תזכיר חוק השיפוט הצבאי בעניין שחרור על תנאי ממאסר לפרסום.docx תזכיר חוק השיפוט הצבאי (שחרור על תנאי ממאסר) (תיקון מס' ), התשע"ט-2019

           

תזכיר חוק השיפוט הצבאי (שחרור על תנאי ממאסר) (תיקון מס'  ), התשע"ט-2019

 

א. שם החוק המוצע

חוק השיפוט הצבאי (שחרור על תנאי ממאסר) (תיקון מס'  ), התשע"ט-2019.

 

ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו

ביום 1 בינואר 2002 נכנס לתוקפו חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-[1]2001 (להלן - חוק השחרור), אשר הסדיר מחדש את סוגיית שחרורם המוקדם של אסירים ממאסרם, וריכז את ההוראות בנושא זה בחוק נפרד ומיוחד לעניין. עיקר החידושים בחוק השחרור נוגעים למבנה הארגוני של עבודת ועדות השחרורים, לקביעת שיקולים ונתונים  לשחרורם על-תנאי ממאסר של אסירים ולקביעת הסדרים מיוחדים לעניין שחרור על-תנאי של אסירי עולם.             

כיום מוסדר נושא שחרורם המוקדם של אסירים, שנידונו למאסר על ידי בית דין צבאי, בפרק שני שבחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955 (להלן – החש"ץ), שעניינו "עיון בעונש". סעיפים 509 עד 513 לחש"ץ המרכיבים את הפרק השני האמור, מורים לאמור:

"509. ועדה לעיון בעונש

תקום ועדה לעיון בעונש (בפרק זה - הוועדה) שחבריה יהיו :

(1) שופט צבאי-משפטאי, שימנה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה ;

(2) אדם בעל נסיון בתחום הטיפול באסיר, שימנה שר הבטחון ;

(3) קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה, שימנה הרמטכ"ל.

510. המתקת העונש או החלפתו

(א) הוועדה רשאית לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי לאחר שפסק הדין נעשה חלוט, ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ורשאית היא לחזור ולעשות כן לגבי העונש שהומתק או שהוחלף כאמור ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש.

(א1) על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית הוועדה להמתיק עונש או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, בכל עת, אם נתקיים אחד מאלה:

(1) הוכח לוועדה שנתקיימו טעמים מיוחדים, כגון חולניותו המתמדת של האסיר ;

(2) קיים מצב של מלחמה או מצב חירום מיוחד.

(ב) מקום שהוועדה מעיינת בענשו של מי שנידון מחמת שחוק זה חל עליו לפי סעיפים 7, 8(2), 8(3) או 11 רשאית היא להחליף את ענשו בהעמדתו במבחן.

(ג) על העמדה במבחן לפי סעיף זה תחול פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, אולם הסמכויות לפי סעיפים 8, 9 ו-13 עד 25 לפקודה יופעלו כאילו ניתן צו המבחן על ידי בית משפט; לענין זה "בית משפט" -

(1) כשהעבירה שעליה הועמד במבחן דינה יותר משלוש שנות מאסר-בית המשפט המחוזי;

(2) בכל מקרה אחר - בית משפט השלום.

511. הוראות בדבר דיוני הוועדה

(א) לא תחליט הוועדה בענינו של אסיר אלא אם נתנה לו הזדמנות לבוא לפניה ולהשמיע את דברו.

(ב) הוועדה תקבל חוות דעתם של קצין-סעד של הצבא או קצין-מבחן ושל רופא, בכתב או בעל פה, כפי שתקבע הוועדה, והיא רשאית, לצורך מתן החלטה בענינו של אסיר, לעיין גם בכל חומר אחר שתמצא למתאים.

512. הבאת פסקי דין לעיון הוועדה

(א) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה או יותר, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, יביאנו הפרקליט הצבאי הראשי לעיון הוועדה אחת לששה חדשים.

(ב) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה משנה, והנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להביאו לעיון הוועדה בכל עת.

(ג) פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה כלשהי וסבר הפרקליט הצבאי הראשי כי קיים טעם מן הטעמים האמורים בסעיף 510(א1), רשאי הוא להביאו בפני הוועדה בכל עת.

513. שמירת דינים אחרים

אין האמור בפרק זה בא לגרוע מן הסמכות לחון עבריינים ולהפחית ענשים לפי סעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה.".

 


הוועדה לעיון בעונש מוסמכת לעיין בכל עונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי ולהמתיקו או להחליפו, כולו או מקצתו, בעונש על תנאי, ובלבד שלא תמתיק ולא תחליף כאמור יותר ממחצית העונש. בפני הוועדה לעיון בעונש מובאים פסקי דין בהם הוטל עונש מאסר בפועל לתקופה של שנה או יותר וזאת כשהנידון עומד לסיים ריצוי מחצית מעונשו. הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להביא לעיון הוועדה פסק דין המטיל עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה משנה.

בתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987 [2] (להלן: תקנות השיפוט הצבאי), נקבע הסדר משלים לגבי הפחתת עונש לאסיר שתקופת מאסרו ממאה ימים עד שנה (ר' תקנה 25 שם), ולפיו, רשות להפחתת עונש, כמשמעותה בתקנה (לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על ששה חודשים – קמצ"ר; ולגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר העולה על ששה חודשים אך אינה עולה על שנה – ראש אכ"א או מי שהוא הסמיכו לכך על-פי המלצת קמצ"ר), רשאית לשחרר אסיר כאמור לפני תום תקופת מאסרו, אם ראתה שהאסיר ראוי לשחרור, ובלבד שתקופת המאסר שריצה האסיר לא תפחת כתוצאה מכך משני שלישים מכלל תקופת המאסר שהאסיר נידון לה, או שלושה חודשים, לפי התקופה הארוכה יותר. בכל הנוגע לאסיר שתקופת מאסרו קצרה ממאה ימים, רשאי מפקד הכלא להורות על קיצור מאסרו (ר' תקנה 24 שם).

יצוין, כי סעיף 495 לחש"ץ, המורה כי מי שנידון למאסר על ידי בית דין צבאי והוא נושא את עונשו בבית סוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, יחולו עליו הכללים להפחתת עונש שנקבעו לפי החש"ץ (ר' תקנות השיפוט הצבאי), ולגבי עיון בעונש יחולו עליו הוראות הפרק השני שבחלק ח' לחש"ץ.

מוצע, אפוא, להטמיע במסגרת החש"ץ הוראות הדומות לאלה שבחוק השחרור וזאת תוך עריכת השינויים המחויבים והמתאימים להליכים ולערכאות שלפי החש"ץ. בתוך כך, התיקון המוצע כולל את ביטול קיומה של "ועדה לעיון בעונש" וייסודה של "ועדת שחרורים צבאית", וכן את ביטולן של הסמכויות הנוגעות ל"עיון בעונש" בדרך של המתקתו או החלפתו בעונש אחר וקביעת הסדר של סמכות לשחרור על-תנאי ממאסר, להבדיל מסמכות לשינוי גזר הדין (בהתאם, לא תהיינה לסמכות זו השלכות על הרישום הפלילי).

 

  ג.  עיקרי החוק המוצע

סעיף 1 להצעת החוק

מוצע לערוך את ההתאמה הנדרשת בסעיף 495 לחש"ץ, הנוגעת לשינוי כותרתו של הפרק השני המוצע.

סעיף 2 להצעת החוק

מוצע לתקן את המינוח בסעיף 503 לחש"ץ, המעניק סמכות להתקין תקנות בעניין הפחתת עונש, מהפחתת עונש ל"הקדמת שחרור". כמו כן, מוצע להבהיר שהסמכות שבתקנות נוגעת לתקופת מאסר שאינה עולה על שלושה חודשים, שכן הסמכויות לגבי תקופות ארוכות מכך מוסדרות בתיקון זה.

בד בבד, תתוקן בהתאמה תקנה 24 לתקנות השיפוט הצבאי הנ"ל ותבוטל תקנה 25 לתקנות השיפוט הצבאי הנ"ל.

 

 

סעיף 3 להצעת החוק

סעיף 509 המוצע לחש"ץ -

הגדרת "הוועדה" - מונח זה יגדיר את שמה של ועדת השחרורים, בדומה להגדרתה בחוק השחרור, במקום הגדרתה הנוכחית כ"ועדה לעיון בעונש".

 

הגדרת "רשות להקלה בעונש" -

 סעיף 442 לחש"ץ מסמיך גורמים שונים להקל בעונש מאסר שהוטל על ידי בית דין צבאי. הקלה בעונש כאמור רלוונטית, למשל, לשיקולי הוועדה, בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי (ראו סעיף 509ט(א) המוצע), ועל כן מוצע להוסיף הגדרה של "רשות להקלה בעונש".

 

הגדרת "רשות לשחרור על-תנאי" -

סעיף 509א המוצע מקנה סמכות לשחרור על-תנאי ממאסר לקצין המשטרה הצבאי הראשי (לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על שישה חודשים) ולראש אכ"א, או מי שהוא הסמיכו לכך על-פי המלצת קמצ"ר (לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה), כפי שיוסבר להלן. מוצע כי לעניין סמכות זו יוגדרו בעלי תפקידים אלה  כ"רשות לשחרור על-תנאי".

 

כן מוצעות הגדרות נוספות כנגזרת של ההתאמה לחוק השחרור ולהסדרים המוצעים בפרק זה.

 

סעיף 509א המוצע לחש"ץ  

מוצע, כי הסמכות לשחרורו על-תנאי של אסיר, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שישה חודשים תיוותר בידי קצין המשטרה הצבאית הראשי (שיוגדר, כאמור, כ"רשות לשחרור על-תנאי"), וכי הסמכות לשחרור על תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה תיוותר בידי ראש אכ"א או מי שהוא הסמיכו לכך (שיוגדר, כאמור, כ"רשות לשחרור על תנאי"), וזאת בדומה למצב הנוהג כיום מכוח תקנה 25 לתקנות השיפוט הצבאי הנ"ל ובהתאם למגמת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה), התשע"ח-2018 (ס"ח 2742) בעניין הוועדה למאסרים קצרים אשר הסמיך ועדה מינהלית בשב"ס להחליט בדבר שחרור על תנאי ממאסר של אסירים שנשפטו לתקופת מאסר שבין שלושה חודשים לשנה.

 

משסמכות זו, ביחס לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שנה, תיקבע בחקיקה ראשית, תתייתר תקנה 25 לתקנות הנ"ל והיא תבוטל. בצד סמכות זו, תיוותר בעינה סמכות מפקד הכלא להפחתת העונש, הקבועה כיום בתקנה 24 לתקנות השיפוט הצבאי הנ"ל, כסמכות משלימה לסמכויות שבפרק השני לחלק ח' של החוק, אולם היא תתוקן כך שתתייחס לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, להבדיל מתקופה שאינה עולה על מאה ימים, כקבוע כיום בתקנה. כמו כן, תיקרא הסמכות "הקדמת שחרור" וזאת בהתאמה לתיקון סעיף 503(א) לחש"ץ כאמור לעיל.

 

סעיף 509ב המוצע לחש"ץ

מוצע, בהתאמה, כי סמכותה של ועדת השחרורים הצבאית לשחרור על-תנאי ממאסר תחול ביחס לאסיר המרצה עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, וכן לגבי אסיר עולם שעונשו נקצב לצורך החלטה על שחרור על תנאי ממאסר.

 

מוצע לקבוע כי ועדת השחרורים הצבאית תהיה רשאית להורות, כסמכות חריגה מטעמי ייחודיות נסיבות שהורתן בשירות הצבאי, על שחרור על-תנאי של אסיר שהורשע בעבירה שנעברה בנסיבות צבאיות מבצעיות, לבקשתו, אם נשא לפחות מחצית מתקופת המאסר.   הקדמת המועד בו ייבחן שחרורו המוקדם של האסיר אינה גורעת מכלל השיקולים הרלוונטיים לשחרור מוקדם, כפי שמופיעים בחלקו הראשון של הסעיף, וכן מן השיקולים המפורטים בסעיף 509ז לרבות השיקולים הצבאיים, הרלוונטיים גם לעבירות שנעברו בנסיבות צבאיות מבצעיות.

 

 

סעיף 509ד המוצע לחש"ץ

במקום הסמכות הקבועה כיום בסעיף 510(א1)(1) לחש"ץ, מוצע להעניק לוועדת השחרורים הצבאית סמכות לשחרור על-תנאי מטעמים רפואיים, בהתאם לסמכות המוגדרת בחוק השחרור.

 

סעיף 509ה המוצע לחש"ץ -

במקום הסמכות הקבועה כיום בסעיף 510(א1)(2) לחש"ץ, מוצע להעניק לוועדת השחרורים הצבאית סמכות לשחרור על-תנאי זמני, בכל עת, אם שוכנעה כי השחרור חיוני לצורך השתתפות בפעילות צבאית בשל מצב חירום מיוחד או מלחמהלבקשת ראש אגף כח האדם בצה"ל ובלבד שהשחרור אינו מסכן את הציבור. במקרים דחופים תימצא הסמכות בידי יושב ראש הוועדה, והיא תהא תקפה ל-30 ימים אלא אם כן אושרה על ידי הוועדה לפני תום תקופה זו.

 

סעיף 509ו המוצע לחש"ץ -

מוצע לקבוע כי תקופת המאסר לעניין שחרור על תנאי לפי חוק זה תהיה סך כל תקופות המאסר והמחבוש שהוטלו על האסיר על ידי בית דין צבאי או קצין שיפוט ושעליו לשאתן בזו אחר זו, למעט תקופת מאסר שעל האסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על תנאי. דהיינו, תקופת המאסר לעניין חוק זה היא תקופת מאסר צבאית בלבד, ולא מאסר שנגזר על ידי ערכאה אזרחית. עוד מוצע לקבוע כי אם קדמה למאסר הצבאי תקופת מאסר אחרת ברצף – תחושב תקופת המאסר הרצופה כתקופה כוללת, ובקשת האסיר לקיצורה תוגש לרשות המוסמכת לפי חוק זה או לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, בהתאם לפסק הדין החלוט האחרון שניתן בעניינו של האסיר. כאשר פסק הדין החלוט האחרון ניתן במערכת השיפוט הצבאית, על המבקש להגיש את בקשתו לרשות הצבאית המוסמכת והיא תדון בקיצור תקופת המאסר הכוללת. בהתאם, כאשר פסק דין החלוט האחרון ניתן במערכת השיפוט האזרחית, הבקשה תוגש למערכת האזרחית ותידון בה. 

 

סעיף 509ז(א) המוצע לחש"ץ

מוצע להגדיר את רשימת השיקולים והנתונים שעל הוועדה לשקול לעניין שחרור על-תנאי ממאסר, בהתאם להוראות חוק השחרור ובשינויים המחויבים. בתוך כך, מוצע להעניק סמכות להגשת חוות-דעת אף ל"קצין שיקום" כהגדרתו בסעיף 509 המוצע.

 

סעיף 509ז(ב) המוצע לחש"ץ -

בבג"ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון נ' הוועדה לעיון בעונש, נפסק, כי הוועדה לעיון בעונש הפועלת לפי החש"ץ צריכה להביא במניין שיקוליה גם שיקולים "צבאיים" הנגזרים ממהותו ומאופיו של השירות בצבא והרלוונטיים לשיקולי שחרור מוקדם ממאסר (שם, בעמ' 747-748, 757). הלכה זו באה לאחרונה לידי ביטוי גם בבג"ץ 6067/11 הפרקליט הצבאי הראשי נ' הוועדה הצבאית לעיון בעונשעם עיגון מערך השיקולים הכללי של הוועדה עלי חוק, מוצע לעגן אף את מערך השיקולים הייחודי שוועדת השחרורים הצבאית מצווה להביא בחשבון.

 

סעיפים 509ז(ג) ו-(ד) המוצעים לחש"ץ

מוצע להגדיר אף את השיקולים המיוחדים הנוספים שרשאית הוועדה לשקול במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות ולגבי אסיר עולם שעונשו נקצב, בהתאם להסדר שבחוק השחרור.

 

סעיף 509ח המוצע לחש"ץ

מוצע לקבוע, בהתאם להסדר שבחוק השחרור, הוראות מיוחדות בקשר לשיקולי הוועדה ביחס לאסירים המרצים מאסרם בשל עבירות מין, וביחס לאסירים החולים במחלת נפש או הסובלים מהפרעה נפשית.

 

סעיף 509ט המוצע לחש"ץ -

מוצע לקבוע את תנאי השחרור בהם רשאית הוועדה להתנות את שחרורו של האסיר, בדומה לקבוע בחוק השחרור. בהתאמה לאמור בסעיף 509ז(א)(9) המוצע, מוצע כי הוועדה תהא מוסמכת אף לקבוע כי אחד מתנאי השחרור יהיה תוכנית שיקומית שהוכנה בידי קצין שיקום או הומלצה על ידו.

בסעיף 509ט(ד), מוצע לאפשר להטיל תנאי שחרור נוספים, המנויים בסעיף קטן זה, על אסירים ששוחררו מהשירות הצבאי או צפויים להשתחרר מהשירות הצבאי במהלך תקופת התנאי. זאת שכן מי שנותר בשירות צבאי לאחר שחרורו ממאסר מצוי בלאו הכי בפיקוח הדוק של גורמי הצבא, מעצם היותו חייל.

 

סעיף 509יב(ד) המוצע לחש"ץ -

מוצע להחיל את הוראות סימן ב' בפרק שני לחלק ה' לחש"ץ (סעיפים 316 עד 323 לחש"ץ), שעניינו סניגוריה, גם בקשר לייצוגו של אסיר בפני הוועדה.

 

סעיף 509טו המוצע לחש"ץ

הסעיף המוצע מסדיר בין היתר את זהות הגורמים המוסמכים לבקש קיומו של דיון חוזר, בהתאם להסדר שבחוק השחרור. מוצע כי קצין שיקום יהא בעל סמכות זו גם כן.

 

סעיף 509 כו המוצע לחש"ץ -

חוק השחרור מורה, כי עתירה נגד ועדת השחרורים תוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו מוחזק האסיר. לאור מיעוט מתקני הכליאה הצבאיים, מוצע לקבוע, כי עתירה נגד ועדת השחרורים הצבאית תוגש לבית הדין הצבאי המחוזי שגזר את דינו של האסיר. כמו כן, מוצע להעניק לנשיא בית הדין הצבאי לערעורים סמכות לקבוע כי בערעור ידון בית דין צבאי מחוזי אחר. על החלטת בית הדין הצבאי המחוזי בעתירה ניתן יהיה לערער ברשות אל בית הדין הצבאי לערעורים, לפי המבחנים הקבועים בסעיף 440ט(ב) לחש"ץ

בית הדין הצבאי המחוזי ידון בעתירה במותב של שלושה שיקבע נשיא בית הדין.

 

סעיף 509כח המוצע לחש"ץ -

חוק השחרור מורה, כי עתירה נגד ועדת השחרורים תוגש ותידון כעתירה מינהלית לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000, אשר קובע בסעיף 8 לחוק כי בית משפט זה ידון בעתירה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בשינויים המחויבים, דהיינו לפי עקרונות המשפט המינהלי. הואיל והדיון בעתירה ובערעור בבית הדין הצבאי אינו כפוף להוראות חוק השחרור, מוצע לקבוע הוראה מיוחדת לעניין זה.

 

סעיף 509ל המוצע לחש"ץ -

בכל הנוגע להמלצה לנשיא המדינה לקציבת מאסר עולם, מוצע לכונן ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, שסמכויותיה זהות לוועדת השחרורים המיוחדת העוסקת בהמלצות קציבה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר.

בנוסף לכך, מוצע כי סמכות ועדת הקציבה תחול, בשינויים המחויבים, ביחס לרשות להקלה בעונש לפי סעיף 442, שסמכותה מקבילה לסמכות נשיא המדינה.

 

סעיף 509לב המוצע -

מוצע, כי ועדת שחרורים צבאית תהיה מורכבת משלושה. אין צורך לקבוע נציג מטעם המשטרה הצבאית, אשר אינו בעל זכות הצבעה, שכן נתונים או חוות-דעת מטעם המשטרה הצבאית יונחו בפני הוועדה באמצעות חוות-הדעת המתאימות.

 

סעיף 509לג המוצע לחש"ץ -

בוועדת השחרורים הצבאית המיוחדת יכהנו ארבעה חברים: שני שופטים צבאיים-משפטאים (בדומה לוועדה המקבילה לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר), נציג שר ביטחון אחד וקצין בדרגת סגן-אלוף ומעלה שמינה הרמטכ"ל.

 

סעיף 509לד המוצע לחש"ץ -

מוצע, כי נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ימנה קצין מיחידת  בתי הדין הצבאיים, אשר ישמש מזכיר ראשי לוועדות השחרורים הצבאיות. כמו כן מוצע, כי קצין המשטרה הצבאית הראשי ימנה, מבין קציני מערך הכליאה בצה"ל, מזכיר  לוועדות השחרורים הצבאיות.

 

סעיף 509לו המוצע לחש"ץ -

מוצע, כי הסמכויות שניתנו בחוק השחרור לשוטר לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי, תינתנה במסגרת החש"ץ לשוטר ולשוטר צבאי לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות הפרק המוצע.

במסגרת חוק השחרור תוקנה גם פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, באופן שנקבע בה, כי לאסיר, שקיבל חופשה מיוחדת, יינתן רשיון שבו יפורטו התנאים בהם מותנית חופשתו וכי לשוטר מסורות סמכויות, כלפי אסיר כאמור, לשם פיקוח על כך שאסיר בחופשה מקיים את תנאי החופשה. מוצע לתקן את החש"ץ באופן דומה, ולהעניק גם לשוטר צבאי סמכויות כאמור לגבי אסיר שיצא לחופשה לפי החש"ץ (היינו, לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי).

 

סעיף 509לז המוצע לחש"ץ -

מוצע להסמיך את שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של הפרק המוצע.

 

סעיף 4 להצעת החוק

סעיף 541(3) לחש"ץ מחיל, בשינויים מסוימים, את הוראות סימן ב'1 לפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינו נשיאת מאסר בעבודות שירות, גם על עבירות שדן בהן בית הדין הצבאי. במסגרת חוק השחרור תוקן גם סעיף 51ג(ב) לחוק העונשין, הנמצא בסימן ב'1 הנ"ל, כך שהוראותיו הותאמו להוראות חוק השחרור. סעיף 51ג(ב) תוקן, כך שסעיף 2 לחוק השחרור לא יחול על מי שבית המשפט החליט לגביו כי יישא את עונש המאסר בעבודות שירות. לעומת זאת נקבע בסעיף 51ג(ב) האמור, כי הוראות סעיף 2 לחוק השחרור כן יחולו על מי שעבודת השירות שלו הופסקה, לפי הוראות סעיפים 51ט או 51י לחוק העונשין, ותקופת המאסר שעליו לשאת בעקבות הפסקה זו עולה על שלושה חודשים.

מוצע לתקן את סעיף 541 לחש"ץ, באופן של התאמת התיקונים, שנערכו בסעיף 51ג(ב) לחוק העונשין, להליכים לפי החש"ץ, במסגרתם רשאי בית הדין הצבאי להחליט שהנידון יישא את עונש המאסר בעבודה צבאית.

 

סעיף 5 להצעת החוק

מוצע לתקן את סעיף 548 לחש"ץ, המונה רשימת קבילות שלא יהיה לגביהן בירור, באופן שיוחלף שמה של "הוועדה לעיון בעונש" לוועדת שחרורים צבאית או ועדת שחרורים צבאית מיוחדת.

 

סעיפים 6 ו-7 להצעת החוק

מוצעים תיקונים עקיפים בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים ובחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין כנגזרת של שינוי שמה של הוועדה.

 

סעיפים 8 עד 10 להצעת החוק

מוצע לקבוע את תחילתו של החוק המוצע ל-1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו (להלן - יום התחילה).

כיוון שהתיקון לחוק מאריך את משך המאסר שעל האסיר לרצות בטרם ניתן יהיה לדון בעניינו בוועדה ממחצית תקופת המאסר לשני שלישים מתקופת המאסר יש צורך בקביעת הוראות מעבר.

סעיף 9 קובע הוראות מיוחדות לעניין מי שנדון למאסר בתקופת הביניים שבין יום פרסום החוק לבין יום התחילה. אסיר כאמור יידרש לרצות שני שלישים מעונש המאסר בטרם יידון עניינו בוועדה, גם אם מועד זה יחול בתקופת הביניים.

סעיף 10 קובע הוראות מעבר לעניין מי שנדון למאסר לפני יום פרסום החוק. אסיר כאמור יידרש לרצות רק מחצית מעונשו בטרם יידון עניינו בפני הוועדה, גם לאחר כניסת התיקון לחוק לתוקף.

 

ד. השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

יתוקנו סעיפים 495 ו-503 לחוק, ויוחלף הפרק השני בחלק ח' לחוק.

 

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על התקן וההיבט המנהלי

 

  ו.  להלן נוסח הצעת החוק:


הצעת חוק מטעם הממשלה:

הצעת חוק השיפוט הצבאי (שחרור על תנאי ממאסר) (תיקון מס'...), התשע"ט- 2019

 

 

תיקון סעיף 495

1.

בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 495, במקום "להפחתת עונש" יבוא "להקדמת שחרור", ובמקום "ולגבי עיון בעונש" יבוא "ולגבי שחרור על תנאי ממאסר".

תיקון סעיף 503

2.

בסעיף 503 לחוק העיקרי, במקום המילים "לרבות כללים להפחתת עונש" יבוא "לרבות כללים להקדמת שחרור ממחבוש או ממאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים".

החלפת  הפרק השני בחלק ח'

3.

במקום הפרק השני בחלק ח' לחוק העיקרי, יבוא:

 

 

 

"פרק שני: שחרור על תנאי ממאסר"

 

סימן א': פרשנות

 

 

 

הגדרות

509

(א)

בפרק זה -

"מאסר" - למעט מאסר בשל אי תשלום קנס;

"מאסר עולם" - מאסר לתקופה בלתי קצובה;

"אסיר עולם" - מי שנגזר עליו עונש מאסר עולם, בין אם עונשו נקצב ובין אם לאו;

"הרשות לשיקום האסיר" - כמשמעותה בחוק הרשות לשיקום האסיר, התשמ"ג-1983;

"הוועדה" - ועדת שחרורים צבאית שמונתה לפי הוראות סעיף 509לב;

"ועדת  שחרורים צבאית מיוחדת" - ועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 509לג;

"חוק הגנה על הציבור" - חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006;

"חוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העברה, התשס"ה-2004" - חוק מגבלות על חזרת עבריין מין;

"חוק שחרור על-תנאי ממאסר" - חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001;

"קצין שיקום" - מי שימונה לכך על ידי קצין משטרה צבאית ראשי בצבא - ההגנה לישראל;

"רשות להקלה בעונש" - מי שרשאי להקל בעונש לפי סעיף 442;

"רשות לשחרור על-תנאי" -

(1) קצין המשטרה הצבאית הראשי לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר שאינה עולה על שישה חודשים;

(2)ראש אכ"א או מי שהוא הסמיכו לכך על-פי המלצת קמצ"ר לגבי אסיר שנידון לתקופת מאסר העולה על שישה חודשים ואינה עולה על שנה;

"שירות המבחן" - כמשמעותו בפרק ד' לפקודת המבחן (נוסח חדש), התשכ"ט-1969.

 

(ב)

אין באמור בפרק זה כדי להקנות לאסיר זכות לקבל חוות דעת שירות המבחן או הרשות לשיקום האסיר שאינה מכוח כל דין אחר.

סימן ב': שחרור על-תנאי

 

שחרור על תנאי - תקופת מאסר בין שלושה חודשים  לבין שנה

509א

אסיר הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ואינה עולה על שנה, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית רשות לשחרור על-תנאי, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר רשות לשחרור על-תנאי אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. 

 

 

 

שחרור על תנאי - תקופת מאסר מעל שנה

509ב

אסיר, הנושא עונש מאסר לתקופה העולה על שנה, וכן אסיר עולם שעונשו נקצב, שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים צבאית, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; על אף האמור, רשאית ועדת השחרורים הצבאית, לבקשת אסיר שהורשע בעבירה שנעברה בנסיבות צבאיות מבצעיות לשחררו על-תנאי אם נשא לפחות מחצית מתקופת המאסר. ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים הצבאית אסיר, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.

 

סייג לשחרור על - תנאי

 

 

509ג

 

לא יינתן שחרור על-תנאי מתקופת מאסר שעל אסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על-תנאי, למעט שחרור מטעמים רפואיים לפי סעיף 509ד.

שחרור על - תנאי מטעמים רפואיים

509ד

(א)

 

הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, לאחר ששקלה חוות דעת של רופא,  בהתקיים אחד מאלה:

 

 

 

(1)

ימיו של האסיר ספורים, ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט או שהמשך שהותו במאסר יסכן את חייו באופן ממשי, בשל חולניותו;

 

 

 

(2)

מצבו הרפואי של האסיר הוא כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב), ובלבד שמצבו הרפואי האמור היה לכזה לאחר שפסק הדין בעניינו היה לחלוט:

(א)  האסיר זקוק באופן קבוע להנשמה באמצעי מלאכותי, בשל חוסר יכולת לנשום באופן עצמוני;

(ב)  האסיר מחוסר הכרה באופן קבוע או נמצא במצב דמנציה מתקדמת, שבשלהם הוא זקוק להשגחה רצופה במשך 24 שעות ביממה; לעניין זה, "דמנציה מתקדמת" - אי התמצאות בזמן ובמקום באופן קבוע מפאת מצב גופני או בשל ירידה קוגניטיבית.

 

 

 

(ב)

(1)

הוועדה רשאית, בכל עת, לשחרר על-תנאי אסיר ממאסרו, שחרור זמני לפרק זמן כאמור בפסקה (2), לאחר ששקלה חוות דעת של רופא, ובלבד שהאסיר הוא אחד מאלה:

 

(א) אסיר שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (א)(1);

(ב) אסיר החולה במחלת הסרטן או אסיר שעבר או שעומד לעבור השתלה של איבר חיוני, ואשר בשל כך עליו לקבל טיפול רפואי שיש בו כדי לסכן את חייו באופן ממשי והטיפול מלווה בירידה ניכרת בתפקוד ובסבל רב.

 

 

 

(2)

שחרור זמני על-תנאי לפי פסקה (1) יהיה לפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה, ורשאית הוועדה להאריך את השחרור הזמני לתקופות נוספות שלא יעלו על חצי שנה כל אחת, ובלבד ששחרור על-תנאי של אסיר כאמור בפסקה (1)(ב) יהיה לתקופת קבלת הטיפול הרפואי בלבד.

 

 

 

(3)

תקופת השחרור לפי סעיף קטן זה תיחשב במניין תקופת מאסרו של האסיר, אלא אם קבעה הוועדה אחרת.

 

 

(ג)

בבואה להחליט על שחרור על-תנאי לפי סעיף זה, תשקול הוועדה גם שיקולים של טובת הציבור, לרבות שלום משפחתו של האסיר ושלום נפגע העברה ומשפחתו.

 

 

 

 

 

(ד)

 

 

הוועדה רשאית להתנות את החלטתה לפי סעיף זה בחתימתו של האסיר או של אפוטרופסו, לפי העניין, על ויתור סודיות רפואית בכל הנוגע למצבו הרפואי של האסיר בתקופת השחרור על-תנאי.

 

 

(ה)

לא תורה הוועדה על שחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיף זה אלא בהסכמתו, ואם אין ביכולתו לתתה - בהסכמת אפוטרופסו; התקיים הדיון שלא על פי בקשת האסיר או אפוטרופסו - לא תורה הוועדה על שחרור כאמור אלא לאחר ששוכנעה כי נמצא לאסיר מקום לשהות בו לאחר שחרורו, המתאים לצרכיו הרפואיים.

 

 

(ו)

החלטה לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יכולה, במקרים דחופים, להינתן בידי יושב ראש הוועדה, ומשניתנה כך, יהיה תוקפה לתקופה של 30 ימים בלבד, אלא אם כן אושרה ההחלטה בידי הוועדה לפני תום תקופה זו.

 

 

(ז)

המזכיר הראשי כמשמעותו בסעיף 509לו ידווח לשר הביטחון, אחת לשנה, על היקף השימוש בסמכויות הוועדה לפי סעיף זה.

 

 

(ח)

בסעיף זה -

"אסיר" -מי שנגזר עליו עונש מאסר, לרבות מי שבית דין צבאי החליט לגביו כי יישא את עונש המאסר בעבודה צבאית כמשמעותה בסעיף 541, ובלבד שהחל לשאת את עונשו;

"מאסר" - לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס.

"רופא" - רופא שנכלל ברשימה שקבע המנהל הכללי של משרד הבריאות בהתאם לסמכותו לפי סעיף 7(ה) לחוק שחרור על תנאי ממאסר ושפורסמה ברשומות, או מי שמונה לכך על ידי קצין הרפואה הראשי בצבא-הגנה לישראל.

 

שחרור על תנאי זמני מטעם צבאי מיוחד

509ה

 

(א)

 הוועדה רשאית, בכל עת, לבקשת ראש אגף כח האדם בצבא-הגנה לישראל, לשחרר על-תנאי אסיר שחרור זמני, אם שוכנעה כי השחרור חיוני לצורך השתתפות בפעילות צבאית בשל מצב חירום מיוחד או מלחמה וכי שחרורו לצורך זה אינו מסכן את שלום הציבור;

 

בסעיף זה, "שחרור זמני" - שחרור לפרק זמן שלא יעלה על חצי שנה; ואולם רשאית הוועדה, לבקשת ראש אגף כח האדם בצבא הגנה לישראל, להאריך השחרור לתקופה נוספת שלא תעלה על חצי שנה.

 

(ב)

תקופת שחרור לפי סעיף קטן זה תיחשב במניין תקופת מאסרו של האסיר, אלא אם כן קבעה הוועדה אחרת.

 

(ג)

הודיע ראש אגף כח האדם בצבא הגנה לישראל לוועדה כי פסק הצורך בהשתתפות האסיר בפעילות הצבאית בגינה שוחרר לפי סעיף קטן (א), יוחזר האסיר לריצוי יתרת מאסרו.

(ד)

החלטה לפי סעיף קטן (א) יכולה, במקרים דחופים, להינתן בידי יושב ראש הוועדה, ומשניתנה כך, יהיה תוקפה לתקופה של 30 ימים בלבד, אלא אם כן אושרה ההחלטה בידי הוועדה לפני תום תקופה זו.

חישוב תקופת המאסר וסמכויות ועדות השחרורים

509ו

 

(א)

תקופת המאסר לעניין שחרור על-תנאי לפי חוק זה, תהיה סך כל תקופות המאסר והמחבוש שהוטלו על האסיר על ידי בית דין צבאי או קצין שיפוט ושעליו לשאתן בזו אחר זו (להלן - המאסר הצבאי), למעט תקופת מאסר שעל האסיר לשאת בשל ביטול שחרורו על-תנאי. קדמה למאסר הצבאי תקופת מאסר אחרת ברצף – תחושב תקופת המאסר הרצופה כתקופה כוללת, ובקשת האסיר לקיצורה תוגש לרשות המוסמכת לפי חוק זה או לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, בהתאם לפסק הדין החלוט האחרון שניתן בעניינו של האסיר.

 

 

 

(ב)

בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם שעונשו נקצב, תובא בחשבון התקופה שבה היה האסיר במעצר בשל העברה שבשלה נגזר עליו מאסר העולם.

 

שיקולי הוועדה

509ז

(א)

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה את הסיכון הצפוי משחרורו של האסיר לשלום הציבור, לרבות למשפחתו, לנפגע העברה ולביטחון המדינה, את סיכויי שיקומו של האסיר ואת התנהגותו בכלא; לשם כך תביא הוועדה בחשבון, בין השאר, נתונים אלה:

 

 

(1)

העברה שבשלה נושא האסיר עונש מאסר, לרבות נסיבות ביצועה, סוגה, חומרתה, היקפה ותוצאותיה, תקופת המאסר שגזר עליו בית דין צבאי, בית משפט או קצין שיפוט, קנס או תשלום פיצויים שחויב בהם בגזר הדין, והאם שילמם, החזרת רכוש שנגזרה עליו והאם החזירו, ואם לא שילמם או לא החזיר הרכוש – הסיבות לכך, וכן הקלה בעונש אם ניתנה לו בידי רשות להקלה בעונש או בידי נשיא המדינה;

 

 

(2)

תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר; סוגי העבירות שבהן הוא מואשם, נסיבות ביצוען ותוצאותיהן, על פי האישומים;

 

 

(3)

הרשעותיו הקודמות של האסיר, מספרן, תכיפותן, סוגי העבירות שבהן הורשע, חומרתן, נסיבות ביצוען, תוצאותיהן, היקפן ותקופות המאסר שנשא בשלהן, ובכלל זה הרשעות בדין משמעתי ותקופות מחבוש שנשא בגינן;

 

 

(4)

דיונים קודמים והחלטות קודמות של ועדות ושל הרשות לשחרור על-תנאי בעניינו של האסיר,  לרבות בעניין ביטול שחרורו על-תנאי;

 

 

(5)

הקלות בעונש שניתנו לו על ידי רשות להקלה בעונש או על ידי  נשיא המדינה בשל עונשי מאסר קודמים שהוטלו עליו;

 

 

(6)

התנהגות, חיובית או שלילית, של האסיר בבית הסוהר הצבאי או בבית הסוהר במהלך תקופת מאסרו, כמפורט להלן:

 

 

(א)

התנהגות טובה של האסיר במהלך תקופת המאסר;

 

 

(ב)

גילוי יחס חיובי מצד האסיר לעבודה ולצעדים שננקטו לשם שיקומו;

 

 

(ג)

שימוש בסם מסוכן, כהגדרתו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973 (להלן - סם מסוכן);

 

 

(ד)

גמילה משימוש בסם מסוכן;

 

 

(ה)

עברה פלילית שעבר האסיר וסוג העברה;

 

 

(ו)

התנהגות שיש בה כדי לפגוע פגיעה של ממש באסירים אחרים, בסגל בית סוהר צבאי או בסוהרים או לשבש את סדריו של בית סוהר צבאי או של בית הסוהר;

 

 

(ז)

מעורבות בפעילות עבריינית בין בתוך כותלי בית סוהר צבאי או בית הסוהר ובין מחוץ להם;

 

 

(ח)

בריחה מבית סוהר צבאי או מבית הסוהר או חזרה אליו שלא במועד;

 

 

(7)

חוות דעת על האסיר שנתנו מפקד בית סוהר צבאי, שירות בתי הסוהר, משטרת ישראל או רשויות הביטחון, לרבות מחלקת בטחון מידע בצבא ההגנה לישראל, ובמקרים המתאימים גם חוות דעת מקצועיות,  בין השאר בנושא בריאות הנפש או כל חוות דעת, שהונחה בפני הוועדה או שהורתה הוועדה להביא בפניה; בפסקה זו "מפקד בית סוהר צבאי" - לרבות קצין מסגל בית הסוהר שהוא הסמיכו לכך;

 

 

(8)

אם שוחרר האסיר מהשירות הצבאי, או שצפוי להשתחרר מהשירות הצבאי- חוות דעת של הרשות לשיקום האסיר אם ניתנה, לעניין שחרור על-תנאי של האסיר, כמפורט להלן, שלה יינתן משקל גדול יותר ככל שהחלק מעונש המאסר שנשא האסיר קטן יותר:

 

 

(א)

חוות דעת הכוללת תכנית לשיקומו של האסיר, אפשרויות השתלבותו בעבודה סדירה או בתכנית טיפולית; לעניין זה תובא בחשבון גם מידת הפיקוח על התוכנית המוצעת על ידי הרשות לשיקום האסיר;

 

 

(ב)

חוות דעת שלפיה אין האסיר זקוק לתוכנית שיקום ושהוא אינו מגלה דפוסי התנהגות עבריינית;

 

 

(ג)

חוות דעת שלפיה אין האסיר מתאים לשיקום;

 

 

(9)

חוות דעת של קצין שיקום, אם ניתנה;

 

 

(10)

חוות דעת לעניין אסיר שהוטל עליו בצו מבחן לפי פקודת המבחן, לעמוד בפיקוחו של קציו מבחן לאחר שחרורו מהמאסר - של שירות המבחן, אם ניתנה, לעניין שחרורו על- תנאי של האסיר;

 

 

(11)

נתונים אישיים של האסיר, לרבות גילו ומצבו המשפחתי;

 

 

(ב)

 

בבואה להחליט אם ראוי אסיר לשחרור על-תנאי, תשקול הוועדה, במקרים המתאימים, נוסף על השיקולים האחרים המנויים בחוק זה, שיקולים ייחודיים למערכת הצבאית, ובהם תפקידו, מעמדו ודרגתו בצבא של האסיר בעת ביצוע העברה, מידת הפגיעה במשמעת הצבאית, שנגרמה בשל ביצוע העברה או עשויה להיגרם בשל השחרור, והשלכות השחרור על צבא ההגנה לישראל; משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הוועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.

 

 

 

(ג)

במקרים בעלי חומרה ובנסיבות מיוחדות שבהם סברה הוועדה כי שחרורו של האסיר על-תנאי יפגע במידה חמורה באמון הציבור במערכת המשפט, באכיפת החוק ובהרתעת הרבים, משנוצר יחס בלתי סביר בין חומרת העברה, נסיבותיה והעונש שנגזר על האסיר לבין תקופת המאסר שיישא האסיר בפועל אם ישוחרר, רשאית הוועדה להביא בחשבון גם נתונים אלה בהחלטתה, נוסף על הנתונים המפורטים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב); משקלם של הנתונים לפי סעיף קטן זה בהחלטת הוועדה יפחת ככל שיגדל החלק מעונש המאסר שהאסיר כבר נשא.

 

 

(ד)

הוועדה, בבואה להחליט בעניין שחרור על-תנאי של אסיר עולם שעונשו נקצב, תשקול, נוסף על שיקולים אחרים האמורים בחוק זה, האם חל באסיר שינוי בולט וממשי מבחינת הבנת חומרת מעשיו ומבחינת מוכנותו להשתלב בחברה ולתרום לה.

 

שחרור  אסיר הנושא מאסר בשל עבירת מין או הלוקה בנפשו

509ח

 

(א)

(1)

הוועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין או החולה במחלת נפש או הסובל מהפרעה נפשית, אלא לאחר שהוגשה לה חוות דעת שלפיה האסיר אינו מסוכן לציבור, מאדם שהוסמך לעניין זה על ידי שר הבריאות. בסעיף זה "חוות דעת", לעניין אסיר הנושא עונש מאסר בשל עבירת מין - הערכת מסוכנות כהגדרתה בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין.

 

(2)

הועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר הנושא עונש מאסר בשל עברה מן העבירות המנויות בתוספת לחוק שחרור על תנאי ממאסר, אלא לאחר שצוות מקצועי, הכולל נציגים של משרד העבודה והרווחה ובתי הסוהר הצבאיים או של בתי הסוהר על פי מיקום מאסרו על האסיר, הגיש לה חוות דעת לעניין מידת הסכנה הנשקפת לציבור משחרור האסיר, לרבות הסכנה לנפגע העברה.

 

 

 

(ב)

לא הוגשה חוות דעת כאמור בסעיף קטן (א) או שהוגשה חוות דעת שקבעה כי האסיר מסוכן לציבור במידה כלשהי אך ניתן לשחררו בתנאי שיקבל טיפול או בתנאי אחר, כפי שהומלץ בה, רשאית הוועדה, על אף הוראות סעיף קטן (א), לשחרר אסיר כאמור באותו סעיף קטן, אם סברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ניתן לשחררו בלא שייגרם בכך סיכון לציבור ובכפוף לתנאי שחרור שתקבע, שיבטיחו העדר סיכון כאמור.

 

 

 

תנאי השחרור

509ט

 

(א)

התנאי שבו מותנה שחרורו של אסיר לפי הוראות פרק זה, הוא שהמשוחרר לא יעבור עבירת עוון או פשע נוספת (להלן - עברה נוספת) במשך תקופת התנאי; בחוק זה, "תקופת התנאי" - התקופה שמיום שחרורו על-תנאי של אסיר עד לסיום תקופת המאסר שהיה נושא לפי גזר הדין אילולא שוחרר, ולעניין אסיר ששוחרר כאמור בסעיף 509לג(ב) -  התקופה הקבועה בסעיף האמור, לפי העניין.

 

 

(ב)

הוועדה רשאית להתנות שחרורו של אסיר בתנאים נוספים, לרבות מתן ערובה על ידו.

 

 

(ג)

הוועדה רשאית, לפי המלצת שירות המבחן, הרשות לשיקום האסיר או קצין שיקום, להתנות את שחרורו על-תנאי של האסיר בהשתתפותו, במהלך תקופת התנאי, בתכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן, בתכנית לשיקומו שהוכנה בידי הרשות לשיקום האסיר או בתוכנית שהוכנה בידי קצין שיקום או הומלצה על ידו; שחרור כאמור יותנה גם בקיום פרטי התכנית והוועדה רשאית להתנותו בתנאים נוספים לעניין זה.

 

 

(ד)

בהעדר קביעה אחרת של הוועדה, יותנה שחרורו של אסיר, ששוחרר מהשירות הצבאי או שצפוי להשתחרר מהשירות הצבאי במהלך תקופת התנאי, נוסף על התנאים האמורים בסעיפים קטנים (א) עד (ג), גם באלה:

 

 

(1)

האסיר יודיע למפקד בית סוהר צבאי או למנהל בית הסוהר, בו שהה בסמוך לפני שחרורו, על המקום שבכוונתו לגור בו בתקופת התנאי;

 

 

(2)

בתוך 48 שעות מעת שהגיע האסיר למקום מגוריו, יתייצב לפני השוטר הממונה על תחנת המשטרה הקרובה לו ביותר במחוז שבו הוא גר (להלן - השוטר הממונה) ויודיע לו על המקום בו הוא מתגורר;

 

 

(3)

האסיר יתייצב אחת לחודש, במהלך תקופת התנאי, לפני השוטר הממונה, ויודיע לו ולמפקד בית סוהר צבאי או למנהל בית הסוהר, בו שהה בסמוך לפני שחרורו, בהקדם האפשרי, על כל שינוי שחל במקום מגוריו.

 

 

(4)

איסור יציאתו של האסיר מהארץ.

 

 

(ה)

 

 

 

 

מגבלות על אסיר ששוחרר על-תנאי ממאסר לפי חוק זה, אשר הוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העברה, התשס"ה-2004, או בצו לפי חוק הגנה על הציבור, הן חלק מתנאי השחרור.

 

 

רישיון למשוחרר על-תנאי

509י

 

(א)

ועדה שהחליטה לשחרר אסיר על-תנאי תיתן לאסיר רישיון ובו יפורטו תנאי השחרור.

 

 

(ב)

אסיר ששוחרר על תנאי יישא עמו את רישיונו בכל תקופת התנאי, ויציגו בפני שוטר או שוטר צבאי, על פי דרישתו.

 

שינוי תנאי שחרור

509יא

 

ועדה רשאית בכל עת, עד תום תקופת התנאי, לשנות, לפי שיקול דעתה, את תנאי השחרור שנקבעו לפי הוראות סעיף 509ט(ב) עד (ד).

 

 

סדרי הדיון בבקשה לשחרור על תנאי ובדיון בשינוי תנאי שחרור

509יב

 

(א)

דיון בוועדה, למעט דיון בבקשת אסיר לקיים בעניינו דיון חוזר, ולמעט דיון לפי סימן ה' לפרק זה, יתקיים בנוכחות האסיר ובא כוחו אם הוא מיוצג, וכן בנוכחות בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי; התקבלה הסכמת בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לשחרורו המוקדם של האסיר ולעניין אסיר ששוחרר על-תנאי - לשינוי תנאי שחרורו על פי בקשתו, ניתן לקיים את הדיון בוועדה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), אף בלא נוכחות האסיר או בא כוחו.

 

(ב)

דיון הוועדה בבקשה לקיים דיון חוזר בעניינו של האסיר יתקיים שלא בנוכחות הצדדים.

 

 

(ג)

הוועדה לא תחליט על שחרורו על-תנאי של אסיר, לרבות שחרורו מטעמים רפואיים לפי סעיף 509ד או על שינוי תנאי שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי, אלא לאחר שנתנה לבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי הזדמנות לטעון את טענותיו, ולא תחליט החלטה כמפורט להלן,  אלא לאחר שניתנה לאסיר ולבא כוחו אם הוא מיוצג, הזדמנות לטעון את טענותיהם:

 

 

 

(1)

החלטה שלא לשחרר אסיר על תנאי;

 

 

 

(2)

החלטה על דחיית בקשתו של אסיר ששוחרר על תנאי לשינוי תנאי שחרורו;

 

 

 

(3)

החלטה על החמרה בתנאי שחרורו של אסיר ששוחרר על תנאי.

 

 

(ד)

אסיר רשאי לבחור לו סניגור או לבקש כי ימונה לו סניגור צבאי לצורך הדיון בפני הוועדה ויחולו הוראות סימן ב' בפרק שני לחלק ה', בשינויים המחויבים.

 

 

(ה)

הוועדה תנהל פרוטוקול של דיוניה, שייחתם בידי יושב ראש הוועדה; האסיר ובא כוחו רשאים לעיין בפרוטוקול הדיון בעניינו ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן החליטה הוועדה כי הפרוטוקול או חלקו יהיה חסוי, בשל קבלת מידע חסוי בהתאם להוראות סעיף 509טו.

 

 

(ו)

הוועדה תביא בחשבון, לצורך החלטתה, כל מידע הנוגע לעניין שהובא בפניה, לרבות מידע חסוי, כמשמעותו בסעיף 509טו(א), אלא אם כן נתבקשה שלא להתחשב במידע לפי הוראות סעיף 509טו(ז).

 

 

(ז)

החלטת הוועדה תהיה מנומקת ותיחתם בידי חברי הוועדה; העתק ההחלטה יימסר לאסיר, לבא כח הפרקליט הצבאי הראשי, ואם הותנה השחרור על-תנאי בתנאים כאמור בסעיף 509ט(ג) - גם לשירות המבחן, לרשות לשיקום האסיר או לקצין שיקום, לפי העניין.

 

מידע חסוי

509יג

 

(א)

בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי רשאי להציג לפני הוועדה מידע שגילויו לאסיר ולבא כוחו עלול, לדעתו, לפגוע בביטחון המדינה או בעניין ציבורי חשוב אחר (להלן - מידע חסוי) אף שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו.

 

 

(ב)

ביקש בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי להציג לפני הוועדה מידע חסוי כאמור בסעיף קטן (א) יודיע על כך לאסיר או לבא כוחו.

 

 

(ג)

הוועדה רשאית לעיין במידע האמור לשם החלטה בבקשת הפרקליט הצבאי הראשי כאמור בסעיף קטן (א), ולקבל ממנו פרטים נוספים לעניין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

 

 

(ד)

מצאה הוועדה כי העניין שיש באי גילויו של מידע חסוי לפני הוועדה כאמור בסעיף קטן (א) עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאית היא לקיים את הדיון בוועדה בעניינו של האסיר אף שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו ובלי לגלות להם את תוכנו של המידע החסוי.

 

 

(ה)

הוועדה תודיע לאסיר או לבא כוחו ולבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי על החלטתה בבקשה לפי סעיף זה, ורשאי היא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.

 

 

(ו)

החליטה הוועדה  שלא לגלות לאסיר ולבא כוחו תוכנו של מידע חסוי,  כולו או מקצתו, תעביר הוועדה לאסיר פרטים ותמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בעניין הציבורי האחר; היתה הסיבה לאי גילוי המידע הגנה על טובתו של האסיר, רשאית הוועדה  לגלות את המידע החסוי רק לבא כוחו של האסיר, ובלבד שהאסיר הסכים לכך.

 

 

(ז)

החליטה הוועדה או הורה בית הדין הצבאי, כמשמעותו בסעיף 509כט(ב), או בית הדין הצבאי לערעורים, על גילויו של מידע חסוי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לבקש מהוועדה, כי לא תביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטה בעניינו של האסיר; ביקש בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי כאמור, לא תתחשב הוועדה במידע האמור והמידע לא יועבר לאסיר ולבא כוחו.

 

 

(ח)

בסעיף זה "אסיר" - לרבות משוחרר על תנאי.

סדרי דיון בענין מידע חסוי

509יד

שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי הדין בבקשה לפי סעיף 509טו ובעתירה לפי סעיף 509כט, ככל שאינם מוסדרים בחוק זה.

דיון חוזר בהחלטת הוועדה שלא לשחרר אסיר על-תנאי

509טו

(א)

החליטה הוועדה שלא לשחרר אסיר, לא תשוב לדון בעניינו אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

 

 

(1)

הוועדה קבעה מראש, בהחלטתה, כי תקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על תנאי של האסיר במועד שקבעה, או בהתקיים תנאי שקבעה;

 

 

(2)

קצין שיקום או הרשות לשיקום האסיר ביקשו מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות האסיר בתוכנית שיקום שהוכנה לו;

 

 

(3)

שירות המבחן ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של אסיר שהותנה בהשתתפות בתוכנית טיפולית בפיקוח שירות המבחן;

 

 

(4)

הפרקליט הצבאי הראשי ביקש מהוועדה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי של האסיר, בשל שיקולים ציבוריים, לרבות שיקולים צבאיים, המצדיקים זאת;

 

 

(5)

האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, בתום חצי שנה לפחות ממועד הוועדה שלא לשחררו, ולגבי אסיר עולם - בתום שנה לפחות מהמועד האמור והוועדה סברה כי חל שינוי בנסיבות שהיוו בסיס להחלטתה שלא לשחרר את האסיר המצדיק קיומו של דיון חוזר.

 

 

(6)

האסיר הגיש לוועדה בקשה מנומקת לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו על-תנאי, במועד מוקדם יותר מהמועדים האמורים בפסקה (5), והוצגו לפני הוועדה עובדות שלא היו ידועות ולא היו יכולות להיות ידועות לאסיר לפני ההחלטה שלא לשחררו, אשר מצדיקות קיומו של דיון חוזר.

 

דיון חוזר בהחלטת הוועדה לשחרר אסיר על תנאי

509טז

(א)

החליטה הוועדה לשחרר אסיר על תנאי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לפנות לוועדה, לא יאוחר ממועד שחרורו על-תנאי של האסיר, בבקשה לקיים דיון חוזר בעניין שחרורו כאמור, אם לאחר מתן ההחלטה התגלו עובדות חדשות באופן המעלה חשש ממשי כי האסיר אינו ראוי לשחרור או ששחרורו יסכן את שלום הציבור.

 

 

(ב)

הוגשה בקשה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי יושב ראש הוועדה להורות על עיכוב שחרורו על-תנאי של האסיר לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים, ולעניין אסיר עולם-לתקופה שלא תעלה על 14 ימים, או עד למועד מתן ההחלטה בדיון החוזר לפי סעיף זה, לפי המוקדם מביניהם.

 

 

 

 

 

סימן ג' : ביטול שחרור על תנאי

 

הגדרות

509יז

לעניין סימן זה "שחרור על-תנאי" - לרבות שחרור על-תנאי בידי הרשות לשחרור על-תנאי.

 

ביטול שחרור בשל עברה נוספת

509יח

 

(א)

אסיר ששוחרר על-תנאי ועבר עברה נוספת בתקופת התנאי, תבטל הוועדה את שחרורו ותחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי.

 

 

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להחליט, מנימוקים שיירשמו, על המשך השחרור בתנאים שנקבעו על ידה או בתנאים אחרים שתקבע, ובלבד שלא הוטל על האסיר עונש מאסר בפועל בשל העברה הנוספת שעבר בתקופת התנאי; החליטה הוועדה כאמור, תחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לעניין זה, "מאסר בפועל" - למעט מאסר בעבודה צבאית לפי סעיף 541(3) וכן למעט מאסר בעבודת שירות לפי הוראות סימן ב'1 בפרק ו' לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לפי העניין; "תקופת תנאי חדשה" - תקופה שתחילתה ביום ההחלטה על המשך השחרור ואורכה כאורך תקופת התנאי; החלטת הוועדה על המשך שחרורו על-תנאי של אסיר לפי הוראות סעיף קטן זה תינתן, לגבי אותו אסיר, פעם אחת בלבד.

 

 

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הוועדה רשאית, בנסיבות מיוחדות, להורות כי אסיר ששחרורו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א), ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי, אולם לא פחות ממחציתה; הורתה הוועדה כאמור - תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא לפי הוראת הוועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מכל תקופת מאסר אותה נושא האסיר ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.

 

 

 

 

ביטול שחרור בשל הפרת תנאי אחר

509יט

 

(א)

אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מן התנאים האמורים בסעיף 509י(ב) עד (ה), רשאית הוועדה לבטל את השחרור ולחייב את האסיר לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי או חלק ממנה; החליטה הוועדה שלא לבטל את השחרור כולו או חלקו, תזהיר את המשוחרר לבל ישוב להפר את תנאי שחרורו, ורשאית היא לקבוע שתחל לגבי המשוחרר תקופת תנאי חדשה; לעניין זה, "תקופת תנאי חדשה" - תקופה שתחילתה ביום האזהרה ואורכה כאורך תקופת התנאי.

 

 

(ב)

החליטה הוועדה, לפי הוראות סעיף קטן (א), שהאסיר ישוב לשאת מאסר לתקופה קצרה מאורך תקופת התנאי - תהיה תקופת המאסר שהאסיר לא נשא, לפי החלטת הוועדה, תקופת תנאי, שתחל עם שחרורו של האסיר מכל תקופת מאסר אותה נושא האסיר ותצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.

 

 

 

 

 

 

 

 

(ג)

לצורך החלטתה לפי סעיף קטן (א), תשקול הוועדה כשיקול עיקרי את אינטרס הציבור בקיומם של תנאי שחרור על-תנאי וכן תביא בחשבון את חומרתה של ההפרה, טיבה, תדירותה ומידת הסכנה הנשקפת לציבור בשלה; ולעניין הפרה של מגבלות שהוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על עברייני מין, תיתן הוועדה משקל לעניינו של נפגע העברה.

ביטול שחרור על-תנאי של אסיר ששוחרר מטעמים רפואיים

 

509כ

 

הוועדה רשאית לבטל את שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי לפי סעיף509ד(א), ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי בניכוי התקופה שבה היה משוחרר, אם מצאה, לאחר שהובאה לפניה חוות דעת של רופא כהגדרתו בסעיף509ד(ז) ולאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, כי לא מתקיימים עוד לגבי האסיר הטעמים הרפואיים שבשלהם שוחרר.

ביטול                  שחרור על-תנאי בשל מידע כוזב

509כא

הוועדה רשאית לבטל את שחרורו של אסיר ששוחרר על-תנאי ולחייבו לשאת מאסר שאורכו כאורך תקופת התנאי, או חלק ממנה, אם מצאה, לאחר שנתנה לאסיר הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, כי האסיר שוחרר על יסוד מידע כוזב.

ביטול שחרור לאחר תקופת התנאי

509כב

 

(א)

הוועדה רשאית לבטל שחרור על-תנאי של אסיר אף לאחר תום תקופת התנאי, ואולם לא יבוטל שחרור כאמור-

 

 

(1)

בשל עשיית עברה נוספת בתקופת התנאי שבשלה הוגש כתב אישום, אם חלפו יותר משלושה חודשים מהיום שבו ניתן גזר הדין בעניין העברה הנוספת בערכאה ראשונה ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור;

 

 

(2)

בשל הפרת תנאי מהתנאים האמורים בסעיף 509י(ב) עד (ה), אם חלפו יותר משלושה חודשים מתום תקופת התנאי ועד להגשת הבקשה לביטול השחרור.

 

 

(ב)

בסעיף זה-

"הגשת בקשה" - לרבות דיווח לפי הוראות סעיף 509כו(ב);

"גזר דין" - לרבות החלטה שבעקבותיה הופסקה  עבודת שירות לפי סעיף 51י לחוק העונשין, התשל"ז-1977 או עבודה צבאית, לפי סעיף 541(3), החלטה להפקיע מבחן לפי סעיף 16 או 17 לפקודת המבחן והחלטה לבטל צו שירות לפי סעיף 71ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

 

סדר נשיאת מאסר לאחר ביטול שחרור על- תנאי

509כג

על אף הוראות סעיף 45 לחוק העונשין, בוטל שחרורו על-תנאי של אסיר לפי סעיפים 509יח-509כב, יישא האסיר את יתר תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עברה נוספת בתקופת התנאי - גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עברה; היה האסיר נושא מאסר בעת שבוטל שחרורו, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך בתום אותה תקופה; לעניין זה, "מאסר"- לרבות מאסר בשל אי תשלום קנס.

 

סדרי דיון בהפרת תנאי שחרור

509כד

 

(א)

הועדה תדון, על פי בקשת בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, בעניין אסיר ששוחרר על-תנאי והפר תנאי מתנאי שחרורו.

 

 

(ב)

הוועדה תדון בעניין אסיר ששוחרר על-תנאי והפר מתנאי שחרורו אף שלא על פי בקשת הפרקליט הצבאי הראשי, אם קבעה בהחלטת השחרור כי רשות מסוימת תדווח על הפרת תנאי מתנאי השחרור, והרשות דיווחה כאמור.

 

 

(ג)

דיון לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) יהיה בהתאם להוראות סעיפים 509יב עד 509יד בשינויים המחויבים; ואולם אם זומן אסיר ששוחרר לדיון כאמור, לפי הכתובת שמסר בהתאם להוראות סעיף 509י(ד), ולא הגיע, רשאית הוועדה לדון בהפרת תנאי השחרור ולבטל את השחרור אף שלא בנוכחות האסיר, והוא יהיה רשאי לבקש קיומו של דיון חוזר בנוכחותו באותו עניין.

 

 

(ד)

יושב ראש הוועדה רשאי לתת צו להבאת האסיר לפני הוועדה, לשם דיון בבקשה לביטול שחרור על-תנאי של אסיר, במועד שיקבע בצו; על צו כאמור יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות סעיפים 73א ו-73ב לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

 

ביטול שחרור - צו למאסר

509כה

 

החלטת הוועדה בדבר ביטול שחרור על-תנאי של אסיר, דינה כדין צו למאסרו.

 

 

 

 

 

סימן ד': עתירות נגד ועדת שחרורים צבאית

 

עתירה נגד הוועדה

509כו

 

(א)

האסיר ובא כוח הפרקליט הצבאי הראשי רשאים להגיש עתירה נגד החלטת הרשות לשחרור על-תנאי או נגד החלטה של הוועדה (להלן - עתירה) בכפוף להוראות סעיף 509כט(ה)בתוך 30 ימים מיום פרסום ההחלטה.

 

 

(ב)

עתירה תוגש לבית הדין הצבאי המחוזי בו נגזר דינו של האסיר,  אלא אם כן הורה נשיא בית הדין הצבאי לערעורים אחרת (בסימן זה - בית הדין).

 

 

(ג)

בית הדין ידון בעתירה לפי סעיף קטן (א) במותב של שלושה, שיקבע נשיא בית הדין.

 

 

(ד)

בית הדין מוסמך לתת בקשר לעתירה לפי סעיף קטן (א) צווים לרשויות המדינה ולאנשים הממלאים תפקידים על פי דין לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין.

 

 

(ה)

(1)

 החלטת בית הדין בעתירה לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני בית הדין הצבאי לערעורים, אם נתקבלה רשות לכך מבית הדין  או מאת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או מאת משנהו, והוראות סעיף 440ט(ב) יחולו בשינויים המחויבים.

(2)

בית הדין הצבאי לערעורים ידון בערעור במותב של שלושה שיקבע נשיא בית הדין.

(3)

התקופה להגשת בקשת רשות ערעור היא בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן החלטת בית הדין בעתירה, והתקופה להגשת הערעור היא חמישה עשר ימים מיום מתן הרשות לערער.

(4)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים או משנהו רשאים לדון בבקשה לרשות ערעור שהוגשה לאחר המועד האמור, אם הראה המבקש טעם מיוחד לכך.

(ו)

אין האמור בסעיף זה גורע מסמכותו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לפי סעיף 15(ד) לחוק-יסוד: השפיטה.

עתירה נגד גילוי מידע חסוי

509כז

 

(א)

(1)

החליטה הוועדה  לגלות לאסיר או לבא כוחו מידע חסוי, רשאי הפרקליט הצבאי הראשי להגיש עתירה נגד גילוי המידע החסוי, כולו או מקצתו, לבית הדין;

 

 

 

(2)

בית הדין ידון בעתירה לפי סעיף זה בשופט אחד, ואולם רשאי נשיא בית הדין או סגנו לקבוע כי ענין מסוים יידון בשלושה.

 

 

 

(3)

הודיע בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה  כי הוא שוקל להגיש עתירה כאמור בפסקה (1), לא תעביר הוועדה את המידע לאסיר ולבא כוחו עד להכרעה סופית בעתירה, ובלבד שהעתירה תוגש בתוך 15 ימים מיום שמסר הודעה כאמור.

 

 

(ב)

(1)

נדחתה עתירה נגד גילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לערער על כך, בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה לדחות את עתירתו, לבית  הדין הצבאי לערעורים, שידון בערעור בשופט אחד;

 

 

 

(2)

הודיע בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לבית הדין שדחה את העתירה, כי הוא שוקל להגיש ערעור כאמור בפסקה (1), לא תעביר הוועדה את המידע לאסיר ולבא כוחו עד להכרעה בערעור.

 

 

(ג)

מסר בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי הודעה כאמור בסעיפים קטנים (א)(2) או (ב)(2), והחליט לאחר מכן שלא להגיש עתירה או ערעור כאמור באותם סעיפים קטנים, יודיע על כך בהקדם האפשרי לוועדה;

 

 

 

(ד)

הדיון בעתירה ובערעור על ההחלטה לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות, ורשאי בית הדין או בית הדין הצבאי לערעורים לעיין במידע החסוי לשם החלטה בעתירה ולקבל פרטים נוספים מבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לעניין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.

 

 

(ה)

(1)

עתירת אסיר נגד החלטת יושב ראש הוועדה שלא לגלות מידע חסוי תהיה רק במסגרת עתירה נגד החלטת הוועדה שלא לשחררו, החלטה על ביטול שחרורו או החלטה על שינוי תנאי שחרורו, לפי הענין.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

(2)

התקבלה עתירת אסיר לגילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לערער על כך, ויחולו לעניין הערעור כאמור הוראות סעיפים קטנים (ב) ו- (ג) בשינויים המחויבים.

עילות, סמכויות וסעדים 

509כח

 

בית הדין ובית הדין הצבאי לערעורים ידונו בעתירה ובערעור לפי סימן זה בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בכפוף להוראות פרק זה או מכוחו.

 

עיכוב שחרור

509כט

 

(א)

החליטה הוועדה לשחרר על תנאי אסיר, והודיע בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי לוועדה כי הוא שוקל להגיש עתירה נגד ההחלטה, לפי הוראות סעיף 509כח, יעוכב שחרורו של האסיר למשך 7 ימים, כדי לאפשר את הגשת העתירה והגשת בקשה לעיכוב ביצוע במסגרתה.

 

 

(ב)

מסר בא כוח הפרקליט הצבאי הראשי הודעה כאמור בסעיף קטן (א), והחליט לאחר מכן שלא להגיש עתירה כאמור באותו סעיף קטן, יודיע על כך בהקדם האפשרי למפקד בית הסוהר הצבאי או מנהל בית הסוהר, לפי העניין, והאסיר ישוחרר אף לפני תום 7 הימים האמורים.

 

 

 

 

 

 

סימן ה': קציבת עונש מאסר עולם והקלה  בעונש בידי נשיא המדינה

 

המלצה בעניין קציבת עונש מאסר עולם

509ל

 

(א)

ועדת שחרורים צבאית מיוחדת רשאית, לבקשתו של אסיר עולם, להמליץ לפני נשיא המדינה להקל בעונשו של האסיר באמצעות המרת עונשו בעונש מאסר קצוב, בהתאם לסמכות הנתונה לו לפי סעיף 11(ב) לחוק- יסוד: נשיא המדינה (בסימן זה- קציבת עונש) לאחר שחלפו לפחות שבע שנים מהיום שהחל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים.

 

 

(ב)

אסיר עולם הנושא עונש של שני מאסרי עולם מצטברים או יותר, רשאית ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, לבקשתו, להמליץ לפני נשיא המדינה לקצוב את עונשו של האסיר לאחר שחלפו לפחות חמש עשרה שנים מהיום הקובע, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ-30 שנים, שתימנה החל ביום הקובע; בסעיף זה, "היום הקובע" - היום שבו החל אסיר עולם לשאת את מאסרי העולם שנגזרו עליו בגזר דין אחד או היום שבו נגזר עליו בערכאה ראשונה מאסר העולם האחרון, (המוקדם מביניהם).

 

 

(ג)

סברה ועדת שחרורים צבאית מיוחדת שאין מקום  להמליץ לפני הנשיא כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), תשוב ותדון בעניינו של האסיר מדי שנתיים מהמועד בו סברה כאמור ואולם רשאית היא, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, לדון בעניין לפני תום השנתיים.

 

 

(ד)

לשם גיבוש המלצתה לנשיא המדינה בשאלה האם לקצוב עונש מאסר עולם של אסיר ולאיזו תקופה, תשקול ועדת שחרורים צבאית מיוחדת שיקולים עונשיים המתייחסים לטיב העברה, לנסיבות ביצועה ולתוצאותיה, לנסיבותיו האישיות של האסיר, וכן שיקולים ייחודיים למערכת הצבאית כמשמעותם בסעיף 509ז(ב). ועדת שחרורים צבאית מיוחדת רשאית, במקרים חריגים, לאפשר לאסיר לטעון את טענותיו לפניה, לשם גיבוש המלצתה כאמור.

 

 

(ה)

קצב נשיא המדינה עונשו של אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, לבקשתו של האסיר, להמליץ לפני הנשיא להקל בעונש פעמים נוספות, ובלבד שתקופת המאסר שיהיה על האסיר לשאת אם תתקבל המלצת הוועדה לא תפחת מ-30 שנים, והוראות סעיף קטן (ד) יחולו גם על גיבוש המלצה לפי סעיף קטן זה.

 

 

(ו)

בחישוב תקופת המאסר של אסיר עולם לעניין סעיף זה יחולו הוראות סעיף 509ו(ב).

 

 

(ז)

האמור בסעיף זה יחול, בשינויים המחויבים, גם ביחס להחלטות הרשות להקלה בעונש.

 

 

(ח)

בית דין צבאי שהרשיע אדם ברצח רשאי לקבוע, לעניין המלצה לקציבת עונש מאסר עולם, שאותו אדם ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן. אם קבע כאמור, יחולו הוראות סעיף זה בשינויים אלה: (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת שחרורים צבאית מיוחדת לא תמליץ להקל בעונשו של האסיר בטרם חלפו לפחות 15 שנים מהיום שבו החל לשאת את מאסרו, ובלבד שהתקופה שתמליץ לקצוב לא תפחת מ–40 שנים; (2) בסעיפים קטנים (ב) ו-(ה), במקום "מ-30 שנים" יקראו "מ–40 שנים".

 

המלצה לפי  בקשת הנשיא או שר הביטחון

 ומעמד אסיר ששוחרר לפי החלטת הנשיא או לפי החלטת הרשות להקלה בעונש

509לא

 

(א)

לעניין אסיר עולם, רשאית ועדת שחרורים צבאית מיוחדת, בכל עת, על פי פנייה של נשיא המדינה או שר הביטחון, להמליץ בעניין הפעלת סמכות הנשיא לפי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה.

 

(ב)

(1)

אסיר ששוחרר ממאסרו בטרם סיים לשאת את כל תקופת המאסר, לפי החלטת נשיא המדינה מכוח סמכותו לפי סעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה או לפי החלטת הרשות להקלה בעונש, יראו אותו כאילו שוחרר על-תנאי, ויחולו עליו הוראות חוק זה החלות לגבי אסיר ששוחרר על-תנאי ובכלל זה הוראות סעיפים 509י(א) ו-509יט, בשינויים המחויבים ובשינוי המפורט בפסקה (2), והכל אלא אם קבעו הנשיא או הרשות להקלה בעונש, לפי העניין, אחרת בהחלטתם.

 

 

 

(2)

לעניין אסיר ששוחרר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) תהיה תקופת התנאי כמפורט להלן, לפי העניין:

(א)  לגבי אסיר שאינו אסיר עולם, ולגבי אסיר עולם שעונשו נקצב בידי נשיא המדינה - יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אלמלא שוחרר כאמור;

(ב)  לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, למעט אסיר כאמור בסעיף קטן (ב)(3)– יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-40 שנים;

(ג)  לגבי אסיר עולם שעונשו לא נקצב בידי נשיא המדינה, והנושא עונשי מאסר עולם מצטברים – יתרת המאסר שהיה עליו לשאת אילו נקצב עונשו ל-50 שנים.

 

(3)

הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על אסיר עולם ששוחרר ממאסרו לאחר שסיים לשאת את מלוא תקופת המאסר שנקצבה לו בידי נשיא המדינה.

 

 

 

 

סימן ו': ועדת שחרורים צבאית וועדת שחרורים צבאית מיוחדת

 

ועדת שחרורים צבאית

509לב

 

ועדת שחרורים צבאית תהיה של שלושה והם:

 

 

(1)

שופט צבאי-משפטאי, שמינה שר הביטחון בהסכמת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; בסימן זה, "שופט צבאי-משפטאי" - לרבות מי שהיה שופט צבאי-משפטאי של בית דין ויצא לקצבה או פרש;

 

 

(2)

קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שמינה הרמטכ"ל;

 

 

(3)

אדם שמינה שר הביטחון, בעל חמש שנות ניסיון בתחום אחד מבין התחומים האלה; קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, פסיכיאטריה או חינוך; ואולם ניסיון בתחום החינוך הוא ניסיון של מי שמכהן או שכיהן כאיש חינוך בכיר והוא בעל ניסיון מעשי בחינוך והשכלה אקדמית.

 

 

(4)

בדיון הוועדה בעניינם של אסיר עולם שעונשו נקצב, או באסיר השוהה במאסר 25 שנים לפחות, יהיה מי שמונה בסעיף קטן (3) בעלי עשר שנות ניסיון.

 

 

(5)

חברי הוועדה לפי סעיפים קטנים (2) ו-(3) יתמנו לתקופה של שנתיים, וניתן לשוב ולמנותם לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת.

 

ועדת שחרורים צבאית מיוחדת

509לג

 

ועדת שחרורים צבאית מיוחדת תהיה של ארבעה והם:

 

 

(1)

שופט צבאי-משפטאי של בית הדין הצבאי לערעורים, שמינה שר הביטחון בהסכמת הרמטכ"ל, והוא יהיה יושב ראש הוועדה; לרבות מי שהיה שופט צבאי-משפטי של בית דין לערעורים ויצא לקצבה או פרש;

 

 

(2)

שופט צבאי-משפטאי, שמינה שר הביטחון בהסכמת נשיא בית הדין הצבאי לערעורים; לרבות מי שהיה שופט צבאי-משפטאי של בית דין מחוזי ויצא לקצבה או פרש;

 

 

(3)

קצין בדרגת סגן אלוף ומעלה שמינה הרמטכ"ל;

 

 

(4)

נציג שמינה שר הביטחון, בעל עשר שנות ניסיון מצטבר בתחום אחד או יותר מבין התחומים המפורטים בסעיף 509לד(3).

 

 

(5)

חברי הוועדה לפי סעיף קטן (2) יתמנה לתקופה של שנתיים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות של עד שנתיים כל אחת.

מזכירי הוועדות

509לד

 

(א)

נשיא בית הדין הצבאי לערעורים ימנה קצין מיחידת בתי הדין הצבאיים, אשר ישמש מזכיר ראשי לוועדות (להלן - המזכיר הראשי), שיהיה אחראי על קביעת המותבים של ועדות השחרורים הצבאיות וועדות השחרורים הצבאיות המיוחדות, על קביעת מועדי הדיון בוועדות והזמנת המותבים לדיונים, על סדרי עבודתן של הועדות ועל התיאום הנדרש עם מזכיר הועדות.

 

 

(ב)

קצין המשטרה הצבאית הראשי ימנה, מבין קציני מערך הכליאה, מזכיר לוועדות השחרורים הצבאיות וועדות השחרורים הצבאיות המיוחדות; מזכיר הוועדות יהיה  אחראי על העברת מידע הנחוץ למזכיר הראשי לצורך מילוי תפקידיו ועל איסוף נתונים ומסמכים הנחוצים לעבודת הוועדות והעברתם למותבים ולבא כוח הפרקליט הצבאי הראשי, הכל בתיאום עם המזכיר הראשי וכפי שיקבע בתקנות מכח חוק זה ובפקודות הצבא.

 

 

סימן ז': הוראות שונות ותיקוני חקיקה

 

 

 

 

אי תחולת פקודת הראיות

509לה

הוראות סעיפים 44 עד 46 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, לא יחולו על דיוני הוועדה, ועל עתירה, בקשת רשות ערעור וערעור לפי פרק זה.

 

סמכויות שוטר ושוטר צבאי

509לו

(א)

שוטר או שוטר צבאי רשאי לעשות כל אחת מאלה, בקשר לאסיר ששוחרר על-תנאי לפי הוראות  פרק זה (בסעיף קטן זה - האסיר):

 

 

 

(1)

לדרוש מהאסיר שיציג לפניו את רישיונו;

 

 

 

(2)

לחקור את האסיר, כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי שחרורו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי השחרור בידי האסיר;

 

 

 

(3)

להיכנס לבית או למקום שהאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי שחרורו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

 

 

 

(4)

להיכנס לבית או למקום שעל פי תנאי שחרורו של האסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור.

 

 

(ב)

אסיר שקיבל חופשה מיוחדת לפי חוק זה יינתן לו רישיון, שבו יפורטו התנאים שבהם מותנית חופשתו.

 

 

(ג)

שוטר או שוטר צבאי רשאי לעשות כל אחת מאלה, בקשר לאסיר שיצא לחופשה מיוחדת, כאמור בסעיף קטן (ב) (בסעיף קטן זה - אסיר בחופשה):

 

 

(1)

לדרוש מאסיר בחופשה שיציג לפניו את רישיונו;

 

 

(2)

לחקור אסיר בחופשה כדי לברר אם הוא מקיים את תנאי חופשתו ולחקור אדם אחר לגבי קיום תנאי החופשה בידי האסיר;

 

 

(3)

להיכנס לבית או למקום שאסיר אמור להימצא בו על פי תנאי חופשתו, כדי לפקח על קיום תנאים אלה, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור;

 

 

(4)

להיכנס לבית או למקום שעל פי תנאי חופשתו של אסיר אסור לו להימצא בו, אם יש לו יסוד סביר להניח שהאסיר נמצא בו, לאחר שזיהה עצמו לפני מחזיק הבית או המקום והודיע לו לאיזו מטרה מתבקשת הכניסה, ורשאי הוא להשתמש בכוח סביר לשם כניסה כאמור".

 

תקנות

509לז

שר הביטחון, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, רשאי לקבוע תקנות בכל עניין הנוגע לביצועו של פרק זה, לרבות בעניין סדרי הדיון בוועדות, סדרי הפניה אליהן ואל הרשות לשחרור על-תנאי, המידע שיש להביא בפניהן ודרכי הבאתו, המידע שיש למסור לאסיר או לבא כוחו אם הוא מיוצג ודרכי מסירתו וסדרי הדין בעניין עתירה ובקשת רשות ערעור, ככל שאינם מוסדרים בחוק זה. 

 

 

509לח

אין באמור בפרק זה כדי לגרוע מן הסמכות הקבועה בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה או מן הסמכות לפי סעיף 442.

 

תיקון סעיף 541

4.

 

בסעיף 541(3)(א) לחוק העיקרי, אחרי פסקת משנה (4) יבוא :

 

"(5) בסעיף 51ג(ב) בסימן ב'1, יראו כאילו במקום "סעיף 2 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א-2001" נאמר "סעיף 509א בפרק שני שבחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955".

 

 

5.

 

בסעיף 548(8) לחוק העיקרי יבוא -

במקום "הוועדה לעיון בעונש" יבוא "ועדת שחרורים צבאית או ועדת שחרורים צבאית מיוחדת".

 

 

6.

בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981, בסעיף ט"ז לתוספת הראשונה -

 

במקום "ועדה לעיון בעונש לפי סעיף 509" יבוא "ועדת שחרורים צבאית, רשות לשחרור על-תנאי וועדת שחרורים צבאית מיוחדת לפי הפרק השני בחלק ח'".

 

           

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

7.

בחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006 -

 

(א)

בסעיף 2 -

במקום "ועדה לעיון בעונש" יבוא "ועדת שחרורים צבאית, ורשות לשחרור על-תנאי".

 

(ב)

בסעיף 6(א)(4) -

במקום "ועדה לעיון בעונש - לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי" יבוא "ועדת שחרורים צבאית ורשות לשחרור על-תנאי – לגבי שחרור על-תנאי". 

 

תחילה 

 

8.

תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 9, ב-1 בחודש שלאחר תום שישה חודשים מיום פרסומו (בחוק זה - יום התחילה).

הוראות מיוחדות לתקופת הביניים

9.

אסיר שנגזר עליו עונש מאסר בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד היום שקדם ליום התחילה יישא, על אף הוראות פרק שני בחלק ח' לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום תחילת החוק, לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת בטרם ניתן יהיה לשחררו לפי אותן הוראות.

 

 

הוראות מעבר

10.

אסיר, שנגזר עליו עונש מאסר על ידי בית דין צבאי לפני פרסומו של חוק זה או שאחד מעונשי המאסר שנגזר על ידי בית דין צבאי, הנמנים עם תקופת מאסר, כהגדרתה בסעיף 509ח, נגזר עליו לפני פרסומו של חוק זה, יחולו עליו הוראות חוק זה לעניין אותה תקופת מאסר בשינוי הזה: בסעיף 509א במקום "שני שלישים מתקופת המאסר" יבוא "מחצית מתקופת המאסר".

 



[1] ס"ח התשס"א, עמ' 410; הצעת החוק ודברי ההסבר פורסמו בה"ח התשס"א, עמ' 518.

[2] ק"ת התשמ"ז, עמ' 294.