תוכן עניינים

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...), התשע"ף-2019. 2

הוספת תקנה 80א- 80 ג. 2

תיקון תקנה 91. 4

תחילה. 4

דברי הסבר. 4

 

 

תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס'...), התשע"ף-2019

 

 

 

דברי הסבר

כללי:

מטרת התקנות להסדיר עניינים שונים הקשורים בהליך כינוס נכסים.

להוספת תקנה 80א:

במסגרת החלטת בית המשפט העליון בפסק דין צבירי (ע"א 6894/15 צבירי נ' מדינת ישראל) המליץ בית המשפט העליון כי יגובש נוהל עבודה משותף המיועד למקרים של מכר מקרקעין בהליכי הוצאה לפועל, כשהזכויות רשומות בפנקסי המקרקעין בלא שצוין בצד שם הבעלים מספר הזיהוי וזאת, על מנת לוודא טרם אישור המכר את זהות הבעלים הנכון של נכס המקרקעין. מצבים של אי רישום מספר זיהוי יכולים להיות בין אם הבעלים הוא יחיד, תאגיד, שותפות וכו' לרבות ישויות לא רשומות ( לדוג'- בתי כנסת, כנסיות וכד').

בנוסף למצב של אי ציון מספר זיהוי, בצד שם הבעלים, קיימים מצבים נוספים של מספר זיהוי חלקי, או ציון מס' מזהה אחר שאינו מספר הזיהוי  לצד שם הבעלים הטעונים גם הם בדיקת זהות הבעלים.

בהתאם נועדו תקנות אלו להוסיף גדרים ובדיקות טרם הגשת בקשות למינוי כונס נכסים על מקרקעין במקרים הבאים הנובעים בין היתר מכך שבמשך שנים רבות לא הייתה חובה אצל רשם המקרקעין לציין מספר זיהוי[3] על כן, קיימים מצבים בהם:

א.   בנסח הרישום לא קיים כלל מספר הזיהוי של בעל המקרקעין;

ב.  בנסח הרישום מצוין מספר זיהוי שאינו תואם בצורה מלאה את מספר הזיהוי המדויק והמלא של החייב בתיק ההוצאה לפועל;

ג.  מספר הזיהוי של חייב שהוא יחיד בתיק ההוצאה לפועל, הינו מספר זיהוי שאינו מספר ת.ז כגון מספר דרכון (כאשר מדובר באזרח זר) וכד'.

במקרים אלו יש לנהוג חובת זהירות ולוודא כי קיימת התאמה בין פרטי החייב כפי שהם מופיעים בתיק ההוצאה לפועל אל מול הנתונים הקיימים בתיק רשם המקרקעין ובמקרים של חסרי יישות לוודא כי קיימת זהות בין החייב בתיק לבין הבעלים של המקרקעין.

לעיתים יש לרשם המקרקעין יש את הכלים לזהות את בעל הזכות הרשום. בתיקי רישום המקרקעין ישנו מידע בקשר לבעלים הרשום, לרבות דוגמת חתימה על פי רוב ממסמכי המכר, מקום מגורים, שם האב. לרשם המקרקעין אפשרות לבצע בדיקות נוספות בלתי תלויות, גם מבלי לקבל את המידע מהזוכה בתיק ההוצאה לפועל. את הזיהוי יש לבצע טרם מינוי כונס הנכסים בתיק.

תקנת משנה (ב) מסדירה, כי הבקשה תועבר על ידי לשכת ההוצאה לפועל אל רשם המקרקעין.

תקנת משנה (ג) מבהירה ומסדירה, כי כאשר מדובר ברישום נכס לפי מספר דרכון, הזוכה רשאי, אם כי לא חייב לצרף את כל הפרטים הידועים לו בדבר מספרי הדרכון של החייב (שכן מספר דרכון משתנה כל פעם שמופק דרכון חדש) את שם המדינה בה הונפק הדרכון, או כל פרט אחר ככל שאלו ידועים לו.

 

תקנת משנה (ד) מסדירה כי רשם המקרקעין יודיע ללשכת ההוצאה לפועל אם הוא השתכנע שקיימת זהות בין החייב בתיק לבין בעל הזכויות הרשומות אצל רשם המקרקעין ואם לאו.

תקנת משנה (ה) מבהירה את הפרוצדורה בדבר הגשת ערר על החלטת רשם המקרקעין. ניתן לערור לממונה לפי סעיף 121 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 ועל החלטה זו ניתן להגיש ערעור לבית המשפט לפי סעיף 122 לחוק המקרקעין. מדובר בתקנה שעניינה הבהרה בלבד, והיא אינה משנה דבר מהדין המצוי.

תקנת משנה (ו) קובעת כי כל עוד לא זוהה בעל הנכס, יעוכבו הליכי מימוש הנכס. יחד עם זאת, רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת כל החלטה בקשר לניהול ההליך.

תקנת משנה (ז) קובעת כי לצד הליך הזיהוי, מוצע להקנות במקרים של רישום נכס לפי מספר דרכון, סמכות לרשם ההוצאה לפועל, לקבל תדפיס כניסות ויציאות מרשות ההגירה והאוכלוסין, על מנת לבצע על פי שיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל, בדיקות הנוגעות, להימצאותו או אי הימצאות החייב בארץ בהתאם לדיווחים שיימסרו על ידי הכונס, והמצאות מסמכים שונים שיבוצעו על ידי כונס הנכסים בכדי לאפשר לרשם ההוצאה לפועל כלי נוסף לאימות הנתונים בתיק.

 

להוספת תקנה 80ב:

כאשר הבקשה למינוי כונס נכסים מוגשת על יסוד רישום משכון הרשום ברשם המשכונות כאשר הנכס רשום בפנקסי המקרקעין: דרך רישום משכנתה ביחס לנכס שרשום בפנקסי המקרקעין, הוא על דרך רישומה של המשכנתה בפנקסי המקרקעין. גם אם בעת מתן ההלוואה, הנכס לא היה רשום בפנקסי המקרקעין וניתנה התחייבות לרשום משכנתה על ידי הלווה, הרי שלאחר גמר רישום הנכס על שם בעל הזכויות בפנקסי המקרקעין, צריכה להירשם משכנתה, על בסיס ההתחייבות לרישום המשכנתה בפנקסי המקרקעין (אשר ניתנה בעת לקיחת ההלוואה) כתנאי להגשת בקשה למימוש משכנתה להוצאה לפועל. לא ראוי ולא נכון לאפשר קידום הליכי מימוש נכס, שכבר רשום בפנקסי המקרקעין על בסיס המשכון הרשום ברשם המשכונות ועל בסיס ההתחייבות לרישום משכנתה בשעה שניתן לרשום את המשכנתה כדין בפנקסי המקרקעין. על כן מוצע כי אם לבקשה מצורף נסח המעיד על רישום המקרקעין אצל רשם המקרקעין אך מצורף אישור על רישום משכון ברשם המשכונות ולא אישור על רישום משכנתה אצל רשם המקרקעין הרי שהבקשה לא תקובל.

לתיקון תקנה 91:

מוצע לקבוע בדומה לתקנה 55(ו) לתקנות ההוצאה לפועל כי גם בהליך מכירה על ידי כונס נכסים יהיו מנועים מלהשתתף עובדי בתי המשפט ועובדי רשות האכיפה והגבייה ובנוסף גם עובדי הזוכה ועובדי כונס הכנסים, בשל החשש לניגוד עניינים ובשל נראות פני הדברים וגם  מאחר ועובדי ב"כ הזוכה וכונס הנכסים וכן עובדי רשות האכיפה והגבייה חשופים למידע אודות תנאי המכרז ולחלקם אף זיקה ישירה למידע פנימי בתיק ההוצל"פ ולהליכי ההתמחרות. מוצע כי ניתן יהיה לאפשר מטעמים מיוחדים שירשמו, כי הרשם יאשר מכירה לאחד מהגורמים האמורים, ובלבד שלא קיים ניגוד עניינים, על מנת להשיא את התמורה.