חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' ), התש"ף - 2020
1. עיקרו של התיקון הוא תיקון תפקידי חברת נמלי ישראל – הפיתוח והנכסים בע"מ (להלן – חנ"י), הקבועים בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004 (להלן – החוק), והוספת תפקיד בין תפקידיה למתן שירותי תעבורה ימית, לרבות באמצעות חברות בת, בנמלים המפורטים בתוספת לחוק. זאת בהתאם להחלטה ממשלה שהתקבלה ביום 16.2.2020 במסגרתה הוחלט כי פעילות ניהול התעבורה הימית שמבוצעת היום על ידי חברות הנמל תועבר מכל אחת מהחברות לחברות בת של חנ"י, כאשר כל אחת מחברות הבת תפעל במרחב הנמלי הרלבנטי למתן שירותי ים לכלל הגורמים הפועלים במרחב הרלבנטי.
במסגרת זו מוצע לערוך את התיקונים הנדרשים להוספת תפקיד ביצוע פירות התעבורה הימית במסגרת תפקידיה של חנ"י לרבות לביצוע באמצעות חברות בת, ולערוך את התיקונים המתאימים בחוק להחלת הרגולציה הקבועה בחוק על פעילות זו לרבות במסגרת ביצועה על ידי חברות הבת.
(סעיפים 1- 5 לתיקון החוק - תיקון סעיפים 1, 9, 17, 20, ו- 28 לחוק)
2. בהתאם לסעיף 49(ו) לחוק, על חברת הפיתוח והנכסים, לנהל את הכספים שמיועדים לתשלום גמלה לעובדים מסוימים שחלה עליהם פנסיה תקציבית, במסגרת קופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק הפיקוח על קופות גמל), ובלבד, בין השאר, שקופת הגמל המרכזית לקצבה קיבלה אישור לפי חוק הפיקוח על קופות גמל לפני יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) (להלן - המועד הקובע). עוד נקבע בסעיף 64 לחוק כי מנהל רשות המסים יהיה רשאי לפטור ממסים על הכנסה, כמפורט בסעיף האמור, על כספים שיועדו להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה, ואשר נצמחה החל בשנת המס 2003 עד המועד הקובע, ובלבד שהכספים הופקדו בקופת גמל מרכזית לקצבה לא יאוחר מהמועד הקובע. מאחר שטרם הושלמו כל הליכים לפתיחת הקרנות בכל הנמלים כנדרש מוצע לדחות את המועד הקובע, לעניין כל ההסדרים שפורטו לעיל, ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020).
(סעיפים 6 -7 לתיקון החוק – תיקון סעיפים 49 ו-64 לחוק)
חוק רשות הספנות והנמלים (תיקון מס' ), התש"ף - 2020
|
תיקון סעיף 1 |
1. |
בסעיף 1 לחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-2004[1] (להלן – החוק העיקרי), אחרי "שירותי נמל" יבוא: |
|
|
|
|
""שירותי תעבורה ימית" – ביצוע פעולות לניהול התעבורה הימית בשגרה ובחירום ומתן שירותים בהתאם;" |
|
|
תיקון סעיף 9 |
2. |
בסעיף 9 לחוק העיקרי, אחרי 9(ב)(6) יבוא: |
|
|
|
|
"(6א) |
לתת, לרבות באמצעות חברות בת, שירותי תעבורה ימית בנמלים המפורטים בתוספת השנייה בכפוף להוראות השרים לעניין זה;"; |
|
תיקון סעיף 17 |
3. |
בסעיף 17 לחוק העיקרי, האמור בסעיף יסומן (א) ולאחריו יבוא: |
|
|
|
|
"(ב) |
הוראות סעיף (א) לא יחולו על חברת הפיתוח והנכסים בכל הנוגע להחזקה בחברה בת שלה שתפעל במתן שירותים כאמור בסעיף 9(ב)(6א).". |
|
תיקון סעיף 20 |
4. |
בסעיף 20 לחוק העיקרי - |
|
|
|
|
(1) ב |
בסעיף קטן (א), במקום המילים "חברת נמל ושל תאגיד מורשה" יבוא "תאגיד מוסמך"; |
|
|
|
(2) |
בסעיף קטן (ב), במקום "חברת נמל ותאגיד מורשה" יבוא "תאגיד מוסמך" בשינויים המחויבים; - |
|
|
|
(3) |
בסעיף קטן (ג) במקום המילים "חברת נמל ותאגיד מורשה" יבוא "תאגיד מוסמך". |
|
תיקון סעיף 28 |
5. ב |
בסעיף 28 לחוק העיקרי, האמור בסעיף יסומן (א) ולאחריו יבוא: |
|
|
|
|
"(ב) |
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לגבי חברת הפיתוח והנכסים או חברה בת שלה לעניין ביצוע תפקידיה לפי סעיף 9(ב)(6א)." |
|
תיקון סעיף 49 |
6. |
בסעיף 49(ו)(3) לחוק העיקרי, בפסקה (2) להגדרה "קופת גמל מרכזית לקצבה", במקום "ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא " ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)". |
|
|
תיקון סעיף 64 |
7. |
בסעיף 64 לחוק העיקרי, במקום "ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018)" יבוא " ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020)". |
|
|
|
|
|
|
דברי הסבר
דברי הסבר לגוף החוק
כללי
חנ"י הינה חברה ממשלתית בבעלות ממשלתית מלאה, אשר הוסמכה בהתאם להוראות חוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד– 2004 (להלן - חוק רשות הספנות) לשמש כחברת הפיתוח והנכסים לתקופה של 49 שנים ממועד תחילת פעילותה בשנת 2005.
בהמשך למספר החלטות ממשלה, חנ"י מקימה שני מסופי נמל חדשים – מסופי מכולות חדשים בנמל חיפה (נמל המפרץ) ובנמל אשדוד (נמל הדרום) (להלן - המסופים הפרטיים).
בשנת 2021 צפוי להתחיל שלב חדש בפיתוח הנמלים, עם תחילת הפעלתם של נמל המפרץ ונמל הדרום באמצעות מפעילים פרטיים, חברת SIPG Bayport Terminal Co. Ltd וחברת Hadarom Container Terminal. Ltd, בהתאמה (להלן - המפעילים הפרטיים).
בהתאם לסעיף 10 לחוק רשות הספנות נתן שר התחבורה באישור שר האוצר כתב הסמכה לכל אחד מהמפעילים הפרטיים למתן שירותי נמל בתחום הנמל לגביו הוסמכו. כתבי ההסמכה יכנסו לתוקף עם מתן אישור מנהל רשות הספנות והנמלים כי הקמת המסופים הושלמה וניתן לתת בהם שירותי נמל.
פעילותם של המפעילים הפרטיים מוסדרת, בין היתר, בהסכמים שנחתמו בין כל אחד מהמפעילים הללו לבין חנ"י עוד בשנת 2015 (להלן - הסכמי ההפעלה). הסכמים אלו נחתמו בהמשך לשורה של החלטות ממשלה שעסקו בהקמת המסופים החדשים ואופן תפעולם, כאשר ההסכמים עצמם אושרו על ידי שר התחבורה ושר האוצר. הסכמי ההפעלה כוללים התחייבות של חנ"י, לפיה "שירותי מחלקת ים" המפורטים בהסכמי ההפעלה , יינתנו על ידי נותן שירותים, שאיננו אחת מחברות הנמל הנוכחיות.
"שירותי מחלקת הים" הרלבנטיים, הינם בעיקרם השירותים הנדרשים לצורך הכנסה של כלי שיט מפתח בריכת הנמל אל הרציף או מקשר ימי אליו הם מיועדים להיקשר, וכן הוצאתם מהרציף או המקשר הימי אל מחוץ לבריכת הנמל. לאופן מתן השירותים השפעה על תנועת כלי שיט בנמל ספציפי, דבר שמשפיע על הפעילות של התאגידים השונים בתחום הנמל.
כיום ניתנים שירותים אלו לכל הגורמים הפועלים בתחומי נמל חיפה ונמל אשדוד באמצעות מחלקות ים הפועלות, בהתאמה, במסגרת חברת נמל חיפה בע"מ וחברת נמל אשדוד בע"מ (להלן, בהתאמה - חנ"ח וחנ"א), חברות ממשלתיות בבעלות ממשלתית מלאה אשר הוסמכו בהתאם להוראות חוק רשות הספנות לתת שירותי נמל, האחת בתחום נמל חיפה והשנייה בתחום נמל אשדוד.
יוצא מכאן כי כל אחד מהמפעלים הפרטיים צפוי להתחרות באופן משמעותי מול חנ"ח או מול חנ"א, בהתאמה למיקום המסופים, וקיימת לפי כך, חשיבות לכך כי שירותי הים למפעילים הפרטיים, החיוניים לפעילות המסופים הפרטיים, לא יינתנו בידי חנ"ח או חנ"א המתחרים בהם, אלא על ידי גורם בלתי תלוי בהפעלת הנמלים.
בהחלטת הממשלה שהתקבלה ביום 16.2.2020 הוחלט כי פעילות מחלקת הים תועבר מכל אחת מחברות הנמל לחברות בת של חנ"י, כאשר כל אחת מחברות הבת תפעל במרחב הנמלי הרלבנטי למתן שירותי ים לכלל הגורמים הפועלים במרחב הרלבנטי.
בכך, מבחינה מהותית, התחייבות של חנ"י למתן שירותי ים לתאגידים הנמליים בכל נמל, על ידי חברות בנות כאמור, נועדה להבטיח, כי שירותים אלה יינתנו באמצעות גורם ניטרלי במטרה להבטיח את מתן שירותי הנמל על ידי התאגידים הנמליים באופן יעיל ותוך שמירה על תחרות הוגנת.
בהמשך לאמור לעיל ולשם השלמת המהלך של העברת מחלקות הים לחברות בת של חנ"י ולהסדרת פעילותם מוצע לערוך את התיקון שבנדון לחוק רשות הספנות אשר יאפשר להעניק כתב הסמכה לכל אחת מחברות הבת של חנ"י כתאגיד מורשה ולהחיל רגולציה ישירה על חברות אלו אשר יתנו שירותי הנמל.
לסעיף 1
מוצע להוסיף הגדרה לעניין שירותי תעבורה ימית שהם פעולות לניהול התעבורה הימית בשגרה ובחירות ומתן שירותים בהתאם כגון גרירה וניתוב.
לסעיף 2
סעיף 9 לחוק רשות הספנות קובע את תפקידיה של חנ"י כיום, שעיקרן ניהול ופיתוח ותחזוקה של המקרקעין והתשתיות הנמליות. יובהר כי עד להשלמת תיקון חוק זה תיתן חנ"י, על ידי חברות הבת, את שירותי הים מכוח אישור של שר התחבורה ושר האוצר שיינתן לחנ"י לפי סעיף 9(ד)(1) לחוק. ואולם הסדר זה אינו מאפשר להחיל רגולציה ישירה לפי חוק רשות הספנות (כתב הסמכה) על חברות הבת אלא באמצעות חנ"י. לפיכך, לצורך מתן שירותי ים לכלי השיט על ידי חברות הבת ולהחלת הרגולציה הנדרשת לכך לפי החוק, נדרש לתקן את חוק רשות הספנות ולהוסיף את התפקיד למתן שירותי מחלקת ים לתפקידי חנ"י באמצעות חברת בת שלה.
לסעיף 3
סעיף 17 לחוק קובע איסור על בעלות צולבת בין תאגיד מוסמך אחד לתאגיד מוסמך אחר שהוסמכו לפי החוק. על מנת לאפשר הסמכה של חברות הבת כתאגיד מורשה ובכך להחיל לגביהם רגולציה ישירה על פעילותם במתן שירותי ים מוצע לערוך תיקון של החוק כך שיאפשר לחנ"י להחזיק בבעלות בחברות הבת שכל אחת תוסמכנה לשמש כתאגיד מורשה למתן שירותי הים.
לסעיף 4
סעיף 20 קובע כי שר התחבורה יקבע בכתב ההסמכה אלו שירותי נמל ייתנו על ידי חברות הנמל ותאגידים מורשים, ומעניק לו סמכות לקבוע רמות שירות למתן שירותים אלו. מאחר שבמסגרת תיקון החוק מוצע לקבוע בין תפקידי חנ"י את מתן שירותי הים, מוצע לצורך השלמת התיקון להוסיף כי סמכות שר התחבורה לפי סעיף 20 לקבוע בכתב ההסמכה את שירותי הנמל שעל חברת הנמל לתת תחול לגבי כל תאגיד מוסמך, קרי, גם לגבי חנ"י, בהתאם לתפקידה לפי סעיף 9.
לסעיף 5
סעיף 28 לחוק קובע זכות עיכבון לחברת נמל על כל הטובין שברשותה לצורך קביעת תשלום המגיע לה בשלהם או מבעליהם. לאור העברת שירותי הים מחברות הנמל לחברות הבת של חנ"י, מוצע להעניק גם לחברות הבת סמכות זו על מנת לשמר את המשך מתן שירותים אלו באופן יעיל ושוטף.
דברי הסבר לסעיפים 6 ו-7
בהתאם לסעיף 49(ו) לחוק, על חברת הפיתוח והנכסים, לנהל את הכספים שמיועדים לתשלום גמלה לעובדים מסוימים שחלה עליהם פנסיה תקציבית, במסגרת קופת גמל מרכזית לקצבה, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן - חוק הפיקוח על קופות גמל), ובלבד, בין השאר, שקופת הגמל המרכזית לקצבה קיבלה אישור לפי חוק הפיקוח על קופות גמל לפני יום ט"ו בניסן התשע"ח (31 במרס 2018) (להלן - המועד הקובע). עוד נקבע בסעיף 64 לחוק כי מנהל רשות המסים יהיה רשאי לפטור ממסים על הכנסה, כמפורט בסעיף האמור, על כספים שיועדו להפקדה בקופת גמל מרכזית לקצבה, ואשר נצמחה החל בשנת המס 2003 עד המועד הקובע, ובלבד שהכספים הופקדו בקופת גמל מרכזית לקצבה לא יאוחר מהמועד הקובע. מאחר שחברת הפיתוח והנכסים הקימה קופת גמל מרכזית לקצבה וקיבלה את האישורים הנדרשים לפי חוק הפיקוח על קופות גמל עד ליום ה' בשבט התש"ף (31 בינואר 2020),ואילו חנ"א מצויה בתהליך של אישור תקנון הקופה על ידי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הצפוי להסתיים עד סוף שנת 2020, מוצע לדחות את המועד הקובע, לעניין כל ההסדרים שפורטו לעיל, ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020).