תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם)(תיקון), התש"ף-2020
תקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977 (להלן – התקנות העיקריות), קובעות, בתקנה 9א להן, את אמות מידה לפיהן רשאי המנהל לתת למבקש זאת תעודת סוג למטוס זעיר שיוצר בישראל או שיובא לה. תעודת סוג כאמור היא אחד מתנאי היסוד המאפשרים לקבוע את כשירותו האווירית הראשונית של כלי הטיס, וממילא את הפעלתו, שכן על בסיס האחרונה כלי הטיס מקבל את תעודת כושר הטיסה שלו, שהיא תנאי להפעלתו (ראו בסעיף 63 לחוק הטיס, התשע"א-2011).
בין החלופות בהן נוקבת תקנה 9א האמורה לעניין זה מצויה חלופה המבוססת על "צבירת ניסיון", בשונה מבדיקת אמות המידה לתיכון ולייצור לפי אמות מידה תעופתיות מקובלות.
בצד זאת שהחלופה האמורה מנוסחת בצורה רחבה ועמומה, ורחוקה מאמות המידה המקצועיות המשמשות למתן תעודת סוג ברגיל, הרי שמאז נקבעה לראשונה בשנת התשמ"ח (1988) לא נעשה בה כל שימוש.
משכך סבורה רשות התעופה האזרחית כי יש לבטלה.
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה - רשות התעופה האזרחית:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 51(א), 54 ו- 55 לחוק הטיס, התשע"א-2011[1] (להלן - החוק), בהתאם להצעת רשות התעופה האזרחית לפי סעיף 168(ב) לחוק, ולפי סעיף 197 לחוק, אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 9א |
1. |
בתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977[2], בתקנה 9א, פסקה (2) - תימחק. |
___ ב________ התש"ף (___ ב________ 2020)
(חמ 204 – 3 – ת1)
__________________[חתימה]
[שם מלא של המתקין]
[שר התחבורה והבטיחות בדרכים]
דברי הסבר
רקע מקצועי
חוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן – חוק הטיס) יוצר את התשתית לאסדרת התעופה האזרחית בישראל.
תקנה 9א לתקנות הטיס (נוהלי תיעוד כלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977 (להלן – התקנות העיקריות), שעניינה: "תעודת סוג למטוס זעיר", קובעת את אמות מידה לפיהן רשאי המנהל לתת למבקש זאת תעודת סוג למטוס זעיר שיוצר בישראל או שיובא לה, כך:
תעודת סוג היא אחד מתנאי היסוד המאפשרים לקבוע את כשירותו האווירית הראשונית של כלי הטיס, וממילא לאפשר את הפעלתו הבטוחה באופן מתמשך, שכן על בסיס תעודת הסוג שלו, כלי הטיס מקבל את תעודת כושר הטיסה שלו, שהיא תנאי להפעלתו (ראו בסעיף 63 לחוק הטיס). תעודת הסוג מהווה למעשה אישור של המאסדר לתכן של סוג כלי הטיס לגביו ניתנה, לרבות הציוד התעופתי המיועד להתקנה בו, ולאפשרות לייצר אותו על-בסיס התכן האמור (ראו בסעיף 51(א) לחוק הטיס).
בין החלופות בהן נוקבת תקנה 9א האמורה לעניין זה מצויה חלופה המבוססת על "צבירת ניסיון" (ראו בתקנה 9א(2) לתקנות העיקריות), זאת בשונה ממתן תעודת סוג על-בסיס בדיקת אמות המידה לתיכון ולייצור של כלי הטיס לפי אמות מידה תעופתיות מקובלות (ראו בתקנה 9א(1) לתקנות העיקריות).
גורמי המקצוע ברשות לא מצאו טעם בטיחותי בחלופה האמורה, שכן תעודת סוג נועדה, כאמור, להגדיר את התכן של סוג כלי הטיס, ולאשרו לצורך ייצור כלי הטיס. מנגד, ניסיון "נצבר" ב"הפעלה רגילה", אף אם יש בו – אולי – כדי להעיד על בטיחות הפעלתו (אף זאת, רק באופן עקיף), אין בו דבר לעניין הגדרת התכן של סוג כלי הטיס לצורך ייצורו כאמור.
ממילא, אין במתן תעודת סוג על בסיס ניסיון "נצבר" בלבד דבר לעניין התכליות לשירותן נועדה תעודת הסוג מלכתחילה.
מעבר לכך, בצד היותה רחוקה מאמות המידה המקצועיות המשמשות למתן תעודת סוג ברגיל (קרי, הסתמכות על כללי כושר אווירי ישימים, כמו בתקנה 9א(1) ו- (1א) לתקנות העיקריות), החלופה שבתקנה 9א(2) לתקנות העיקריות מנוסחת בצורה רחבה ועמומה שאינה מאפשרת את החדות הנדרשת לעניין כה משמעותי ("ניסיון בהפעלה רגילה", "בין בידי טייסים רבים, בין בידי טייס אחד...", "... נצבר ניסיון שדי בו להראות שהושגה בו בטיחות..." וכו').
כמו לא די בכל אלה, הרי שמאז נקבעה לראשונה, בשנת התשמ"ח (1988), לא נעשה בה כל שימוש.
משכך סבורה רשות התעופה האזרחית כי יש לבטלה.
רקע משפטי
תקנה 9א לתקנות העיקריות נקבעה שנים רבות לפני כניסתו לתוקף של חוק הטיס. משכך, על-מנת לעמוד על מקורות הסמכות לתיקונה יש לנסות להתחקות אחר אלה שהיו משמשים לקביעתה לו הייתה נקבעת היום.
מספר סעיפים בחוק הטיס עניינם תעודת סוג וההליכים הכרוכים בנתינתה.
כך, סעיף 51 לחוק הטיס, שעניינו: "תעודת סוג לכלי טיס", קובע כי:
בצד זאת שהסעיף האמור מתנה מתן תעודת כושר טיסה בכך שכלי הטיס והציוד התעופתי ממלאים אחר כללי הכושר האווירי (מה שלא מתקיים בתקנה 9א(2) לתקנות העיקריות שלא נסמכת על כללי הכושר האווירי אלא על ניסיון "נצבר"), הוא מסמיך את השר לקבוע תנאים למתן התעודה.
משכך, סעיף זה הוא אחד ממקורות הסמכות לקביעת התקנה.
סעיף 54 לחוק הטיס, שעניינו: "תקנות לעניין תיכון וייצור", קובע כי:
סעיף זה קובע שורה של הסמכות של שר לקבוע הוראות לעניין תיכון וייצור כלי טיס וציוד תעופתי, ובכלל זה בדיקות וניסויים שייעשה לצורך קבלת תעודת סוג וכו'.
משכך, סעיף זה הוא אחד ממקורות הסמכות לקביעת התקנה.
סעיף 55 לחוק הטיס, שעניינו: "תקנות לעניין ייבוא וייצוא של כלי טיס או ציוד תעופתי", קובע כי:
אחת ותקנה 9א(2) לתקנות העיקריות עניינה גם מתן תעודת סוג למטוס זעיר שיובא, הרי שסעיף זה הוא אחד ממקורות הסמכות לקביעת התקנה.
משכך, את התקנות המוצעות מבוקש לקבוע לפי סעיפים 51(א), 54 ו- 55 לחוק הטיס.
כמו-כן, סעיף-קטן (ב) לסעיף 168 לחוק הטיס, שעניינו: "ביצוע ותקנות", קובע כי:
התקנות המוצעות הן פרי יוזמה מקצועית של הרשות וממילא הן לפי הצעתה.
לסיום: סעיף 197 לחוק הטיס, שעניינו: "שמירת תוקף", קובע, בסעיף קטן (א), כי:
מאחר התקנות העיקריות הותקנו, במקור, לפי חוק הטיס, 1927, ובתוכן תקנה 9א לתקנות העיקריות, הרי שהתקנות המוצעות הן בהתאם להוראות הסעיף האמור.
תקנה 1 לתקנות המוצעות, שעניינה: תיקון תקנה 9א
תקנה 9א לתקנות העיקריות מפרטת את אמות מידה לפיהן רשאי המנהל לתת למבקש זאת תעודת סוג למטוס זעיר שיוצר בישראל או שיובא לה.
כפי שצוין לעיל, תעודת כושר סוג כאמור היא אחד מתנאי היסוד המאפשרים לקבוע את כשירותו האווירית הראשונית של כלי הטיס, וממילא את הפעלתו, שכן על בסיס האחרונה כלי הטיס מקבל את תעודת כושר הטיסה שלו, שהיא תנאי להפעלתו (ראו בסעיף 63 לחוק הטיס, התשע"א-2011).
בין החלופות בהן נוקבת תקנה 9א האמורה לעניין זה מצויה, בתקנה 9א(2) לתקנות העיקריות, חלופה המבוססת על "צבירת ניסיון", וזאת בשונה מבדיקת אמות המידה לתיכון ולייצור לפי אמות מידה תעופתיות מקובלות, כמקובל בתעופה האזרחית בדרך כלל (והשווה עם תקנות 9א(1) ו- (2) שעניינן אמות מידה אלה ("דרישות טכניות" כפי הניסוח שם).
בצד זאת שהחלופה האמורה מנוסחת בצורה רחבה ועמומה, ורחוקה מאמות המידה המקצועיות המשמשות למתן תעודת סוג ברגיל, הרי שמאז נקבעה לראשונה בשנת התשמ"ח (1988) לא נעשה בה כל שימוש.
משכך מבוקש למחוק אותה.
לאור העובדה שמדובר בהוראה שמעולם לא יושמה, הרי שממילא אין למחיקתה השפעה המחייבת תקופת היערכות או הסתגלות, ולכן מבוקש כי התקנות המוצעות, ומחיקת תקנה 9א(2) לתקנות העיקריות במסגרתן, יחולו עם פרסומן.
נוסח משולב
9א. המנהל רשאי ליתן למבקש תעודת סוג למטוס זעיר שיוצר בישראל או שיובא אליה אם נתקיים אחד מאלה:
(1) המבקש הגיש למנהל את תכן הסוג, דו"חות הניסוי וכל המסמכים הדרושים להוכחה כי המטוס הזעיר, לגביו מבוקשת התעודה, עונה על הדרישות הטכניות המפורטות בפרק 5, בשינויים האלה:
(א) סעיף 7S - לא יחול.
(ב) בסעיף 65S, במקום "ארבע דקות" יבוא "שלוש דקות".
(ג) בסעיף 1303S, בסופו יבוא:
"(3) מצפן מגנטי".
(1א) אם המשקל המרבי המותר להמראה של המטוס הזעיר שלגביו מבוקשת תעודת הסוג עולה על 454 ק"ג – המבקש הגיש למנהל את תכן הסוג, דוחות הניסוי וכל המסמכים הדרושים להוכחה כי המטוס הזעיר כאמור עונה על הדרישות הטכניות המפורטות בפרק S, למעט האמורות בפסקה (1) ולמעט תקנות S2(a)(1) ו-S2(a)(3);
(3) (נמחקה).