תזכיר חוק

א. שם החוק המוצע

חוק הארכת מועדים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו הגבלות שונות בתקנות שעת חירום (התמודדות עם וירוס הקורונה), התש"ף-2020, בתקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף-2020, ובתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. בין הגבלות אלה הוטלו הגבלות על פעילות מסחר ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף. בתוך כך נקבעו הוראות על צמצום פעילות ומכסות עבודה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך וכן ביחס ליתר המגזר הציבורי. המציאות השוררת בישראל בעת הזו, בשילוב עם המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה, מקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. לחלק מהמגבלות שהוטלו השפעה על מצבם הכלכלי של חייבים ועל אפשרויות התשלום הקיימות להם.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "החוק") והתקנות שהותקנו לפיו, קובעים לוחות זמנים קשיחים למתן החלטות ולביצוע פעולות שונות, שיש קושי לעמוד בהם כעת. ההיבטים הנוגעים לקיום דיונים בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל ולהתנהלות הציבור מולם הוסדרו בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן – "תקנות בתי המשפט"). אולם בהליכי חדלות פירעון משתתפים שחקנים נוספים שלא נקבעו לגביהם הוראות בתקנות בתי המשפט, בראשם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – "הממונה") ונאמנים הממונים לפי חוק חדלות פירעון.

בהמשך לכך, ובמטרה לאפשר לממונה וליתר השחקנים בהליכי חדלות פירעון להמשיך בתפקוד תקין בתקופה זו, מוצע לקבוע הארכה של המועד האחרון לקבלת החלטות בידי הממונה ובידי רשם ההוצאה לפועל, וכן את המועד האחרון לפעולות רבות מולם ובין הצדדים להליכים לבין עצמם. עוד מוצע לקבוע הוראות מיוחדות בעניין התשלום החודשי שמשלמים חייבים בהליכי חדלות פירעון ולגבי גיבוש חזקת חדלות פירעון בידי נושה.

ג. השפעת תזכיר החוק המוצע על התקציב ועל התקן המנהלי של המשרד היוזם, משרדים אחרים ורשויות אחרות.

אין

ד. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק הארכת מועדים בהליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

הגדרות	1.		בחוק זה –
			"בעל תפקיד" – נאמן כמשמעו בחוק או בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (בסעיף זה – "פקודת פשיטת הרגל"), מנהל מיוחד כמשמעו בפקודת פשיטת הרגל או בפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (בסעיף זה – "פקודת החברות"), מפרק לפי פקודת החברות, בעל תפקיד לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, או מנהל הסדר לפי החוק;
			"הודעה על מצב חירום מיוחד" – הודעה שפרסם שר המשפטים לפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 בדבר החלת תקנות 3 ו-5 לאותן תקנות על בתי משפט בגין נגיף הקורונה;
			"החלטה" – החלטה מכוח החוק או לפיו של הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או של רשם ההוצאה לפועל, ובכלל זה מתן צו לפתיחת הליכים וזימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 190;
			"החוק" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018;
			"פעולה" – פעולה שעל חייב, נושה, נאמן, מנהל הסדר או נציג רשם כהגדרתם בחוק לבצע, המנויה בתוספת הראשונה;
			"מועד קבוע" – מועד שנקבע על ידי נקיבה בתאריך מסוים או על ידי ציון מספר הימים, החודשים או השנים המקסימלי למתן החלטה או נקיטת הפעולה, או לאחר ביצוע פעולה מסוימת;
			"מועד סיום ההארכה" – תום תקופת ההודעה על מצב חירום מיוחד, ולגבי סעיפים 4-6 – חודשיים מיום כניסתו לתוקף של חוק זה;
			"הממונה" – הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי כהגדרתו בחוק;
			"תשלום חודשי" – תשלום שהיחיד או החייב חב בו לפי סעיפים 156 ו-162 לחוק חדלות פירעון או לפי סעיף 111 לפקודת פשיטת הרגל.
הארכת מועדים	2.		(א) נקבע בחוק או לפיו, מועד קבוע למתן החלטה אשר חל בתקופה שבין יום פרסום חוק זה לבין מועד סיום ההארכה, הימים שבין מועד פרסום חוק זה לבין מועד סיום ההארכה לא יבואו במניין הימים למתן ההחלטה.
			(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על מועד סופי לביצוע פעולה אשר קבוע בחוק או לפיו, או שקבע הממונה או רשם ההוצאה לפועל.
חריגים	3.		(א) האמור בסעיף 2(א) לא יחול על החלטות המפורטות בתוספת השנייה.
			(ב) על אף האמור בסעיפים 2(ב), 4 ו-5, רשאי הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין להורות כי מועדה של פעולה מסוימת לא יוארך או כי תשלום ששיש לשלם ישולם במועדו.
			(ג) שר המשפטים רשאי לקבוע סוגי החלטות נוספות שמועדן לא יוארך; הודעה על כך תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים וברשומות ותיכנס לתוקפה במועד פרסומה באתר.
הודעת היחיד על שינוי מהותי ביכולתו לשלם את התשלום החודשי	4.	(א) יחיד שכתוצאה ממצב החירום חל שינוי מהותי ביכולתו לשלם את התשלום החודשי, ישלח הודעה על כך לבעל התפקיד לפני מועד כל תשלום חודשי; ההודעה תישלח בדואר אלקטרוני והיחיד יפרט בה מהו השינוי המהותי שחל כתוצאה ממצב החירום וכיצד הוא משפיע על יכולתו לשלם את התשלום החודשי שנקבע לו; יחיד שאינו מיוצג רשאי לשלוח את ההודעה גם בדרך סבירה אחרת, ובלבד שיוודא כי ההודעה שנשלחה בדרך אחרת התקבלה.
		(ב) יחיד אשר שלח הודעה לבעל תפקיד לפי סעיף קטן (א), יידחה לגביו מועד התשלום החודשי גם אם לא הגיש בקשה לשינוי התשלום החודשי לפי סעיף 156(ה) לחוק או בקשה לפטור מתשלום חודשי לגבי אותו חודש לפי אותו סעיף (להלן – בקשתו של היחיד), ובלבד שיגיש בקשה לשינוי התשלום החודשי עד תום 30 יום ממועד סיום ההארכה, לגבי כל התשלומים שלא שולמו עד מועד סיום ההארכה; היחיד יצרף לבקשתו לשינוי התשלום החודשי את כל אלה:
				(1) דוחות על הכנסות והוצאות ביחס להכנסותיו והוצאותיו מיום שחל שינוי מהותי ביכולתו לשלם את התשלום החודשי כאמור ועד מועד סיום ההארכה; (2) ההודעה ששלח לבעל התפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ותגובת בעל התפקיד להודעה זו, אם ניתנה.
		(ג) בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאים בנוסף לכל סמכות המוקנית להם, לקבל את בקשתו של היחיד שהוגשה לפי סעיף קטן (ב) כולה או חלקה או לדחות את הבקשה; התקבלה הבקשה בחלקה או נדחתה, רשאים הם להורות על פריסת התשלומים שלא שולמו או שלא שולמו במלואם. (ד) מבלי לגרוע בסעיף קטן (ב) רשאים בית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל לשנות את התשלום החודשי שהמועד לתשלומו חל עד מועד סיום תקופת ההארכה מבלי שהוגשה הודעה לפי סעיף קטן (א), במקרים מיוחדים ואם מצאו כי הדבר מוצדק.
תשלומי היחיד לפי הסדר תשלומים	5.	יחיד רשאי שלא לשלם תשלומים בהתאם להסדר תשלומים לפי סעיפים 192 ו‑196 לחוק עד מועד סיום ההארכה, ובלבד שהיחיד ישלם את התשלומים האמורים לאחר תום תקופת התשלומים שנקבעה בהסדר התשלומים ובפריסת תשלומים זהה לזו שנקבעה באותו הסדר.
דחיית מועד תשלום לביסוס חזקת חדלות פירעון	6.	התקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד למועד סיום ההארכה לא תבוא במניין הימים לעניין מועדי התשלום הקבועים בסעיפים 10 ו-110 לחוק; ואולם לבקשת נושה, רשאי בית המשפט לקבוע כי תקופה זו תבוא במניין הימים לעניין מועדי התשלום האמורים אם שוכנע כי החייב פועל במטרה להונות את נושיו, כי החייב פועל לגריעת נכס מנכסיו במטרה להבריחו מנושיו או כי קיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
מועד להגשת תביעות חוב	7.	תקופת ההודעה על מצב חירום מיוחד לא תבוא במניין הימים לעניין המועד להגשת תביעות חוב לבעל תפקיד, ולהכרעה בתביעות החוב בידי בעל התפקיד אלא אם כן בית המשפט הורה אחרת.
שמירת דינים	8.	(א) חוק זה אין בו כדי לגרוע מסמכותו של בית משפט, הממונה, רשם ההוצאה לפועל או בעל תפקיד לדחות מועד בהתאם לסמכותו לפי כל דין.
		(ב) חוק זה אין בו כדי לגרוע מהאמור בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991[1], אלא אם כן נאמר בהן אחרת.
		(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), יידונו בלשכות ההוצאה לפועל בקשות יחיד לצו לפתיחת הליכים.
הארכת תוקף	9.	שר המשפטים רשאי, בצו, להאריך את מועד סיום ההארכה לגבי סעיפים 6-4.
			תוספת ראשונה [הגדרת "פעולה"]
				(1) הגשת דוחות של חייב שהוא יחיד ובכלל זה דוח היחיד על מצבו הכלכלי כאמור בסעיף 117 לחוק, ובלבד שיגיש את הדוחות שלא הוגשו עד מועד סיום ההארכה בתוך שבועיים ממועד סיום ההארכה;
				(2) הגשת דוח ממצאי בדיקה לממונה או לרשם ההוצאה לפועל;
				(3) הגשת בקשות, התייחסויות, תגובות, ותשובות לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, למעט המצאת העתקים של בקשות, כתבי בי דין ומסמכים אחרים שהוגשו לבית המשפט עד מועד סיום ההארכה;
				(4) הגשת הודעה על זכות קיזוז;
				(5) כינוס ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים לפי סעיף 191 לחוק על ידי נציג הרשם.
		תוספת שניה [סעיף 3(א)]
				(1) החלטה בעניין הסרת הגבלה והסרת הגבלה באופן זמני;
				(2) החלטה בעניין שינוי דמי מחיה ותשלום עתי לפי סעיף 156(ה);
				(3) החלטה בעניין שינוי גובה התשלומים לפי סעיף 170(ג);
				(4) הקצבת תשלום מזונות לפי סעיף 179, אם ניתן צו לפתיחת הליכים.

דברי הסבר

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – "החוק") והתקנות שהותקנו לפיו, קובעים לוחות זמנים קשיחים למתן החלטות ולביצוע פעולות שונות, שיש קושי לעמוד בהם כעת. ההיבטים הנוגעים לקיום דיונים בבתי המשפט ובלשכות ההוצאה לפועל ולהתנהלות הציבור מולם הוסדרו בתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א-1991 (להלן- "תקנות בתי המשפט"). אולם בהליכי חדלות פירעון משתתפים שחקנים נוספים שלא נקבעו לגביהם הוראות בתקנות בתי המשפט, בראשם הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (להלן – "הממונה") ונאמנים הממונים לפי חוק חדלות פירעון.

לסעיף 1 – הגדרות

מוצע להגדיר מונחים שונים שישמשו בתזכיר החוק.

להגדרה "בעל תפקיד" – כיוון שהתזכיר המוצע מתייחס למועדים להגשת תביעות חוב ולבדיקתן הקבועים בכמה חיקוקים וכן לתשלום חודשי שמשלמים חייבים הן לפי חוק חדלות פירעון והן לפי פקודת פשיטת הרגל, מוצע להגדיר תחת מונח אחד את כל בעלי התפקיד שהארכות מתייחסות אליהם.

להגדרה "החלטה" – חוק חדלות פירעון והתקנות לפיו קובעים מועדים לקבלת החלטות בידי הממונה שמוצע להאריך את המועד הסופי לקבלתן. מוצע להבהיר שההחלטות שהמועד לקבלתן יוארך כוללות מתן צו לפתיחת הליכים וכן זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, שמזמן רשם ההוצאה לפועל לגבי יחידים בעלי חובות בסכום נמוך. יובהר כי הסמכות לדחות את המועד לקבלת ההחלטות היא סמכות שברשות.

להגדרה "פעולה" – החוק קובע מועדים גם לפעולות שעל הצדדים להליך לבצע. מוצע שהארכת המועדים תחול לגבי פעולות של הצדדים להליך הקבועים בהגדרה, המנויות בתוספת הראשונה, ובהן הגשת דוחות, בקשות ותגובות.

להגדרה "מועד סיום ההארכה" – כיוון שהליכי חדלות פירעון מתנהלים בבתי המשפט, במערכת ההוצאה לפועל ואצל הממונה, מוצע לקבוע כי התקופה שלא תימנה במניין הימים לקבלת החלטות ולביצוע פעולות שונות תהיה זהה לזו שנקבעה לגבי בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל. אולם, לגבי ביצוע תשלום חודשי, תשלום לפי הסדר תשלומים וגיבוש חזקת חדלות פירעון, מוצע לקבוע מועד נקוב אחר שהסמכות להאריכו תהיה נפרדת, הן כדי להעניק לצדדים להליך וודאות והן כיוון שהשיקולים להחזרת מערכת המשפט לפעולה במתכונת רגילה אינם זהים בהכרח לשיקולים המצדיקים אפשרות לדחות ביצוע תשלומים.

לסעיף 2 – מוצע כי הימים מיום פרסומו של החוק ועד מועד סיום ההארכה לא יבואו במניין הימים הקבוע בחוק או בתקנות לקבלת החלטה, למעט החלטות המנויות בתוספת השנייה. עוד מוצע לקבוע כאמור גם לגבי פעולות שמבוצעות בידי הצדדים להליך המנויות בתוספת הראשונה.

לסעיף 3 – כדי לאפשר פעילות תקינה ככל הניתן וכיוון שיש צורך לתת מענה למקרים דחופים גם בתקופה זו מוצע לאפשר לשר המשפטים להחליט כי המועד לביצועה של פעולה מסוג מסוים או המועד לתשלום מסוג מסוים, לא יוארך. כן, מוצע לאפשר לשר לקבוע סוגים נוספים של החלטות שיינתנו גם בתקופת ההארכה לפי החוק.

לסעיף 4 – חייבים בהליך חדלות פירעון ובהליכי פשיטת רגל מחויבים בתשלום חלק מהכנסתם החודשית לנכסי קופת הנשייה. גובה התשלום החודשי נקבע בהתחשב בהכנסותיו והוצאותיו של החייב והתלויים בו. חייב שאינו משלם את התשלום במועד חשוף לסנקציות שונות. כאשר חל שינוי נסיבות, רשאי החייב להגיש בקשה לשנות את התשלום החודשי. בשל המגבלות שהוטלו אשר ישפיעו על מצבם הכלכלי של חלק מהחייבים ועל אפשרויות התשלום הזמינות לחלקם, מוצע ליצור הסדר המאפשר לחייבים שמצבם השתנה מהותית לשלם את התשלום החודשי בהתאם לשינוי במצבם וללא צורך באישור מראש, ולהגיש בקשה לפטור, הפחתה או פריסה של התשלום החודשי שנצבר באופן מרוכז בסוף התקופה. חייב שחל שינוי מהותי במצבו עקב מצב החירום ואינו יכול לשלם את התשלום החודשי במועד או בסכום שנקבע לו יידרש להודיע על כך לנאמן או למנהל המיוחד ולהסביר את השינוי. בכך יידחה מועד התשלום. לאחר תום התקופה יגיש החייב בקשה לשינוי התשלום לגבי התקופה או חלק ממנה, ובית המשפט, הממונה או רשם ההוצאה לפועל יהיו מוסמכים לקבל את הבקשה במלואה או בחלקה או לדחות אותה. במקרה של דחייה מלאה או חלקית של הבקשה ניתן יהיה לאפשר פריסה של התשלום שנקבע שעל החייב לשלם, בהתאם לצורך. בשל הנסיבות החריגות מוצע לאפשר דיון גם בבקשתו של חייב שלא הודיע לנאמן כאמור, במקרים המתאימים.

יובהר כי ההסדר המוצע חל גם על חייבים שמתנהל לגביהם הליך פשיטת רגל לפי פקודת פשיטת הרגל, כעולה מההגדרה "תשלום חודשי".

לסעיף 5 – מוצע לאפשר לחייבים חדלי פירעון שאושר לגביהם הסדר תשלומים בהוצאה לפועל לפי סעיפים 192 ו-196 לחוק ואינם יכולים לשלם את תשלומי ההסדר בתקופה זו, שלא לשלמם בתקופת תוקפו של החוק ולהשלימם לפי הפריסה שנקבעה בהסדר התשלומים לאחר תום תקופת התשלומים לפי ההסדר. מצב החירום אינו משפיע על כל החייבים באופן זהה, ולכן סעיף 3 מאפשר לרשם ההוצאה לפועל, מיוזמתו או לפי בקשה, לקבוע שהארכת המועד לא תחול לגבי חייב מסוים והוא יידרש להמשיך את התשלומים כסדרם.

לסעיף 6 – החוק מאפשר לנושה להוכיח חדלות פירעון של חייב באמצעות חזקות הקבועות בסעיף 10 לגבי חייב שהוא תאגיד ובסעיף 110 לגבי חייב שהוא יחיד. רוב החזקות מבוססות על אי תשלום חוב במועד שנקבע לכך. זאת, בהנחה שתאגיד או יחיד שאינו בחדלות פירעון מסוגל לשלם חוב בהגיע מועד פירעונו, ולכן אי תשלום, בהיעדר מחלוקת בתום לב, מעביר את הנטל לחייב להוכיח כי אינו חדל פירעון. בשל המגבלות שהוטלו, מוצע שתקופת התחולה של החוק לא תבוא במניין הימים לגיבוש חזקת חדלות פירעון, מתוך הבנה שבנסיבות הקיימות אי תשלום חוב במועד יכול להצביע על מצוקה תזרימית נקודתית שאינה מצדיקה בהכרח פתיחה בהליכי חדלות פירעון. עיכוב באפשרות לפתוח בהליכי חדלות פירעון עלולה לאפשר ניצול לרעה, ולכן מוצע לאפשר לבית המשפט לקבוע שתקופת ההארכה תבוא במניין הימים לגיבוש החזקה.

לסעיף 7 – תביעות חוב מוגשות לבעל התפקיד לפי מועדים הקבועים בחיקוקים השונים. בשל צמצום הפעילות במשק נוצר קושי לעמוד במועדים האמורים להגשת תביעות החוב ולהכרעה בהן. לכן מוצע כי תקופת ההארכה המוצעת לא תבוא במניין הימים לצורך כך.

[1] ק"ת תשנ"א, מס' 5324 מיום 24.1.1991, עמ' 446.