תקנות ההתגוננות האזרחית (התנאים והכללים בדבר מתן פטור מהקמת מקלט או הגדלתו) התש"ף-2020

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 14(ז) ו- 27(ב)(6) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א – 1951[1] (להלן – החוק), ובהסכמת שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:

 

פרק א'– פרשנות

 

הגדרות ופרשנות

1.   

(א)

בתקנות אלה:

 

 

 

"בית" – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק.

 

 

 

"בית עסק" – בית או חלק ממנו שאינו מיועד למגורים ומהווה יחידה נפרדת, לרבות מבנה חקלאי, אך למעט מפעל;

 

 

 

"בניין לשימור" – בית שהוא אתר שחלה עליו תכנית לשימור או שהוא אתר שיועד לשימור או שהוא חלק מאתרים כאמור. לעניין זה – "אתר", "אתר שיועד לשימור" ו"תכנית לשימור" – כמשמעות ביטויים אלה בתוספת הרביעית לחוק התכנון;

 

 

 

"בניה רוויה" – בנייה במגרש של ארבע יחידות דיור או יותר במבנה אחד בשתי קומות לפחות.

 

 

 

"גן ילדים" – מקום המשמש או שנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום שהייה יומי לשלושה ילדים לפחות, והפועל באחד או יותר מימי השבוע, 25 שעות בשבוע לפחות – אם הוא פועל עד חמישה ימים בשבוע, או 30 שעות בשבוע לפחות – אם הוא פועל מעל לחמישה ימים בשבוע;

 

 

 

"דירה" – בית או חלק ממנו המיועדים למגורים ומהווים יחידה נפרדת;

 

 

 

"דירה צמודת קרקע" – דירה על מגרש שלפי ייעודו מיועד לבניית ארבע דירות לדונם לכל היותר, ואשר מעליה או מתחתיה אין דירה נוספת;

 

 

 

"התאריך הקובע" – כ"ד בטבת התשנ"ב (31 בדצמבר 1991);

 

 

 

"חדר אירוח" – מבנה הכולל רק יחידות המיועדות לאירוח, שמספר חדריו אינו עולה על שניים וששטחו הכולל אינו עולה על 55 מ"ר;

 

 

 

"חוק התכנון" – חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965;

 

 

 

"ילד" – מי שמלאו לו 36 חודשים, וטרם מלאו לו חמש שנים, ב-31 בדצמבר של אותה שנת לימודים;

 

 

 

"יישוב קדמי" – כהגדרתו בתקנות המפרטים;

 

 

 

"כיתת אם" - כיתת לימוד כפי שמוגדרת על ידי משרד החינוך בפרוגרמה חינוכית ופיזית המצורפת בתוכנית הבקשה להיתר בניה";

 

 

 

"כיתת ספח" - חדר המשמש ללימוד בבית הספר שאינו חדר כיתה, לרבות מעבדות, סדנאות ומבנה עזר;";

 

 

 

"מחסה ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק;

 

 

 

"מבנה יביל-ארעי" - כהגדרתו בתקנות התכנון והבניה (מפרטים וכללים להרמת מבני יביל-ארעי)(הוראת שעה), תשנ"א-1991;

 

 

 

"מוסד בריאות" – כהגדרתו בתקנות המפרטים;

 

 

 

"מוסד חינוך" - כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949[2], לרבות גן ילדים, מוסד לחינוך מיוחד ומעון יום";

 

 

 

"מוסד לחינוך מיוחד" - כהגדרתו בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח- 1988³";

 

 

 

"מעון יום" – מקום המשמש או שנועד לשמש, כולו או חלקו, מקום שהייה יומי לשלושה פעוטות לפחות, או לשלושה פעוטות וילדים יחד לפחות, לרבות משפחתון, והפועל באחד או יותר מימי השבוע, 25 שעות בשבוע לפחות – אם הוא פועל עד חמישה ימים בשבוע, או 30 שעות בשבוע לפחות – אם הוא פועל מעל לחמישה ימים בשבוע;

 

 

 

"מערכת אוורור וסינון" – כהגדרתה בתקנות המפרטים.

 

 

 

"מפעל" – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק.

 

 

 

"מפקד מחוזי" - מפקד הגא מחוזי של המחוז בו מצויה הרשות המקומית.

 

 

 

"מקלט דירתי" – אחד מאלה:

 

 

 

(1)

מרחב מוגן דירתי כמשמעותו בתקנות המפרטים;

 

 

 

(2)

מקלט מסוג א-1 כמשמעותו בתקנות המפרטים, אשר מיועד לדירה אחת בלבד והגישה אליו היא מתוך אותה דירה.

 

 

 

"מקלט מיועד" - מקלט שנועד לאותו בית או מפעל או המקלט שהותקן לשימוש במשותף על ידי בעלי בתים או מפעלים אחדים לפי סעיפים 14ז(1) או (2א) לחוק.

 

 

 

"מקלט משותף" – מקלט הקיים בבית משותף, המיועד לשמש 6 דירות מגורים או יותר; לעניין זה, "בית משותף" – לרבות בית שחלות עליו הוראות פרק ו'1 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.

 

 

 

"מקלט ציבורי" – כהגדרתו בסעיף 11 לחוק.

 

 

 

"נחלה" – יחידת קרקע ביישוב כפרי המיועדת לשמש כשטח חקלאי למשק משפחתי, לרבות שטח מגורים ושטח המיועד לפעולות שאינן חקלאיות המהווים חלק ממנה.

 

 

 

"פטור" – פטור לפי סעיף 14(ז) לחוק מהקמת מקלט או מהגדלתו;

 

 

 

"פעוט" – מי שטרם מלאו לו 36 חודשים ב-31 בדצמבר של אותה שנת לימודים.

 

 

 

"קיבוץ" – קיבוץ שיתופי או קיבוץ מתחדש כמשמעותם בתקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), התשנ"ו- 1995;

 

 

 

"קרן" – כהגדרתה בסעיף 14(ז)(3)(א) לחוק.

 

 

 

"רשות הגא" – ראש הגא, ראש מחלקת מיגון או ראש ענף הנדסה במפקדת ראש הגא;

 

 

 

"רשות מוסמכת" – כאמור בסעיף 11 לחוק.

 

 

 

"שיוך דירות" – כהגדרתו בתקנות האגודות השיתופיות (שיוך דירות בקיבוץ מתחדש), התשס"ו- 2005;

 

 

 

"שינוי ייעוד" – שינוי בשימוש המותר בבית או במפעל, בין אם כתוצאה משינוי בתכנית החלה על הבית או על המפעל ובין אם הוא בגדר שימוש חורג כהגדרתו בחוק התכנון , אשר תוקפו אינו מוגבל בזמן או שתוקפו עולה על 10 שנים;

 

 

 

"שימוש חורג" – כהגדרתו בחוק התכנון;

 

 

 

"שיפורי מיגון" – חיזוק חדר בבית, אשר נועד לשפר את האפשרות לשהות בו כמחסה מפני התקפה, המתאים למפרט מיוחד לחיזוק חדרים בבניה קיימת כפי שייקבע על ידי ראש הגא או מי מטעמו; או בניה של חדר חדש בהתאם למפרט מיוחד להקמת מרחבים שאינם מקלטים, כפי שייקבע ע"י ראש הג"א או מי מטעמו.

 

 

 

"שטח עיקרי" – כאמור בתקנת משנה 9(ב) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992.

 

 

 

"שטח שירות" – כאמור בתקנות משנה 9(ד) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), תשנ"ב-1992.

 

 

 

"תקינות" – עמידה בדרישות המופיעות בתקנות המפרטים ובמפרטים שפורסמו על ידי הרשות המוסמכת, לרבות התאמה למפרטים אשר היו בתוקף במועד הקמת המקלט או הקמת שיפורי המיגון.

 

 

 

"תקנות המפרטים" – תקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990;

 

 

 

"תקנות הרישוי" – תקנות התכנון והבניה (רישוי הבניה), התשע"ו-2016.

 

 

 

(ב)

לכל מונח אחר בתקנות אלו תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק ובתקנות המפרטים, לפי העניין.

פרק ב': מתן פטורים

סימן א'– הוראות כלליות

 

עקרונות

2.   

(א)

רשות מקומית תיתן פטור, באישור רשות מוסמכת, במקרים המפורטים בתקנות אלה.

 

 

(ב)

לא יינתן פטור לבקשה להיתר להקמת בית הכולל חלק המיועד לשהיית בני אדם בו, לרבות חדרי נוחיות ומלתחות, אף אם אינו משמש או מיועד לשמש בעיקרו לשהיית בני אדם בו, אלא במקרים האמורים בתקנות אלה.

 

 

(ג)

על אף האמור בתקנה זאת, סברה רשות הגא כי מתקיימים לגבי בקשה להיתר להקמת בית או מפעל מסוימים או לתוספת להם תנאים חריגים המצדיקים מתן פטור שלא בהתאם לקבוע בתקנות אלה, כגון תנאים הנדסיים מיוחדים, השימוש או אופי הפעילות המתקיימים בבית או במפעל, רשאית היא לאשר בכתב לרשות המקומית מתן פטור, ללא תנאי או בתנאים שתקבע, לרבות בתנאי של השתתפות בקרן.  

 

 

(ד)

רשות מוסמכת רשאית להתנות את הפטור בתנאים, לרבות הקמת שיפורי מיגון.

 

 

(ה)

לצורך תקנות אלה יחושב שטחה של תוספת לבית או למפעל לפי שטח עיקרי מוצע כפי שמופיע בבקשה להיתר. לעניין תקנת משנה 16, יחושב שטחה של תוספת לפי שטח הכולל את השטח העיקרי ואת שטחי השירות, כפי שמופיע בבקשה להיתר.

 

 

 

 

מוסדות בריאות

3.   

תקנות אלו לא יחולו על מתן פטור מהקמת מקלט או הגדלתו לבית או למפעל שהוא מוסד בריאות.

 

 

 

 

קיומו של מקלט כבסיס לפטור

4.   

(א)

נקבע בתקנות אלה כי יינתן פטור בשל קיומו של מקלט או בשל קיומם של שיפורי מיגון, יותנה מתן הפטור בתקינותו של אותו מקלט או בתקינותם של אותם שיפורי המיגון, לפי העניין.

 

 

(ב)

(1)

בכל מקום שבו נקבע בתקנות אלה כי יינתן פטור בשל קיומו של מקלט, יינתן הפטור רק אם המקלט אינו מקלט ציבורי והוא נועד לאותו בית או מפעל, אלא אם נקבע בתקנות אלה מפורשות אחרת.

 

 

 

(2)

על אף האמור בפסקה (1), פטור הניתן בשל קיומו של מקלט יכול להינתן אף בשל קיומו של מקלט ציבורי שנבנה על אותה חלקה שעליה הבית או המפעל שלגביו ניתן הפטור, ובלבד שמדובר במקלט ציבורי שנבנה בהסכמת בעל החלקה ללא תמורה, ולעניין זה לא יראו מתן פטור או הסכמה לתת פטור בעתיד כתמורה.

 

 

(ג)

לא יינתן פטור בשל קיומו של מקלט אם נתיב הגישה למקלט מן הבית, המפעל או התוספת לבית או למפעל שבעניינם מבוקש הפטור, אינו תואם את דרישות תקנות המפרטים.

 

(ד)

לא יינתן פטור בשל קיומו של מקלט דירתי, אלא לגבי תוספת באותה דירה בה הוא מצוי, אלא אם נאמר אחרת בתקנות אלה.

 

 

(ה)

הותנה הפטור לפי תקנות אלה בהקמתם של שיפורי מיגון, יותנה הוא אף בכך שרשות מוסמכת תאשר כי ביצועם נעשה בהתאם למפרט.

בניינים לשימור

5.   

רשות מקומית, באישור הרשות המוסמכת, רשאית לתת פטור בבקשה להיתר לבניין לשימור, אם הוכח כל אלה:

 

 

(א)

הבניין לשימור אינו משמש למגורים;

 

 

(ב)

לא ניתן להקים מקלט או שיפורי מיגון;

 

 

(ג)

בעל המקרקעין וראש הרשות המקומית חתמו על כך כי ידוע להם שבעת שאחד מבעלי התפקיד לפי סעיף 9ד לחוק יורה על החובה לשהות בבתים, בבניינים אחרים, בחדרי ביטחון או במקלטים, כאמור בסעיף 9ד(א)(1)(א) לחוק הג"א, יהא עליהם לחדול את הפעילות בבניין לשימור;

 

 

(ד)

צרכי השימור מצדיקים מתן פטור זה.

שינוי ייעוד ושימוש חורג

6.   

(א)

לבקשה להיתר לשינוי ייעוד של בית או מפעל או חלק מהם, יינתן פטור, אם קיים באותו בית או מפעל מקלט המתאים לדרישות הקבועות בתקנות המפרטים לאותו בית או מפעל בייעודו החדש, או אם היה ניתן פטור לפי תקנות אלה לו היה מדובר בהקמה של הבית או המפעל או בהוספת אותו חלק מהם בייעוד החדש ובתנאי אותו פטור.

 

 

(ב)

לבקשה להיתר לשימוש חורג בבית או במפעל, כשהשימוש החורג אינו למגורים או לגן ילדים, למעון יום או למוסד לחינוך מיוחד, יינתן פטור, אף אם לא התקיימו תנאי סעיף קטן (א), ובלבד שההיתר אינו לתקופה העולה על 5 שנים ושמשכו הכולל של השימוש החורג, עד לתום ההיתר, לא יעלה על 10 שנים.

 

 

(ג)

(1)

לבקשה להיתר לשימוש חורג כגן ילדים, מעון יום או מוסד לחינוך מיוחד יינתן פטור בהתקיים כל אלו:

 

 

 

 

(א)

אם קיים במבנה המיועד לשימוש זה מקלט דירתי שבו מוקצה שטח של 0.5 מ"ר לנפש לילדים או לפעוטות, למעט מקלט משותף.

 

 

 

 

(ב)

מספר הילדים או הפעוטות לא יעלה על 25.

 

 

 

(2)

לבקשה להיתר לשימוש חורג לגן ילדים, למעון יום או למוסד לחינוך מיוחד, שבו לא מתקיימים תנאי תקנת משנה 6(ג)(1), יינתן פטור אם מפעיל גן הילדים, מעון היום או המוסד לחינוך מיוחד אישר שידוע לו כי בעת שאחד מבעלי התפקיד לפי סעיף 9ד לחוק יורה על הגבלת לימודים במוסדות חינוך שאין בהם מרחבים מוגנים או הגבלת לימודים בכלל מוסדות החינוך, כאמור בסעיף 9ד(א)(1)(ב) לחוק, יהא עליו לחדול מפעילות בגן ילדים, מעון יום או מוסד לחינוך מיוחד, וראש הרשות המקומית אישר כי הרשות המקומית מכירה את האישור האמור לעיל ותפעל לסגירת גן הילדים, מעון היום או המוסד לחינוך המיוחד בעת מתן הוראה כאמור.

 

 

(ד)

בקשה להיתר בנייה הכוללת שימוש חורג ותוספת בניה, תידון כאילו היא בקשה לתוספת בניה לפי הייעוד המקורי ולאחר מכן כבקשה לשימוש חורג בשטח הכולל;

 

 

 

 

סימן ב' – מגורים

 

הגדרות

7.   

בסימן זה:

 

 

"תוספת לדירה" – תוספת לדירה קיימת, אשר אינה כוללת הוספת דירה בבית. לעניין זה יראו תוספת לדירה הכרוכה בהריסת דירה והקמתה מחדש כהוספת דירה בבית, אף אם לא השתנה מספר הדירות הכולל בבית, ואף אם לא נהרסו הקירות החיצוניים של הבית.

פטור בשל קיומם של מקלט או פטור קודם

8.   

פטור להיתר לבניית תוספת לדירה יינתן באחד מאלה:

 

 

(א)

בדירה אשר קיים בה או לידה מקלט שנועד לאותה דירה;

 

 

(ב)

בדירה אשר קיימים בה שיפורי מיגון, אם ניתן בעבר פטור באותה דירה בתנאי של הקמת שיפורי מיגון, ושיפורי המיגון בוצעו בהתאם למפרט;

 

 

(ג)

בדירה אשר ניתן לגביה פטור בתנאי של השתתפות בקרן, והרשות המקומית אישרה כי בוצעה השתתפות בקרן.

תוספת לדירה

9.   

לבקשה להיתר לבניית תוספת לדירה אשר לא קיים בה או לידה מקלט שנועד לאותה דירה ולא ניתן לה פטור קודם בתנאי של הקמת שיפורי מיגון או השתתפות בקרן, יינתן פטור אם התקיים אחד מאלה:

 

 

(א)

השטח העיקרי של התוספת לדירה אינו עולה על 12 מ"ר במצטבר; לצורך חישוב השטח העיקרי המצטבר של התוספת יבוא בחשבון שטחן של כל התוספות לדירה שאושרו לאחר התאריך הקובע.

 

 

(ב)

בבנייה רוויה הוכח לרשות המוסמכת כל אלה:

 

 

 

(1)

הדירה והתוספת לדירה מצויות בקומה שאינה קומת קרקע;

 

 

 

(2)

למבקש ההיתר אין זכות רצופה בקומות שמתחת לדירה ולתוספת לדירה ועד לפני הקרקע;

 

 

 

(3)

אין אפשרות לבנות מקלט בקומה שבה מצויה הדירה והתוספת לדירה ללא בניה בקומות שמתחת להן.

 

 

(ג)

בדירה צמודת קרקע הוכח לרשות הגא כל אלה:

 

 

 

(1)

התוספת לדירה מצויה בקומה שאינה קומת קרקע;

 

 

 

(2)

אין אפשרות לבנות מקלט בתוספת לדירה ללא בניה בקומות שמתחת לה.

 

 

 

(3)

בניה בקומות שמתחת לתוספת לדירה תביא לפגיעה משמעותית באפשרות להשתמש בהן למטרות שלהן נועדו.

 

 

 

פטור כאמור לפי פסקאות (ב) או (ג) יותנה בהקמת שיפורי מיגון בדירה.

תוספת לדירה בקיבוץ

10.  

בנוסף לאמור בתקנה 8, לבקשה להיתר לתוספת לדירה בקיבוץ אשר לא קיים בה או לידה מקלט שנועד לאותה דירה, יינתן פטור גם אם התקיימו תנאים מצטברים אלה:

 

 

 

(א)

הדירה מצויה במרחק של 50 מטר לכל היותר ממקלט של הקיבוץ אשר נועד לבתי הקיבוץ;

 

 

(ב)

שטחה הכולל של הדירה, לרבות התוספת לדירה, אינו עולה על 72 מ"ר;

 

 

(ג)

לא התקיים בקיבוץ הליך שיוך דירות.

מקלטים בקיבוצים במתווה של הפרטה

11.  

על אף האמור בתקנה 8, לבקשה להיתר לתוספת לדירה בקיבוץ שעבר הליך של שיוך דירות יינתן פטור גם אם התקיימו התנאים המצטברים הבאים:

 

 

(א)

הוצג לרשות המוסמכת הסכם בו כלל בעלי הדירות בקיבוץ קיבלו זכויות חזקה ושימוש בלעדיות במקלט ספציפי בקיבוץ.

 

 

(ב)

הוצגה לרשות מוסמכת רשימת הדירות שלכל אחת מהן הוקנו זכויות חזקה ושימוש כאמור בפסקה (א), לגבי כל אחד מהמקלטים בקיבוץ.

 

 

(ג)

הדירה מצויה במרחק של עד 50 מטר מהמקלט.

 

 

(ד)

שטח המקלט שבו הוקנו לבעלי הדירה זכויות חזקה ושימוש כאמור בפסקה (א) אינו קטן ממכפלת מספר הדירות שלבעליהן הוקנו בו זכויות חזקה ושימוש כאמור ב-2 מ"ר, ואם הקיבוץ הוא יישוב קדמי ב-3 מ"ר.

 

הוספת דירה

12.  

(א)

לא יינתן פטור לבקשה להיתר להקמת בית ובו דירה או דירות, אף אם הוא מוקם במקום בית שניתן בו בעבר פטור.

 

 

(ב)

פטור לבקשה להיתר לבניית תוספת לבית אשר יש בה משום הוספת דירה, תינתן אם הוכח לרשות המוסמכת אחד מאלה:

 

 

 

(1)

אם לא היה בבית או לידו מקלט – לא ניתן להקים מקלט לדירה שנוספה;

 

 

 

(2)

היה בבית או לידו מקלט – לא ניתן להקים מקלט דירתי לדירה שנוספה וכן התקיימו בו אחד מאלה:

 

 

 

 

(א)

לא ניתן להגדיל את המקלט בשיעור מספק לשם מתן מחסה ליושבי הדירה שנוספה;

 

 

 

 

(ב)

מפלס הכניסה למקלט מצוי במרחק שלוש קומות או יותר ממפלס הכניסה לדירה שנוספה.

 

 

(ג)

פטור לפי תקנת משנה ב' יותנה בהקמת שיפורי מיגון בדירה.

 

 

(ד)

פוצלה דירה לשתי דירות או יותר, יראו לעניין תקנה זאת כל אחת מהדירות כדירה שנוספה, למעט הדירה שבה מצוי המקלט הדירתי של הדירה שפוצלה. לא היה בדירה שפוצלה מקלט דירתי, רשאית הרשות המקומית לקבוע כי אחת הדירות אינה דירה שנוספה.

 

 

(ה)

בבקשה להקלה לפי סעיף 147(י) לחוק התכנון יינתן פטור מהקמת מקלט לשתי הדירות, אך אם היה באחת מהן מרחב מוגן דירתי, רשאית הרשות המוסמכת להתנות פטור בהקמת שיפורי מיגון.

 

 

 

התוספת הראשונה

(סעיף 19)

 

 

 

___________ התש"ף

(___________ 2020)

                                                                                    ________

נפתלי בנט

שר הביטחון

דברי הסבר

 

להלן עיקר החידושים:

· מבנים לשימור – רשות מקומית, באישור הג"א, רשאית לפטור בקשה להיתר להקמת בית או מפעל או תוספת להם בבניין לשימור אם ראו כי צרכי השימור מצדיקים מתן פטור זה. פטור זה יותנה בהקמת שיפורי מיגון.

· קביעה לפיה במקרים מסוימים, ניתן להעניק פטור על סמך מקלט ציבורי.

· שימוש חורג בבית כגן ילדים.

· מתן פטור במבנים ללא שהיית אדם.

· מתן פטור במבנים חקלאיים.

· השתתפות בקרן מקלטים כתנאי למתן פטור.

· סככות.

· עסקים קטנים.

· השתתפות בקרן מקלטים כתנאי למתן פטור.

· מדיניות מתן פטור למוסדות חינוך ולמוסדות בריאות (בנוסח הקודם נכתב שהתקנות לא חלות על מוסדות אלה).

· מתן פטור על סמך שיפורי מיגון בקומות קרקע.

 

 

 

 

 

 

כללי

סעיף 14(ג) לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951  (להלן – החוק) קובע כי תנאי למתן היתר להקמת בית או מפעל או להקמת תוספת להם, הוא הקמת מקלט או הגדלתו על מנת שישמשו כמחסה לשוהים במקום. יצוין, כי בהתאם לתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990, מרחב מוגן עונה להגדרה של מקלט.

בהתאם לסעיף 14(ז) לחוק, רשות מקומית, באישור רשות מוסמכת, רשאית לפטור מהחובה להקים מקלט או להגדילו, ובמקרים מסוימים המנויים בחוק ניתן להתנות את הפטור בחיוב בהשתתפות בקרן שמטרת כספיה היא הקמת מקלטים ציבוריים או מחסים ציבוריים, שיפורם או הגדלתם.

בנוסף, מכוח סעיף 12 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 הקובע כי הסמכות ליתן פטור משמעה גם סמכות ליתן אותו אף בחלקו או בתנאים, הרשות המוסמכת רשאית להתנות את הפטור בתנאים נוספים, כגון בביצוע שיפורי מיגון.

בהתאם לסעיף 27(ב) לחוק, שר הביטחון, בהסכמת שר הפנים, רשאי להתקין תקנות בעניין התנאים והכללים למתן פטור כאמור וכן בעניין כינון הקרן.

עד כה טרם הותקנו תקנות המסדירות נושאים אלה, והכללים למתן הפטור לא היו מוסדרים בצורה מפורשת, אלא היו מצויים בגדר הנחיות מנהליות המוסכמות על שירות ההתגוננות האזרחית ועל מנהל התכנון. עתה מוצע להסדיר את הכללים בצורה מסודרת, וכן לקבוע הוראות לשם כינון קרן מקלטים ברשויות המקומיות.

העיקרון המנחה של תקנות אלה הוא כי בכל מבנה שיש בו פעילות אנושית קבועה או בסמוך אליו יהיה מקלט אשר מיועד להגן על יושבי אותו מבנה, אלא אם כן אין אפשרות לכך או שנסיבות המקום, והשימוש בו מצדיקות ויתור על דרישה זאת, ללא הגברה מופרזת של הסיכון למשתמשים.

 

לתקנה 1

מוצע לקבוע הגדרות הנדרשות לצורך התקנות.

בפרט מופנה תשומת הלב להגדרת "רשות הגא" אשר כוללת בעלי תפקידים בכירים, המשמשים כרשויות מוסמכות, ובעלי ראיה ארצית כוללת. כפי שיוסבר בהמשך, לבעלי תפקידים אלה ניתנו סמכויות רחבות יותר מאשר לרשות המוסמכת כהגדרתה בחוק, ואפשרות לסטות מעקרונות התקנות במקרים חריגים.

כן מוצע להגדיר "שיפורי מיגון" כחיזוק חדר בבית, אשר נועד לשפר את האפשרות לשהות בחדר כמחסה מפני התקפה, בהתאם למפרט מיוחד לחיזוק חדרים בבניה קיימת או לבניה של חדר חדש.

המפרט שפורסם על-ידי פקע"ר לשיפורי מיגון[3] איננו מחייב עמידה בכלל הדרישות המנויות בתקנות המפרטים ביחס להקמת מקלטים ומרחבים מוגנים. כיוון שרמת העמידות להדף של חלל שחוזק בשיפורי מיגון נמוכה יותר מאשר במרחב מוגן תקני, שיפורי מיגון מבוצעים רק במקרים בהם שוכנעה הרשות המוסמכת שאין אפשרות מבחינה הנדסית להתקין או לבנות מקלט או מרחב מוגן תקני.

עוד מוצע להגדיר "תאריך קובע", שהוא התאריך בו החלה החובה להתקין מרחב מוגן בכל מבנה חדש.

 

לתקנה 2

התקנה המוצעת קובעת את העקרונות שלפיהם יינתן פטור.

תקנה 2(א) קובע כי במקרים המפורטים בתקנות, יינתן פטור.

תקנה 2(ב) קובעת כי לא יינתן פטור לשום מבנה שבו אמורים בני אדם לשהות אלא בהתאם לתקנות.

תקנה 2(ג) המוצעת מאפשרת לרשות הגא לסטות מהכללים והתנאים הקבועים בתקנות ולאשר פטור במקרים חריגים, וזאת מתוך הכרה בכך שבמציאות מתעוררים מדי פעם מצבים בלתי צפויים וחריגים אשר התקנות אינן יכולות לתת להם מענה מלא. פטור כאמור יינתן בכתב.

תקנה 2(ד) קובעת כי רשות הגא מוסמכת להתנות את הפטורים בתנאים, לרבות בביצוע שיפורי מיגון. זאת, מכוח סעיף 12 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981 כאמור לעיל.

תקנה 2(ה) קובעת כי, ככלל, שטחה של תוספת לבית או למפעל יחושב לפי שטח עיקרי. בהתאם לתקנה 9 לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים), התשנ"ב-1992, שטח עיקרי מוגדר כשטח בתכנית שנועד לשמש במישרין למטרות המפורטות בתקנה 9(ב) לתקנות האמורות, ואילו שטח שירות מוגדר כשטח בתכנית שנועד רק למתן שירותים נלווים למטרה מן המטרות העיקריות כאמור בתקנה 9(ב).

החריג לכך הוא הסעיף העוסק בבית עסק קטן כאמור בתקנה 16 לתקנות המוצעות, אשר בו שטחה של תוספת יחושב לפי שטח הכולל הן את השטח העיקרי והן את שטחי השירות.

 

לתקנה 3

מבוקש להבהיר כי תקנות אלו לא יחולו על מתן פטור מהקמת או הרחבת מקלט או מרחב מוגן למוסדות בריאות. בשל הרגישות המיוחדת בעניין המיגון של מוסדות בריאות, והצורך כי מוסדות אלו ייתנו מענה רציף באירועי חירום, יש להחריג מוסדות אלו מהתקנות המוצעות. מתן פטור למוסדות בריאות ייקבע בהתאם למדיניות שתיקבע על ידי פיקוד העורף.

לתקנה 4

אחד המצבים הרגילים שבהם נשקל מתן פטור הוא קיומו של מקלט סמוך לבית או למפעל (וזה אף אחד המצבים המוזכרים במפורש בחוק כמאפשרים מתן פטור). בדומה, במצבים מסוימים, קיומם של שיפורי מיגון יהווה בסיס לפטור או שביצועם של אלה עשוי להיות תנאי לפטור. מוצע בתקנה זאת לקבוע את העקרונות שלפיהם ייבדק האם מקלט קיים או שיפורי מיגון יאפשרו מתן פטור בהנחה שניתן לתת פטור בשל קיומם (כאשר המקרים שבהם יינתן פטור מפורטים בהמשך התקנות).

תקנה 4(א) קובעת את התנאי הראשון: תקינותם של המקלט או שיפורי המיגון, שכן מקלט שאינו תקין אינו נותן מחסה הולם ובמתן פטור על בסיסו תוכשל מטרת החוק. לאור העובדה שבדרך הטבע מוגשות רבות מהבקשות שנים רבות לאחר בניית המקלט או שיפורי המיגון, קיים סיכוי שהמפרטים השתנו מאז הבנייה ועד הבקשה. על מנת שלא להקשות על המבקשים יתר על המידה, נקבע כי תקינות המקלט או שיפורי המיגון תכלול התאמה למפרטים בעת ההקמה (ולא בעת הבקשה). תקינות זאת כוללת גם התאמה לדרישות שנקבעו בתקנות המפרטים לגבי נתיב הגישה למקלט.

תקנה 4(ב)(1) קובעת את התנאי השני: המקלט אינו מקלט ציבורי. החוק מפריד בין מקלטים ציבוריים שאינם מיועדים לבתים או מפעלים מסוימים לבין מקלטים המיועדים לבתים או מפעלים. הכלל שנקבע בסעיפים 14(א) ו-(ב) לחוק הוא שבכל בית ומפעל יהיה מקלט שייעודו מתן מחסה לבאי הבית או המפעל, והוא מוקם על חשבון הבעלים והדיירים. המקלט הציבורי שנבנה מכספי הציבור אינו נועד לבתים או מפעלים מסוימים, אלא לעוברים ושבים ולאנשים המצויים במבנים שטרם התקיימה בהם חובת הקמת מקלט.

תקנה 4(ב)(2) קובעת כי חריג לכלל שלא ניתן לתת פטור על בסיס מקלט ציבורי,  הוא במקום שבו אדם הרשה להקים, על אותה חלקה שלגביה מתבקש הפטור, מקלט ציבורי ללא תמורה מלבד עצם מתן הפטור. במצב דברים זה, בהתחשב בכך שהמדובר במקלט שהאדם תרם תרומה מהותית לבניינו ללא תמורה, ניתן לראות במקלט זה כמצדיק מתן פטור.

תקנה 4(ג) מבהירה כי לא ייתן פטור בשל קיומו של מקלט אם נתיב הגישה למקלט מן המבנה שבעניינו מבוקש הפטור, אינו תואם את דרישות תקנות המפרטים.

 

תקנה 4(ד) מבהירה כי מקלט שנועד לדירה מסוימת אינו יכול להוות בסיס למתן פטור לדירה אחרת.

להלן שרטוט להמחשה:

תקנה 4(ה) קובעת שכאשר מתן הפטור מותנה בהקמת שיפורי מיגון, נדרש אישור הרשות המוסמכת כי ביצוע שיפורי המיגון נעשה בהתאם למפרט. יצוין כי בניגוד למקלט שאי בנייתו או בנייתו שלא לפי התכנית מהוות סטייה מהיתר לפי דיני התכנון והבניה, שיפורי המיגון אינם מהווים חלק מההיתר, ועל כן קיים חשש כי לא יבוצעו בפועל אם הדבר לא יהווה תנאי למתן הפטור.

לתקנה 5

התקנה קובעת כי במקרה שבו מבוקש היתר בניה לגבי מבנים לשימור, הרשות המוסמכת רשאית לתת פטור מהקמת מקלט, אם הוכחו התנאים הבאים: המבנה אינו  משמש למגורים; לא ניתן להקים מקלט במבנה או להגדיל מקלט קיים וכן לא ניתן להקים שיפורי מיגון; קיימת התחייבות כי המבנה לא יפעל בשעת חירום; וכן ששיקולים של שימור הבניין מצדיקים זאת (ולא רק משיקולים הנדסיים כמפורט בתקנה 4).

לתקנה 6

התקנה המוצעת קובעת את העקרונות למתן פטורים לשינוי ייעוד ולשימוש חורג.

תקנה 6(א) קובעת בנוגע לבקשה להיתר לשינוי ייעוד של בית או מפעל או חלק מהם, כי במקרה שבו היה קיים מקלט המתאים לשימוש החדש לפי שינוי הייעוד או שהיה ניתן למבנה פטור מהקמת מקלט לו היה המבנה מוקם מחדש, יינתן פטור. כמו כן, יינתן פטור אם אותו המבנה היה זכאי לפטור בהתאם לתקנות אם היה מדובר בהקמה של מבנה חדש או של תוספת בהתאם לייעוד המבוקש. שינוי ייעוד הוגדר בתקנות ככולל שינוי לצמיתות בשימוש המותר בבניין או שינוי כזה שהותר למשך יותר מעשר שנים.

תקנה 6(ב) קובעת כי במקרה שבו השימוש החורג אינו למגורים או לשימוש כגן ילדים, מעון יום או למוסד לחינוך מיוחד, יינתן פטור לתקופה מוגבלת שלא תעלה על תקופה מרבית של עשר שנים. ההנחה היא ששימוש למשך זמן העולה על תקופה זו הוא למעשה שימוש קבוע וייבחן אפוא במסגרת הכללים לגבי שינוי ייעוד. לעומת זאת, שינוי בשימוש לתקופה קצרה יחסית, ייהנה מכללים מקלים יותר. בכך נמנעת הטלת נטל כלכלי כבד של הקמת מקלט על שימוש מוגבל יחסית בזמן. כיוון ששימושים לצורך מגורים או כגני ילדים הם שימושים רגישים מבחינת החשש לחיי אדם בשעת חירום, לא הוחל היחס המקל לגביהם.

תקנה 6(ג)(1) קובעת כי במקרה של שימוש במבנה כגן ילדים, מעון יום או כמוסד לחינוך מיוחד, בהתחשב בכך שהמדובר בתקופות שהות קצרות, יינתן פטור בתנאים המצטברים הבאים:

1.  במבנה קיים מקלט, ומוקצה בו שטח של 0.5 מ"ר עבור כל ילד או פעוט בגן. הפטור לא יחול אם המקלט המדובר מהווה "מקלט משותף", הנמצא בבית משותף ומיועד למספר דירות מגורים.

2.  בכל מקרה, מספר הילדים או הפעוטות בגן לא יעלה על 25. כלומר, אף אם מהחישוב של 0.5 מ"ר עולה כי שטח המקלט הקיים מאפשר להכיל יותר מ-25 ילדים או פעוטות, לא יינתן לכך אישור.

תקנה 6 (ג)(2) קובעת כי אם התנאים בתקנה 6(ג)(1) אינם מתקיימים, יינתן הפטור אם מפעיל גן הילדים, מעון היום או המוסד לחינוך מיוחד אישר שידוע לו כי שניתנה הוראה על הגבלת לימודים במוסדות חינוך שאין בהם מרחבים מוגנים או הגבלת לימודים בכלל מוסדות החינוך, כאמור בסעיף 9ד(א)(1)(ב) לחוק, יהא עליו לחדול מפעילות בגן ילדים, מעון יום או מוסד לחינוך מיוחד, וראש הרשות המקומית אישר כי הרשות המקומית מכירה את האישור האמור לעיל ותפעל לסגירת גן הילדים, מעון היום או המוסד לחינוך המיוחד בעת מתן הוראה באמור.

 

תקנה 6(ד) קובעת כי בקשה להיתר הכוללת שימוש חורג ותוספת בניה תידון כאילו היא בקשה לתוספת בניה לפי הייעוד המקורי ולאחר מכן כבקשה לשימוש חורג בשטח הכולל. הסיבה לכך היא שתוספת הדירה המבוקשת תבנה לטווח הרחוק עבור הייעוד המקורי, ואילו עבור השימוש החורג התוספת תשמש רק עבור מספר מוגבל של שנים.

לתקנה 7

תקנה זאת מגדירה את המושג "תוספת לדירה" ומבהירה כי היא כוללת כל מקרה שבו מוסיפים שטח לדירה קיימת ללא הוספת דירה חדשה, אך הריסת דירה והקמתה מחדש הן בגדר הוספת דירה חדשה.

 

לתקנה 8

התקנה המוצעת קובעת כי בדירה שקיים מקלט המיועד לה, או שניתן לגביה פטור בתנאי של הקמת שיפורי מיגון ואלה קיימים בה או שניתן בה בעבר פטור שהותנה בהשתתפות בקרן, יינתן פטור לבניית תוספת לדירה. כאן מדובר בדירות שיש להן מענה מיגוני או שנשאו בעלויות חליפיות למיגון זה, ואין הצדקה להטיל עליהן נטל נוסף.

לתקנה 9

התקנה המוצעת באה להסדיר מתן פטורים בדירות שתקנה 8 אינה חלה עליהן, ולא קיים בהן או לידן מקלט המיועד להן. פטור יינתן באחד משני מקרים:

תקנה 9(א) - ראשית, כשמדובר בתוספת בנייה עד 12 מ"ר יינתן פטור. פטור זה יכול להינתן יותר מפעם אחת, ובלבד שסך כל התוספות לפיו מהתאריך הקובע לא יעלה על 12 מ"ר.

תקנה 9(ב) - שנית, במקום שבו לא ניתן להקים ממ"ד בשל מבנה הדירה, יינתן פטור בתנאי של שיפורי מיגון. יצוין כי המניעה העיקרית היא הצורך בכך שקירות הממ"ד יימשכו עד ליסודות המבנה. בשל כך נעשתה הבחנה בין מקרים שבהם קיימת מניעה בשל היעדרה של זכות לבניית הקירות מתחת לדירה לבין מצב שבו הדבר אפשרי מבחינת הזכויות אך יביא לפגיעה בשימוש בקומות התחתונות (למשל כאשר התוספת היא על גג מבנה). בדירה צמודת קרקע יינתן הפטור רק באישור רשות הגא.

להלן שרטוט להמחשה:

 

לתקנה 10

התקנה המוצעת מוסיפה לתקנה הקודמת בקשר לתוספות לדירות בקיבוצים. בקיבוצים, בשל האופי השיתופי של הבעלות על הנכסים, יש הצדקה לראות את המקלטים כמיועדים לתת מחסה לתושבי הבתים גם בשעה שלא יועדו במפורש לאותם בתים. על כן ניתן לתת פטור לתוספת לדירה בקיבוץ אשר ישנו מקלט של הקיבוץ הנותן לה מענה מיגוני. פטור זה מותנה אף בגודלה של הדירה. בקיבוץ שבו בתי המגורים בקיבוץ הופרטו, והזכויות בבתים עברו לתושבי הקיבוץ, הצדקה זאת אינה קיימת עוד ועל כן לא יינתן בו פטור לפי תקנה זאת.

לתקנה 11

התקנה המוצעת עוסקת בקיבוץ שבו בתי המגורים הופרטו, והזכויות בבתים עברו לתושבי הקיבוץ. במקרה זה, ניתן יהיה להחשיב את המקלטים הציבוריים כמקלטים אשר נועדו לדירות של תושבי הקיבוץ אם מתקיימים התנאים המפורטים בתקנות 10(א) - 10(ד), אשר נועדו להבטיח שמדובר במקלטים שבעלי הבתים קיבלו בהם זכויות ייחודיות. יודגש, כי המקלט ייחשב כנועד לתושבי הקיבוץ, וניתן יהיה להעניק פטור מהקמת מקלט על בסיסו רק אם ההפרטה שבוצעה בקיבוץ כוללת העברת זכויות בבתים לתושבי הקיבוץ. הפרטה שאינה כוללת את האמור, לא תחשב כהפרטה שמזכה בפטור מהקמת מקלט לפי תקנה זו.

לתקנה 12

תקנה מוצעת זאת עוסקת במקרים שבהם נבנות דירות חדשות.

תקנה 12(א) קובעת כי  לא יינתן פטור לבניין חדש הכולל דירות מגורים. זאת, מהסיבה שבעת הקמת בניין חדש, אין כל מגבלה על תכנון הבניין כך שיכלול אף מקלטים.

תקנה 12(ב) עוסקת ביחידת דיור שהוקמה על גג של בניין או בית קיים, וקובעת כי במקרה של דירה חדשה בבניין קיים, יינתן פטור אם אין בבניין מקלט ולא ניתן להקים מקלט לדירה החדשה, או אם קיים מקלט ולא ניתן להקים מקלט לדירה החדשה וכן אי אפשר להגדיל את המקלט הקיים או שהוא מצוי במרחק של שלוש קומות לפחות ממפלס הכניסה לדירה החדשה. בהתחשב בסיכונים הקיימים והצפויים, זמן הגישה הרצוי למקלט הוא קצר, וכאשר המקלט מרוחק תועלתו אינה גבוהה (אם כי יודגש שאף חדרי המדרגות המובילים למקלט הבנויים בהתאם לתקנות המפרטים שיספקו הגנה מסוימת). יצוין כי מאז שנות התשעים המוקדמות, המדיניות היא להקים בבתי מגורים מרחבים מוגנים דירתיים המצויים בתוך הדירה עצמה או מרחבים מוגנים קומתיים, המצויים באותה קומה איתה. משכך, בהתחשב בתועלת הנמוכה מגישה למקלט שמצוי למעלה מ-3 קומות מהדירה שנבנית ובעלות שבהגדלתו, ניתן יהיה לתת את הפטור. תקנה 12(ג) מבהירה כי בכל המצבים האמורים, הפטור מותנה בהקמת שיפורי מיגון.

תקנה 12(ד) קובעת כי במקרה של פיצול דירות, שלא לפי תנאי סעיף 147(י) לחוק התכנון, יראו את כל הדירות שיווצרו כדירות שנוספו (למעט הדירה שבה היה המקלט הדירתי, אם היה) והן תחויבנה בהקמת מקלט או בקבלת פטור לפי תנאי התקנה הזאת;

תקנה 12(ה) מסדירה את מתן הפטור שנקבע בסעיף 147(י) לחוק התכנון בהתאם לתנאי אותו סעיף.

להלן שרטוט להמחשה:

לתקנה 13

בתקנה זאת נקבעה  הגדרה ל"מבנה" ככינוי כולל לכל המבנים המשמשים לשהות בני אדם ושאינם משמשים למגורים.

לתקנה 14

התקנה קובעת את המקרים שבהם יינתן פטור לתוספת למקום שאינו משמש למגורים.

תקנה 13(א) קובעת כי יינתן פטור במקרה שבו קיים מקלט הנותן מענה למבנה הקיים ולתוספת לו גם יחד.

תקנה 13(ב) קובעת כי במבנה שבו הוקמו בעבר שיפורי מיגון בעקבות פטור, יינתן פטור בשל שיפורי המיגון אם שיפורי המיגון תקינים והתוספת המבוקשת שבגינה מבקשים את הפטור מצויה כולה בתוך המבנה שאושרו בו שיפורי מיגון ושטחם של החדרים בהם קיימים שיפורי מיגון אינו פחות משטח המקלט שהיה נדרש למבנה ולתוספת גם יחד.

תקנה 13(ג) קובעת כי במקרה של תוספת קטנה למבנה קיים יינתן פטור, בדומה לדירת מגורים, ובתנאי שהשטח הכולל של התוספות שלגביהן ניתן פטור כזה אינו עולה על 12 מ"ר. פטור זה לא יינתן לתוספת למבנה שקיבל פטור לפי תקנה 15, כלומר בשל היותו מבנה קטן.

 

לתקנה 15

במקום שבו לא ניתן להקים מקלט או להגדילו מטעמים הנדסיים, יינתן פטור בתנאי של שיפורי מיגון. יצוין כי המניעה העיקרית היא הצורך בכך שקירות המרחב המוגן יימשכו עד ליסודות המבנה. בשל כך נעשתה הבחנה בין מקרים שבהם קיימת מניעה בשל היעדרה של זכות לבניית הקירות מתחת לדירה לבין מצב שבו הדבר אפשרי מבחינת הזכויות אך יביא לפגיעה בשימוש בקומות התחתונות (למשל כאשר התוספת היא על גג מבנה). במקרה אחרון זה יינתן הפטור רק באישור רשות הגא.

לתקנה 16

התקנה קובעת כי יינתן פטור למבנים קטנים שאינם משמשים למגורים ושאינם מצויים בשטח תחנת דלק ללא מקלט. המדובר במבנים שאין בהם אנשים רבים או שסביר להניח שלא יימצאו בהם אנשים בשעת חירום ועל כן הנטל הכלכלי של הקמת מרחב מוגן מוסדי הוא רב ביחס לתועלת. כאשר מדובר בקבוצת מבנים המשמשים למטרה אחת, יינתן פטור בתנאי ששטחם הכולל הוא קטן. במקרים אחרים יינתן פטור למבנים קטנים בתנאי של מקלט משותף.

לתקנה 17

התקנה קובעת כי יינתן פטור לסככות נטולות קירות המהוות שטח שירות. סככות אלה אינן שונות מהותית, בין היתר מבחינת הסיכון בהן בשעת חירום, משטח פתוח ועל כן אין הצדקה לחייבן במקלט.

לתקנה 18

מטרת תקנה זו היא להסדיר פטורים בחדרי אירוח. כאשר מדובר במספר קטן של חדרי אירוח (עד ארבעה) יינתן פטור במקרה שבו יש בחלקה מקלט שיכול לתת מענה מיגוני להם, גם אם המדובר במקלט המיועד למבנים אחרים באותה חלקה.

במקרים אחרים יינתן פטור בתנאי שיוקם מקלט משותף לחדרי האירוח.

לתקנה 19

התקנה קובעת כי יינתן פטור למבנה או לתוספת למבנה שאינו מיועד לשהיית אדם ושאינו כולל מתקנים העשויים לשרת אדם, לרבות שירותים, מקלחות או מטבח.

לתקנה 20

התקנה קובעת כי יינתן פטור למבנים המנויים בתוספת הראשונה, מכיוון שהוכח כי הם אינם מיועדים לשהיית אדם, או שהשהייה במקום היא קצרה באופן שמצדיק להעניק פטור מבניית מקלט.

כמו כן, כיוון שעשויים להיות מבנים נוספים העומדים בתנאים אלה, מוצע לאפשר את תיקון הרשימה בהודעה של ראש הגא.

לתקנה 21

התקנה קובעת כי יינתן פטור למבנים שאינם מיועדים למגורים בנחלה אם קיים בנחלה מקלט המסוגל, מבחינת שטחו ומיקומו, לתת מענה מיגוני לכל המבנים שלהם נועד ולאלה שלגביהם מתבקש הפטור

לתקנה 22

התקנה עוסקת בתוספת בנייה למוסד חינוך של כיתות אם או כיתות ספח. תוספת הבנייה יכולה להיות גם הצבת מבנה יביל למוסדות חינוך קיימים, לשם הגדלת כמות כיתות הלימוד במוסדות.

התקנה מציעה לקבוע כי אם הכיתות בתוספת הבנייה מהוות "כיתות ספח", דוגמת מעבדות, כיתות מחשבים וכו', יינתן פטור מחובת המיגון. זאת, כיוון שבמהלך יום הלימודים, התלמידים אינם שוהים לפרקי זמן ארוכים ב"כיתות ספח", ואין הכרח לשהות בהן בשעת חירום.

לעומת זאת, ב"כיתות אם" בהן התלמידים שוהים רוב הזמן במהלך לימודיהם, הוחלט להעניק פטור בהתקיים התנאים המופיעים בתקנות 22(ב)(1) - 22(ב)(4).

לתקנה 23

מוצע לאפשר לרע"ן הנדסה בפיקוד העורף לקבוע את נוסח וצורת הטפסים הנדרשים לשם הגשת בקשות לפי תקנות אלה.

לתקנה 24

מוצע שבקשה לפטור תוגש יחד עם הבקשה להיתר שלגביו היא מוגשת ותכלול תכנית ראשית לשם בחינת הפטור. הבקשה תוגש על גבי טפסים שנקבעו על ידי רע"ן הנדסה בפיקוד העורף. כמו כן, ככל שהשתנתה הבקשה להיתר בנייה לאחר מתן אישור הפטור על ידי הרשות המוסמכת, על הרשות המקומית להעביר את בקשת הפטור פעם נוספת לאישור הרשות המוסמכת.

לתקנה 25

כאמור התנאי למתן פטור על בסיס מקלט קיים הוא שהמקלט מיועד לאותו בית או מופעל, או אם הוא מקלט ציבורי כי הוא הוקם על אותה חלקה ללא תמורה. התקנה המוצעת קובעת את הדרכים שבהם יוכחו תנאים אלה. ככלל כשהמדובר במקלט שהוא באותו מבנה שבו הבית או המפעל שלגביהם מבוקש הפטור, ההנחה תהיה כי המדובר במקלט שנועד להם למעט במקרה שהמקלט המדובר הוא מקלט המיועד לדירה או מפעל או בית עסק אחד  שלא לגביו מבוקש הפטור. במקרים אחרים, יציג המבקש את אחת הראיות הקבועות בתקנה.

מוצע אף להעניק לרשות הגא שיקול דעת, במקרים מתאימים, להחליט כי מקלט אינו מיועד לבית או למפעל למרות היותו באותו מבנה או למרות שהומצאה לגביו ראיה, וזאת לאחר שמיעת טענות המבקש, או להחליט שמקלט שלא הובאה לגביו ראיה אכן יועד לבית או למפעל.

לתקנה 26

מוצע שהתקנות יחלו כעבור 30 ימים מיום פרסומן לצורך היערכות. מאחר שהקמת קרן מקלטים בכל רשות מקומית עשויה להמשך זמן רב יותר, ההוראות לגבי קרן מקלטים יחלו רק שישה חודשים לאחר פרסומן.

לתקנה 27

תקנות 27(א) ו-(ב) קובעות שרשות מקומית תהיה מוסמכת לתת פטור גם לאחר מועד תחילת התקנות,  אם אישור הרשות המוסמכת ניתן בטרם התחילה. זאת כיוון שהפעלת שיקול הדעת המיגוני המרכזית נעשית בשלב אישור הרשות המוסמכת ולא בעת מתן הפטור עצמו על-ידי הרשות המקומית. בנוסף מובהר שפטור שניתן לפני תחילת התקנות יעמוד בתקפו גם לאחריהן.

תקנה 27(ג) קובעת כי גם במקרה שבו ניתן פטור כאמור, הוא לא יעמוד בתוקף אם יש צורך בחידוש ההיתר, ועבודת הבניה בפועל טרם החלה. במקרה זה, נדרש פטור לפי תקנות אלה או הקמת מקלט. 

 

תקנה 27(ד) קובעת כי במקרה שכבר החלה הבניה, ניתן יהיה לתת פטור בהתחשב במציאות שנוצרה כתוצאה מהעבודות שבוצעו לפי ההיתר שחידושו מבוקש. זאת, לפי בהתאם לנסיבות בפרטניות של המקרה. 

תקנה 27(ה) קובעת כי במקרה של פטורים שיינתנו בתנאי של השתתפות בקרן מלקטים בתקופה שלפני כניסת הוראות לגבי קרן מקלטים לתוקף, תשלום של השתתפות בקרן ייעשה רק לאחר כניסת הוראות אלה לתוקף.