תוכן עניינים
ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
טיוטת תקנות נתוני אשראי (תיקון מס'1 ), התשע"ט-2019
2. הוראת מעבר
תקנות נתוני אשראי (תיקון מס' 1), התשע"ט -2019
תקנות נתוני אשראי, התשע"ז- 2017 (להלן: תקנות נתוני אשראי) נועדו להשלים את ההוראות המוסדרות בחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן: חוק נתוני אשראי) ולהתוות הוראות תומכות באשר להסדרים ספציפיים אשר אינם מוסדרים בחוק עצמו.
לאחר שנכנס החוק לתוקף באפריל 2019, עלה הצורך בכמה תיקונים והתאמות לתקנות. כמו כן, ביום 15.3.2018 פורסם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), אשר נכנס לתוקף ב- 15.9.2019. החוק מחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), וקובע הסדרים חלופיים להסדרים הקבועים בה, אשר יחולו על הליכי חדלות פירעון שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף.
סעיף 19(א)(1) לחוק נתוני אשראי קובע כי כונס הנכסים הרשמי וההוצאה לפועל הינם מקורות מידע, החייבים להעביר מידע למאגר נתוני אשראי. תקנות נתוני אשראי קובעות את פרטי המידע שכונס הנכסים הרשמי וההוצאה לפועל צריכים להעביר למאגר וכן הוראות שונות הנוגעות לנתונים אלו. בשל חקיקת חוק חדלות פירעון, מוצע לערוך בתקנות המוצעות את ההתאמות הנדרשות מבחינת פרטי המידע שעל הממונה על הליכי חדלות פירעון (שמחליף את כונס הנכסים הרשמי) וכן ההוצאה לפועל (ביחס להליכי חדלות פירעון בסכום של עד 150 אלף ₪) למסור למאגר נתוני אשראי, וזאת לגבי הליכי חדלות פירעון שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף.
כמו כן, התקנות המוצעות כוללות תיקונים קלים נוספים. האחד נוגע לתקנה 5, לעניין תיעוד זיהוי הלקוח והדרכים לשליחת טופס הסכמת הלקוח להעברת נתוני האשראי לגביו במקרה שבו הלקוח נתן את הסכמתו בשיחה טלפונית או בשיחת היוועדות חזותית.
לעניין תיעוד זיהוי הלקוח, מוצע למחוק את החובה לתעד את תהליך זיהוי הלקוח, הנעשה טלפונית, בהקלטה, ובמקום זאת לכתוב הוראה כללית כי נותן האשראי יתעד את זיהוי הלקוח שבוצע, וכי הממונה יקבע הוראות לעניין אופן תיעוד הזיהוי.
לעניין טופס ההסכמה, כיום התקנות מחייבות שליחה באמצעים דיגיטליים בלבד כדי להבטיח חיווי מידי ללקוח למתן הסכמתו. עם זאת מהשוק עלה כי ישנן אוכלוסיות שאין ברשותם אמצעים דיגיטליים (כגון אוכלוסייה חרדית או מבוגרת) ולכן במקרים אלו בלבד מוצע לאפשר שליחת של הטופס בדרך אחרת שיקבע הממונה (בדואר וכדו'). כמו כן, כיוון שהתקנות נוקטות בלשון מפורטת שאינה נייטרלית טכנולוגית, מוצע להחליף את ההוראה בקביעת הוראה כללית יותר, שמעגנת את העיקרון כי יש לשלוח את הטופס בדרך דיגיטלית מאובטחת שהוסכמה עם הלקוח או בהעדר אמצעי דיגיטלי כאמור, בדרך אחרת שקבע הממונה.
התיקון השני מבקש להבהיר כי מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל ייפוי כוח מהלקוח גם לצורך קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל ומסירתו ללקוח, ולא רק לשם ייעוץ פיננסי בתחום האשראי (בהתאם להוראות החוק), וכי ההוראות הנוגעות לייפוי הכוח חלות גם בהקשר זה. התיקון השלישי נוגע לנתונים הנמסרים מבנק ישראל למאגר נתוני אשראי לעניין היות הלקוח לקוח מוגבל, ולפיו במסגרת הנתונים הנמסרים יחד עם חיווי אשראי ניתן למסור גם את הנתון בדבר מתן צו מניעה להגבלה, וזאת כדי שהמידע בפני נותן האשראי והלקוח יהיה מדויק יותר.
להלן
נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות מטעם משרד המשפטים:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 19(ב), 22(ה)(1), 26(ג), 35(א),36 ו- 42(ב) לחוק נתוני אשראי, התשע"ו- 2016 (להלן- החוק), בהסכמת שר האוצר לעניין תקנות 1(8) ו- (9), בהסכמת הנגיד לעניין תקנות 1(1) עד (4), 1(6), 1(8) ו- (9), בהתייעצות עם הנגיד לעניין תקנה 1(5) ובאישור ועדת הכלכלה, אני מתקין תקנות אלה: |
||||
|
1. |
בתקנות נתוני אשראי, התשע"ז – 2017- |
|||||
|
|
|
|
(1) בתקנה 1- |
|||
|
|
|
|
|
(א) ההגדרה "הכונס הרשמי" תימחק ובמקומה יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"הסדר חוב"- הסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; |
||
|
|
|
|
|
"הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי" - כמשמעותו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; |
||
|
|
|
|
|
(ב) אחרי ההגדרה "חוק ההוצאה לפועל" יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי" – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח – 2018; |
||
|
|
|
|
|
(ג) ההגדרה "פקודת פשיטת הרגל" תימחק ובמקומה יבוא- |
||
|
|
|
|
|
"פתיחת הליכים"- פתיחת הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי; |
||
|
|
|
|
(2) בתקנה 3- |
|||
|
|
|
|
|
(א) במקום פסקה (1) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
|
"(1) נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב;" |
|
|
|
|
|
|
(ב) בפסקה (2) בסופה יבוא " וכן נתון בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים; |
||
|
|
|
|
(3) בתקנה 4- |
|||
|
|
|
|
|
(1) במקום פסקה (1) יבוא- |
||
|
|
|
|
|
"(1) קיומו של נתון מהממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב, מתן צו לפתיחת הליכים ובקשה להסדר חוב ;" |
||
|
|
|
|
|
(2) בפסקה (2) בסופה יבוא "וכן קיומו של נתון מההוצאה לפועל בעניין בקשה לפתיחת הליכים שהגיש החייב ומתן צו לפתיחת הליכים; |
||
|
|
|
|
(4) אחרי תקנה 4 יבוא: |
|||
|
|
|
התקופה לגביה נתון על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי יהווה נתון המעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים |
4א. |
התקופה לגביה נתון על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי או הסדר חוב כאמור בתקנות 3(1)-(2) ו- 4(1)-(2) יהווה נתון או נסיבה המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים- מיום קיומו של הנתון ועד שלוש שנים ממועד סיום הליכי חדלות פירעון או אישור הסדר חוב;
|
||
|
|
|
|
(5) בתקנה 5- |
|||
|
|
|
|
|
(1) בפסקה 1(ג) המילה "מוקלט" תימחק; |
||
|
|
|
|
|
(2) אחרי פסקה 1 יבוא- |
||
|
|
|
|
|
|
1(א) נותן האשראי יתעד את הזיהוי; הממונה יקבע הוראות לעניין אופן תיעוד הזיהוי לפי סעיף 68 לחוק; |
|
|
|
|
|
|
(3) בפסקה (2)(ג) המילים "לכתובת הדואר האלקטרוני" ועד סוף הפסקה ימחקו, ובמקומם יבוא "ללקוח, באמצעי דיגיטלי מאובטח שהוסכם עם הלקוח; לא היה ללקוח אמצעי דיגיטלי כאמור, בדרך אחרת שקבע הממונה לפי סעיף 68 לחוק"; |
||
|
|
|
|
(6) בתקנה 6, בסופה יבוא "או לשם מסירתו ללקוח"; |
|||
|
|
|
|
(7) בתקנה 14-: |
|||
|
|
|
|
|
(1) בפסקה (3) , אחרי המילה "חמור" יבוא "וכן האם ניתן צו מניעה לתחילת ההגבלה" |
||
|
|
|
|
|
(2) במקום פסקה (4) יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(4) נתונים בדבר הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי: |
||
|
|
|
|
|
|
(א) מתן צו לפתיחת הליכים. |
|
|
|
|
|
|
|
(ב) מתן צו לשיקום כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
|
(ג) ביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיפים 108, 183, 200 ו- 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
|
(ד) קבלת הפטר לפי סעיף 167 או אישור על הפטר לפי סעיף 174 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
|
(ה) ביטול הפטר לפי סעיף 176 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. |
|
|
|
|
|
|
|
(ו) אישור הסדר חוב. |
|
|
|
|
|
|
|
(ז) השלמת הסדר חוב. |
|
|
|
|
|
(8) בפרט (1) לתוספת הראשונה- |
|||
|
|
|
|
|
(1) בטור א', במקום "הכונס הרשמי" יבוא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי"; |
||
|
|
|
|
|
(2) בטור ב', במקום האמור בו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"פתיחת הליכים (לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים, זהות מגיש הבקשה ודחיית בקשה כאמור), גובה החוב כפי שהכריע הנאמן כמפורט בדוח ממצאי הבדיקה, צו לשיקום כלכלי, ביטול הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר (לרבות הפטר לאלתר, ביטול ההפטר), הסדר חוב, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך;" |
||
|
|
|
|
|
(3) בטור ג' במקום ההגדרה של "צו כינוס" יבוא- |
||
|
|
|
|
|
"צו לפתיחת הליכים"- כמשמעותו בסעיפים 105 ו- 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;" |
||
|
|
|
|
(9) בפרט (2) לתוספת הראשונה-
|
|||
|
|
|
|
|
(א) בטור ב' האמור בו יסומן כ- (א) ולאחריו יבוא: |
||
|
|
|
|
|
"(ב) נתונים לעניין הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי- פתיחת הליכים (לרבות בקשה לצו לפתיחת הליכים ודחיית בקשה כאמור), צו לשיקום כלכלי (לרבות גובה החוב כפי שהכריע הנאמן כמפורט בדוח ממצאי הבדיקה), ביטול של הצו לפתיחת הליכים וסיבת הביטול, הפטר (לרבות הפטר לאלתר וביטול ההפטר), העברת ההליך לממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, סיום ההליך וסיבת סיום ההליך; |
||
|
|
|
|
|
(ב) בטור ג' במקום "לעניין פרט זה-" יבוא "לעניין פרט משנה (א)-" |
||
|
2. |
על הליכים לפי פקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי סעיף 373 לאותו חוק, יחולו תקנות 1, 3, 4, 14 והתוספת הראשונה לתקנות נתוני אשראי, התשע"ז-2017 כנוסחן ערב יום התחילה של תקנות אלה. |
|||||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ _____-3)
__________________[חתימה]
[שם מלא של המתקין]
[התפקיד שמכוחו מתקין]
תקנות נתוני אשראי, התשע"ז- 2017 (להלן: תקנות נתוני אשראי) נועדו להשלים את ההוראות המוסדרות בחוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 (להלן: חוק נתוני אשראי) ולהתוות הוראות תומכות באשר להסדרים ספציפיים אשר אינם מוסדרים בחוק עצמו.
לאחר שנכנס החוק לתוקף באפריל 2019, עלה הצורך בכמה תיקונים והתאמות לתקנות. כמו כן, ביום 15.3.2018 פורסם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון), אשר נכנס לתוקף ב- 15.9.2019. החוק מחליף את פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), וקובע הסדרים חלופיים להסדרים הקבועים בה, אשר יחולו על הליכי חדלות פירעון שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף.
סעיף 19(א)(1) לחוק נתוני אשראי קובע כי כונס הנכסים הרשמי וההוצאה לפועל הינם מקורות מידע, החייבים להעביר מידע למאגר נתוני אשראי. תקנות נתוני אשראי קובעות את פרטי המידע שכונס הנכסים הרשמי וההוצאה לפועל צריכים להעביר למאגר וכן הוראות שונות הנוגעות לנתונים אלו. בשל חקיקת חוק חדלות פירעון, מוצע לערוך בתקנות המוצעות את ההתאמות הנדרשות מבחינת פרטי המידע שעל הממונה על הליכי חדלות פירעון (שמחליף את כונס הנכסים הרשמי) וכן ההוצאה לפועל (ביחס להליכי חדלות פירעון בסכום של עד 150 אלף ₪) למסור למאגר נתוני אשראי, וזאת לגבי הליכי חדלות פירעון שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף.
כמו כן, התקנות המוצעות כוללות תיקונים קלים נוספים. האחד, נוגע לתקנה 5 לעניין תיעוד זיהוי הלקוח, וכן לדרכים לשליחת טופס הסכמת הלקוח להעברת נתוני האשראי לגביו במקרה שבו הלקוח נתן את הסכמתו בשיחה טלפונית או בשיחת היוועדות חזותית, ובפרט כאשר אין ללקוח אמצעי דיגיטלי לקבלת הטופס. התיקון השני מבקש להבהיר כי מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל ייפוי כוח מהלקוח גם לצורך קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל ומסירתו ללקוח, ולא רק לשם ייעוץ פיננסי בתחום האשראי (בהתאם להוראות החוק), וכי ההוראות הנוגעות לייפוי הכוח חלות גם בהקשר זה. התיקון השלישי נוגע לנתונים הנמסרים מבנק ישראל למאגר נתוני אשראי לעניין היות הלקוח לקוח מוגבל, ולפיו במסגרת הנתונים הנמסרים יחד עם חיווי אשראי ניתן למסור גם את הנתון בדבר מתן צו מניעה להגבלה, וזאת בכדי שהמידע בפני נותן האשראי והלקוח יהיה מדויק יותר.
תקנה 1
התקנה מפרטת את התיקונים הנדרשים בתקנות נתוני אשראי.
פסקה 1
מוצע לעדכן את ההגדרות הנוגעות לפשיטת רגל ולהחליפן בהגדרות מתאימות לפי חוק חדלות פירעון.
פסקאות 2 ו- 3
מוצע לתקן את תקנות 3 ו- 4 לתקנות נתוני אשראי, הקובעות מהם נתוני האשראי המעידים באופן מובהק על כך שלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים לעניין סעיף 22 לחוק (אי הכללה במאגר) וסעיף 35 לחוק (חיווי אשראי). תקנות 3 ו- 4 לתקנות נתוני אשראי מתייחסות לנתונים מכונס הנכסים הרשמי ומההוצאה לפועל.
לעניין כונס הנכסים הרשמי- מוצע לעדכן ולהתאים את הנתונים לפי חוק חדלות פירעון. כמו כן, מוצע להקדים את המועד שבו נתון האשראי בהליכי חדלות פירעון מהווה נתון מובהק משלב מתן צו לפתיחת ההליכים (המקביל לצו כינוס, כפי שהיה קבוע היום בתקנות נתוני אשראי) לשלב הגשת הבקשה לפתיחת ההליכים, ובלבד שהוגשה על ידי החייב. ההבנה היא שכאשר חייב מגיש בעצמו בקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון, יש לכך מספיק משקל בכדי שהדבר יהווה נתון מובהק על אי עמידה בפירעון (בשונה ממצב בו הנושה מגיש את הבקשה, שכן אז עלול להיות מצב שבו הנושה ניצל את ההליך לרעה ואין בהליך ממש). כמו כן, יש התייחסות נפרדת לבקשה להסדר חוב לפי חלק י' לחוק חדלות פירעון, שכן הסדר כאמור, הכולל הסדר שנעשה באין צו לפתיחת הליכים או לאחר מתן צו כאמור, אינו נחשב לפי חוק חדלות פירעון חלק מ"הליכי חדלות פירעון".
לעניין ההוצאה לפועל- לפי חוק חדלות פירעון, הליכים בסכום של עד 150,000 ₪, מנוהלים בהוצאה לפועל (ויחולו עליהם הוראות דומות לאלה החלות על הליכים המתנהלים בפני הממונה על הליכי חדלות פירעון). לפיכך, הנתונים המפורטים בתקנות יועברו למאגר גם על ידי ההוצאה לפועל, בהתאם למוצע. לעניין בקשה להסדר חוב, מדובר בהליך המתנהל בבית המשפט, והוא מדווח רק באמצעות הממונה על הליכי חדלות פירעון.
פסקה 4
פסקה 4 נועדה להבהיר בצורה מפורשת מה היא התקופה לגביה נתון על הליכי חדלות פירעון או על הסדר חוב יהווה נתון או נסיבה המעידים באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים (לפי סעיפים 22 ו- 35 לחוק). ההבהרה נדרשת כיוון שהנתון שיוצר את ה"מובהקות" הוא נתון פתיחת ההליך, ולא שאר הנתונים שמתגבשים במהלך ההליך (כמו למשל- צו שיקום כלכלי) או בסיומו, ולכן יש צורך להבהיר כי מרגע שההליך נפתח ועד לסיומו, וכן במהלך 3 שנים בהם המידע נשמר במאגר, הנתון מהווה נתון מובהק.
פסקה 5
התיקון המוצע בפסקה זו נוגע תיעוד זיהוי הלקוח ולדרכים לשליחת טופס ההסכמה במקרה שבו הלקוח נתן את הסכמתו בשיחה טלפונית או בשיחת היוועדות חזותית.
לעניין תיעוד זיהוי הלקוח, מוצע למחוק את החובה לתעד את תהליך זיהוי הלקוח, הנעשה טלפונית, בהקלטה, ובמקום זאת לכתוב הוראה כללית כי נותן האשראי יתעד את זיהוי הלקוח שבוצע, וכי הממונה יקבע הוראות לעניין אופן תיעוד הזיהוי.
לעניין טופס ההסכמה, כיום התקנות מחייבות שליחה באמצעים דיגיטליים בלבד כדי להבטיח חיווי מידי ללקוח למתן הסכמתו, כיון שטופס ההסכמה מולא על ידי נותן האשראי ולא בעצמו. עם זאת מהשוק עלה כי ישנן אוכלוסיות שאין ברשותן אמצעים דיגיטליים (כגון אוכלוסייה חרדית או מבוגרת) ולכן במקרים אלו בלבד מוצע לאפשר שליחת הטופס בדרך אחרת שיקבע הממונה (כמו למשל בדואר). כמו כן, כיוון שהתקנות נוקטות בלשון מפורטת שאינה נייטרלית טכנולוגית, מוצע להחליף את ההוראה בקביעת הוראה כללית יותר, שמעגנת את העיקרון כי יש לשלוח את הטופס בדרך דיגיטלית מאובטחת שהוסכמה עם הלקוח או בהעדר אמצעי דיגיטלי כאמור, בדרך אחרת שקבע הממונה.
פסקה 6
מוצע להבהיר בתקנה כי מיופה כוח בתמורה רשאי לקבל ייפוי כוח מהלקוח גם לצורך קבלת דוח ריכוז נתונים רגיל ומסירתו ללקוח, ולא רק לשם ייעוץ פיננסי בתחום האשראי, וכי ההוראות הנוגעות לייפוי הכוח חלות גם בהקשר זה. זאת בהתאם להגדרת "מיופה כוח בתמורה" בסעיף 1 לחוק נתוני אשראי הקובעת כי מיופה כוח בתמורה הוא "מי שלקוח ייפה את כוחו לקבל לגביו דוח ריכוז נתונים רגיל ומתקיים בו אחד המפורטים להלן...: (1) הוא מקבל תמורה בעד קבלת דוח ריכוז הנתונים הרגיל בעבור הלקוח או בעד מתן שירות על בסיס דוח כאמור;
(2) הוא מקבל דוחות ריכוז נתונים רגילים בעבור אחרים, דרך עיסוק, או נותן, דרך עיסוק, שירות על בסיס דוחות כאמור;"
פסקה 7
מוצע לתקן את תקנה 14 לתקנות נתוני אשראי, הקובעת אילו נתוני אשראי נמסרים לנותן האשראי יחד עם חיווי האשראי.
תיקון מוצע ראשון הוא לתקנה 14(3) לתקנות נתוני אשראי שעניינה "האם הלקוח הוא לקוח מוגבל או מוגבל חמור לפי חוק שיקים ללא כיסוי". מוצע להוסיף לתקנה גם את הנתון בדבר מתן צו מניעה לתחילת ההגבלה, לפי סעיף 10א לחוק שיקים ללא כיסוי, וזאת בכדי לתת לנותן האשראי וללקוח תמונה יותר מדויקת באשר למצבו. לפי תקנות 3(3) ו- 4(3) לתקנות נתוני אשראי כל נתון מבנק ישראל לפי פרט 3 לתוספת הראשונה מהווה נתון המעיד באופן מובהק על כך שהלקוח אינו עומד בפירעון תשלומים, למעט נתון בדבר ביטול ההגבלה או סיומה כך שלקוח שהוטלה לגביו מגבלה, אך ניתן צו מניעה, יהיה לגביו נתון "מובהק" וסביר כי הדבר יבוא לידי ביטוי בחיווי. עם זאת, בנתונים הנמסרים יחד עם החיווי, נוסח התקנה מציג שאלה בינארית- האם הלקוח הוא לקוח מוגבל או לא, וכיוון שניתן צו מניעה עולה שאלה האם הלקוח מהווה לקוח מוגבל או לא. לפיכך, כדי שתהיה בפני נותן האשראי ובפני הלקוח תמונה מדויקת של מצבו, מוצע להוסיף גם את הנתון בדבר צו המניעה.
תיקון מוצע שני עניינו ביצוע התאמות בין הנתונים הנמסרים היום לפי פקודת פשיטת הרגל לבין הנתונים שיש למסור לפי חוק חדלות פירעון (ביחס להליכים שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף).
פסקאות 8 ו-9
מוצע לתקן את התוספת הראשונה ולבצע גם בה את ההתאמות הנדרשות בין הנתונים הנמסרים היום לפי פקודת פשיטת הרגל לבין הנתונים שיש למסור לפי חוק חדלות פירעון ביחס להליכים שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף. את התיקונים יש לבצע הן ביחס לנתונים שנמסרים מהממונה על הליכי חדלות פירעון (במקום הכונס הרשמי) והן ביחס לנתונים שנמסרים מההוצאה לפועל (שכאמור לפי חוק חדלות פירעון ינהל גם הוא הליכי חדלות פירעון, בסכומים שמתחת ל- 150 אלף ₪.).
תקנה 2
מוצע לקבוע בתקנה 2 הוראת מעבר הקובעת כי על הליכים לפי פקודת פשיטת רגל שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, לפי סעיף 373 לאותו חוק, יחולו תקנות 1,3,4 ו- 14 (המתייחסות להליכי פשיטת רגל) לתקנות נתוני אשראי כנוסחן ערב יום התחילה של תקנות אלה.
המשמעות היא שהתקנות האמורות, בנוסחן המוצע, יחולו רק על הליכי חדלות פירעון שנפתחו לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקף ואילו על הליכים תלויים ועומדים ערב כניסת החוק לתוקף, יחולו תקנות נתוני אשראי בנוסחן הקודם.