תזכיר חוק דחיית תקופות בענייני הליכי מס (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

חוק דחיית תקופות בענייני הליכי מס (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

 

 

ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים

במסגרת ההיערכות הממשלתית למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל הוטלו הגבלות שונות על פעילות המשק ועל פעילות המגזר הציבורי. בתוך כך התקינה הממשלה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 בהן הוגבלה, בין השאר, פעילות מסחר וכמו כן הותקנו תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 בהן נקבעו מגבלות לגבי מספר העובדים במקום עבודה. במציאות זו לא ניתן לקיים שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

על רקע זה, מטרת קידום תזכיר זה היא הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים, אשר מנהלים נישום ורשות המסים זה מול זו. כאמור לעיל, יכולותיהם של הנישומים ושל הרשות לנהל את אותם הליכים בתקופת חירום מוגבלות מאד. בהתאם לכך, נוצר צורך לקדם הסדרה מיידית לפיה מניין תקופות אלה לא יימנה במהלך תקופת החירום.

המתווה המוצע יחול רק לגבי תקופות שמועד פקיעתן חל במהלך תקופת החירום, אשר לעניין זה מוצע לקבוע כי היא תחול מיום כ"ו באדר התש"ף (22 במרס 2020) עד יום ח' בסיון התש"ף (31 במאי 2020), או בחודשיים שלאחריה. על פי המוצע, במקרים אלו לא תבוא תקופת החירום במניין ימיה של תקופה קצובה בזמן המפורטת באחד מהחיקוקים המנויים בתזכיר.

 

 

 

ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר


 

תזכיר חוק מטעם משרד האוצר:  

תזכיר חוק דחיית תקופות בענייני הליכי מס (הוראת שעה - נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

הגדרה

1.  

"התקופה הקובעת" - התקופה שמיום כ"ו באדר התש"ף (22 במרס 2020) עד יום ח' בסיון התש"ף (31 במאי 2020).

דחיית תקופות ומועדים בענייני הליכי מס

2.  

(א)  בחישוב התקופות שנקבעו בהוראות החיקוקים כמפורט להלן, לא תבוא במניין התקופה הקובעת, אם מועדי סיומן של תקופות אלה חלים בתקופה הקובעת או בחודשיים שאחריה:

 

 

 

(1) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש][1]

 

 

 

 

(א)  סעיף 85א(ד)(4);

 

 

 

 

(ב) פסקה (3) להגדרה "הקצאת מניות באמצעות נאמן" שבסעיף 102;

 

 

 

 

(ג)  סעיף 103ט(ה);

 

 

 

 

(ד) סעיף 103י(ב)(1);

 

 

 

 

(ה)  סעיף 119א(ב);

 

 

 

 

(ו)  סעיף 119א(ו) רישה - לעניין תקופת 21 הימים הקבועה בו;

 

 

 

 

(ז) סעיף 130(א)(2), (ד)(1) ו-(יא)(2);

 

 

 

 

(ח)  סעיף 145(א)(2);

 

 

 

 

(ט)  בסעיף 145ב(א)(1) רישה - לעניין תקופת 30 ימים הקבועה בו;

 

 

 

 

(י)  147(א);

 

 

 

 

(יא)  150(א);

 

 

 

 

(יב)  152(ג);

 

 

 

 

(יג) סעיף 167(א);

 

 

 

 

(יד)  בסעיף 168 רישה- לעניין תקופת השבועיים הקבועה בו;

 

 

 

(2) בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975[2]:

 

 

 

 

(א)  סעיף 64(ב);

 

 

 

 

(ב) סעיף 77(ב);

 

 

 

 

(ג)  סעיף 79(א) ו-(ב);

 

 

 

 

(ד) סעיף 82(א) ו-(ד);

 

 

 

 

(ה)  סעיף 95(ב), למעט ערעור על החלטת המנהל שניתנה בשל ניהול פנקסי חשבונות או רשומות בסטייה מהותית;

 

 

 

 

(ו)  סעיף 106(ב)(2);

 

 

 

 

(ז) סעיף 113;

 

 

 

(3) בפקודת המכס[3] (להלן - פקודת המכס) - סעיף 192(א)(1);

 

 

 

(4) בתקנות המכס (חישוב ערכם של טובין שיובאו לשימוש עצמי), התשס"ז-2006[4] - תקנות 4 ו-5;

 

 

 

(5) בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968[5] - בהגדרה "התקופה הקובעת" שבסעיף 1;

 

 

 

(6) בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963[6]:

 

 

 

 

(א)  סעיף 15(ה)(1) - לעניין התקופה הקבועה בו להגשת בקשה להקטין את שיעורי המקדמה הקבועים בסעיף קטן (ב);

 

 

 

 

(ב) סעיף 15(ה)(2) ו-(ו)(1);

 

 

 

 

(ג)  סעיף 49י(א)(7);

 

 

 

 

(ד) סעיף 49כא(א) ו-(ג)(2);

 

 

 

 

(ה)  סעיף 49לב2(א);

 

 

 

 

(ו)  סעיף 75א;

 

 

 

 

(ז) סעיף 78;

 

 

 

 

(ח)  סעיף 85;

 

 

 

 

(ט)  סעיף 85א;

 

 

 

 

(י)  סעיף 87;

 

 

 

 

(יא)  סעיף 88;

 

 

 

(7) בחוק לעידוד השקעות הון התשי"ט-1959[7]:

 

 

 

 

(א)  סעיף 51ד רישה - לעניין תקופת 12 החודשים הקבועה בו;

 

 

 

 

(ב) סעיף 51ט(א) ו-(ה);

 

 

 

(8) בהוראות לעידוד השקעות הון (תנאים המעידים על היות מפעל מקדם חדשנות לצורך הגדרתו מפעל טכנולוגי מועדף), התשע"ט-2019[8] - סעיף 3(א);

 

 

 

(9) בחוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969[9], בסעיף 23(א)- לעניין תקופת שנת המס הנדרשת להגשת דו"ח במאוחד;

 

 

 

(10)  בחוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי"ב-1952[10]:

 

 

 

 

(א)  סעיף 5ג(ב);

 

 

 

 

(ב) סעיף 5ה(א) ו-(ב);

 

 

 

(11)  בחוק הבלו על דלק, התשי"ח-1958[11] - סעיף 15(ג);

 

 

 

(12)  בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961[12] - סעיף 36א(ב);

 

 

 

(13)  בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973[13]:

 

 

 

 

(א)  תקנה 9(א);

 

 

 

 

(ב) תקנה 11;

 

 

 

(14)  בחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011[14]:

 

 

 

 

(א)  סעיף 14;

 

 

 

 

(ב) סעיף 15;

 

 

 

 

(ג)  סעיף 20טו;

 

 

 

 

(ד) סעיף 20טז.

 

 

(ב) בחישוב התקופה שנקבעה בסעיף 190(ב) לפקודת המכס, לא תבוא במניין התקופה הקובעת, אם מועד סיום התקופה האמורה באותו סעיף חל בתקופה הקובעת או בחודש שאחריה.

 

 

(ג)  המועד להגשת תביעה הקבוע בתקנה 5(ב)(3) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, כנוסחה בתקנה 1(3) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ט-2019[15] - יידחה עד תום התקופה הקובעת.

ביטול תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס)

3.  

תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף-2020[16] - בטלות.

 

דברי הסבר

 

כללי          במסגרת ההיערכות הממשלתית למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל הוטלו הגבלות שונות על פעילות המשק ועל פעילות המגזר הציבורי. בתוך כך התקינה הממשלה את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), התש"ף–2020 בהן הוגבלה, בין השאר, פעילות מסחר וכמו כן הותקנו תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), התש"ף–2020 בהן נקבעו מגבלות לגבי מספר העובדים במקום עבודה. במציאות זו לא ניתן לקיים שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

על רקע זה, מטרת קידום תזכיר זה היא הארכת תוקפן של תקופות קצובות בזמן שנקבעו בדיני המס להליכים שונים, אשר מנהלים נישום ורשות המסים (להלן – הרשות) זה מול זו. כאמור לעיל, יכולותיהם של הנישומים ושל הרשות לנהל את אותם הליכים בתקופת חירום מוגבלות מאד. בהתאם לכך, נוצר צורך לקדם הסדרה מיידית לפיה מניין תקופות אלה לא יימנה במהלך תקופת החירום, כפי שיפורט להלן.

המתווה המוצע יחול רק לגבי תקופות שמועד פקיעתן חל במהלך תקופת החירום, אשר לעניין זה מוצע לקבוע כי היא תחול מיום כ"ו באדר התש"ף (22 במרס 2020) עד יום ח' בסיון התש"ף (31 במאי 2020), או בחודשיים שלאחריה. על פי המוצע, במקרים אלו לא תבוא תקופת החירום במניין ימיה של תקופה קצובה בזמן המפורטת באחד מהחיקוקים המנויים בתזכיר. כך לדוגמא, אם מועד סיומה של תקופה צריך היה לחול 10 ימים לאחר תחילתה של תקופת החירום, מועד הפקיעה יחול 10 ימים לאחר סיומה של תקופת החירום.

בין השאר, כולל התזכיר הוראות לפיהן תישמר לנישום הזכות להגיש השגה על שומות שהוציאה הרשות, גם אם התקופה שנקבעה להגשתן פקעה במהלך תקופת החירום. הדבר יסייע לעצירת ההליכים מול נישומים אשר לא הייתה בידם אפשרות להגיש השגות בתקופת החירום. ההסדר זה יחול לא רק לגבי שומות, אלא גם לגבי החלטות מינהליות נוספות, כמו הודעות על פסילת ספרים, וחובות יידוע שונות הקיימות בדיני המס. בנוסף לכך, יחול ההסדר על הגשת בקשות שונות שניתן להגיש לרשות, כגון בקשה להקטנת סכומי תשלום מקדמה במס שבח, בקשה לתיקון שומה, וכיו"ב.

במקביל, ובהתחשב בכך שגם רשות המסים עובדת במתכונת מצומצמת בחירום, דחיית מועד פקיעת התקופות יחול גם בהליכים שמנהלת הרשות מול נישום. יצוין, כי הארכת תקופות אלו קריטית לשם שימור יכולת גביית המסים, שכן כל יום שעובר בו מתיישנים המועדים להקמת הליכי שומה, מבלי שיש לרשות את היכולת לנהל הליך בתוך מסגרת הזמן שנקבעה בחוק הוא יום בו עשויה הרשות לאבד את יכולת הגבייה מאותם נישומים. 

ביום ב' בניסן התש"ף (27 במרס 2020) פורסמו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (דחיית תקופות בענייני הליכי מס), התש"ף-2020. תקנות שעת חירום אלה נקבעו בשל הדחיפות הרבה בקביעת הסדר הארכת התקופות, לאור הסיבות שפורטו לעיל, ותוקפן הוא לשלושה חודשים לפי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה. כעת מוצע לעגן את המדיניות אשר נקבעה במסגרת תקנות שעת חירום אלה במסגרת חקיקה ראשית, ומשכך מוצע לבטל את התקנות.

 

ואלו התקופות אותן מוצע להאריך במסגרת התזכיר:

 

מס הכנסה:

(1)  תקופה להוצאת שומה

(2)  תקופה לזכות השגה על החלטה בנושא אי רישום תקבול

(3)  תקופה לתיקון שומה

(4)  תקופה לזכות השגה לפני פקיד שומה

(5)  תקופה לקבלת השגה בהעדר הסכם או צו

(6)  תקופה למתן החלטת מנהל בבקשות בנושא מחירי העברה

(7)  תקופה לאישור תכנית הקצאת מניות לעובדים

(8)  תקופה למתן אישור המנהל לתכנית מיזוג

(9)  תקופה להודעה למנהל על הפרת תנאי מיזוג

(10)  תקופה לגביית מס בנסיבות מיוחדות

 

מס ערך מוסף:

(1)  תקופה למתן מענה לבקשות מנהל

(2)  תקופה להוצאת שומה

(3)  תקופה לתיקון שומה וקביעת מס

(4)   תקופה לזכות השגה

(5)  תקופת ערעור על החלטת מנהל בנושא פסילת ספרים

(6)  תקופה לגביית מס בנסיבות מיוחדות

 

מיסוי מקרקעין:

(1)  התקופה להגשת בקשה להפחתת שיעורי מקדמה מס שבח

(2)  התקופה למתן תשובה בבקשה להפחתת שיעורי מקדמה מס שבח

(3)  התקופה להגשת השגה על החלטת המנהל על בקשה להפחתת שיעורי מקדמה מס שבח והתקופה להחלטת המנהל בהשגה זו

(4)  התקופה למתן הודעה למנהל על מכירת אופציה

(5)  התקופה למתן הודעה למנהל על הסכם למכירת זכויות במתחם פינוי-בינוי ומכירת זכות לפי תמ"א 38

(6)  התקופה למתן תשובת מנהלים ליזם על בקשה לאישור זכאות להטבות מס לעסקה במתחם פינוי-בינוי

(7)  התקופה למתן הודעה למנהל על עסקה המונית בתנאי עתידי

(8)  התקופה למתן הודעה בדבר סכום המס שמוסר ההצהרה על מכירת זכות במקרקעין חייב בו, לפי הצהרתו

(9)  התקופה לקביעת שומה במכירת זכות במקרקעין

(10)התקופה לתיקון שומה בשינויי מבנה

(11)התקופה להגשת השגה על שומה

(12)התקופה להגשת ערר לוועדת ערר

 

עידוד השקעות הון:

(1)  התקופה למתן הודעה על שנת בחירה לחברה מוטבת

(2)  התקופה להגשת בקשה לאישור מראש לזכאות להטבות במסלול החלופי ולהחלטת המנהל בבקשה זו

(3)  התקופה להגשת בקשה לרשות החדשנות לאישור על קיום התנאים שנקבעו למפעל

(4)  התקופה למתן הודעה לפקיד השומה על הגשת דוח מאוחד לחברות אם ובת להן מפעלים תעשייתיים שהם בני קו ייצור אחד

 

מס רכוש וקרן פיצויים:

(1)  התקופה להגשת תביעה לפיצויים

(2)  התקופה לתיקון החלטת המנהל בהחלטה על פיצויים

(3)  התקופה להגשת ערר

 

מס קניה:

(1)  תקופה להוצאת שומה

(2)  תקופה לתיקון שומה

 

בלו:

(1)  התקופה לפקיעת החלטת המנהל לביטול או התליית רישיון יצרן בהעדר הגשת תובענה פלילית

 

מכס:

(1)  תקופת הודעה להגשת תובענה להשבת תפוס

(2)  תקופה הגשת ערר על ערך טובין

(3)  תקופה לדרישת תשלום בחסר או הגשת בקשה להשבת סכום ששולם ביותר (מכס, מס קניה, בלו)

(4)  הודעה על בקשה להשבת טובין שנתפסו

 

חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע"א-2011:

(1)  תקופות להוצאת שומה

(2)  תקופות להגשת השגה

 

 

 

 



[1] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.

[2] ס"ח התשל"ו, עמ' 52; התשע"ד, עמ' 290.

[3] ע"ר 1937, תוס' 1, עמ' 183; ס"ח התשכ"ה, עמ' 118.

[4] ק"ת התשכ"ז, עמ' 97.

[5] ס"ח התשכ"ח, עמ' 156.

[6] ס"ח התשכ"ג, עמ' 156.

[7] ס"ח התשי"ט, עמ' 234.

[8] 'ק"ת התשע"ט, עמ' 3241.

[9] ס"ח התשכ"ט, עמ' 232.

[10] ס"ח התשי"ב, עמ' 344.

[11] ס"ח התשי"ח, עמ' 160.

[12] ס"ח התשכ"א, עמ' 100.

[13] ק"ת התשל"ג, עמ' 1682.

[14] ס"ח התשע"א, עמ' 806.

[15] ק"ת התשע"ט, עמ' 3270.

[16] ק"ת התש"ף, עמ' 946.