תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן [למילוי רק בעת הפצה להערות הציבור]
ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (תיקון)
1. תיקון תקנה 1
2. תיקון תקנה
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (תיקון) (הוראת שעה) התש"ף-2020
הוראות סעיף 266 בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") קובעות כי המוסד ישלם דמי קבורה לגוף שעסק בקבורת המת. דמי הקבורה נועדו, בעיקרם, לכיסוי הוצאות יום הקבורה, ביום שבו נערכה לווית הנפטר ומשכך, מכסה הגמלה הוצאות כגון: הובלת הנפטר (ביום הלוויה), חפירת הקבר וכיסויו, טהרה, תכריכים וכיו"ב.
גובה דמי הקבורה נקבע בלוח א' בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו- 1976 (להלן – "התקנות") וזאת בהתאם לגודל היישוב בו הן פועלות.
בעקבות בדיקה כלכלית שנערכה ע"י גורם חיצוני בשנות ה-90, הוחלט שיש לקבוע תעריף משתנה, בהתאם לגודל הגוף המבצע את הקבורה (לפי מספר הקבורות). ואכן, באופן זה נקבע בתקנות שיעור דמי הקבורה.
ברם, במהלך השנים שחלפו מאז נערכה הבדיקה הכלכלית התגלו עיוותים שונים במערך התשלומים של דמי הקבורה, עיוותים שהובילו לכך שנגד המוסד הוצא צו על תנאי, במסגרת עתירה לבג"צ [בג"צ 10357/04 נחשולים נ. שר הרווחה, (להלן: "העתירה").
בעקבות העתירה, נערכה בדיקה של יועץ כלכלי חיצוני חדש שמונה לכך על ידי המוסד [דוח חברת מרטנס-הופמן מיולי 2007, (להלן: "הדוח")], אשר העלתה כי הסכומים המשתלמים לחברות הקבורה הקטנות [קיבוצים, מושבים ומועצות] אינם מכסים את העלויות הטעונות כיסוי ומאידך, התשלומים המשתלמים לחברות הקבורה הגדולות [חברות הקבורה הפועלות בערים ובעיריות הינם גבוהים מהעלויות אותן המוסד מממן באמצעות דמי הקבורה].
ההמלצה העיקרית בדוח, אשר התקבלה ע"י המוסד, הייתה שאין מקום לשוני בהוצאות הקבורה בגין מספר הנפטרים המובאים לקבורה על ידי החברות. משכך, הומלץ לאחד את דמי הקבורה לכדי תעריף אחיד אחד בלבד, ולהחילו על כלל חברות הקבורה.
במקביל, ולאור העתירה בבג"צ, הועלו סכומי דמי הקבורה המשולמים לחברות הקבורה הפועלות בישובים קטנים בהוראת השעה וזאת עד לסיום הליכי השימוע לחברות הקבורה הגדולות שעלולות להיפגע מהמלצות החברה המייעצת, אשר הציעה קביעת תעריף אחיד.
הוראת השעה האמורה, אשר הוארכה מספר פעמים לאורך השנים ובפועל עומדת בתוקפה עוד משנת 2005, הוארכה לאחרונה בחודש מאי 2018 וזאת עד ליום 31.12.2018. ועדת העבודה ביקשה כי המוסד יערוך בדיקה עדכנית של התעריפים.
ואכן, חברת מרטינס הופמן עוסקת באופן אינטנסיבי בבחינת התעריף העדכני, אך טרם סיימה את עבודתה.
נוכח פיזורן של הכנסות ה-20, ה-21 וה-22 עומדת בתוקפה הוראת השעה שאמורה הייתה לפוג ביום 31.12.2018 בתום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, היינו עד ליום 16.6.2020 וזאת בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת.
נוכח מורכבות הבדיקה הכלכלית שצפויה עוד להתארך, ובהתחשב בעיכוב בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה, מתבקשת הארכת הוראת השעה, בשנה נוספת, וזאת עד ליום 30.06.2021.
טיוטת תקנות מטעם המוסד לביטוח לאומי:
תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה)(הוראת שעה)(תיקון), תש"ף -2020
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 266 ו-400 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995[1] (להלן-החוק), בהתייעצות עם מועצת המוסד לפי סעיף 12 לחוק, בהתייעצות עם השר לשירותי דת[2] ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה) (הוראת שעה), התשע"ח 2018 (להלן – התקנות העיקריות), בתקנה 1, במקום "עד יום כ"ג בטבת התשע"ט (31 בדצמבר 2018)" יבוא "עד יום כ בתמוז התשפ"א (30.6.2021)". |
|
תיקון תקנה 2 |
2. |
בתקנות העיקריות במקום "לגבי שנת 2018" יבוא "לגבי השנים 2018 עד 2021" לפי המנגנון הקבוע בסעיף 266 לחוק. |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
איציק שמולי
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
הוראות סעיף 266 בחוק הביטוח הלאומי קובעות כי המוסד ישלם דמי קבורה לגוף שעסק בקבורת המת. דמי הקבורה נועדו, בעיקרם, לכיסוי הוצאות יום הקבורה, ביום שבו נערכה לווית הנפטר ומשכך, מכסה הגמלה הוצאות כגון: הובלת הנפטר (ביום הלוויה), חפירת הקבר וכיסויו, טהרה, תכריכים וכיו"ב.
גובה דמי הקבורה נקבע בתקנות הקבורה והוא נגזר, בין היתר, מגודל הישוב בו מטפלת חברת הקבורה וכן מהיקף גביית אגרות שירותים או תשלומים אחרים אותם גובה חברת הקבורה בנוסף לדמי הקבורה (מתוך רצון המחוקק לעודד את חברות הקבורה שלא לגבות תשלומים נוספים מעבר לדמי הקבורה).
גובה דמי הקבורה הוארך לפני כשנתיים במסגרת הוראת שעה לשם עריכת בחינה כלכלית חוזרת, בדבר התעריף העדכני, שטרם הסתיימה.
נוכח פיזורן של הכנסות ה-20, ה-21 וה-22 עומדת בתוקפה הוראת השעה עד תום שלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונתה של הכנסת הנכנסת, היינו עד ליום 16.6.20, וזאת בהתאם לסעיף 38 לחוק יסוד הכנסת. ברם, נוכח מורכבות הבדיקה הכלכלית, וכן בעקבות ההתמודדות עם נגיף הקורונה שמשפיע גם על קצב העבודה לבדיקת הנושא, מתבקשת הארכת הוראת השעה וזאת עד ליום 30.6.2021