‏ד' בניסן, התש"פ

‏       29 מרץ 2020

לכבוד

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה)

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)

הממונה על התקציבים – משרד האוצר

היועץ המשפטי במשרד ___________

  ...............................

 

הנדון: תזכיר חוק הגבלות על יציאות וביקורים של דיירים המתגוררים במעונות ושל קטינים המתגוררים מחוץ לבית הוריהם בשל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה (הוראת שעה), התש"ף -2020

 

 

רצ"ב תזכיר חוק של משרד הרווחה והשירותים החברתיים שבדעתנו להגיש לממשלה.

 

אודה על הערותיכם תוך 12 שעות, לנוכח הדחיפות הרבה בקידום החקיקה.

 

 

 

 

                                                                                                ב ב ר כ ה,

                                                                                                רינת וייגלר, עו"ד

                                                                                                היועצת המשפטית

 

העתקים:

מר אופיר אקוניס – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

ד"ר אביגדור קפלן -  מנכ"ל משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;

מנהלי אגפים, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

 

 

 

 

א. שם החוק המוצע: תזכיר חוק הגבלות על יציאות וביקורים של דיירים המתגוררים במעונות ושל קטינים המתגוררים מחוץ לבית הוריהם בשל החשש מהתפשטות נגיף הקורונה (הוראת שעה), התש"ף -2020

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו:

מכוחו של חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה – 1965, מצויים בפיקוחו של שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בין היתר מעונות, בהם מתגוררים אנשים עם מוגבלות, קטינים בסיכון שהוצאו מחזקת הוריהם ואזרחים ותיקים בבתי אבות. (להלן – דיירים)

אוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות כמו גם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים הינן אוכלוסיות בסיכון בכל הנוגע להידבקות בנגיף הקורונה.

מטבע הדברים, אופי הפעילות בתוך המעון, מספר הדיירים והקירבה ביניהם, כמו גם בינם לבין צוות המעון, מגבירים את הסיכון להדבקה בנגיף. לפיכך, קיים סיכון ממשי כי ככל שתהיה במעון היחשפות לנגיף הקורונה, מצד מי מהדיירים, או מגורם חיצוני, הרי שהסיכון להדבקת יתר של הדיירים כמו גם של אנשי הצוות במעון הינו ממשי ומיידי. לצערנו, כבר בשבוע שעבר התוודענו להידבקות מסיבית של דיירים באחד מהמעונות של אנשים עם מוגבלות.

יציאה לחופשות, מביאה עימה באופן מובנה חשיפה רבה, בין בנסיעה (בחלק מהמקרים בתחבורה ציבורית) ובין בחשיפה של הדיירים לבני משפחותיהם כמו גם למפגשים נוספים כאשר אין יכולת בקרה מלאה לגביהם. בשל כך, בסבירות גבוהה, עלולים  מי מהדיירים להיחשף לנשאי הקורונה, וחזרתם מחופשות אלו, כאשר הם נושאים את הנגיף, עלולה לסכן את כלל דיירי המעון.

היכולת להכניס לבידוד מניעתי כל מי שיצא וחזר, על מנת למנוע הדבקה של דיירים אחרים, היא מוגבלת ביותר הן מטעמי מקום והן בשל מאפייני האוכלוסייה אשר, כאמור, מקשים את האפשרות להתמודד עם תנאי בידוד יותר מאשר על אדם אחר. לפיכך אין מקום להרחיב את השימוש בבידוד מעבר למקרים בהם הדבר נדרש באופן מפורש בהתאם להוראות מנכ"ל משרד הבריאות בצו בריאות העם. (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה) התש"ף - 2020 (להלן – צו בריאות העם) (דהיינו - חשיפה לחולה מאומת וחזרה מחו"ל).

יוער כי החזקה בבידוד גם דורשת הגדלה משמעותית של אנשי הצוות, אשר אינה ריאלית בימים אלו. הקושי לגייס כח אדם לעבודה במסגרות אלו הינו גדול בימים כתיקונים ועל אחת כמה וכמה בימים אלו.

בשל כל האמור לעיל, ומאחר והאחריות לשלומם של כלל הדיירים במעונות אשר בפיקוח משרד העבודה והרווחה מצויה על כתפיו של שר הרווחה יש מקום לאפשר לשר, בעת הזאת, בנסיבות המתאימות, וכאשר קיימות הגבלות מכוח צו בריאות העם, לקבוע הגבלות על יציאתם של דיירים והגבלות על ביקורים במסגרות, הכל לצורך הגנה על בריאותם וחייהם של כלל הדיירים השוהים בכל מעון, בכדי להבטיח עד כמה שניתן המשך תפקודו התקין של המעון שהינו חלופת בית עבורם.

 

הדברים נכונים אף ביחס לקטינים המתגוררים במשפחות אומנה, שם מתקיימים חיי משפחה מלאים שהקטין הנו חלק אינטגרלי מהם. כשם שמצופה ממשפחת האומנה להתכנס בבית ללא כל מגע עם גורמים חיצוניים ובכללם עם קרובי משפחה נוספים, זאת הן בשביל להגן על בני משפחתה והן בשביל להגן על הקטין המצוי באומנה כך יש מקום למצוא הבנה לרצונם שלא לחשוף את בני משפחתם לסיכון בשל חשיפה של הקטין לגורמי חוץ ואפילו הינם בני משפחתו הביולוגית. יצויין כי במרבים המקרים מדובר בקטינים שבית המשפט מצא כי משפחתם הביולוגית חסרת מסוגלות לגדל את הקטין, לספק לו את כל צרכיו ולהגן עליו. קיים חשש כי משפחת המוצא לא תבין את החשיבות שלא לחשוף את הקטין לגורמים היכולים להעמיד בסכנת הדבקה אותו וממנו את משפחתו האומנת. לצד האמור לא ברור איזו השפעה תהיה לכך על המשך שהות הקטין באומנה ועל הסיכון אותו ירגישו המשפחות כי הן נוטלות בהמשך מגוריו של הקטין עימם.

יצויין כי מספרם הגדול של הקטינים המצויים במסגרות שנזכרו מכח צו של בימ"ש (למעלה מאלפיים צווים) אינו מאפשר, בעת חירום זו, פנייה לעצירת ביקורים בכל מקרה באופן פרטני ויש צורך בהסמכה כוללת לשר לקבוע כאמור לפי סוגי מסגרות ודיירים.

 

לצד האמור, לגבי דיירים (מכלל האוכלוסיות) אשר אינם שוהים במעון בצו שיפוטי, יש לאפשר למשפחות או לאפוטרופסים אשר מעונינים לקחת את בני משפחתם הדיירים הביתה, ומוכנים להיערך לדאגה לכל צרכיהם, למשך כל תקופת ההגבלות שיקבע השר בהוראות, לקחת את הדיירים הביתה בתנאים שהוזכרו.

כמו כן יש להשאיר מקום לחרוג מהמגבלות שקבע השר בהוראות במקרים של צורך אישי או רפואי דחוף (כגון לוויה של קרוב משפחה, חלילה וכד') ובלבד שהיציאה מותרת באותה עת לכלל האוכלוסייה ובתנאים שייקבעו באישור (כגון התניה של חזרה לבידוד וכד'). 

 

לענין תוקפן של הוראות השר, מוצע כי יהיו תקפות למשך זמן של עד 21 ימים. עוד מוצע כי יכנסו לתוקף מייד עם הבאתן בפני המעונות הרלבנטיים ויפורסמו בתכוף לאחר מכן ברשומות השר יהיה רשאי לקצר את תקופת ההגבלות שקבע בהוראות או להאריכה בתקופות נוספות שלא יעלו על 21 ימים. הארכה כאמור תהא אם שוכנע השר כי ממשיכות להתקיים נסיבות החירום האמורות.

מתוך ראיית החשיבות בשמירה רציפה של קשר עם המשפחה, מוצע להבהיר כי יש לעשות כל מאמץ למציאת אלטרנטיבות דיגיטליות אשר יאזנו ויקלו על אי היציאה הזמנית לחופשות.

ג. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים: חשיבות קיומו של קשר רציף של דייר עם בני משפחתו מעוגנת בתפיסה המקצועית, בהוראות התע"ס השונות, בחוק אומנה לילדים, התשע"ו – 2016 בצווים שיפוטיים ספציפיים ובהחלטות ועדות אבחון לפי חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית), התשכ"ט – 1969.

בהתאם לתיקון המוצע, יהיה השר רשאי, במקרה של חשש ממשי להדבקת דיירים בנגיף הקורונה, ליתן הוראות לפיהן יחולו איסורים או מגבלות ביחס ליציאה לחופשות של דיירים, דבר אשר ישליך על אופי קיומו של קשר בין הדיירים לבני משפחותיהם. ההוראות יכול שיהיו ביחס לסוגי מעונות או ביחס למעון מסוים ותוקפן  יהיה למשך זמן של עד 21 ימים. השר יהיה רשאי להאריך את ההוראות, לתקופות נוספות של עד 21 ימים כל אחת, אם שוכנע שממשיכות להתקיים הנסיבות שבסיס מתן אותן הוראות.

עוד קובע התיקון, כי הוראות השר ביחס לחופשות וביקורים, כאמור לעיל, יחולו אף לגבי דיירים שיציאתם מהמעון או ביקורי משפחתם בתוך המעון מעוגנים בצו של בית משפט או בהחלטת ועדת אבחון כאמור.

 

ד.  השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה וההיבט המינהלי: לתיקון אין עלות תקציבית.

ה. להלן נוסח החוק:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הצעת חוק הגבלות על יציאות וביקורים של דיירים המתגוררים במעונות ושל קטינים המתגוררים מחוץ לבית הוריהם (הוראת שעה), התש"ף – 2020

 

 

 

 

 

דברי הסבר

לסעיף 2

מכוחו של חוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה – 1965, מצויים בפיקוחו של שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, בין היתר מעונות, בהם מתגוררים אנשים עם מוגבלות, קטינים בסיכון שהוצאו מחזקת הוריהם ואזרחים ותיקים בבתי אבות. (להלן – דיירים)

אוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות כמו גם אוכלוסיית האזרחים הוותיקים הינן אוכלוסיות בסיכון בכל הנוגע להידבקות בנגיף הקורונה.

מטבע הדברים, אופי הפעילות בתוך המעון, מספר הדיירים והקירבה ביניהם, כמו גם בינם לבין צוות המעון, מגבירה את הסיכון להדבקה בנגיף. לפיכך, קיים סיכון ממשי כי ככל שתהיה במעון היחשפות לנגיף הקורונה, מצד מי מהדיירים, או מגורם חיצוני, הרי שהסיכון להדבקת יתר של הדיירים, כמו גם של אנשי הצוות במעון, הינו ממשי ומיידי. לצערינו, כבר בשבוע החולף התוודענו למספר מוקדי הידבקות של דיירים במעונות שונים .

יציאה לחופשות, מביאה עימה באופן מובנה חשיפה רבה, בין בנסיעה (בחלק מהמקרים בתחבורה ציבורית) ובין בחשיפה של הדיירים לבני משפחותיהם כמו גם למפגשים נוספים כאשר אין יכולת בקרה מלאה לגביהם. בשל כך, בסבירות גבוהה, עלולים  מי מהדיירים להיחשף לנשאי הקורונה, וחזרתם מחופשות אלו, כאשר הם נושאים את הנגיף, עלולה לסכן את כלל דיירי המעון.

היכולת להכניס לבידוד מניעתי כל מי שיצא וחזר, על מנת למנוע הדבקה של דיירים אחרים, היא מוגבלת ביותר הן מטעמי מקום והן בשל מאפייני האוכלוסייה אשר, כאמור, מקשים את האפשרות להתמודד עם תנאי בידוד יותר מאשר על אדם אחר. לפיכך אין מקום להרחיב את השימוש בבידוד מעבר למקרים בהם הדבר נדרש באופן מפורש בהתאם להנחיות (חשיפה לחולה מאומת וחזרה מחו"ל).

יוער כי החזקה בבידוד גם דורשת הגדלה משמעותית של אנשי הצוות, אשר אינה ריאלית בימים אלו. הקושי לגייס כח אדם לעבדה במסגרות אלו הינו גדול בימים כתיקונים ועל אחת כמה וכמה בימים אלו.

בשל כל האמור לעיל, ומאחר והאחריות לשלומם של כלל הדיירים במעונות אשר בפיקוח משרד העבודה והרווחה מצויה על כתפיו של שר הרווחה מוצע לקבוע כי תהא סמכות לשר, בעת הזאת, בנסיבות המתאימות, לקבוע הגבלות על יציאתם של דיירים והגבלות על ביקורים במסגרות, תוך אבחנה בין סוגי המסגרות ומאפייני האוכלוסיות השוהות בהן, הכל לצורך הגנה על בריאותם וחייהם של כלל הדיירים והבטחת המשך תפקודו התקין של המעון שהינו חלופת בית עבורם.

עוד מוצע לקבוע כי הגבלות כאמור תהינה ל 21 יום והשר יוכל להאריכן אם המשיכו להתקיים הנסיבות האמורות. מוצע לקבוע כי הוראות השר ייכנסו לתוקף מייד עם הודעתן למעונות הרלבנטיים ויפורסמו ברשומות בהקדם האפשרי.

מתוך ראיית החשיבות בשמירה רציפה של קשר עם המשפחה, מוצע לקבוע כי באם הכריז השר כאמור ייעשה מאמץ למציאת אלטרנטיבות דיגיטליות אשר יאזנו ויקלו על אי היציאה הזמנית לחופשות.

 

לסעיף 3

לצד האמור, מוצע לקבוע כי לגבי דיירים (מכלל האוכלוסיות) אשר אינם שוהים במעון בצו שיפוטי, יש לאפשר למשפחות אשר מעונינות לקחת את בני משפחתם הדיירים הביתה, ומוכנים להיערך לדאגה לכל צרכיהם, למשך כל תקופת תוקף ההוראות, לקחת את הדיירים הביתה בתנאים שצויינו בסעיף.

 

לסעיף 4

כמו כן מוצע לקבוע כי יש להשאיר מקום לחרוג מההוראות במקרים של צורך אישי או רפואי דחוף (כגון לוויה של קרוב משפחה, חלילה וכד') ובלבד שהיציאה או הביקור מותרים באותה עת לפי כל דין. ובתנאים שייקבעו באישור (כגון התניה של חזרה לבידוד וכד'). 

 

לסעיף 5

מוצע לקבוע כי השר יהיה מוסמך לקבוע הוראות בתנאים דומים גם לגבי קטינים המצויים במשפחות אומנה, קטינים המצויים אצל משפחות למטרת אימוץ, קטינים שאומצו ושבית המשפט קבע כי יתקיימו מפגשים תקופתיים בינם לבי הוריהם הביולוגים ומפגש כאמור אמור להתקיים בתקופה הקרובה.

יצויין כי קטינים המתגוררים אצל משפחות אומנה, שם מתקיימים חיי משפחה מלאים שהקטין הנו חלק אינטגרלי מהם. כשם שמצופה ממשפחת האומנה להתכנס בבית ללא כל מגע עם גורמים חיצוניים ובכללם עם קרובי משפחה נוספים, זאת הן בשביל להגן על בני משפחתה והן בשביל להגן על הקטין המצוי באומנה כך יש מקום למצוא הבנה לרצונם שלא לחשוף את בני משפחתם לסיכון בשל חשיפה של הקטין לגורמי חוץ ואפילו הינם בני משפחתו הביולוגית. יצויין כי במרבים המקרים מדובר בקטינים שבית המשפט מצא כי משפחתם הביולוגית חסרת מסוגלות לגדל את הקטין, לספק לו את כל צרכיו ולהגן עליו. קיים חשש כי משפחת המוצא לא תבין את החשיבות שלא לחשוף את הקטין לגורמים היכולים להעמיד בסכנת הדבקה אותו וממנו את משפחתו האומנת. לצד האמור לא ברור איזו השפעה תהיה לכך על המשך שהות הקטין באומנה ועל הסיכון אותו ירגישו המשפחות כי הן נוטלות בהמשך מגוריו של הקטין עימם.

יצויין כי מספרם הגדול של הקטינים המצויים במסגרות שנזכרו מכח צו של בית משפט (למעלה מאלפיים צווים) אינו מאפשר, בעת חירום זו, פנייה לעצירת ביקורים בכל מקרה באופן פרטני ויש צורך בהסמכה כוללת לשר לקבוע כאמור,

עוד מוצע להחיל על הוראות כאמור את הסעיף המאפשר להעביר קטינים לשהות בבית הוריהם למשך כל תקופת ההוראות ואת הסעיף המאפשר יציאה או ביקור במקרים חריגים.

 

לסעיף 6

מוצע לקבוע כי אם הסתיימו הנסיבות שהצדיקו את ההוראות, קודם לפקיעת תקפן, יבטל השר את ההוראות באופן מיידי. מוצע לקבוע כי ביטול ההוראות ייכנס לתוקף מיידי ויפורסם ברשומות בהקדם האפשרי.