תוכן עניינים
ב. מטרת החוק המוצע, הצורך בו, עיקרי הוראותיו והשפעתו על הדין הקיים
ג. להלן נוסח תזכיר החוק המוצע ודברי הסבר
תזכיר חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2019
1. תיקון סעיף 1
חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 5), התש"ף-2019
חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (ס"ח התשע"א, עמ' 732) (להלן - החוק) קובע, בסעיף 1, את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים. קביעת סמכות זו במפורש כאחת מסמכויותיה של רשות מקומית, נועדה לעגן למען הסר ספק, את הבסיס החוקי להסדרי שמירה שונים הנעשים בידי רשויות מקומיות ולאפשר לרשויות מקומיות לפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי. יובהר כי סמכויות אלה לא נועדו להחליף את סמכויות המשטרה, אלא להתקיים לצדן במסגרת הדין.
עוד קובע הסעיף האמור, כי בחוק עזר הקובע הסדרים בעניינים האמורים, לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על הסכום שקבע שר הפנים (להלן - הסכום המרבי).
לצד האמור, נקבעה בסעיף 2 לחוק הוראת מעבר שלפיה אם נקבעו אגרה או היטל בעד שירותי שמירה או אבטחה, בחוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של החוק, כלומר לפני יום כ"ט באדר ב' התשע"א (4 באפריל 2011), תהיה רשות מקומית רשאית לגבות, בכפוף להוראות חוק העזר, את האגרה או ההיטל בעד התקופה שמיום תחילת החוק עד המועד שנקבע בהוראת המעבר (להלן - התקופה שבהוראת המעבר), אף אם גובה האגרה או ההיטל שנקבעו לפי חוק העזר עולה על הסכום המרבי שקבע שר הפנים.
סעיף 1 לחוק נקבע כהוראת שעה שתוקפה עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011). במסגרת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ב-2011 (ס"ח התשע"ב, עמ' 94), הוארך תוקף הוראת השעה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013). כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013).
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2013 (ס"ח התשע"ד, עמ' 54), הוארך תוקף הוראת השעה פעם נוספת עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015). כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015).
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015 (ס"ח התשע"ו, עמ' 323), תוקן סעיף 1 לחוק לשם הארכת תוקף הוראת השעה פעם נוספת עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) וכן נוסף במסגרתו סעיף 251ד לפקודת העיריות אשר קובע הוראות נוספות בדבר ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה. גם סעיף 251ד האמור, הוחל גם על מועצות מקומיות. כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) בכפוף לתנאים המנויים בסעיף 2 סיפה לחוק, שנוספו בתיקון האמור.
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח-2017 (ס"ח התשע"ח, עמ' 75), הוארך תוקף הוראת השעה פעם נוספת עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).
על רקע האמור, ועל מנת לאפשר לרשויות המקומיות להמשיך ולפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי ולהסדירו גם לאחר תום תוקפה של הוראת השעה, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף 1 לחוק בשנתיים נוספות, זאת בשל הצורך בהמשך מתן שירותים בתחום האמור על ידי הרשויות המקומיות, וכדי שבמהלך תקופה זו יהיה ניתן לשוב ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותה של רשות מקומית להסדיר ענייני שמירה וסדר ציבורי, ואת אופן הפעלת סמכות זו בטרם עיגונה כסמכות של קבע.
תזכיר חוק מטעם משרד הפנים:
|
|
|
|
|
1. |
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011[1], בסעיף 1, ברישה, במקום "ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019)" יבוא "כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021)". |
סעיף 1 חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א-2011 (ס"ח התשע"א, עמ' 732) (להלן - החוק) קובע, בסעיף 1, את סמכותה של רשות מקומית לפעול ולהסדיר בתחומה עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בנושאים, בתנאים ובסייגים שקבעו שר הפנים והשר לביטחון הפנים כאחד, בהסכמת שר המשפטים. קביעת סמכות זו במפורש כאחת מסמכויותיה של רשות מקומית, נועדה לעגן למען הסר ספק, את הבסיס החוקי להסדרי שמירה שונים הנעשים בידי רשויות מקומיות ולאפשר לרשויות מקומיות לפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי. יובהר כי סמכויות אלה לא נועדו להחליף את סמכויות המשטרה, אלא להתקיים לצדן במסגרת הדין.
עוד קובע הסעיף האמור, כי בחוק עזר הקובע הסדרים בעניינים האמורים, לא יוטלו אגרה או היטל אלא בסכום שאינו עולה על הסכום שקבע שר הפנים (להלן - הסכום המרבי).
לצד האמור, נקבעה בסעיף 2 לחוק הוראת מעבר שלפיה אם נקבעו אגרה או היטל בעד שירותי שמירה או אבטחה, בחוק עזר שהיה בתוקף ערב תחילתו של החוק, כלומר לפני יום כ"ט באדר ב' התשע"א (4 באפריל 2011), תהיה רשות מקומית רשאית לגבות, בכפוף להוראות חוק העזר, את האגרה או ההיטל בעד התקופה שמיום תחילת החוק עד המועד שנקבע בהוראת המעבר (להלן - התקופה שבהוראת המעבר), אף אם גובה האגרה או ההיטל שנקבעו לפי חוק העזר עולה על הסכום המרבי שקבע שר הפנים.
סעיף 1 לחוק נקבע כהוראת שעה שתוקפה עד יום ה' בטבת התשע"ב (31 בדצמבר 2011). במסגרת חוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ב-2011 (ס"ח התשע"ב, עמ' 94), הוארך תוקף הוראת השעה עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013). כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013).
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשע"ד-2013 (ס"ח התשע"ד, עמ' 54), הוארך תוקף הוראת השעה פעם נוספת עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015). כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר עד יום י"ט בטבת התשע"ו (31 בדצמבר 2015).
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשע"ו-2015 (ס"ח התשע"ו, עמ' 323), תוקן סעיף 1 לחוק לשם הארכת תוקף הוראת השעה פעם נוספת עד יום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) וכן נוסף במסגרתו סעיף 251ד לפקודת העיריות אשר קובע הוראות נוספות בדבר ייעוד וניהול של כספי היטל שמירה ואגרת שמירה. גם סעיף 251ד האמור, הוחל גם על מועצות מקומיות. כמו כן הוארכה התקופה שבהוראת המעבר עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) בכפוף לתנאים המנויים בסעיף 2 סיפה לחוק, שנוספו בתיקון האמור.
בחוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשע"ח-2017 (ס"ח התשע"ח, עמ' 75), הוארך תוקף הוראת השעה פעם נוספת עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).
על רקע האמור, ועל מנת לאפשר לרשויות המקומיות להמשיך ולפעול בתחום השמירה, האבטחה והסדר הציבורי ולהסדירו גם לאחר תום תוקפה של הוראת השעה, מוצע להאריך את תוקפה של הוראת השעה שבסעיף 1 לחוק בשנתיים נוספות, זאת בשל הצורך בהמשך מתן שירותים בתחום האמור על ידי הרשויות המקומיות, וכדי שבמהלך תקופה זו יהיה ניתן לשוב ולבחון את מידת הצורך בקביעת סמכותה של רשות מקומית להסדיר ענייני שמירה וסדר ציבורי, ואת אופן הפעלת סמכות זו בטרם עיגונה כסמכות של קבע.