תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 1בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8(ג), 12, 13(א), 14(ב), 21(ב), 24(ב), 26(א), 82(ג), 84(ה), 104(ב), 106(א), 108(ה), 111, 113(ב), 117(א), 128(א), 152(ד), 153(ו), 155, 210(ד) עד (ו), 227, 239(ב), 240(ג), 241, 256, 262(ה), 263(ה), 286(ד), 321(ב), 326(ג), 338(ד), 356 ו-357 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן - החוק), ולעניין תקנות 59ג עד 59יח, 106ב עד 106ו, 109ב עד 109ה, 119א, 134ב עד 134ד, 134ט, 136י עד 136יז, 159ב1 עד 159ב3, 159ט1 עד 159ט2, 159יד1, 159יז1, 159יט עד 159כג ו-170, באישור ועדת החוקה חוקקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: |
| 1. [תיקונים: התשפ"א (מס' 2), התשפ"ב] בתקנות אלה - |
| 2. (א) תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על הליכים בבית המשפט לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. (ב) תקנות ההוצאה לפועל יחולו על הליכים המתנהלים לפני רשם ההוצאה לפועל לפי החוק ולפי תקנות אלה, בשינויים המחויבים לפי העניין, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. |
| 4. בית המשפט ומנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, ימציאו לממונה בלא דיחוי ובאופן מקוון כל החלטה שנתנו שעל הממונה לפרסם לפי החוק או לפי תקנות אלה. |
| 5. מגיש בקשה או נאמן שחלה עליו חובה להעביר מסמך או הודעה לממונה לצורך פרסום, יעבירם לממונה בלא דיחוי. |
| 6. נקבע בתקנות אלה כי הודעה תפורסם באתר האינטרנט של משרד המשפטים ובדרך נוספת, יהיה המועד שבו פורסמה ההודעה באתר האינטרנט של משרד המשפטים מועד הפרסום הקובע. |
| 8. |
| 9. |
| 12. (א) מען להמצאת כתבי בי–דין ומסמכים אחרים לחייב שהוא תאגיד יהיה - (1) בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש תאגיד - הכתובת שציין התאגיד בבקשה לצו לפתיחת הליכים או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים; (2) בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה - הכתובת הרשומה לפי הדין החל על התאגיד או מען אחר שיספק הנאמן לצורך המצאה לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים. (ב) מענם של נושי התאגיד יהיה המען שציין התאגיד בדוח שצירף לבקשה לצו לפתיחת הליכים או כל מען אחר הידוע למי שמוטלת עליו חובת ההמצאה לפי החוק ולפי תקנות אלה; לאחר שהוגשו תביעות החוב או שהודיע הנושה על מען אחר, המען יהיה המען המצוין בתביעת החוב או המען שמסר הנושה. (ג) מענו של הממונה לצורך המצאה שאינה באמצעות מערכת הממונט יהיה משרדו שבאזור שיפוטו של בית המשפט שבו מתנהל ההליך, ובהליך לפני בית המשפט העליון - משרדו הראשי של הממונה בירושלים. |
| 14. נוסף על האמור בתקנה 13, ביקש התאגיד במסגרת בקשתו לצו לפתיחת הליכים להפעילו לצורך שיקומו הכלכלי, יפרט בה גם את כל אלה: (1) מתווה ראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הנוגע לפעולות הנדרשות לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם; (2) הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הקפאת ההליכים ופירוט אמצעי המימון; (3) פרק הזמן שלגביו מבוקשת הפעלת התאגיד; (4) תיאור התאגיד ועסקיו בפירוט הפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כמו כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה: (א) הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רישוי, מיסוי ופיקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד; (ב) אפיון הלקוחות של התאגיד וכן מידת התלות בהם, ותיאור התקשרויות מהותיות של התאגיד עם לקוחות שהיקף המכירות עמם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות; (ג) תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם; (ד) המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל; (ה) שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועיסוקו העיקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העיקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, שהם תאגידים מהותיים, יפורטו שיעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי של התאגידים המהותיים; כמו כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שיעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העיקרי; בפסקת משנה זו - (ו) מרשם חברי התאגיד; (ז) רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם; (ח) מידע בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות שבוצעה בשלוש השנים האחרונות; (ט) מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; (י) עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד. |
| 16. |
| 17. נושה המגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים יפרט בבקשתו כי התקיימו התנאים למתן הצו; הנושה יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן: (1) נסח התאגיד; (2) ביקש הנושה להסתמך בבקשתו על חזקת חדלות פירעון לפי סעיף 10(א) לחוק, יצרף לבקשה אסמכתאות מתאימות לקיומה של החזקה, לפי העניין; (3) לעניין חזקה המבוססת על דרישת חוב לפי סעיף 10(א)(1) לחוק, יצרף הנושה לבקשה את דרישת החוב שהומצאה לתאגיד, כולל האסמכתאות שצורפו אליה לגבי החוב וכן את תגובת התאגיד לדרישת החוב אם ניתנה; (4) צירף הנושה לבקשה הצעה בעניין פירוק התאגיד או שיקומו הכלכלי - יפרט הנושה את הנימוקים והאסמכתאות להצעתו, ואם הציע להפעיל את התאגיד לצורך שיקומו, יפרט את המתווה הראשוני המוצע לשיקומו הכלכלי של התאגיד כאמור בתקנה 14(1), ככל האפשר. |
| 18. בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה רשאי בית המשפט להורות כי יוגשו מסמכים ויפורטו פרטים אחרים, נוסף על המסמכים והפרטים המנויים בתקנה 17 והכול כפי שיורה. |
| 21. (א) הממונה יפרסם הודעה על הגשת בקשה למתן צו לפתיחת הליכים באתר האינטרנט של משרד המשפטים, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק. (ב) הודעה בדבר הגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים תכלול מידע בדבר שם התאגיד, מספר התאגיד וכתובתו, בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה, תאריך הגשת הבקשה ותאריך הפרסום, מועד הדיון בבקשה אם נקבע, וכן פרטי מגיש הבקשה. |
| 22. אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא התאגיד, ימציא התאגיד לנושיו המהותיים את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה. |
| 23. אם מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים הוא נושה, ימציא הנושה לתאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה, בלא דיחוי, בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, למעט אם הוגשה בקשה לסעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 21 לחוק; נקבע מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא המבקש את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו. |
| 24. |
| 25. (א) המגיש התנגדות לבקשה לצו לפתיחת הליכים כאמור בסעיף 14 לחוק, יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) התנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים ממועד פרסום ההודעה על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים. (ג) מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות. (ד) הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ–48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ–24 שעות לפני מועד הדיון. (ה) מגיש ההתנגדות ומגיש הבקשה ימציאו העתק מההתנגדות או מהתשובה, למבקש ולמגיש ההתנגדות, לפי העניין, וכן לתאגיד, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה. |
| 26. בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה. |
| 28. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] (א) על בקשה לסעד זמני והדיון בה יחולו הוראות פרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) בקשה לסעד זמני, למעט בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים. |
| 29א. (תיקון התשפ"א) (א) ניתן סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 2א שבתוספת. (ב) הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני. |
| 31. (תיקון התשפ"א) (א) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד, שאינו סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לחוק, ישלח המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת. (ב) הממונה יפרסם הודעה על מתן הסעד הזמני באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 21(ב) וכן את דבר מתן הסעד הזמני. |
| 32. (תיקון התשפ"א) |
| 33. בחוות דעת ראשונית לעניין סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד לפי סעיף 24 לחוק, יחווה הנאמן את דעתו לגבי סיכויי השיקום הכלכלי של התאגיד, לגבי האמצעים למימון ההוצאות הכרוכות בהפעלת התאגיד ולגבי החשש שההפעלה תפגע בנושים; הנאמן יפרט את הפרטים המנויים בתקנות 13 ו–14 אם לא נכללו בבקשה לצו לפתיחת הליכים, וכן יפרט, ככל האפשר, את הפרטים האלה: (1) סכומים ששולמו בעד שירותים והוצאות בארבעת החודשים שקדמו ליום הגשת חוות הדעת הראשונית והערכת העלות של השירותים וההוצאות שיידרשו לשם הפעלתו לצורך שיקומו הכלכלי של התאגיד; (2) אמצעי המימון שעמדו לרשות התאגיד לתקופת ההפעלה והשימוש בהם מיום מתן הצו; (3) אמצעי המימון שמוצע שיעמדו לרשות התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי, בצירוף פרטיו המלאים של המממן והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים, אם נדרשים פרטים כאלה, למימון זה; (4) כל מידע מהותי אחר מכל סוג שהוא, שיהיה דרוש לבית המשפט כדי להחליט אם להורות על הפעלת התאגיד לצורך שיקומו הכלכלי. |
| 34. הנאמן ימציא את חוות דעתו הראשונית, בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה, לממונה, לתאגיד ולמבקש הצו לפתיחת הליכים. |
| 35. ניתן צו לפתיחת הליכים, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק של הצו והודעה על מתן הצו לממונה לשם פרסומה בידי הממונה. |
| 38. התאגיד יפרסם באתר האינטרנט שלו, אם ישנו, בדף הבית באופן הבולט לעין כי הוא נמצא בשיקום או בפירוק, לפי העניין; משך הפרסום יהיה למשך הליכי חדלות הפירעון כהגדרתם בחוק. |
| 39. (א) המגיש בקשה להקפאת הליכים נגד אדם שלישי יגיש אותה כדרך שמגישים בקשה להסדר חוב של יחיד לפי חלק י' לחוק; בבקשה יציין המגיש כי מתקיימים בו התנאים למתן הצו וכן יפרט את ההליך או ההליכים שאליהם נוגעת הבקשה; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר. (ב) מגיש הבקשה ישלח העתק מהבקשה לממונה, לנאמן אם מונה, לנושים המהותיים של התאגיד ולנושים שלגביהם מתבקשת הקפאת ההליכים בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית. |
| 41. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] הורה בית המשפט על הקפאת הליכים נגד אדם שלישי, רשאי הוא לתת סעד זמני הקבוע בפרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם סבר שמתן הסעד הזמני דרוש בנסיבות העניין. |
| 43. בכותרתו של כל כתב בי–דין לפי חלק זה יצוין לצד שמו של התאגיד אם הוא נמצא בפירוק, בשיקום או בהפעלה זמנית לפי העניין, כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון. |
| 45. |
| 46. מונה הממונה לנאמן, יבוא במקומו בית המשפט לעניין כל מעשה שבסמכות הממונה ולעניין כל רשות שהיתה צריכה להינתן על ידו, וכל מסמך שיש להגישו לפי החוק או לפי תקנות אלה לממונה, יגישו הממונה לבית המשפט. |
| 47. הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה. |
| 48. הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת. |
| 50. (א) בקשתו של הנאמן למתן הוראות המוגשת לבית המשפט תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה בית המשפט אחרת. (ב) הוגשה בקשה למתן הוראות לבית המשפט, ימציא הנאמן העתק מהבקשה לצדדים לה בסמוך ככל האפשר להגשת הבקשה; הוגשה הבקשה במעמד צד אחד, ימציא העתק מהבקשה לממונה בלבד. (ג) בבקשה למתן הוראות באחד מהעניינים המנויים בסעיף 264 לחוק יהיו המשיבים ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים. (ד) הנאמן רשאי לצרף מיוזמתו לבקשה למתן הוראות את מי שלדעתו יש לו עניין בבקשה. |
| 51. (א) הדיון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן יהיה במעמד הצדדים; על אף האמור, בית המשפט רשאי להחליט על יסוד הבקשה, התגובה והתשובה בלבד. (ב) על אף האמור בתקנה משנה (א), בית המשפט רשאי לדון בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן והממונה בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן: (2) פשרה עם נושה או חייב של התאגיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על היקף נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 44(א)(4) לחוק; (3) הפעלת סמכות חקירה לפי סעיף 281 לחוק אם הורה בית המשפט לפי סעיף 281(ד) לחוק כי חקירה כאמור תתבצע באמצעות הנאמן; (4) בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו. |
| 53. |
| 54. הנאמן ינהל את ספרי החשבונות של התאגיד לפי כללי חשבונאות מקובלים; הנאמן ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי הכללים האמורים. |
| 55. (א) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד, יבוקרו הדוחות הכספיים והמידע בדבר תקבוליו והוצאותיו של הנאמן בידי רואה חשבון לפי תקני ביקורת מקובלים בישראל; בתקנת משנה זו, (ב) הורה בית המשפט על הפעלת התאגיד כאמור בתקנה זו, הנאמן יפנה לבית המשפט בבקשה למינוי רואה חשבון מבקר לתקופת הליך חדלות הפירעון; טרם פנייתו לבית המשפט הנאמן יתייעץ עם הממונה בקשר למינוי. (ג) הנאמן ימציא לרואה החשבון את המסמכים והאסמכתאות הדרושים לביקורת הדוחות. |
| 56. |
| 58. |
| 59. (א) הצעת תכנית לשיקום כלכלי שיגיש הנאמן תכלול עדכון של הפרטים המנויים בתקנות 13 ו–14, אם יש צורך, וכן את הפרטים האלה: (2) תכנית הנאמן; (3) אם בין הנושים נכללים גם קרובים של התאגיד, יצוין הדבר בפירוט החזקותיהם; (4) פרטים לגבי נושים בעלי זיקה לתאגיד; (5) כללה התכנית המוצעת פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82 (ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו; (ב) לעניין תקנה זו - |
| 59ג. (תיקון התשפ"ב) |
| 59ד. (תיקון התשפ"ב) |
| 59ה. (תיקון התשפ"ב) (א) הודעה על אסיפת סוג שימציא הנאמן לפי תקנה 59ד, תכלול את הפרטים האלה: (1) תאריך, שעה ומקום אסיפת הסוג; (2) מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפת הסוג; (3) המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה; (4) הרוב הקבוע בחוק הדרוש לאישור תוכנית לשיקום כלכלי; (5) המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני. (ב) הנאמן יצרף להודעה את המסמכים האלה: (1) הצעת התוכנית לשיקום כלכלי וכל המסמכים שצורפו אליה; (2) העתק מהחלטת בית המשפט על כינוס אסיפות הסוג ועל מועד הדיון באישור התוכנית בבית המשפט; הוחלט על מועד לדיון לאחר שנשלחה ההודעה, ימציא הנאמן את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה 59ד; (3) נוסח ייפוי כוח להצבעה באמצעות שלוח; (4) נוסח כתב הצבעה; (5) כל מידע או מסמך אחר שהורה בית המשפט. |
| 59ו. (תיקון התשפ"ב) (א) הורה בית המשפט על מועד להגשת תביעות חוב לשם קביעת כוח ההצבעה של הנושים, יגישו הנושים את תביעות החוב כאמור בפרק א' לחלק ד', ויחולו עליהן ההוראות לעניין זכות העיון בתביעות החוב והוצאות התביעה. (ב) אם לנאמן ספק אם לאשר את התביעה או לדחותה, יסמן אותה כתביעה שיש לגביה התנגדות, ויתיר להצביע, בתנאי שאם תשתנה ההכרעה בעניינה של תביעה זו תיפסל ההצבעה האמורה או ישתנה כוחה בהתאם. (ג) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק, תהיה לפי הערך שבה הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי קיומו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפות ובדבר כוח הצבעתו. (ד) החליט הנאמן כי לנושה כוח הצבעה השונה מערך תביעת החוב שהגיש, ימציא לנושה הודעה על כך במועד הסמוך ככל האפשר למועד קבלת ההחלטה ולא יאוחר מ–72 שעות לפני מועד האסיפה. |
| 59ח. (תיקון התשפ"ב) באסיפת סוג רשאים להצביע רק נושים שנקבע להם כוח הצבעה. |
| 59ט. (תיקון התשפ"ב) נושה רשאי להשתתף ולהצביע בעצמו, באמצעות שלוח או באמצעות כתב הצבעה. |
| 59יג. (תיקון התשפ"ב) הצביע נושה ביותר מדרך אחת, תימנה הצבעתו המאוחרת; לעניין זה, הצבעה של נושה בעצמו או באמצעות שלוח תיחשב מאוחרת להצבעה באמצעות כתב הצבעה. |
| 59יד. (תיקון התשפ"ב) הנאמן יהיה יושב ראש אסיפת הסוג. |
| 59טז. (תיקון התשפ"ב) |
| 59יז. (תיקון התשפ"ב) (א) אסיפת סוג תתקיים בנוכחות הנאמן, והמניין החוקי בה יהיה לפי הוראות אלה: (1) אם מספר הנושים בעלי זכות הצבעה עולה על שלושה - שלושה נושים לפחות; (2) אם מספר הנושים הזכאים להשתתף ולהצביע אינו עולה על שלושה - כל הנושים; ואולם אם ישנם שלושה נושים זכאים כאמור וניתן לקיים את תנאי סעיף 85 לחוק בהשתתפות של שני נושים בלבד מתוכם - יהיה המניין חוקי גם בהיעדר הנושה הנוסף. (ב) לעניין תקנת משנה (א), הצבעת נושה בכל אחת מדרכי ההצבעה לפי תקנות אלה תיחשב לעניין קיום המניין החוקי. |
| 59יט. (תיקון התשפ"ב) |
| 59כ (תיקון התשפ"ב) . (א) בעל עניין בהליכי חדלות הפירעון הרוצה להתנגד לאישור תוכנית לשיקום כלכלי שהוגשה לאישור בית המשפט לפי סעיפים 86 או 87 לחוק, יגיש לבית המשפט התנגדות ויפרט את נימוקיה; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מהגשת הבקשה לאישור התוכנית לשיקום כלכלי בידי בית המשפט; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות לנאמן ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות. (ג) הנאמן יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה. (ד) הורה בית המשפט על דיון בהתנגדות במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ–48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה תוגש לא יאוחר מ–24 שעות לפני מועד הדיון. |
| 59כא. (תיקון התשפ"ב) אישר בית המשפט תוכנית לשיקום כלכלי, ישלח הנאמן בלא דיחוי העתק מהחלטת בית המשפט והודעה על החלטה זו לשם פרסומה בידי הממונה. |
| 60. |
| 62. (א) ביקש הנאמן להפעיל את התאגיד בפירוק כאמור בסעיף 97 לחוק, יפרט את נימוקי הבקשה, את תקופת ההפעלה המבוקשת וכן את הסמכויות הנחוצות לו לצורך ההפעלה, וכן יצרף לבקשה את הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד ואת פירוט אמצעי המימון. (ב) הנאמן ימציא את הבקשה כדרך שממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש התאגיד. |
| 64. |
| 65. (א) בקשה, דיווח, הודעה, העתק של כתב בי–דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, יומצאו לממונה באמצעות מערכת מקוונת. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא לממונה מסמכים כאמור במשרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים ההליכים במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. |
| 67. (א) מען להמצאת כתבי בי–דין ומסמכים אחרים ליחיד יהיה - (1) בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש היחיד - המען להמצאה שציין היחיד בבקשתו לצו לפתיחת הליכים, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען; (2) בבקשה לצו לפתיחת הליכים שהגיש נושה - מענו האחרון של היחיד הידוע לנושה, ואם אין מען הידוע לנושה, כתובת היחיד לפי סעיפים 2(א)(11) ו–(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ובהעדר שם לרחוב או מספר לבית - סימן זיהוי אחר; לאחר הגשת דוח על מצבו הכלכלי של היחיד לפי סעיף 117(א) לחוק - המען להמצאה של היחיד שציין היחיד באותו הדוח, כל עוד לא הודיע היחיד לממונה על שינוי מען. (ב) מענו של נושה יהיה לפי המידע שציין היחיד בדוח המצורף לבקשתו לצו פתיחת הליכים לפי סעיף 104(ב)(2)(א) לחוק או בדוח על מצבו הכלכלי לפי סעיף 117(א) לחוק או מען אחר שמסר הנושה, ואם הנושה הגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים - המען שציין בבקשה, ולאחר שהוגשה תביעת חוב - המען המצוין בה. (ג) מענו של הממונה לצורך המצאה שלא באמצעות מערכת הממונט יהיה - (1) משרדי הממונה במחוז שבו מתנהלים הליכי חדלות הפירעון לגבי היחיד; (2) בהליך לפני בית המשפט העליון - משרדו הראשי של הממונה בירושלים. |
| 69. (א) הממונה רשאי לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה טרם מתן הצו לפתיחת הליכים. (ב) סירב הממונה לאשר ליחיד לחזור בו מהבקשה, יעביר את ההכרעה בבקשה לבית המשפט. |
| 70. יחיד שהגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים והממונה דרש ממנו להשלים פרטים או מסמכים, או להמציא מידע נוסף, רשאי הממונה למחוק את הבקשה מחוסר מעש, אם לא נענה היחיד לדרישת הממונה בתוך הזמן שציין הממונה בדרישתו ולאחר שהממונה איפשר ליחיד לנמק מדוע לא תימחק הבקשה. |
| 71. |
| 72. (א) קבלת מידע בידי הממונה מגוף מוסר מידע תהיה בדרך מן הדרכים המפורטות להלן או בשילוב של דרכים אלה, כולן או מקצתן, והכול כפי שיורה הממונה לגבי אותו גוף: (1) בתקשורת מחשבים; (2) על גבי מצע אופטי; (3) במסמך מודפס. (ב) בתקנה זו - |
| 73. צו לפתיחת הליכים יהיה ערוך לפי נוסח טופס 7 שבתוספת; הממונה ורשם ההוצאה לפועל רשאים להוסיף או לגרוע מהטופס לפי נסיבות ההליך, בהתאם לסמכויותיהם לגבי ההליך. |
| 76. (א) בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לפי סעיף 108 לחוק תוגש לבית המשפט; העובדות המפורטות בבקשה יאומתו בתצהיר; בבקשה יפורטו הנימוקים לביטול הצו ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) מגיש הבקשה לביטול ימציאה ליחיד, במסירה אישית בלא דיחוי, למעט אם הוגשה במעמד צד אחד, וכן ימציא העתק מהבקשה לממונה ולנאמן. (ג) היחיד רשאי להגיב לבקשה לביטול בתוך 10 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה או בתוך תקופה שהורה עליה בית המשפט. |
| 77א. (תיקון התשפ"א) |
| 78. |
| 79. |
| 82. (א) המגיש התנגדות לבקשה כאמור בסעיף 113 לחוק יגישה לבית המשפט בכתב ויפרט את נימוקי ההתנגדות; העובדות המפורטות בהתנגדות יאומתו בתצהיר ויצורפו לה אסמכתאות מתאימות. (ב) ההתנגדות תוגש לבית המשפט בתוך 14 ימים מיום שנודע למגיש על הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים; מגיש ההתנגדות ימציא העתק מההתנגדות למגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים, ליחיד ולממונה, בסמוך ככל האפשר למועד הגשת ההתנגדות. (ג) מגיש הבקשה לצו לפתיחת הליכים יגיש תשובה להתנגדות בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו ההתנגדות וימציא העתק ממנה למגיש ההתנגדות, ליחיד ולממונה בסמוך ככל האפשר למועד הגשתה. (ד) הורה בית המשפט על דיון בבקשה לצו לפתיחת הליכים במועד מוקדם מהמועד האמור בתקנת משנה (ב) או (ג), תוגש ההתנגדות לא יאוחר מ–48 שעות לפני מועד הדיון, והתשובה לא יאוחר מ–24 שעות לפני מועד הדיון. |
| 84. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] (א) על בקשה לסעד זמני לפי סעיף 119 לחוק והדיון בה יחול פרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי אם הן אינן סותרות את הוראות סימן זה ובשינויים המחויבים לפי העניין. (ב) בקשה לסעד זמני תומצא בדרך שבה ממציאים בקשה לצו לפתיחת הליכים. (ג) אם נושה הגיש את הבקשה לסעד זמני והבקשה לא הוגשה במעמד צד אחד, יגיש היחיד לבית המשפט את תגובתו לבקשה בתוך 7 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה ולא יאוחר מ–24 שעות לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה וימציאה למבקש הסעד הזמני. |
| 85. ניתן סעד זמני במעמד צד אחד לפי סעיף 119 לחוק, ימציא המבקש את העתק ההחלטה, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה וכן את העתק הערובה אם ישנה, למנויים להלן במסירה אישית ובלא דיחוי, אלא אם כן בית המשפט הורה על מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו: (1) ליחיד או לנושה שהגיש את הבקשה לצו לפתיחת הליכים; (2) לכל אדם העלול להיפגע ממתן הסעד הזמני, כפי שיורה בית המשפט. |
| 86. (תיקון התשפ"א) (א) ניתן סעד זמני במעמד צד אחד שאינו סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא המבקש, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9א שבתוספת. (ב) ניתן סעד זמני לפי סעיף 119(א)(2) לחוק, ימציא הנאמן הזמני, בלא דיחוי, הודעה על מתן הסעד הזמני לממונה, לשם פרסומה בידי הממונה; ההודעה תהיה ערוכה לפי טופס 9ב שבתוספת. (ג) הממונה יפרסם הודעה על מתן סעד זמני שניתן במעמד צד אחד או לפי סעיף 119(א)(2) באתר האינטרנט של משרד המשפטים; ההודעה תכלול את הפרטים המנויים בתקנה 74 וכן את דבר מתן הסעד הזמני. |
| 87. (תיקון התשפ"א) |
| 88. בית המשפט לא יקיים דין בבקשה לצו לפתיחת הליכים לבקשת נושה אלא אם כן שוכנע כי הומצאו ליחיד ולממונה העתקים מהבקשה והם זומנו לדיון כדין. |
| 90. |
| 91. |
| 92. בכותרתו של כל כתב בי–דין לפי חלק זה יצוין שמו של היחיד, ואם ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, יצוין שהיחיד "בחדלות פירעון" כל עוד מתקיימים לגביו הליכי חדלות פירעון. |
| 94. |
| 95. הנאמן יהיה צד לכל בקשה בהליך שבו מונה. |
| 96. הנאמן לא ימסור מידע הנוגע לבקשות לפי תקנות אלה, באופן המפלה בין נושים אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה או שבית המשפט הורה אחרת. |
| 101. |
| 101א. (תיקון התשפ"א) היחיד או הנושים רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה כי יורה על גילוי מידע או מסמך שקיבל הנאמן מתאגיד בנקאי או מרשות המסים לפי סעיף 150 לחוק; הבקשה תוגש בתוך 60 ימים מיום שהורה בית המשפט על העברת המידע לנאמן; המבקש יפרט בבקשתו את המידע או המסמך שהוא מבקש לגלות לו, בציון המטרה שלשמה הוא זקוק למידע או למסמך כאמור; בית המשפט רשאי להורות כי הדיון בשאלת גילוי המידע או המסמך יתקיים כולו או חלקו בהיעדר המבקש. |
| 102. הפעיל הנאמן את עסקו של היחיד, ינהל לשם כך חשבון מיוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים. |
| 103. (א) הנאמן יגיש בטופס מקוון את דוח ממצאי הבדיקה לפי סעיף 153 לחוק, בנוסח שיופיע באתר הנאמנים, לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין; טופס דוח ממצאי בדיקה יכלול, נוסף על הפרטים בסעיף 153(ג) לחוק, את הפרטים האלה: (1) פרטים בדבר הליך חדלות הפירעון של היחיד; (2) פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון קודמים שנפתחו לגבי היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו; (3) פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון שמתנהלים לגבי בן זוגו של היחיד, ילדיו הקטינים או מי שפרנסתם עליו; (4) פרטיו האישיים של היחיד ותיאור נסיבותיו האישיות, ובכלל זה מצבו המשפחתי, בציון מספר ילדיו הקטינים והבגירים, ומי שפרנסתם עליו; (5) עיסוקם של היחיד ובן זוגו בחמש השנים האחרונות; (6) הכנסותיהם של היחיד ובן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתם עליו, מהשנתיים שקדמו להגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים של היחיד עד מועד הגשת דוח ממצאי הבדיקה; (7) הוצאות מחיה חודשיות של היחיד, בן זוגו, ילדיו הקטינים, או מי שפרנסתו עליו; (8) פרטים בדבר חובת תשלום המזונות של היחיד; (9) התנהלות היחיד ממועד יצירת החובות ועד לצו לפתיחת הליכים, הנסיבות שבהן נוצרו החובות, הסיבות שהובילו לחדלות הפירעון של היחיד, וכן פרטים בדבר הליכי חדלות פירעון בעניינם של אחרים והסדרי חוב כהגדרתם בחלק י' לחוק בעניינו של היחיד, הקשורים לנסיבות ההסתבכות של היחיד, ובכלל זה פרטים בדבר אופן סיומם של הליכים כאמור, אם הסתיימו; (10) פרטים בדבר כושר ההשתכרות ודמי המחיה של היחיד; (11) התנהלותו של היחיד במסגרת ההליך, ובכלל זה עמידתו בתשלומים שהוטלו עליו לנכסי קופת הנשייה במסגרת ההליך ובחובות הדיווח החלות עליו; (12) מידע מהותי נוסף העולה מבדיקת מצבו הכלכלי של היחיד, שהנאמן סבור שיש להציגו במסגרת הדוח. (ב) בכתיבת הדוח ייתן הנאמן את דעתו לפרטיותם של מי שמוזכרים בו. (ג) הנאמן לא יכלול בדוח מידע שיש בגילויו כדי לפגוע בהמשך ניהול ההליכים. |
| 105. |
| 106. |
| 106ב. 3 (תיקון התשפ"ב) בסימן זה - |
| 106ג. (תיקון התשפ"ב) עם הגשת דוח ממצאי הבדיקה על ידי הנאמן, יורה הממונה כי תשולם לנאמן מקופת הנשייה מקדמת שכר לבקשת הנאמן או מיוזמתו. |
| 106ד. (תיקון התשפ"ב) (א) נאמן המבקש ששכרו יחושב לפי תקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יגיש את בקשתו לממונה והממונה יחליט על שכרו; אם הסכום שחושב נמוך משכר הבסיס, יורה הממונה כי שכרו של הנאמן יהיה שכר הבסיס. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), סבר הממונה כי יש להפחית את שכרו של נאמן לפי תקנה 13 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), יודיע על כך לנאמן והנאמן יגיש את בקשתו לבית המשפט, ובית המשפט יחליט על שכרו. (ג)4 בעד השנה השנייה ואילך למינויו של הנאמן, הממונה יורה כי ישולם לנאמן מקופת הנשייה החזר בעד הוצאות הליך בסך של 544 שקלים חדשים לשנה, ובסכום כולל שלא יעלה על 2,718 שקלים חדשים, בצירוף מס ערך מוסף. |
| 106ה. (תיקון התשפ"ב) (א) נאמן רשאי להגיש לבית המשפט בקשה ששכרו יחושב לפי תקנות 7, 8א, 11, או 13 עד 14 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם). (ב) בית המשפט רשאי להורות לנאמן לצרף לבקשתו דוח כספי של הנאמן, מאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה חשבון. (ג) המשיבים לבקשת שכר טרחה המוגשת לבית המשפט לפי תקנה זו או לפי תקנה 106ד(ב) יהיו הממונה, היחיד, ועדת הנושים, אם מונתה, והנושים המובטחים. |
| 107. בפרק זה, |
| 109א. (תיקון התשפ"א) |
| 109ב. (תיקון התשפ"ב) |
| 109ד. (תיקון התשפ"ב) (א) הנאמן יידע את היחיד בפתח הבירור עימו בכל הנוגע לזכויותיו וחובותיו בבירור ובתוצאות של העדר שיתוף פעולה בבירור, וכן יידע אותו בדבר אופן התיעוד של הבירור לפי תקנה זו. (ב) הנאמן יתעד את הבירור בפרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמתרחש בבירור. (ג) בסיום הבירור, יקרא היחיד את הפרוטוקול או שהנאמן יקרא אותו באוזניו; הנאמן והיחיד יחתמו על הפרוטוקול; סירב היחיד לחתום על הפרוטוקול - תירשם סיבת סירובו. (ד) עותק מהפרוטוקול בכתב יימסר ליחיד לפי סעיף 152(ג) לחוק וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין. (ה) הנאמן רשאי לתעד את הבירור בתיעוד מוקלט לאחר שיידע את היחיד על ההקלטה; תיעד הנאמן את הבירור בתיעוד מוקלט, יתעד את הבירור בפרוטוקול כאמור בתקנת משנה (ב), ונוסף על כך יערוך תמליל של התיעוד המוקלט או יעביר עותק של ההקלטה ליחיד. (ו) ערך הנאמן תמליל בירור לפי תקנת משנה (ה), ימסור את התמליל ליחיד וכן לממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, עד 30 ימים לאחר הבירור. (ז) הפרוטוקול, ההקלטה והתמליל, לפי העניין, יישמרו במשרדי הנאמן. |
| 109ה. (תיקון התשפ"ב) |
| 110. (א) עם מתן צו לפתיחת הליכים לגבי יחיד בעל חובות בסכום נמוך, יחולו על הליכי חדלות הפירעון של היחיד, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, ההוראות לפי תקנות אלה החלות על הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה, בשינויים המחויבים ובשינויים הקבועים בפרק זה. (ב) הסמכויות הנתונות לממונה לפי תקנות אלה לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד המתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה יהיו נתונות לרשם ההוצאה לפועל לגבי הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך לפי פרק י"ב לחלק ג' לחוק, המתנהלים אצל רשם ההוצאה לפועל, למעט הסמכויות הקבועות בפרקים ב', ג' ו–ה' לחלק ה' לתקנות אלה. |
| 112. (א) בקשה, דיווח של הנאמן, דוח של היחיד, הודעה, העתק של כתב בי–דין ומסמכים אחרים שיש להגיש לרשם ההוצאה לפועל לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה יוגשו לרשם ההוצאה לפועל באמצעות מערכת המחשוב של ההוצאה לפועל. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מי שאינו מיוצג רשאי להמציא מסמכים כאמור בלשכות ההוצאה לפועל במסירה אישית או בדואר רשום, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנות אלה. |
| 114. קבלת מידע באופן מקוון בידי רשם ההוצאה לפועל מגוף הקבוע בטור א' לתוספת הראשונה לחוק, יכול שתהיה באמצעות תקשורת בין מחשבים. |
| 116. (א) על אף האמור בתקנה 75, ניתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד, תשלח מערכת ההוצאה לפועל, בדואר, בסמוך ככל האפשר לאחר מתן הצו, העתק מהצו ליחיד ולנושים שפרטי זהותם ידועים לה; הנאמן יוודא את קבלת ההעתק בדרך של וידוא טלפוני או באמצעות דואר אלקטרוני; מסירת הצו לנושים שהם זוכים מיוצגים בהוצאה לפועל המחוברים למערכת ההוצאה לפועל בתקשורת מחשבים תהיה בתקשורת בין מחשבים ותחול תקנה 24 לתקנות ההוצאה לפועל; יהיה ניתן להמציא צו לפתיחת הליכים בתקשורת בין מחשבים גם לנושה שביקש שהצווים יומצאו לו בתקשורת בין מחשבים, אם אישר זאת מנהל מערכת ההוצאה לפועל לגבי אותו נושה. (ב) היחיד ימציא את העתק הצו לנושים שפרטי זהותם אינם ידועים למערכת ההוצאה לפועל בדואר רשום עם אישור מסירה. (ג) בתקנה זו, |
| 117. על הגשת בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים לרשם ההוצאה לפועל יחולו תקנות 76 ו–77 בשינויים המחויבים. |
| 118. על חלוקת תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יחולו הוראות תקנה 136, והחלוקה תבוצע באמצעות מערכת ההוצאה לפועל. |
| 119א. (תיקון התשפ"ב) |
| 123. |
| 124. |
| 125. |
| 126. נושה מובטח שהודיע לנאמן על כך שוויתר על הבטוחה לטובת כלל הנושים רשאי לתבוע את חובו כחוב שאינו חוב מובטח. |
| 128. מומש הנכס בידי נושה מובטח לפי סעיפים 248(א)(2), (ב) או 249 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן על יתרת החוב בתוך 15 ימים ממועד המימוש; להודעה יצרף הנושה פירוט על אופן המימוש. |
| 130. (א) נאמן רשאי, מיוזמתו או לבקשת מי שנפגע מהכרעתו בתביעת חוב, לבטל תביעת חוב שאושרה או להפחית את סכומה, אם נפלה בה טעות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת. (ב) מי שסעיף 215 לחוק חל עליו, רשאי להגיש לנאמן בקשה לתיקון הטעות בתביעת החוב או לעיון חוזר בה, כאמור בתקנה משנה (א) בתוך 30 ימים מהמועד שנודע לו על הכרעת הנאמן. (ג) בקשה שהוגשה כאמור בתקנת משנה (ב), תומצא ליחיד, אם הבקשה לא הוגשה על ידו ולנושה שהגיש את תביעת החוב, מיד עם הגשתה. (ד) מצא הנאמן כי קיימת עילה לבטל את תביעת החוב שאושרה או להפחית את סכומה, יודיע על כך לנושה שהגיש את תביעת החוב וליחיד וייתן להם הזדמנות להביע את עמדתם בטרם יקבל את החלטתו. (ה) דחה הנאמן את הבקשה לתיקון טעות או לעיון חוזר, רשאי המבקש כאמור בתקנת משנה (ב) להגיש ערעור לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו הכרעת הנאמן. |
| 132. |
| 133. (א) על אף האמור בתקנות 120 ו–121, תביעת חוב של עובד בשל חוב שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, ובשל פיצויי פיטורין לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, וכן תביעה של קופת גמל כמשמעותה בסעיף 184 לחוק הביטוח הלאומי, תוגש בטופס מקוון שלפיו מגישים בקשה לגמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי; הטופס האמור יופיע באתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי; על בקשה כאמור יחולו רק ההוראות החלות על הטופס האמור. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), עובד שאינו מיוצג רשאי להגיש לידי הנאמן תביעת חוב שלא באופן מקוון, במשרדי הממונה או בלשכת הוצאה לפועל. |
| 134. לבקשת המוסד לביטוח לאומי, ימסור הנאמן מידע של חייב שהוא מעסיק, המצוי בידיו, ויש בו כדי לסייע לביטוח הלאומי בהכרעה בתביעת העובד לגמלה; בתקנה זו, |
| 134א. (תיקון התשפ"א) (א) הודעת קיזוז לפי סעיף 256 לחוק תיערך בטופס שנוסחו יופיע באתר האינטרנט של הממונה, והיא תכלול את הפרטים האלה: (2) מידע בדבר רכיבי החוב שהחייב חב לנושה ומועד יצירתם; (3) מידע בדבר רכיבי החוב שהנושה חב לחייב ומועד יצירתם. (ב) הנושה או אדם שהוא הרשה לכך יאמתו את העובדות המבססות את הודעת הקיזוז בתצהיר. (ג) הנושה יצרף אסמכתאות שיש בהן כדי לבסס את החוב ואת זכות הקיזוז. (ד) הודעת קיזוז תוגש כדרך שמגישים תביעת חוב. |
| 134ב. (תיקון התשפ"ב) (א) נושה מובטח רשאי, בהסכמת הנאמן או לפי הוראת בית המשפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, לתקן אומדן שווי של נכס משועבד שהגיש לפי סעיף 210(ד) לחוק אם הוכיח שאומדן השווי יסודו בטעות שבתום לב או ששוויו של הנכס השתנה מאז עריכת אומדן השווי; ובלבד שתיקון כאמור ייעשה טרם שהגיש הנושה או הנאמן הודעה על כוונה לממש את הנכס. (ב) תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יודיע על כך הנאמן לחייב. (ג) תוקן אומדן שווי לפי תקנה זו, יתקן הנושה המובטח את תביעת החוב שבה נכלל אומדן השווי בהתאם. |
| 134ג. (תיקון התשפ"ב) |
| 134ד. (תיקון התשפ"ב) |
| 134ה. (תיקון התשפ"ב) (א) בקשת נושה מובטח למימוש נכס משועבד בשעבוד קבוע או לגיבוש שעבוד צף לפי סעיף 245(ב) לחוק, או בקשת נושה בעל נכס הכפוף לשיור בעלות לקבלת חזקה בנכס לפי סעיף 252 לחוק (להלן בסימן זה - בקשה למימוש בטוחה), תוגש לבית המשפט בצירוף תביעת החוב שהוגשה לנאמן; העובדות המפורטות בבקשה ובמסמכים המצורפים לה יאומתו בתצהיר. (ב) המבקש ימציא העתק מהבקשה לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד - גם ליחיד. |
| 134ח. (תיקון התשפ"ב) (א) מומש נכס בידי נושה מובטח לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנושה המובטח לנאמן ולממונה, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד - גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש. (ב) ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק, את פירוט הוצאות המימוש, וכן את ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין; להודעה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה, והעובדות המפורטות בה יאומתו בתצהיר. (ג) נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את הודעת הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב. (ד) נותרה תמורה ממימוש הנכס מעבר לסכום החוב המובטח, יעביר הנושה המובטח את התמורה האמורה לנאמן בתוך 5 ימים ממועד המימוש. |
| 134ט. (תיקון התשפ"ב) (א) מימש הנאמן נכס לפי סעיף 248 לחוק, יודיע הנאמן לבית המשפט ולממונה או לרשם ההוצאה לפועל, לפי העניין, ולנושה המובטח, ואם הוגשה הבקשה בהליך של חייב שהוא יחיד - גם ליחיד, בדבר המימוש בתוך 5 ימים ממועד המימוש. (ב) ההודעה תכלול את פירוט התמורה ממימוש הנכס המשועבד לפי סעיף 250 לחוק וכן את פירוט ההפרש שנותר לאחר מימוש הנכס או סכום החוב שנותר אחרי פירעון החוב המובטח ממימוש הנכס המשועבד, לפי העניין. (ג) נותר לזכות הנושה חוב לאחר מימוש הנכס המשועבד, יראו את תביעת החוב שהגיש הנושה כתביעת חוב מתוקנת בשל יתרת החוב. (תיקון התשפ"ב) |
| 135. הנאמן ימציא לממונה הודעה על כוונתו לבצע חלוקה 30 ימים לפני כל חלוקת ביניים ולפני חלוקה סופית, והממונה יפרסם על כך הודעה. |
| 136. (א) תשלומים מתוך נכסי קופת הנשייה יבוצעו באמצעות הממונה לפי בקשת הנאמן. (ב) הממונה רשאי להורות על ביצוע חלוקות באמצעות הנאמן; הורה הממונה כאמור, יורה לנאמן על אופן פתיחת חשבון נאמנות וניהולו לשם כך והפקדת כספים בו. (ג)5 אם גובה התשלום לנושה נמוך מ–33 שקלים חדשים ולא העביר הנושה מספר חשבון בנק עדכני, רשאי הממונה שלא לכלול אותו בחלוקה. |
סימן א': חברות בוועדת נושים והקמתה6 |
| 136א. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) |
| 136ב. (תיקון התשפ"א) נושה או מי מטעמו יכול לכהן בוועדה אם התקיימו בו כל אלה: (1) הנאמן אישר את תביעת החוב שלו; (2) נשייתו אינה מובטחת. |
| 136ג. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) (א) החליטה אסיפת הנושים על הרכב הוועדה, תוקם הוועדה אחרי שהנאמן אישר שהתקיימו התנאים בחוק ובתקנות אלה לצורך הקמתה ולאחר ששלח על כך הודעה לבית המשפט; הוועדה תבחר את יושב הראש מבין חבריה. (ב) עם מינויו יחתום חבר הוועדה על כתב מינוי ובו יצהיר כי מתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנה 136ב, שאינו נמצא בניגוד עניינים וכי הוא מתחייב לשמור על סודיות המידע שיגיע לידיו מתוקף תפקידו. |
| 136ד. (תיקון התשפ"א) פגם או שיבוש במינויו של חבר ועדה לא יגרע מתוקפו של מעשה שעשה בתום לב במסגרת תפקידו. |
| 136ו. (תיקון התשפ"א) חבר ועדה רשאי להתפטר במסירת הודעה ליושב ראש הוועדה; ההתפטרות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה, אלא אם כן צוין בהודעה מועד מאוחר יותר. |
| 136ז. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) אסיפת הנושים רשאית בכל עת להפסיק את כהונתו של חבר בוועדה. |
| 136ח. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) התפנה מקום בוועדה, יפנה יושב ראש הוועדה לנאמן בבקשה לכנס את אסיפת הנושים לשם מילוי המקום. |
| 136ט. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) הוועדה תתכנס לבקשת אחד מאלה: יושב הראש שלה, הנאמן, אסיפת הנושים או שני חברי הוועדה. |
| 136יא. (תיקון התשפ"ב) |
| 136יב. (תיקון התשפ"ב) ההודעה על אסיפת נושים שישלח הנאמן לפי תקנה 136י תכלול את הפרטים האלה: (1) התאריך, השעה והמקום של האסיפה; (2) המטרה שלשמה מתכנסת האסיפה והנושאים שעל סדר יומה; (3) לדרישת מי מתכנסת האסיפה; (4) מידע בדבר זכותו של נושה שהגיש תביעת חוב להשתתף באסיפה; (5) המועד הקובע להגשת תביעת חוב לצורך קביעת הזכאות להשתתף בהצבעה; (6) הרוב הקבוע בחוק להכרעה בנוגע להחלטות שעל סדר יומה של האסיפה; (7) המען לשליחת כתבי הצבעה, ובכלל זה כתובת דואר אלקטרוני. |
| 136יד. (תיקון התשפ"ב) (א) ראה הנאמן כי אין ביכולתו לבחון תביעת חוב כאמור בסעיף 262(ב) לחוק עד מועד קיום אסיפת הנושים, רשאי הנאמן - (1) לדחות את אסיפת הנושים למועד מאוחר יותר שיאפשר לו לבחון את התביעה כאמור, ובלבד שהאסיפה הנדחית תתקיים לא יאוחר מעשרה ימים מהמועד המקורי לקיום האסיפה; (2) לסמן את התביעה כתביעה על תנאי ולהתיר לאותו נושה להצביע באסיפת הנושים בכפוף להחלטתו של הנאמן בדבר זכות ההצבעה. (ב) הוגשה תביעת חוב בשל חוב מותנה או בלתי קצוב, יחליט הנאמן מהם הסיכויים לדעתו לקיומו של התנאי או יחליט מהו שווי החוב, לפי העניין, ואולם זכות ההצבעה של נושה שהגיש תביעת חוב לפי סעיף 211(ד) לחוק תהיה לפי הערך שבו הוגשה; החליט הנאמן כי חוב בלתי קצוב אינו ניתן לאומדן הוגן, או כי לא ניתן להכריע בדבר סיכויי התקיימותו של תנאי בחוב מותנה, יפנה לבית המשפט ויצרף את הנושה כמשיב ובית המשפט יכריע בדבר זכותו של הנושה להצביע באסיפת הנושים ובדבר כוח הצבעתו, ורשאי בית המשפט להורות על דחיית מועד האסיפה. |
| 136יז. (תיקון התשפ"ב) |
| 137. בחלק זה, |
| 138. המגיש בקשה, כתב בי–דין או מסמך אחר לבית המשפט, ובכלל זה בקשה שהוגשה במעמד צד אחד, ימציא העתק ממנו לממונה בלא דיחוי. |
| 139. (א) בקשה, דוח, העתק של כתב בי–דין, הודעה או כל מסמך אחר שמגיש הנאמן לממונה לפי החוק, לפי תקנות אלה או לפי הוראת הממונה, ימציא הנאמן בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים. (ב) הממונה רשאי להורות לנאמן להמציא לו את המסמכים האמורים בתקנת משנה (א), גם במסירה אישית או בדואר רשום עם אישור מסירה או בדרך אחרת שהורה עליה הממונה. |
| 140. החלטה, הודעה, דרישה או כל מסמך אחר שלפי החוק או לפי תקנות אלה שולח הממונה לנאמן, ישלח אותה הממונה בהמצאה אלקטרונית באמצעות אתר הנאמנים. |
| 141. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] (א) הודעה, דרישה, החלטה, צו או כל מסמך אחר שהממונה או הנאמן נדרשים להמציא לפי החוק לנמען, יכול שיומצאו בהמצאה אלקטרונית באמצעות הודעה אלקטרונית שתישלח באמצעות מערכת הממונט, ובלבד שהממונה יידע את מגיש הבקשה ששימוש במערכת הממונט מאפשר המצאה אלקטרונית מהממונה וכל עוד הנמען לא הודיע שמסמכים לא יומצאו לו בדרך זו; בתקנת משנה זו, (ב) המצאה אלקטרונית תהיה לכתובת הדואר האלקטרוני של מבקש כפי שציין במסמך שהגיש באמצעות המערכת המקוונת. (ג) המצאת מסמכים מהממונה בדרך שאינה אלקטרונית תהיה בדרך הקבועה בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי, ואולם מסמך שניתן להמציא בדואר, יישלח בדואר שאינו רשום ובלא אישור מסירה והנאמן יוודא קבלתו, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. |
| 145. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] הודעה, דרישה, החלטה, בקשה, צו או כל מסמך אחר שעל הנאמן ועל בעלי העניין בהליכים המתנהלים אצל הממונה להמציא זה לזה, יומצאו בדרך הקבועה בפרק י"ט לתקנות סדר הדין האזרחי והסמכויות הנתונות לפי אותו פרק לבית המשפט או הרשם יהיו בידי הממונה, אלא אם כן נאמר אחרת בתקנות אלה. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] |
| 147. הממונה רשאי לנקוט עמדה בדיון בבית המשפט במסגרת הליכים לפי החוק במתן הודעה בכתב בלי להתייצב בעת הדיון, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתו. |
| 148. |
| 149. |
| 151. (א) בקשה שמגיש הנאמן לממונה תוגש בכתב, חתומה בחתימתו או בחתימת בא כוחו; לבקשה יצורפו המסמכים והראיות התומכים בה; הבקשה תוגש בלא תצהיר, זולת אם הורה הממונה אחרת. (ב) הבקשה תפרט את המחוז ואת מספר התיק שבו מתנהלים ההליכים אצל הממונה, הערכאה השיפוטית ושם המחוז שבו מתנהל ההליך ואת מספר התיק בבית המשפט, את שם הנאמן, מספר זהותו ומענו, שם עורך דינו של הנאמן, אם הוא מיוצג, ומספר רישיונו ומענו, ואת המשיבים לבקשה, מענם ופרטי התקשרותם עמם; בתקנת משנה זו, (ג) הממונה לא יקבל בקשה שאין מתקיימות בה דרישות תקנה זו. (ד) הממונה רשאי להחליט בבקשה למתן הוראות שהגיש הנאמן במעמד הנאמן בלבד, אם שוכנע כי קיים חשש סביר שהכרעה בבקשה בידיעת הצדדים תסכל את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה או תגרום לצדדים להליך נזק חמור, ובלבד שהבקשה מוגשת בעניינים שלהלן: (2) פשרה עם נושה או חייב של היחיד בנוגע לגובה החוב ואופן תשלומו, שיש לה השפעה מהותית על נכסי קופת הנשייה לפי סעיף 132(א)(4) לחוק; (3) בקשה למתן הוראות שהוגשה בעניין אחר, מטעמים מיוחדים שיירשמו. |
| 152. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] (א) (נמחקה). (ב) הוגשה בקשה לממונה והחליט הממונה שהיא מצריכה תשובה, או שנדרשת תשובה לפי החוק, רשאי המשיב להשיב לה בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך מועד אחר שעליו הורה הממונה. (ג) לא הגיב המשיב במועד, יחליט הממונה בבקשה בלא תגובה. |
| 153. הממונה יחליט בבקשות שהוגשו לו בתוך 30 ימים, ואם נדרשה תגובה, בתוך 30 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה; בבקשה שעניינה הסרת הגבלה כאמור בסעיפים 143 או 169 לחוק יחליט הממונה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה לו, ואם נדרשה תגובה, בתוך 14 ימים מיום שהתגובה הומצאה לממונה או מיום שחלף המועד להגשתה. |
| 154א. (תיקון התשפ"א) הממונה לא יעביר או יעמיד לעיון הציבור מידע לגבי הליכים לפי החוק לאחר שחלפו 3 שנים מתום ההליך. (תיקון התשפ"א) |
| 156. בימי הפגרה ידון הממונה בעניינים מסוימים שהובאו לפניו, שאינם סובלים דיחוי. |
| 157. הממונה יורה על סוג עניינים המתנהלים לפניו שישמעו בתקופת הפגרה. |
| 158. |
| 159. (א) בקשה של הממונה או של הנאמן מבית המשפט להורות כי דירקטור או מנהל כללי יישא באחריות לנזקים לפי סעיף 288 לחוק, בקשה של הממונה או של הנאמן להורות לבעל תפקיד לפצות, לשלם או להשיב נכס לתאגיד כאמור בסעיף 289 לחוק ובקשה של הממונה או של הנאמן להטיל אחריות על נושא משרה בתאגיד לפי סעיף 290 לחוק, תוגש בפירוט העובדות שעליהן מבוססת הבקשה. (ב) בקשה של החייב או נושה של התאגיד להטיל אחריות על נאמן, מי שפעל מטעמו או כונס נכסים תלווה בתצהיר של המבקש לאימות העובדות הכלולות בה, ורשאי בית המשפט לדרוש מהממונה או מהנאמן להגיש לו דוח על העובדות הנוגעות לבקשה. (ג) בקשה לפי תקנת משנה (א) או (ב) תומצא למשיב יחד עם הזמנה לדין, והמשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו הבקשה; בית המשפט רשאי להורות על הבאת ראיות נוספות לבקשה, אם יראה צורך בכך, לרבות השמעת עדים. |
| 159א. (תיקון התשפ"א) |
| 159ב. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) תקנות 11, 12 ו–65 עד 67 יחולו בהליכים לפי חלק זה, בשינויים המחויבים. |
| 159ב1. (תיקון התשפ"ב) (א) תאגיד או חבר התאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשה את הנסיבות שהובילו לצורך בהסדר החוב וכן יצרף לבקשה את כל אלה: (1) הפרטים והמסמכים המנויים בתקנות 13(1) עד (6) ו–14(4); (2) ציון הפעולות הנדרשות לשם ביצוע הסדר החוב, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ומבנה כוח האדם; (3) מקורות המימון לדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית של התאגיד במהלך תקופת ההסדר ועלות מימונה, בצירוף פרטיו המלאים של נותן המימון והערבויות, הבטוחות או ביטחונות אחרים הנדרשים למימון זה, אם נדרשים כאלה, וכן תזרים המזומנים הצפוי, היקף הייצור הצפוי ועלויותיו, היקף השיווק הצפוי ועלויותיו, רווח והפסד צפויים, שינויים ארגוניים צפויים ומועדיהם, ההערכות והנתונים שעליהם מתבססת המסקנה בדבר עדיפות ההסדר המוצע על פני המצב הקיים; והכול בציון המועד שאליו נוגעת ההערכה, המודל הכלכלי ששימש לה, ופירוט העובדות, ההנחות, החישובים והצפי שעליהם מבוססת ההערכה; (4) כלל ההסדר המוצע פטור מאחריות כמשמעותו בסעיף 82(ב)(5) לחוק, יפורטו עילות התביעה שלגביהן ניתן הפטור והמועד שבו נוצרו; (5) הצעה בעניין סיווג נושים לאסיפות סוג, אם קיימת. (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר. |
| 159ב2. (תיקון התשפ"ב) (א) נושה של תאגיד המגיש בקשה להסדר חוב, יפרט בבקשתו כי התקיימו לגביו התנאים להגשת בקשה לצו לפתיחת הליכים לפי סעיף 9 לחוק וכן יצרף לבקשתו את הפרטים או את המידע שלהלן: (1) נסח התאגיד; (2) הפרטים והמסמכים המנויים בתקנה 159ב1(2) עד (4). (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר. |
| 159ה. (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) אם מגיש הבקשה להסדר חוב הוא התאגיד או חבר התאגיד, ימציא לנושיו המהותיים של התאגיד את הבקשה ואת המסמכים שצורפו לה ואת מועד הדיון בה בדואר רשום עם אישור מסירה או במסירה אישית, בלא דיחוי; הוחלט על מועד לדיון לאחר שהומצאה הבקשה, ימציא התאגיד את ההזמנה לדיון כאמור בתקנה זו; אם יש לתאגיד מעל 50 עובדים, ימציא התאגיד את הבקשה כאמור גם לוועד העובדים; הזמנה לדיון תיתלה במקום בולט במקום העבודה; המצאה כאמור בתקנה זו תיעשה גם לחברי התאגיד הרשומים במרשם שצורף לבקשה ואם התאגיד הוא תאגיד מדווח כהגדרתו בחוק החברות, לבעלי מניותיו המהותיים בלבד. |
| 159ז. (תיקון התשפ"א) המגיש בקשה להסדר חוב ימציא לכל בעל עניין, בלא דיחוי, עם קבלת דרישתו בכתב, העתק מהבקשה ואת כל המסמכים שצורפו לה. |
| 159י. (תיקון התשפ"א) בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה ופורסמה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה. |
| 159יא. (תיקון התשפ"א) |
| 159יב. (תיקון התשפ"א) (א) אושר הסדר החוב לפי הרוב הקבוע בסעיף 85 לחוק, יגיש המבקש בקשה לאישורו בידי בית המשפט לא יאוחר מ–14 ימים לאחר סיום האסיפות, המבקש רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב מכוח סמכותו לפי סעיף 87 לחוק. (ב) המבקש ימציא העתק מהבקשה לממונה לצורך פרסומה, והממונה יפרסם הודעה על הבאת ההצעה להסדר חוב לאישור בית המשפט באתר האינטרנט של משרד המשפטים. |
| 159יד1. (תיקון התשפ"ב) (א) יחיד המגיש בקשה להסדר חוב יצרף לבקשה את כל אלה: (1) דוח על מצבו הכלכלי של היחיד ערוך לפי חלקים א' עד ז' לטופס 5 שבתוספת; הטופס יאומת בתצהיר ויהיה חתום בחתימת היחיד; יחיד שהגיש את הבקשה לאחר שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים, פטור מצירוף הדוח האמור לבקשתו; (2) הסדר החוב המוצע שיכלול את כל המידע הדרוש לשם החלטה בעניינו, ובמסגרתו יפרט היחיד, בין השאר, את אלה: (א) התמורה המוצעת לנושים המובטחים, לנושים בדין קדימה, לנושים הכלליים ולנושים הנדחים וכן לגבי הוצאות ההליך; (ב) המקורות הכספיים להסדר, מועדי התשלום המוצעים, המועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות הנדרשות לעמידה במועדים לפי ההסדר ופירוט הערובות המוצעות להבטחת ביצוע ההסדר, אם מוצעות; (ג) נכסים שייוותרו בידיו של היחיד בסיום ההסדר ואם הם כוללים נכסים כאמור בסעיף 217 לחוק או זכות בנכס שחלה עליה הגנת בית מגורים לפי סעיף 229 לחוק; (ד) אם ליחיד יש עסק, יפרט מהי הדרך המוצעת להמשך פעילותו העסקית והמועדים שבהם צפוי שיבוצעו הפעולות המהותיות לגבי העסק הנדרשות לביצוע ההסדר. (ב) בבקשה לפי תקנת משנה (א) המבקש רשאי לציין את עמדתו לעניין הצורך במינוי מנהל הסדר. |
| 159טז. (תיקון התשפ"א) בית המשפט לא יקיים דיון בבקשה להסדר החוב, אלא אם כן שוכנע כי הבקשה הומצאה כדין והוצג אישור הממונה בדבר קבלת העתק מהבקשה. |
| 159יז1. (תיקון התשפ"ב) |
| 159יט. (תיקון התשפ"ב) מנהל ההסדר רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק או כפי שנכללו בהסדר החוב; בקשה למתן הוראות תוגש בכתב. |
| 159כא. (תיקון התשפ"ב) כל מסמך המוגש לבית המשפט, ימציאו המגיש גם למנהל ההסדר במועד שבו יש להמציאו לבית המשפט. |
| 159כב. (תיקון התשפ"ב) בית המשפט רשאי להורות למנהל ההסדר להפקיד ערובה או להתקשר בחוזה לביטוח אחריותו למילוי תפקידו, כפי שיורה בית המשפט. |
| 159כג. (תיקון התשפ"ב) (1) ישלח לממונה בלא דיחוי העתק של החלטת בית המשפט להביא את הסדר החוב לאישור בעלי העניין לשם פרסום הודעה על כך בידי הממונה; בבקשה להסדר חוב לגבי תאגיד מדווח - יפעל מנהל ההסדר לפי תקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבורית והוספת נושא לסדר היום), התש"ס-2000, ותקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970; לעניין תקנה זו, (2) ימציא הודעה על החלטת בית המשפט, 21 ימים לפחות לפני המועד שעליו הוחלט, לכינוס אסיפת בעלי העניין, לתאגיד ולבעלי העניין המנויים בבקשה; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בתקנה 59ה, בשינויים המחויבים, ויצורף לה העתק מהבקשה להסדר חוב וכל המסמכים שצורפו לה. (ב) לא מינה בית המשפט מנהל הסדר, תחול תקנת משנה (א) על מגיש הבקשה להסדר. |
| 160. |
| 161. |
| 162. (א) ערעור או בקשת רשות ערעור על החלטה סופית או החלטה אחרת של הממונה או של רשם ההוצאה לפועל לפי חלק י"ב לחוק, יוגשו לבית המשפט בתוך 45 ימים מיום שהומצאה ההחלטה למערער. (ב) בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות הממונה, יהיו המשיבים לערעור הממונה וכל מי שהיה צד בהליך לפני הממונה ואינו המערער. (ג) בערעור או בקשת רשות ערעור על החלטות רשם ההוצאה לפועל, יהיו המשיבים לערעור כל מי שהיה צד בהליך לפני רשם ההוצאה לפועל ואינו המערער. |
| 163. בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך כל מועד או זמן לעשיית דבר שבתקנות אלה המתנהל לפניו, אלא אם כן נקבע בהן אחרת. |
| 164. אם באחד הטפסים שבתוספת יש דרישה להמצאת מסמכים רשאי בית המשפט, לצורך הדיון שלפניו, להורות על מתן פרטים נוספים או המצאת מסמכים נוספים. |
| 165. מסמך שיש לעורכו לפי אחד הטפסים שבתוספת, יהיה ערוך בשינויים המחויבים לפי הנסיבות ואין חובה שיהיה העתק מילולי ממנו, ואולם טופס שיש להגיש באופן מקוון יוגש בלא כל שינוי. |
| 166. (א) בית המשפט רשאי להורות כי רשות ניירות ערך תגיש את עמדתה בהליך לפי החוק המתנהל לגבי תאגיד. (ב) הורה בית המשפט כאמור בתקנת משנה (א), רשאית רשות ניירות ערך להגיש את עמדתה באמצעות מתן הודעה בכתב בלבד, או בהתייצבות לדיון, אלא אם כן הורה בית המשפט באיזו דרך תוגש עמדתה. (ג) הגישה רשות ניירות ערך עמדה או התייצבה לדיון לפי תקנה זו, יומצאו לה כל מסמך או הודעה המוגשים לבית המשפט או לאחר, וכן כל הזמנה לדיון במועד שיש להמציאם לפי תקנות אלה, וכן ימציא לה המבקש העתקים של כל המסמכים שהוגשו לבית המשפט בהליך כאמור קודם להשתתפותה בהליך. |
| 167. אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מחובות גילוי, פרסום או דיווח לפי כל דין. |
| 167א. (תיקון התשפ"א) לא תינתן רשות ערעור על החלטות המנויות בצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. |
| 168. תוקפו של חלק ז' לתקנות אלה יהיה כתקופת תוקפו של פרק ד' לחלק י' לחוק. |
| 169. [תיקון התשפ"א (מס' 2)] (א) הבקשות המפורטות להלן והתגובות להן לא יעלו בהיקפן על אחד עשר עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל חמישה עשר עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי: (1) בקשה לצו לפתיחת הליכים; (ב) התצהירים המצורפים לבקשות המנויות בתקנת משנה (א) ולתגובות להן לא יעלו בהיקפם על שמונה עמודים אם הוגשו לבית משפט השלום ועל עשרה עמודים אם הוגשו לבית המשפט המחוזי; התשובות לתגובות לאותן בקשות והתצהירים המצורפים להן לא יעלו על שני עמודים כל אחד. (ג) בקשה לביטול עסקה הגורעת מקופת הנשייה לפי סעיפים 219 עד 221 לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על חמישה עשר עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על עשרה עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד. (ד) בקשה בעניין אחריות נושא משרה או בעל תפקיד לפי חלק ח' לחוק והתגובה לה לא יעלו בהיקפן על עשרים עמודים; התצהירים המצורפים לא יעלו בהיקפם על שנים עשר עמודים; התשובה לתגובה לבקשה והתצהיר המצורף לה לא יעלו על שני עמודים כל אחד. |
תוספת7 (תיקונים: התשפ"א, התשפ"ב) תקנות 13, 20, 31, 36, 60, 63, 68, 73, 78, 79, 86, 89, 91, 111 ו–161. ב' באלול התשע"ט (2 בספטמבר 2019) אמיר אוחנה |