להעלות תמר 2 צו איסור הלבנת הון ודברי הסבר - רכז הצעה נקי 23.9.19 מונגש_.docx

תוכן עניינים

טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של רכז הצעה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ף-2020  3

פרק א': פרשנות.. 3

1. הגדרות.. 3

פרק ב': חובות הזיהוי. 9

2. הכרת מקבל שירות.. 9

3. רישום פרטי הזיהוי. 10

4. אימות פרטים ודרישת מסמכים.. 12

5. הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה. 15

6. פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי  והצהרה של נהנה ובעל שליטה. 16

7. זיהוי פנים אל פנים.. 16

8. פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה. 17

9. הוראות הממונה. 20

10. ביטול פטורים והקלות.. 20

פרק ג': חובות בקרה ודיווח. 20

11. בקרה. 20

12. דיווח של רכז הצעה. 21

13. פרטי דיווח. 21

14. איסור גילוי ועיון 24

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות.. 24

15. חובת בדיקה אל מול רשימות.. 24

פרק ה': שונות.. 25

16. קביעת מדיניות.. 25

17. ניהול רישומים ושמירתם.. 25

18. מסירת מסמכים ידיעות והסברים.. 26

19. תחילה. 26

תוספת ראשונה. 26

תוספת שנייה. 26

תוספת שלישית.. 29

תוספת רביעית. 30

דברי הסבר. 32

20. כללי. 32

21. לסעיף 1. 32

22. לסעיף 2. 33

23. לסעיפים 3 עד 5. 33

24. לסעיף 6. 33

25. לסעיף 7. 33

26. לסעיף 8. 33

27. לסעיף 9. 34

28. לסעיף 10. 34

29. לסעיף 11. 34

30. לסעיפים 13-12. 34

31. לסעיף 14. 35

32. לסעיף 15. 35

33. לסעיף 16. 35

34. לסעיף 17. 35

35. לסעיף 18. 35

36. לסעיף 19. 35


 

טיוטת צו מטעם משרד האוצר:

טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של רכז הצעה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ף-2020

 

 

 

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7(ב) ו-ג ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[1] (להלן – החוק), וסעיף 95(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016[2] (להלן – חוק המאבק בטרור), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ולעניין פרק ד' – בהסכמת שר המשפטים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:

 

 

פרק א': פרשנות

הגדרות

1.  

בצו זה

 

 

"אזור" – כל אחד מאלה: יהודה, שומרון ורצועת עזה;

 

 

"איש ציבור זר"- תושב חוץ בעל תפקיד ציבורי בכיר מחוץ לישראל בחמש השנים האחרונות, לרבות בן משפחה של תושב חוץ כאמור או תאגיד שהוא בעל שליטה בו, יועץ ומינוי אישי של איש הציבור הזר או שותף עסקי של אחד מאלה;

 

 

"אמנה לביטול דרישת האימות" – אמנה המבטלת את דרישת האימות לתעודות חוץ ציבוריות כהגדרת האמנה בתקנות לביצוע אמנת האג (ביטול אימות מסמכי חוץ ציבוריים), התשל"ז-1977[3];

 

 

"ארגון ה-(Financial Action Task Force) "FATF – הארגון הבין-לאומי למאבק בהלבנת הון ובמימון טרור;

 

 

"ארגון ה- OECD"-  הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי;

 

 

"בן משפחה" – כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

 

 

"בנק הדואר" – החברה כהגדרתה בחוק הדואר התשמ"ו-1986[4] כשהיא נותנת שירותים כספיים כמשמעותם בחוק הדואר, מטעם החברה הבת, כהגדרתה בסעיף 88יא בחוק הדואר;

 

 

"בנק מחוץ לישראל" – תאגיד שהתאגד באחת מהמדינות החברות בארגון ה-OECD, שאינה מנויה בתוספת הראשונה, ושמתקיימים לגביו אלה:

 

 

 

(1) הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);

 

 

 

(2) הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו לפי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לעניין זה באותה מדינה;

 

 

 

(3) הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;

 

 

"הכרת מקבל שירות" – הליך הכרת מקבל שירות לפי תקנה 2(ב);

 

 

"המועד הקובע" – מועד סיום תקופת ההגשה כהגדרתה בתקנות רכז הצעה;

 

 

"המינהל האזרחי" – המינהל האזרחי שהקים מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה והשומרון;

 

 

"הממונה" –כהגדרתו בסעיף 11יג(א) לחוק;

 

 

"הרשות המוסמכת" – כמשמעותה בסעיף 29 לחוק;

 

 

"הרשימות" – כל אחת מאלו:

 

 

 

(1) רשימה מרוכזת של ארגוני טרור מוכרזים ושל מי שהוכרז אדם שהוא פעיל טרור, שפורסמה בהודעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור; וכן ארגון או אדם כאמור, שהודעה על הכרזתו כארגון טרור או כאדם שהוא פעיל טרור הומצאה לרכז ההצעה בדרך שנקבעה לפי סעיף 18 לחוק המאבק בטרור, ורכז ההצעה לא קיבל הודעה על ביטולה;

 

 

 

(2) רשימת הגורמים שהוכרזו כמסייעים להפצה ולמימון של נשק להשמדה המונית לפי סעיפים 3 או 4 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית;

 

 

"חבר בורסה" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך;

 

 

"חברה מנהלת" ו-"קופת גמל" – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005[5];

 

 

"חברה מציעה" –  כהגדרתה בתקנות רכז הצעה;

 

 

"חברת כרטיסי האשראי" -  תאגיד לרבות תאגיד בנקאי, שהתאגד בישראל או באחת מהמדינות החברות בארגון ה-OECD שאינה מנויה בתוספת הראשונה, ומתקיימים לגביו אלה:

 

 

 

(1) עיסוקו בהנפקת כרטיסי אשראי או כרטיסי בנק;

 

 

 

(2) הוא נתון לפיקוח בתחום איסור הלבנת הון ומימון טרור;

 

 

"חוק הבנקאות (רישוי)" – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981[6];

 

 

"חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית" – חוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית, התשע"ח-2018[7];

 

 

"חוק ניירות ערך" – חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968[8];

 

 

"יחיד" – מי שאינו תאגיד, או שאינו מוסד ציבורי או שאינו תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל;

 

 

"כרטיס אשראי" ו-"כרטיס בנק" – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי) , לרבות כרטיס שהנפיק בנק מחוץ לישראל;

 

 

"מבטח" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981[9];

 

 

"מוסד פיננסי" – גוף החייב בדיווח לפי סעיף 7 לחוק וכן גוף שהתאגד מחוץ לישראל, שנותן שירותים מהסוג שנותנים גופים החייבים בדיווח לפי סעיף 7 לחוק או הפועל כבנק להשקעות או כבית סליקה;

 

 

"מוסד ציבורי" – משרדי הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, רשויות מקומיות וכן רשויות, תאגידים או מוסדות אחרים שהוקמו בישראל בחיקוק;

 

 

"מורשה חתימה" – מי שמקבל השירות ייפה את כוחו לפעול אצל רכז ההצעה, בין אם מקבל השירות הוא יחיד ובין אם לאו, ובלבד שהוא רשום אצל רכז ההצעה כמי שרשאי לפעול מטעמו של מקבל השירות;

 

 

"מסמך רשמי" – תדפיס או מכתב, הנושא את שם הבנק או חברת כרטיסי האשראי, לפי העניין;

 

 

"מספר זהות" –

 

 

 

(1) ביחיד שהוא תושב – מספר זהותו במרשם האוכלוסין;

 

 

 

(2) ביחיד שהוא תושב חוץ – מספר דרכון או מספר תעודת מסע ושם המדינה שבה הוצא הדרכון או תעודת המסע; וליחיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(7) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך; אם היחיד תושב אזור, מספר הזהות יכול שיהיה גם מספר זהותו בכרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי;

 

 

 

(3) בתאגיד הרשום בישראל – מספר הרישום במרשם המתאים;

 

 

 

(4) בתאגיד שאינו רשום בישראל – מספר הרישום במדינת ההתאגדות, אם קיים, ושמה, ואם לא קיים רישום לתאגידים מסוגו – הפרטים הרשומים במסמך ההתאגדות של התאגיד או מספר הרישום שיתן לו רכז ההצעה; ובתאגיד שזוהה לפי מסמך כאמור בסעיף 4(א)(7) – מספר הזיהוי באותו מסמך ושם המדינה שבה הוצא המסמך;

 

 

 

(5) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – מספר הרישום שיתן לו רכז ההצעה;

 

 

"מען" –

 

 

 

(1) ביחיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(1), (2), (6) ו- (7), או מקום מגוריו, כפי שמסר, הכולל את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית והמיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתושב חוץ – גם את שם המדינה;

 

 

 

(2) בתאגיד – מענו הרשום במסמך כאמור בסעיף 4(א)(3), (4), (5) ו-(7) או מקום ניהול עסקיו בישראל, ואם אינו מנהל עסקים בישראל – מקום מרכז עסקיו מחוץ לישראל, וכל אלה – כפי שמסר; המען יכלול את שם היישוב, וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שאינו רשום בישראל – גם את שם המדינה;

 

 

 

(3) במוסד ציבורי ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – המען שמסרו הכולל את שם היישוב וכן את שם הרחוב, מספר הבית ומיקוד, אם נתונים אלה קיימים, ובתאגיד שהוקם בחיקוק בחוץ לארץ – גם את שם המדינה;

 

 

"מקבל שירות" – חברה מציעה, משקיע או מורשה חתימה של מי מהם.

 

 

"משקיע בסכום נמוך" – משקיע שבמהלך תקופה של חצי שנה ביצע פעולות אצל אותו רכז הצעה, בסכום מצטבר שאינו עולה על 50,000 שקלים חדשים, למעט במקרה של פעולה בסכום שעולה על 5,000 שקלים חדשים שבה מעורבת מדינה או טריטוריה המנויות בתוספת הראשונה ולמעט משקיע מוביל כהגדרתו בתקנות רכז הצעה;

 

 

"נהנה" כהגדרתו בסעיף 7(א)(1) לחוק;

 

 

"נושא משרה" – כהגדרתו בחוק החברות התשנ"ט-1999[10];

 

 

"נכס פיננסי" -  כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) התשע"ו-2016[11];

 

 

"עורך דין" – בעל רישיון לעריכת דין בישראל ולעניין תאגיד שאינו רשום בישראל, גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין במדינת ההתאגדות של התאגיד, ובלבד שהמדינה או הטריטוריה שבה מאוגד התאגיד אינה מנויה בתוספת הראשונה; אם מדינת ההתאגדות היא אחת המדינות החברות בארגון ה- OECD,  גם עורך דין בעל רישיון לעריכת דין באחת המדינות החברות בארגון ה-OECD;

 

 

"פעולה" –  פעולה בודדת של מקבל שירות;

 

 

"רכז הצעה"- כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) לחוק ניירות ערך;

 

 

"שם" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) ביחיד – שם משפחה ושם פרטי, הרשומים במסמך הזיהוי כאמור בסעיף 4(א)(1), (2), (6) או (7);

 

 

 

(2) בתאגיד – שמו הרשום, ואם התאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של תאגידים מסוגו – שמו כפי שמסר;

 

 

 

(3) בתאגיד שהוקם בחיקוק – השם שנקבע בחיקוק, בין בארץ ובין מחוץ לישראל;

 

 

 

(4) במוסד ציבורי, למעט בתאגיד שהוקם בחיקוק – שמו כפי שמסר;

 

 

"תאגיד" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) חברה, שותפות, אגודה שיתופית, אגודה עותומאנית, עמותה או מפלגה הרשומה בישראל;

 

 

 

(2) גוף הרשום כתאגיד מחוץ לישראל;

 

 

 

(3) גוף שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום של גופים מסוגו, ובלבד שהציג מסמך המעיד על היותו תאגיד;

 

 

"תאגיד בנקאי" - כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי);

 

 

"תאגיד קשור" – תאגיד שרכז ההצעה הוא בעל שליטה בו או שבעל השליטה ברכז ההצעה הוא בעל שליטה בו;

 

 

"תושב" – כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965[12], לרבות אזרח ישראלי שאינו תושב כאמור, הרשום במרשם האוכלוסין;

 

 

"תושב אזור" – מי שרשום במרשם האוכלוסין של האזור;

 

 

"תושב חוץ" – מי שאינו תושב;

 

 

"תפקיד ציבורי בכיר" – לרבות ראש מדינה, נשיא מדינה, ראש עיר, שופט, חבר פרלמנט, חבר מפלגה בכיר, חבר ממשלה, קצין צבא או משטרה בכיר, נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית, בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי, או כל ממלא תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה;

 

 

"תקנות העדות" – תקנות העדות (העתקים צילומיים), התש"ל-1969[13];

 

 

"תקנות רכז הצעה" – תקנות ניירות ערך (הצעת ניירות ערך באמצעות רכז הצעה) התשע"ז-2017[14].

 

 

פרק ב': חובות הזיהוי

הכרת מקבל שירות

2.  

(א)  לא יתקשר רכז הצעה עם מקבל שירות שאינו משקיע בסכום נמוך, בלא שזיהה את מקבל השירות ובלא שביצע לגביו הליך של הכרת מקבל שירות, לפי מידת הסיכון שלו להלבנת הון ולמימון טרור. רכז הצעה יערוך רישומים של פרטי הכרת מקבל שירות.

 

 

(ב) "הכרת מקבל שירות" היא -

 

 

 

(1) לגבי משקיע – בין השאר, בירור מקור הכספים כמשמעותם בתקנה 17(ה) לתקנות רכז הצעה, עיסוקו של המשקיע, מטרת ההשקעה, הפעילות המתוכננת באמצעות רכז ההצעה ואם סורב בעבר לקבל שירותים בתאגיד בנקאי או ברכז הצעה אחר מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור;

 

 

 

(2) לגבי תושב חוץ – גם בירור זיקתו לישראל;  האם המשקיע, מורשה החתימה או הנהנה הוא איש ציבור;

 

 

 

(3) לגבי איש ציבור זר שרכז ההצעה סיווג אותו ברמת סיכון גבוהה – גם מקור משאביו הפיננסיים, ולגבי מי שהוא בעל עסק – גם סוג עסקיו;

 

 

 

(4) לגבי חברה מציעה –  בין השאר, בירור זהות בעלי התפקידים הבכירים בה כגון המנהל הכללי או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר; תחום עיסוקה הנוכחי ותחומי עיסוקה הקודמים, אם ישנם; מקורות המימון שלה טרם פנייתה לרכז ההצעה; האם סורבה בעבר מלקבל שירותים בתאגיד בנקאי או ברכז הצעה אחר מסיבות הקשורות באיסור הלבנת הון ומימון טרור; האם היא בעלת קשר עסקי לאיש ציבור זר.

 

 

(ג)  על התקשרות של רכז הצעה עם מקבל שירות שאינו משקיע בסכום נמוך, שהוא איש ציבור זר, או במקרה שבו הנהנה הוא איש ציבור זר, יחולו הוראות אלה:

 

 

 

(1) ההתקשרות של רכז הצעה תהיה רק אם התקבל אישור לכך מנושא משרה ברכז ההצעה; מתן אישור כאמור ייבחן לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור;

 

 

 

(2) התברר לאחר ביצוע פעולה כי מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר, לא יאפשר רכז ההצעה ביצוע פעולה נוספת, עד לקבלת אישור מנושא משרה ברכז ההצעה לפי פסקה (1).

 

 

(ד) ליישום סעיף זה, לעניין איש ציבור זר, רשאי רכז ההצעה לפעול לפי נוסח הטופס שבתוספת השנייה.

רישום פרטי הזיהוי

3.  

(א)  לא יתקשר רכז הצעה עם מקבל שירות, בלא שירשום לגבי מקבל השירות את פרטי הזיהוי המפורטים להלן, ובלא שיאמת את פרטי הזיהוי, אם נדרש לכך לפי סעיף 4:

 

 

 

(1) שם;

 

 

 

(2) מספר זהות;

 

 

 

(3) ביחיד – תאריך לידה ומין; ובתאגיד – תאריך התאגדות;

 

 

 

(4) מען.

 

 

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רישום פרטי זיהוי לגבי משקיע בסכום נמוך ולגבי מורשה חתימה מטעמו, יכלול את הפרטים הקבועים בפסקאות (1), (2) ו-(4) בלבד, לפי מסמך זיהוי כמפורט בסעיף 4.

 

 

(ג)  רכז הצעה לא יאפשר ביצוע פעולה של מקבל שירות בלא שירשום לגבי נהנה את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2), לפי הפרטים שמסר מקבל השירות; על אף האמור, רישום הפרטים לגבי נהנה של מקבל שירות שאינו משקיע בסכום נמוך, ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי רכז הצעה מספר זהותו של הנהנה, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות או ההתאגדות, לפי העניין;  האמור בסעיף קטן זה לא יחול אם מצא מפעיל, בעת ביצוע פעולה, שמדובר במתן שירות לטובת נהנה, שלפי הצהרת מקבל השירות לא ניתן לדעת את זהותו, ופורטה הסיבה לכך שזהות הנהנה טרם ידועה; במקרה כאמור, יפנה מפעיל את תשומת ליבו של מקבל השירות, בכתב, לחובתו למסור לו את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו;  סעיף זה יחול גם על הוספת נהנה.

 

 

(ד) רכז הצעה לא יאפשר ביצוע פעולה של מקבל שירות שהוא תאגיד בלא שירשום לגבי בעל השליטה בתאגיד וכן לגבי המנהל הכללי של התאגיד או מי שמשמש בתפקיד דומה אף אם כינויו אחר, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(1) ו-(2) ואת תיאור מבנה השליטה בתאגיד לפי פרטים שמסר מקבל השירות; על אף האמור, רישום הפרטים לגבי בעל השליטה בתאגיד של מקבל שירות שאינו משקיע בסכום נמוך, ייעשה לפי ההצהרה כאמור בסעיף 5; לא היה בידי רכז ההצעה מספר זהות, לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו, ירשום במקומו, אם היו בידיו, את הפרטים שבסעיף קטן (א)(3) ו-(4) וכן את מדינת האזרחות; האמור בסעיף קטן זה לעניין רישום פרטי הזיהוי של בעלי השליטה לא יחול על תאגיד שניירות הערך שלו נסחרים בבורסה לניירות ערך בישראל; סעיף זה יחול גם על הוספת מקבל שירות שהוא תאגיד.

 

 

(ה)  רכז הצעה לא יאפשר ביצוע פעולה באמצעות העברה אלקטרונית, בסכום העולה על 5,000 שקלים חדשים, בלא שיתעד, בנוסף לפרטי מקבל השירות כאמור בסעיף 3(א), גם את אלה:

 

 

 

(1) מספר החשבון של המעביר או הנעבר, לפי העניין, במוסד הפיננסי שממנו או שאליו, לפי העניין, בוצעה ההעברה, אם קיים;

 

 

 

(2) פרטי המעביר או הנעבר, לפי העניין, לרבות שמו, מספר זהותו ומענו, ככל שאינם פרטי מקבל השירות, אם הפרטים האמורים ידועים לו;

 

 

 

(3) לעניין העברה אלקטרונית כאמור אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה –שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו.

אימות פרטים ודרישת מסמכים

4.  

(א)  רכז הצעה יאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות, למעט משקיע בסכום נמוך, המפורטים בסעיף 3(א) ויקבל לידיו מסמכים, כמפורט להלן:

 

 

 

(1) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות יחיד שהוא תושב – לפי תעודה מזהה או העתק מאושר שלה, שהעתק מצולם של אחד מהם, לגבי פרטי הזיהוי, יישמר אצל רכז ההצעה; רכז ההצעה יאמת את פרטי הזיהוי עם מסמך זיהוי נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם או מספר זהות וכן מען או תאריך לידה או לחילופין, לעניין פרטי הזיהוי שבתעודת הזהות – רשאי רכז ההצעה לאמתם גם עם הפרטים המופיעים במרשם האוכלוסין, ובלבד שהשווה את תאריך הנפקת תעודת הזהות המופיע בה עם תאריך הנפקת התעודה האחרונה הרשום במרשם האוכלוסין במשרד הפנים; רכז ההצעה ישמור תיעוד של בדיקות אלה; לעניין פסקה זו, יראו כתעודה מזהה, כל אחד מאלה:

 

 

 

 

(א)  תעודת זהות;

 

 

 

 

(ב) תעודת עולה עד 30 ימים מיום הנפקתה;

 

 

 

 

(ג)  רישיון נהיגה תקף הכולל את תמונת בעל הרישיון, שניתן לפי פקודת התעבורה[15];

 

 

 

 

(ד) דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב – 1952[16];

 

 

 

(2) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות שהוא יחיד תושב חוץ – לפי דרכון חוץ או תעודת מסע, או לפי העתק מאושר של מסמך זיהוי כאמור, שהעתק מצולם שלהם –  לגבי פרטי הזיהוי – יישמר אצל רכז ההצעה; אם היחיד תושב האזור, רשאי רכז ההצעה לרשום את פרטי הזיהוי גם לפי כרטיס מגנטי שהנפיק המינהל האזרחי, שהעתק מצולם שלו – לגבי פרטי הזיהוי – יישמר אצל רכז ההצעה; רכז ההצעה ישווה את פרטי הזיהוי עם מסמך נוסף הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – עם מסמך הנושא שם וכן מספר זהות, מען או תאריך לידה;

 

 

 

(3) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (3) של מקבל שירות שהוא תאגיד הרשום בישראל – לפי תעודת הרישום או העתק מאושר שלה, נסח עדכני של פרטי התאגיד במרשם הנוגע לעניין ברשות התאגידים, או אישור של עורך דין על קיום התאגיד, שמו, מספר זהותו ותאריך ההתאגדות שלו; רכז הצעה יקבל לידיו וישמור את המסמכים האמורים או העתקים מצולמים שלהם;

 

 

 

(4) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שהוא תאגיד שאינו רשום בישראל – לפי מסמך המעיד על רישומו או העתק מאושר ממסמך כאמור, אם פרטים אלה מופיעים במסמך; חסר במסמך אחד הפרטים כאמור – לפי אישור של עורך דין; רכז הצעה יקבל לידיו מסמך המעיד על רישומו של התאגיד ומסמכים כמפורט בפסקה (3); בתאגיד שהתאגד במדינה שלא מתקיים בה רישום לגבי תאגידים מסוגו, יקבל לידיו רכז ההצעה אישור של עורך דין על כך שלא קיים רישום במדינת ההתאגדות; רכז ההצעה ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

 

 

 

(5) לעניין רישום פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) של מקבל שירות שהוא מוסד ציבורי או תאגיד שהוקם בחיקוק מחוץ לישראל – לפי הצהרת מקבל השירות, ובתאגיד שהוקם בחיקוק – לפי העתק שיקבל רכז ההצעה מן החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד, או אישור של עורך דין על קיומו של החיקוק; רכז הצעה יקבל לידיו מסמכים כמפורט בפסקה (3); רכז הצעה ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם;

 

 

 

(6) לעניין פרטי זיהוי כאמור בסעיף 3(א)(1) עד (4) של מקבל שירות שהוא קטין שטרם מלאו לו 16 שנים או מי שמונה לו אפוטרופוס – לפי מסמך זיהוי כאמור בסעיף זה של אחד מאפוטרופסיו; אם האפוטרופוס תושב חוץ - לפי דרכונו של הקטין או לפי העתק מאושר שלו; רכז ההצעה  ישמור מסמכים אלה או העתקים מצולמים שלהם; למן תום שלושה חודשים מיום שמלאו לקטין 18 שנים, לא יבצע רכז הצעה כל פעולה יזומה עבורו, אלא אם כן התקיים האמור בפסקה (1) או (2), לפי העניין;

 

 

 

(7) לעניין ביצוע פעולה מחוץ לישראל, רשאי רכז הצעה, על אף האמור בפסקאות (2) ו-(4), לרשום את פרטי הזיהוי לפי מסמכי הזיהוי המקובלים בשירות מן הסוג הזה באותה מדינה שנעשה בה הזיהוי, ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות; רכז ההצעה  ישמור בידיו עותקים מצולמים של מסמכי הזיהוי.

 

 

(ב) לעניין מורשה חתימה, יקבל לידיו רכז ההצעה גם– העתק של כתב ייפוי כוח, כתב נאמנות, החלטת האורגן המוסמך בתאגיד או אישור של עורך דין על מורשה החתימה לשם קבלת שירות אצל רכז ההצעה, לפי העניין, מאת מקבל השירות המסמיך את מורשה החתימה לפעול מטעמו, הכולל את כל פרטי הזיהוי של מקבל השירות; העתק כתב ייפוי הכוח, כתב הנאמנות, ההחלטה או האישור לפי העניין, יישמר אצל רכז ההצעה.

 

 

(ג)  רכז הצעה ישמור את מסמכי הזיהוי באורח נגיש לתקופה של חמש שנים לפחות מהמועד הקובע; רכז ההצעה ישמור את מסמכי הזיהוי לתקופה ארוכה יותר אם הממונה דרש ממנו לעשות כן במקרים מסוימים שבהם מסמכי הזיהוי נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק; שמירת מסמכי הזיהוי, יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; לעניין זה, "מסמכי זיהוי" – כל מסמך שנמסר לצורך זיהוי ואימות, לרבות הצהרה שניתנה לפי צו זה ומסמכים עיקריים ששימשו את רכז ההצעה להכרת הלקוח לפי סעיף 2.

 

 

(ד) רכז הצעה  ינקוט אמצעים סבירים, לאימות פרטי הזיהוי של נהנה ובעל שליטה, לפי העניין, בהתקשרות כאמור בסעיף 3(ג) ו-(ד), בהתחשב בסיכון הקיים להלבנת הון ולמימון טרור, תוך שימוש במידע נוגע לעניין או בנתונים שהתקבלו ממקור מהימן המניחים את דעתו של רכז ההצעה; לצורך כך רשאי רכז ההצעה לאמת את פרטי הזיהוי כאמור עם מרשם האוכלוסין.

 

 

(ה)  בסעיף זה –

 

 

"העתק מאושר" – העתק מתאים למקור המאומת בידי אחד מאלה:

 

 

 

(1) הרשות שהנפיקה את מסמך המקור;

 

 

 

(2) עורך דין;

 

 

 

(3) רכז ההצעה או מי מטעמו, לרבות עובד של תאגיד קשור, שלפניו הוצג המסמך המקורי;

 

 

 

(4) רשות כאמור בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישת האימות;

 

 

 

(5) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי מחוץ לישראל.

הצהרה על נהנה ועל בעל שליטה

 

5.  

(א)  בעת ביצוע פעולה בפעם הראשונה של מקבל שירות שאינו משקיע בסכום נמוך, ידרוש רכז ההצעה ממקבל השירות הצהרה בחתימת מקור, אם הוא פועל לעצמו או לנהנה; הצהיר מקבל השירות כי הוא פועל לנהנה – תכלול ההצהרה את הפרטים כאמור בסעיף 3(ג) לגבי כל אחד מהנהנים.

 

 

(ב) בעת ביצוע פעולה בפעם הראשונה של מקבל שירות שאינו משקיע בסכום נמוך, שהוא תאגיד, ידרוש רכז ההצעה הצהרה מן התאגיד, בחתימת מקור או באישור של עורך דין, על פרטי הזיהוי כאמור בסעיף 3(ד) לגבי בעל שליטה בתאגיד.

 

 

(ג)  בעת קבלת הצהרה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), יעדכן רכז ההצעה את מקבל השירות על חובתו למסור הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים שנכללו בהצהרה שמסר לפי אותם סעיפים קטנים, וידרוש לקבל ממנו הצהרה מעודכנת אם חל שינוי בפרט מהפרטים כאמור; רכז הצעה יתעד את עדכון מקבל השירות כאמור.

 

 

(ד) הצהרות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ייעשו לפי הנוסח שבטופס שבתוספת השלישית.

 

 

(ה)  רכז הצעה יבדוק את סבירות ההצהרה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), על פניה.

 

 

(ו)  על אף האמור בסעיף זה, רשאי הממונה לתת הוראות חלופיות לעניין הדרישה להצהרה בחתימת מקור.

פטור חלקי לרישום פרטי זיהוי  והצהרה של נהנה ובעל שליטה

6.  

(א)  האמור בסעיפים 3(ג) ו-5 לגבי רישום נהנה, לא יחול על מקבל שירות שהוא -

 

 

 

(1) מוסד ציבורי;

 

 

 

(2) תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים;

 

 

 

(3) תאגיד מסוג אחר עליו הורה הממונה, בהתייעצות עם הרשות המוסמכת.

 

 

(ב) האמור בסעיפים 3(ד) ו-5 לגבי רישום בעל שליטה, לא יחול על מקבל שירות שהוא תאגיד בנקאי, בנק הדואר, מבטח, חבר בורסה, חברה מנהלת, קופת גמל, הקדש ציבורי הרשום במרשם ההקדשות הציבוריים או חברה שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה לניירות ערך בתל אביב או בבורסה במדינה שהיא חברה בארגון ה- OECD.

זיהוי פנים אל פנים

7.  

(א)  רכז הצעה לא יאפשר ביצוע פעולה של מקבל שירות, שאינו משקיע בסכום נמוך, בפעם הראשונה, בלא שזיהה את מקבל השירות או את מורשה החתימה, לפי העניין, פנים אל פנים, לפי מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 4; לעניין זה, "זיהוי פנים אל פנים" – זיהוי באמצעות אחד מאלה:

 

 

 

(1) רכז ההצעה  או מי מטעמו;

 

 

 

(2) עורך דין;

 

 

 

(3) נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי בחוץ לארץ;

 

 

 

(4) רשות שצוינה בסעיף 6 לאמנה לביטול דרישות האימות;

 

 

 

(5) זיהוי אחר שאישר הממונה.

 

 

(ב) רכז הצעה ירשום את השם ומספר הזהות של האדם שביצע את הזיהוי כאמור בסעיף קטן (א).

 

 

(ג)  על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי רכז הצעה לבצע זיהוי של מקבל שירות באמצעות טכנולוגיה המאפשרת זיהוי חזותי של מקבל השירות, כפי שהורה הממונה.

פטור חלקי והקלות בביצוע פעולות במערכת סגורה ובמערכת סגורה למחצה

8.  

(א)  בסעיף זה– 

 

 

"העברה" – לרבות באחד האמצעים הבאים -

 

 

 

(1) העברה בנקאית;

 

 

 

(2) תשלום בשיק שנמשך על חשבון בתאגיד בנקאי או חשבון בבנק הדואר ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:

 

 

 

 

(א)  השיק משוך מחשבון מקבל השירות לפקודת חשבון רכז ההצעה, או מחשבון רכז ההצעה לפקודת מקבל השירות;

 

 

 

 

(ב) השיק הוא למוטב בלבד ואינו ניתן להסבה או להעברה;

 

 

 

 

(ג)  השיק משורטט, כך שניתן לגבותו רק באמצעות הפקדתו לחשבון בנק של המוטב;

 

 

"חשבון אחר" – חשבון בתאגיד בנקאי, חשבון בבנק מחוץ לישראל או חשבון בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם חשבון הבנק הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת;

 

 

"חשבון מקור" – חשבון בתאגיד בנקאי או בבנק הדואר, שאין בו בעלים נוספים זולת מקבל השירות ושלפי הצהרת מקבל השירות אין בו נהנים שונים או נוספים על אלה שמקבל השירות הצהיר עליהם לפי סעיף 5; על אף האמור, אם חשבון הבנק הוא בבעלות משותפת של מקבל השירות ובן זוגו, יראו את הדרישה לאי קיום בעלים נוספים בחשבון כמתקיימת;

 

 

"חשבון רכז ההצעה" – חשבון נאמנות המנוהל לפי סעיף 17(ה) לתקנות רכז הצעה;

 

 

"פעולה במערכת סגורה" – פעולה שבה כספים שמועברים מחשבון מקור מוחזרים אל אותו חשבון המקור בלבד, ולהיפך;

 

 

"פעולה במערכת סגורה למחצה" – כל אחד מאלה:

 

 

 

(1) פעולה שבה כספים שהועברו מחשבון אחר של מקבל שירות לחשבון רכז ההצעה, בין בדרך של חיוב כרטיס האשראי או כרטיס הבנק של מקבל השירות ובין בדרך של העברה מהחשבון האחר, מוחזרים מרכז ההצעה לאותו מקבל שירות, בין בדרך של זיכוי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שממנו הועברו כספים אלה מלכתחילה ובין בדרך של העברה לחשבון אחר;

 

 

 

(2) פעולה שבה כספים שהועברו מחשבון רכז ההצעה למקבל שירות בין בדרך של זיכוי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק של מקבל השירות ובין בדרך של העברה לחשבון האחר, מוחזרים מאותו מקבל שירות לחשבון רכז ההצעה, בין בדרך של חיוב כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שאליו הועברו כספים אלה מלכתחילה ובין בדרך של העברה מהחשבון האחר.

 

 

(ב) על ביצוע פעולה במערכת סגורה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו לגביו כל אלה:

 

 

 

(1) מקבל השירות אינו קשור למדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

 

 

 

(2) מקבל השירות אינו איש ציבור זר;

 

 

 

(3) רכז ההצעה קיבל ממקבל השירות לצורך זיהוי, העתק מסמך זיהוי הנושא תמונה ומספר זהות, ובהעדרו – מסמך הנושא שם ומספר זהות;

 

 

 

(4) מקבל השירות העביר לידי רכז ההצעה פרטים מלאים של חשבון המקור שלו וכן מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל חשבון המקור הכולל את פרטי חשבון הבנק של מקבל השירות ובעליו, כגון תדפיס פרטי חשבון;

 

 

 

(5) רכז ההצעה ביצע אימות של זהות מקבל השירות מול מסמכי הבנק; לעניין זה, "אימות של זהות" – בדיקה אם פרטי זיהוי של מקבל השירות לפי סעיף 3(א)(1) ו-(2) הרשומים אצל רכז ההצעה זהים לפרטי הזיהוי שבמסמך הרשמי של הבנק כאמור בפסקה (4). 

 

 

(ג)  על ביצוע פעולה במערכת סגורה למחצה יחולו הפטורים וההקלות המנויים בסעיף קטן (ד), ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים:

 

 

 

(1) התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב)(1), (3) ו-(5) ;

 

 

 

(2) מקבל השירות העביר לידי רכז ההצעה את פרטי החשבון האחר, ואם מדובר בשימוש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק, גם את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים, וכן אחד מאלה, לפי העניין:

 

 

 

 

(א)  מסמך רשמי של הבנק שבו מתנהל החשבון האחר הכולל את פרטי החשבון ובעל החשבון, כגון תדפיס חשבון;

 

 

 

 

(ב) בכרטיס אשראי המשויך לחשבון בנק או כרטיס בנק – מסמך רשמי של חברת כרטיסי האשראי או הבנק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי או כרטיס הבנק ופרטי בעל הכרטיס, ובלבד שעולה ממנו, בין לבדו ובין בצירוף מסמך רשמי של הבנק, כי כרטיס האשראי או כרטיס הבנק שבאמצעותו מועברים הכספים משויך לחשבון האחר;

 

 

 

 

(ג)  בכרטיס אשראי שאינו משויך לחשבון בנק – אישור של הסולק או המנפיק הכולל את ארבע הספרות האחרונות של כרטיס האשראי ושמו של בעל כרטיס האשראי;

 

 

(ד) על פעולה שבוצעה במערכת סגורה ומערכת סגורה למחצה כאמור בסעיף קטן (ב) ו-(ג), יחולו הפטורים וההקלות האלה:

 

 

 

(1) על אף האמור בסעיף 7, רכז הצעה פטור מחובת זיהוי פנים אל פנים;

 

 

 

(2) על אף האמור בסעיפים 4(א) ו-5, רכז הצעה רשאי -

 

 

 

 

(א)  לרשום את פרטי הזיהוי לפי העתק של מסמכי הזיהוי המפורטים בסעיף 4;

 

 

 

 

(ב) לאמת את פרטי הזיהוי של מקבל השירות כפי שנקבע בסעיף קטן (ב)(5);

 

 

 

 

(ג)  שלא לאמת את פרטי הזיהוי של מורשה החתימה;

 

 

 

 

(ד) לקבל הצהרת מקבל שירות שלא בחתימת מקור.

הוראות הממונה

9.  

על אף האמור בפרק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם ראש הרשות המוסמכת, ולאור בחינת הסיכון של הלבנת הון או מימון טרור, להורות במקרה מסוים על דרכי זיהוי, דרכי אימות פרטים ודרישת מסמכים חלופיות.

ביטול פטורים והקלות

10.  

רכז הצעה יפעל לפי הערכת מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור שביצע כמפורט להלן:

 

 

 

(1) על אף האמור בסעיף 8, רכז הצעה יבצע זיהוי פנים מול פנים של מקבל השירות לפי סעיף 7 וזאת אם הערכת הסיכון שביצע רכז ההצעה לגבי מקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור;

 

 

 

(2) בפעולה שלגביה התעורר חשש להלבנת הון או למימון טרור, לא יחולו פטורים והקלות, אם ניתנו לפי סעיפים 6 או 8, ורכז ההצעה ישקול, לפי מידת הסיכון להלבנת הון ולמימון טרור את ביטול ההקלות, אם ניתנו, לפי סעיפים 5(ו), 7(ג) או 9.

 

 

פרק ג': חובות בקרה ודיווח

בקרה

11.  

(א)  רכז הצעה יקיים בקרה אחר פעולות מקבל שירות, שאינו משקיע בסכום נמוך, לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק ויבדוק כי פעולות מקבל השירות תואמות את אופי הפעילות הרגילה שלו לפי היכרותו עם מקבל השירות, וזאת לפי רמת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור; בלי לפגוע בכלליות האמור, יקיים רכז הצעה:  

 

 

 

(1) בקרה שוטפת על הליך של הכרת הלקוח שביצע למקבל השירות, לפי מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור, ויעדכן את רישומיו לפי זה; התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי שנמסרו לרכז הצעה, יבצע רכז הצעה  הליך של הכרת הלקוח פעם נוספת לפי מידת הסיכון של מקבל השירות ויעדכן את רישומיו לפי זה;

 

 

 

(2) בקרה מוגברת –

 

 

 

 

(א)  על פעילות הנעשית מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה;

 

 

 

 

(ב) על פעילות של איש ציבור זר;

 

 

 

 

(ג)  על פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור.

 

 

(ב) לצורך מילוי חובותיו בעניין זיהוי, דיווח וניהול רישומים לפי החוק, רכז הצעה יקיים בקרה מוגברת על פעילות חוזרת של משקיע בסכום נמוך, לרבות פעילות המנויה בסעיף קטן (א)(2)(א) ו-(ב), המעוררת חשש להלבנת הון או מימון טרור.

דיווח של רכז הצעה

12.  

(א)  רכז הצעה  ידווח לרשות המוסמכת על פעולות כמפורט להלן:

 

 

 

(1) העברה של כספים אל מקבל שירות או ממנו, בסכום שווה ערך ל-50,000 שקלים חדשים לפחות;

 

 

 

(2) העברה של כספים אל מקבל שירות או ממנו, שבה מעורבת מדינה או טריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה, בסכום שווה ערך ל-5,000 שקלים חדשים לפחות.

 

 

(ב) רכז הצעה  ידווח לרשות המוסמכת על פעולה הנחזית בעיניו כבלתי רגילה; לעניין זה, "פעולה" – לרבות ניסיון לביצוע פעולה; בלי לפגוע בכלליות האמור, יכול שיראו פעולה מן הפעולות המפורטות בתוספת הרביעית כפעולה בלתי רגילה.

 

 

(ג)  אין בדיווח על פעולה לפי סעיף קטן (א) כדי לפטור מחובות הדיווח לפי סעיף קטן (ב).

 

 

(ד) רכז הצעה  ידווח לרשות המוסמכת על פעילות של מקבל השירות שעליה דיווח למשטרת ישראל לפי סעיף 6(א)(1) לחוק, לפי סעיף 33(א) לחוק המאבק בטרור או לפי סעיף 6 לחוק למניעת הפצה ומימון של נשק להשמדה המונית.

פרטי דיווח

13.  

דיווח לפי סעיף 12 יכלול פרטים אלה:

 

 

 

(1) לגבי רכז הצעה -

 

 

 

 

(א)  שם;

 

 

 

 

(ב) מספר זהות;

 

 

 

 

(ג)  מען;

 

 

 

 

(ד) מספר טלפון, עד שני מספרים;

 

 

 

 

(ה)  מספר פקסימילה או כתובת דואר אלקטרוני;

 

 

 

 

(ו)  שם ומספר זהות של מבצע אימות הפרטים;

 

 

 

(2) לגבי הפעולה המדווחת –

 

 

 

 

(א)  תאריך ביצוע הפעולה כפי שנרשם אצל רכז ההצעה;

 

 

 

 

(ב) סכום הפעולה במטבע ישראלי; בפעולה במטבע חוץ יחושב סכום הפעולה לפי השער היציג, שפרסם בנק ישראל, הידוע ביום ביצוע הפעולה;

 

 

 

 

(ג)  סוגי מטבע החוץ שבהם בוצעה הפעולה והסכום באותו מטבע;

 

 

 

 

(ד) סוג הנכס הפיננסי שבו נעשית הפעולה;

 

 

 

 

(ה)  אם הפעולה נעשית באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק, גם סוג הכרטיס, מספר הכרטיס אם ידוע או ארבע ספרות אחרונות של הכרטיס, המדינה המנפיקה, וכן שם, מספר זהות ומספר חשבון של בעל הכרטיס, אם ידועים;

 

 

 

 

(ו)  אם הפעולה נעשית באמצעות שיק – גם מספר החשבון ופרטי המוסד שעליו נמשך כל שיק, פרטי זיהויו של בעל החשבון, מענו ומספר הטלפון שלו כפי שהם מופיעים על השיק, ושם האדם שלפקודתו נמשך השיק; לדוח יצורף עותק מצולם של השיק משני צדדיו; במקרה שהתמורה ניתנה בשיק, ייכללו בדיווח כל פרטי השיק שניתן כתמורה, לרבות שם האדם שלפקודתו נמשך השיק, אם קיים;

 

 

 

 

(ז)  אם הפעולה נעשית באמצעות שטר חליפין או שטר חוב – גם פרטי הזהות והמען של עושה השטר והנמשך, כפי שהם מופיעים על גבי השטר; לדיווח יצורף עותק מצולם של שטר החליפין או שטר החוב משני צדדיו;

 

 

 

 

(ח)  בוצעה פעולה באמצעות העברה אלקטרונית – ייכללו בדיווח שם מקבל השירות, מספר זהותו ומענו, וכן שם פרטי המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומענו, אם אינו מקבל השירות, מספר המוסד הפיננסי, מספר הסניף, מספר החשבון במוסד הפיננסי שאליו מתבצעת ההעברה, אם קיים; ואולם בפעולה אל מול מוסד פיננסי במדינה או בטריטוריה המנויה בתוספת הראשונה – ייכללו בדיווח הפרטים האמורים ולגבי שם המעביר או הנעבר, לפי העניין, מספר זהותו ומספר חשבונו במוסד הפיננסי, כפי שנמסרו; 

 

 

 

 

(ט)  בדיווח לפי סעיף 12(ב) – תיכלל גם סיבת הדיווח, לרבות תיאור הפעולה שבשלה הוגש הדיווח על כל נסיבותיה, ויצורפו לו אסמכתאות לביצוע פעולה; דיווח לפי סעיף 12(ב) על פעולה שמבצעה אינו מקבל שירות יכלול את הפרטים הנדרשים בפסקה זו גם לגבי מבצע הפעולה, אם היו מצויים בידי רכז הצעה;

 

 

 

(3) לגבי מקבל השירות או המנסה לקבל שירות –

 

 

 

 

(א)  שם;

 

 

 

 

(ב) מספר זהות;

 

 

 

 

(ג)  מען וכתובת דואר אלקטרוני;

 

 

 

 

(ד) מספרי טלפון, עד שני מספרים, אם ידועים;

 

 

 

 

(ה)  ביחיד – תאריך לידה; בתאגיד – תאריך ההתאגדות;

 

 

 

 

(ו)  ביחיד – מין;

 

 

 

 

(ז)  מעמד מקבל השירות - תושב/תושב חוץ/תאגיד ישראלי/תאגיד חוץ;

 

 

 

 

(ח)  מדינת הנפקת מסמך הזיהוי;

 

 

 

(4) לגבי הנהנים ובעלי השליטה, אם קיימים, הפרטים הנדרשים  לפי סעיף 3(ג) ו-(ד).

איסור גילוי ועיון

14.  

(א)  רכז הצעה לא יגלה את עובדת גיבושו, קיומו, אי-קיומו או תוכנו של דיווח לפי סעיף 12(ב), וכן לא יגלה את עובדת קיומו של דיווח משלים כמשמעותו בסעיף 31(ג) לחוק, את עובדת קיומה של בקשה לדיווח כאמור או תוכנו של אחד מאלה, וכן לא יאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כל אחד מאלה; על אף האמור, רכז הצעה יגלה מידע או יאפשר מתן עיון כאמור למי שמוסמך לכך לצורך מילוי תפקידו אצל רכז ההצעה, לממונה או למי שהוא הסמיכו, לרשות המוסמכת או לפי צו בית משפט.

 

 

(ב) התעורר ספק לגבי זהות מקבל השירות או לאמיתות מסמכי הזיהוי כאמור בסעיף 11(א), התעורר חשש להלבנת הון ולמימון טרור כאמור בסעיף 11(ב), או נעשתה פעילות הנחזית להיות בלתי רגילה כאמור בסעיף 12(ב), ורכז ההצעה סבור כי ביטול פטורים או הקלות לפי סעיף 10 או ביצוע בקרה לגבי הליך הכרת הלקוח לפי סעיף 11, לפי העניין, יובילו להפרת חובתו לפי סעיף קטן (א), רשאי הוא שלא לעשות כן, וידווח לרשות המוסמכת על החשש כאמור.

 

 

פרק ד': בדיקת פרטי זיהוי אל מול רשימות

חובת בדיקה אל מול רשימות

15.  

רכז הצעה יבדוק אל מול הרשימות :

 

 

 

 

(1) אם מצויים בהן שם או מספר זהות של מקבל שירות, נהנה או בעל שליטה שפרטיו מצויים במאגר המידע הממוחשב שהוקם לפי סעיף 17(א); בדיקה כאמור תיערך כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימות או שעדכן מקבל השירות מורשה חתימה, נהנה או בעל שליטה.

 

 

 

(2) אם מצויים בהן שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה (1);

 

 

 

בפסקה זו -

 

 

 

"פעולה" – העברה של נכס פיננסי מישראל לחוץ לארץ או לאזור, או העברה של נכס פיננסי מחוץ לארץ או מהאזור לישראל;

 

 

 

"צד לפעולה" – מי שהוא אחד הצדדים לפעולה המבוצעת באמצעות רכז ההצעה, ואולם לעניין פעולה הנעשית באמצעות שטר חוב  או שיק – עושה השטר או מושך השיק, לפי העניין, וכן הנפרע בשטר או בשיק, לפי העניין.

 

 

פרק ה': שונות

קביעת מדיניות

16.  

רכז הצעה יקבע מדיניות, כלים לניהול סיכונים בעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור לצורך מילוי חובותיו לעניין צו זה, לרבות בנושאים אלה:

 

 

 

(1) הליך של הכרת מקבל שירות, זיהוי, דיווח וניהול רישומים;

 

 

 

(2) מעקב אחר איומי הלבנת הון ומימון טרור, הנובעים, בין השאר, מטכנולוגיות חדישות, בפרט אלה המאפשרות ביצוע עסקאות שלא פנים אל פנים.

ניהול רישומים ושמירתם

17.  

(א)  רכז הצעה יקיים מאגר מידע ממוחשב של כל פרט שיש לדרוש לפי צו זה, לרבות ציון העובדה כי פרט שנדרש לא נמסר.

 

 

(ב) רכז הצעה  ישמור באורח נגיש פרטי כל פעולה כספית שבוצעה, שיכללו בין היתר את תאריך ביצוע הפעולה, סוג הפעולה, סכום הפעולה והמטבע שבו בוצעה הפעולה, וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה והתכתבות עסקית הנלווית לה בין רכז הצעה לבין מקבל השירות; שמירה כאמור תהיה למשך חמש שנים לפחות מהמועד הקובע; שמירת המסמכים תיעשה באופן שיאפשר גם שחזור של פעולה בודדת;

 

 

לעניין סעיף קטן זה, "התכתבות עסקית" – מסמכי הפעולה, הוראות שניתנות בקשר לפעולה במהלך ההתקשרות העסקית, הוראות בקשר לתנאי ההתקשרות ובירור בקשר לפעילות מקבל השירות.

 

 

(ג)  רכז הצעה ישמור על כל מסמך הוראה בקשר לביצוע פעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת ואת הדיווח עצמו, לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

 

 

(ד) שמירת מסמכים כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג), יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות; בהעדר מסמך הוראה לביצוע פעולה כאמור באותם סעיפים קטנים, ישמור רכז הצעה  את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה.

 

 

(ה)  רכז הצעה ישמור תיעוד בכתב של הליך הבקרה כאמור בסעיף 11 ושל ממצאיה לתקופה כאמור בסעיף קטן (ב).

 

 

(ו)  על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ה), רכז הצעה ישמור את המסמכים האמורים שם אף מעבר לתקופה של חמש שנים אם הממונה דרש ממנו לעשות כן, וזאת במקרים מסוימים שבהם המסמכים האמורים נדרשים לצורך חקירה או לשם פיקוח על ביצוע הוראות החוק או חוק המאבק בטרור.

מסירת מסמכים ידיעות והסברים

18.  

רכז הצעה ימסור, לפי דרישה, לממונה או למי שהממונה הסמיך לכך, מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו לפי צו זה.

תחילה

19.  

תחילתו של צו זה שישה חודשים מיום פרסומו.

 

 

תוספת ראשונה

(הגדרות "בנק מחוץ לישראל", "חברת כרטיסי אשראי", "משקיע בסכום נמוך" ו-"עורך דין", בסעיף 1 וסעיפים, 3(ה)(3), 8(ב)(1), 11(א)(2)(א), 12(א)(2), 13(2)(ח) ופרטים 14 ו – 17 בתוספת הרביעית)

רשימת המדינות והטריטוריות

 

1.  מדינה או טריטוריה מתוך רשימת המדינות או הטריטוריות שארגון ה-FATF, ארגון Moneyval או ארגונים בין-לאומיים אחרים פרסמו לגביהן הסתייגות בנוגע לעמידתן בהמלצות הארגון בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור; סעיף 12(א)(2) לצו זה יחול רק לגבי המדינות והטריטוריות שברשימה לגביהן קבע הארגון שיש לנקוט צעדי מנע; רשימות כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של הרשות המוסמכת;

2. המדינות או הטריטוריות שלהלן: איראן, אלג'יריה, אפגניסטאן, הממלכה של ירדן, הרשות הפלסטינית, טורקיה, לוב, לבנון, מועצת הנסיכויות הערביות המאוחדות, מלזיה, מצרים, מרוקו, סודאן, סומליה, סוריה סעודיה, עירק, פקיסטאן, צפון קוריאה, רצועת עזה, תוניס ותימן, ובלבד שלא מדובר בפעולה אסורה לפי פקודת המסחר עם האויב, 1939[17].

 

 

 

תוספת שנייה

(סעיף 2(ד))

טופס איש ציבור זר

 

1. מהי זיקתך לישראל?

2. האם אתה תושב חוץ?

   כן

   לא

3. האם אתה בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ כמפורט להלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה)?

   איני בעל תפקיד בכיר

   ראש מדינה

   נשיא מדינה

   ראש עיר

   שופט

   חבר פרלמנט

   חבר מפלגה בכיר

   חבר ממשלה

   קצין צבא בכיר

   קצין משטרה בכיר

   נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

   בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי

   תפקיד ציבורי בכיר אחר   (נא לפרט)

4. האם יש לך בן משפחה (בן זוג וכן אח, הורה, הורה הורה, צאצא או צאצא של בן הזוג, או בן זוגו של כל אחד מאלה) שהוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ?

   כן

   לא

5. אם התשובה לשאלה 4 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):

   ראש מדינה

   נשיא מדינה

   ראש עיר

   שופט

   חבר פרלמנט

   חבר מפלגה בכיר

   חבר ממשלה

   קצין צבא בכיר

   קצין משטרה בכיר

   נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

   בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי

   תפקיד ציבורי בכיר אחר   (נא לפרט)

 

6. האם אתה פועל בשם תאגיד?

   כן

   לא

7. אם התשובה לשאלה 6 היא חיובית, האם אחד מבעלי השליטה בתאגיד הוא בעל תפקיד ציבורי בכיר בחוץ לארץ? אם כן, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):

   ראש מדינה

   נשיא מדינה

   ראש עיר

   שופט

   חבר פרלמנט

   חבר מפלגה בכיר

   חבר ממשלה

   קצין צבא בכיר

   קצין משטרה בכיר

   נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

   בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי

   תפקיד ציבורי בכיר אחר   (נא לפרט)

 

8.         האם אתה שותף עסקי, יועץ או מינוי אישי של בעל תפקיד ציבורי בחוץ לארץ?

  כן

   לא

9. אם התשובה לשאלה 8 היא חיובית, אנא סמן את תפקידו לפי הרשימה שלהלן (לרבות תפקיד כאמור אף אם תוארו שונה):

   ראש מדינה 

   נשיא מדינה 

   ראש עיר 

   שופט 

   חבר פרלמנט

   חבר מפלגה בכיר

   חבר ממשלה

   קצין צבא בכיר

   קצין משטרה בכיר

   נושא משרה בכיר בחברה ממשלתית

   בעל תפקיד בכיר בארגון בין-לאומי

   תפקיד ציבורי בכיר אחר:   (נא לפרט)

 

 

תוספת שלישית

(סעיף 5)

     נוסח הצהרת מקבל שירות

 

אני [שם מלא] ,  בעל מספר זהות     מצהיר בזאת כי:

(א)   אני מבקש לבצע פעולה לעצמי בלבד.

(ב)    אני מבקש לבצע פעולה לנהנה.

 (ג)   קיים נהנה ואולם פרטי הזיהוי שלו טרם ידועים; הסיבה לכך    . אני מתחייב למסור את פרטי הנהנה מיד עם היוודע זהותו.

(ד)    הנהנים מהפעולה שבצעתי הם:

שם

מספר זהות

תאריך לידה/התאגדות*

מין*

מען*

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לגבי מקבל שירות שהוא תאגיד:

(ה)       אין בעל שליטה בתאגיד.

(ו)        בעלי השליטה בתאגיד הם:

שם

מספר זהות

תאריך לידה/התאגדות*

מין*

מען*

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אני מתחייב להודיע לרכז ההצעה בכתב בהקדם האפשרי על כל שינוי בפרטים שמסרתי לעיל; ידוע לי כי מסירת מידע כוזב, לרבות אי-מסירת עדכון של פרט החייב בדיווח, במטרה שלא יהיה דיווח או כדי לגרום לדיווח בלתי נכון לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, מהווה עבירה פלילית.

 

 

תאריך                                          חתימה _________________

 

*נדרש אם אין לרכז ההצעה מספר זהות לאחר שנקט אמצעים סבירים להשגתו.

 

תוספת רביעית

((סעיף 12(ב)

 

רשימת פעולות שיכול שייראו כפעולות בלתי רגילות לפי הצו

 

1.  פעילות שנראה כי מטרתה לעקוף את חובת הדיווח שנקבעה בסעיף 12(א);

2.  פעילות שנראה שמטרתה לעקוף את חובת הזיהוי; 

3.  פעולה בעלת היקף כספי ומורכבות גבוהים, בלא הסבר סביר;

4.  ביצוע פעולה בידי מי שאינו מקבל שירות, בלא הסבר סביר;

5.  נראה כי מקבל השירות פועל לנהנה, בלי שהצהיר על כך;

6.  נראה כי הפעולה המבוקשת אינה אופיינית למקבל השירות;

7.  נראה כי הפעולה המבוקשת חסרת היגיון עסקי או כלכלי למקבל השירות;

8.  מקבל השירות מגלה אדישות בנוגע לתנאי ההצעה כהגדרתה בתקנות רכז הצעה;

9. נראה כי קיימת זיקה בין מזמינים לעניין הזמנות של ניירות ערך, בלא הסבר סביר;

10.  העברת כספים מכמה חשבונות או באמצעות כמה כרטיסי אשראי בלא סיבה נראית לעין;

11.  ביטול של הצעה מצד חברה מציעה בלא הסבר הגיוני;

12.  פעילות שמעורב בה ארגון שהוכרז התאחדות בלתי מותרת לפי תקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945[18], או ארגון שהוכרז ארגון טרוריסטי לפי פקודת מניעת טרור, התש"ח-1948[19], או ארגון שהוכרז כארגון טרור לפי פרק ב' לחוק המאבק בטרור, וכן פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון כאמור;

13.  פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי פרק ב' לחוק המאבק בטרור;  

14.  העברות כספים שוטפות מגופים במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה לצו, או אל גופים כאמור;

15.  הצהרה שניתנה לפי הצו שנחזית להיות בלתי נכונה;

16.  נעשה שימוש במסמכים הנחזים להיות מזויפים או מסמכים שמהימנותם נמוכה לצורך ביצוע פעילות אצל רכז ההצעה ;

17.  פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שלפי ידיעת רכז ההצעה נמצא בקשר עם יחיד או גוף במדינה או בטריטוריה מן המנויות בתוספת הראשונה;

18.  פעולה של ארגון שאינו למטרת רווח שאינה עולה בקנה אחד עם הפעילות המוצהרת של הארגון, אם הפעילות המוצהרת של הארגון ידועה לרכז ההצעה;

19.  העברת כספים בסכום מהותי במזומן, בלא סיבה נראית לעין;

20.  הבעת התעניינות יתרה מצד הלקוח במדיניות הדיווח לרשות המוסמכת;

21.  פעולה של מקבל שירות שהצהיר כי הנהנה אינו ידוע ולא עדכן את ההצהרה תוך 60 ימים מיום הפעולה.

 

 

_________

 

                                                                                            משה כחלון

                                                                                             שר האוצר

 

 

____ב__________  התש"ף

(____ב__________ 2020)

(חמ 3-5834)


 

דברי הסבר

כללי

במסגרת תיקון מס' 58 לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), נוסף לחוק פרק ה'5 אשר הסדיר לראשונה פלטפורמות אינטרנטיות המוגדרות בחוק כ"רכזי הצעה", אשר באמצעותן חברות פרטיות תוכלנה לגייס הון או חוב מהציבור בלא צורך בהפיכתן לחברות ציבוריות (להלן: "חברות מציעות") במנגנון של "מימון המונים". מי שמבקש לפעול  כ"רכז הצעה" חייב לעמוד בתנאי כשירות הקבועים בחוק ולהירשם ברשות ניירות ערך המפקחת על פעילותו. תפקידו המרכזי של רכז ההצעה הוא לוודא כי ההצעות המתפרסמות באמצעותו עומדות בתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות מכוחו. כך למשל, עליו לוודא כי ההצעות עומדות בכללי הגילוי שנקבעו וכי סכומי הגיוס וההשקעה עומדים במגבלות שנקבעו. תמורת השקעתו מקבל המשקיע מהחברה המציעה מניות או אגרות חוב המועברים אליו באמצעות רכז ההצעה. כיוון שסכומי ההשקעה שכל משקיע יכול להשקיע דרך רכז ההצעה מוגבלים, בכל חברה מציעה ישקיעו מספר גדול של משקיעים.

כחלק מאסדרת פעילותם של רכזי הצעה, פועלת רשות ניירות ערך להסדיר גם היבטים הנוגעים לחשש מפני הלבנת הון ומימון טרור, העשויים להתעורר כתוצאה מפעילותם. זאת, במסגרת חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון), אשר קובע שורה של חובות החלות על גופים פיננסיים המנויים בתוספת השלישית לחוק האמור, במטרה להקטין את החששות להלבנת הון ומימון טרור באמצעותם. בכוונת הרשות לקדם במקביל לצו זה תיקון של התוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון ולהוסיף את רכזי ההצעה לתוספת השלישית כאמור.

סעיפים 7(ב) ו-32(ג) לחוק איסור הלבנת הון מסמיכים את שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון פנים, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בצו הוראות לעניין חובות זיהוי, דיווח, רישום ושמירת מסמכים, לגבי גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, הנמצא באחריותו. כמו כן, סעיף 95 לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן – חוק המאבק בטרור), מסמיך את שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ולאחר התייעצות עם השר לביטחון פנים, לקבוע הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לפעולה ברכוש אל מול פרטי הזיהוי של ארגוני טרור מוכרזים ופרטי הזיהוי של מי שהוכרז עליהם שהם פעילי טרור.

טיוטת צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של רכז הצעה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ף-2020  (להלן – הצו), מבקשת להסדיר את החובות הפרטניות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור שיחולו על רכז הצעה, וזאת, על מנת שלא לאפשר פרצות במערכות הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים בישראל.

לסעיף 1 

מוצע להגדיר את המונחים שבהם נעשה שימוש בצו כדלקמן -

"מקבל שירות" – חברה מציעה כפי שזו מוגדרת בתקנות רכז הצעה (כלומר החברה הפרטית הפועלת לגיוס הכסף דרך רכז ההצעה), משקיע אשר משקיע כספים דרך רכז ההצעה או מורשה חתימה של מי מהם.

"משקיע בסכום נמוך" – מוצע לקבוע שאם משקיע ביצע פעולות במהלך תקופה של חצי שנה בסכום מצטבר של עד 50,000 ₪ – למעט אם נעשתה פעולה בסכום שעולה על 5,000 ₪ שבה מעורבת מדינה או טריטוריה בסיכון גבוה – יחולו לגביו הקלות לעניין רישום פרטי זיהוי (סעיף 3), בקרה (סעיף 11) ודיווח (סעיף 12), וכן ייהנה מפטור מחובת הכרת הלקוח (סעיף 2), אימות (סעיף 4), הצהרה על נהנה ובעל שליטה (סעיף 5) וזיהוי פנים אל פנים (סעיף 7).

"פעולה" – מוצע לקבוע כי הגדרה זו תחול על כל פעולה בודדת של מקבל שירות.

לסעיף 2

מוצע לחייב רכז הצעה לבצע הליך של "הכרת הלקוח" בעת ביצוע פעולה ראשונה של מקבל שירות, ולתעד את פרטי ההליך. מטרת ההליך לסייע בהערכת מידת הסיכון של מקבל השירות להלבנת הון ולמימון טרור ולסייע בעמידה בחובות הקבועות בצו. אם קבלת השירות נעשית על ידי מי שאינו מוגדר כמקבל השירות, אזי במסגרת הליך הכרת הלקוח תיבחן הזיקה בינו ובין מקבל השירות. כמו כן, דגש מיוחד במסגרת ההליך ניתן למקרה שבו מקבל השירות או הנהנה הוא איש ציבור זר. במקרה זה, ביצוע הפעולה יחייב אישור של נושא משרה ברכז ההצעה. כמו כן, על מנת לסייע לרכזי הצעה ולהקל עליהם לקיים את חובתם זו, מוצע לאפשר להם לפעול לפי טופס בירור "איש ציבור זר" שקבוע בתוספת השנייה לצו. 

לסעיפים 3 עד 5

בסעיפים אלו מוצע לקבוע חובות של רישום ואימות פרטי זיהוי, בעת ביצוע פעולה ראשונה של מקבל שירות, וכן של מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה של מקבל שירות, בדומה להוראות הקבועות בצווי איסור הלבנת הון ומימון טרור מקבילים. תכליתם להטיל חובה על רכז ההצעה להכיר ולבצע זיהוי של לקוחותיו לשם הפחתת הסיכון להלבנת הון ומימון טרור והגברת יכולת האכיפה בעניין. כמו כן, בסעיף 3(ה) מוצע להטיל חובת רישום פרטנית על פעולה שבוצעה בדרך של העברה אלקטרונית, הכוללת, בין היתר, העברה בנקאית. כן מוצע להטיל מגבלות על פעולות המבוצעות ביחס למדינה או טריטוריה שמנויה בתוספת הראשונה לצו, מאחר שקיים לגביהן סיכון מוגבר של מעורבות בפעילות של הלבנת הון ומימון טרור.

בסעיף 5(ו) ניתנת לממונה סמכות להורות על חלופות לדרישה לקבלת הצהרה על נהנה ובעל שליטה בחתימת מקור, מתוך כוונה להתאים את אופי הדרישות לפעילותו של רכז ההצעה, בהתאם לסטנדרט הבינלאומי ובדומה לנעשה אצל גופים מפוקחים אחרים.

לסעיף 6

בסעיף זה מוצע לקבוע הקלות ביחס לרישום נהנה ובעל שליטה של מקבל שירות שהוא גוף מן המנויים בסעיף. הקלה זו מתייחסת לגופים שהם גופים מפוקחים לעניין חובות איסור הלבנת הון ומימון טרור או גופים שהמידע הרלוונטי זמין וידוע לכולי עלמא.

לסעיף 7

בסעיף זה מוצע לקבוע כי רכז הצעה יהא חב בחובת זיהוי פנים אל פנים של מקבל השירות, בעת ביצוע פעולה ראשונה. יחד עם זאת, בשל העובדה כי מדובר בגופים שדרך עיסוקם על פי רוב אינה כוללת מערכת יחסים עסקית במתכונת של "פנים אל פנים", מוצע לקבוע חלופה לזיהוי פנים אל פנים אם רכז ההצעה השתמש בטכנולוגיה שאישר הממונה, המאפשרת זיהוי חזותי ברור של  מקבל השירות.

לסעיף 8

בסעיף זה מוצע לקבוע מספר הקלות לעניין חובות זיהוי פנים אל פנים, אימות והצהרה בחתימת מקור, כאשר הפעילות מבוצעת ב"מערכת סגורה" או ב"מערכת סגורה למחצה".

במערכת סגורה, הפעילות של מקבל השירות מתבצעת באמצעות חשבונות בנק של בנקים בישראל בלבד והכספים מועברים ומוחזרים אל אותו החשבון.

מערכת סגורה למחצה מתקיימת בשני תרחישים, אשר עשויים לכלול גם חשבונות בנקים מחוץ לישראל: הראשון, כאשר הכספים מועברים באמצעות כרטיס אשראי או כרטיס בנק שמשויך למקבל שירות, ומוחזרים לאותו מקבל השירות או ממנו, בין בדרך של זיכוי או חיוב כרטיס האשראי או כרטיס הבנק בו התבצעה הפעילות ובין בדרך של זיכוי או חיוב חשבון בנק של מקבל השירות. וכן במקרה ההפוך, כאשר הכספים מועברים מחשבון בנק של מקבל שירות או אליו, ומוחזרים לאותו מקבל השירות או ממנו, בדרך של זיכוי או חיוב כרטיס האשראי או כרטיס הבנק; והשני, כאשר הכספים הועברו מחשבון בנק מסוים של מקבל השירות ומוחזרים לחשבון בנק אחר של מקבל השירות.

מתן אפשרות שימוש במערכת סגורה למחצה, נועד לתת מענה למקרים שבהם מקבל השירות מעוניין להשתמש בכרטיס אשראי או כרטיס בנק; כאשר מקבל שירות עושה פעילות במספר חשבונות בנק הרשומים על שמו; וכאשר מקבל השירות מעוניין להעביר כספים מחשבון בבנק מחוץ לישראל או אליו (לרבות חשבון המשויך לכרטיס אשראי) לצורך פעילותו באמצעות רכז ההצעה.

ההקלות הקבועות בסעיף יינתנו לביצוע פעולות במערכת סגורה בהתקיים תנאים מצטברים המנויים בסעיף, בהם מקבל שירות שאינו איש ציבור זר, העדר מעורבת של מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה לצו זה וביצוע אימות של זהות מקבל השירות אל מול מסמכי הבנק. במקרה של מערכת סגורה למחצה,  בנוסף לתנאים האמורים יש לבצע זיהוי באמצעות טכנולוגיות המאפשרות זיהוי חזותי שאותה אישר הממונה, כאשר הערכת הסיכון שביצע רכז ההצעה ביחס למקבל השירות מעידה כי יש צורך לבצע זיהוי כאמור.

לסעיף 9

מוצע להסמיך את הממונה להורות על דרכי זיהוי, אימות ודרישת מסמכים חלופיות במקרה מסוים, ובלבד שקיים התייעצות עם ראש הרשות לאיסור הלבנת הון.

לסעיף 10

מוצע שההקלות המפורטות בסעיפים 8-6 לעניין זיהוי פנים אל פנים ולעניין מערכת סגורה ומערכת סגורה למחצה, לא יחולו בנסיבות שבהן התעורר אצל רכז ההצעה חשש להלבנת הון ומימון טרור.

לסעיף 11

מוצע לחייב רכז הצעה בביצוע בקרה אחר פעילות של מקבל שירות לפי פרק ב' לצו וכן בקרה מוגברת, במקרים בהם מדובר בפעילות מול מדינות וטריטוריות המנויות בתוספת הראשונה לצו, פעילות בחשבון של איש ציבור זר ועל פעילות שיש בה סיכון גבוה להלבנת הון. בהתקיים התנאים לקיום בקרה מוגברת, תחול חובת בקרה גם ביחס למשקיע בסכום נמוך.

לסעיפים 13-12 

בסעיפים אלו מוצע לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח רגיל של רכז הצעה אל הרשות לאיסור הלבנת הון, המתייחסות לביצוע פעולה בעבור מקבל שירות בודד בסכום של 50,000 שקלים חדשים לפחות, או ביצוע פעולה בסכום של 5,000 שקלים חדשים כאשר יש מעורבות של מדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הראשונה לצו. כן מוצע לקבוע הוראות לעניין חובת דיווח בלתי רגיל של רכז הצעה, כאשר מתבצעת באמצעותו פעולה הנחזית להיות בעיניו בלתי שגרתית, כאשר התוספת הרביעית לצו כוללת רשימה של תסמינים אפשריים לפעולות בלתי רגילות.

לסעיף 14

בדומה ליתר צווי איסור הלבנת הון החלים על גופים פיננסיים אחרים, מוצע לאסור על רכז הצעה לגלות את עובדת גיבושו, קיומו, אי קיומו או תוכנו של דיווח בלתי רגיל או לאפשר מתן עיון במסמכים המעידים על כך, למעט לגורמים המוסמכים. כמו כן, במקרים בהם עולה חשש כי ביצוע פעולות שונות על-פי הצו, כגון ביצוע בקרה בהתייחס להליך הכרת הלקוח, יובילו להפרת האיסור הגילוי כאמור, רשאי רכז ההצעה לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על החשש ולא לבצע פעולות אלה.

לסעיף 15

מוצע לחייב רכז הצעה לבדוק פרטי זיהוי של גורמים שפרטיהם מצויים במאגר המידע הממוחשב אצל רכז ההצעה אל מול רשימת ארגוני טרור ופעילי טרור, לצורך עמידה בחובות לפי חוק המאבק בטרור.

לסעיף 16

בדומה ליתר צווי איסור הלבנת הון החלים על גופים פיננסיים אחרים, מוצע לחייב את רכז ההצעה לקבוע מדיניות, כלים וניהול סיכונים לצורך מילוי חובותיו לפי הצו בדבר החובות האמורות.  

לסעיף 17

מוצע לקבוע חובה על רכז הצעה להקים מאגר מידע ממוחשב שיכלול את כל הפעולות ופרטי הזיהוי והדיווח הנדרשים לפי הצו.

לסעיף 18

בדומה ליתר צווי איסור הלבנת הון החלים על גופים פיננסיים אחרים, מוצע לקבוע את חובתו של רכז הצעה למסור מסמכים, ידיעות והסברים בקשר למילוי חובותיו בצו זה לממונה או למי שהסמיך לכך.

לסעיף 19

מוצע לקבוע כי תחילתו של צו זה תהיה חצי שנה מיום פרסומו, על מנת לאפשר לרכזי ההצעה להיערך לצורך יישום החובות הקבועות בו.

 

 



[1] ס"ח התש"ס, עמ' 293; התשע"ח, עמ' 440.

[2] ס"ח התשע"ו, עמ' 898; התשע"ט, עמ' 243.

[3] ק"ת התשל"ז, עמ' 1940.

[4] ס"ח התשמ"ו, עמ' 79; התשע"ז, עמ' 450.

[5] ס"ח התשס"ה, עמ' 889; התשע"ט, עמ' 99.

[6] ס"ח התשמ"א, עמ' 232; התשע"ז, עמ' 293.

[7] ס"ח התשע"ח, עמ' 232.

[8] ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התשע"ח, עמ' 409.

[9]ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשע"ט, עמ' 160.

[10] ס"ח התשנ"ט, עמ' 189; התשע"ט, עמ' 252.

[11] ס"ח התשע"ו, עמ' 1098; התשע"ט, עמ' 255.

[12] ס"ח התשכ"ח, עמ' 270; התשע"ח, עמ' 214.

[13] ק"ת התש"ל, עמ' 316; התשס"ח, עמ' 794.

[14] ק"ת התשע"ז, עמ' 1238; התשע"ח, עמ' 1752.

[15] דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 7, עמ' 173; ס"ח התשע"ט, עמ' 318.

[16] ס"ח התשי"ב, עמ' 260; התשע"ז, 1004.

[17] ע"ר 1939, תוס' 1, עמ' 79; ס"ח התשע"ב, עמ' 647.

[18] ע"ר 1945, תוס' 2, עמ' 855; ס"ח התשע"ו, עמ' 924.

[19] ע"ר 1948, תוס' א', עמ' 73; ס"ח התשע"ו, עמ' 924.