תוכן עניינים

טיוטת תקנות.. 2

א. שם התקנות המוצעות. 2

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן. 2

ג. נוסח טיוטת התקנות המוצעות:. 2

טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון). 2

1. תיקון תקנה 13. 2

2. תיקון תקנה 86. 3

3. הוספת תקנה 86א.. 3

4. תיקון תקנת משנה 10(ה) לתקנות נגישות מקום קיים. 7

דברי הסבר. 9

 

טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון)

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

מוצע לתקן את רשימת הזכאים לקדימות בתור מחמת מוגבלות, על מנת לתת מענה לאנשים וילדים עם מוגבלות שבעטיה הם אינם יכולים להמתין בתור ממושך.

 

כן מוצע לקבוע הסדר שיחייב נותני שירות מיוחדים לספק את השירות רק במקום נגיש. עיקריו של ההסדר הם בכך שמיום התקנת התקנות - פתיחת אתר חדש למתן שירות תתאפשר רק במקום נגיש. ואילו לגבי שירות שניתן כבר היום – ייקבעו רכיבי נגישות מסוימים שבהעדרם יחויב נותן השירות המיוחד לעבור מקום אלא אם יקבל אישור חריג מאת נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות להמשך מתן השירות במקום (תוך ביצוע נגישות חלופית).

ג. נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:

טיוטת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון)

 

 

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

[אמיר אוחנה]

[שר המשפטים]

דברי הסבר

לתיקון תקנה 13:

כיום, זכאי לפטור מעמידה בתור מי שמשתייך לאחת מהקבוצות הבאות:

· ילדים (עד גיל 18) עם מוגבלות שכלית או נפשית, לרבות ילדים שמוגבלותם בספקטרום האוטיסטי;

· אנשים מעל גיל 18 עם מוגבלות שכלית, נפשית או מוגבלות בספקטרום האוטיסטי, שנקבעה להם נכות רפואית בשיעור 50% או יותר, לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום).

הפטור ניתן כאשר השירות ניתן לפי תור הנוצר במקום מתן השירות, ולא ניתן כאשר התור תואם מראש או כאשר ההמתנה לקבלת השירות היא בישיבה במכונית.

בשנים שחלפו מאז הותקנו התקנות התברר כי מעבר לזכאים המנויים בתקנה ישנם אנשים רבים עם מוגבלות שזקוקים לפטור מתור משום הקושי הפיזי הנלווה להמתנה בתור. בהעדר תעודה שמציינת במפורש את זכאותם לכך הם אינם מקבלים מענה לצורך שלהם מנותני השירות. לפיכך מוצע כעת להוסיף לרשימת הזכאים את הקבוצות הבאות:

· ילדים שמקבלים קצבת ילד נכה;

· אנשים עם מוגבלות כלשהי שנקבעה להם נכות רפואית מעל 50% לפי חוק הביטוח הלאומי או חוק הנכים (תגמולים ושיקום);

· אנשים שמקבלים קצבת שר"ם או זכאים לקצבת סיעוד ומי שעונים לתנאים דומים לפי חוקי השיקום במשרד הביטחון;

·  ניצולי שואה המוכרים על ידי הרשות לזכויות ניצולי שואה;

בנוסף הנוסח יתוקן כך שמחזיקי תעודת עיוור יוכלו לעשות שימוש בתעודה זו במקום בתעודת הנכה המונפקת על ידי הביטוח הלאומי.

 

לתיקון תקנה 86

עוד מוצע במסגרת תיקון זה לבטל את תקנת המשנה הקובעת כי מעלון אנכי יהווה התאמה חלופית הולמת, מאחר ומעלון אנכי הוא התאמת נגישות בפני עצמה.

תקנת המשנה שתימחק קובעת כיום כך:

"(ו) קיים במקום ציבורי הפרש גובה, יכול שישמש כנגישות חלופית לפי תקנה זו –

(1) ...

(2) היה הפרש הגובה עד 110 סנטימטרים – מעלון אנכי, שכושר ההרמה שלו בעבור אדם עם מוגבלות ומכשיר העזר שלו, הוא 250 קילוגרמים לפחות."

 

להוספת תקנה 86א:

תקנה 86 לתקנות נגישות השירות,^[8] קובעת שכאשר חייב קיבל פטור מהנגשה מלאה או חלקית – עליו לבצע את אותן התאמות שלגביהן אין פטור, על מנת לתת שירות לאנשים עם מוגבלות באופן בטוח, נוח, מכובד ועצמאי ככל האפשר. אין חובה מכוח תקנות נגישות השירות, להעביר את השירות למקום חלופי, אם אין אפשרות לבצע את התאמות הנגישות.

לעומת זאת, תקנה 10(ה) לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים,^[9] קובעת הוראה ספציפית לגבי מי שהוא "אחראי למתן שירות" שקיבל פטור מביצוע התאמה. לגבי חייב כזה, כאשר מתן הפטור מונע מאדם עם מוגבלות נגישות לשירות ציבורי יחד עם שאר הציבור – על האחראי להעביר את השירות למקום נגיש. אחראי למתן שירות לעניין זה הוא: רשות ציבורית, נותן שירות שהוא חובה המוטלת על הציבור לפי חיקוק, בנק, מיתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר (כאשר לגבי בנייני הדואר יש הקלות מסוימות).

ההסדר המוצע כעת נועד להבהיר את המצב המשפטי בקשר לחובות החלות על "נותני שירות הכרחי" הנותן שירותים, או שוקל לתת שירותים, במקום שלגביו ניתן פטור מהנגשה. ("נותני שירות הכרחי" על פי התיקון יהיו אותם גופים המכונים "אחראי למתן שירות" בתקנות נגישות בניין קיים.)

עיקרי התיקון:

א.  אתר חדש של מתן שירות הכרחי ייפתח רק במקום שלא ניתן לגביו פטור מהנגשה כלשהי;

ב. אתר קיים של מתן שירות הכרחי יידרש לעבור מקום כאשר אין בו דרך נגישה למקום מתן השירות, וכן אם אין בו בית שימוש נגיש, כאשר לרשות הציבור ישנו בית שימוש;

ג.  בנוסף, תהיה אפשרות לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או לאדם מטעמו, לתת אישור זמני להמשך מתן השירות במיקום שלא מתקיימות בו הדרישות המנויות בסעיף ב', אם שוכנע שיש לכך הצדקה מיוחדת ואם שוכנע שלנותן השירות דרך לספק לאדם עם מוגבלות את השירות באופן הולם.

בהמשך לכך מוצע לבטל את תקנה 10(ה) לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים, כך שלא תחול עוד חובה אוטומטית להעביר את השירות למקום חלופי. ההסדר המתואר לעיל יבוא במקום ההסדר הקיים כיום בתקנה 10(ה) לתקנות נגישות למקום ציבורי קיים.

נוסח תקנה 10(ה) לתקנות מקום ציבורי קיים:

           "(ה) היה אחראי לשירות פטור לפי פרק זה מביצוע התאמת נגישות, ועקב כך לא היתה לאדם עם מוגבלות נגישות לקבלת שירות ציבורי בבניין קיים, יחד עם שאר הציבור, יעביר, האחראי, את אותו שירות, למקום אחר שבו יינתן לכלל הציבור ובלבד שתהיה אליו נגישות לאדם עם מוגבלות; לעניין תקנת משנה זו –

(1)   יראו גם בניין קיים או חלקו, שבו אין לאדם עם מוגבלות המגיע לקבל בו שירות, מקום חניה נגיש אחד לפחות לרכב גבוה, כמקום שבו אין נגישות לקבלת שירות ציבורי; חזקה זו תחול גם לאחר שהחייב בביצוע נגישות פנה לרשות המקומית לפי תקנה 4;

(2)   היא לא תחול לגבי סניף דואר וסוכנות דואר, אם במרחק נסיעה שאינו עולה על חמישה קילומטר נמצא סניף דואר או סוכנות דואר שלאדם עם מוגבלות יש נגישות אליו לקבלת השירות יחד עם שאר הציבור;

(3)   בתקנת משנה זו –

"מקום חניה נגיש לרכב גבוה" – לפי הדרישות בטור ג שלצד פרט משנה (2) בטבלה שבפרט 2 בתוספת הראשונה;

"אחראי" – כל אחד מאלה:

(1)    רשות ציבורית;

(2)    נותן שירות ציבורי שהוא חובה המוטלת על הציבור לפי חיקוק כגון בדיקת חובה, רישום חובה או תשלום חובה, ובנק למעט לגבי שירות של שמירת חפצי ערך בכספות;

                        (3)    אחראי לשירות ציבורי של סניף דואר, בית דואר לרבות מיתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר."

 

חלק א – הגדרת הצורך בהתערבות ממשלתית

א.  רקע והאינטרס הציבורי המוגן

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות היא יחידה במשרד המשפטים אשר פועלת למניעת אפליה ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. בישראל חיים כ- 1,412,000 אנשים עם מוגבלות. על פי נתוני הלמ"ס, בשנת 2015 דיווחו 48% מתוך כלל האנשים עם מוגבלות בגיל 20 ומעלה כי יש להם קושי רב בהליכה או שאינם מסוגלים ללכת כלל.  הנציבות פועלת במספר מישורים לצורך השגת תכליותיה:

הנציבות אוכפת את תקנות הנגישות – הנציבות מפעילה מערך פיקוח מקצועי בפרישה ארצית בתחומי נגישות השירות ונגישות מבנים תשתיות וסביבה (מתו"ס). המפקחים יוצאים לשטח ובודקים את מצב ההנגשה בפועל בתחומים שונים, על פי קריטריונים מקצועיים, ופונים לחייבים לתיקון הליקויים. ננקטים הליכים משפטיים לפי הצורך.

 הנציבות פועלת למניעת אפליה ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית, כאזרחים שווי זכויות וחובות במגוון תחומי החיים. ביניהם, תעסוקה, דיור, חינוך, כשרות משפטית ואפוטרופסות, בטחון סוציאלי, וכן תרבות ופנאי. לשם השגת מטרות אלו, הנציבות יוצרת שיתופי פעולה עם גורמים רלוונטיים בכל המגזרים - בממשלה, ברשויות המקומיות, במגזר הפרטי ובמגזר השלישי.

 הנציבות פועלת לקידום מדיניות  הנוגעת לזכויות אנשים עם מוגבלות, וכן נותנת מענה ליחידים. זאת באמצעות ייעוץ מקצועי, מענה משפטי לפניות ציבור, פיקוח, הגשת כתבי אישום ותובענות אזרחיות, קידום וייזום חקיקה, ניטור האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות והטמעתה, ארגון כנסים וימי עיון, הפצה ועריכה של חומרי הסברה וספרים, איסוף נתונים ומידע ועוד.

כאמור, אחת הסוגיות החשובות עליהן אמונה הרשות נוגעת לשוויון בצריכה של שירותים ציבוריים. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מחייב כי מקום ציבורי ושירות ציבורי (מקומות ושירותים שניתנים לכלל הציבור) יהיו נגישים לאנשים עם מוגבלות. שלושה סטים של תקנות מסדירות נושא זה: תקנות בניין קיים ותקנות נגישות השירות שבסמכות שר המשפטים, ותקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) שבהן קבועות ההוראות בנוגע לבניין חדש. במסגרת התקנות הללו נכללות גם הוראות פטור מלא או חלקי מהנגשה.

להלן ההסדרים הרלבנטיים הקיימים היום לפי סוגי הנושאים שלגביהן מסדירות התקנות נגישות:

· בניין קיים –  בנין קיים, הינו בניין אשר היתר הבניה להקמתו או לשימוש בו כמקום ציבורי ניתן לפני חודש אוגוסט 2009. התקנות מחייבות את הבעלים, המחזיק והמפעיל לבצע בדיקה של נגישות הבניין ובהתאם לתוצאות הבדיקה לבצע התאמות נגישות. במקרים מסוימים המפורטים בתקנות, ניתן לקבל פטור מביצוע ההתאמות נגישות לאנשים עם מוגבלות. קבלת פטור אינה פוטרת במקרים מסוימים מביצוע מלא, אלא מובילה לביצוע מופחת או במקרה של רשות ציבורית למעבר למקום נגיש. פטור יכול לקום בשל אחת מהעילות הבאות: ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות; התאמת הנגישות פוגעת באופיו המיוחד של בניין קיים, ביצוע ההתאמה יהווה נטל כבד מדי (פטור זה אינו חל לגבי רשות ציבורית); ביצוע ההתאמה יגרום לשינוי יסודי במהות השירות או לפגיעה באופיו המיוחד של מקום ציבורי. מועדי ההנגשה המתחייבים לפי החוק והתקנות הן: חייבים פרטיים – נובמבר 2017, רשויות ציבוריות – נובמבר 2018 למעט רשויות ספציפיות שניתנה להם הארכה (למדינה עד סוף 2019 עם אפשרות הארכה לסוף 2020), לרשויות מקומיות – עד סוף 2021.

· בניין חדש –  בניינים אשר היתר הבניה להקמתם או לשימוש בהם כמקום ציבורי ניתן החל באוגוסט 2009, נחשבים לבניינים חדשים והם אמורים להבנות על-פי תקנות התכנון והבנייה משנת 2009. תקנות אלו כוללות דרישות להנגשה.

· תקנות השירות –  תקנות נגישות לשירות חלות על כל שירות המוצע לציבור, למעט שירותים אשר לגביהם יותקנו תקנות נגישות ספציפיות (כגון: חינוך, בריאות, תחבורה). השירות החייב בהתאמות יכול שיינתן על ידי גורם פרטי, כגון בעל עסק, או על ידי גורם ציבורי, כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית, ויכול שיינתן בתשלום, או בחינם, על ידי גורם הפועל למטרות רווח או שלא למטרות רווח. החייב בהנגשת השירות הנו האחראי למתן השירות לציבור, לרבות בעלי השירות, המחזיק או המפעיל שלו בפועל. גם תקנות נגישות השירות כוללות פטורים מביצוע התאמות בהתקיים אותן העילות המפורטות לעיל.

תקנות "נגישות בניין קיים" ותקנות "נגישות השירות" מתייחסות שתיהן למקרה שבו חייב בביצוע התאמות פטור מביצוע ההתאמות או חלקן.

תקנה 86 לתקנות נגישות השירות קובעת שכאשר חייב קיבל פטור מהנגשה מלאה או חלקית – עליו לבצע את אותן התאמות שלגביהן אין פטור, על מנת לתת שירות לאנשים עם מוגבלות באופן בטוח, נוח, מכובד ועצמאי ככל האפשר. המשמעות היא שיתכן מצב שבו חייב מספק שירות ציבורי ברמת נגישות נמוכה מאוד.

לצד זאת, תקנה 10 לתקנות התאמות נגישות למקום ציבורי שהוא בניין קיים קובעת הוראה ספציפית לגבי מי שהוא "אחראי למתן שירות" שקיבל פטור מביצוע התאמה. לגבי חייב כזה, כאשר מתן הפטור מונע מאדם עם מוגבלות נגישות לשירות ציבורי יחד עם שאר הציבור – על האחראי להעביר את השירות למקום נגיש.

המשמעות היא שבמקום שבו "אחראי" נותן שירות לציבור – צריכה להיות דרך נגישה לכל מקום שבו ניתן שירות לציבור ובאופן מפורש נקבע כי נדרש קיומה של חניה נגישה לרכב גבוה.

אחראי למתן שירות לעניין זה הוא:

א.  רשות ציבורית (מוגדרת בסעיף 19א לחוק השוויון וכוללת בין היתר: משרדי ממשלה ויחידות סמך; משטרה; שב"ס; רשות מקומית; תאגיד סטטוטורי; ההסתדרות הציונית העולמית; הסוכנות היהודית;

ב.  מוסדות ציבור שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות)

ג.   נותן שירות שהוא חובה המוטלת על הציבור לפי חיקוק, בנק, מיתקן לחלוקת דואר וסוכנות דואר (כאשר לגבי בנייני הדואר יש הקלות מסוימות).

זיהוי הבעיה וסיבותיה

מאז הותקנו התקנות המפרטות את לוחות הזמנים להנגשה, הגיעו לנציבות פניות מגורמים ממשלתיים ומהסקטור העסקי, בדבר הקושי לעמוד בלוחות הזמנים שהוצבו. בפניות נטען כי חלק מהדרישות מטילות נטל כלכלי משמעותי, לעיתים ללא הצדקה מספקת. טענות אלו עלו גם בדיונים שנערכו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת, שבמסגרתם ניתנה לחייבים אשר משתייכים למגזר הציבורי הארכה של שנה. הפונים קראו לנציבות לשקול מחדש את האיזון בין שמירה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות לבין הנטל הרגולטורי שחובת ההנגשה מטילה.

יצוין כי בשיח שערכה הנציבות עם הציבור במטרה להבין לעומק את הקשיים, עלה כי במקרים רבים, משיקולים כלכליים, חובת מעבר המקום עלולה להוביל לסגירה של סניפים שאינם נגישים, ולא להעברתם. פרקטיקה זו מובילה לפגיעה משמעותית בציבור כולו, ובפרט בקשישים או באנשים אחרים עם מוגבלות, הנאלצים לצרוך את השירותים בסניפים הממוקמים מרחק רב יותר ממקום מגוריהם.

להלן הגופים המרכזיים החייבים בהנגשה והקשיים שהעלו: 

בנקים: לדברי איגוד הבנקים, נכון להיום הושלמה הנגשתם של רובם הגדול של סניפי הבנקים. הערכת האיגוד היא כי 2.5% מסניפי הבנקים טרם הונגשו. בישיבה שהתקיימה עם נציגי הבנקים נמסרו המספרים הבאים: בנק מרכנתיל – דיסקונט: 27 סניפים לא נגישים בגלל העדר חניה; בנק הפועלים:  18 סניפים לא נגישים לא בגלל חוסר בחניה; בנק לאומי: 10 סניפים לא נגישים בגלל העדר חניה. מנתונים שמסר האיגוד לנציבות עולה כי עלות מעבר מקום מוערכת בכ-7000 ש"ח למטר ואף יותר.

דואר ישראל: לדואר ישראל כ-3650 נכסים ברחבי הארץ. מתוכם, כ-1,100 הם סניפים בהם ניתן שירות פרונטלי, וכ-2,550 משמשים כמוקדי חלוקת דואר. לדברי דואר ישראל, הדרישה שיישומה הוא שמטיל את הנטל הכבד ביותר היא הדרישה לחניה נגישה. הקושי ביישום דרישה זו, נובע בין היתר מכך שלעיתים כדי להשלים את ההנגשה יש צורך במעורבותם של גורמים שונים. כך, למשל, במקרים מסוימים ובהיעדר פתרון אחר, פונה דואר ישראל לרשות המקומית כדי שזו תקצה חניה נגישה ברחוב. במקרים אחרים ייתכן מצב בו ינקטו האמצעים הנדרשים בכדי להתמודד עם הפרשי גובה, אך אמצעים אלו יתגלו כלא מספקים משום שהמדרכה, הנמצאת בבעלות הרשות המקומית, מחוררת או הרוסה. כיום, ההערכה היא שמתוך 3650 המבנים, ב-1298 מבנים, חוסר הנגישות של המבנה נובע אך ורק מהיעדר חניה נגישה. ב-1339 המבנים האחרים, היעדר חניה נגישה אינו הליקוי היחיד. סך הכול, ישנם כ-2400 מבנים שבהם אין כיום חניה נגישה. על הרשויות מוטלת החובה להנגיש את מספר המקומות האמור עד לשנת 2021, אך בדואר ישראל מעריכים שגם אם הרשויות ישלימו התקנת מקומות חניה בחלק מהאתרים, בכשליש מהנכסים לא תתאפשר התקנה של חניה כלל. כלומר, 800 מבנים של דואר ישראל לא יונגשו ויחויבו במעבר מקום נכסי דואר ישראל מתחלקים בין סניפים, מרכזי חלוקה וקישוריות. עלות העברת סניף נאמדת בממוצע ב500,000₪, עלות העברת מרכז חלוקה (מבנה בטון ובו מאות תאי חלוקה) נאמדת בממוצע ב100,000₪ ועלות העברת קישורית (קבוצת תאי חלוקה המותקנת על רהיט רחוב או קיר) נאמדת בממוצע ב10,000₪. הערכה גסה היא כי מתוך 800 המבנים יש 150 סניפים והשאר מתחלקים שווה בשווה בין מרכזי חלוקה וקישוריות.

יצוין כי להבדיל מקבוצות החייבים האחרות, על דואר ישראל חלה על חובה לספק שירותי דואר באמצעות יחידת דואר בכל ישוב שמספר תושביו עולה על 1,000 איש. בשל חובה זו, ישנו הסדר ספציפי מקל שלפיו סניף או נקודת חלוקה יכולים לקבל פטור מהנגשה, אם ברדיוס של כ-5 קילומטר מהם נמצא סניף נגיש. עם זאת, ציינו דואר ישראל כי על אף הקלה זו, גם הם נאלצים, בהיעדר חלופות אחרות לסגור או לאחד סניפים.

הדיור הממשלתי: לדיור הממשלתי כ-4,500 מבנים. מתוכם, נדרשת כיום הנגשתם של 2000 בניינים שבהם ניתן שירות לציבור והם אינם נגישים. על פי הנתונים שנמסרו מהדיור הממשלתי, עד לסוף שנת 2018 יהיו 1000 מתוכם נגישים. 500 יונגשו עד סוף 2019 והיתרה עד סוף 2020, אלא אם הבניין מתוכנן לעבור מקום עד 2023. לדברי הדיור הממשלתי, הדרישות שיישומן הוא המורכב ביותר הן גישור בין פערי גובה והסדרת דרך נגישה למבנה. מנתונים שמסר הדיור הממשלתי עולה כי עלות מעבר המקום נעה בין מיליון ₪ לחמישה מיליון ₪ בפריפריה, ויכולה להגיע לכ-30 מיליון ₪ במרכז הארץ. על אף נסיונות חוזרים ונשנים לקבל נתונים מפורטים יותר באשר למבנים שבהם היעדר חניה נגישה הוא הליקוי המרכזי ובפרט הערכה לגבי מספר המבנים שבהם היעדר החניה הנגישה יחייב במעבר מקום, נתונים אלו לא התקבלו עד לכתיבת דוח זה.    

רשויות מקומיות:

מנתונים שנמסרו על-ידי משרד הפנים עולה כי יש לכל הפחות 6000 מבנים שהתקנות חלות עליהם. משרד הפנים ערך סקרי נגישות בכ-196 רשויות. מניתוח סקרים אלו ניתן להעריך כי ב-196 רשויות אלו ישנם כ-4000 מבנים שאינם נגישים. עלות ההנגשה הממוצעת למבנה עומדת בקירוב על 21,195 ומכאן שעלות כלל הנגשת המבנים עומדת על 84,780,000.[10] יצוין כי רבות מהרשויות שלא נכללו ברשימת 196 הרשויות שנסקרו, הן רשויות גדולות וחזקות בעלות מספר רב של מבנים, ולא ניתן היה להשיג נתונים באשר למספר המבנים שעל רשויות אלו להנגיש, או על עלות ההנגשה הצפויה. מועד סיום ההנגשה ההדרגתית של הרשויות המקומיות הוא בשנת 2021 ולכן ניתן להניח שחלק ניכר טרם הנוגש. בנוסף, לא ניתן היה להפיק נתונים באשר למספר המבנים שהיעדר החניה הנגישה בהם יחייב במעבר מקום.

נותני שירות שהם חובה המוטלת על הציבור:

מכוני רישוי - לפי איגוד מכוני הרישוי כולם יהיו נגישים עד 2019, כאשר הקושי העיקרי הוא הנגשת בתי שימוש.

לימוד נהיגה מונעת –כל המקומות נגישים.

מקומות רלבנטיים נוספים הם למשל מטווחים לרישוי כלי ירייה, אופטומטריסטים שאישרם נדרש לצורך רישיון נהיגה.

ההסתדרות הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית מספקת שירות לציבור באתרים הבאים, לגביהם מסרו כך:  מרכז הרצל – נגיש, הארכיון הציוני – יונגש לאחר שיסתיימו השיפוצים בסביבת בנייני האומה. כמו כן יש מבנה משרדים בתל אביב שהוא נגיש.

הסוכנות היהודית: יש 30 מבנים עם ליקויי נגישות – הערכת עלות ההנגשה היא כ 17,000,000. העריכו שלא יעברו מקום, אלא יבצעו הנגשה.

קשיים שהועלו על ידי אנשים עם מוגבלות

יצוין כי במקביל לקשיים שהעלו החייבים, קיבלה הנציבות פניות מאנשים עם מוגבלות בדבר קשיים שהם נתקלים בהם בבואם לצרוך שירותים ציבוריים שונים יחד עם כלל הציבור.

להלן מספר דוגמאות לקשיים שעלו:

· ישנם מקומות בהם  קיימת חלופה בדמות מתן השירות בקומה התחתונה, אך זו עלולה להיות חלופה בלתי ראויה – נפרדת משאר הציבור וכרוכה בבעיות תפעוליות כגון: חדר נעול, חדר תפוס על ידי אדם אחר עם מוגבלות ועוד.

· ישנם מקומות ציבוריים בהם אנשים ממתינים זמן רב לקבלת השירות. בחלקם, טרם הונגש בית השימוש. היעדר קיומו של בית שימוש נגיש, פוגע בזכותם של אנשים עם מוגבלות לצרוך שירותים יחד עם כולם.

· ישנם מקרים בהם ההתאמות החלופיות לוקות בבעיות טכניות, ובשל כך אינן מספקות מענה הולם עבור אנשים עם מוגבלות בבואם לצרוך שירותים שונים. כך, למשל, תוארו מקרים של מעלונים שהפסיקו לעבוד מסיבות שונות באמצע הדרך. 

 

לאור הבעיות שהוצגו בחלק זה, הוחלט כי יש לבחון מחדש את ההסדר הקיים, בכדי להביא לאיזון נכון יותר בין זכותם של אנשים עם מוגבלות לצרוך שירותים יחד עם הציבור לבין הנטל שמושת על החייבים, ולעיתים על הציבור, מכוח חובת ההנגשה. 

 

 

חלק ב – בחירת תוכן הרגולציה

חלק זה יתמקד בבחינה מחדש של ההסדר הקיים ביחס לשלוש סוגיות:

א.  מהו שירות הכרחי - מהו שירות שלגביו יש לחייב נגישות גם במחיר של מעבר מקום

ב.  מהם מרכיבי הנגישות ההכרחיים שבלעדיהם יש לחייב מעבר מקום

ג.  מהם השיקולים המצדיקים מתן פטור מחובת מעבר מקום

סוגיה מס' 1: שירות הכרחי - מהו שירות שלגביו יש לחייב נגישות גם במחיר של מעבר מקום

במסגרת סוגיה זו בדקנו מהו שירות שמידת הנחיצות שלו באופן יומיומי עבור אדם עם מוגבלות היא כזו שבגינה לא ניתן לאפשר העדר נגישות. וזאת גם במחיר של הטלת חובה לעבור מקום. במסגרת בחינה זו עמדנו על מהות השירות הניתן בכל אחד מן הגופים המנויים ברשימה.

חלופה 0 - תיאור החלופה:

לפי חלופה זו תוותר ההגדרה של שירות הכרחי בעינה.

השפעה על החייבים/ עלות:  המשמעות היא להחיל את החובה המחמירה של מעבר מקום על רשימת הגופים הנ"ל, לרבות גופים שהשירות שניתן בהם אינו בליבת השירות הציבורי. כמו למשל גופים שהמדינה משתתפת בתקציבם בשיעור של מעל 30%. יתכן שאכיפת החובה הזו תוביל לסגירה של מקומות מסויימים.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה:  אין השפעה על עלויות האכיפה כיוון שזו מתבצעת על שירותים אלו בכל מקרה.

השפעה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: לכאורה, חלופה זו מאפשרת לאנשים עם מוגבלות לצרוך שירותים רבים יותר יחד עם שאר הציבור ובכך מקדמת שילוב והשתתפות שוויונית בחברה. עם זאת, יש לשקול את העובדה שההגדרה הקיימת מקיפה גופים שמעבר מקום יטיל עליהם נטל כלכלי גבוה מאוד, אף שבמהותם הם גופים פרטיים שמספקים שירות שאינו שירות "חיוני". טענה זו מתייחסת בעיקר לאותם גופים שנכנסים לתקנה בהיותם נתמכים על ידי המדינה בשיעור שמעל 30% מהתקציב.

חלופה 1 - תיאור החלופה:

לאחר בחינת כל הגופים המנויים ברשימה הקיימת נמצא שברובם ניתן שירות שהוא בליבת השירות הציבורי או חיוני לחיי היומיום.

לפי חלופה זו, תצומצם רשימת החייבים במעבר מקום – יימחקו ממנה גופים שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע בחמש השנים האחרונות.

לגבי יתר הגופים נמצא שסוג השירות שניתן בהם הוא בעל מאפיינים ציבוריים או נחוץ לאנשים עם מוגבלות באופן יומיומי ולכן מחייב נגישות או מעבר מקום.

השפעה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: לגבי אנשים עם מוגבלות בניידות, כל צמצום של רשימת השירותים הנכללים בהגדרה, משמעה פגיעה באפשרות לקבל שירות יחד עם שאר הציבור.

השפעה על החייבים/ עלות: הקלה על השירותים שמוחרגים מההגדרה. יידרשו להנגיש בהתאם לתקנות בניין קיים ללא החובה לעבור מקום. ההצדקה למחיקתם היא שהעובדה שאלו גופים נתמכים לא מעידה על כך שבהכרח ניתן בהם שירות שהוא חיוני לציבור. כלומר, ייתכן ובקבוצת הארגונים שהשתתפות המדינה בתקציבם עולה על 30% בממוצע, ישנם גופים שכלל לא מספקים שירותים, ואין זה נכון להטיל עליהם חובה זו.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה: אין השפעה על עלויות אכיפה.

נבחרה חלופה 1 – צמצום הרשימה כך שלא תכלול את הגופים שמקבלים המדינה השתתפות של 30% ומעלה מתקציבם.

סוגיה מס' 2: מרכיבי הנגישות ההכרחיים שבלעדיהם יש לחייב מעבר מקום

חלופה 0 – תיאור:

לפי חלופה זו תיוותר רשימת מרכיבי הנגישות ההכרחיים כפי שהיא.

השפעה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: לכאורה מדובר בחלופה שמיטיבה עם אנשים עם מוגבלות משום שהיא מבטיחה נגישות מלאה לשירות הכרחי. עם זאת, על סמך השיח עם החייבים נראה שלחלופה זו עלולה להיות השלכה של סגירת המיקום הבלתי נגיש מבלי שיפתח מיקום חלופי. בכל תפגע הנגישות של כלל הציבור ושל אנשים עם מוגבלות לשירות.

השפעה על החייבים/ עלות: כמתואר לעיל, נטל כבד של הנגשה או מעבר מקום.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה: כיוון שמדובר גם בדיור הממשלתי הרי שהעלות הממשלתית כוללת את החובה לעבור מקום שהוערכה על ידי הדיור הממשלתי כמפורט לעיל. מבחינת עלויות אכיפה אין השפעה על הבחירה בין החלופות.

חלופה 1- תיאור:

לפי חלופה זו, חניה נגישה וחניה לרכב גבוה לא יחשבו עוד כמרכיבי נגישות הכרחיים שבלעדיהם יש לחייב מעבר מקום.

השפעה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: ללא חניה נגישה תפחת האפשרות של אנשים עם מוגבלות לצרוך את השירות.

השפעה על החייבים/ עלות: הקלה משמעותית בנטל ההנגשה ובחובה לעבור מקום. מתוך הנתונים שנמסרו מאיגוד הבנקים, לגבי שטח ממוצע של סניף, מספר הסניפים שבעיית הנגישות בהם היא בהעדר חניה ועלות מעבר סניף לפי מטר – ההערכה היא שפוטנציאל החיסכון עבור הבנקים הוא עומד על 115.5 מיליון ₪ לכלל הסניפים שטרם הונגשו ומחויבים נכון להיום במעבר מקום.

מתוך הנתונים שנמסרו מדואר ישראל, לגבי כמות וסוג הנכסים שבעיית הנגישות בהם היא העדר חניה וכן לגבי עלות מעבר לפי כל סוג הנכס (סניף, מרכזי חלוקה, קישוריות), פוטנציאל החיסכון עבור דואר ישראל הוא כ-110,750,000 לכלל הנכסים המחויבים נכון להיום במעבר מקום.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה: כמפורט לעיל.

חלופה 2- תיאור:

חלופה זו זהה לחלופה 2, אך מאפשרת שלא לחייב במעבר מקום, כאשר כלל השירותים מונגשים בקומת הקרקע.

השפעה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: פגיעה בשוויון ובכבודו של אדם עם מוגבלות – השירות יינתן לאדם עם מוגבלות בנפרד משאר הציבור. חלופה זו מנוגדת לעקרונות היסוד של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הקובעים כי השירות לאדם עם מוגבלות יינתן יחד עם כלל הציבור.

השפעה על החייבים/ עלות: לא נמסרו לנו מהחייבים נתונים בקשר למספר המיקומים שבהם הקושי הוא בהנגשה של הקומה השנייה. הדיור הממשלתי אמרו שמדובר בחלק ניכר מהמקרים ולכן ביטול הדרישה לנגישות של כל מקום שבו ניתן שירות יוביל לחיסכון משמעותי ביותר.

לא קיבלנו נתונים.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה: כנ"ל

נבחרה חלופה 1 – צמצום הדרישה לכך שחייבת להיות דרך נגישה לכל מקום בו ניתן שירות, וחייב להיות בית שימוש נגיש אם עומד בית שימוש לרשות כלל הציבור.

סוגיה מס' 3: מהם השיקולים המצדיקים מתן פטור מחובת מעבר מקום

חלופה 0- תיאור:

לפי חלופה זו, אם לא ניתן לספק את ההנגשה על פי הסטנדרטים שהוצגו, תחול חובה לעבור מקום ולא יינתן פטור בשום מקרה.

השפעה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות: כמפורט לעיל, על פניו מדובר בהגנה על הנגישות אך תיתכן השלכה שלילית בדמות סגירת שירותים לכלל הציבור.

השפעה על החייבים/ עלות: על פי הנתונים שמסרו החייבים, מדובר בעלות של עשרות מיליוני שקלים.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה: כנ"ל

חלופה 1 – תיאור:

לפי חלופה זו, תהיה אפשרות להגיש בקשה לפטור ממעבר מקום. הנציב יוכל לתת אישור לא לעבור מקום אם השתכנע בשני היבטים: א. שיש לכך הצדקה מיוחדת בהתחשב בשורה של שיקולים; ו-ב. שהחייב נערך לתת שירות הולם ומכבד לאדם עם מוגבלות.

השיקולים הבאים יובאו בחשבון בבחינת בקשה לקבלת פטור:

· קיומו של סניף קרוב שניתן לקבל בו בדיוק את אותו השירות.

· סוג השירות והיקף השירות – כמה אנשים צורכים את השירות.

· השפעת הפסקת השירות במקום הנוכחי על זמינות ואיכות השירות לציבור;

· קיומה של תכנית להעברת השירות לבניין נגיש כאמור בסעיף 86א(ב)(1) בתוך פרק זמן של שנים ספורות.

בין החלופות שחייבים הציגו כאפשרות למתן שירות נשמעו ההצעות לספק לאדם שירות בביתו, לספק את השירות בקומה הראשונה. חלופות אלו ייבחנו בהקשר הפרטני של כל שירות.

בקשה שלא לעבור מקום תוגש לנציבות בהתאם לטופס שבו יפורטו השירותים הניתנים במקום, ההצדקה לכך שאין לחייב מעבר וכן האמצעים שיינקטו כדי להבטיח מתן שירות הולם ומכבד לאדם עם מוגבלות.

הבקשה תוגש באמצעות טופס שייכלל בתקנות. בנציבות, הבקשה תיבחן בשיתוף המחלקה המשפטית ומחלקת נגישות ותובא להחלטת הנציב או מישהו מעובדיו שימונה לכך. ברגע שהוגשה בקשה, ועד לקבלת תשובה מהנציבות אין הכרח לעבור מקום.

השפעה על זכויות אנשים עם מוגבלות: לכאורה חלופה זו מצמצמת את הזכות לקבלת שירות נגיש ולכן פוגעת באנשים עם מוגבלות (בניידות בעיקר). עם זאת, בהנחה שהפטור יינתן במשורה ורק כאשר קיימת חלופה נגישה הולמת אזי מדובר בפגיעה מינימאלית כאשר לצידה יש תועלת לכלל הציבור ובתוכו אנשים עם מוגבלות בכך שפריסת השירותים תישמר.

השפעה על החייבים/ עלות: מחד, תיחסך העלות המשמעותית של מעבר מקום (לא ניתן להעריך באיזה מספר מבנים מדובר נוכח החוסר בנתונים מצד הרשויות המקומיות. ככל הנראה מדובר בעשרות מבנים שיימצאו מתאימים לפטור). המשמעות היא חסכון של עשרות מיליוני שקלים. מצד שני, החלופה מחייבת בהגשת בקשה לאישור הנציבות. החייב במעבר מקום יצטרך למלא טופס שבו יפורטו: סוג השירות הספציפי, בעיית הנגישות שקיימת באותו בניין, ההצדקות שבשלהן הוא סבור שאין לחייב במעבר מקום והפתרונות שהוא מציע לאדם עם מוגבלות כחלופה להנגשה. ניתן להעריך שהכנת הבקשה תדרוש עד יום עבודה מהגורם המבקש וכן חוות דעת של מורשה נגישות. לאחר מכן הגורם המבקש ימתין מספר שבועות לתשובת הנציבות. מרגע שנעשתה הפנייה לנציבות המבקש לא צריך לעבור מקום עד לקבלת מענה.

ההנחה היא שהגשת בקשה לפטור תעלה 2,250 ₪. בהנחה שיוגשו כ-250 בקשות, העלות השנתית למשק צפויה לעמוד על 563,100 ₪. כמו כן, יש להניח כי המבקש יצטרך להמתין כ-30 יום עד לקבלת תשובה.

עלות ממשלתית/ עלויות אכיפה: סביר להניח שיוגשו מאות בקשות לפטור. כל בקשה תיבחן על ידי גורם משפטי ועל ידי גורם ממחלקת נגישות. בסופו של דבר הבקשה תובא לעיון הנציב (או גורם אחר בנציבות שימונה לכך על ידי הנציב) עם המלצה מקצועית. לכן, בחינת בקשה תדרוש בממוצע יום עבודה.

בהנחה שיוגשו כ-250 בקשות, ההנחה היא שעלות בחינת הבקשות לפטור בממשלה תעמוד על כ-193,000 ₪ בשנה.

החלופה הנבחרת היא חלופה מס' 1. חלופה זו מאזנת היטב בין הרצון להקל על החייבים לבין זכותם של אנשים עם מוגבלות לצרוך שירותים באופן שוויוני. היא מאפשרת לחייבים לקבל פטור במקרים ספציפיים שבהם בהם קבלת הפטור עשויה להימצא מוצדקת. לצד זאת לאור דברים שעלו בשיח עם אנשים עם מוגבלות, היא מאפשרת לנציבות לוודא שמתן פטור מחובת מעבר המקום אינו פוגע באפשרות של אדם עם מוגבלות לקבל את השירות באופן הולם ומכבד.

נספח – מתודולוגיה להכנת הדוח

תהליך העבודה ארך כשנה וכלל שיח מתמשך עם החייבים. חלק מהם שלחו מכתבים, והתקיימה ישיבה עם איגוד הבנקים. כמו כן, התקיים שולחן עגול בנציבות עם החייבים הגדולים (דיור ממשלתי, רשויות מקומיות, דואר ישראל) ועם ארגונים ואנשים עם מוגבלות.

בנוסף, מתקיים שיח שוטף עם הדיור הממשלתי במטרה להגיע לנוסח מוסכם.

במסגרת התהליך, נעשה מאמץ להשיג נתונים מדויקים בנוגע למספר המבנים שטרם הונגשו, ולעלויות ההנגשה הצפויות. חרף מאמצים אלו, היו מקרים בהם לא הושגו הנתונים, אם משום שהחייבים טרם השלימו את הבדיקה, אם מסיבות אחרות.