תזכיר חוק

 

א. שם החוק המוצע

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף - 2020

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף Novel Coronavirus nCov-2019 (להלן: "נגיף הקורונה" או "הנגיף" או "המחלה"), נקבעו על ידי משרד הבריאות, בין היתר, הוראות לעניין חובת בידוד ביתי לחולים, מי שחזרו מחוץ לארץ או מי ששהו בקרבת חולה. מטרת ההסדר שבתזכיר היא למנוע התפשטות הנגיף בבתי המעצר ובבתי הסוהר ומניעת הדבקה של צוותי החקירה, אשר עלולה לפגוע ביכולתם של המשטרה, המשטרה הצבאית ושירות הביטחון הכללי (להלן: "גופי הביטחון") לבצע את משימותיהם השוטפות, עד כדי פגיעה ברציפות התפקודית של הגופים ויכולתם למלא את תפקידם. במסגרת ההסדר מוצע לקבוע כי שופט, לרבות שופט-משפטי בבית דין צבאי, רשאי להורות על מעצרו של חשוד גם אם מצא כי קיימת מניעה לקדם את הליך החקירה בעניינו באותה עת בשל הסיכון הבריאותי הכרוך בחקירת חולה או אדם המצוי בבידוד, ובלבד שבבואו להורות על המעצר ישקול השופט גם את חומרת העבירה, את משך התקופה הצפויה שבה לא ניתן יהיה לקדם את החקירה ואת הפגיעה הצפויה בחשוד. בהמשך לכך, ובמטרה לאפשר חקירה יעילה ואפקטיבית בעבירות ביטחון, מוצע לאפשר להאריך את מניעת הפגישה של חשוד בעבירות ביטחון עם עורך דינו מעבר ל-21 הימים הקבועים כיום בחוק כאורך התקופה שבמהלכה לא קודמה החקירה, כאמור לעיל, אך לא יותר מ-14 ימים נוספים.   

 

ג. עיקרי החוק המוצע

כללי 

מדינות העולם וישראל בתוכן נמצאות כעת בעיצומה של פנדמיה, מגיפה כלל-עולמית כתוצאה מהתפרצות והתפשטות נגיף הקורונה. ביום 11.3.2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה כעל מגפה עולמית, צעד חריג בעל משמעויות מרחיקות לכת.

נגיף הקורונה הוא נגיף חדש, שאין לאוכלוסייה חסינות נגדו, ואין חיסון שבאמצעותו ניתן למנוע את התפשטות המחלה. המחלה עוברת מאדם לאדם על ידי הפרשות מדרכי הנשימה (כגון עיטוש או שיעול), אין לה טיפול רפואי ידוע והיא עלולה לגרום לתחלואה ותמותה המונית משמעותית. בהעדר חיסון או דרכי מניעה אחרות, הדרך היחידה למנוע הדבקה והתפשטות של הנגיף היא על ידי צמצום מגע בין אנשים, בידוד של החולים במחלה ושל מי שנחשד כחולה בה, והימנעות מהתקהלות.

נכון ליום 28.3.2020 דווח על למעלה מ-644,000 מקרים של הידבקות מוכחת ברחבי העולם וכן על למעלה מ-29,500 מקרי מוות. מספר מקרי המוות עולה במאות מדי יום. מדינות רבות בעולם נוקטות כעת צעדים מרחיקי לכת על מנת לצמצם את ההדבקה ואת התפשטות המחלה, כגון הטלת מגבלות תנועה חמורות על כלל אוכלוסיית המדינה או על חלקים רחבים ממנה, הגבלת כניסת אנשים ממדינות אחרות, הטלת חובת בידוד  ועוד.

נכון למועד זה, נתוני משרד הבריאות מעידים על מעל 3,600 אנשים שנדבקו בנגיף בישראל, קצב ההדבקה בישראל נמצא בעליה מתמדת ומהירה שנים עשר אנשים נפטרו מהמחלה. על פי הערכות גורמים במשרד הבריאות, מספרם האמיתי של הנדבקים גדול באופן משמעותי ממספר החולים המאומתים, וכי בהמשך יגדל מספר המקרים שבהם יהיה קושי לאתר את מקור ההדבקה, עקב ריבוי חולים המסתובבים בציבור מבלי לדעת שהם חולים ומדביקים את סביבתם.

המצב המתואר לעיל, מציב אתגרים נוספים אף לגופי הביטחון במדינת ישראל, בבואם לבצע את תפקידם וייעודם בשמירה על שלום הציבור וביטחון המדינה, בין היתר, באמצעות מניעת עבירות וגילויין, בתפיסת עבריינים, חקירתם והעמדתם לדין. 

ביום 27.1.2020 הכריז שר הבריאות, בהתאם לסמכותו לפי ס' 20 לפקודת בריאות העם, 1940 כי המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה היא מחלה מידבקת מסוכנת וכי קיימת בעטיה סכנה חמורה לבריאות הציבור. בהמשך לכך, בהתאם לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020  (להלן: "הצו" או "צו בריאות העם") בנוסחו המעודכן, מי שהגיע לישראל מכל יעד שמחוצה לה, מחויב לשהות בבידוד בית למשך 14 ימים. כמו כן, הוראות בידוד אלה חלות גם על מי שהיה במגע הדוק עם חולה בנגיף הקורונה, או מי שרופא קבע לגביו כי היה במגע עם הדוק עם חולה בנגיף ב- 14 הימים שקדמו לקביעת הרופא. חובת הבידוד חלה גם על חולים מכוח הצו או מכוח צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בבית חולים) (הוראת שעה), תש"ף-2020.

 

כחלק מהמאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, פורסמו ביום 15.3.20 תקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"ף-2020 (להלן: "תקש"ח דיוני מעצרים"). בנוסף, ביום 24.3.20 פורסמו תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (קיום דיונים בהליכים פליליים באמצעים טכנולוגיים), התש"ף-2020. התקנות מסדירות קיום דיונים באמצעים טכנולוגיים חלף נוכחות פיזית של העצור או הנאשם בבית המשפט. זאת, במטרה ליתן מענה לנחיצות ולכורח הדחופים במניעת התפשטות הנגיף במקומות מעצר ובתי סוהר, נוכח הנסיבות הייחודיות המאפיינות מקומות אלו, ובראשן החזקתם של אנשים בשטח מחיה סגור, צפוף ומצומצם יחסית. האמצעים הטכנולוגיים מאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, והכל באופן שימזער ככל האפשר את הפגיעה בעצור או הנאשם בשל כך שהדיון מתקיים שלא בנוכחותו. בנוסף קובעות התקנות הסדרים שיצמצמו בקשות להארכות מעצר, כך שבקשות אלה יאושרו רק על ידי גורמים בכירים במשטרה ובפרקליטות, כמפורט בנוסח התקנות. כן הובנה שיקול דעת השופטים הדנים בהארכות מעצר, כך ששופט יורה על מעצר של אדם (מעצר ימים או מעצר עד תום ההליכים) רק במקרים שבהם המעצר חיוני בשים לב למצב החירום שבו מצויה מדינת ישראל ותוך שקילת אלה: הפגיעה בעצור הנובעת מקיומו של הדיון שלא בנוכחותו; הסיכון להידבקות העצור בנגיף הקורונה בעת שהותו במעצר; החשש להתפשטות המחלה; וכן במצב הכליאה באותה עת.

 

ביום 26.3.20 התקינה הממשלה תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף-2020 (להלן: "תקנות מעצר בעת מניעה לחקור"), בהן נקבע כי שופט, לרבות שופט-משפטי בבית דין צבאי, רשאי להורות על מעצרו של חשוד גם אם מצא כי קיימת מניעה לקדם את הליך החקירה בעניינו באותה עת בשל הסיכון הבריאותי הכרוך בחקירת חולה או אדם המצוי בבידוד, ובלבד שבבואו להורות על המעצר ישקול השופט גם את חומרת העבירה, את משך התקופה הצפויה שבה לא ניתן יהיה לקדם את החקירה ואת הפגיעה הצפויה בחשוד. זאת, במטרה למנוע מצב שעבירות לא נחקרות בשל מחלתו או בידודו של חשוד או עד. עיגון ההסדר האמור בסמכויות שעת חירום נבע מהדחיפות הרבה נוכח קצב התפשטות הנגיף, היקף הנדבקים ההולך וגדל והצורך החיוני במניעת התפשטות הנגיף בבתי המעצר ובבתי הסוהר, בקרב גופי הביטחון ובציבור הרחב וכן בהתחשב בצורך להמשיך ולהגן על שלום הציבור וביטחונו ועל ביטחון המדינה גם בתקופה זו.

נוכח העדיפות החוקתית לעיגון ההסדר בחקיקה ראשית של הכנסת, הוגבל משך התקנות ל-14 ימים. כעת מוצע לעגן את ההוראות שעוגנו בתקנות מעצר בעת מניעה לחקור במסגרת תיקון חקיקה כהוראת שעה, על ידי תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים") ואת חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן: "חוק השיפוט הצבאי") ובמסגרת תיקון זה לבטל את התקנות האמורות.

נוכח היקפי התפשטות המחלה, גופי הביטחון רואים צורך לעצור ולחקור בתנאי מעצר חשודים אשר יהיו חולים, כהגדרתם בצו בריאות העם, או מצויים בבידוד, כהגדרת "אדם המצוי בבידוד" בצו (להלן: "חבי בידוד") בין אם בעת מעצרם יהיו חבי בידוד ובין אם יהיו לחבי בידוד במהלך תקופת מעצרם. כן, גם אחרים שנוכחותם בפעולות חקירה חיונית – מתלוננים, עדים ונפגעי עבירה – עלולים להיות חבי בידוד.

כידוע, ההוראות והצווים שהוצאו על ידי משרד הבריאות מחייבים התמגנות ושמירת מרחק ממי שחב בבידוד או חולה בנגיף על מנת למנוע את התפשטות הנגיף, באמצעות הדבקת אחרים. בנסיבות אלה, כמעט לא ניתן יהיה לבצע פעולות חקירה הדורשות השתתפות חבי בידוד בלי לסכן את אלו הבאים עמם במגע קרוב, דוגמת עריכת שחזורים, עימותים, הובלה והצבעה. בהתאם לחוות דעת של גופי הביטחון, פעולות חקירה אלו מחייבות קרבה ממושכת לנחקר או הוצאתו מחוץ למתקן הבידוד ולפיכך לא ניתן לבצען מול חשודים ועדים חבי בידוד. בחלק מהמקרים, בעיקר בעבירות חמורות ובעבירות ביטחון, לא ניתן לקיים גם חקירה פרונטלית אפקטיבית כאשר חב הבידוד והחוקר או החוקרים ממוגנים וזאת נוכח הצורך לקיים את החקירה במשך זמן ארוך, הצורך לראות הבעות פנים ותגובות גופניות ולייצר תקשורת בלתי אמצעית. נוסף על כך, הצביעו על קושי לוגיסטי של מיעוט חדרי חקירות במתקני בידוד של שב"ס ועל כך שחדרים אלו אינם מצוידים באמצעי הקלטה המתחייבים על פי חוק לצורך חקירת חשודים בעבירות חמורות. נוסף על כך, ביצוע פעולות חקירה הדורשות השתתפות חבי בידוד עלולות לסכן עצורים אחרים הנמצאים במתקני המעצר, עדים לרבות נפגעי עבירה ככל שהשתתפותם בפעולת החקירה נדרשת, את צוותי החקירה של גופי הביטחון ואת גורמי שירות בתי הסוהר.

הדבקה של צוותי החקירה, עלולה להביא להדבקת עמיתיהם שבאו עמם במגע קרוב דבר שעלול להביא להדבקת נחקרים נוספים, או לחייב את הבאים עמם במגע בבידוד, דבר אשר עלול לפגוע ביכולתם של גופי הביטחון לבצע את משימותיהם השוטפות, עד כדי פגיעה ברציפות התפקודית של הגופים ויכולתם למלא את תפקידם.

בהתאם להוראות הדין הקיים, החזקת חשוד במעצר מוצדקת כל עוד לא הסתיימה החקירה בדבר החשד העומד בבסיס מעצרו. אשר על כן, יש לקדם חקירת החשד בהקדם האפשרי ועם סיום החקירה, להגיש נגד החשוד כתב אישום ולבקש את מעצרו עד תום ההליכים או לשחררו מן המעצר. גישה זו משתקפת בסעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), אשר קובע כי "נעצר אדם וחקירתו נסתיימה, ישוחרר מן המעצר, ...".

במסגרת זו, נעתר בית המשפט במקרים חריגים ומאריך מעצר על אף שלא ניתן לקדם את החקירה, למשל כאשר החשוד מחוסר הכרה או כאשר ממתינים להגעתו מחו"ל של עד מרכזי. דומה שאמנם החוק סובל פרשנות זו, אך יש בה כדי למתוח את גדר הפרשנות לנסיבות מיוחדות. אולם נוכח שלילת החירות, הרי שיישום פרשנות זו אינה מובנת מאליה כל עיקר בנסיבות בהן מניעה לקידום חקירה לא תהיה מקרה חריג.

בנסיבות שבהן תקופת הבידוד עלולה להיות ממושכת ולפיכך משך תקופת המניעה לקידום החקירה עלול להיות ארוך  וכאשר הנסיבות עשויות להיות רלוונטיות למספר רב של עצורים נוכח התפשטות המגפה, ראוי שהמצב החוקי יעוגן בצורה ברורה ומפורשת, תוך יצירת איזונים והתווית שיקול הדעת השיפוטי. הדברים מקבלים משנה חשיבות מקום בו נפגעת חירותו של אדם. 

 

בהמשך לכך, בחקירת עבירות ביטחון, כהגדרתן בסעיף 35 לחוק המעצרים, מקום שיש מניעה לקדם את החקירה בשל הצורך לבצע פעולות חקירה בהשתתפות חשודים או עדים חבי בידוד, עשויה להידרש במקרים חריגים הארכה של מניעת המפגש עם עורך דין מעבר לתקופת 21 הימים הקבועה בסעיף 35 לחוק המעצרים. הוראה בעניין זה לא עוגנה בתקנות מעצר בעת מניעה לחקור ומוצע להוסיפה כעת בתנאים שיפורטו להלן.

 

מוצע לקבוע את הוראות התיקון המפורטות להלן כהוראת שעה, לתקופה של שלושה חודשים.

 

סעיף 1

פסקה 1        מוצע כי בנסיבות בהן יש מניעה לקדם את החקירה נוכח הסיכון הבריאותי הכרוך בחקירת חולה או אדם המצוי בבידוד, יוסמך בית המשפט להאריך את המעצר תוך  שיערוך איזון בין זכויות העצור, לבין התכליות של בריאות הציבור, שלום הציבור וביטחון המדינה. המניעה לקדם את החקירה יכולה לנבוע כתוצאה מחובת בידוד החלה על החשוד אך גם מחובת בידוד החלה על עד חיוני, שללא ביצוע פעולות חקירה ביחס אליו לא ניתן לקדם את החקירה.

ההחלטה בעניין זה תתקבל רק לאחר שמצא השופט כי מתקיימות עילות המעצר הקבועות בסעיף 13(א) לחוק המעצרים וכי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר. מעבר לכך, בהתאם להוראת סעיף 13(ב1) לחוק המעצרים, כפי שתוקן בתקנות שעת חירום (דיוני מעצרים), התש"ף - 2020, חובה על השופט כאמור לשקול את חיוניות המעצר לנוכח מצב החירום הקיים במדינה, הפגיעה בעצור כתוצאה מקיומו של הדיון לפי הוראות סעיף 16א (דיון מעצר שלא בנוכחות העצור), הסיכון להידבקות העצור במחלת הקורונה, ומצב הכליאה באותה עת. לפיכך, ככל שלאחר ששקל בית המשפט את מכלול שיקולים אלה ומצא כי יש מקום לעצור את החשוד, מאפשר הסעיף המוצע להאריך מעצר על אף שיש מניעה לקדם את החקירה באותה עת בשל חובת הבידוד, ככל שמצא לכך בית המשפט הצדקה.

נוכח הפגיעה הצפויה בזכות החשוד לחירות, מנחה הסעיף את השופט לשקול גם את חומרת העבירה, משך תקופת הבידוד הצפויה שבה לא ניתן יהיה לקדם את החקירה ואת הפגיעה הצפויה כתוצאה מכך בחשוד. מכלול שיקולים אלו נועד להבטיח כי השימוש בסמכות זו ייעשה רק במקרים בהם חומרת העבירה מצדיקה זאת. עוד מבהיר הסעיף כי יש לעשות כל מאמץ לקדם את החקירה ולא להשהות ביצוע פעולות חקירה שניתן לבצען ללא השתתפות החולה או האדם המצוי בבידוד.

 

פסקה 2        סעיף 35 לחוק המעצרים מאפשר למנוע מחשוד בעבירת ביטחון, כהגדרתה שם, מפגש עם עורך דין,  אם הפגישה עלולה לשבש מעצר חשודים אחרים, להפריע לגילוי ראיה או תפיסתה או לשבש את החקירה בכל דרך אחרת, וכן אם המניעה דרושה כדי לסכל עבירה או כדי לשמור על חיי אדם. דחיית המפגש יכולה להיעשות על ידי הממונה על החקירה למשך 10 ימים או על ידי נשיא בית המשפט המחוזי לתקופה שלא תעלה על 21 ימים במצטבר אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה. מוצע כי ככל שקיימת מניעה לקדם את הליך החקירה בעניינו של החשוד בעבירות ביטחון בהתאם להוראות פסקה 1 לעיל, רשאי נשיא בית המשפט המחוזי לדחות את פגישת העצור עם עורך דין גם מעבר לתקופת 21 הימים הקבועה בסעיף 35(ד), אם הוגשה בקשה לכך באישור היועץ המשפטי לממשלה ואם מצא כי מתקיימת עילה מהעילות המפורטות להלן: (א) קיים חשש ממשי כי פגישת העצור עם עורך דין תשבש מעצרם של חשודים אחרים; (ב) קיים חשש ממשי כי פגישת העצור עם עורך דין תפריע לגילוי ראיה או תפישתה, או תשבש את החקירה בכל דרך אחרת; (ג) מניעת פגישת העצור עם עורך דין דרושה כדי לסכל עבירה או כדי לשמור על חיי אדם. שתי העילות הראשונות מחמירות את הרף הנדרש לצורך מניעת המפגש לחשש ממשי, בעוד שהעילה השלישית, שעניינה שמירה על חיי אדם, נותרה בחומרתה הגבוהה מלכתחילה, כפי שנקבעה בסעיף 35(א).

עוד מוצע כי תקופות ההארכה הנוספות לפי התיקון לא יעלו על שבעה ימים וסך כל התקופות שבהן נמנעה פגישת העצור עם עורך דין לא יעלה על 21 ימים בתוספת 14 ימים או בתוספת התקופה שבה קיימת מניעה לקדם את הליך חקירה נוכח חובת הבידוד, לפי התקופה הקצרה מביניהן.

מוצע כי על דיון בבקשה וערר על החלטה לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף קטן (ד) סיפה לפיהן הבקשה תידון במעמד צד אחד בלבד, מטעם המבקש יתייצב שוטר בדרגת רב פקד ומעלה ועל החלטה בעניין זה רשאים הצדדים לערור לפני בית המשפט העליון שידון בעניין בשופט אחד. זאת במטרה לשמר את המסגרת הדיונית של ההליך.

 

סעיף 2

מוצע לערוך תיקון מקביל לסעיף 1 לעיל בחוק השיפוט הצבאי, על מנת להחיל את ההסדר המוצע גם בדיוני מעצר המתקיימים בבתי הדין הצבאיים. ההסדר הקבוע בחוק המעצרים ביחס למעצר לפני הגשת כתב אישום אינו קבוע גם בחוק השיפוט הצבאי. ההסדר חל בהליכי המעצר בבתי הדין הצבאיים מכוח הפסיקה, בשל השאיפה להתאמה בין שתי מערכות השיפוט, בשינויים המחויבים מן ההבדלים ביניהן. במצב הייחודי שנוצר נוכח מגפת הקורונה, על מנת שלא ליצור הסדר שלילי, מוצע לעגן מפורשות את ההסדר המוצע לחוק המעצרים גם בחוק השיפוט הצבאי במטרה להחילו על דיוני מעצר במערכת הצבאית.

 

סעיף 3

מוצע לבטל את תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(מעצר חשוד בעת מניעה לקדם  חקירה), התש"ף- 2020 שיוחלפו בתיקון חקיקה זה.

 

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

קביעת סמכות לתקופה מוגבלת של שלושה חודשים לשם מעצר בעת מניעה לקדם את החקירה והוספת אפשרות להאריך את תקופת מניעת המפגש עם עורך דין בעבירות ביטחון.

 

ה. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקציב המדינה

אין

ו. השפעת תזכיר החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין

ז. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (הוראת שעה- נגיף הקורונה החדש) (מעצר חשוד בעת מניעה לקדם חקירה), התש"ף-2020