תקנות התכנון והבנייה (תכן הבנייה) (תברואה), התש"ף-2019 1

(1) לאפשר אספקה סדירה של מי שתייה בספיקות, בלחצים ובאיכות הנדרשת, לשימושים המתוכננים במגרש;

(2) לאפשר סילוק סדיר של שפכים במגרש למערכת ביוב של הרשות המקומית, תוך התאמה לשימושים המתוכננים במגרש;

(3) למזער היתכנות לזיהום מי שתייה;

(4) להתוות תכנון מערכת תברואה באופן שיבטיח שימוש בכמות המים המזערית הנדרשת להפעלתם, לניקוים ולאחזקתם, למניעת אובדן ובזבוז מים;

(5) למזער היתכנות למפגעים כתוצאה מפעילות מערכת תברואה או עקב התנגשות בין מערכות תברואה לבין מערכות אחרות, ובכלל זה מפגעי רעש, נזילות, מטרדי ריח, זיהום הסביבה, תחלואה כתוצאה מזיהום המים או מהתרבות מזיקי אדם, הן בתחום המגרש והן במערכת הביוב של הרשות המקומית שאליה מחובר המגרש;

(6) לאפשר אספקת מים חמים תוך מזעור ההיתכנות לבזבוז אנרגיה במערכת אספקת מים חמים.

(1) מערכת תברואה תתוכנן ותיבנה באופן שיבטיח את פעולתה התקינה;

(2) רכיבי מערכת התברואה יתוכננו, יקובעו ויאטמו כך שיצמצמו נזילות, וימוזערו, ככל האפשר, מטרדי ריח, טחב ועובש, ופגיעה באדם וסביבה כתוצאה מנזילות;

(3) סילוק שפכים ממערכת תברואה בתחום המגרש ייעשה באופן שימזער היתכנות לזיהום מים עיליים או תת–קרקעיים;

(4) ניקוז מי גשם ייעשה באופן שלא ייגרם נזק או כל מפגע לבניין סמוך או לסביבה;

(5) הרעש המרבי ממערכת תברואה יעמוד בדרישות תקן ישראלי, ת"י 1004, חלק 4.

(ב) מערכת אספקת מים במגרש תיבנה כך שתענה על דרישות אלה:

(1) אספקת מים במערכת אספקת המים תהיה בכמות ובלחץ המאפשרים את פעילותה התקינה והשקטה של המערכת בתנאי שימוש רגילים;

(2) מערכת אספקת מים, ובכלל זה מערך המכלים, המשאבות ומוצרי העזר של המערכת תהיה עמידה ללחץ, לטמפרטורה ולספיקות הנדרשים בתקנות אלה;

(3) קוטרי הצנרת במבנה יהיו לפי ת"י 1205 חלק 1;

(4) רכיבי מערכת אספקת מים לשתייה יהיו מופרדים מרכיבי מערכת הביוב ומרכיבי מערכת אספקת מים שאינם לשתייה;

(5) תתאפשר גישה אל מערכת אספקת מים לצורך תחזוקה שוטפת; במקומות שבהם לא ניתן לאפשר גישה לתחזוקה שוטפת, יתוכננו רכיבי המערכת באופן שקַיימוּת הרכיב שאליו אין נגישות תהיה כקַיימוּת רכיב המבנה שבו מותקן רכיב המערכת;

(6) רכיב החימום במערכת אספקת מים חמים יבוסס, ככל האפשר, על מקורות אנרגיה חסכוניים ובכלל זה שמש, משאבות חום וכיוצא באלה; הצנרת ורכיביה יתוכננו לספיקה ולשימור אנרגיה מיטביים;

(7) מערכת אספקת מים חמים תאפשר יכולת השמדת חיידקים מצד אחד והתאמת טמפרטורה למניעת כוויות מצד שני, תוך התאמת טמפרטורת המים לסוגי האוכלוסייה המיועדת להשתמש במערכת.

(ג) מערכת ביוב תיבנה כך שתענה על דרישות אלה:

(1) מערכת ביוב, ובכלל זה הנקזים, תתוכנן ותיבנה באופן שימזער את היתכנות סתימתה או גלישתה ואת האפשרות להצטברות זוהמה או משקעים בתוכה;

(2) רכיבי מערכת ביוב יותאמו לסוגי השפכים, לספיקות הנדרשות ולמיקומם במגרש;

(3) רכיבי מערכת ביוב יתוכננו באופן שיאפשר נגישות לצורך תחזוקה שוטפת של המערכת, ובכלל זה ייבנו בה פתחי בקרה לפתיחת סתימות.

(1) מערכת אספקת מים;

(2) מערכת שפכים בתחום המגרש;

(3) מערכות ניקוז מי גשם וניקוז מערכות המיזוג.

(ב) תקנות אלה יחולו על כל סוגי המבנים שבהם נדרשת התקנת קבועה, אלא אם כן נקבע אחרת.

(1) המים המסופקים באמצעותה הם מי שתייה;

(2) המערכת תוכננה כך שלא יחולו שינויים לרעה באיכות המים המסופקים למגרש או לנכס, לפי העניין;

(3) לא מתקיים במערכת תנאי מהתנאים שבתקנה 8.

(ב) מערכת אספקת מי שתייה על מכלול מרכיביה, ובכלל זה האבזרים, הקבועות, הצינורות, החומרים, הברזים, השסתומים, הציפויים וההכנה לציפויים, תתוכנן ותותקן לפי ת"י 1205; אבזרי מי השתייה יעמדו בדרישות ת"י 5452.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), במבנים המשמשים לאחסון או במבנים טכניים, לא תותקן מערכת אספקת מי שתייה אם מתקיים בהם אחד לפחות מן התנאים האלה:

(1) בתחום המגרש של מבנים אלה נמצאים מבנים שלגביהם קיימת חובת התקנת מערכת לאספקת מי שתייה;

(2) במבנים לא שוהים בני אדם דרך קבע ואין אליהם גישה לציבור הרחב.

(1) כל צנרת מערכת אספקת המים, חלקיה ומכשיריה, ובכלל זה כל המוצאים לספיקת המים מצינורות, אבזרים, ברזים, זרנוקים גמישים, צינורות איוור, צינורות גלישה, מז"חים וציוד דומה, לא יתוכננו ולא יותקנו במצב המאפשר את טיבועם בתוך נוזל, למעט אבזרים המשמשים את מאגר מי השתייה עצמו, או טיבועם בחומרים מזהמים או בכל מקום או חומר אחר העלול לגרום לזיהום מי שתייה;

(2) בתוך מכלי מי שתייה לסוגיהם לא יעברו צינורות או חלקי מערכת אספקת מים שאינם מי שתייה; כמו כן, תובטח מניעת חדירת מים שאינם מי שתייה אל תוך המכלים;

(3) צינורות ואבזרים לאספקת מי שתייה המותקנים בקרקע, בחומר מילוי או במקום סמוי אחר יהיו עמידים בפני השפעות חומרי הכיסוי או המילוי או יוגנו מפניהן.

(1) המערכת מכילה צנרת, אבזרים או מכשירים האסורים לשימוש למי שתייה בניגוד לקבוע בתקנה 5;

(2) המערכת אינה עומדת בתנאים המפורטים בתקנה 6 לגבי מערכות מי שתייה;

(3) במערכת מוזרמים, בשימוש אקראי, מים או חומרים שאינם מי שתייה;

(4) המים במערכת ובמכלי המים אינם עומדים בתחלופה הנדרשת כאמור בתקנה 30.

(ב) צנרת מערכת לאספקת מים שאינם ראויים לשתייה, על אבזריה, תותקן תוך נקיטת אמצעים שיש בהם כדי למנוע שימוש במערכת למטרות שתייה, ולכל הפחות אמצעים אלה:

(1) בנקודת המוצא של המערכת יותקן שילוט קבע המפרט את סוג הזורם, והמזהיר כי המים אינם מי שתייה לפי תקן ישראלי ת"י 3864;

(2) צבע צנרת מערכת אספקת מים שאינם ראויים לשתייה יהיה בגוונים שונים מגוני צנרת אספקת מי השתייה - לפי תקן ישראלי ת"י 659.

(1) כיורי מטבח;

(2) כיורי רחצה, למעט כיור בשירותי אורחים;

(3) מקלחות;

(4) אמבטיות.

(ב) בבניין שאינו בניין מגורים תותקן מערכת אספקת מים חמים במקלחות, למעט בחופי רחצה.

(ג) בבניינים שלהלן תותקן מערכת אספקת מים חמים בכיורי רחצה:

(1) מעון יום לפעוטות;

(2) מוסד חינוך;

(3) בניין המשמש למלונאות;

(4) בניין המשמש את הציבור למטרות פנאי ובכלל זה אולם למופעים, אירועים וכנסים - לצוות בלבד;

(5) מבנה המשמש להסעדה;

(6) תעשייה;

(7) פנימייה;

(8) בניין לאוכלוסייה רגישה;

(9) בניין המשמש למסחר;

(10) בניין המשמש לספורט;

(11) בריכת שחייה.

(ב) במערכת אספקת מים חמים שאינה דירתית -

(1) נוסף על האמור בתקנת משנה (א) יינקטו אמצעים המאפשרים את העלאת הטמפרטורה ל–80 מעלות צלזיוס באוגר בעת הטיפול במערכת אספקת המים החמים;

(2) טמפרטורת המים החמים במערכת סחרור מים חמים, לא תפחת מ–55 מעלות צלזיוס בחזרה לאוגר.

(ג) בבניין לאוכלוסייה רגישה, טמפרטורת המים החמים במוצא הקבועה לא תעלה על 45 מעלות צלזיוס.

(ד) תתאפשר סטייה של 5% מעל או מתחת לטמפרטורה שנקבעה בתקנה זו.

(1) מערכת סולרית לפי ת"י 579;

(2) מחממי מים הכוללים אוגר למים חמים, המבוססים על אחד או יותר מאמצעי החימום האלה:

(א) גז פחממני מעובה או גז טבעי;

(ב) חשמל;

(ג) משאבות חום לפי ת"י 6226 ות"י 16147;

(ד) אמצעי חימום אחרים, ובלבד שהמים המסופקים באמצעותם עומדים בתקנים הקיימים בעניינם;

(3) מחממי מים מיידיים, שאינם כוללים אוגר למים חמים, המחוממים באחד או יותר מאמצעי החימום האלה:

(א) גז פחמימני מעובה או גז טבעי;

(ב) חשמל;

(ג) אמצעי חימום אחרים, ובלבד שהמים המסופקים באמצעותם עומדים בתקנים הקיימים בעניינם.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), בבניין מגורים יותקנו מערכות כאמור בתקנה 24.

(ב) ספיקת מים בו–זמנית לכל מבנה, לפי סוגו, לא תפחת מהנדרש בת"י 1205 חלק 1.

(ב) בכל בניין שבו הותקנה מערכת כיבוי אש המוזנת ישירות ממערכת אספקת המים של הרשות המקומית, יותקן מד מים ראשי באחת מהדרכים האלה:

(1) מד מים ראשי אחד, המתאים להעברת הספיקות המתוכננות לצורכי כיבוי אש;

(2) שני מדי מים נפרדים, האחד לצינור אספקת המים והשני לצינור כיבוי האש, ובתנאי שמערכת המים ומערכת כיבוי האש מופרדות זו מזו.

(1) לפני מד המים ולאחריו - לפי ת"י 63 חלק 2;

(2) במבוא לקו אספקת מי השתייה לנכס;

(3) לכל דירת מגורים, במרחק סביר מדלת הכניסה במקום נגיש לצורך תחזוקה ותפעול;

(4) בכניסה וביציאה של כל מכל המשמש את מערכת המים, ובכלל זה מכל אגירה, מכל לחץ וכיוצא באלה;

(5) במערכות האלה:

(א) במבוא למערכת המשמשת לטיפול במים;

(ב) במבוא לרכיב חימום המים במערכת אספקת מים חמים;

(ג) במבוא למערכת לאספקת מים שאינם ראויים לשתייה, ובכלל זה מערכת מיזוג אוויר, בריכת שחייה, מערכת הסקה וכיוצא באלה;

(ד) לפני מז"ח ואחריו.

(1) מכל הדחה דו-כמותי כמפורט בת"י 851 או בת"י 1385;

(2) וסת או מגביל ספיקה יותקן במוצא הברזים, בקבועות האלה:

(א) כיורי רחצה;

(ב) כיורי מטבח;

(ג) מקלחות.

(3) בבניין שאינו משמש למגורים, ששטחו הכולל עולה על 1,000 מטרים רבועים, תותקן מערכת התרעה למזעור נזילות מים.

(ב) מערכת סחרור מים חמים תהיה אחת מאלה:

(1) מערכת סחרור השומרת על טמפרטורת המים במערכת באופן רציף;

(2) מערכת סחרור בדירת מגורים שמפעיל הצרכן קודם לפתיחת הברז, שתופסק באופן עצמאי לאחר גמר מחזור סחרור אחד.

(ג) אורכו המרבי של צינור המים, בין ההתחברות למערכת סחרור המים החמים ובין הקבועה בבניין מגורים, לא יעלה על 15 מטרים.

(ב) אם קיימת מערכת משאבות להגברת לחץ במערכת אספקת מים שאינם ראויים לשתייה, תוגן מערכת מי השתייה מפני אפשרות של מים חוזרים ממערכת המים שאינם ראויים לשתייה באמצעות מז"ח.

(ג) אם לא קיימת מערכת משאבות להגברת לחץ במערכת אספקת מים שאינם ראויים לשתייה - תוגן מערכת מי השתייה מפני אפשרות של מים חוזרים ממערכת המים שאינם ראויים לשתייה, באמצעות אל-חוזר כפול.

(ד) הוחדרו חומרים כימיים למערכת מים שאינם ראויים לשתייה, תוגן מערכת אספקת מי השתייה מפני אפשרות של מים חוזרים באמצעות מז"ח.

(ה) במקרים שבהם קיימת חובת התקנת מז"ח לפי תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימת מים חוזרת) יתקין מתקין מוסמך כהגדרתו בתקנות האמורות או ספק מים, לפי העניין, את המז"ח לפי פרק זה.

(ו) אם לא ניתן להגן מפני אפשרות זרימה חוזרת, ובכלל זה במערכות כיבוי אש בלחץ העולה על 12 בר, תהיה הפרדה מוחלטת בין מערכות אספקת מים שאינם ראויים לשתייה לבין מערכת אספקת מי השתייה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), במקום שבו אין אפשרות ליצור מרווח אוויר מזערי, יהיה מוצא מי השתייה מצויד באבזר למניעת זרימה חוזרת שהגישה אליו נוחה, לפי תקנות בריאות העם (התקנת מכשיר מונע זרימה חוזרת) ות"י 1205 חלק 1.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), תותר התקנת צנרת של דירת מגורים בתחומי מרפסת שירות, חצר או אזור שירות של דירת מגורים אחרת, אם ייעודה הוא אחד מאלה:

(1) אספקת מים דירתית ראשית ממד המים בבניין שאינו בניין גבוה או בניין רב–קומות, ובלבד שהצנרת גלויה או מוסתרת ברכיב פריק;

(2) צנרת המיועדת למערכת סולרית משותפת, ובלבד שהצנרת גלויה או מוסתרת ברכיב פריק;

(3) צנרת סחרור של מערכת סולרית פרטית מאולצת, ובלבד שהצנרת מותקנת בתוך שרוול המאפשר את שליפתה בלא כניסה לתחום יחידת המשנה שבה היא מותקנת;

(4) צנרת המיועדת למערכת סולרית משותפת - תותר התקנתה ברצפה ובקירות מרפסת של הקומות העליונות, אל הקולטים על הגג, בתנאי שהצנרת תהיה מטיפוס צנרת שחילה וניתנת לשליפה לצורכי תחזוקה בלא פגיעה בריצוף המרפסת או בפגיעה מזערית בריצוף;

(5) כל צנרת מים המותקנת בתוך פיר בתחום הבניין, ובלבד שיהיה ניתן לטפל בצנרת זו, בלא כניסה לדירת המגורים.

(ג) נבנה קיר כפול דופן בין שתי דירות מגורים, יותר מעבר צנרת בקיר, ובלבד שצנרת כל דירת מגורים הותקנה בדופן הקיר הצמוד לדירה זו, וכן נעשו סידורים למניעת מפגעים אקוסטיים הנובעים מזרימת מים בצנרת ובברזייה כנדרש בתקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ן-1990.

(ד) בבניין שאינו מיועד למגורים, תותר התקנת צנרת מים בתחום יחידת משנה בבניין, לצורך אספקת מים ליחידת משנה אחרת, ובלבד שצנרת זו תותקן בתוך שרוול ותתאפשר החלפת הצנרת בלא כניסה לתחום יחידת המשנה.

(ה) במוסד חינוך לא תותקן צנרת מים בקיר משותף לשירותים ולכיתת לימוד.

(1) מערכת לאספקת מים חמים לכל דירות המגורים בבניין מבין המערכות המפורטות להלן או שילוב של מערכות אלה:

(א) מערכת סולרית לפי ת"י 579;

(ב) משאבות חום לפי ת"י 6226 ות"י 16147;

(ג) כל מערכת אחרת המספקת לפחות 1,897,500 קילו קלוריות לשנה לכל דירת מגורים, באמצעות צריכה מרבית שוות ערך ל-880 קילו וואט שעה; מסמכים המפרטים את נתוני המערכת ועמידתה בתנאים האמורים יצורפו לנספח התברואה במסגרת הבקשה להיתר הבנייה;

(2) מערכת אחת או יותר בעלת יכולת הפקת אנרגיה לשימוש הבניין מאנרגיית שמש, אנרגיית רוח או חום שיורי, לפי הוראות אלה:

(א) בבניין שאינו רב–קומות - בהיקף של לפחות 1,897,500 קילו קלוריות לשנה או 2,206 קילו וואט שעה לשנה לכל דירת מגורים;

(ב) בבניין רב–קומות - בהיקף של לפחות 66,000,000 קילו קלוריות בשנה או 76,744 קילו וואט שעה בשנה;

(ג) מסמכים המפרטים את נתוני מערכת ועמידתה בתנאים האמורים יצורפו לנספח התברואה במסגרת הבקשה להיתר הבנייה;

(3) ניתן להתקין בבניין מגורים מערכת אחת העונה על התנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(2);

(4) למערכת סולרית תותקן מערכת גיבוי לחימום מים לפי תקנה 12.

(1) צינורות המים, העוברים בפירים הראשיים בבניין, לא יבואו במגע ישיר עם שלד הבניין;

(2) צנרת אספקת המים בקירות, למעט בקירות חדרי שירותים, לא תבוא במגע ישיר עם הקירות; לצורך כך, תותקן סביב הצנרת עטיפה מסוג בידוד אקוסטי או שרוול מבודד.

(1) במפעלים חיוניים - לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967;

(2) לצורך הבטחת אספקת מים לבניין רב–קומות;

(3) לצורך הבטחת אספקת מים למערכות כיבוי האש בבניין - לפי הדרישות שפורטו בנספחי התכן.

(1) בבניין מגורים, אחת מהאפשרויות האלה:

(א) לכל דירת מגורים יותקן מכל לחץ לאגירת מים חמים משלה בנפח מזערי כמפורט להלן:

(1) לדירת מגורים בת חדר אחד - 60 ליטרים לפחות;

(2) לדירת מגורים בת שלושה חדרים לכל היותר - 120 ליטרים לפחות;

(3) לדירת מגורים בת ארבעה חדרים ומעלה - 150 ליטרים לפחות;

(ב) מכל לחץ לאגירת מים חמים משותף לכל דירות המגורים, בנפח המסוגל לספק את הספיקות הבו-זמניות (סימולטניות) הנדרשות לכלל דירות המגורים.

(2) בבניין שאינו בניין מגורים, אחת מהאפשרויות האלה או צירוף שלהן:

(א) לכל יחידה נפרדת של הבניין, ובכלל זה חנות, משרד וכיוצא באלה - מכל לחץ לאגירת מים חמים משלה;

(ב) מכל לחץ לאגירת מים חמים משותף לכל הבניין, בנפח המסוגל לספק את הספיקות הבו-זמניות הנדרשות לכלל הבניין;

(3) מכלי הלחץ לאגירת המים החמים יותקנו לפי ת"י 69, ת"י 579 ות"י 4295.

(ב) נפחו של מכל אגירת מים ליניקה לא יפחת מהנפח המתקבל לפי הנוסחה הקבועה בפרק ב', תת-פרק שכותרתו "אגירת מים לצורכי אספקתם" בת"י 1205, חלק 1.

(ג) על אף האמור בתקנה זו, בבניין שבו מותקנת מערכת משאבות להגברת לחץ לשתי דירות מגורים לכל היותר, ניתן לחבר את מערכת משאבות הגברת הלחץ ישירות למערכת אספקת המים של הרשות המקומית, בלא מכל אגירה, ובלבד שהספק מערכת המשאבות להגברת הלחץ לא יעלה על 2.0 מטרים מעוקבים לשעה.

(1) כל נפח המכל יוחלף במים טריים כל 72 שעות לפחות;

(2) תחלופת מים תהיה רק באמצעות שימוש בהם, בלא בזבוז;

(3) אם נפח מכל המים, המשמש בחלקו למי שתייה, לא מאפשר תחלופת מים טריים כאמור בפסקאות (1) ו–(2), יופרדו מי השתייה למכל נפרד;

(4) בוצעו במים פעולות הכלרה וסינון לפי תקנות איכות תברואית, לא תחול על המכל פסקה (1);

(5) פסקה (1) לא תחול על מכלים המשמשים לכיבוי אש, ובלבד שתובטח הפרדה מוחלטת בינם ובין מכלי מי השתייה, ויובטח שלא ייעשה בהם שימוש לצורך מי שתייה.

(ב) במכל שנפחו הכולל עולה על 200 מטרים מעוקבים יחולו הדרישות המפורטות להלן:

(1) המכל יחולק לשני מכלי משנה לפחות שעל כל אחד מהם יחולו דרישות תקנה זו ותקנה 31;

(2) מערכות הצנרת יאפשרו הפעלת כל מכל משנה בנפרד, לצורך פעולות אחזקה.

(ב) בקיר, רצפה או תקרה של מכל המים לא יעברו צנרת או נקזים מכל סוג שהוא, למעט צנרת ונקזים הקשורים למכל המים עצמו.

(ג) מכל המים וחדר המשאבות הצמוד לו יהיו במבנה המונע גישה לא מבוקרת.

(ד) מכל המים יוגן מפני חדירת מי שפכים או מפני חדירת מים שאינם מי שתייה.

(ב) על מערכת מילוי המכל יחולו הוראות אלה:

(1) המערכת תובטח מפני זרימה חוזרת לפי תקנה 20;

(2) המערכת תובטח מפני גלישת מים מהמכל, באמצעות שסתומי בריכה אוטומטיים; לכל מכל אגירת מים יותקן צינור גלישת מים למקרה של תקלה בשסתומי הבריכה; שטח חתך צינור הגלישה יהיה כפול משטח חתך צינור המילוי לפחות.

(ג) לכל מכל אגירת מים יינקטו אמצעים לריקון המכל בנקודה הנמוכה ביותר במכל.

(ד) במכל המשמש הן לצורכי אספקת מים לצריכה והן לצורכי כיבוי אש תבטיח היניקה מן המכל לצריכה תחלופת מים מתחתית המכל, לפי הוראות ת"י 1205.

(ה) ביניקה ממכל לצורכי כיבוי אש יותקן אבזר למניעת מערבולת כאמור בת"י 1596.

(ו) בחדר הטכני הגובל במכל לאגירת מים, שבו ממוקמים צינורות ושסתומי המכל,

מוצאי צינורות הגלישה וההורקה או מערכות משאבות להגברת הלחץ, תותקן מערכת ניקוז למניעת הצפה.

(1) במערכת אספקת מי שתייה, כשלחץ מערכת אספקת המים של הרשות המקומית או לחץ מכל אגירת המים על גג הבניין, אין בו די כדי לספק לחץ מים לכל הקבועות בבניין לפי דרישות הטבלה בתקנה 13;

(2) בברזי וגלגלוני כיבוי אש, כשלחץ מערכת אספקת המים של הרשות המקומית או לחץ מכל המים על גג הבניין, אין בו די כדי לספק לחץ מים לכל ברזי וגלגלוני הכיבוי בבניין לפי דרישות הטבלה בתקנה 13;

(3) במערכות כיבוי אש באמצעות מתזים, כשלחץ מערכת אספקת המים של הרשות המקומית או לחץ מכל המים על גג הבניין, אינו עומד בדרישות ת"י 1596 לאספקת מים למערכות כיבוי האש באמצעות מתזים.

(ב) מערכת הנקזים תאפשר זרימת אוויר חיצוני אל הצנרת, למטרת הגנה על חתמי המחסומים מפני גישות ולחץ נגדי בתנאי שימוש רגיל, כנדרש בת"י 1205, חלק 2.

(ג) לא יחוברו נקזי קבועות או סעיפי קבועות לנקז בקטעים שבהם צפוי מצב של על-לחץ או תת-לחץ בתוך הנקז, כנדרש בת"י 1205, חלק 2.

(1) הצנרת שתועבר תהיה אנכית בלבד או בסטייה של לכל היותר 45 מעלות מהאנך;

(2) ימוזערו מטרדי רעש (אקוסטיים) לפי ת"י 1004, חלק 4.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשות הבריאות רשאית לאשר התקנת צנרת נקזים אופקית כאמור, הכוללת מערכת הגנה שבמקרה של נזילה תמנע טפטוף לחללים הרגישים.

(ב) מערכת נקזים שאינה עומדת בתקנת משנה (א), תתאפשר החלפתה או טיפול בה, באופן שלא יחייב פירוק או פגיעה בשלד של הבניין.

(ב) תותקן מערכת גלישת מי חירום למניעת נזק לבניין ולמערכות הבניין, במקרה של סתימת נקז מי גשם.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), שיפועים קטנים מהשיפועים המפורטים בת"י 1205 מותרים, ובלבד שהמערכת תתפקד בלא תקלות גם בשיפועים אלה, באמצעות מערכת שטיפה קבועה.

(1) מפלס מכסה תא הבקרה שאליו מחובר הנקז נמוך ב–20 סנטימטרים לפחות ממפלס רצפת החדר הנמוך ביותר שקבועותיו מחוברות לנקז;

(2) מפלס תחתית הנקז גבוה ממפלס תחתית תא הבקרה שאליו הוא מתחבר בהפרש המאפשר את השיפועים המפורטים בתקנה 41.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לחבר את ניקוז הבניין לתא בקרה שמכסהו נמוך ב–5 סנטימטרים בלבד ממפלס רצפת החדר (להלן בתקנת משנה זו - תא הבקרה הראשון) בהתקיים תנאים אלה:

(1) תא הבקרה משמש רק את הקבועות בקומת הקרקע או חדר אשפה;

(2) מכסה תא הבקרה, שאליו מתחברות קבועות נוספות בבניין, והנמצא במורד המערכת, נמוך ב–15 סנטימטרים לפחות ממכסה תא הבקרה הראשון.

(ג) לא מולאו התנאים המפורטים בתקנת משנה (א), יחובר נקז הבניין לתא הבקרה באמצעות מיתקן שאיבת שפכים כמפורט בפרק ח'.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לחבר לנקז משותף -

(1) חיבור בין נקזי צואין ודלוחין;

(2) חיבור בין נקזי מי גשם ונקזי מסתורי כביסה;

(3) חיבור בין נקזי מרפסות ונקזי מסתורי כביסה;

(4) חיבור בין נקזי מרפסות ונקזי מי גשם;

(5) חיבור בין נקזי מזגנים ונקזי שפכים.

(1) לפי האמור בתקנה 44 - דרך מחסום ריח פעיל;

(2) שפיכה חופשית לאזור גינון בתחום המגרש;

(3) שפיכה לבור חלחול סמוך למוצא הצנרת מהבניין;

(4) שפיכה למאגר מים שישמש לצורכי השקיה.

(ב) ביציאה מהבניין אל חצר המגרש יסולקו מי ניקוז המרפסות אל מערכת ניקוז מי הגשם של הבניין.

(ג) למרות האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), ניתן לנקז מי מרפסות אל מערכת הביוב, כל עוד השטח הכולל של המרפסות שמנוקז אל מערכת הביוב אינו עולה על 40 מטרים רבועים.

(ד) מערכת ניקוז מי מרפסות מקורות, שתחובר בקצה אל מערכת הביוב, תחובר אחרי מחסום ריח מרכזי.

(ב) סילוק מי הגשם ייעשה לפי ת"י 1205, חלק 2.

(ג) כל שטחי גגות הבניין ינוקזו באמצעות נקזי מי גשם; גגות משופעים יחוברו לנקזי מי הגשם באמצעות מזחילות.

(ד) על אף האמור, בתקנת משנה (ג) ניתן לנקז גג משופע בשטח שהיטלו אינו עולה על 40 מטרים רבועים באמצעות שפיכה חופשית.

(ה) על אף האמור בתקנת משנה (ג), ניתן לנקז מי גשם מגג מבנים יבילים ארעיים ששטח הגג המוטל שלהם אינו עולה על 80 מטרים רבועים, באמצעות שפיכה חופשית.

(ו) מוצא הנקז של מי הגשם מהבניין ייעשה בשפיכה חופשית לאזורי גינון משותף בתחום המגרש או בשפיכה חופשית לאזורי ריצוף מחלחלים בתחום המגרש או למערכת תיעול בתחום המגרש המובילה לקרקע מחלחלת; שפיכה חופשית תיעשה בגובה שלא יעלה על 30 סנטימטרים ממפלס השטח שאליו היא נשפכת.

(ז) מי הגשם יופנו למערכת חלחול בתחום המגרש, ובלבד שהקרקע היא קרקע מחלחלת, ולא תיפגע יציבות הבניין; עודפי מים שלא חולחלו יועברו למערכת התיעול של הרשות המקומית.

(ח) במגרש שבו אין דרך להחדיר את מי הגשם לקרקע מחלחלת, לפי חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו-1955, או לפי תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתייה), התשנ"ה-1995, או לפי דין וחשבון (דוח) של מהנדס ביסוס, או לפי תכנית האוסרת חלחול, יסולקו המים למערכת ניקוז מי גשם או תיעול, באופן שלא ייגרם כל נזק או מפגע לבניין או לסביבה.

(ט) מוצא מי הגשם מתחום המגרש אל שטח הרשות המקומית ייעשה בשפיכה חופשית אל המדרכה והכביש או בצנרת תת–קרקעית היוצאת דרך אבן השפה של המדרכה אל הכביש באופן שלא תיגרם הפרעה לציבור, או בצנרת תת–קרקעית למערכת התיעול של הרשות המקומית.

(ב) מי גשם הזורמים אל חניון מקורה דרך כבש הכניסה או דרך פתחים בתקרת החניון יסולקו אל מערכת ניקוז מי הגשם של המגרש לפי תקנה 47.

(ג) בחניון מקורה בבניין מגורים, יותר ניקוז שטח הכבש החשוף לגשם למערכת הביוב של הבניין, ובלבד שאינו קולט מי גשם משטחים נוספים.

(ד) מי שטיפת רצפת החניון המקורה יסולקו אל ביב הבניין.

(ב) איוור נקזים ייעשה באחת מהשיטות המופיעות בת"י 1205, חלק 2.

(ב) מערכת הפיקוד העצמאית תפעיל את המשאבות לפי מפלס המים בבור.

(ג) הנפח המזערי לקליטת הנוזלים בבור השאיבה של שפכים סניטריים ומי גשם יאפשר המתנה של 10 דקות לפחות בין הדממת המשאבה להפעלתה מחדש.

(ד) לא ימוקם מיתקן שאיבת שפכים במפלס גבוה ממפלס שבו שוהים בני אדם, או בצמוד לבריכות אגירה למי שתייה או לאכסון תרופות, קוסמטיקה או מזון.

(ה) מיתקן שאיבת שפכים ימוקם באופן שאם תהיה גלישה, תמוזער האפשרות להצפה במקומות המפורטים בתקנת משנה (ד).

(ב) אוור בור שאיבה יוארך בנפרד אל אוויר החוץ באמצעות צינור איוור עם סיים נפרד, או יחובר למערכת האיוור או לנקז ביוב בחיבור איוור הפוך כמפורט בת"י 1205.

(ג) אין חובה לאוור מיתקן שאיבה המותקן מאחורי קבועה אחת ומשמש רק אותה.

(ב) במיתקן שאיבת שפכים המיועד לספיקה העולה על 1,000 ליטרים ליממה, יותקנו שתי משאבות לפחות.

(ג) במיתקן שאיבת שפכים המשמש את עסקי המזון, ייצור תרופות וקוסמטיקה, יותקנו שתי משאבות לפחות.

(ד) הותקנו במיתקן לשאיבת שפכים משאבות הטבולות בנוזל, יהיו המשאבות ניתנות להוצאה מבור השאיבה באופן שייתר את הכניסה לתוכו.

(ה) לא תתאפשר זרימת ביוב חוזרת אל מיתקן השאיבה, באחד או יותר מן האמצעים האלה:

(1) בצינור הסניקה של כל משאבה יותקן שסתום אל–חזור המותאם למערכות ביוב;

(2) צינור הסניקה יותקן במפלס הגבוה ב–50 סנטימטרים לפחות ממפלס מכסה תא הבקרה שאליו הוא מחובר;

(3) על צינור הסניקה יותקן שסתום אוויר דו–כיווני.

(ו) בבניינים שבהם קיימת אספקת מתח חלופית ובכלל זה גנרטור חירום, יחובר מיתקן שאיבת שפכים למערכת אספקת המתח החלופית.

האלה:

(1) חיבור ישיר לתא הבקרה של הבניין;

(2) חיבור לתא הבקרה של הבניין באמצעות תא בקרה ביניים, לשם ויסות הזרימה;

(3) חיבור לנקז הבניין באמצעות הסתעפות אנכית נפרדת ומאוורת.

(1) התראת תקלה במשאבה;

(2) התראה על הפסקת זרם החשמל ללוח המשאבות;

(3) התראת גלישה.

(ב) ההתראה תיעשה באמצעות מנורות התראה, פעמון, התראה טלפונית או אמצעי זיהוי אחר, באופן שהמשתמש הסביר יזהה את ההתראה.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מתכנן מערכת התברואה רשאי לאשר מעבר צנרת ביוב בין מגרשים, בהתקיים אחד מן התנאים האלה:

(1) המגרשים מתחברים אל תא הבקרה של מערכת הביוב של הרשות המקומית, ותא בקרה זה נמצא בתחום מגרש אחד, בסמוך לגבול בין המגרשים;

(2) אין בשטח הציבורי הסמוך לגבול המגרש מערכת ביוב של הרשות המקומית;

(3) קיימת מערכת ביוב של הרשות המקומית בשטח הציבורי הגובל עם המגרש, אך התנאים הטופוגרפיים לא מאפשרים חיבור בזרימת כובד (גרביטציונית) למערכת זו;

(4) קיים רק חיבור ציבורי אחד למגרש המיועד לחבר את כל יחידות המשנה של המגרש.

(ג) קו הביוב בתקנת משנה זו יעבור במרווח בין קו הבניין לקו המגרש צמוד ככל האפשר לגבול המגרש.

(ד) צנרת ביוב שהונחה לפי תקנה זו לא תכלול, ככל האפשר, תא בקרה של מגרש אחד בתחום של המגרש האחר.

(ב) המרחק המזערי בין ביב הבניין לבין צינורות אחרים יהיה לפי ת"י 1205.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), ניתן לחבר את נקזי הבניין אל ביב הבניין בלא תאי בקרה, בתנאי שהחיבורים יעמדו בדרישות ת"י 1205, חלק 4.

(ב) איטום בורות החלחול ובורות הרקב ייעשה בהנחייתו של מהנדס ביסוס באופן שלא תיווצר בעתיד סכנה בטיחותית.

(ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), לבקשת מבקש ההיתר, מותר לפעול לפי תקנות אלה מיום פרסומן.