תוכן עניינים

טיוטת צו 2

א. שם הצו המוצע. 2

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו. 2

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:. 3

טיוטת צו רישוי עסקים (דרישות להוכחת נגישות). 4

1. הגדרות.. 4

2. הוכחת נגישות.. 4

3. תצהיר. 5

תוספת ראשונה (סעיף 1) 5

תוספת שנייה (סעיף 2) 11

דברי הסבר. 13

 

טיוטת צו

 

א. שם הצו המוצע

צו רישוי עסקים (הוכחת נגישות)

 

ב. מטרת הצו המוצע והצורך בו

סעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) קובע כי רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק טעון רישוי שהוא "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי" (כהגדרתם בסעיף זה), אלא אם כן קוימו בעסק הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון זכויות). המדובר בעיקרם במקומות ובשירותים שעומדים לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו.

במסגרת תיקון 34 לחוק תוקן הסעיף כך שייקבע כי לצורך האמור, על מבקש הרישיון או ההיתר להמציא לרשות הרישוי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפיהן מתקיימות בעסק הוראות הנגישות כאמור, ורשות הרישוי רשאית להסתמך על חוות דעת אלה לצורך מתן הרישיון או ההיתר.

בתוך כך הוסמך שר המשפטים, בסעיף 8ב(ג)(1), לקבוע (בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת), בצו, לגבי סוגי העסקים האמורים המהווים "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי", אחד מאלה: כי נדרשת רק אחת מחוות הדעת האמורות (של מורשה מבנים, תשתיות וסביבה או של מורשה לנגישות השירות), או שהמבקש יהיה רשאי להמציא במקום כל אחת מחוות הדעת תצהיר מאומת כדין ובו הצהיר כי קוימו בעסק הוראות הנגישות.

בהמשך לכך, סעיף 8ב(ד) לחוק קובע, לגבי מבקשי רישיון המצויים במסלול "רישיון על יסוד תצהיר" לפי סעיף 6א3 לחוק, כי בדיקת קיום הוראות הנגישות בעסק תיעשה באמצעות תצהיר מאומת כדין, אלא אם שר המשפטים (בהסכמות הנ"ל) קבע, בצו, כי על העסק להמציא חוות דעת אחת או שתיים.

על רקע האמור, ומתוקף סמכותו של שר המשפטים לפי סעיפים 8ב(ג)(1) ו-(ד) לחוק, מוצע בצו זה לפרט לגבי כל פריט רישוי שהינו מקום או שירות ציבורי – כיצד תוכח עמידתו בהוראות הנגישות, ובתוך כך לקבוע את סוגי העסקים שיידרשו להמציא לרשות הרישוי חוות דעת אחת או תצהיר מאומת כדין. למען הנוחות, מוצע כי הצו יכלול גם את אותם פריטי רישוי שלגביהם המבקש נדרש להמציא שתי חוות דעת, בהתאם לברירת המחדל הקבועה בחוק. באופן הזה נוסח הצו יכלול את כל פריטי הרישוי שעשויים להיות "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי" ומבקש רישיון שפריט הרישוי שלו אינו מופיע בצו יוכל לדעת שאינו נדרש להוכיח את קיומן של הוראות הנגישות לשם קבלת רישיון עסק.

כמו כן, מוצע לקבוע את נוסח התצהיר שיומצא לרשות הרישוי.

 

ג. להלן נוסח טיוטת הצו המוצע:

 

טיוטת צו מטעם משרד המשפטים:

טיוטת צו רישוי עסקים (דרישות להוכחת נגישות)

 

 

___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)

[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])

(חמ _____-3)

 

__________________[חתימה]

אמיר אוחנה

[שר המשפטים]

דברי הסבר

 

כללי –

סעיף 8ב לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) קובע כי רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק טעון רישוי שהוא "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי" (כהגדרתם בסעיף זה), אלא אם כן קוימו בעסק הוראות הנגישות לפי פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק שוויון זכויות). המדובר בעיקרם במקומות ובשירותים שעומדים לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו.

 

במסגרת תיקון 34 לחוק תוקן הסעיף כך שייקבע כי לצורך האמור, על מבקש הרישיון או ההיתר להמציא לרשות הרישוי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, לפיהן מתקיימות בעסק הוראות הנגישות כאמור, ורשות הרישוי רשאית להסתמך על חוות דעת אלה לצורך מתן הרישיון או ההיתר.

 

בתוך כך הוסמך שר המשפטים, בסעיף 8ב(ג)(1), לקבוע (בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת), בצו, לגבי סוגי העסקים האמורים המהווים "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי", אחד מאלה: כי נדרשת רק אחת מחוות הדעת האמורות (של מורשה מבנים, תשתיות וסביבה או של מורשה לנגישות השירות), או שהמבקש יהיה רשאי להמציא במקום כל אחת מחוות הדעת תצהיר מאומת כדין ובו הצהיר כי קוימו בעסק הוראות הנגישות.

 

בהמשך לכך, סעיף 8ב(ד) לחוק קובע, לגבי מבקשי רישיון המצויים במסלול "רישיון על יסוד תצהיר" לפי סעיף 6א3 לחוק, כי בדיקת קיום הוראות הנגישות בעסק תיעשה באמצעות תצהיר מאומת כדין, אלא אם שר המשפטים (בהסכמות הנ"ל) קבע, בצו, כי על העסק להמציא חוות דעת אחת או שתיים.

 

על רקע האמור, ומתוקף סמכותו של שר המשפטים לפי סעיפים 8ב(ג)(1) ו-(ד) לחוק, מוצע בצו זה לפרט לגבי כל פריט רישוי שהינו מקום או שירות ציבורי – כיצד תוכח עמידתו בהוראות הנגישות, ובתוך כך לקבוע את סוגי העסקים שיידרשו להמציא לרשות הרישוי חוות דעת אחת או תצהיר מאומת כדין. למען הנוחות, מוצע כי הצו יכלול גם את אותם פריטי רישוי שלגביהם המבקש נדרש להמציא שתי חוות דעת, בהתאם לברירת המחדל הקבועה בחוק. באופן הזה נוסח הצו יכלול את כל פריטי הרישוי שעשויים להיות "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי" ומבקש רישיון שפריט הרישוי שלו אינו מופיע בצו יוכל לדעת שאינו נדרש להוכיח את קיומן של הוראות הנגישות לשם קבלת רישיון עסק.

 

לתקנה 2 והתוספת הראשונה –

מוצע לקבוע במסגרת הצו סיווג של כלל פריטי הרישוי הנכללים בצו רישוי עסקים, ואשר תחתיהם מרוכזים העסקים שחייבים בנגישות, לפי אופן הוכחת עמידתם בהוראות הנגישות. על מנת להגביר את הוודאות של בעלי עסקים לגבי החובה שלהם לעמוד בדרישות הנגישות, מוצע שהצו יכלול את כל פריטי הרישוי שלגביהם נדרשת הוכחת נגישות, ובכלל זה אותם פריטי רישוי שלגביהם נשמרה ברירת המחדל הקבועה בחוק לפיה הוכחת הנגישות נעשית באמצעות הגשת שתי חוות דעת של מורשים לנגישות. כך יוכלו כל הגורמים שעוסקים בתחום לדעת כי פריט רישוי שאינו מנוי בתוספת הראשונה אינו נדרש להוכיח עמידה בהוראות הנגישות לצורך קבלת רישיון עסק.

 

לתקנה 2(א) – מוצע לקבוע בתוספת כיצד כל עסק טעון רישוי שהוא מקום או שירות ציבורי יידרש להוכיח את עמידתו בהוראות הנגישות. לגבי כל עסק נקבע האם הוא נדרש בהגשת תצהיר, חוות דעת מסוימת אחת (של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, או של מורשה לנגישות השירות), או שתי חוות דעת של מורשי הנגישות הנ"ל. יובהר כי בכל אחת מדרכי הוכחת הנגישות, ובכלל זה תצהיר או הגשת חוות דעת של מורשה לנגישות השירות בלבד – יתייחס התצהיר או חוות הדעת לקיומן של כלל הוראות הנגישות.

 

לתקנה 2(ב) – מאחר שצו רישוי עסקים כולל לעיתים תחת אותו פריט רישוי סוגי עסקים שחלקם חייבים בנגישות וחלקם לא חייבים בנגישות, מוצע להבהיר כי החובה להוכיח עמידה בדרישות הנגישות לצורך קבלת רישיון חלה רק על אותם עסקים שמהווים "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי".

 

לתקנה 2(ג) – מוצע לקבוע כי עסקים בעלי מחזור כספי נמוך במיוחד יידרשו להוכיח את עמידתם בהוראות הנגישות באמצעות תצהיר בלבד ללא קשר לסוג העסק.

 

לתקנה 3 והתוספת השנייה –

לגבי אותם מבקשי רישיון שנקבעה לגביהם חובת הוכחת הנגישות באמצעות תצהיר, מוצע לקבוע נוסח תצהיר שיסייע למבקש הרישיון לוודא כי הוא מודע למכלול חובותיו וכן לאפשרויות הפטור השונות שנכללות בתקנות הנגישות. מאחר שעמידה בהוראות הנגישות מחייבת בדיקה של העסק באופן עצמאי על ידי בעל העסק או על ידי מורשה לנגישות, מוצע לכלול בצו הוראה לפיה לצורך עשיית התצהיר חייב המבקש לצרף מסמך שמפרט את הוראות הנגישות שחלות עליו ואת קיומן. נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות יפרסם באתר האינטרנט של הנציבות מסמך בדיקה לעניין זה.

 

חלק א – הגדרת הצורך בהתערבות ממשלתית

א.  רקע והאינטרס הציבורי המוגן

1. בישראל חיים כ- 1,412,000 אנשים עם מוגבלויות שונות. מתוכם, ליותר מ-450 אלף בוגרים יש מוגבלות חמורה. אנשים אלו מופלים לא אחת בשל מוגבלותם והם מודרים מתחומים שונים של החיים הציבוריים בשל העדר נגישות.

2. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, על מנת להיות הגורם הממשלתי המוביל את השינוי הנדרש לשילוב שוויוני וכולל של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. הנציבות פועלת למניעת אפליה ולקידום השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. לשם השגת מטרות אלו פועלת הנציבות באמצעות פיקוח, אכיפה, קידום חקיקה ומדיניות, ופעולה לשינוי תפישות חברתיות ועמדות אישיות.

3. מתוך הבנה שנגישות היא תנאי הכרחי לכך שעסק יהיה פתוח בפני כלל הציבור, קבע המחוקק במסגרת חוק רישוי עסקים, כי עמידה בהוראות הנגישות מהווה תנאי לקבלת רישיון עסק. הוראה זו חלה על עסקים טעוני רישוי אשר לפי הגדרות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מהווים "מקום ציבורי" או "שירות ציבורי", כלומר: מקומות ושירותים שעומדים לשימוש כלל הציבור או חלק בלתי מסוים ממנו.

4. הוראות הנגישות אשר נבחנות במסגרת זו של קבלת רשיון עסק קבועות בשלושה סטים שונים של תקנות שכולם נועדו להבטיח נגישות מבנית ונגישות של השירות על מנת שאדם עם מוגבלות יוכל לצרוך את השירות יחד עם שאר הציבור:

· תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (נגישות בניין קיים);

· תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) שעניינן נגישות בניין חדש;

· תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) שמטילות על נותני שירות ציבורי את החובה להנגיש את השירות.

5. חוק רישוי עסקים מסדיר את מכלול הדרישות בהן צריך מבקש רישיון לעמוד על מנת לקבל רישיון עסק. דרישות הנגישות מצטרפות בכך לדרישות שנוגעות לתברואה, בטיחות, הגנת הסביבה ועוד. חוק רישוי עסקים מגדיר כיצד נבחנת עמידתו של מבקש הרישיון בכל אחד מהתנאים. לגבי תנאי הנגישות נקבע כי רשות רישוי מחויבת לבדוק את עמידתו של מבקש רישיון בהוראות הנגישות בטרם מתן הרישיון.

6. עד לאחרונה, הורה סעיף 8ב לחוק, כי רשות הרישוי אחראית לוודא את קיומן של הוראות הנגישות וזאת בהסתמך  על שתי חוות הדעת של מורשי נגישות, כמפורט להלן.

7. "מורשה נגישות" - במסגרת חוק השוויון הוסדר המקצוע של "מורשה נגישות" מתוך התפיסה שלפיה מדובר בתחום עיסוק ייחודי הדורש התמקצעות ומחויבות אתית. מורשי הנגישות הינם אנשי מקצוע אשר תפקידם לסייע באפיון, תכנון, בקרה, ופיקוח על יישום דרישות להתאמות נגישות על פי דרישות החוק. מורשה נגישות הוא מקצוע מוסדר, שהכניסה אליו מותנית בעמידה בתנאי סף הכוללים תואר אקדמי וכן מעבר קורס הכשרה במוסד מוכר ועמידה במבחן הסמכה.

8. תחום הנגישות כולו נחלק לשני תחומים: נגישות פיזית ("מבנים, תשתיות וסביבה") ונגישות השירות. על בסיס זה הוסדרו שני מקצועות של מורשים: מורשה נגישות מתו"ס (מבנים תשתיות וסביבה) אשר אחראי לרכיבים הבנויים והתשתיתיים. מורשה נגישות השירות אחראי להתאמות בשירות, כולל אביזרים (ריהוט, שילוט, מערכות שמע) ונהלים (פטור מתור במקרים מסוימים, אפשרות להסתייע במלווה ובחיית שירות, התאמות בדרכי היבחנות).

9. במסגרת תקנות הנגישות השונות הוקנו למורשי הנגישות סמכויות לעניין מתן פטורים מדרישות נגישות מסוימות, ונקבעה חובת היוועצות עם מורשים במקרים שונים.

10. בפועל, חלק מהרשויות המקומיות הטילו על מבקשי הרישיון להוכיח כי הם עומדים בדרישות הנגישות באמצעות הגשת שתי חוות דעת של מורשי נגישות. פרוצדורה זו, של הסתמכות הרשות על גורמי מקצוע חיצוניים קיימת גם בהקשרים אחרים של דרישות חוק רישוי עסקים (כגון הדרישה להגשת תסקיר אקוסטי לעניין מיגון מפני רעש ועוד).

11. על רקע האמור, במסגרת תיקון מס' 34 לחוק רישוי עסקים, שנחקק בסוף שנת 2018,[4] תוקן החוק בהקשר זה ונקבעה בו חובתו של מבקש הרישיון או ההיתר להמציא לידי רשות הרישוי שתי חוות דעת מאת מורשי הנגישות האמורים באשר להתקיימות דרישות הנגישות, כאשר רשות הרישוי רשאית לתת למבקש רישיון או היתר על סמך חוות הדעת כאמור.

12. יחד עם זאת, על מנת להקל, במידת האפשר, על בעלי עסקים באופן אשר אינו פוגע בתכלית ההסדר, הוסמך שר המשפטים לקבוע (בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנ"ס של הכנסת) לגבי סוגי עסקים טעוני רישוי אחד מאלה: כי נדרשת רק חוות דעת אחת (של מורשה מתו"ס או מורשה שירות) או שניתן להסתפק בתצהיר של המבקש לגבי עמידתו בדרישות הנגישות; לגבי מבקשי רישיון המצויים במסלול "רישיון על יסוד תצהיר" לפי סעיף 6א3 לחוק, לגבי כלל דרישות הרישוי – כי הוראות הנגישות יוכחו באמצעות תצהיר, אלא אם שר המשפטים (בהסכמות הנ"ל) יקבע שנדרשת חוות דעת אחת או שתיים.

ב.  זיהוי הבעיה וסיבותיה

13. מטבע הדברים, החובה המוטלת על מבקש הרישיון או ההיתר לספק שתי חוות דעת של מורשי נגישות (מורשה נגישות מתו"ס לעניין הנגישות הפיזית, ומורשה נגישות השירות לעניין נגישות השירות) כרוכה בעלות כספית. זאת כאשר לגבי חלק ממבקשי הרישיון דרישות הנגישות פשוטות מספיק כדי שהמבקש יבדוק בעצמו את עמידתו בהן ומבקשים אחרים יכולים להסתמך על חוות דעת של מורשה נגישות אחד בלבד (מתו"ס או שירות לפי סוג העסק), כאשר המורשה האחד בודק את עמידת העסק במכלול דרישות הנגישות.

14. להערכתנו, על מנת לספק חוות דעת עבור עסק, נדרשות לכל הפחות 3 שעות עבודה של מורשה. עלות שעת עבודה של מורשה מוערכת במאות שקלים. יודגש כי העלות המוערכת היא של עבודת המורשה הנדרשת לצרכי הנפקת חוות הדעת בלבד. קרי: סקירה ראשונית של המצב בעסק, העברת מסמך המלצות לבעל העסק ובחינה חוזרת של העסק לאחר שבעל העסק ביצע את ההנגשה הנדרשת. ההערכה היא שלכל הפחות מוציא מבקש רישיון מאות שקלים על חוות דעת.

15. יצוין בהקשר זה כי עד לתיקון 34 לחוק, פעלו חלק ניכר מהרשויות הגדולות (שבהן מצויים מרבית העסקים טעוני הרישוי) באמצעות "טופס 202 – עסק קטן: בדיקת נגישות והצהרה על ביצוע הנגשה" אשר בעל העסק נתבקש על ידן למלא. בהתאם לזאת, בעלי עסקים ששטחם עד 100 מ"ר ובתי אוכל ששטח הישיבה בהם אינו עולה על 25 מ"ר חתמו על הצהרה שהעסק שלהם עומד בדרישות הנגישות, והרשות המקומית הייתה מסתמכת על כך לעת בדיקתה את עמידת העסק בדרישות. לאור תיקון 34 לחוק, עסקים אלה נדרשים, ככל עסק טעון רישוי אחר, לספק לרשות הרישוי שתי חוות דעת מטעמם אלא אם יקבע לגביהם אחרת במסגרת הצו.

16. להשלמת התמונה יצוין כי במסגרת תיקון החוק נקבעה גם חובתה של הרשות המקומית לספק את חוות הדעת של מורשי השירות לבעל עסק שיבקש זאת ובתמורה לאגרה. סכום האגרה ייקבע על ידי שר הפנים באישור הוועדה בכנסת.

17. השאלה שנמצאת לפתחו של שר המשפטים היא סיווג העסקים לכאלו שבהם דרישות הנגישות מצדיקות שתי חוות דעת, חוות דעת אחת או תצהיר בלבד.

18. מיפוי האינטרסים הרלבנטיים:

א.  הבטחת נגישות עבור אנשים עם מוגבלות – חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וההוראות הרלבנטיות בחוק רישוי עסקים נועדו להבטיח שעסק שמקבל רשיון מהרשויות יהיה פתוח באופן שוויוני לכלל האוכלוסיה ובכלל זה לאנשים עם מוגבלות.

ב.  הפחתת עלויות עבור בעלי עסקים – מקום שבו דרישות הנגישות אינן מורכבות, וניתן להסתפק בתצהיר או בחוות דעת אחת, אין הצדקה מקצועית להטיל על מבקשי הרשיון את הנטל הכלכלי הכרוך בהתקשרות עם בעל מקצוע לצורך הנפקת חוות הדעת. שעת עבודה של מורשה נגישות מוערכת במאות שקלים.

19. האיזון בין האינטרסים הוביל אותנו למסקנה שיש הצדקה לדרישת חוות דעת רק כאשר המומחיות של בעל המקצוע חיונית לבחינת דרישות הנגישות.

20. לפיכך הוחלט לבחון כל עסק "ציבורי" שמופיע בצו רישוי עסקים לפי קריטריון מהותי של מידת מורכבות ההנגשה. ככל שמדובר בעסק שדרישות הנגישות שלו הן כאלה שאדם מן הישוב יכול לבחון אותן בעצמו ולתקן את הדרוש תיקון – הרי שניתן להסתפק בתצהיר ואילו ככל שמידת המורכבות עולה ונדרשת מומחיות של איש מקצוע כך יש הצדקה להטלת העלות הכלכלית כדי להבטיח נגישות והגנה על בעל העסק.

21. יוער כי פרמטרים שונים כגון מספר העובדים או המחזור הכלכלי של העסק נמצאו כבלתי רלבנטיים לעניין הסיווג כיוון שהם כשלעצמם אינם משליכים על היכולת של בעל העסק לבדוק את דרישות הנגישות בעצמו (מיעוט עובדים או מחזור כספי נמוך לא מעידים על רמת/כמות ההתאמות הנדרשות) ומאחר שאלו פרמטרים בלתי יציבים. לעומת זאת, שטח העסק הוא פרמטר רלבנטי לעניין דרישות הנגישות (למשל, מעל מטרז' מסוים נדרש להתקין בית שימוש נגיש) וזהו פרמטר קבוע (גודל העסק הוא נתון יציב).

ג. סיכום ביניים: הצורך בשינוי הרגולציה

22. נמצא כי יש צורך לערוך סיווג של העסקים לפי מידת המורכבות של הוראות הנגישות. על מנת להבטיח שבמידת האפשר יידרשו מבעלי עסקים הדרישות המינימליות שמספיקות כדי להבטיח נגישות. סיווג זה, שיעשה בצו של שר המשפטים (בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה בכנסת) יחייב את רשויות הרישוי והן יחילו אותן על כלל העסקים בתחומן.

חלק ב – בחירת תוכן הרגולציה

23. לצורך מיון פריטי הרישוי לפי דרך הוכחת הנגישות (2 חוות דעת, חוות דעת אחת, תצהיר) הוגדרו הקריטריונים הבאים להכללת פריט רישוי בכל אחד מהסיווגים הבאים.

24. דרישה של שתי חוות דעת (מתו"ס ושירות): דרישה של שתי חוות דעת מבטיחה ברמת וודאות גבוהה שהעסק יקבל רישיון רק כאשר הוא עומד במכלול דרישות הנגישות. בכך, תובטח זכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות ושוויון. מצד שני, המשמעות של דרישת שתי חוות דעת היא הוצאה כספית של מאות שקלים ע"י מבקש הרישיון או ההיתר. הדרישה לשתי חוות דעת תהיה מוצדקת בהתקיים לפחות חלק מהפרמטרים הבאים:

· מורכבות תכנונית של תנועה בתוך שטח העסק;

· סוגים שונים של משתמשים בעסק – קהל רחב או מגוון;

· ריבוי פרטים מבניים שמחייבים מעורבות של אנשי מקצוע מתחומים שונים;

· השירות הניתן בעסק מחייב אינטרקציה מורכבת. היכולת של הלקוח להסתדר ללא עזרת נותן השירות היא נמוכה.

· השירות ניתן במיקומים שונים או במספר תחנות.

· מורכבות בדרישות הנגישות – גם נגישות מתו"ס וגם נגישות שירות.

25. דרישה של חוות דעת של מורשה מתו"ס בלבד: בהמשך למפורט לעיל, דרישה של חוות דעת אחת בלבד מבטיחה וודאות בינונית לגבי עמידה בדרישות הנגישות. בהתאם, היא מבטיחה וודאות בינונית בקשר לנגישות וגם להגנה על הבעלים מפני תביעות על הנגשה. עלות חוות דעת אחת היא מאות שקלים למבקש הרשיון. הדרישה לחוות דעת של מורשה מתו"ס בלבד תהיה מוצדקת בהתקיים הפרמטרים הבאים:

· סבירות גבוהה לכך שבעסק יש צורך להתמודד עם פני שטח מורכבים שאין לבעלים מומחיות מספקת להבין את דרישות הנגישות לגביהם (למשל כאשר יש בעסק בית שימוש או מלתחה לשימוש הציבור).

· בבית העסק מהסוג המדובר יש בדרך כלל חללים מסוגים שונים.

· דרישות הנגישות בתחום השירות פשוטות יחסית ויכולות לקבל מענה ממורשה מתו"ס.

26. דרישה לחוות דעת של מורשה שירות בלבד: בהמשך למפורט לעיל, דרישה של חוות דעת אחת בלבד מבטיחה וודאות בינונית לגבי עמידה בדרישות הנגישות. בהתאם, היא מבטיחה וודאות בינונית בקשר לנגישות וגם להגנה על הבעלים מפני תביעות על הנגשה. עלות חוות דעת אחת היא מאות שקלים למבקש הרשיון. הדרישה לחוות דעת של מורשה שירות בלבד תהיה מוצדקת בהתקיים הפרמטרים הבאים:

· דרישות הנגישות המבניות פשוטות

· השירות מורכב כמפורט לעיל בהקשר לדרישת שתי חוות דעת: שירות שמורכב ממספר תחנות, דורש אינטרקציה מורכבת, הלקוח לא יכול להסתדר בעצמו.

27. דרישה לתצהיר בלבד: כאשר מסתפקים בתצהיר שניתן ע"י מבקש הרישיון עוברת אליו מרבית האחריות לבדיקת הנגישות. בכך מאבדים את היכולת לערוך בקרה מקדמית על הנגישות בידי גורם חיצוני והוודאות לגבי הנגישות מופחתת. על רקע זה הפרמטרים בהם ניתן להסתפק בתצהיר:

· השירות שניתן במקום הוא פשוט/נוגע לקהל מצומצם וקבוע.

· השטח שבו הציבור מבקר הוא קטן יחסית;

· ההנגשה כוללת מספר מצומצם של רכיבי מתו"ס ומספר מצומצם של רכיבי שירות.

28. בהתאם לפרמטרים אלו, סווגו כל הפריטים המנויים בצו רישוי עסקים. מרכיב עיקרי בסיווג הינו ההצעה כי לגבי מרבית פריטי הרישוי החייבים בנגישות – אם שטחם העומד לשימוש הציבור הוא עד 50 מ"ר הם ידרשו בתצהיר בלבד. מעבר לכך נעשה הסיווג לפי סוג העסק כמפורט בנספח.

29. כאמור לעיל, סעיף 8ב(ד) לחוק רישוי עסקים קובע שעסקים שסווגו בצו רישוי עסקים כ"עסקים במסלול רישיון על יסוד תצהיר" תהיה ברירת המחדל הוכחת קיום הוראות הנגישות באמצעות תצהיר בלבד, אלא אם קבע שר המשפטים שנדרשת לגביהם חוות דעת או שתי חוות דעת. לגבי עסקים מסוג זה, ראו הערה בטבלה שבנספח א' המנמקת את הצורך בחוות הדעת.

30. אופן הסיווג והערכות כלכליות:

סה"כ עסקים טעוני רישוי שחייבים בהוכחת נגישות – 106,411 (מתוך כ 150,000). הצעת הסיווג מופיעה בנספח המצורף לדוח.

31. הנחת העבודה היא שאספקת חוות דעת של מורשה נגישות למבקש רישיון דורשת לפחות שלוש שעות עבודה, שעלותן מוערכת בסביבות 200 ש"ח לשעת עבודה. על פי בדיקה שעשינו מול בעלי עסקים, כאשר נדרשות תשומות מבעל העסק עצמו הרי שהן נדרשות לצורך פעולת ההנגשה עצמה ולא לצרכי חוות הדעת ועל כן אין מקום לשקלל עלויות אלה.

32. על פי המצב החוקי כיום, כלל מבקשי הרישיון (למעט עסקים שיקבעו כעסקים במסלול רישיון על יסוד תצהיר לגבי מכלול דרישות רישוי עסקים) שחייבים בנגישות נדרשים להוכיח את עמידתם באמצעות אספקת שתי חוות דעת. העלות המוערכת היא לפיכך כ 120  מלש"ח. הרגולציה המוצעת כעת תביא לחיסכון וודאי של 12 מלש"ח לפחות– 9,549 עסקים שיידרשו רק לתצהיר.

33. חיסכון פוטנציאלי – 80,161 עסקים שיידרשו לספק תצהיר, חוות דעת אחת בלבד או שתיים לפי גודלם – החיסכון עבורם ינוע בין 96 מלש"ח (אם כולם יהיו ב"תצהיר") ל-48 מלש"ח אם כולם יידרשו לחוות דעת אחת בלבד.

34. יוער כי כאמור לעיל, טרם תיקון 34 היתה הנחיה של חלק מרשויות הרישוי שעסקים מסוימים (שטח עד 100 מ"ר או בית אוכל עד 25 מ"ר) יגישו הצהרה בלבד. במובן זה, ההצעה לקבוע בצו זה כי עסקים ששטחם עד 50 מ"ר יגישו תצהיר בלבד תחת הגשת שתי חוות הדעת, דומה מנקודת מבטם של בעלי העסקים לאופן בו הם נבדקו גם ערב התיקון לחוק. אשר לעסקים ששטחם בין 50 ל-100 מ"ר, מוצע לקבוע כי אלה יידרשו לחוות דעת אחת בלבד (של מורשה שירות), אשר על פניו כרוכה בעלות גבוהה יותר מזו של הצהרה בלבד, אולם מקלה יותר מברירת המחדל הקבועה לגביהם כיום בחוק.

נספח – מתודולוגיה להכנת הדוח

· תיאור תהליך העבודה:

א.  הפצת קול קורא פתוח להתייחסות ארגונים של אנשים עם מוגבלות, לגורמים הרלבנטיים ברשויות המקומיות, מורשי נגישות, ובעלי עסקים;

ב.  בחינת תגובות הציבור;

ג.  עבודה מקצועית להגדרת פרמטרים רלבנטיים לסיווג העסקים;

ד.  איסוף תגובות מהסקטור העסקי: איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים;

ה.  שיח עם גורמי ממשלה: משרד הפנים והסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים;

ו.  הפצת טיוטה מתקדמת (כולל סיווג) לארגונים של בעלי עסקים ובחינת ההערות שהתקבלו.

נספח – טבלת סיווג עסקים