טיוטת תקנות

 

א. שם התקנות המוצעות

תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשע"ט-2019

 

ב. מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן

בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשמ"ז-1987 קבועים התנאים למתן הרישיונות השונים והתעודות מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972, ובכלל כך רישיון סחר ותעודות מפעיל תחנת אלחוט בכלי שיט (להלן - תעודת מפעיל). כן קבועות בתקנות חובות שחלות על בעלי הרישיון או מי שקיבלו תעודת מפעיל.

לאחר בחינת החובות האמורות מוצע לתקן את תנאי הכשירות לקבלת רישיון סחר, ולבטל את תנאי הכשירות בעניין העדר רישום במרשם הפלילי. כן מוצע להפחית את חובת הדיווח שחלה על בעל רישיון סחר לעניין שינויים בפנקס מלאי של ציוד אלחוטי מושא הרישיון.

עוד מוצע לתקן את תנאי הכשירות לתעודות למפעיל תחנת אלחוט בכלי שיט, ולחובבי רדיו, ובכלל כך לבטל את תנאי הכשירות בעניין העדר רישום במרשם הפלילי. בנוסף מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לתת תעודת מפעיל כאמור גם למי שאינו תושב ישראל, ובלבד שיש לו רישיון משיט תקף מאת רשות הספנות והנמלים.

 

בנוסף, בהמשך לתיקון מס' 6 לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972[1], מוצע להתאים את התקנות העיקריות לתיקון האמור, ובכלל זה למחוק הוראות שהתייתרו, לרבות לעניין הסמכות לבטל רישיון, סמכויות פיקוח ואכיפה, קיומו של אישור סוג תקף למכשיר אלחוטי כתנאי למתן רישיון, וכן להתאים את המונחים המופיעים בתקנות להגדרות שנקבעו בפקודה. כן מוצע לבצע התאמות נוספות נוכח השינויים שחלו בחלוף הזמן בכללי האסדרה הנוגעים בדבר, כמפורט בדברי ההסבר להלן.

 

ג. להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:

 

טיוטת תקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון),

התשע"ט-2019

 

___ ב________ התשע"ט

(___ ב________2019)

(חמ _____-3)

 

__________________

 

ח"כ דודי אמסלם

שר התקשורת

 

דברי הסבר

כללי

סעיף 4א לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן – הפקודה) קובע חובת רישוי, לפיה - בין היתר, סחר במכשירים אלחוטיים, וכן החזקה והפעלה של מכשירים אלחוטיים, לרבות בכלי שיט, הם פעולות הטעונות רישיון מתאים מאת המנהל, שהוא הגורם המוסמך במשרד התקשורת.

 

בתקנות הטלגרף האלחוטי (רישיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התשמ"ז-1987 (להלן – התקנות העיקריות), קבועים התנאים למתן הרישיונות השונים והתעודות מכוח הפקודה, ובכלל כך רישיון סחר ותעודות מפעיל תחנת אלחוט בכלי שיט. כן קבועות בתקנות חובות שחלות על בעלי הרישיון או מי שקיבלו תעודת מפעיל.

 

לאחר בחינה שנערכה במשרד התקשורת בנוגע לחובות האמורות מוצע לתקן את תנאי הכשירות לקבלת רישיון סחר, ולבטל את תנאי הכשירות בעניין העדר רישום במרשם הפלילי.

כן מוצע להפחית את חובת הדיווח שחלה על בעל רישיון סחר לעניין שינויים בפנקס מלאי של ציוד אלחוטי מושא הרישיון. הקלה זו בנטל הרגולטורי עולה בקנה אחד עם החלטת ממשלה מספר 2118 מיום 22 באוקטובר 2014 בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי הקיים (להלן – החלטת הממשלה בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי).

עוד מוצע לתקן את תנאי הכשירות לתעודות למפעיל תחנת אלחוט בכלי שיט, ולחובבי רדיו, ובכלל כך לבטל את תנאי הכשירות בעניין העדר רישום במרשם הפלילי. בנוסף מוצע לקבוע כי ניתן יהיה לתת תעודת מפעיל כאמור גם למי שאינו תושב ישראל, ובלבד שיש לו רישיון משיט תקף מאת רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.

 

בנוסף, בהמשך לתיקון מס' 6 לפקודה[2] אשר נכנס לתוקף באפריל 2018 (להלן - התיקון לפקודה), מוצע להתאים את התקנות העיקריות לתיקון האמור. בין היתר מוצע למחוק הוראות שהתייתרו, ובכלל זה לעניין הסמכות לבטל רישיון, סמכויות פיקוח ואכיפה, קיומו של אישור סוג תקף למכשיר אלחוטי כתנאי למתן רישיון, וכן להתאים את המונחים המופיעים בתקנות העיקריות להגדרות שנקבעו בפקודה. כן מוצע לבצע התאמות נוספות נוכח השינויים שחלו בחלוף הזמן בכללי האסדרה הנוגעים בדבר.

 

 תקנה 1

מוצע לתקן את ההגדרות בתקנה 1 לתקנות העיקריות, כך שיתאימו להגדרות ולמונחים שבפקודה.

 

לפני התיקון לפקודה, סמכויות הרישוי לפי הפקודה היו נתונות לממשלה, וזו אצלה סמכויותיה לשר התקשורת. לצד זאת, בהתאם לתקנה 1 לתקנות העיקריות, הסמכויות השונות לפי התקנות ובכלל כך לעניין הרישוי נתונות ל"מנהל", שמוגדר כך: "המנהל הכללי של משרד התקשורת או מי שהוא הסמיכו לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן". בתיקון לפקודה, סמכויות הרישוי השונות הוקנו לעובד המשרד הממונה על ניהול תדרי רדיו וכפוף במישרין למנהל הכללי של המשרד. בהמשך לתיקון לפקודה, ועל מנת למנוע סתירה אפשרית, מוצע למחוק את ההגדרה "המנהל" מהתקנות העיקריות, ובכך להבהיר כי סמכויות הרישוי שבתקנות נתונות ל"מנהל" כהגדרתו בפקודה. עוד מוצע, כמפורט להלן, לבטל תקנות שמקנות למנהל סמכויות שונות לעניין פיקוח ואכיפה, מאחר שסמכויות בנושאים אלה עוגנו בפקודה ומוקנות כיום לבעלי תפקידים אחרים.

 

בתקנה 1 לתקנות העיקריות מוגדר "סחר" כך: "קניה, מכירה, תחזוקה, השכרה או השאלה של כל סוגי תחנת קשר ואבזריה - והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה". מוצע למחוק את ההגדרה, על מנת שהמונח יתפרש כהגדרתו בפקודה, לפי ההגדרה שנוספה בתיקון הפקודה ובכך תימנע סתירה אפשרית.

 

 "תחנת קשר" מוגדרת בתקנה 1 לתקנות העיקריות באמצעות מונחים מיושנים שהוחלפו בתיקון לפקודה (תחנת טלגרף אלחוטי, מכשיר טלגרף אלחוטי). מוצע לתקן את ההגדרה כך שהמונחים בה יתאימו לתיקון לפקודה.

 

תקנה 2

 תקנה 2 לתקנות העיקריות אוסרת על אדם להקים ולקיים תחנת קשר (תחנת אלחוט) ללא רישיון. הוראה דומה הקובעת את חובת הרישוי מעוגנת כיום בסעיף 4א לפקודה, על כן מוצע לבטל את תקנה 2, שזה לשונה: "לא יקים אדם ולא יקיים תחנת קשר, לא יתקינה ולא יפעילה, אלא על פי רשיון ובהתאם לתנאיו."

 

תקנה 3

תקנה 4 לתקנות העיקריות שעניינה "אישור סוג" מתנה מתן רישיון בכך שקיים אישור סוג לתחנת הקשר נושא הבקשה. לאחר התיקון לפקודה, עוגן הסדר פרטני לעניין זה בסעיף 4ג לפקודה, ולפיכך מוצע לבטל את תקנה 4 לתקנות העיקריות. וזה לשון תקנה 4 שמוצע לבטלה:

     "4(א)     תנאי מוקדם למתן רשיון, שקיים אישור סוג בר תוקף לתחנת הקשר נושא הבקשה.

(ב)        בקשה לאישור סוג תוגש למנהל בטופס שהורה עליו, ורשאי הוא לדרוש מאת המבקש לצרף מסמכים שרישומם נדרש בטופס הבקשה וכן, אם ראה המנהל כי בדיקת תחנת הקשר, נושא הבקשה, חיונית לשם מתן האישור, יצרף המבקש לבקשה גם את תחנת הקשר."

 

תקנה 4

מוצע למחוק את תנאי הכשירות לקבלת רישיון סחר הקבועים בתקנה 5(א)(2) ו-(3) לתקנות העיקריות כמפורט להלן.

טרם תיקון הפקודה לא נכללו בה כלי אכיפה מנהליים, והסדרי פיקוח ואכיפה שונים היו מעוגנים בתקנות העיקריות. כך למשל נקבע בתקנה 5א(2) כי המנהל ינהל רישום של הפרות הוראות הפקודה, וכי רישום של שתי הפרות או יותר פגם בכשירותו של אדם לקבל רישיון.

בתיקון לפקודה התווסף לה פרק ז' שעניינו "אמצעי אכיפה מינהליים", פרק זה מסדיר את כלי האכיפה המנהלית ביחס למי שהפר את הוראות הפקודה או הוראות רישיונו, ובמקרה של הפרה יש להטיל על הגורם המפר עיצום כספי או להמציא לו התראה מנהלית. נוכח האמור התייתר האמור בתקנה 5(א)(2) שזה לשונה: "אין לגביו רישום אצל המנהל על שתי הפרות, לפחות, של הוראות הפקודה, התקנות שלפיה או תנאי רשיון".

תקנה 5(א)(3) לתקנות העיקריות שמוצע לבטלה קובעת תנאי כשירות ייחודי לרישיונות סחר: "לענין רשיון סחר בלבד - אין לגביו, נוסף לאמור בפסקאות (1) ו-(2), רישום במרשם הפלילי על הרשעה שלדעת המנהל יש בה כדי למנוע מתן רשיון". המשרד סבור לאחר בחינה בנושא כי תנאי כשירות זה מיותר ויש מקום לבטלו.

כן מוצע, בתקנת משנה 5(ב) לתקנות העיקריות, למחוק את המילים "ולענין תקנה 7(ב)", מאחר שמוצע לבטל את תקנה 7 לתקנות העיקריות כמפורט להלן.

 

תקנה 5

מוצע לבטל את תקנה 6(ד) לתקנות העיקריות שמסדירה את פקיעת תוקפו של רישיון ובכלל כך ביטולו, לאחר שבתיקון לפקודה נוסף סעיף 4ז לפקודה שעניינו "ביטול רישיון, התלייתו, הגבלתו או סירוב לחדשו" אשר מסדיר במפורט את סמכותו של המנהל לבטל רישיון, להתלותו עד לקיום התנאים שיורה עליהם, להגבילו או לסרב לחדשו. נוכח האמור התייתר האמור בתקנה 6(ד) שזה לשונה:

"תקפו של רשיון יפוג באחד מאלה, לפי המוקדם:

(1) בתום תקופת תוקפו;

(2) בתום תקופה שלגביה ניתן אישור סוג;

(3) הרשיון בוטל או הותלה לפני תום תקופתו;

(4) חדלו להתקיים בבעל הרשיון אחד או יותר מן התנאים המכשירים אותו לקבלת רשיון לפי תקנה 5;

(5) בעל הרשיון נפטר, ואם הוא תאגיד – החליט על פירוקו מרצון או שבית המשפט ציווה על פירוקו."

 

תקנה 6

 תקנה 7 לתקנות העיקריות שעניינה "העברת רשיון לאחר" קובעת:"(א) רשיון הוא אישי ואינו ניתן להעברה". בתיקון לפקודה נקבעה הוראה בסעיף 4ה לפקודה, המסדירה העברה, שעבוד או עיקול של רישיון, ומתנה זאת באישור מראש ובכתב על ידי המנהל. נוכח האמור ועל מנת להתאים את הוראות התקנות לפקודה ולמנוע סתירה אפשרית, מוצע לבטל את התקנה.

 

בנוסף, תקנה 7(ב) לתקנות העיקריות קובעת כי: "תאגיד שניתן לו רשיון והועברה השליטה בו או הוחלף מנהל ממנהליו, יראו את הרשיון כרשיון שפג תקפו כל עוד לא הוכח למנהל כי קיימות בתאגיד הוראות תקנה 5", כלומר ההוראה מתנה את תוקפו של רישיון שניתן לתאגיד בקיום תנאי הכשירות לפי תקנה 5 לתקנות העיקריות. נוכח השינוי המוצע בתקנה 5 לתקנות העיקריות כמפורט לעיל, הוראה זו התייתרה ועל כן מוצע לבטלה.

 

תקנה 7

בתקנה 8ג לתקנות העיקריות שעניינה "רשיון סחר", נקבע בין היתר כי בעל רישיון סחר אינו רשאי להעביר תחנת קשר לאדם אלא אם כן הציג לו אותו אדם רישיון בר-תוקף, מסמך או אישור מתאימים, וזאת על מנת להבטיח כי לא יעביר מכשיר אלחוטי טעון רישיון למי שאין בידו היתר מתאים. כוחות הביטחון כהגדרתם בפקודה פטורים מרישיון מכוח סעיף 4 לפקודה, אך כפופים לחובה לפעול לפי הקצאות התדרים של ועדת התדרים לפי סעיף 5ד לפקודה. מוצע על כן לתקן את תקנה 8ג(ג) כך שבעל רישיון סחר חייב יהיה לקבל את אישור המשרד לפני שהוא מעביר מכשירים אלחוטיים לידי כוחות הביטחון, וזאת על מנת למנוע הפרעות אלחוטיות אפשריות, כחלק מהניהול משאב תדרי הרדיו.

בנוסף תקנה 8ג(ד) לתקנות העיקריות קובעת כי בעל רישיון סחר נדרש לדווח פעם בשנה, עד ה-31 באוקטובר, על כל שינוי בפנקס המלאי. בהתאם להחלטת הממשלה בעניין הפחתת הנטל הרגולטורי, מוצע לשנות את ההוראה ולקבוע דרישת דיווח חלופית, לפיה בעל רישיון סחר ידווח למנהל: "עד 31 באוקטובר של השנה בה מסתיים תוקפו של הרישיון". בתיקון המוצע יש משום הפחתת הנטל הרגולטורי ביחס לבעלי רישיונות סחר, תוך שמירה על תכלית ההוראה המאפשרת למשרד התקשורת לפקח על פעילותו של בעל הרישיון, לקראת מועד פקיעת הרישיון, ולקראת חידוש אפשרי של הרישיון. יצוין כי רישיון סחר לפי התקנות העיקריות ניתן לתקופה של שנתיים לכל היותר, המסתיימת ביום 31 בדצמבר בשנה העוקבת למועד מתן הרישיון.

 

תקנה 8

בתקנה 8ד לתקנות העיקריות, שעניינה "רשיון לתחנת לווין", מוצע למחוק את ההתייחסות לפרט 7 בחלק ח' לתוספת הראשונה לתקנות, שעניינו אגרה בעד מערכת לוויינית להפצת מידע, מאחר שפרט זה נמחק בשנת 1999.

 

תקנה 9

בתיקון לפקודה עוגנו בה בפרק ט' שעניינו "פיקוח" הסדרים פרטניים לעניין סמכויות הפיקוח המנהליות. הסדרים אלה ייתרו את תקנה 9 לתקנות העיקריות שעניינה "דרכי הפיקוח על בעל הרשיון" ועל כן מוצע לבטלה. וזה לשון תקנה 9 שמוצע לבטלה:

"המנהל רשאי לפקח על קיומם של תנאי רשיון, ולשם כך רשאי הוא להכנס, בכל עת סבירה, לחצרים שבהם מצויה תחנת קשר, לערוך ביקורת במיתקני התחנה הנמצאים בחצרים כאמור, לעיין במסמכים הנוגעים לתחנה ולעשות כל פעולה אחרת הדרושה להבטחת הפיקוח כאמור".

 

תקנה 10

תקנה 11 לתקנות העיקריות, שעניינה "הפעלת תחנה", מסדירה הפעלה של תחנת אלחוט בכלי שיט ותחנת חובב רדיו. תקנה 11(ב) קובעת כי "לא יקים אדם תחנת חובבים, לא יקיימה ולא יפעילה אלא אם כן הוא בעל תעודת חובבים", ואילו תקנה 11(ד) קובעת כי "המנהל רשאי לפטור מתחולת תקנת משנה (ב) תחנות חובבים מסוגים שיקבע."

 

בתיקון לפקודה נוסף סעיף י"ט לפקודה שעניינו פטור, ובו מוסדרות הסמכויות של השר והמנהל לקבוע או לתת פטור, ובכלל כך מחובת רישיון. נוכח האמור מוצע למחוק את תקנה 11(ד) לתקנות העיקריות.

 

תקנה 11

תקנה 13 לתקנות העיקריות מסדירה את תנאי הכשירות למתן תעודת מפעיל תחנת אלחוט בכלי שיט או בכלי טיס (להלן - תעודת מפעיל אלחוט) וכן תעודת חובב, לחובב רדיו. מוצע לשנות את תנאי הכשירות לקבלת תעודת מפעיל למפעיל תחנת אלחוט בכלי שיט (להלן - תעודת מפעיל) ולעניין "תעודת חובב" לחובב רדיו כמפורט להלן:

תקנת משנה (1) -

כיום לפי תקנה 13(1) לתקנות העיקריות ניתן לתת תעודה רק לתושב ישראל. מוצע לתקן את התקנה האמורה לאחר שהמשרד מצא כי ניתן לתת תעודת מפעיל גם למי שאינו תושב, ובלבד שיש ברשותו רישיון מטעם רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה בהתאם לתקנות הספנות (ימאים), התשס"ב-2002 או לפי תקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998. כלומר לבעל רישיון משיט תהא האפשרות לקבלת תעודת מפעיל, כך שבמקרים מסוימים גם מי שאינו תושב ישראל יוכל לקבל תעודה כאמור, אם רשות הספנות והנמלים מצאה כי הדבר מוצדק.

תקנת משנה (2) -

המשרד מצא שאין כיום הצדקה לבחון את העבר הפלילי של מי שמבקש תעודת חובב רדיו או תעודת מפעיל אלחוט בכלי שיט. רשות הספנות והנמלים בוחנת את העבר הפלילי של מבקשי תעודת משיט, בהתאם לדינים החלים על כלי שיט, ולכן התייתר הצורך בבחינה נוספת בידי משרד התקשורת. לפיכך מוצע לתקן את תקנה 13(2) לתקנות העיקריות בנוגע לתעודת חובב רדיו ותעודת מפעיל בכלי שיט, ולהותיר על כנו את ההסדר החל על מי שמבקש תעודת מפעיל אלחוט בכלי טיס.

תקנת משנה (3) -

מוצע למחוק את תקנה 13(4) לתקנות העיקריות שעניינה רישום הפרות קודמות, בדומה לתיקון המוצע בתקנה 5 לתקנות העיקריות, וזאת נוכח הסמכויות וההסדרים בנושא אכיפה מנהלית שעוגנו בתיקון לפקודה.

תקנת משנה (4) -

מוצע למחוק את תקנה 13(5) לתקנות העיקריות שעניינה כשירות בריאותית כתנאי למתן תעודת מפעיל לתחנת אלחוט בכלי שיט. נמצא כי אין עוד צורך בתנאי האמור, וכי ניתן להסתפק בבדיקות הרפואיות שנעשות בהתאם לדיני השיט השונים כגון תקנות הספנות (ימאים), התשס"ב-2002 ותקנות הספנות (ימאים) (משיטי כלי שיט קטנים), התשנ"ח-1998, והן תנאי לקבלת תעודת משיט מרשות הספנות והנמלים.

 

תקנה 12

נוכח התיקון המוצע בתקנה 13 לתקנות העיקריות מוצע בהתאמה לבטל את תקנה 13א לתקנות העיקריות שעניינה "מבקש בהליך פלילי" וזה לשונה: "בלי לגרוע מהאמור בתקנה 13, רשאי המנהל לסרב ליתן תעודה למבקש או להורות לבוחנים כאמור בתקנה 13(6) שלא לבחון מבקש, כל עוד מתנהל נגדו הליך פלילי בקשר לעבירה, שלדעת המנהל יש בה כדי למנוע מתן התעודה".

 

תקנה 13

תקנה 14 לתקנות העיקריות מונה את סוגי התעודות השונות שניתן לקבל, לעניין מפעילי תחנת אלחוט בכלי טיס ובכלי שיט, ולעניין חובבי רדיו. מוצע למחוק את תקנה 14(2)(ד) שעניינה תעודת חובב רדיו מדרגה ד' (ללא מורס), ובכך להתאים את האסדרה הישראלית לזו הנהוגה באירופה שכוללת 3 דרגות לחובבי רדיו בלבד, בדומה להמלצות של ארגון CEPT (European Conference of Postal and Telecommunications Administrations). כמו כן כיום לא נהוג לדרוש בחינה בקוד מורס כתנאי לקבלת תעודת חובב רדיו.

 

תקנה 14

תקנה 16 לתקנות העיקריות, שעניינה "תעודת חוץ", קובעת בין היתר כי המנהל רשאי להכיר בתעודת הפעלה או תעודת חובבים שנתנה מדינה אחרת הכרה מלאה, חלקית או מסויגת. מוצע לתקן את תקנה 16(א), ולקבוע כי המנהל יהיה רשאי להתנות הכרה בתעודה כאמור בעמידה של בעל תעודת חוץ במבחן מקצועי, בדומה למבחנים שהם תנאי למתן תעודת הפעלה או תעודת חובב לפי תקנה 13(6) לתקנות העיקריות, וזאת על מנת שיוכל להבטיח כי בעל התעודה עומד בתנאי הכשירות.

 

תקנה 15

מוצע לבטל את תקנה 22 לתקנות העיקריות שעניינה "כלי שיט זרים" נוכח חלוף הזמן מאז נקבעה, ושינויים טכנולוגיים אשר ייתרו את ההסדר הקבוע בה, אשר באמצעותו התאפשרה התקשרות מכלי שיט זרים למנויים של מערכות בזק.

 

וזה לשונה של תקנה 22 שמוצע לבטלה:

                         "(א)  לא יפעיל אדם תחנת קשר בכלי שיט הנמצא בישראל אך אינו רשום בה, ולא ירשה הממונה על כלי שיט לאחר להפעיל אותה תחנה, אלא אם כן התקיימו תנאים אלה:

       (1)    הקשר יקויים באמצעות תחנת החוף של "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן - תחנת החוף) בתדרים שמעל 26.96 מה"ץ;

       (2)    הספק השידור יהיה מזערי ככל האפשר;

       (3)    הקשר לא יגרום הפרעות לשירותי אלחוט אחרים; נודע למנהל או למנהל תחנת החוף כי נגרמות הפרעות, הוא רשאי להורות לכלי השיט להפסיק את שידוריו;

       (4)    אם הקשר הוא באמצעות לוויין, יורשה הקשר רק באמצעות המערכת הלוויינית של האיגוד הבין-לאומי לתקשורת לוויינים (INMARSAT) ורק מכלי שיט הנושאים דגל של ארצות שעמן יש למדינה הסכם הדדיות.

                         (ב)    על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי המנהל להורות בכל עת על הפסקת הפעלתה של תחנת קשר בכלי שיט כאמור בתקנת משנה (א)."

 

תקנה 16

מוצע לקבוע כהוראת מעבר כי מי שקיבל תעודת חובב רדיו "דרגה ד' (ללא מורס)" לפי תקנה 14(2)(ד) לתקנות העיקריות, עובר ליום התחילה של תקנות אלה, יראו בו כמי שקיבל תעודת חובב רדיו "דרגה ג'", לפי תקנה 14(2)(ג), וזאת על מנת שתיקון התקנה האמורה כאמור לעיל לא יפגע במי שמחזיק תעודת חובב רדיו דרגה ד'.

 

דו"ח הערכת השפעות הרגולציה ((RIA

חלק א – הגדרת התכלית והצורך בהתערבות

 

רקע

פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 מסדירה את השימוש בתדרים אלחוטיים ובמכשירים אלחוטיים, ובכלל כך קובעת חובת רישוי להחזקה, הפעלה, יבוא וסחר במכשירים כאמור. מתכונת הרישוי קבועה בתקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות), התשמ"ז-1987. תנאי הכשירות לרישיון, ובכלל כך רישיון סחר, נקבעו בתקנה 5 לתקנות האמורות, ותנאי הכשירות למבקש תעודת מפעיל ותעודת חובב רדי קבועים בתקנה 13 לתקנות.

תקנה 5 שעניינה "כשירות לרישיון" קובעת כך:

"5. (א)  מי שנתקיימו בו התנאים המפורטים להלן כשיר לקבל רשיון:

(1)  לדעת המנהל אין במתן הרשיון למבקש כדי לפגוע בבטחון המדינה; החלטה שלא לאשר לאדם קבלת רשיון לפי פסקה זו לא תתקבל אלא לאחר שמשטרת ישראל ביקשה זאת;

(2)  אין לגביו רישום אצל המנהל על שתי הפרות, לפחות, של הוראות הפקודה, התקנות שלפיה או תנאי רשיון;

(3)  לענין רשיון סחר בלבד - אין לגביו, נוסף לאמור בפסקאות (1) ו-(2), רישום במרשם הפלילי על הרשעה שלדעת המנהל יש בה כדי למנוע מתן רשיון.

       (ב) היה מבקש הרשיון תאגיד, יחולו הוראות תקנת משנה (א) על מנהליו ועל בעלי השליטה בו; לענין זה ולענין תקנה 7(ב), "שליטה" - כמשמעותה בסעיף 25 לפקודת מס הכנסה. היה מבקש הרשיון חבר-בני-אדם שאינו תאגיד יחולו הוראות תקנת משנה (א) על נציגו המוסמך של חבר-בני-האדם."

כיום כל מבקשי רישיון סחר במכשירים אלחוטיים גם בעת בקשה לרישיון חדש וגם בעת בקשה לחידוש רישיון נדרשים להוכיח שאין להם רישום פלילי על הרשעה רלבנטית ואם המבקש הוא חברה -המנכ"ל ובעלי השליטה בחברה חייבים לשלוח כתב הסכמה שמאשר למנהל הכללי של משרד התקשורת לקבל מידע מן המרשם הפלילי, כמשמעותו בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א- 1981.

המסמך מועבר למשרד כמסמך מקור ועובר מספר גורמים בתוך המשרד.

מרכז רישוי סחר במשרד התקשורת מקבל את הטופס המקורי, סורק ושולח לקב"ט, הקב"ט מבצע בדיקה מול המשטרה ובמידה ונמצא כי יש עבירה, הבקשה עם המידע הנלווה מועברת לבחינה של הלשכה המשפטית.

ולבסוף מתקבלת החלטה אשר מועברת בחזרה למרכז רישוי הסחר. המטרה היא לבחון האם לתת רישיון או לחדש למי שעבר עבירה פלילית.

כל שנה מטופלים כ-250 רישיונות סחר הן כחידוש והן כרישיון חדש.

 

במרץ 2018 תוקנה פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל"ב-1972 באופן נרחב, בין יתר התיקונים הוקנו סמכויות אכיפה מנהלית, נקבעו הגדרות חדשות, וחלק נכבד מהוראות הפקודה נוסח מחדש. הסמכויות החדשות מאפשרות לפעול בדרכים אחרות של פיקוח בדיעבד על מי שיפר את הוראות הדין או הרישיון. בניגוד למצב לפני התיקון אז סמכויות האכיפה היו מעיקרן במישור הפלילי, ולפיכך מוצע למחוק את תנאי הכשירות האמור ביחס למבקש רישיון סחר.

 

בנוסף מוצע לתקן את התקנות הקיימות ולבצע בהם שינויים בעלי משמעות רגולטורית זניחה מבחינת הציבור המפוקח:

1.  תיקונים הנדרשים בעקבות תיקון פקודת הטלגרף האלחוטי במרץ 2018 והתאמה לנוסח החדש.

 

1.1. מחיקת הגדרות והוראות שהתייתרו לאחר התיקון האחרון בפקודה או שלא עולים עימו בקנה אחד, התאמת מונחים להגדרות שבסעיף 1 לפקודה, ובכלל כך מחיקה של ההגדרות "סחר" ו"המנהל". לעניין המנהל – מהלך זה מעביר את הסמכויות לפי התקנות מהמנכ"ל למנהל כמשמעותו בפקודה (כיום - המשנה למנכ"ל ומנהל מינהל הנדסה) שהוא הגורם שנתונות לו כיום סמכויות הרישוי לפי פרק ג' בפקודת הטלגרף האלחוטי.

1.2. ביטול הוראות נוספות שקשורות למתכונת בקשת רישיון, רישום הפרות, עבירות פליליות, וסמכויות פיקוח ואכיפה, מאחר ונקבעו בפקודה הסדרים מפורטים חלופיים ולעיתים סותרים. צמצום חובת דיווח של בעל רישיון סחר, ותיקונים טכניים מעיקרם שנדרשים עקב שינויים טכנולוגיים או רגולטוריים בעולם בחלוף הזמן מאז נקבעו התקנות.

 

2.  לעניין תעודת מפעיל כלי שיט – הרחבת האפשרות למתן תעודות גם למי שבעל רישיון משיט מאת משרד התחבורה, וזאת כחלופה לדרישת התושבות שקבועה בתקנות כיום.

 

זיהוי הבעיה וסיבותיה

כיום משרד התקשורת מטפל במהירות במתן רישיונות סחר והנושא של כתב הסכמה מהווה עיכוב משמעותי מיותר וגובה זמן התעסקות רב ומיותר של המשרד ושל הלקוחות. בפרט כאשר מבקש הרישיון הוא תאגיד, שאז לפי התקנות נדרשים גם המנכ"ל והבעלים לחתום על כתבי הסכמה ולשלוח המקור והרבה חברות מתקשות עם הנושא הזה, בהעדר מנכ"ל או בעלים זמין לחתימה, ולעיתים אף מדובר בגורם זר אשר מהסס לתת הסכמה כאמור. כל התהליך הזה רק מעכב ומקשה על החברות לקבל רישיון סחר. יש לציין כי מדובר באחוזים בודדים בלבד אשר עברו עבירה פלילית ויש לציין כי עד היום גם עבור המקרים שנמצאו, אשר הייתה עבירה פלילית, הוחלט שלא להגביל את מתן הרישיון או חידושו. ולכן בפועל לא נמצא ערך אמיתי לבדיקה.

וגם במקרים אלו לא נפסלה אף בקשה עקב קיומו של עבירה פלילית.

 

גם לעניין תעודת מפעיל וחובב רדיו – לא רואים ערך בבדיקת מרשם פלילי ולכן בפועל לא נבדק. מבירור עם רשות הספנות והנמלים עולה כי הרשות בודקת את המרשם הפלילי של מבקשי תעודת משיט, בהתאם לדינים החלים על כלי שיט, ולכן מתייתר הצורך כי תיעשה בחינה נוספת בידי משרד התקשורת.

חלק ב- השוואה בין חלופות ובחירה

 

חלופה 1 - השארת המצב הקיים

במצב הקיים בעת הגשת בקשה לרישיון סחר לשנתיים או בקשה לחידוש רישיון סחר, מבקש הרישיון נדרש להעביר כתב הסכמה שמאשר למנהל הכללי של משרד התקשורת לקבל מידע מן המרשם הפלילי וזאת על מנת לבחון את עמידתו בתנאי הכשירות הקבוע בתקנה 5 לתקנות.

 

תועלות – לא נמצאו תועלות אמיתיות במצב הקיים. בפועל המשרד לא מנע קבלת רישיון גם ממבקשי רישיון בעלי רישום פלילי, מאחר שלא נמצאו מקרים עם הרשעות רלבנטיות.

עומסים – התהליך הארוך, יוצר עיכוב במתן הרישיון. מקשה על מבקשי הרישיון, ויוצר עבודה רבה למשרד התקשורת.

אינטרסים ציבוריים - ישנו אחוז קטן מאוד של מבקשי רישיון שתיאורטית צפויים לא לקבל מראש רישיון היות ועברו עבירה פלילית שיש בה כדי למנוע מתן הרישיון. יש לציין כי מבדיקת המצב בפועל לא נמצאו מקרים כאלו.

 

חלופה 2 – ביטול כתב הסכמה לקבל מידע מן המרשם הפלילי

במצב זה מבקש רישיון לא יידרש להעביר כתב הסכמה לקבלת מידע מן המרשם הפלילי, יש לציין כי כיום קיימת סמכויות אכיפה מנהלית אשר מאפשרות להטיל עיצום כספי על גורם המפר את הוראות הדין או הרישיון, וכן לבטל את הרישיון במידת הצורך.

תועלות- תהליך קבלת הרישיון יהיה מהיר יותר.

עומסים- מוריד את העומסים הקיימים.

אינטרסים ציבוריים – ככלל עלול לייצר חשיפה של בעל רישיון בעל רישום פלילי שכביכול עלולים לפעול בצורה לא חוקית ולנצל את הרישיון לסחר שלא כדין במכשירים אלחוטיים, באופן שעלול לייצר הפרעות אלחוטיות למערכות תקשורת חשובות, אזרחיות וצבאיות יש לציין כי כיום ישנם סמכויות אכיפה וניתן לבטל רישיון במקרים של הפרה.

 

הצגת החלופה הנבחרת

החלופה הנבחרת היא החלופה השנייה, אשר מקצרת את תהליך מתן רישיון הסחר, ומאפשרת למשרד התקשורת לא לבדוק את הרישום הפלילי היות ולא נמצא ערך לבדיקה. יש לציין כי החל ממרץ 2018 הורחבו סמכויות האכיפה המנהליות ולכן גם במקרה בו בעל רישיון יפעל שלא כדין ניתן להטיל עליו עיצום כספי או לשלול את רישיונו. מכאן בניהול סיכונים נכון של המצב הקיים נראה כי תהליך הבדיקה מראש של הרישום הפלילי הוא מיותר ולכן מומלץ לוותר עליו.

יש לציין כי בפועל מדובר בהקלה רגולטורית.