תזכיר חוק

                                                                

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק עובדים זרים (תיקון  מספר ____) (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

סעיף 1ד(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991[1] (להלן – החוק) מטיל על מעסיק של עובד זר חובה להסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת העסקתו, ביטוח רפואי הכולל סל שירותים, כפי שנקבע בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001.[2]

סעיף 1(ג) לחוק מאפשר למעסיק לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שנקבע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2001.[3]

סעיף 6ג לחוק קובע, בין השאר, כי הוראות סעיף 1ד אינן חלות על עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994[4] (להלן – חוק היישום), חל עליו, כלומר על עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור ושטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין (ר' סעיף 35 לחוק היישום).

יצוין כי בהסכם בדבר רצועת עזה ויריחו (קהיר, 4 במאי 1994), נקבע בנספח הרביעי המהווה פרוטוקול בדבר יחסים כלכליים בין ממשלת ישראל לבין הרשות הפלסטינית ("פרוטוקול פריז"), בסעיף 7 פסקה 2א, כי עובד פלסטיני המועסק בישראל יהיה מבוטח בביטוח הלאומי בישראל, בין השאר עבור תאונות עבודה שאירעו בישראל. כן נקבע בפסקה 9ב מנגנון להסדרת שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל ולבני משפחותיהם, בתמורה לניכוי סכומי דמי ביטוח בריאות ("בול בריאות") משכרם של העובדים הפלסטינים, אשר יועברו באמצעות מדינת ישראל אל הרשות הפלסטינית. נכון להיום, סכום בול הבריאות המנוכה משכר של העובד הפלסטיני תמורת שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לו ולבני משפחתו, עומד על סך 93 ₪.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הורה שר הביטחון על הטלת סגר על אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה שתוקפו מיום 18.03.2020, תוך שהוחרגו, בין היתר, כניסתם ושהייתם המוגבלת בישראל של עובדים פלסטינים מאזור יהודה ושומרון (להלן – האזור) המועסקים כדין בישראל בענפים חקלאות, בניין, תעשיה ושירותים, וזאת בכפוף לאישור להלנתם בישראל, המונפק על ידי המינהל האזרחי ביהודה ושומרון.

אישורי לינה אלה ניתנו למשך 30 יום בענף החקלאות ובענף התעשייה והשירותים, ול-60 יום בענף הבניין, ובתקופת תוקפם העובד הפלסטיני שוהה, עובד ולן בישראל מבלי לחזור לאזור. ככל שיבחר לחזור לאזור, לא יורשה להיכנס חזרה לישראל עד לסיום תקופת משבר הקורונה בישראל.

מאחר שלא מתאפשרת חזרתו של העובד הפלסטיני לאזור, יש צורך לבטח אותו בביטוח רפואי בישראל למקרה שבתקופת שהותו בישראל יזדקק לשירותי בריאות שלא בקשר לתאונת עבודה (המבוטחת בביטוח הלאומי בישראל), כך שבתקופת תוקפו של חוק זה תוטל על מעסיקו החובה לבטח אותו בביטוח רפואי לפי סעיף 1ד לחוק.

יצוין כי בתקופת תוקפו של חוק זה, מעסיקו של העובד הפלסטיני יהא רשאי לנכות משכרו של העובד סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי בשיעור שלא יעלה על השיעור שנקבע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), תשס"ב-2001, וזאת לצד הניכוי בסך 93 ₪ עבור דמי בריאות, אשר יאפשרו המשך מתן שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לבני משפחתו של העובד.

 

עיקרי החוק המוצע

מוצע לקבוע כהוראת שעה, בתקופת משבר הקורונה, חובת ביטוח רפואי לפי סעיף 1ד לחוק, שתחול על מעסיקי עובדים פלסטינים בעלי היתרי שהייה למטרת עבודה בישראל, המאפשרים לינה בישראל.

 

ג.  השפעת החוק המוצע על הדין הקיים

הוספת סעיף 6ג(א1) לחוק הקיים, לצורך הטלת חובת ביטוח רפואי על מעסיק של עובד פלסטיני בעל היתר עבודה בישראל המאפשר לינה בישראל בתקופת משבר הקורונה.

 

ד. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה.

 

ה. השפעת החוק המוצע על ההיבט המינהלי

אין השפעה.

 

ו. להלן נוסח החוק המוצע

תזכיר חוק עובדים זרים (תיקון  מספר ____) (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

 

 

 

דברי הסבר

כללי

סעיף 1ד(א) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – החוק) מטיל על מעסיק של עובד זר חובה להסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת העסקתו, ביטוח רפואי הכולל סל שירותים, כפי שנקבע בצו עובדים זרים (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א-2001.

סעיף 1(ג) לחוק מאפשר למעסיק לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שנקבע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב-2001.

סעיף 6ג לחוק קובע, בין השאר, כי הוראות סעיף 1ד אינן חלות על עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994 (להלן – חוק היישום), חל עליו, כלומר על עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור ושטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין (ר' סעיף 35 לחוק היישום).

יצוין כי בהסכם בדבר רצועת עזה ויריחו (קהיר, 4 במאי 1994), נקבע בנספח הרביעי המהווה פרוטוקול בדבר יחסים כלכליים בין ממשלת ישראל לבין הרשות הפלסטינית ("פרוטוקול פריז"), בסעיף 7 פסקה 2א, כי עובד פלסטיני המועסק בישראל יהיה מבוטח בביטוח הלאומי בישראל, בין השאר לתאונות עבודה שאירעו בישראל.

כן נקבע בפסקה 9ב מנגנון להסדרת שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לעובדים פלסטינים המועסקים בישראל ולבני משפחותיהם, בתמורה לניכוי סכומי דמי ביטוח בריאות ("בול בריאות") משכרם של העובדים הפלסטינים, אשר יועברו באמצעות מדינת ישראל אל הרשות הפלסטינית; נכון להיום, סכום בול הבריאות המנוכה משכר של העובד הפלסטיני תמורת שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לו ולבני משפחתו, עומד על סך 93 שקלים חדשים.

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הורה שר הביטחון על הטלת סגר על אזור יהודה ושומרון ורצועת עזה שתוקפו מיום כב' באדר התש"ף (18 באפריל 2020), תוך שהוחרגו, בין היתר, כניסתם ושהייתם המוגבלת בישראל של עובדים פלסטינים מאזור יהודה ושומרון (להלן – האזור) המועסקים כדין בישראל בענפים חקלאות, בניין, תעשיה ושירותים, וזאת בכפוף לאישור להלנתם בישראל. את האישור נותן המינהל האזרחי ביהודה ושומרון.

אישורי לינה אלה ניתנים למשך 30 ימים בענף החקלאות ובענף התעשייה והשירותים, ול-60 ימים בענף הבניין, ובתקופת תוקפם העובד הפלסטיני שוהה, עובד ולן בישראל מבלי לחזור לאזור; אם יבחר לחזור לאזור, לא יורשה להיכנס חזרה לישראל עד לסיום תקופת משבר הקורונה בישראל.

משלא מתאפשרת חזרתו של העובד הפלסטיני לאזור, יש צורך לבטח אותו בביטוח רפואי בישראל למקרה שבתקופת שהותו בישראל יזדקק לשירותי בריאות שלא בקשר לתאונת עבודה (המבוטחת בביטוח הלאומי בישראל), כך שבתקופת תוקפו של חוק זה תוטל על מעסיקו החובה לבטח אותו בביטוח רפואי לפי סעיף 1ד לחוק.

יצוין כי בתקופת תוקפו של חוק זה, מעסיקו של העובד הפלסטיני רשאי לנכות משכרו של העובד סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי בשיעור שלא יעלה על השיעור שנקבע בתקנות עובדים זרים (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב-2001, וזאת לצד הניכוי בסך 93 שקלים חדשים לדמי בריאות, שיאפשרו המשך מתן שירותי בריאות ברשות הפלסטינית לבני משפחתו של העובד.

 

סעיף 1

הסעיף המוצע קובע כי על אף הוראת סעיף 6ג(א) לחוק, בתקופת תוקפה של הוראת שעה זו, מעסיק של עובד פלסטיני השוהה כדין בישראל בהיתר שהייה למטרת עבודה שהנפיק לו המינהל האזרחי, לפי סעיף 3ב(2) לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, ובלבד שההיתר מאפשר לינה בישראל בתקופת משבר הקורונה.

 

סעיף 2

מוצע לקבוע כי הוראת שעה זו תיכנס לתוקף במועד פרסומה ותעמוד בתוקפה למשך חודשיים מהמועד שבו הוטל הסגר, ואולם הממשלה רשאית, באישור הכנסת, להאריך בצו את תוקפו, לתקופה שלא תעלה על חודש אחד בכל פעם.