסת תהיה רשאית להאריך את תוקפו של חוק זה לתקופה נוספת אחת שלא תעלה על 3 חודשים, לאחר שביקשה זאת הממשלה ועל בסיס המלצת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.

 

ג.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים:

לא רלוונטי

 

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המינהלי:

לא רלוונטי.  

תזכיר חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020