|
|
תוכן עניינים
1. תיקון שם החוק............................................................................................................................ 5
2. החלפת סעיף 1.............................................................................................................................. 5
3. תיקון סעיף 2................................................................................................................................ 5
4. ביטול פרק ג׳................................................................................................................................ 5
5. החלפת סעיף 7.............................................................................................................................. 5
6. תיקון סעיף 10.............................................................................................................................. 7
7. תיקון סעיף 17.............................................................................................................................. 7
8. תיקון סעיף 18.............................................................................................................................. 7
9. ביטול סעיף 19.............................................................................................................................. 7
10. תיקון סעיף 21.............................................................................................................................. 8
11. תיקון סעיף 22.............................................................................................................................. 8
12. ביטול סעיף 23.............................................................................................................................. 8
13. ביטול התוספת הראשונה................................................................................................................. 8
14. תיקון פקודת העיריות..................................................................................................................... 8
15. תיקון פקודת המועצות המקומיות.................................................................................................... 10
16. הוראות מעבר............................................................................................................................. 10
17. הוראת שעה................................................................................................................................ 10
דברי הסבר....................................................................................................................................... 11
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון), התש"ף-2020.
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011(להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני, מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010), אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה שמספרה 1848 ביום י"ב בתמוז התש"ע (24 ביוני 2010), (להלן- החלטת הממשלה מס׳ 1848). במסגרת החלטת הממשלה מס׳ 1848 הוחלט, בין השאר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, ברשויות מקומיות, אשר ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.
במסגרת יישום החלטת הממשלה מס׳ 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים. במסגרת החוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בפרק ג׳ לחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות פרק ד׳ בחוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ופורטו לעיל, הוחלט במסגרת החלטת ממשלה מס׳ 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. לאור האמור, חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של שנתיים עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), בהמשך הוארך תוקף החוק לשנתיים נוספות עד ליום ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015) ולאחר מכן הוארך לתקופות נוספות עד ליום ב׳ באדר התשע"ז (28 לפברואר, 2017), ובהמשך עד ליום ג׳ בטבת התש"ף ליום (31 בדצמבר 2019). עם התפזרות הכנסת ה-22 ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקף החוק עד ליום כ"ד בסיון התש"ף (16.6.2020).
בשנות הפעלת מערכי האכיפה העירוניים ובהתאם לתקציב שהוקצה לנושא, עד כה הוכללו בתוספת הראשונה לחוק 71 רשויות מקומיות. במרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים, בחלקן מערכי האכיפה העירוניים נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים ובאחת מהן טרם החלה הקמת מערך האכיפה העירוני. בנוסף, פועלים מערכי אכיפה עירוניים במספר רשויות מקומיות באזור יהודה והשומרון.
בהתאם לתפיסת ההפעלה של מערכי האכיפה העירוניים כפי שגובשה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל, מתמקדים מערכי האכיפה העירוניים באכיפת סל עבירות מוגדר, בתחומי איכות החיים ומניעת אלימות. הנתונים שהצטברו במשרד לביטחון הפנים ובמשטרת ישראל מעידים כי פעילות מערכי האכיפה העירוניים במתכונתם הנוכחית היא יעילה ואפקטיבית. בנוסף, קיימת שביעות רצון רבה בקרב ראשי הרשויות המקומיות מפעילות מערכי האכיפה העירוניים, לרבות מתחומי הפעילות ומהידוק שיתוף הפעולה בין הרשויות המקומיות לבין משטרת ישראל ומהיוזמה לפעילויות משותפות שלהן בתחומי האכיפה השונים. מרביתם מדגישים את חשיבות הפרויקט ומציינים את התרומה המשמעותית של מערכי האכיפה העירוניים לשיפור איכות החיים ותחושת הביטחון של התושבים ברשויות המקומיות שבהן פועלים המערכים. יצוין כי יו"ר מרכז השלטון השלטון המקומי ויו"ר מרכז המועצות האזוריות הביעו אף הם תמיכה בהפיכת הוראת השעה שבנדון להוראת קבע.
לאור הנתונים המועברים על ידי הגורמים המקצועיים לעניין הצלחת המודל והביקוש ליישומו ברשויות מקומיות נוספות, וכיוון שמטרות חקיקת החוק עדיין עומדות בעינן מוצע להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע. בנוסף, לאור הניסיון שהצטבר בנושא, וכנדרש במסגרת הפיכת הוראת השעה להוראת קבע, מוצע לערוך בחוק מספר תיקונים ושינויים. בהתאם לכך, יתוקנו שם החוק וכן סעיפים 1, 7, 10, 17-19, 21, 22 ו-23 והתוספת הראשונה לחוק. כמו כן, מוצע להעביר את פרק גי לחוק, העוסק בהסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר - לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות וכן לערוך תיקון דומה בפקודת המועצות המקומיות- בהתאמה.
בנוסף, מוצע להקנות בהוראת שעה לפקחים העירוניים העומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר פועלים במסגרת תפקידם לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית בה הם עובדים, סמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר בהתקיים הנסיבות שיפורטו בחוק. כיוון שמדובר בהקניית סמכות בעלת אפקט הרתעתי משמעותי ולאור קיומן של עבירות קנס מסוגים שונים בחוקי עזר עירוניים, נדרש לבחון את השלכות הקניית סמכות העיכוב לפקחים העירוניים במתווה המוצע. לפיכך, מוצע לקבוע כי סמכות העיכוב האמורה תוקנה לפקחים העירוניים לתקופה של 3 שנים, שבמהלכה ייבחנו הלכות הקנייתה ויוסקו מסקנות בנושא.
ג. השפעת החוק המוצע על קבוצות אוכלוסייה מסוימות
ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.
הקמת והפעלת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות תבוצע בהתאם לתקציב המוקצה לנושא.
ה. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק מטעם המשרד לביטחון הפנים:
תזכיר חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה( (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע ותיקונים נוספים) (תיקון(, התש"ף-2020
|
בחוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-011ל (להלן- החוק העיקרי), בשם החוק, המילים "(הוראת שעה)" - יימחקו. |
.1 |
|||
|
במקום סעיף 1 לחוק העיקרי יבוא: |
.2 |
|||
|
מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, באמצעות הפעלת מערכי אכיפה עירוניים בחלק מהרשויות המקומיות, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשויות המקומיות על פי דין." |
.1 |
"מטרה |
|
|
|
בסעיף 2 לחוק העיקרי, בהגדרת "פקח עירוני", במקום "סעיף 3" יבוא "סעיף 337א" לפקודת העיריות". |
.3 |
|||
|
פרק גי לחוק העיקרי - בטל. |
פ. |
|||
|
במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: |
.5 |
|||
|
(א) ברשויות מקומיות שיקבע השר, בצו, בהסכמת שר הפנים, יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני שיורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור ייעודי של שוטרי משטרת ישראל (בחוק זה - מערך אכיפה עירוני). |
.7 |
"הקמת והפעלת מערך אכיפה עירוני |
|
|
1 ס"ח התשע"א, עמי 1057 ; התשע"ג, עמי 113.
|
(ב) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה בהתבסס על אמות מידה שקבע השר בהסכמת שר הפנים; אמות המידה האמורות יביאו בחשבון, בין השאר, את כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) היקף העבריינות בתחומי הרשות המקומית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) דירוג הרשות המקומית לפי המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(4) דירוג הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ג) לא יוקם מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית אלא בהתקיים כל אלה: |
|
|
|
|
|
|
|
|
(1) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית עולה על 16,000 תושבים לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; השר יהיה רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת שר הפנים, גודל אוכלוסייה שונה לעניין זה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) ניתנה הסכמת הרשות המקומית להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) הרשות המקומית התחייבה להעמיד את כוח האדם והאמצעים הנדרשים לצורך ההקמה וההפעלה של מערך האכיפה העירוני. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ד) רשימת הרשויות המקומיות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א), תפורסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(א) השר רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת שר הפנים, כי ברשות מקומית תופסק פעילות מערך האכיפה העירוני, בהתקיים אחד מאלה: |
7א. |
הפסקת פעילות מערך אכיפה עירוני |
|
|
|||
|
(1) הרשות המקומית ביקשה את הפסקת הפעילות כאמור; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(2) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה; |
|
|
|
|
|
|
|
|
(3) השר מצא כי אין עוד הצדקה להפעלת מערך אכיפה עירוני ברשות המקומית או כי נדרשת הפסקת פעילות מערך האכיפה העירוני ברשות המקומית, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ונמסרה על כך הודעה לרשות המקומית 60 ימים לפחות לפני הפסקת פעילות מערך האכיפה העירוני בתחומה. |
|
|
|
|
|
|
|
|
(ב) הפסקת פעילות מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2) או (3), תיעשה לאחר שניתנה לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה." |
|
|
|
|
|
|
|
|
בסעיף 10(א) לחוק העיקרי, במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "אשר הוקם בה או פועל בה מערך אכיפה עירוני". |
.6 |
||||||
|
בסעיף 17 לחוק העיקרי, במקום "המנויה בתוספת הראשונה" יבוא "אשר הוקם בה או פועל בה מערך אכיפה עירוני". |
.7 |
||||||
|
ב סעיף 18 לחוק העיקרי - |
.8 |
||||||
|
(1) בכותרת השוליים, במקום "התוספות" יבוא "התוספת השנייה"; |
|
|
|||||
|
(2) סעיף קטן (א) - בטל. |
|
|
|||||
|
סעיף 19 לחוק העיקרי - בטל. |
.9 |
||||||
|
בסעיף 21 לחוק העיקרי, בכותרת השוליים, המילים "הוראת שעה"- יימחקו. |
.10 |
|||
|
בסעיף 22 לחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), המילים "למעט פרק ג" - יימחקו; (2) סעיף קטן (ב) - בטל. |
.11 |
|||
|
סעיף 23 לחוק העיקרי - בטל. |
.12 |
|||
|
התוספת הראשונה לחוק העיקרי - בטלה. |
.13 |
|||
|
בפקודת העיריות, אחרי סעיף 337 יבוא: |
.14 |
|||
|
"סימן אי1: הסמכת פקחים עירוניים |
|
|
||
|
(א) ראש עירייה רשאי להסמיך, מבין עובדי העירייה, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה: |
337א. |
הסמכת פקחים עירוניים |
|
|
|
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לעירייה, לשמש כפקח עירוני; |
|
|
|
|
|
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר בהסכמת השר לביטחון הפנים; |
|
|
|
|
|
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר. |
|
|
|
|
|
(א) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות. |
|
|
|
|
|
(ב) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש העירייה או מועצת העירייה להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין. |
|
|
|
|
|
(א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום העירייה שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 337ג - |
337ב. |
סמכויות פקח עירוני |
|
|
|
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; |
|
|
|
|
|
(4) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" - לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-21995; |
|
|
|
|
|
(5) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט. |
|
|
|
|
|
(ב)אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין. |
|
|
|
|
|
פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום העירייה שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה: |
337ג. |
זיהוי פקח עירוני |
|
|
|
(1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש העירייה, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו; |
|
|
|
|
|
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש העירייה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה. |
|
|
|
|
|
פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה: |
337ד. |
סייג לסמכויות פקח עירוני |
|
|
|
2 ס"ח התשנ"ה, עמי 366 ; התשע"ד, עמי 296. |
|
(1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי; |
|
|
|
|
||
|
(2) ספקים ומפעלים המפתחים או המייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם השר; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" - כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-06 0 [1]2." |
|
|
|
|
||
|
בפקודת המועצות המקומיות[2], אחרי סעיף 13ו יבוא: |
.15 |
|||||
|
הוראות סעיפים 337א עד 337ד לפקודת העיריות יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית." |
13ז. |
"תחולת הוראות - הסמכת פקחים וסמכויות פיקוח |
|
|
||
|
(א) ברשויות מקומיות המנויות בתוספת הראשונה וכן ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה עירוני ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה), ימשיך לפעול מערך האכיפה העירוני, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראת סעיף 7א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה. |
.16 |
|||||
|
(ב) עד לקביעת אמות מידה ראשונות בהתאם לסעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יראו את התבחינים לבחירת רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני שנקבעו בהחלטת הממשלה מס׳ 1645 מיום א׳ בתמוז התשע"ו (7 ביולי 2016) כאמות מידה לעניין הסעיף האמור. |
|
|
||||
|
בתקופה שמיום התחילה ועד תום שלוש שנים מהמועד האמור, יקראו את סעיף 337ב לפקודת העיריות כאילו אחרי סעיף קטן (א) יבוא: |
.17 |
|||||
"(א1) היה לפקח עירוני יסוד סביר להניח כי אדם עבר עבירה על חוק עזר של עירייה שבה הוא עובד והעבירה היא עבירת קנס כמשמעותה בסעיף 265, רשאי הפקח לעכב את האדם עד לבואו של שוטר אם סרב האדם להיענות לדרישת הפקח על פי סמכותו בהתאם להוראות סעיף קטן (א) וקיים חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה; על עיכוב כאמור יחולו הוראות סעיף 75(ב) ו-(ג) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-[3]1996, בשינויים המחויבים."
כללי: החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (להלן- החוק או החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים), נחקק כהמשך וכהשלמה להחלטת ועדת השרים לבחינת הקמתו של מערך השיטור העירוני, מיום כ"ו בסיוון התש"ע (8 ביוני 2010), אשר קיבלה תוקף של החלטת ממשלה שמספרה 1848 ביום י"ב בתמוז התש"ע (24 ביוני 2010), (להלן- החלטת הממשלה מס׳ 1848). במסגרת החלטת הממשלה מס׳ 1848 הוחלט, בין השאר, על הקמתו של מערך אכיפה עירוני משולב, הכולל כוח שיטור ייעודי ויחידת פיקוח עירונית ייעודית, ברשויות מקומיות, אשר ירתיע, ימנע ויאכוף בתחום עבירות איכות החיים, האלימות וההתנהגות האנטי-חברתית (להלן - מערך אכיפה עירוני). זאת במטרה לאפשר רפורמה מהותית ויסודית, שתגביר במידה ניכרת את הביטחון האישי ואת תחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה ותושביה, כדרך מרכזית וכמנוף לשיפור איכות החיים במדינת ישראל.
במסגרת יישום החלטת הממשלה מס׳ 1848 ובמטרה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן ולאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בשטחן, נחקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים. במסגרת החוק הוקנו לפקחי רשויות מקומיות אשר עומדים בתנאים הקבועים בפרק ג׳ לחוק ואשר הוסמכו לפי הוראותיו, סמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר. כמו כן, לפקחי רשויות מקומיות אשר הוסמכו כ"פקחים מסייעים" בהתאם להוראות פרק ד׳ בחוק, הוקנו סמכויות נוספות שאותן הם רשאים להפעיל לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, בתנאים ובסייגים המפורטים בחוק.
לאור חדשנות מערכי האכיפה העירוניים באותה העת ועל מנת לבחון את האפקטיביות שבהקמתם ואת מידת יעילותם בהשגת המטרות שהוגדרו ופורטו לעיל, הוחלט במסגרת החלטת ממשלה מס׳ 1848 כי המערכים יוקמו ויפעלו כפיילוט לתקופה של שנתיים. לאור האמור, חוקק החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים כהוראת שעה, בתחילה לתקופה של שנתיים עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013), בהמשך הוארך תוקף החוק לשנתיים נוספות עד ליום ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015) ולאחר מכן הוארך לתקופות נוספות עד ליום בי באדר התשע"ז (28 לפברואר, 2017), ובהמשך עד ליום גי בטבת התש"ף ליום (31 בדצמבר 2019). בשל התפזרות הכנסת ה-22 ובהתאם להוראת סעיף 38 לחוק יסוד: הכנסת, הוארך תוקף החוק עד ליום כ"ד בסיון התש"ף (16.6.2020).
לאור הנתונים המועברים על ידי הגורמים המקצועיים לעניין הצלחת המודל והביקוש ליישומו ברשויות מקומיות נוספות, וכיוון שמטרות חקיקת החוק עדיין עומדות מוצע להפוך את הוראת השעה בנושא להוראת קבע.
סעיף 1- תיקון שם החוק- לאור ההצעה להפוך את החוק להוראת קבע, מוצע למחוק משם החוק את המילים "הוראת שעה".
סעיף 2 - סעיף 1 לחוק קובע את מטרת החוק. מאחר שבמסגרת הצעת החוק מוצע, בין השאר, להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, מוצע להחליף את סעיף המטרה ולחדד ולהתאים אותו לנוסח המוצע של החוק, ולקבוע כי מטרתו של החוק לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן וכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות בדרך של הפעלת מערכי אכיפה עירוניים בחלק מהרשויות המקומיות, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשויות המקומיות על פי דין.
סעיף 3 - סעיף 2 לחוק הוא הסעיף הקובע את ההגדרות. מאחר שמוצע להעביר את פרק גי לחוק לפקודת העיריות ולבצע תיקון דומה בפקודת המועצות המקומיות, כפי שיפורט בהמשך, מוצע לתקן בהתאמה את ההגדרה "פקח עירוני" בחוק ולהפנות לסעיף הסמכת הפקחים המוצע בפקודת העיריות.
סעיפים 4, 11, 14 ו-15- בהמשך להצעה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע ובמסגרתה, מוצע להעביר את פרק גי לחוק- שעניינו הסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר- לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות, ולהחיל את התיקון גם בפקודת המועצות המקומיות. זאת, באשר פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות מסדירות את כלל הנושאים הנוגעים לסמכויות הרשויות המקומיות וניכר כי הן מהוות אכסניה מתאימה להסדרת סמכויות הפקחים העירוניים באכיפת חוקי עזר.
סעיף 8-5, 13 - סעיף 7 לחוק קובע כיום כי "ברשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים". סעיף 18(א) לחוק קובע כי השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
כיום גיבוש רשימת הרשויות המקומיות הרלוונטיות ודירוגן מתבצעים במשרד לביטחון הפנים, בהתאם לתבחינים ולתנאים שנקבעו בנושא בהחלטת הממשלה מס׳ 1645 מיום אי בתמוז התשע"ו (7 ביולי 2016) (להלן - החלטת הממשלה מס׳ 1645), המהווה עדכון של החלטות ממשלה מס׳ 1331 מיום י"ד באדר א׳ התשע"ד (12 בפברואר 2014) (להלן - החלטת הממשלה מס׳ 1331), שעדכנה את - החלטת ממשלה מס׳ 2910 מיום כ׳ באדר א׳ התשע"א (24 בפברואר 2011) (להלן - החלטת הממשלה מס׳ 2910) אשר קבעה את התבחינים הראשונים בנושא. ככלל, הכללת רשויות מקומיות בתכנית נעשית בהתאם לתבחינים האמורים ולתקציב המוקצה לנושא.
לאור הניסיון שהצטבר בנושא, מוצע להחליף את סעיף 7 לחוק ולעגן במקומו בחקיקה ראשית הסדר מפורט להקמה ולהפעלה של מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית וכן להפסקת פעילות של מערך אכיפה עירוני ברשות מקומית, והכל כמפורט להלן:
כדי לקצר ולייעל את תהליך קביעת הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, מוצע לקבוע כי מערך אכיפה עירוני יוקם ויפעל ברשויות מקומיות שיקבע השר לביטחון הפנים, בצו, בהסכמת שר הפנים. זאת, בהתבסס על אמות מידה שיקבע השר, בהסכמת שר הפנים, אשר עיקריהן יפורטו בחוק, ביניהן: היקף העבריינות ברשות המקומית; גודל האוכלוסייה ברשות המקומית; דירוג הרשות המקומית לפי המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ודירוג הרשות המקומית לפי מדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בנוסף, עם המעבר מהוראת שעה להוראת קבע, מוצע לעגן בחוק את תנאי הסף שבהם נדרשות הרשויות המקומיות לעמוד לצורך הקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני בתחומן הכוללים גודל האוכלוסייה ברשות המקומית של 16,000 תושבים לפחות לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הסכמת הרשות המקומית להקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני בתחומה והתחייבותה להעמדת כוח האדם והאמצעים הנדרשים לצורך ההקמה וההפעלה של מערך האכיפה העירוני. כמו כן, מוצע להסמיך את השר לביטחון הפנים לשנות את תנאי הסף הנוגע לגודל האוכלוסייה ברשות המקומית בצו, בהסכמת שר הפנים.
עוד מוצע לקבוע את העילות שמכוחן רשאי השר לביטחון הפנים, בצו, בהסכמת שר הפנים, להפסיק פעילות מערך אכיפה עירוני. זאת, לאור הניסיון שהצטבר בשנות הפעלת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות, למשל, בקשת רשות מקומית להפסקת פעילות מערך אכיפה עירוני בתחומה או אי עמידתה של הרשות המקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה ועוד.
לאור המעבר להוראת קבע ועל מנת לקצר ולייעל את תהליך קביעת הרשויות המקומיות שבהן יוקמו ויפעלו מערכי אכיפה עירוניים, מוצע שקביעת רשימת הרשויות המקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני לא תיעשה בתוספת הראשונה לחוק, אלא בצו של השר בהסכמת שר הפנים. לפיכך מוצע לבטל את התוספת הראשונה לחוק ולמחוק את ההפניות לתוספת הראשונה ואת האזכורים שלה בסעיפים הרלוונטיים.
בהמשך להצעה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע ובמסגרתה, מוצע להעביר את פרק גי לחוק- שעניינו הסמכת פקחים עירוניים בסמכויות מסוימות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר- לפקודת העיריות, בהתאמות הנדרשות, ולהחיל את התיקון גם בפקודת המועצות המקומיות. זאת, באשר פקודת העיריות ופקודת המועצות המקומיות מסדירות את כלל הנושאים הנוגעים לסמכויות הרשויות המקומיות וניכר כי הן מהוות אכסניה מתאימה להסדרת סמכויות הפקחים העירוניים באכיפת חוקי עזר.
סעיף 9: סעיף 19 לחוק קובע חובת דיווח של השר לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי חצי שנה, בדבר נתונים שונים הנוגעים להפעלת מערכי האכיפה העירוניים. זאת, בין השאר, לצורך בחינת אפקטיביות מערכי האכיפה העירוניים. בד בבד עם ההצעה לסיים את תקופת הפעלת מערכי האכיפה העירוניים כהוראת שעה ולהפעילם באופן קבוע, זאת, לאחר ניסיון מצטבר של כ-9 שנים בהפעלת מערכי אכיפה עירוניים ברשויות מקומיות, מוצע לבטל את חובת הדיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא.
סעיף 10: במסגרת סעיף 21 לחוק תוקן חוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, כהוראת שעה, באופן הקובע כי הפעלת סמכות עיכוב, חיפוש או כניסה, שלא כדין על ידי עובד רשות מקומית תהווה עבירת משמעת. עם הפיכת החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים להוראת קבע, מוצע לקבוע גם את עבירת המשמעת האמורה כהוראת קבע.
סעיף 12: מטרתה העיקרית של הצעת החוק היא להפוך את החוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים להוראת קבע, כאמור לעיל. סעיף 23 לחוק קובע את תוקפו של החוק כהוראת שעה. עם ההצעה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע, מוצע לבטלו.
סעיף 16: כפי שצוין לעיל, כיום מנויות בתוספת הראשונה לחוק 71 רשויות מקומיות, שבמרביתן פועלים מערכי אכיפה עירוניים ובחלקן הם נמצאים בשלבי הקמה והיערכות שונים. כדי לאפשר את המשך הפעלתם של מערכי האכיפה העירוניים הללו, בהתאם לתקציב המוקצה לנושא, מוצע לקבוע הוראות מעבר כדלקמן:
(1) ברשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה וכן ברשויות מקומיות שבהן פועל מערך אכיפה עירוני ערב תחילתו של החוק המוצע, ימשיך לפעול מערך האכיפה העירוני, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראת סעיף 7א המוצע.
(2) עד לקביעת אמות מידה ראשונות בהתאם לסעיף 7 המוצע, יראו את התבחינים לבחירת רשויות מקומיות שבהן יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, שנקבעו בהחלטת הממשלה מסי 1645, כאמות מידה
לעניין הסעיף האמור.
במהלך השנים האחרונות הוקנו לפקחי רשויות מקומיות סמכויות פיקוח ואכיפה בתחומים שונים על מנת להגביר את האכיפה באותם התחומים ולשפר את איכות החיים של התושבים. זאת, בכפוף להיות עובדי הרשות המקומית כפופים לדין המשמעתי של הרשות ולעמידתם בתנאי כשירות והכשרה מתאימים.
במסגרת סעיף 4 לחוק, הוקנו לפקחי הרשויות המקומיות העומדים בתנאים הקבועים בחוק סמכויות שונות לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הם עובדים. הניסיון שהצטבר ברשויות המקומיות הראה כי בהיעדר סמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר נותר הפקח, במקרים רבים, ללא יכולת להפעיל את סמכויותיו הקבועות בחוק ו/או לבצע את תפקידו כנדרש. זאת, כאשר אדם מסרב לדרישת הפקח להזדהות בפניו ונמלט מהמקום.
לאור האמור, מוצע להקנות לפקחים עירוניים, העומדים בתנאים הקבועים בחוק ואשר פועלים במסגרת תפקידם לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית בה הם עובדים, סמכות לעכב אדם עד לבואו של שוטר בהתקיים הנסיבות המצטברות שלהלן:
בהתקיים חשד סביר לביצוע עבירה על חוק עזר והעבירה היא עבירת קנס; כאשר האדם מסרב להיענות לדרישת הפקח על פי סמכותו בהתאם להוראות החוק וקיים חשש שיימלט או שזהותו אינה ידועה.
כיוון שמדובר בהקניית סמכות בעלת אפקט הרתעתי משמעותי ולאור קיומם של עבירות קנס מסוגים שונים בחוקי עזר עירוניים, נדרש לבחון את השלכות הקניית סמכות העיכוב לפקחים העירוניים במתווה המוצע. לפיכך, מוצע לקבוע כי סמכות העיכוב האמורה תוקנה לפקחים העירוניים לתקופה של 3 שנים, במהלכן ייבחנו השלכות הקנייתה ויוסקו מסקנות בנושא.