על רקע התפשטות נגיף הקורונה בישראל, הוטלו בתקנות שעת חירום (התמודדות עם וירוס הקורונה), התש"ף-2020, ובתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), הגבלות שונות, בין היתר, על התייצבות של עובדים במקומות עבודתם, לצורך צמצום ההדבקה והתפשטות הנגיף. בתוך כך נקבעו הוראות על צמצום פעילות ומכסות עבודה למשרדי הממשלה ויחידות הסמך וכן ביחס ליתר המגזר הציבורי. בהמשך לתקנות האמורות, ובמטרה להבטיח רציפות תפקודית ותקינה של בעלי תפקידים וגופים שלטוניים, קובעת טיוטת החוק הוראת שעה שתכליתה הארכת כהונות של בעלי תפקידים המתמנים מכוח חוק וכן הארכה של תקופות הסמכה מכוח דין, בתקופה קצרה ומוגבלת, תוך מתן אפשרות לגורם הממנה או לגורם המסמיך לקבוע כי כהונתו של בעל תפקיד מסוים, או הסמכה של אדם מסוים לא תוארך. כן קובע תזכיר החוק, הוראת שעה שתכליתה הארכה רוחבית של תוקף אישורים רגולטוריים שעתידים לפקוע בתקופה הקרובה ודחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי.

באשר להוראת החוק בדבר הארכת כהונות, תזכיר החוק נועד לסייע במצבים בהם כהונה של בעלי תפקיד ונושאי משרה המתמנים מכוח חוק תסתיים בחודשים הקרובים מבלי שיהיה לרשויות הציבור – המתמודדות עם אתגרי משבר הקורונה תוך צמצום ניכר במסכת העובדים הנתונה להן – אפשרות מעשית לפעול למינוי בעלי תפקיד חדשים או להארכת כהונתם של בעלי התפקיד המכהנים. בנוסף, ביחס לחלק מבעלי התפקידים, משך כהונתם קצוב בחקיקה ללא אפשרות להאריך אותה. במצב כזה, מתחדד הקושי כמו גם הצורך בהתקנת הוראת שעה שתאריך את מועדי סיום הכהונות באופן שלא יפגע תפקודם של הגופים, היחידות והאינטרסים הציבוריים עליהם מופקדים אותם בעלי תפקידים.

באשר להוראת החוק בדבר הארכת הסמכות מכוח חוק, תזכיר החוק נועד להאריך את תוקפן של הסמכות על פי דין שניתנו לאדם על ידי רשות ציבורית, שמועד פקיעת תוקפן צפוי לחול בחודשים הקרובים. הרשויות הציבוריות מתמודדות בימים אלו עם אתגרי הקורונה תוך צמצום ניכר במסכת העובדים הנתונה להן וקיים קושי בהסמכת אנשים חדשים ובהארכת הסמכות קיימות. כמו כן, במקרים רבים יש לקיים הכשרה כתנאי להסמכה ולא ניתן לקיים את ההכשרות באופן שתואם את הנחיות משרד הבריאות שנועדו למנוע הדבקה בנגיף הקורונה.

באשר להארכת האישורים הרגולטורים, הרי שבמסגרת ההיערכות הממשלתית למניעת התפשטות נגיף הקורונה הוטלו הגבלות שונות על פעילות המשק ועל פעילות המגזר הציבורי. במסגרת זאת, בגדרי תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – הגבלת פעילות), תש"ף – 2020 הוגבלה, בין היתר, פעילות מסחר; ובגדרי תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש), תש"ף – 2020 נקבעו מגבלות לגבי מספר העובדים במקום עבודה. המציאות השוררת בישראל בעת הזו בצוותא חדא עם המגבלות האמורות, מקשות על קיום שגרת עבודה רגילה, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי.

התנאים האמורים מקשים גם על ההיערכות לחידושם של אישורים רגולטוריים שתוקפם פוקע בעת הזו. זאת, הן מנקודת המבט של הגופים המפוקחים, המתקשים בנסיבות האמורות לפעול לחידוש האישורים הרגולטוריים; והן מנקודת המבט של הגופים המפקחים, המתקשים אף הם לפעול על מנת לחדש את האישורים הרגולטוריים. לכך השפעה ישירה על יכולת התפקוד של המשק, ועל יכולת אספקת המצרכים ושירותים לציבור הרחב.

יוער, כי על רקע האתגרים האמורים, משרדי הממשלה החלו קובעים הסדרים להארכת תוקף אישורים רגולטוריים בהסדרים קונקרטיים [ראו לדוגמה: תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2), התש"ף – 2020; צו התעבורה (הארכת תוקף רישיון רכב), התש"ף – 2020; תקנות הנמלים (בטיחות השיט)(הוראת שעה), התש"ף – 2020]. לאור היקף האישורים הרגולטוריים שעתידים לפקוע בתקופה הנדונה, ובהינתן האתגרים הניכרים הניצבים בפני המגזר העסקי והציבורי, הוחלט לקבוע הסדרה רוחבית במסגרת הוראת השעה הנדונה.

הסדרה רוחבית זו תחליף את ההוראות שנקבעו בתקנות שעת חירום (הארכת תוקף ודחיית מועדים) , התש"ף-2020.

ג. עיקרי החוק המוצע

חוק הארכת תקופות לפי דין (הוראת שעה), התש"ף-2020, נועד לאפשר רציפות תפקודית ותקינה של בעלי תפקידים וגופים שלטוניים שונים.

במסגרת זו קובע החוק הוראת שעה לפיה תקופות כהונה של בעלי תפקידים, נושאי משרה, וחברים בגופים ציבוריים המנויים בסעיף 2(ב) לתזכיר, אשר תקופת כהונתם מכוח חוק עתידה לפקוע בארבעת החודשים הקרובים, תוארך בחמישה חודשים מיום פרסום החוק. כן קובעת הוראת השעה, כי גורם ממנה או גורם המאשר את המינוי רשאים לקבוע אחרת, תוך עדכון בעל התפקיד כי כהונתו לא תוארך בהתאם להוראה.

הוראת השעה האמורה חלה על כהונות שהמינוי להן נעשה או מאושר בידי הממשלה (לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם) ובידי רשויות מקומיות, ביחס לבעלי תפקידים בגופים ציבוריים, בהם תאגידים סטטוטוריים, תאגידים עירוניים, רשויות מקומיות, בתי דין מנהליים, מועצות דתיות, ובעלי תפקידים המתמנים כאמור בוועדות ומועצות, והכל כפי הנקבע בחוק.

כן קובע החוק הוראת שעה לפיה הסמכה של כל אדם להפעיל סמכות על פי דין שנתנו לו רשות ציבורית, לרבות תאגיד שהוקם בחוק וגוף שהוקם בחוק, שעתידה לפקוע בארבעת החודשים הקרובים, תוארך בחמישה חודשים מיום פרסום החוק. כן קובעת הוראת השעה שהרשות המסמיכה רשאית שלא להאריך הסמכה של אדם או להאריכה לפרק זמן קצר יותר.

בנוסף, קובע החוק, הארכה רוחבית של תוקף אישורים רגולטוריים שעתידים לפקוע בתקופה הקרובה. תכלית ההארכה היא להבטיח את המשך תפקודם של הגופים העסקיים, שאלמלא ההארכה האמורה עלולים היו להיוותר ללא רישיון תקף, ולמנוע את החשיפה של גופים אלו לאיסורים ולסנקציות הקבועים בדין ביחס למי שפעל בתחום עיסוק מסוים הדורש רישיון, כאשר אין בידו רישיון תקף. כן נועד ההסדר האמור לאפשר למגזר הציבורי למקד את מאמציו ומשאביו בטיפול באתגרים הנוגעים במאמץ הממשלתי למניעת התפשטות הקורונה בישראל.

במסגרת התזכיר מוצע להאריך את תוקפם של רישיונות שפקעו החל מיום 10.3.2020 ועד ליום 30.06.2020 בתקופה בת שלושה חודשים. כן קובע החוק את תחולת הוראת השעה החל מיום 10.3.2020 על מנת לתת מענה לרישיונות שפקעו לפני כניסת תקנות אלו לתוקף, בהינתן האתגרים בתפקוד המגזר העסקי והציבורי שהחלו מאותו המועד.

בנוסף, על רקע האתגרים שתוארו לעיל, קובע החוק הסדרים בעניין הארכת מועדים בסוגיה נוספת: הארכת תוקפם של מועדים בהליכים להטלת עיצום כספי.

ד. השפעת תזכיר החוק המוצע על החוק הקיים

ביחס לחלק מהתפקידים, האישורים והסמכות בהם עוסק תזכיר החוק, קיימות הוראות חוק הקובעות תקופות כהונה. הוראת השעה משנה, לזמן מוגבל ובשים לב לנסיבות הייחודיות של תקופה זו, את משך הכהונה הקבועה באותם חיקוקים.

ה. השפעת טיוטת החוק המוצע על תקציב המדינה

אין השפעה על תקציב המדינה לשנת 2020.

ו. השפעת טיוטת החוק המוצע על תקנים במשרדי הממשלה וההיבט המינהלי

אין.

ז. להלן נוסח טיוטת החוק המוצע

טיוטת חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק הארכת תקופות לפי דין (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020

	פרק א: הארכת תקופות כהונה ותקופות הסמכה לפי דין
הגדרות	1.	בפרק זה –
		"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
				(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
				(2) רשות מקומית;
הארכת תקופת כהונה	2.	(א) על אף האמור בכל דין, בעל תפקיד בגוף מהגופים המפורטים להלן, שמינויו נעשה לפי חיקוק בידי רשות ציבורית או באישורה, לפני יום תחילתו של חוק זה, ותקופת כהונתו בתפקיד כאמור מסתיימת בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה (בחוק זה – יום הפרסום) עד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור (להלן – התקופה הקובעת), תוארך תקופת כהונתו עד תום חמישה חודשים מיום הפרסום:
				(1) רשות מקומית;
				(2) תאגיד שהוקם לפי חוק;
				(3) בית דין מינהלי, כהגדרתו בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992[1];
				(4) ועדה, מועצה או מינהלת שהוקמו לפי חוק;
				(5) מועצה דתית כמשמעותה בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971;
				(6) תאגיד שרשות מקומית מחזיקה בזכות למנות בו דירקטור או מי מחברי הגוף המנהל של התאגיד.
		(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הגורם הממנה או הגורם המאשר שהוא רשות ציבורית לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו לעניין תקופת כהונתו של בעל תפקיד מסוים; קבע כאמור, יודיע על כך לבעל התפקיד; קביעת הגורם הממנה או המאשר כאמור תיכנס לתוקף החל במועד מתן ההודעה.
הארכת תקופת הסמכה	3.	(א) הסמכה של אדם להפעיל סמכות על פי דין, שנתנה לו רשות ציבורית, בכתב, לפני יום תחילתו של חוק זה, ושמועד פקיעת תוקפה חל בתקופה הקובעת, תוארך תקופת תוקפה עד תום חמישה חודשים מיום הפרסום.
		(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הרשות הציבורית המסמיכה לקבוע כי הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו לעניין תקופת ההסמכה של אדם מסוים או כי תקופת הסמכתו תוארך בתקופה קצרה מהאמור באותו סעיף קטן; קבעה כאמור, תודיע על כך לאדם שהוסמך; קביעת הרשות המוסמכת תיכנס לתוקף החל במועד מתן ההודעה.
		(ג) בסעיף זה -
		"הסמכה" – למעט הטלת תפקיד;
		"רשות ציבורית" – לרבות תאגיד שהוקם לפי חוק וגוף שהוקם בחוק.
		פרק ב: הארכת מועדים ותוקף אישורים רגולטוריים
הגדרות	4. [	בפרק זה -
		"אישור רגולטורי" – כל אחד מאלה:
				(1) אישור או רישיון הנדרש לפי חוק לצורך ביצוע פעילות או פעולה בידי אדם, לרבות אישור או רישיון כאמור הניתן לגבי מכשיר, שנתנה רשות ציבורית, לאותו אדם;
				(2) פטור מביצוע פעילות או פעולה, שנתנה רשות ציבורית לפי דין לאדם;
				(3) אישור המנוי בתוספת הראשונה;
			"רישיון" – הרשאה, ובכלל זה רישיון, זיכיון או היתר או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה;
			"רשות ציבורית" – כל אחד מהגופים שלהלן ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף, וכן עובד ציבור או נושא משרה בגוף כאמור, ולרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו:
				(1) הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
				(2) רשות מקומית;
				(3) תאגיד שהוקם לפי חוק;
				(4) מועצה, ועדה או מינהלה שמונתה או שהוקמה לפי חוק.
הארכת תוקף אישורים רגולטוריים	5.		(א) על אף האמור בכל דין, אישור רגולטורי שמועד פקיעת תוקפו חל בתקופה שמיום י"ד באדר התש"פ (10 במרס 2020) עד יום ג בתמוז התש"ף (30 ביוני 2020), תוארך תקופת תוקפו בשלושה חודשים נוספים החל ממועד הפקיעה כאמור (בתקנה זו – תקופת ההארכה), אלא אם כן הותלה או בוטל לפני תום תקופת ההארכה לפי כל דין.
			(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאית הרשות הציבורית המוסמכת למתן האישור הרגולטורי לקבוע, לעניין אישור רגולטורי מסוים, תקופה קצרה מתקופת ההארכה האמורה באותו סעיף קטן, או לקבוע כי הוראות הסעיף הקטן האמור לא יחולו לעניין אותו אישור; קבעה כאמור, תיכנס קביעתה לתוקף החל במועד שבו הודיעה על כך לבעל האישור.
			(ג) ההוראות לפי סעיף קטן (א) לא יחולו לעניין אישור רגולטורי המנוי בתוספת השנייה, ואם מנויים לצד אותו אישור תנאים – ההוראות לפי הסעיף הקטן האמור לא יחולו לעניין אותו אישור בהתקיים אותם תנאים.
			(ד) בעל אישור רגולטורי שתקופת תוקפו הוארכה לפי הוראות תקנת שעת חירום זו, אינו חייב בתשלום אגרה בעד ההארכה כאמור.
			(ה) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מכל חובה, תשלום או הוראה אחרת אשר חלה על בעל אישור רגולטורי לפי חוק או שנקבעה באישור הרגולטורי שתוקפו מוארך לפי הוראות סעיף זה.
			(ו) אישור רגולטורי שתוקפו פקע בתקופה שמיום י"ד באדר התש"פ (10 במרס 2020) עד יום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר), ושתקופת תוקפו מוארכת לפי הוראות סעיף זה, יראו אותו לכל דבר ועניין כאילו עמד בתוקף גם בתקופת המעבר.
דחיית מועדים בהליך להטלת עיצום כספי	6.		על אף האמור בכל דין, חל מועד מהמועדים שלהלן בתקופת תוקפו של חוק זה, יידחה המועד בתקופה נוספת של שלושה חודשים (בפסקה זו – תקופת ההארכה), ואולם, רשאי הגורם המוסמך לפי דין להטיל עיצום כספי (בסעיף זה – הגורם המוסמך) לקבוע לעניין הפרה מסוימת תקופת דחייה קצרה יותר ובלבד שאם קבע אחרת כאמור תחול קביעה זו לגבי כל המועדים בהליך להטלת עיצום כספי על אותו מפר בקשר לאותה הפרה:
			(1) המועד האחרון שבו רשאי הגורם המוסמך למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי;
			(2) המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו;
			(3) המועד האחרון להחלטת הגורם המוסמך בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום;
			(4) המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לגורם המוסמך בבקשה לביטול התראה מינהלית, או למסור לגורם המוסמך כתב התחייבות ועירבון;
			(5) המועד האחרון שבו רשאי המפר לטעון את טענותיו לעניין חילוט עירבון;
			(6) המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.
שמירת דינים	7.		אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לרשות ציבורית לפי דין לשנות את תקופת תוקפו של אישור רגולטורי, לחדשו, לסרב לחדשו, לקבוע בו תנאים או לשנות מועד בהליך להטיל עיצום כספי.
הארכת מועד לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז	8.		(א) על אף האמור בסעיף 14(5) לחוק הגז ובת"י 158, ספק גז רשאי להמשיך לספק גז למיתקן גז לאחר שחלפו 5 שנים ממועד ביצוע הבדיקה התקופתית האחרונה של מיתקן הגז; ואם נקבעה תקופה קצרה יותר בת"י 158 לביצוע הבדיקה התקופתית של מיתקן גז - רשאי הוא להמשיך לספק גז למיתקן הגז לאחר שחלפה אותה תקופה ממועד ביצוע הבדיקה התקופתית האחרונה.
			(ב) סעיף קטן (א) לא יחול במקרה שהתקבלה אצל ספק הגז קריאה בנוגע לתקלה או חשש לתקלה במיתקן הגז, או שנודע לו על כך בדרך אחרת.
			(ג) בסעיף זה –
			"גז" – גז פחמימני מעובה כהגדרתו בחוק הגז;
			"חוק הגז" – חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 [2];
			"מיתקן גז" – מיתקן גז המשמש לצריכת גז לשימוש ביתי;
			"ספק גז" – מי שהוא בעל רישיון ספק גז לפי פרק ג' לחוק הגז;
			"ת"י 158" – תקן ישראלי ת"י 158 חלק 4 - "מיתקנים לגזים פחמימניים מעובים (גפ"מ): בדיקות".
ביקורת שיפוטית	9. 6		על החלטה פרטנית כמפורט להלן, ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החוק שמכוחו ניתנה ההסמכה, האישור הרגולטורי או הוטל העיצום הכספי, לעניין החלטות הנוגעות להסכמה, לאישור כאמור או להטלת העיצום:
			(1) החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות סעיף 5(ב), לעניין אישור רגולטורי מסוים, תקופת דחייה קצרה יותר מהתקופה האמורה בסעיף 5(א), או לקבוע כאמור שהוראות אותו סעיף לא יחולו לעניין אישור רגולטורי מסוים;
			(2) החלטה של הגורם המוסמך לקבוע, לעניין מפר מסוים בקשר להפרה מסוימת, תקופת דחייה קצרה יותר מתקופת הדחייה האמורה בסעיף 6.
			(3) החלטה של רשות ציבורית לקבוע לפי הוראות סעיף 3(ב), לעניין תקופת ההסמכה של אדם מסוים, כי הוראות סעיף 3(א) לא יחולו, או כי תקופת הסמכתו תוארך בתקופה קצרה מהתקופה האמורה בסעיף 3(א). תוספת ראשונה
			(1) אישור מעבדה מוסמכת לבדיקה תקופתית למיכלית המובילה חומר מסוכן, כאמור בתקנה 3(ג)(3) לתקנות שירותי הובלה, התשס"א-2001[3] לפי תקן ישראלי ת"י 819 או בהתאם לאמנה להובלת חומרים מסוכנים בכבישים (ADR). (2) תעודת הכשרה שניתנה ע"י מוסד הכשרה לפי תקנות 48 ו- 49 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז – 2007 ואישור שניתן לעובד בגובה בהתאם לתקנה 6(ג) לתקנות האמורות. (3) הסמכה שנתנה רשות הסמכה לפי תקנה 6(א) לתקנות הבטיחות בעבודה (עגונראים, מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג – 1992 - לעניין אתתים ולעניין עגורנאי מסוג (ג) ו-(ד). (4) בדיקה סביבתית תעסוקתית לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970. (5) תסקיר בדיקה שניתנו לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, ובלבד שלא הוצא ביחס לכלי צו שיפור או צו בטיחות בשנה האחרונה. (6) אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], תשכ"א-1961.
			תוספת שנייה
			(תקנה 2(ג))
			(1) אישור שחלות לגביו תקנות שעת חירום (דחיית מועדים בענייני תכנון ובנייה ותנאים למתן תעודת גמר), התש"ף-2020[4];
			(2) היתרים ואישורים לפי סעיפים 12-14 ו-18-19 לחוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994[5];
			(3) היתר הפעלה כמשמעותו בסעיף 8ג לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ"ג–1963[6];
			(4) הכרה במוסד מוכר לפי תקנה 10ג לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973[7] ;
			(5) פנקס ימאי או אישור שירות הניתן לפי תקנה 13 לתקנות הספנות (ימאים), התשס"ב – 2002[8] או מוארך לפי תקנה 14 לאותן תקנות;
			(6) רשיון למסלול קבוע או ארעי מכוח סעיפים 8 ו-9 לחוק הנהיגה הספורטיבית, התשס"ו - 2005[9].;
			(7) אישור לפי תקנות החומרים המסוכנים (יבוא ויצוא פסולת חומרים מסוכנים), תשנ"ד-1994[10];
			(8) היתר לעיסוק בקרינה לפי תקנות 3, 4 או 5 והיתר למתן שירות קרינה תקנה 8 לתקנות הרוקחים ופרטים 5, 6 ו- 7 (יסודות רדיואקטיביים ומוצריהם), תש"ם-1980[11];
			(9) היתר לפי תקנה 8א(א1) לתקנות הדיג, 1937[12];
			(10) היתר לפי תקנה 2 לתקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ב-1982[13];
			(11) היתר לפי תקנות מחלות בעלי-חיים (רישום, סימון והובלה של בקר), התשל"ו – 1976[14];
			(12) היתר לפי תקנה 24 לתקנות מחלות בעלי חיים (הקמה והפעלה של משקי טיפוח, הפצה, רביה וגידול של עופות), תשמ"א-1981[15].
			(13) רישיון לפי תקנות מחלות בעלי חיים (יבוא בעלי-חיים), התשל"ד-1974[16].
			(14) אישורים רגולטוריים לפי חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954[17];
			(15) אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק החשמל, התשנ"ו-1996[18] וחוק החשמל, התשי"ד-1954[19], למעט אישורים רגולטורים לפי סעיף 6 לחוק זה ולפי פרק שני לתקנות החשמל (רישיונות), תשמ"ה-1985[20];
			(16) היתר לייבוא או לייצוא של ערך טבע מוגן לפי אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (יישום האמנה בדבר סחר בין-לאומי במינים של חיית בר וצמחיית בר הנתונים בסכנה) (ערכי טבע מוגנים), תשס"ד-2004[21];
			(17) תקנות הנמלים (בטיחות השיט) (הוראת שעה), התש"ף – 2020[22];
			(18) צו התעבורה (הארכת תקופת תוקף רישיונות רכב), התש"ף-2020[23];
			(19) תקנות התעבורה (הוראת שעה מס' 2), התש"ף-2020[24];
			(20) הסמכת ממונים על פיצוצים ומפעילי זיקוקין דינור, לפי חוק חומרי נפץ, התשי"ד – 1954[25];
			(21) בדיקות רפואיות של עובדים החשופים לאחד מהחומרים הבאים: אבק מזיק, ארסן, ויניל כלוריד, חומרי הדברה שהם זרחניים אורגניים וקרבמטים, לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל – 1970[26] (להלן – פקודת הבטיחות בעבודה);
			(22) תסקירי בדיקה למעליות ולעגורני צריח לפי פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970.
			(23) היתרים שניתנים מכוח חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951[27].
			(24) אישורים לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו – 1996[28] – ולעניין אישור שתנאי מתנאיו מחייב הפקדת ערובה ובלבד שבעל הרישיון האריך את תוקף הערובה שניתנה מכוח סעיף 3(א)(2) לחוק האמור, בשלושה חודשים מעבר לתקופת ההארכה לפי תקנה 2 לתקנות שעת חירום אלה;
			(25) אישור רגולטורי שניתן לפי חוק משק הגז הטבעי, תשס"ב-2002[29].
			(26) הסמכה שניתנה לפי חוק הרשות להסמכת מעבדות, התשנ"ז- 1997.

דברי הסבר

סעיף 2

ס"ק (א) – הסעיף קובע כי תקופות כהונה של בעלי תפקידים, נושאי משרה, וחברים בגופים ציבוריים אשר כהונתם מכוח חוק עתידה לפקוע בארבעת החודשים הקרובים, תוארך בחמישה חודשים מיום פרסום החוק.

הארכת הכהונה חלה על כהונות שהמינוי להן נעשה או מאושר בידי הממשלה (לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם) ובידי רשויות מקומיות, ביחס לבעלי תפקידים בגופים ציבוריים, בהם תאגידים סטטוטוריים, תאגידים עירוניים, רשויות מקומיות, בתי דין מנהליים, מועצות דתיות, ובעלי תפקידים המתמנים כאמור בוועדות ומועצות, והכל כפי הנקבע בחוק. הוראה זו לא חלה על מינויים מכוח חוק שירות המדינה (מינויים), תשכ"ט-1969, כמו גם על מינויים בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, למעט מינויים לוועדות, מועצות או מינהלות שהוקמו לפי חוק. זאת, הואיל וביחס למשרות בשירות המדינה, בצבא ההגנה לישראל, במשטרת ישראל ובשיבות בתי הסוהר קיימים מנגנונים וגורמים העוסקים בניהול ההון האנושי, אשר יוכלו להתנהל גם בעת הזו בצורה סדורה.

ס"ק (ב) – גורם ממנה או גורם המאשר את המינוי, רשאים לקבוע כי לא תוארך כהונתו של בעל תפקיד מסוים. נקבע כאמור, יש להודיע על כך לבעל התפקיד, והקביעה תיכנס לתוקף במועד מתן ההודעה.

סעיף 3

ס"ק (א) – הסעיף קובע כי תקופת הסמכה של אדם להפעיל סמכות על פי דין, שנתנה לו רשות ציבורית בכתב, שעתידה לפקוע בארבעת החודשים הקרובים, תוארך בחמישה חודשים מיום פרסום החוק.

סעיף זה יחול לגבי כל הסמכה של אדם להפעיל סמכות על פי דין שנתנה לו רשות ציבורית בכתב ואין נפקא מינה אם לשון המקור הנורמטיבי מכוחו הסמיכה רשות אדם מתייחסת ל-"מינוי".

ס"ק (ב) – הרשות הציבורית המסמיכה רשאית לקבוע שהסמכה של אדם מסוים לא תוארך או תוארך בתקופה קצרה מהאמור בס"ק א. קבעה הרשות המסמיכה כאמור, עליה להודיע לכך לאדם שהוסמך.

סעיף 4

הגדרות. בגדרי סעיף זה מוגדרים המונחים "אישור רגולטורי" ו"רשות ציבורית" על מנת להבהיר מהם האישורים הרגולטוריים שניתנים על ידי רשויות ציבוריות שתוקפם מוארך במסגרת התקנות במידה והוא עתיד לפקוע בתקופה הנדונה. סעיף 4 מוסיף וקובע כי ניתן למנות, בתוספת הראשונה, אישורים נוספים שיחול עליהם ההסדר שחל על "אישור רגולטורי" אף אם לא ניתנו על ידי רשות ציבורית. הגדרת "רישיון" מונה דוגמאות נפוצות של מסמכי הרשאה כגון היתר, זיכיון או רישיון. במסגרת הגדרה זו נכללים גם מסמכי הרשאה נוספים שמהותם דומה אף אם כינויים דומה, כגון הסמכה, תעודה, הכרה וכד'.

הגדרת "רשות ציבורית" כוללת את משרדי הממשלה ויחידותיהם השונות, לרבות השר העומד בראשם ובעלי תפקיד בהם. יחידה יכולה להיות יחידת סמך אך היא יכולה להיות יחידה אחרת שחלק מהאישיות המשפטית של המדינה כמו משטרת ישראל. בנוסף ההגדרה כוללת רשות מקומית, תאגיד הוקם לפי חוק והאורגנים שבהם. כן, נכללת מועצה, ועדה או מינהלה שהוקמה לפי חוק.

סעיף 5

הארכת תוקפם של אישורים רגולטוריים. במסגרת סעיף משנה (א) נקבע כי אישור רגולטורי שעתיד לפקוע בתקופה הנדונה ימשיך לעמוד בתוקף למשך פרק זמן של שלושה חודשים. כן נקבע, כי על אף הוראות סעיף משנה (א) אשר מאריך כאמור את תוקפם של האישורים הרגולטוריים, רשאית הרשות הציבורית המוסמכת לקבוע, לעניין אישור רגולטורי מסוים, מועד קצר יותר של הארכה, וכן לקבוע כי הוראות סעיף המשנה האמור לא יחולו לעניין אותו אישור רגולטורי. תכליתו של סעיף זההוא מחד גיסא לאפשר למשק ולגופים המפוקחים להמשיך לפעול בצורה סבירה, וזאת תחת כללי ההסדרה הרגולטורית הרלוונטית, ומאידך גיסא לשמר את יכולת הרשויות המוסמכות לפעול בהתאם לסמכויותיהן ביחס לאישורים רגולטוריים קונקרטיים. כך, הרשות תחריג אישור מסוים אם מצאה כי אין מקום להחיל עליו את הסדר ההארכה הכולל הנקבע בתקנות אלה. הרשות תודיע לבעל האישור על ההחרגה. אם באפשרות הרשות ליצור קשר עם בעל האישור באופן אלקטרוני ניתן יהיה להודיע גם בדרך זו, היות ומדובר בהודעה פרטנית ועל רקע נסיבות הזמן והמקום. עוד נקבע כי הוראות הסעיף לא יחולו על אישורים רגולטוריים המנויים בתוספת השנייה. לגבי אישורים רגולטוריים כאמור יחולו הדינים הספציפיים החלים עליהם.

עצם הארכת האישור הרגולטורי הנעשית מעצם סעיף זה לא תחויב בהגשת בקשה או בתשלום אגרה. אין באמור כדי לגרוע מכל חובה לתשלום אחר המוטלת על בעל האישור הרגולטורי במהלך חיי האישור. מובן, שאין גם חובה בתשלום אגרת חידוש כיוון שהמדובר בנסיבות בהארכת תוקפו של רישיון ולא בהליך של חידוש רישיון.

בתקופה המוארכת של האישור הרגולטורי יחולו על בעל האישור כל התנאים והחובות כפי שנקבעו לפי החוק המסמיך ובאישור עצמו. יובהר למען הסר ספק, הוראה זו לא חלה על מינויים או הסמכות.

סעיף 6

הארכת תוקפם של מועדים בהליכים להטלת עיצום כספי. לפי תקנה זו, ומהטעמים שפורטו לעיל, ככל שחל מועד מהמועדים המפורטים בתקנה בתוך התקופה הנדונה, יידחה המועד בפרק זמן של חודשיים; גם ביחס לתקנה זו נקבע כי הגורם המוסמך רשאי לקבוע אחרת לעניין מפר מסוים, בתנאים הקבועים בתקנה.

סעיף 7

שמירת דינים. ההסדר שבסעיף 5 לחוק זה לא בא לגרוע מסמכויות פרטניות שבידי הרשות הציבורית להאריך או לקצר תוקף של אישור רגולטורי או לדחות מועד בהליך להטלת עיצום כספי. כך, גם אין בכך לגרוע מסמכות הרשות לפעול בהליך הרגיל ולחדש את האישור הרגולטורי. יובהר כי כפי שהוסדר בתקנה 5 בכל העת עומדת בידי הרשות הציבורית הסמכות לבטל או להתלות את האישור, לסרב לחדשו או לקבוע בו תנאי והכל כפי שנקבע בחיקוק שהעניק לה את הסמכות.

סעיף 8

סעיף 14(5) לחוק הגז (בטיחות ורישוי), תשמ"ט-1989 קובע כי בעל רישיון יספק גז יבצע בדיקות תקופתיות לכל הצרכנים שהוא מספק להם גז, ולא יספק גז למיתקן של צרכן שלא איפשר את ביצוע הבדיקה כאמור. בדיקות כאמור יבוצעו אחת ל-5 שנים לפחות או אחת לתקופה קצרה יותר ככל שנקבעו הוראות לעניין זה על ידי השר או בתקן ישראלי 158, שהינו תקן רשמי.

על מנת לאפשר המשך אספקה סדירה של גפ"מ (הידוע כ"גז בישול") לצרכנים שנמצאים בבידוד ולצרכנים אחרים שחוששים לאפשר לטכנאי גז להיכנס לדירתם בתקופה זו מוצע להאריך ב-60 ימים את התקופה לביצוע בדיקה תקופתית של מיתקן גז הטעון בדיקה אחת לחמש שנים לפחות, כך שבעל רישיון ספק הגז יהיה רשאי לספק גז למיתקן על אף שחלפו 5 השנים ממועד ביצוע הבדיקה התקופתית האחרונה של המיתקן. הארכה זו לא תחול במקרה של תקלה במיתקן הגז.

סעיף 9

מוצע כי הביקורת השיפוטית על החלטות פרטניות כאמור בסעיף 9(1) עד (3), תיעשה לפי החוק שמכוחו ניתנה ההסמכה, ניתן האישור הרגולטורי או הוטל העיצום הכספי, לעניין החלטות הנוגעות להסמכה, לאישור כאמור או להטלת העיצום.

[26] דיני מדינת ישראל [נוסח חדש] 1970, עמ' 337.