תוכן עניינים
טיוטת צו איסור הלבנת הון (תיקון התוספת השלישית לחוק), התש"ף-2020
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיף 33(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000[1] (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר המשפטים ועם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור: |
|
|
|
|
|
1. |
בתוספת השלישית לחוק, אחרי פרט 2 יבוא: |
|
|
|
|
"2א. רכז הצעה כמשמעותו בסעיף 15ב(4א)(א) לחוק ניירות ערך;" |
___ ב________ התש""ף (___ ב________ _2020)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ 3-3121)
__________________[חתימה]
משה כחלון
שר האוצר
במסגרת תיקון מס' 58 לחוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), נוסף לחוק פרק ה'5 אשר הסדיר לראשונה פלטפורמות אינטרנטיות המוגדרות בחוק כ"רכזי הצעה", אשר באמצעותן חברות פרטיות תוכלנה לגייס הון או חוב מהציבור בלא צורך בהפיכתן לחברות ציבוריות (להלן: "חברות מציעות") במנגנון של "מימון המונים". מי שמבקש לפעול כ"רכז הצעה" חייב לעמוד בתנאי כשירות הקבועים בחוק ולהירשם ברשות ניירות ערך המפקחת על פעילותו. תפקידו המרכזי של רכז ההצעה הוא לוודא כי ההצעות המתפרסמות באמצעותו עומדות בתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות מכוחו. כך למשל, עליו לוודא כי ההצעות עומדות בכללי הגילוי שנקבעו וכי סכומי הגיוס וההשקעה עומדים במגבלות שנקבעו.
לאור היותם של רכזי הצעה נותני שירותים פיננסיים מוצע לקבוע את כפיפותם להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן – חוק איסור הלבנת הון), אשר קובע שורה של חובות החלות על גופים פיננסיים המנויים בתוספת השלישית לחוק האמור. לפיכך מוצע לתקן את התוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון ולהוסיף את רכזי ההצעה לתוספת זו על מנת שניתן יהיה להחיל עליהם חובות על פי חוק איסור הלבנת הון, חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016. במקביל מוצע לקבוע את צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של רכז הצעה למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התש"ף-2020, שיקבע את החובות שיוטלו עליהם – חובות של הכרת הלקוח, זיהויו ואימות זהותו, חובות בקרה שוטפת, בדיקה אל מול רשימה של ארגוני טרור, חובות דיווח לרשות איסור הלבנת הון ועוד.