תזכיר חוק דחיית מועדים שבחיקוק להחלטות ופעולות מינהליות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

תוכן עניינים

תזכיר חוק דחיית מועדים שבחיקוק להחלטות ופעולות מינהליות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020. 2

1.  הגדרות. 2

2.  הארכת מועד. 3

3.  חריגים. 3

4.  תיקון התוספת השלישית. 4

5.  שמירת דינים. 4

תוספת ראשונה. 4

(סעיף 3(א)(1)) 4

תוספת שנייה. 6

(סעיף 3(א)(2)) 6

תוספת שלישית. 10

(סעיף 3(א)(3)) 10

דברי הסבר. 10


 

תזכיר חוק דחיית מועדים שבחיקוק להחלטות ופעולות מינהליות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

 

הגדרות

1. [

בחוק זה -

 

 

"החלטה מינהלית" – החלטה או פעולה שרשות ציבורית חייבת או רשאית לקבל, לגבי אדם מסוים, למעט:

 

 

 

(1) החלטה או פעולה הנוגעת למעצר, משמורת, או כליאה;

(2) החלטה או פעולה הנוגעת להליך בבית משפט;

(3) מתן תשלום מכל סוג או העברת סכום כסף על ידי רשות ציבורית;

 

 

 

(4) החלטה שעניינה העברת הודעה או מידע או דיווח לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה.

 

 

"מועד קבוע" – מועד שנקבע בחיקוק באחת הדרכים שלהלן:

 

 

 

(1) על ידי נקיבה בתאריך מסוים;

 

 

 

(2) מועד שחוזר על עצמו באופן תקופתי;

 

 

 

(3) מועד שנקצב ממספר הימים, השבועות, החודשים או השנים למתן החלטה או נקיטת הפעולה, לאחר ביצוע פעולה מסוימת

 

 

"מועד סיום ההארכה" – יום 30.6.2020;

 

 

"פעולה של אדם מול הרשות הציבורית" – פעולה שאדם מבצע ישירות מול הרשות הציבורית, ובכלל זה הגשת השגה, מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר שהגשתו או מסירתו לרשות הציבורית נדרשת לפי חיקוק, מענה לשאלה של הרשות הציבורית או הגשת בקשה להפעלת סמכות לפי דין, והכל למעט ביצוע תשלום של תעריף, מס, אגרה או תשלום אחר לרשות הציבורית;

 

 

"רשות ציבורית" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם, עובדי ציבור ונושאי משרה בהם, למעט בית דין מנהלי, כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992;

 

 

 

(2) חברה ממשלתית, כהגדרתה בחוק חברות ממשלתיות, התשל"ה-1975

 

 

 

(3) תאגיד שהוקם לפי חוק, ובכלל זה עובד ציבור או נושא משרה בו;

 

 

 

(4) רשות מקומית, ובכלל זה עובד ציבור או נושא משרה בה;

 

 

 

(5) מועצת הרבנות הראשית.

(6) מוסד תכנון כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965

(7) מבקר המדינה, ובכלל זה עובד ציבור או נושא משרה במשרד מבקר המדינה.

הארכת מועד

2.  

(א)  על אף האמור בכל דין, נקבע מועד קבוע לקבלתה של החלטה מינהלית, בחיקוק או בהחלטה של רשות ציבורית מכוח סמכות בחיקוק להאריך את המועד הקבוע, אשר אמור לחול מתאריך 10.3.2020 ועד למועד סיום ההארכה – ידחה המועד הקבוע בתשעים ימים, החל מאותו המועד הקבוע (בסעיף זה: "תקופת ההארכה").

 

 

(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול גם על מועד קבוע לפעולה של אדם מול הרשות הציבורית אשר קבוע בחיקוק.

(ג)  הממשלה רשאית, בצו, להאריך את תקופת ההארכה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה שעד לתשעים ימים נוספים.

חריגים

3.  

(א)  על אף האמור בסעיף 2, המועד הקבוע לקבלת ההחלטה המינהלית או ביצוע הפעולה של אדם מול הרשות הציבורית לא יוארך מכוח חוק זה, ביחס להחלטות והפעולות הבאות:

(1)  החלטה מכוח חיקוק כמפורט בתוספת הראשונה;

(2)  פעולה מול הרשות הציבורית מכוח חיקוק כמפורט בתוספת השניה;

(3)  החלטה או פעולה מול הרשות הציבורית המוזכרת בחיקוק כמפורט בתוספת השלישית.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף 2, רשאית רשות ציבורית להחליט כי לשם הגשמת אינטרס ציבורי משמעותי, המועד הקבוע לקבלת החלטה מינהלית שלה במקרה מסוים, או לנקיטת פעולה של אדם מול אותה הרשות במקרה מסוים, לא יוארך לפי חוק זה, וכן רשאית הרשות הציבורית לקבוע להחלטה או לפעולה מסוימת כאמור מועד קבוע מוקדם מזה שקבוע באותו סעיף.

 

 

(ג)  החליטה הרשות הציבורית כאמור בסעיף קטן (ב) – תודיע על כך, על טעמיה ועל המועד הקבוע לביצוע הפעולה לכל אדם שעשוי להיות מושפע במישרין מהחלטתה. היו בני אדם רבים המושפעים מן ההחלטה, רשאית הרשות הציבורית להודיע כאמור באתר האינטרנט שלה.

 

 

(ד) על החלטת רשות ציבורית לפי סעיף קטן (ב) ניתן לעתור לערכאה המוסמכת לדון בהחלטה המינהלית לפי החוק המסמיך.

תיקון התוספת השלישית

4.   

הממשלה רשאית, בצו, לתקן את התוספת השלישית.

שמירת דינים

5.   

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכותה של רשות ציבורית לדחות מועד בהתאם לסמכותה.

 

 

תוספת ראשונה

(סעיף 3(א)(1))

 

 

 

 

 

1.  תקנות 1ג, 3א(א)(1)(ב), תקנה 3א(ב)(1), 10א(ו)(1), תקנה 10א(ז), 12(ג), 12א, 24ד(א)(1), 24ד(א)(2), תקנה 40ה (3) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993;

2.  תקנה 5(ה) לתקנות חובת המכרזים (חובת שיתוף פעולה תעשייתי), תשס"ז-2007;

3.  סעיפים 1 ו-4(ג) לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014

4.  תקנות 5, 6 ו-8 לתקנות חלוקת החיסכון הפנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד-2014:

5.  סעיפים 1 בצירוף סעיף 58א, וסעיף 42ב(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970;

6.  תקנות 5, 6 ו-8 לתקנות שירות המדינה (גמלאות) (רישום פרטי פסק דין לחלוקת חיסכון פנסיוני), התשע"ח-2018

7.  סעיף 1 בצירוף סעיף 62א וסעיף 47ב(ג) לחוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985;

1.  חוק הטיפול בחולי נפש, תשנ"א-1991

2.  חוק העונשין, תשל"ז-1977

3.  חוק שירות הבטחון הכללי, תשס"ב-2002

4.  חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016

5.  חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים, תשס"ב-2002

6.  חוק האזנת סתר, תשל"ט-1979

7.  חוק סמכויות שעת-חירום (מעצרים), תשל"ט-1979

8.  חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, תש"ע-2009

9.  חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002

10. חוק שירות המילואים, תשס"ח-2008

11. חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

12. חוק אומנה לילדים, תשע"ו-2016

13. חוק אוויר נקי, תשס"ח -2008

14. חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981

15. חוק בנק ישראל, תש"ע -2010

16. חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981

17. סעיף 16א וסימן ב'1 לפרק ד' בחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967:

18. תקנה 4א לתקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח – 1998;

19. פרק ח'1 לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972;

20. תקנות 48, 52 ו-53 לתקנות סימני מסחר 1940;

21. תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), תשס"ז-2007;

22. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965, והתקנות שהותקנו מכוחו;

23. פרק ח לחוק העיצובים, תשע"ז – 2017;

24. פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל -1970, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה

25. פקודת תאונות ומחלות משלח יד, 1945, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה

26. חוק חומרי נפץ, התשי"ד – 1954, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו

27. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו.

28. חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח – 2008, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו

29. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח  אדם, התשנ"ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו

30. סעיפים 5(א), 9 ו-57 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969

31. חוק מוסר תשלומים

32. "חוק מסים" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967

33. סעיפים 8ד(ו), 8ה(א), 8ה(ב), 15לג(ג), 15לח(ג)(1), 17(ה), 47ב(א), ו-47ה(ב) בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984

34. תקנה 4(ג) לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982

35. תקנה 14(ב) לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976

36. תקנה 8 לתקנות לפיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (דגים, יענים, דבש וחלב ומוצריהם ומוצרי ביצים), התשנ"ח-1998

37. סעיף 7(ב)(2) לחוק הקרינה הבלתי מייננת, תשס"ו-2006ד

38. תקנה 4 לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990

39. מועדים הנוגעים לצווים לפי סעיפים 20 ו-23 לחוק רישוי עסקים

 

 

 

 

 

תוספת שנייה

(סעיף 3(א)(2))

 

 

 

 

 

1.  חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000

2.  חוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016

3.  חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, תשע"ח-2018

4.  חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;

5.  חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;

6.  חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס"ה-2005 והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;

7.  חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו;

8.  פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה.

9.  חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע), תשמ"א-1981

10. תקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מסירת מידע בנוגע להספקת גז), התשע"ה-2015

11. תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (רישוי ספקי גפ"מ), התשע"ט-2018

12. תקנה 11 לתקנות הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (מכירת גז על ידי בתי זיקוק וספקי גז), התש"ע-2009

13. צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תעריפי תשתית במשק הדלק), תשע"ד-2014

14. צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לבנזין תעופתי בשדות התעופה), תשע"א-2011

15. צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים למוצרי נפט בשער בית זיקוק), תשנ"ג-1992

16. צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (החלת החוק על גפ"מ), התש"ע-2010

17. סעיפים 76(ב), 106 ו- 138 לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - חוק הטיס),:

18. הפרק השמיני לתקנות הטיס (נהלי תיעוד לכלי טיס וחלקיהם), התשל"ז-1977;

19. תקנה 37(ז) לתקנות הטיס (רישיונות לעובדי טיס), התשמ"א-1981;

20. תקנות 4א, 30א, 30ב, 396א(ד) ו- 465א לתקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב-1981;

21. תקנות 10, 16(ה)(2), 19(ב), 41 ו- 44 לתקנות הטיס (מכוני בדק), התשע"ג-2013;

22. תקנות 3א(א)(2), ו- 3א(ב)(2) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993;

23. סעיפים 10(ב)(1), 11(ד)(1) ו-21 לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950:

24. חוק ניירות ערך, התש"ח-1968 והתקנות, ההוראות, הכללים והצוים שהוצאו מכוחו, למעט תקנה 11 לתקנות ניירות ערך (חיתום), התשס"ז-2007 ותקנה 6 לתקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה), התשע"ז- 2017.

25. חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-,1994, התקנות, הכללים וההוראות שהותקנו מכוחו;

26. חוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014 והתקנות שהותקנו מכוחו, למעט תקנה 11 לתקנות הסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ה-2014;

27. חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה- 1995 התקנות, ההוראות והכללים שהותקנו מכוחו, למעט תקנות 29-38 לתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (דוחות), התשע"ב- 2012 ותקנה 8(ג) – (ה) לתקנות  הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (הון עצמי וביטוח), התש"ס-2000.

28. "חוק מסים" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967.

29. חוק בנק ישראל, התש"ע-2010 הכללים, ההוראות והצווים שהותקנו מכוחו;

30. פקודת הבנקאות, 1941 הכללים, ההוראות והצווים שהותקנו מכוחו;

31. חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 הכללים והצווים שהותקנו מכוחו;

32. חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981, התקנות, הכללים, ההוראות והצווים שהותקנו מכוחו;

33. חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 התקנות, הכללים, הצווים וההוראות שהוצאו מכוחו, למעט סעיף 26(א)(2) לחוק;

34. חוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 התקנות והצווים שהותקנו מכוחו.

35. סעיף 16(א) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988

36. חוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002, למעט המועדים לפי סעיף 24 לחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002.

37. סעיף 4(א) לצו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מימון הקרן), תשס"ג-2002

38. סעיפים 30, 35, 61, 64ו, 67, 73 ו-170 ו-פרק ג'1 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967:

39. תקנות 102(ג),  ו- 149 לתקנות הפטנטים (נוהלי הרשות, סדרי דין, מסמכים ואגרות), התשכ"ח – 1968

40. תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים), התשנ"ו – 1996, למעט תקנות 7, 7א ו- 9;

41. תקנות הפטנטים הארכת תקופת הגנה, אם המועד הקבוע חל במהלך השנה שלפני תום תקופת הפטנט הבסיסי, למעט תקנה 7.

42. סעיפים 24, 25(ב1), 29(ג), 30(ג), 33(ב) רישה, 38, 39, 41, 45, 53, 55 ופרק ח'1 כולו לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב- 1972;

43. תקנות 35 ו-52 לתקנות סימני מסחר 1940;

44. תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), תשס"ז-2007;

45. חוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, תשכ"ה-1965, והתקנות שהותקנו מכוחו;

46. פרק ח לחוק העיצובים, תשע"ז – 2017;

47. תקנה 24לתקנות העיצובים, תשע"ט-2019;

48. תקנות העיצובים (יישום הסכם האג), תש"ף-2019;

49. סעיפים  16א(ד), 18(א1), 18(א2), 47(א) ו-(ג), 47ב(ב), ו-47ד(א) בחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984

50. תקנה 69 לתקנות המדגמים, 1925.

51. נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור למעט המועד הקבוע הנזכר בסעיף 19(א);

52. סעיפים 5 (ב) ו-(ג), 12, ו-76 לחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט – 2018.

53. פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל -1970, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה

54. פקודת תאונות ומחלות משלח יד, 1945, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחה

55. חוק חומרי נפץ, התשי"ד – 1954, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו

56. חוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד – 1954, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו.

57. חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים, התשס"ח – 2008, והתקנות והצווים שהותקנו מכוחו

58. חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח  אדם, התשנ"ו – 1996, והתקנות שהותקנו מכוחו

59. סעיף 23(ב) חוק שמאי מקרקעין, התשס"א-2001

60. תקנה 2 לתקנות שמאי מקרקעין (ערר על בחינות), התשס"ב-2002

61. תקנה 32 לתקנות הנוטריונים, התשל"ז-1977

62. תקנה 8(ב) לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה)(רישיונות), התשל"ב-1972

63. הגשת בקשה לרישיון חוקר פרטי לעניין תקנה 8(ז) לתקנות חוקרים פרטיים ושירותי שמירה (בחינות בדיני ישראל ובאתיקה מקצועית), התשל"ג-1973

64. תקנה 4 לתקנות האפוטרופוס הכללי (סדרי דין וביצוע), תשל"ח-1978

65. סעיף 157א(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969

66. תקנה 73(ג) לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב-2011

67. חוק שירות הביטחון הכללי, תשס"ב-2002

68. חוק שירות המילואים, תשס"ח-2008

69. חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955

70. סעיפים 40 ו-46א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994

71. תקנה 17(יג) לתקנות חובת המכרזים(התקשרויות מערכת הבטחון), תשנ"ג-1993

72. תקנות המכר (דירות)(הבטחת השקעות של רוכשי דירות)(דיווח לממונה), תשע"ט – 2019

73. סעיף 32כט(ב) לחוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ"א-1991.

74. תקנות  תקנה 2(ב), תקנה 14(א) ותקנה 15(א) לתקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו-1976:

75. תקנה 7ב(א) לתקנות מחלות בעלי חיים (סימון גמלים), התשכ"ב-1962

76. תקנה 8 לתקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשל"ט-1978

77. תקנה 7 לתקנות הזרעים (גידול חומר ריבוי תות שדה ומכירתו), התשמ"ח – 1988

78. תקנה 12(ג), תקנה13(ב), תקנה 14(ב) ותקנה 26(ב) לתקנות הזרעים (גידול שתילים ומכירתם), התשכ"ד – 1964:

79. חוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג - 2002

80. תקנה 5 ותקנה 17ב לתקנות להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ה-2005

81. סעיף 6(ה), סעיף 8(ב)(3) ו- סעיף 11(ג) לחוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, תשע"א-2011

82. סעיף 11ו לחוק שמירת הנקיון, תשמ"ד-1984

83. תקנות 7(ה) ו- 12(ד)(2) לתקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010

84. תקנה 6(א)(2) לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (בריכות אידוי ואגירה), התשנ"ז-1997

85. תקנה 10 לתקנות המים (מניעת זיהום מים)(מערכת להולכת שפכים), התשע"ב-2011

86. תקנה 10 לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס"ו-2006

87. תקנה 12(ב) לתקנות המים (מניעת זיהום מים) (תחנות דלק), התשנ"ז-1997

88. תקנה 13 לתקנות מניעת זיהום הים (הטלת פסולת), התשמ"ד-1984

89. תקנה 12(ב) לתקנות מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התש"ן-1990

90. סעיף 21(ד) לחוק אוויר נקי התשס"ח-2008

91. מועדים הנוגעים לצווים לפי סעיפים 20 ו-23 לחוק רישוי עסקים

92. חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), תשע"ד-2014

 

 

 

 

תוספת שלישית

(סעיף 3(א)(3))

 

 

1.  תקנות שעת חירום (הארכת תוקף ודחיית מועדים), התש"ף-2020

2.  תקנות שעת חירום (שיקים ללא כיסוי), התש"ף-2020

3.  חוק הארכת תקופות לפי דין (הוראת שעה), התש"ף-2020

4.  תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר) התש"ף-2020

5.  תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס(, התש"ף-2020

6.  הארכת מועדים לתשלום קנסות (הוראת שעה), תש"ף-2020

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

       

 

דברי הסבר

על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו בתקנות שעת חירום (התמודדות עם וירוס הקורונה), התש"ף-2020, תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), תש"ף – 2020, ובתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), הגבלות שונות, בין היתר, על פעילות מסחר, ועל התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף. בתוך כך נקבעו הוראות על צמצום פעילות ומכסות עבודה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך וכן ביחס ליתר המגזר הציבורי. המציאות השוררת בישראל בעת הזו, בשילוב עם המגבלות שהוטלו על האוכלוסייה, מקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי. היבט אחד שמקשה על המגזר הציבורי והפרטי כאחד הוא העובדה כי בחיקוקים רבים קבועים לוחות זמנים קשיחים לביצוע פעולות והחלטות שונות, שיש קושי לעמוד בהם כעת. בהמשך לכך, ובמטרה לאפשר הן לרשויות הציבוריות והן לאוכלוסייה בישראל להמשיך בתפקוד תקין בתקופה זו, תזכיר החוק שלהלן קובע הארכה של המועד האחרון לקבלת החלטות מינהליות מסוימות, וכן את המועד האחרון לפעולות רבות מול הרשויות הציבוריות. כך, לדוגמה, ביחס לרשויות הציבוריות:

·  בקשות מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 ממשיכות להיות מוגשות למשרדי הממשלה והיחידות הממשלתיות, ויש להשיב להן בלוחות הזמנים הקבועים בחוק זה;

·  פקודת העיריות [נוסח חדש] קובעת כי מבקרי הרשויות המקומיות נדרשים להגיש דו"ח ביקורת על הפעילות ברשות בכל שנה עד לתאריך 1 באפריל;

·   הממונה על התחרות חייב להכריע בבקשת חברות למיזוג, במועדים הקבועים בחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, שאם לא כן יראו בכך כמתן הודעה על הסכמתו.

וביחס לאזרחים:

·  תקנות האגודות השיתופיות (ייסוד), תשל"ו-1976 קובעות כי אגודה חייבת להגיש בקשה לתיקון תקנון תוך 180 יום מקבלת ההחלטה, אחרת לא ניתן לרשום את התיקון.

·  חוק רישוי עסקים, התכש"ח-1968 והתקנות מכוחו קובעים כי מבקש רישיון עסק הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשאי להגיש השגה על כך, בתוך שלושים ימים מקבלת ההחלטה.

תזכיר החוק קובע כי במקרים אלה, כמו במקרים רבים אחרים דומים, ככלל, המועד הסופי לקבלת ההחלטה של הרשות הציבורית, או לנקיטת הפעולה מול הרשות הציבורית – יוארך בשלושה חודשים.

 

תזכיר החוק יחול, ככל, על כל מועד למתן החלטה או פעולה מינהלית, או לביצוע פעולה מול הרשות הציבורית, שנקבע בחיקוק עצמו, אך לא יחול על פעולות שנקבע להן מועד סופי בהחלטה מכוח חיקוק (לדוגמה: בצו או בהחלטה שיפוטית). החריג היחיד לכך הוא שתזכיר החוק יאריך את המועדים שנקבעים בהחלטתה של רשות ציבורית, מכוח חיקוק, לדחות מועד שנקבע לה באותו בחיקוק. לדוגמה: בסעיף 7 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 נקבע כי רשות ציבורית תשיב למבקש מידע בתוך 30 ימים, ואולם ראש הרשות הציבורית רשאי להאריך מועד זה ב-30 ימים נוספים, בתנאים מסוימים. כמו כן, תזכיר החוק לא יאריך מועדים שנקבעו תוך שימוש במושגים כגון "באופן מיידי" או "במהירות האפשרית".

 

תזכיר החוק יחול על רשויות ציבוריות רבות, כגון משרדי הממשלה, לרבות יחידות הסמך שלהן, תאגידים שהוקמו על פי חוק, יחידות ממשלתיות אחרות כגון משטרת ישראל, רשויות מקומיות ועוד. תזכיר החוק מחריג סוגים מסוימים של החלטות מינהליות, שיש אינטרס ציבורי כי תבוצענה במועדן גם בעת הנוכחית, באופן גורף, כך שההארכה לא תחול עליהן: החלטה או פעולה הנוגעת למעצר, משמורת, או כליאה; החלטה או פעולה הנוגעת להליך בבית משפט (לגבי בתי דין מינהליים יחול הסדר חקיקתי אחר); מתן תשלום מכל סוג על ידי רשות ציבורית; והחלטה שעניינה העברת הודעה או מידע או דיווח לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה.

 

תזכיר החוק יחול על כל פעולה שאדם מבצע ישירות מול הרשות הציבורית, ובכלל זה הגשת השגה (לרבות הליכים המכונים "ערעור" או "ערר" אך הם למעשה הליכי השגה מינהליים), מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר שהגשתו או מסירתו לרשות הציבורית נדרשת לפי חיקוק, מענה לשאלה של הרשות הציבורית או הגשת בקשה להפעלת סמכות לפי דין. פעולות אשר מוחרגות מתחולת התזכיר הן ביצוע תשלום של תעריף, מס, אגרה או תשלום אחר לרשות הציבורית.

 

שני חריגים נוספים שקובע תזכיר החוק הם אלה: ראשית, מועדים המנויים בחיקוקים כמפורט בתוספת הראשונה, השניה או השלישית – לא יוארכו, וזאת, כאמור, משום האינטרס הציבורי שבביצוע הפעולות אליהן הם מתייחסים במועדן גם כעת. שנית, רשות ציבורית רשאית להחליט כי במקרה מסוים שבפניה, מועד שהוארך על פי תזכיר החוק לא יוארך, וזאת לשם הגשמת אינטרס ציבורי משמעותי.

 

כן קובע תזכיר החוק כי שר המשפטים רשאי לתקן את התוספת השלישית לחוק, המפרטת חיקוקים שנועדו להתמודד עם התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכי הממשלה רשאית להאריך את המועד האחרון לקבלת החלטות מינהליות ולפעולה מול הרשויות הציבוריות, בתקופה שעד לשלושה חודשים נוספים.