|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 13, 70(24) לפקודת התעבורה[1], אני מתקין תקנות אלה: |
|
|
|
|
|
תיקון תקנה 39טז |
1. |
בתקנות התעבורה התשכ"א-1961[2] (להלן-התקנות העיקריות) בתקנה 39טז (3)(ג) לאחר הסיפא יבוא "ואולם רשות הרישוי לא תיתן אישור כאמור אלא אם כן בידו רישיון ישיבה בישראל כהגדרתו בתקנה 170"; |
|
תיקון תקנה 551 |
2. |
בתקנה 551(א) לתקנות העיקריות בסופו יבוא "על אף האמור, תדחה רשות הרישוי לבקשת הנהג פעם אחת, לתקופה של עד ששה חודשים, אמצעי תיקון לפי תקנה 549(א) או (ב) לאחר שנרשם אליו; בקשה כאמור יכול שתוגש באמצעים דיגיטליים" |
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
[שם מלא של המתקין]
[התפקיד שמכוחו מתקין]
דברי הסבר
תקנה 39טז לתקנות התעבורה
סעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952 (להלן-חוק הכניסה לישראל) מפרט את סוגי האשרות ורישיונות הישיבה והביקור אשר שר הפנים רשאי להעניק.
סעיף 2(א)(5) התווסף לחוק הכניסה לישראל במסגרת התיקון המקיף לחוק משנת 2001(תיקון מס' 9 לחוק). מטרתו הייתה ליצור "רישיון גישור" למי שנמצאים בישראל ללא רישיון ישיבה והוצא נגדם צו הרחקה, וזאת עד שניתן יהא לממש את הרחקתם מישראל.
במסגרת בחינת נושא ההכשרה לנהיגה על אופנים שבהם מותקן מנוע עזר (להלן-אופנים חשמליים) על ידי גורמי המקצוע במשרד התחבורה, נשקלו שיקולים תחבורתיים ושיקולים ציבורים כללים והוחלט כי רשות הרישוי לא תיתן אישור על עמידה בהכשרה לנהיגה על אופנים חשמליים לבעלי אישור לפי סעיף 2(א)(5).
השיקולים התחבורתיים שנשקלו היו ראשונים במעלה ונגעו לאפשרות לקיים אכיפה יעילה ואמינה של דיני התעבורה כלפי בעלי האישור האמור הנוהגים בדרך, לרבות האפשרות לזהות ולאתר את נוהג האופנים החשמליים. כמו גם האפשרות לנהל רישום תעבורתי של הנוהג. נמצא כי על רקע אופי שהותם בישראל נמנעת מהרשויות כמעט לחלוטין האפשרות לקיים זיהוי ואכיפה יעילה.
בנוסף, במסגרת השיקולים הרלוונטיים שקלו גורמי המקצוע ברשות גם שיקולים כללים הנובעים מהיותה רשות מרשויות המדינה המחויבת למדיניות הממשלה כלפי זרים המצויים בתחומה ומצאו כי גם בשל כך רשות הרישוי לא תיתן אישור להכשרה אלא למי שמחזיק ברשותו רישיון ישיבה בישראל.
אשר על כן, מוצע לתקן את התקנה ולקבוע כי רשות הרישוי תיתן אישור על עמידה בהכשרה לנהיגה למי שמחזיק ברשותו רישיון ישיבה בישראל כהגדרתה בתקנה 170.
תקנה 551 לתקנות התעבורה
תקנה 551(א) לתקנות התעבורה קובעת כי על הנהג מוטלת החובה בביצוע אמצעי התיקון שעליהם החליטה רשות הרישוי לפי תקנה 549 לתקנות התעבורה אלא אם כן נתן לרשות הרישוי, בהודעה מראש, סיבה סבירה לאי יכולתו לבצעם כאמור.
תקנה 551 (ה) לתקנות קובעת, כי אם חלפו שישה חודשים מיום שהודע לנהג כי הוא חייב בביצוע אמצעי תיקון או מיום שהודע לו על החלטה של רשות הרישוי על הטלת אמצעי תיקון אחר (בהתאם לתקנה 551(ד)), והנהג לא ביצעם, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיונו של הנהג בהודעה.
נמצא כי נהגים רבים אשר חויבו באמצעי תיקון מסוג קורס הנהיגה נכונה ביקשו לדחותו. על כן, מוצע לתקן את התקנה ולקבוע כי כל נהג המחויב באמצעי תיקון מסוג קורס בנהיגה נכונה יהא רשאי לבקש דחיה של הקורס פעם אחת לאחר שנרשם לקורס, והפגין נכונות לשיפור נהיגתו.
דוח הערכת רגולציה (RIA)
הגדרת תכלית והצורך בהתערבות
רקע
סעיף 221א לתקנות התעבורה קובעת כי מי שאיננו תושב ישראל, לא ילמד נהיגה ברכב מנועי ולא ייבחן בבחינת נהיגה עיונית או מעשית, אלא אם כן יש בידו רישיון ישיבה בישראל. רישיון ישיבה בישראל מוגדר כרישיון שניתן בהתאם לסעיף 2(א) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב -1952 (להלן-חוק הכניסה לישראל), אשר מפרט בסעיפים 2(א)(1) עד 2(א)(5)חמישה סוגי אשרות ורישיונות ישיבה וביקור אשר שר הפנים רשאי להעניק:
1. אשרה ורשיון לישיבת מעבר – עד לחמישה ימים
2. אשרה ורשיון לישיבת ביקור – עד לשלושה חדשים
3. אשרה ורשיון לישיבת ארעי – עד לשלוש שנים
4. אשרה ורשיון לישיבת קבע
5. רישיון זמני לישיבת ביקור למי שנמצא בישראל בלי רישיון ישיבה וניתן עליו צו הרחקה – עד ליציאתו מישראל או הרחקתו ממנה.
עפ"י תקנות 221א ו-170 לתקנות התעבורה רק בעלי אשרה לפי סעיפים 2(א)(1) עד 2(א)(4) רשאים להמיר את רישיונם וללמוד נהיגה ברכב מנועי בישראל.
ביולי 2019 נכנס לתוקף תיקון המחייב רוכבים על אופניים חשמליים (אופניים עם מנוע עזר חשמלי) להחזיק רישיון נהיגה או לעבור הכשרה ייעודית, בהתאם לתקנה 39טז. תקנות 170 ו-221א לתקנות התעבורה אינן חלות על תקנה 39טז. לכן, לשם העקביות יש לבצע השלמה ולקבוע כי רשות הרישוי לא תיתן אישור על עמידה בהכשרה לנהיגה על אופנים שבהם מותקן מנוע עזר למי שמחזיק באשרה לפי סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.
תכליות ויעדים
התכלית המרכזית של התיקון הוא עקביות ויישור קו מפורש בין כלי הרכב המנועיים המסורתיים לבין כלי הרכב הזעירים שנכנסו לישראל בשנים האחרונות.
חלופות
תיאור החלופות
להלכה יש לרגולטור שתי חלופות:
· חלופה 0 – השארת העמימות הקיימת בלשון החוק כיום.
· חלופה 1 – חידוד התקנות, כך שיהיה ברור באופן מפורש, שכלי הרכב המנועיים אינם נבדלים בתנאי הבסיס לקבלת רישיון נהיגה.
ניתוח והשוואת חלופות
לחלופה 0 אין יתרונות על חלופה 1, לאור הגדרת התכלית, ולכן היא "חלופת קש", ואיננה קבילה.
שיח עם בעלי עניין, עם מומחים ועם יחידים וקבוצות מהציבור
תיאור תהליך השיח
התיקון יעבור שימוע ציבורי, במסגרת אתר קשרי ממשל.
מתודולוגיה ותהליך הכנת הדוח
מתודולוגיה
הדו"ח נכתב בשיח עם הרגולטור והלשכה המשפטית, ולאור הנחיית שר התחבורה לקדם את חידוד התקנות בהקדם.
מקורות וחומרים
· תקנות התעבורה- סעיפים 39טז, סעיף 170, סעיף 221א.
· חוק הכניסה לישראל- סעיף 2(א)