תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

תזכיר חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון).

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

 

בהתאם לסעיף 3 לחוק יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), תקציב המדינה ייקבע בחוק, יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.

 

סעיף 3ב לחוק היסוד דן במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, ובהתאם להוראותיו, כל עוד לא נתקבל חוק התקציב תהא הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר (להלן – מגבלת ההוצאה החודשית) מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן – תקרת התקציב ההמשכי).

 

על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הכריז משרד הבריאות על המחלה כמחלה מידבקת מסוכנת. לצורך מניעת התפשטות המחלה ושמירה על בריאות הציבור, הטילה הממשלה הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם. לצורך התמודדות עם גיף הקורונה, לצד סיוע לאזרחים שנפגעו כתוצאה מהמגבלות האמורות נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים אשר יביאו לחריגה משמעותית הן ממגבלת ההוצאה החודשית וממילא גם מתקרת התקציב ההמשכי,  הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים. מכיוון שחוק היסוד הגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, נחקק ביום י"ג בניסן התש"ף (7 באפריל 2020) חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (להלן – הוראת השעה), שבמסגרתו נקבע כי לתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה, וזאת על בסיס תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה. בהתאם לפירוט שנקבע בהוראת השעה. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה כאמור תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך.

 

נוכח הצרכים שלא היו צפויים בעת חקיקת הוראת השעה, יש צורך בהגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית בשנת 2020, עד ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם.

 

על כן, מוצע להגדיל את הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של 14 מיליארד שקלים חדשים ולתקן את חלוקת הסכומים בין המרכיבים השונים של התכנית שנקבעה בהוראת השעה, על מנת לאפשר הוצאת סכומים לטובת תחומים שלהם לא ניתן מענה במסגרת הוראת השעה וכן לטובת האצה כלכלית וסיוע לאוכלוסיות נוספות.

 

 

ג. עיקרי החוק המוצע

 

מדינות העולם וישראל בתוכן נמצאות כעת בעיצומה של פנדמיה, מגיה כלל-עולמית כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף SARS-COV-2 ( להלן- נגיף הקורונה). ביום ט"ו באדר התש"ף (11 במרס 2020) הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה כעל מגפה עולמית, צעד חריג בעל משמעויות מרחיקות לכת.

 

נגיף הקורונה הוא נגיף חדש, שאין לאוכלוסייה חסינות נגדו, ואין חיסון שבאמצעותו ניתן למנוע את התפשטות המחלה. המחלה עוברת מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה (כגון עיטוש או שיעול), אין לה טיפול רפואי ידוע והיא עלולה לגרום לתחלואה ותמותה המונית משמעותית. בהעדר חיסון או דרכי מניעה אחרות, הדרך היחידה למנוע הדבקה והתפשטות של הנגיף היא על ידי צמצום מגע בין אנשים, בידוד של החולים במחלה ושל מי שנחשד כחולה בה, והימנעות מהתקהלות.

 

ביום א' בשבט התש"ף (27 בינואר 2020) הכריז שר הבריאות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם, 1940 כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור (י"פ התש"ף, עמ' 3378).

 

בהמשך להכרזה זו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין היתר, על פתיחת מקומות עבודה וכן על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף, בין היתר, בתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. הגבלות אלה לא מאפשרות לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או לחילופין פיטרו את עובדיהם.

 

לנוכח המשבר החמור, נדרשת הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת התמודדות עם נגיף הקורונה והן לצורך סיוע למשק על מנת לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור. מאחר שחוק היסוד מגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, נקבע, בהוראת שעה, כי לתקופה שמיום קבלת חוק זה ועד לקבלת חוק התקציב לשנת 2020 ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה. כעת נדרשת הגדלה של הסכום האמור וחלוקתו לסעיפים כאמור בהוראת השעה לנוכח הצרכים שלא היו צפויים בעת שנחקקה הוראת השעה.

 

 

 

ואלה עיקרי התיקונים המוצעים:

 

עיקר 1: תיקון הוראת השעה בסעיף 3ב לחוק היסוד ולפיו עד לקבלת חוק תקציב לשנת 2020 הוצאותיה החודשית של הממשלה בחודשים שנותרו עד לסוף השנה, או עד לקבלת חוק תקציב לשנת 2020, המוקדם ביניהם, יגדלו בשיעור נוסף על השיעור שנקבע בהוראת השעה.

 

עיקר 2: הסטת סכומים עודפים שהוקצו במסגרת הוראת השעה לטובת החזר חוב לביטוח הלאומי, וזאת לטובת עידוד תעסוקה.

 

עיקר 3: תיקון הסכומים הנקובים בסעיפי התכנית הקבועה בהוראת השעה וזאת על מנת להתאימם להגדלת ההוצאה הממשלתית המוצעת בתיקון זה ולצרכים המשתנים. מוצע לקבוע כי תכנית מפורטת לעניין הסכומים שנוספו בתיקון זה יוגשו על ידי שר האוצר לאישור הממשלה, עד ליום 15 ביוני 2020, ויונחו, לאחר אישורה, על שולחן הכנסת.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

 

תיקון חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020).

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

 

הגדלת הסכום שהממשלה רשאית להוציא בשנת 2020 בכ-14 מיליארד ש"ח.

 

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

 

אין השפעה.

 

ז. להלן תזכיר נוסח החוק המוצע

 

 

 

הצעת חוק יסוד מטעם הממשלה:

הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (תיקון)

 

דברי הסבר

סעיף 1

כללי

 

בהתאם לסעיף 3 לחוק-יסוד: משק המדינה (להלן - חוק היסוד), תקציב המדינה ייקבע בחוק, יהיה לשנה אחת ויביא את הוצאות הממשלה הצפויות והמתוכננות.

סעיף 3ב לחוק היסוד דן במצב שבו לא נתקבל חוק התקציב לפני תחילתה של שנת הכספים, ובהתאם להוראות סעיף קטן (א) שבו, כל עוד לא נתקבל חוק התקציב תהא הממשלה רשאית להוציא כל חודש סכום השווה לחלק השנים-עשר (להלן – מגבלת ההוצאה החודשית) מהתקציב השנתי הקודם, בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן (להלן – תקרת התקציב ההמשכי). עוד קובע סעיף 3ב לחוק היסוד, בסעיף קטן (ב) שבו, את סדר הקדימויות בשימוש בתקציב ההמשכי (להלן - סוגי ההוצאה בתקציב המשכי) -  התקציב ייועד קודם כל לקיום התחייבויות המדינה מכוח חוק, חוזים ואמנות וביתרה תשתמש הממשלה רק להפעלת שירותים חיוניים ופעולות שנכללו בחוק התקציב הקודם, לרבות פעולות שנכללו בשינויים תקציבים שבוצעו בתקציב הקודם.

באמצע חודש דצמבר 2019 החלה התפרצות המחלה COVID- 19 הנגרמת מנגיף קורונה SARS-CoV-2 .

ביום ט"ו באדר התש"ף (11 במרס 2020) הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה כעל מגפה עולמית. צעד חריג בעל משמעויות מרחיקות לכת.

ביום א' בשבט התש"ף (27 בינואר 2020) הכריז שר הבריאות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם, 1940 כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטייה סכנה חמורה לבריאות הציבור (י"פ התש"ף, עמ' 3378).

בהמשך להכרזה זו הוטלו הגבלות משמעותיות, בין השאר, על פתיחת מקומות עבודה ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף (ראו תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף- 2020). הגבלות אלה לא איפשרו לקיים שגרת עבודה רגילה. לאור זאת, מעסיקים רבים הוציאו את עובדיהם לחופשה ללא תשלום או הודיעו על פיטוריהם.

המשבר גרם לעלייה עצומה במספר דורשי העבודה. רובם של מבקשי דמי האבטלה (כ-79%) הם עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום וכ- 12% פוטרו מעבודתם.

לנוכח המשבר הבריאותי והכלכלי החמור, נדרשה הממשלה להוציא סכומים ניכרים הן לטובת מניעת התפשטות נגיף הקורונה וטיפול מיידי בחולים שנדבקו בו, והן לצורך סיוע משמעותי למשק כדי לאפשר לו לצלוח את המשבר האמור, באמצעות סיוע כלכלי לאזרחים ולעסקים. מכיוון שחוק היסוד הגביל את האפשרות להוציא כספים הן לפי תקרת התקציב ההמשכי והן לפי מגבלת ההוצאה החודשית, נחקק ביום י"ג בניסן התש"ף (7 באפריל 2020) חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון מס' 10 והוראת שעה לשנת 2020) (להלן – הוראת השעה), שבמסגרתו נקבע כי לתקופה שמיום קבלת הוראת השעה עד יום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, ניתן יהיה להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת התמודדות עם משבר הקורונה, וזאת על בסיס תכנית כלכלית ובה חבילת צעדים לשמירה על יציבות המשק בעקבות משבר הקורונה. בהתאם לפירוט שנקבע בהוראת השעה. בהוראת השעה נקבע כי הגדלת ההוצאה כאמור תשמש אך ורק לשם מימון ההתמודדות עם המשבר והצעדים שיש לבצע באופן מיידי ודחוף לשם כך.

במסגרת הוראת השעה נקבע כי שר האוצר יגיש לאישור הממשלה עד יום ז' באייר התש"ף (1 במאי 2020), תכנית מפורטת ביחס לשימושים המתוכננים בסכומים שפורטו בהוראת השעה, בהתאם לסעיפים ולסכומים הבאים (להלן – התכנית המפורטת):

(א) בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענק מיידי למשרדי הממשלה – 11 מיליארד שקלים חדשים;

(ב) שיפוי המוסד לביטוח לאומי – 3.8 מיליארד שקלים חדשים;

(ג)  מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים – 9 מיליארד שקלים חדשים;

(ד)  מימון הכשרות מקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים – 800 מיליון שקלים חדשים;

(ה) הנחות בארנונה – 2.6 מיליארד שקלים חדשים;

(ו)  עלות תקציבית של פתרונות אשראי – 2.25 מיליארד שקלים חדשים;

(ז)  תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – 4.7 מיליארד שקלים חדשים;

(ח) מטרות אחרות – 0;

 

עוד נקבע כי הממשלה תניח על שולחן הכנסת את התכנית המפורטת  וכי שינוי בסכומים של מרכיבי התכנית האמורה, בשיעור העולה על 15% מאחד ממרכיבי התכנית טעון אישור ועדת הכספים של הכנסת.

 

בהתאם לאמור, הממשלה אישרה תכנית מפורטת ביום ל' בניסן התש"ף (24 באפריל 2020) בהחלטה מס' 5013, והיא הונחה על שולחן הכנסת.

 

מאחר שהתכנית הוכנה בתנאי אי ודאות הן לגבי תנאי הסגר ומשכו והן לגבי ההשפעות הכלכליות של הסגר והתפשטות הקורונה בעולם, נדרש כעת לתקן את הסכומים שנקבעו לעניין זה. יצוין כי גם כעת ישנה אי ודאות לגבי השפעות רבות של התפשטות הנגיף.

 

בהתאם לכך, ונוכח הצרכים שלא היו צפויים בעת חקיקת הוראת השעה, יש צורך בהגדלה נוספת של ההוצאה הממשלתית בשנת 2020, עד ליום ט"ז בטבת התשפ"א (31 בדצמבר 2020) או עד יום קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם.

 

על כן, מוצע להגדיל את הסכומים הקבועים בהוראת השעה בהיקף של 14 מיליארד שקלים חדשים ולתקן את חלוקת הסכומים בין המרכיבים השונים של התכנית המפורטת, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה מס' 5013, על מנת לאפשר הוצאת סכומים לטובת תחומים שלהם לא ניתן מענה במסגרת הוראת השעה וכן לטובת האצה כלכלית וסיוע לאוכלוסיות נוספות.

יובהר כי פי התחזית המקרו כלכלית של משרד האוצר ובנק ישראל התמ"ג צפוי להתכווץ בכ-5.5% בשנת 2020 ושיעור האבטלה יעלה לכ-8%. העלייה בהוצאות על דמי אבטלה ובשל התכנית הכלכלית שנקבעה בהוראת השעה, לצד הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים יביאו לגרעון תקציבי שנאמד ביותר  מ-11% אחוזי תוצר, מהגבוהים ביותר מבין המדינות המפותחות. עקב הצמיחה השלילית והזינוק בגרעון, החוב הציבורי צפוי לעלות בכ-14% אחוזי תוצר לכ-74%.

 

לנוכח ההרעה היחסית במצב הפיסקלי בשנים האחרונות וההחמרה הנוספת בעקבות המשבר עודכנו תחזיות הדירוג של מדינת ישראל וזאת נוכח החשיבות המיוחסת לאחריות פיסקאלית, תחת ההנחה כי יינקטו צעדים שיגבירו את האמינות הפיסקלית ויביאו להתמודדות עם הגרעון המבני. על רקע הגרעון המבני הגבוה ערב המשבר, המשך עליית החוב בשנת 2021 והצורך להיערך לגל תחלואה שני – קיים צורך בשימור מרחב פיסקלי על מנת שהממשלה תוכל לספק מענה בריאותי, רשת ביטחון סוציאלית ולתמוך בעסקים שזקוקים לכך במקרה של השבתת פעילות נוספת. כמו כן, הגידול המשמעותי בהיקף החוב הממשלתי, ביחד עם העלייה המתונה יחסית בסיכון, מביאים לגידול משמעותי בהיקף החזרי הריבית הצפויים בשנים 2021 ואילך.

 

הרחבת התוכנית נדרשת על מנת לסייע בשלושה תחומים נוספים בהם המענה שניתן בתכנית שאושרה היה מוגבל ביחס למצב המשק דהיום, והם: עידוד התעסוקה – לאור עצירת הפעילות של המשק כמות דורשי העבודה גדלה באופן משמעותי. אמנם מרביתם הוצאו לחל"ת (שמומן אף הוא), אך מדובר בהיקף רחב מאוד, כאשר ההנחה היא שמרביתם יחזרו לעבודה במהירות יחסית. יחד עם זאת, שיעור האבטלה  ימשיך להיות גבוה משהיה טרם התפרצות נגיף הקורונה (3.4%). בהתאם, מדיניות של עידוד תעסוקה באופן פעיל, לצד הכשרות תעסוקתיות והשקעה בהון אנושי, צפויות לסייע למשק לצאת מהמשבר בצורה טובה ומהירה יותר. מנגנון הסיוע עשוי לאפשר לאנשים רבים יותר לחזור למעגל העבודה ובהתאם לחסוך עלויות תשלום דמי אבטלה (יצוין כי חיסכון זה הוא חלק ממקורות התכנית); סיוע לענפים שלא ישובו לפעילות סדירה בתקופה הקרובה בשל מאפייניהם הייחודיים - כיום ניתן למפות טוב יותר את הענפים בהם החזרה לפעילות תהיה איטית יותר או תדרוש התאמות משמעותיות, ומהן ההנחיות ל"שגרת הקורונה" שעל פיהן הם יפעלו. כעת, ניתן למקד באופן מדויק יותר את הסיוע הייחודי הנדרש בענפים אלו, בדגש על הענפים הנחוצים לפעילות סדירה של המשק, ולקדם עבודת מטה מהירה בהובלת משרד האוצר לצורך כך;  היערכות המשק הישראלי להתנהלות ב"שגרת קורונה". הנחיות משרד הבריאות להתאמות הנדרשות בתחומים שונים נקבעות לאורך הדרך, בד בבד עם הסרת המגבלות על תחומי החיים השונים, ובהתאם ישנן עלויות נדרשות נוספות שלא נלקחו בחשבון במהלך חקיקת הוראת השעה בין היתר, ממגבלות משרד הבריאות בתחומי ההיסעים, התאמות מבנים והגבלות על כינוס.

 

כמו כן, מוצע להרחיב את התכנית למהלכים נוספים שנדרשים למשק בתקופת משבר, בפרט לאור ההאטה הצפויה בסחר העולמי והירידה הצפויה בביקושים לתוצרת ישראלית. צעדים אלו נועדו לתמוך בכלכלה הישראלית. במסגרת תיקון זה מוצע, בין היתר, להגדיל את ההוצאה הממשלתית לטובת חבילת צמיחה נוספת למשק שכוללת הקצאה לפיתוח תשתיות, תשתיות תקשורת, דיגיטציה והייטק.

 

 

לפסקה (1) –

 

בפסקת משנה (א), מוצע לתקן את סעיף 3ב(א1)(2)(ב) בהוראת השעה כך שהשיעורים שנקבעו בו לשם מימון ההוצאות הדרושות לשם ההתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, ולמטרה זו בלבד, יוגדלו, על פני החודשים מאי עד דצמבר 2020. מדובר בהגדלת האפשרות להוציא את ההוצאות הנדרשות באופן ישיר לטובת התמודדות עם התפשטות נגיף הקורונה וטיפול בחולים שנדבקו בנגיף וכן לצורך התמודדות עקיפה עם המשבר באופן של הגשת סיוע כלכלי למי שנפגע ומתן תמריצים כלכליים מחוללי צמיחה אשר יש בהם כדי לסייע למשק להתמודד עם ההשלכות של הנגיף מתוך ראיה צופה פני עתיד. הסכום האמור יתפרס על פני החודשים שנותרו עד סוף שנת הכספים 2020 או עד קבלת חוק התקציב לשנת 2020, לפי המוקדם, באופן שהפריסה בין החודשים השונים תהיה שונה, בהתאם לסדר הוצאת הכספים הצפוי בעתיד.

 

בפסקת משנה (ב) מוצע להפחית את הסכום הקבוע בו לשם החזר חובות למוסד לביטוח לאומי בשל תכנית עידוד התעסוקה המוצעת כחלק מתיקון זה שצפויה להביא להגדלת התעסוקה ביחס להנחות הנוגעות להחזר החובות למוסד לביטוח לאומי בעת אישור התכנית. מוצע להסיט סכום זה לצורך מימון תכנית עידוד התעסוקה.

 

לפסקה (2) –

 

בפסקת משנה (א), מוצע לתקן את הסכומים הנקובים בסעיפי התכנית על מנת להתאימם לשיעורים המוצעים בפסקה (1)(א). שינויים אלה כוללים הגדלת הסכומים לטובת:

בריאות, רווחה, סדר ציבורי, ביטחון פנים ומענה למשרדי הממשלה – לצורך צרכי משרדי הממשלה, ביו השאר, לצורך התאמות להנחיות משרד הבריאות בתקופת "שגרת הקורונה";

שיפוי המוסד לביטוח לאומי – לצורך הארכת מענק לבני 67 או יותר שפוטרו במהלך תקופת המשבר והזכאות לדמי אבטלה לחודש מאי;

מענק וסיוע לעסקים ולעצמאים - לצורך מענק תעסוקה וכן סיוע לענפים בסיכון;

מימון הכשרות מקצועיות - לצורך הרחבת מערך ההכשרות המקצועיות, סיוע לעמותות ולארגוני חברה אזרחית וסיוע לעסקים קטנים ובינוניים;

עלות תקציבית של פתרונות אשראי – מימון בגין הנתח התקציבי של קרן הלוואות לעסקים מענפים בסיכון;

תשתיות, טכנולוגיה עילית, דיגיטציה ותכנית יציאה מהמשבר – לצורך תכניות האצה בתחומי התשתיות והדיגיטציה וכן לתחום הטכנולוגיה העילית;

מטרות אחרות –  בהיקף של כ-1.25 מיליארד ש"ח.

 

בפסקת משנה (ב), מוצע לקבוע כי שר האוצר יגיש לאישור הממשלה, עד ליום 15 ביוני 2020, תכנית מפורטת ביחס לסכומים הנוספים הכלולים בתיקון זה שלא נכללו במסגרת התכנית המפורטת שאושרה בממשלה ביום 24 באפריל 2020 בהתאם לסעיף 3ב(א2)(1) בהוראת השעה.

 

בפסקת משנה (ג), מוצע להבהיר כי לאחר שאישרה הממשלה את העדכון לתכנית המפורטת כאמור בפסקת משנה (ב) ידווח שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת מדי חודש על אופן הוצאת הכספים ועל השימוש בפועל של השימושים המתוכננים לפיה, כפי שהדבר נעשה ביחס לתכנית המפורטת שאושרה ביום 24 באפריל 2020, כאמור.