פרק א': מבוא

מטרת הנוהל

1.   

מטרתו של נוהל זה להסדיר את הליך הגשת בקשות התמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 והדיון בהן.

הגדרות

2.   

"אישור תמיכה" – אישור מאת ועדת התמיכות לפיו מוסד הציבור זכאי לתמיכה הכולל את היקף התמיכה המאושרת, בכפוף להוכחת ביצוע של הפעילות הנתמכת, עמידה בהוראות מבחן התמיכה ועמידה ביתר הוראות הנוהל;

"בקשת תמיכה" – בקשה שמגיש מוסד ציבור לקבלת כספי תמיכה לפי סעיף 3א לחוק;

"דיווח לא נכון" – נתונים שמסר המוסד כדי לקבל תמיכה או שעל פיהם שולמו למוסד כספי תמיכה בעד פעילות מסוימת, כולם או חלקם, או במקרה של פעילות שבוצעה טרם הדיווח, גם אם אושרו כספי תמיכה כאמור וטרם שולמו, התגלו כבלתי נכונים;

"הוצאות הנהלה וכלליות" – כפי שהוגדרו וסווגו בהתאם להוראות החשב הכללי;

"הוצאות תקורה" – הוצאות שאינן הוצאות ישירות המשמשות לפעילות הנתמכת אך נדרשות על מנת שהפעילות הנתמכת תתבצע;

"החשב הכללי"  – החשב הכללי במשרד האוצר או סגנו שהוא הסמיכו לכך;

"הנוהל הקודם" – נוהל להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור ולדיון בהן שפורסם ביום כ"ג באדר תשע"ג (5.3.2013) [1];

"הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961;

"ועדת התמיכות" – ועדה שהוקמה לפי סעיף 15 לנוהל;

"ועדה מיוחדת" – ועדה שחבריה יהיו החשב הכללי או נציגו – יושב ראש, ובנוסף לכך סגן בכיר לחשב הכללי ונציג היועץ המשפטי של משרד האוצר;

"ועדת שעבודים" – ועדה שחבריה יהיו חברי הוועדה המיוחדת, כאשר סגן החשב הכללי האחראי על תחום המקרקעין או מי מטעמו יהיה חבר בה;

"מבחן תמיכה" – מבחן שנקבע לפי סעיף 3א(ה) לחוק;

"מוסד ציבור" או "מוסד" – גוף שאינו מוסד ממוסדות המדינה, הפועל למטרה של חינוך, תרבות, דת, מדע, אמנות, רווחה, בריאות, ספורט או מטרה דומה;

"מוסד הנתמך לראשונה" – מוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ב-8 השנים האחרונות.

"מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות" – מוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב ב-8 השנים האחרונות בתחום הפעילות בגינו מבקש מוסד הציבור לקבל תמיכה;

"מוסד שפעילותו הופסקה עקב חוב" – מוסד ציבור שחב למשרד ממשלתי כספים עקב הוראות נוהל זה, והפסיק את פעילותו טרם נפרע החוב במלואו;

"מנהל כללי" – לרבות מי שממלא בפועל תפקיד דומה;

"מערכת מרכב"ה" – מערכת ממוחשבת להגשת בקשות לתמיכה באמצעות המרשתת (האינטרנט);

"מקורות עצמיים" – מקורות כספיים שאינם תמיכה ציבורית או הלוואות;

"מקרקעין" – כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969;

"משרד" – כל משרד ממשרדי הממשלה, לרבות יחידת סמך של משרד כאמור;

"עלות מעסיק" – עלות השכר הכוללת עבור המעסיק, כולל שכר ברוטו וניכויי החובה והרשות שהוא מפריש בגין העסקת העובד;

"עלות פעילות הנתמכת" – הוצאות ישירות המשמשות לביצוע הפעילות הנתמכת כהגדרתה במבחן התמיכה בתוספת הוצאות תקורה כהגדרתן לעיל;

"שימוש בלתי נאות" – שימוש בכספי תמיכה שהוענקו, כולם או חלקם, שלא לפעילות שלשמה ניתנו הכספים או שלא בהתאם לתנאים ולהתחייבויות שלפיהם ניתנו;

"שנת תמיכה" – שנת הכספים בגינה מבוקשת התמיכה;

"שכר" - כלל ההכנסות מעבודה לפי פקודת מס הכנסה בתוספת עלות מעסיק;

"תמיכה ציבורית" – מקורות כספיים שהם תמיכות או הקצבות מתקציב המדינה, מתקציב תאגיד שהוקם לפי חוק או מתקציב רשות מקומית, ושאינם במסגרת של רכישת שירותים;

"תקציב המשכי" – התקציב שמכוחו פועלת הממשלה בשנה שבה לא נתקבל חוק התקציב השנתי לפני תחילת אותה שנת כספים;

"תשלום תמיכה" – תשלום בגין ביצוע הפעילות הנתמכת לרבות מקדמות שאושרו לפי נוהל זה;

הוראות כלליות

3.   

(א) לא יוצא סכום שנקבע בחוק תקציב שנתי לצורך תמיכה במוסד ציבור אלא אם כן הוא מואגד ומקיים את הוראותיו של נוהל זה, ובמידה המתיישבת עם המבחנים כאמור בסעיף 3א(ח) לחוק.

(ב)  מוסד ציבור נתמך יידרש לעמוד בהוראות נוהל זה במהלך שנת התמיכה, זולת אם נקבע באופן מפורש אחרת.

פרק ב': כללים להתנהלות מוסד ציבור נתמך

שיעור תמיכה מרבי ומימון עצמי

4.   

(א) לא תינתן תמיכה ציבורית למוסד ציבור בשיעור העולה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת, באותו סוג פעילות.

(ב)  התמיכה המרבית במוסד ציבור לא תעלה על שיעור של 90% מעלות הפעילות הנתמכת, אלא אם נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין שיעור נמוך יותר (להלן – שיעור התמיכה המרבי).

(ג) מוסד ציבור יידרש לממן את הפעילות הנתמכת ממקורותיו העצמיים בשיעור של 10% מעלותה לפחות; מימון של 10% לפחות מעלות הפעילות יהיה במזומן אלא אם נקבע אחרת בהתאם לאמור בסעיף קטן (ו).

(ד)  ועדת התמיכות תאשר בהחלטתה את הסכום התמיכה שמוקצה למוסד ציבור, ובכל מקרה לא תאשר או תשלם תמיכה העולה על שיעור התמיכה המרבי מעלות הפעילות הנתמכת.

(ה) מבלי לגרוע מהאמור לעיל, עלות הפעילות הנתמכת לפי סעיף זה תחושב כך שסך שהמקורות העצמיים שהוצגו בפועל על ידי מוסד הציבור יהיו בשיעור של 10% מעלותה.

(ו) לעניין חישוב עלות הפעילות הנתמכת ושיעור המימון עצמי לפי סעיף קטן זה, הכנסות והוצאות שהן ב"שווה כסף" או שווי עבודת מתנדבים יוכרו בהתקיים כל אלה, ואולם יובהר כי בכל מקרה כספי התמיכה יועברו למוסד הציבור רק אל מול הוצאה כספית שהוציא המוסד בפועל:

(1)  במבחני התמיכה נקבע כי ניתן להכיר בהכנסות והוצאות שהן "שווה כסף" או שווי עבודת מתנדבים ומהן סוגי ההכנסות וההוצאות שלגביהן ניתן להכיר כאמור;

(2)  הכנסות או הוצאות של המוסד ב"שווה כסף" או שווי עבודת מתנדבים מופיעות בדוחות הכספיים המבוקרים של מוסד הציבור;

(3)  מוסד הציבור ניהל רישום של המתנדבים ושעות עבודתם או רישום של הכנסות והוצאות ב"שווה כסף" ואסמכתאות על קבלתן, לפי העניין, באופן המאפשר פיקוח ובקרה;

(4)  שווי עבודת המתנדבים לא יהיה גבוה מעלות שכר המינימום.

(ז) התברר לוועדת התמיכות כי מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה (להלן – תמיכה ביתר), ישיב מוסד הציבור למשרד את הסכומים העולים על שיעור התמיכה המרבי שנקבע מהתמיכה ששולמה לו בפועל בשנת החריגה.

(ח) התברר לוועדת התמיכות כי תמיכה ביתר כאמור בסעיף קטן (ז) אירעה בשנה נוספת במהלך חמש השנים שקדמו לאותה שנה, ישלם מוסד הציבור למשרד סכום השווה לכפל הסכומים העולים על שיעור התמיכה המרבי מהתמיכה ששולמה לו בפועל בשנים שבהן חרג.

שיעור הוצאות הנהלה וכלליות

5.   

(א) שיעור הוצאות ההנהלה והכלליות של מוסד ציבור מתוך מחזור הכנסותיו השנתי כמפורט בטור א' בטבלה שלהלן בשנה שבה נתמך לא יעלה על השיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כמפורט בטור ב' שלצדו:

(ב)  החשב הכללי יקבע בהוראות תכ"מ את סיווג הוצאות ההנהלה והכלליות לצורך סעיף זה.

(ג) לגבי מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו בשנת התמיכה נמוך מ-600,000 שקלים חדשים, עלות שכר המנהל הכללי שלו, או בעל תפקיד אחר העוסק באופן מובהק בפעילות הנתמכת, לא תחושב כחלק מהוצאות ההנהלה והכלליות של אותו מוסד ציבור, אם היא נמוכה מ-50% ממחזורו. בכל מקרה החרגת שכר מהוצאות הנהלה וכלליות כאמור לא תתאפשר ליותר מבעל תפקיד אחד במוסד ציבור.

(ד)  שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות ב"שווה כסף" יובא בחשבון כחלק מחישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ו) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחן התמיכה כי ניתן להכיר בעלויות שהן "שווה כסף".

(ה) התברר לוועדת התמיכות כי מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, יחולו ההוראות הבאות:

(1)  הייתה החריגה חד פעמית או שניה בתוך ארבע שנים רצופות – ישיב מוסד ציבור את סכום החריגה כשהוא מוכפל ב-3, ולא יותר מגובה התמיכה ששולמה לו בשנת החריגה;

(2)  חרג מוסד ציבור כאמור ביותר משתי שנים בתוך ארבע שנים רצופות, תישלל ממנו התמיכה בשנים שבהן חרג.

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), ועדת התמיכות רשאית לאשר, במקרים שייקבעו על ידי החשב הכללי בהוראת תכ"מ, חריגה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות כפי שנקבעו בסעיף קטן (א), ביחס למוסד ציבור מסוים.

(ז) הוועדה המיוחדת מוסמכת לאשר, במקרים שלא נמנו בהוראת התכ"מ האמורה בסעיף קטן (ו), חריגה מהשיעור המרבי של הוצאות הנהלה וכלליות שנקבעו בסעיף קטן (א), ביחס למוסד ציבור מסוים, על בסיס המלצה מנומקת שהגישה ועדת התמיכות הנוגעת בדבר.

עלות שכר של בעל תפקיד ניהולי

6.   

(א) עלות השכר של ממלא תפקיד ניהולי בהיקף כלשהו (להלן – מנהל) במוסד ציבור, ובכלל זה עובד עצמאי הנותן שירותים למוסד וקבלן משנה, לא תעלה בשנת התמיכה על 630 אלף שקלים חדשים בשנה (להלן – עלות השכר המרבית), אלא אם נקבע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין סכום נמוך יותר.

(ב)  תשלומים עבור רכיבים סוציאליים המשולמים באופן חד פעמי ולא כתשלום או הטבה דחויים, לא ייחשבו כחלק מעלות השכר המרבית.

(ג) רכיבי עלות השכר המרבית יהיו בהתאם לרכיבי השכר הנהוגים למנהל בחברה ממשלתית לפי הוראות רשות החברות הממשלתיות; החשב הכללי יקבע בהוראות תכ"מ את פירוט רכיבי השכר האמורים.

(ד)  החשב הכללי רשאי לעדכן מזמן לזמן את עלות השכר המרבית בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן כפי שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. החשב הכללי יפרסם בהוראת תכ"מ את עלות השכר המרבית המעודכנת מידי תקופה כאמור.

(ה) התברר לוועדת התמיכות כי מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב מוסד ציבור את סכום החריגה כשהוא מוכפל בחמש, ולא יותר מסכום התמיכה ששולמה לו בפועל בשנה שבה חרג.

(ו) מבלי לפגוע באמור לעיל, בהתקיים נסיבות מיוחדות וחריגות שיירשמו, רשאית ועדת התמיכות, בהתייעצות על החשב הכללי, לאשר חריגה מעלות השכר המרבית למנהל שעלות שכרו חורגת מעלות השכר המרבית שנקבע בסעיף זה.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבור אשר מתקיים בו אחד מאלה:

(1)  סך התמיכה הציבורית בו, בשנה שבה הייתה חריגה, אינו עולה על 25% ממחזור הכנסותיו או על 5 מיליון שקלים חדשים, לפי הגבוה מבניהם;

(2)  ששכר מקבלי השכר בו מפוקח או מוגבל בדרך אחרת, לפי כל דין או נוהל.

יתרת נכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו

7.   

(א) שיעור יתרת הנכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו של מוסד ציבור מתוך מחזור ההכנסות, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 100%; ולגבי מוסד הנתמך לראשונה – לא יעלה על 100% בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה.

(ב)  האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על בסיס דוחות כספיים מבוקרים, שנערכו לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין ולפי כללי חשבונאות מקובלים.

(ג) שווי עבודת מתנדבים או הכנסות ב"שווה כסף" יובא בחשבון כחלק מחישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ו) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחן התמיכה כי ניתן להכיר בעלויות שהן "שווה כסף".

(ד)  מבלי לפגוע באמור לעיל, בהתקיים נסיבות מיוחדות, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, לאשר תמיכה למוסד ציבור אף אם יתרת הנכסים נטו לשימוש לפעילויות שלא יועדו עולה על 100% ממחזור הכנסותיו כאמור.

גרעון מצטבר בנכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו ושלא יועדו

8.   

(א) שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו ושלא יועדו של מוסד ציבור מתוך מחזור ההכנסות, בשנה שקדמה לשנת התמיכה, לא יעלה על 50%, אלא אם אישרה ועדת התמיכות תכנית לצמצום גירעון שהציע.

(ב)  האמור בסעיף קטן (א) ייבדק על בסיס דוחות כספיים מבוקרים, שנערכו לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין ולפי כללי חשבונאות מקובלים.

(ג) שווי עבודת מתנדבים או הכנסות והוצאות ב"שווה כסף" יובא בחשבון כחלק מחישוב מחזור ההכנסות השנתי לעניין סעיף זה, ובלבד שמוסד הציבור עומד בהוראות סעיף 4(ו) לעניין זה, אף אם לא נקבע במבחן התמיכה כי ניתן להכיר בעלויות שהן "שווה כסף".

(ד)  על אף האמור בסעיף קטן (א), שיעור גרעונו המצטבר בנכסים נטו לשימוש לפעילויות שיועדו ולא יועדו של מוסד ציבור הנתמך לראשונה מתוך מחזור ההכנסות, בשנתיים שקדמו לשנת התמיכה, לא יעלה על השיעור המפורטים להלן, אלא אם אישרה ועדת התמיכות, בהתייעצות עם החשב הכללי, תכנית לצמצום גרעון שהציע:

(1)  מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו נמוך מ-500 אלף שקלים חדשים – 50% ממחזור הכנסותיו;

(2)  מוסד ציבור שמחזור הכנסותיו גבוה או שווה ל-500 אלף שקלים חדשים – 30% ממחזור הכנסותיו.

העברות כספים

9.   

(א) תמיכה תינתן בעד פעילות שמוסד הציבור מבקש התמיכה מקיים אותה בעצמו.

(ב)  כספי התמיכה לא יועברו לתאגיד או גורם אחר, ואולם יוכל מוסד ציבור לשלם לגורם אחר כספים מתוך כספי התמיכה בעד ביצוע הפעילות הנתמכת, בהתקיים אחד מן המקרים האלה ובלבד שלתאגיד שאליו מועברים הכספים אישור על ניהול תקין או אישור על הגשת מסמכים מאת רשם העמותות או אישור מקביל, ככל שקיים מאת הרשם הנוגע לעניין:

(1)  התשלום מועבר לספק, לצורך רכישת שירותים לביצוע הפעולות הנתמכות, ובלבד שמדובר בשירותים הנצרכים עקב אופיים הטכני או המיומנות המקצועית הכרוכה בהם ושהם אינם מהווים החלפה למעשה של מוסד הציבור מגיש הבקשה בביצוע הפעילות הנתמכת;

(2)  התשלום מועבר למוסד אחר שקיים הסכם לשיתוף פעולה בינו לבין מוסד הציבור מבקש התמיכה לצורך ביצוע הפעילות הנתמכת, וזאת אם לא צוין אחרת במבחן התמיכה; בכל מקרה לא יועבר תשלום כאמור אם המוסד האחר הגיש בקשת תמיכה לאותה פעילות.

(ג) נוסף על האמור בסעיף (ב), מוסד ציבור המקבל תמיכה לא יעביר כספים ללא תמורה לתאגיד אחר במישרין או בעקיפין לרבות הלוואה ללא ריבית או עם ריבית, אלא באחד מהמקרים שיפורטו להלן ובלבד שניתן לו אישור על ניהול תקין או אישור על הגשת מסמכים מאת רשם העמותות או אישור מקביל, ככל שקיים מאת הרשם הנוגע לעניין:

(1)  המוסד שהעביר את הכספים הוא גוף מנהל של התאגיד מקבל הכספים והתאגיד מקבל הכספים הוא תאגיד שאינו עסקי; בסעיף קטן זה, "גוף מנהל" – מוסד ציבור המאגד או מעניק שירותי ניהול לפי הסכם לשני גופים או יותר אשר מטרותיהם הרשומות לפי כל דין דומות או זהות לשלו;

(2)  כספי תרומה שהועברו לתאגיד שאינו עסקי מכוח הסכם עם תורם;

(3)  העברה לתאגיד עסקי שהוא בשליטת המוסד, באישור ועדת התמיכות, בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיירשמו, ובלבד שאין לתאגיד העסקי, מקבל הכספים, גרעון מצטבר העולה על 15% ממחזור הכנסותיו או בעל גרעון שוטף העולה על 25% ממחזור הכנסותיו; בסעיף קטן זה, "שליטה" – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח – 1968;

(4)  הלוואת בעלים לתאגיד שבשליטתו ובלבד שההלוואה תהיה לתקופה הקצרה מחמש שנים, תעוגן בהסכם והחזרה יהיה בדרך של תשלומים כספיים; בסעיף קטן זה, "תשלומים כספיים" – תשלומים שאינם בשווה כסף.

(ד)  הוראות סעיף קטן (ג) לא יחולו על מוסד ציבור שסך כל כספי התמיכה הציבורית בו לא עולה על 25% ממחזור הכנסותיו באותה שנה.

(ה) התברר לוועדת התמיכות כי בשנה מסוימת מוסד הציבור לא עמד בהוראות סעיף זה, ישיב מוסד ציבור את סכום הכסף שהועבר; ואולם והתברר כי מוסד הציבור העביר כספים לתאגיד עסקי בשליטתו, שהוא בעל גרעון מצטבר מעל 15% או שהוא בעל גרעון שוטף מעל 25%, ישיב מוסד הציבור את כפל הסכום שהועבר כאמור ולא יותר מסכום התמיכה ששולמה למוסד בשנה שבה חרג.

אישור ניהול תקין

10.   

(א) מוסד ציבור נתמך יחויב באישור ניהול תקין מהרשם המתאים לפי דין ; לעניין זה, "אישור ניהול תקין" - כפי שהורה הרשם הנוגע לעניין, אם הורה כאמור.

(ב)  תוקף אישור כאמור יהיה החל מיום 1 בינואר לשנת התמיכה ועד ליום 31 בדצמבר לשנת התמיכה.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב):

(1)  ועדת התמיכות רשאית, בנסיבות מיוחדות שיירשמו, לאשר תמיכה למוסד ציבור אף אם אישור הניהול התקין שלו תקף החל במועד מאוחר יותר ואולם לא יאוחר מיום 31 בינואר לשנת התמיכה ובלבד שוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הרלוונטי. אישור כאמור בסעיף קטן זה יינתן לכל היותר פעם בארבע שנים לגבי מוסד ציבור מסוים;

(2)  ועדת התמיכות רשאית לאשר תמיכה למוסד הנתמך לראשונה אשר תחילת תוקף אישור הניהול התקין שלו מאוחר מיום 31 בינואר לשנת התמיכה, אם ההזמנה להגשת בקשות לתמיכה פורסמה באיחור לפי סעיף 24(ח) לנוהל.

(ד)  בוטל אישור הניהול התקין של מוסד ציבור במהלך שנת התמיכה, יפסיק המשרד את תשלום התמיכה החל ממועד השלילה; ועדת התמיכות רשאית, לפי שיקול דעתה, בשים לב לסיבת שלילת אישור הניהול התקין ונסיבותיו של מוסד הציבור, לשלם תמיכה בגין פעילות נתמכת שבוצעה לפני מועד השלילה כאמור.

שנתיים פעילות במימון עצמי

11.   

 (א)  מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות הפונה לקבלת תמיכה ממשרד ממשלתי יחויב בשנתיים פעילות באותו תחום פעילות במימון ממקורות עצמיים, בטרם יותר לו להגיש בקשה לתמיכה ממשלתית.

  (ב)  במקרים חריגים ביותר, שעולה בהם צורך לוותר על דרישת הניסיון, רשאית ועדת התמיכות, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לוותר על דרישת הניסיון וזאת אם בהתקיים צורך ציבורי מובהק במתן הפטור; במקרה זה, תובא בחשבון, כשיקול משמעותי, העובדה שהפעילות שבשלה מבוקשת התמיכה התקיימה, בפועל, במשך שנתיים לפחות על-ידי מוסד ציבור, שממנו התפצל מוסד הציבור מבקש התמיכה, ונתמכה בתקופה האמורה כדין על-ידי המדינה. ואולם משרד רשאי לקבוע במבחני התמיכה הנוגעים לעניין, כי מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום פעילות יחויב בפעילות באותו תחום במימון ממקורות עצמיים למשך תקופה העולה על שנתיים בטרם יותר לו להגיש בקשה לתמיכה מהמשרד.

(ג)  במוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום פעילות, לא יעלה היקף התמיכה על כפל עלות הפעילות שבעדה ניתנת התמיכה שקיים המוסד בשנה שקדמה לשנה בעדה ניתנת התמיכה; לעניין חריגה מהוראת סעיף קטן זה, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) בהתאמות הנדרשות.

מניעת כפל מימון ממשלתי

12.   

לא תאושר או תשולם תמיכה למוסד ציבור בעד סוג פעילות הנתמך, מתוקצב או נרכש בדרך של רכישת שירותים לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 על ידי אותו משרד או על ידי משרד אחר, לפי תקנה תקציבית אחרת; לעניין סעיף קטן זה, 'תמיכה' – למעט כספי עיזבונות שמחלקת הוועדה הציבורית לקביעת ייעודם של עיזבונות לטובת המדינה.

דיווח עצמי

13.   

 (א)  מוסד ציבור אשר התברר לו במהלך שנת התמיכה שאינו עומד בהוראה מהוראות הנוהל בגין אותה שנה, ידווח על כך, סמוך ככל הניתן למועד בו נודע על האמור, למשרד ולאגף החשב הכללי באמצעות טופס שיקבע החשב הכללי בהוראות תכ"מ.

  (ב)  התרשמה ועדת התמיכות, על פי בקשה מנומקת של מוסד הציבור, כי החריגה נעשתה בתום לב והדיווח הועבר בטרם נערכה ביקורת במוסד הציבור, רשאית לקבוע כי המוסד ישיב את הסכום המתחייב מעצם אי-העמידה בלבד מבלי שיוגדל כפי שנקבע באותה הוראה; סעיף זה יופעל לכל היותר אחת לשלוש שנים לגבי מוסד ציבור מסוים.

התחייבות מוסד הציבור הנתמך

14.   

 (א)  מוסד ציבור יתחייב באמצעות מורשי החתימה שלו, כתנאי לקבלת התמיכה, על גבי נוסח ההתחייבות כמצורף בתוספת הראשונה לנוהל.

  (ב)  בנוסף להתחייבויות מוסד הציבור לפי סעיף זה, המנהל הכללי של מוסד הציבור הנתמך יחתום על הצהרה שלפיה יתחייב לקיים בקרה ופיקוח נאותים להבטחת קיום חובות מוסד הציבור בהתאם לנוהל זה ובהתאם למבחני התמיכה, ובכלל זה לקיום ההתחייבויות של המוסד בהתאם לאלה, וכן להבטחת אמיתות הדיווחים הניתנים במסגרתם.

פרק ג': ועדת התמיכות

מינוי ועדת התמיכות

15.   

בקשות לתמיכות ממשרד יידונו בוועדת תמיכות שימנה בכתב הממונה על סעיף התקציב.

הרכב ועדת התמיכות

16.   

 (א)  בוועדת התמיכות יהיו שלושה או חמישה חברים, מעובדי המשרד, ובהם חשב המשרד או נציגו וכן היועץ המשפטי של המשרד או נציגו.

  (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים בהם מימון התמיכה נעשה על ידי יותר ממשרד אחד, אפשר שימונו חברים נוספים לוועדת התמיכות מקרב משרד ממשלתי שאינו המשרד הממונה על סעיף התקציב (להלן בסעיף זה – הנציגים הנוספים) אם יושב ראש הוועדה, החשב או נציגו וכן היועץ המשפטי או נציגו ימונו מקרב המשרד הממונה על סעיף התקציב ואם ניתן לנציגים הנוספים כתב מינוי, שייחתם בידי השר הממונה עליהם.

סדרי עבודה ועדת התמיכות

17.   

 (א)  החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות חברי הוועדה, יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול שייחתם בידיי חברי הוועדה שהשתתפו בישיבה.

  (ב)  רוב חברי ועדת התמיכות יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה ובלבד שנכחו בישיבות יושב ראש הוועדה או נציגו, היועץ המשפטי או נציגו והחשב או נציגו.

(ג)  עמדת היועץ המשפטי, או נציגו בוועדה, תכריע בעניינים משפטיים; עמדת החשב, או נציגו בוועדה, תכריע בעניינים תקציביים.

  (ד)  חשב המשרד או נציגו בוועדת התמיכות יודיע לוועדת התמיכות מהו הסכום שנקבע בסעיף התקציב לתמיכה בכל סוג של מוסדות ציבור באותה שנה, והחלטות הוועדה לא יחרגו מן הסכום האמור.

 (ה)  ועדת התמיכות תתכנס, לבקשת חשב המשרד או היועץ המשפטי, תוך 14 ימים מיום בקשה זו, על מנת לדון בעניינו של מוסד ציבור אשר קיים לגביו חשש שלא עמד בהוראות הנוהל או במקרים בהם קיים חשש שנפל פגם בהחלטת ועדת התמיכות.

(ו)  ועדת התמיכות תקבע את סדרי עבודתה, ככל שאלו לא נקבעו במסגרת נוהל זה.

החלטת ועדת התמיכות

18.   

 (א)  לא תינתן תמיכה מאת משרד אלא לאחר שהבקשה לתמיכה אושרה בוועדת התמיכות.

  (ב)  ועדת תמיכות תודיע על החלטתה למוסד הציבור בכתב בצירוף הנמקה, ואם החליטה לתת תמיכה למוסד הציבור המבקש תציין את מטרת התמיכה, היקף התמיכה, התנאים הנדרשים להוכחת קיום הפעילות הנתמכת ואת אופן הבקרה על פעילות מוסד הציבור.

(ג)  ועדת התמיכות רשאית להחליט על שינוי, עיכוב או הפסקת תמיכה במוסד ציבור וכן להחליט כי מוסד ציבור קיבל תמיכה באופן פסול או תוך הטעיה, אחרי שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בכתב או בעל-פה בהתאם לשיקול דעתה , בתוך 21 ימים מיום שליחת הודעה למוסד הציבור.

ריכוז תמיכות

19.   

 (א)  תמיכה במוסד ציבור תאושר רק לאחר שנבחנו מקורות המימון של מוסד הציבור, כדי למנוע כפילות או תמיכת יתר. במקרה הצורך, יושבי ראש של ועדות התמיכות להן הוגשו, או אמורות להיות מוגשות, בקשות לתמיכה של אותו מוסד ציבור, יתאמו ביניהם לפי הצורך את מתן התמיכה והיקפה.

  (ב)  תמיכה במוסד ציבור מסוים תינתן מאת המשרד המופקד על תחום הפעילות שלגביו מתבקשת התמיכה, ואולם אפשר שתמיכה במוסד ציבור מסוים תינתן מאת יותר ממשרד אחד, כאשר אותו מוסד ציבור פועל בתחומים אחדים עליהם מופקדים משרדים אחדים.

(ג)  ועדת תמיכות תביא בחשבון את התמיכה הציבורית בכסף או בשווה כסף הניתנת למוסד הציבור המבקש ממקורות ציבוריים אחרים; ועדת התמיכות תביא בחשבון את התמיכה בשווה כסף הניתנת למוסד הציבור מתקציב המדינה וממקורות ציבוריים אחרים ככל שנקבעו הוראות לעניין זה במבחנים.

פרק ד': הוראות לסוגי תמיכות

תמיכה בפעילות

20.   

תמיכה בפעילות מוסד ציבור תאושר לשנת כספים אחת.

תמיכה לפי משתתפים

21.   

תמיכה שהיקפה, כולו או חלקו, ולא רק עצם הזכאות לה, נקבע על בסיס השתתפות של אנשים מסוימים בפעילות, כאשר אותם אנשים נמצאים פיזית באתר בו מתקיימת הפעילות, מזוהים על ידי מוסד הציבור ומדווחים על ידו למשרד התומך, בקשר לאותה פעילות באותו אתר; לעניין זה, פעילות בה קיימת חובה על מוסד הציבור לרישום המשתתפים והעברת הרישום למשרד, תחשב כתמיכה לפי משתתפים ויחולו עליה ההוראות בסעיף 45 לנוהל; במקרים המתאימים, ניתן יהיה לציין במבחני התמיכה הנוגעים לעניין כי מודבר בתמיכה לפי משתתפים;

תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין או מבנים

22.   

בתמיכה המיועדת לאפשר רכישת מקרקעין תכנון או בניה, הקמה או שיפוץ של מבנה קיים יחולו ההוראות האלה:

(1) המקרקעין או המבנה ישמשו למטרת התמיכה ויעודם לא ישונה, זולת אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;

(2) תירשם בפנקס המקרקעין, על פי חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969[2], זיקת הנאה לטובת הציבור במקרקעין או במבנה בקשר לאותה מטרה לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנים;

(3) תירשם בפנקס המקרקעין, על פי חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969, הערת אזהרה לתקופה שלא תפחת מ- 20 שנים לפיה לא תיעשה עסקה או התחייבות לעסקה במקרקעין או במבנה;

(4) לעניין סעיפים קטנים (2) ו -(3), "בניה, הקמה או שיפוץ של מבנה קיים" – למעט פעולות בינוי שאינן מצריכות היתר בניה לפי כל דין ושעלותן הכוללת למבנה יחיד אינה עולה על 200,000 ש"ח; אלא אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לעניין;

(5) ועדת תמיכות רשאית לפטור בכתב את מוסד הציבור מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, בהתקיים אחד מהמקרים האלה:

(א) אם הוכח להנחת דעתה כי מהותן של זכויות מוסד הציבור במקרקעין אינן מאפשרות רישום כאמור, בהתחשב באמור בתוספת השנייה, וכי ניתנו בטחונות אחרים לקיום האמור בסעיף קטן (1);

(ב)  אם התמיכות המצטברות בעד פעולות תכנון בינוי או שיפוץ באותם מקרקעין אינן עולות על רבע ממחיר הרכישה או ההקמה או השיפוץ או על 500,000 שקלים חדשים, הנמוך ביניהם;

(ג) כמו כן, רשאית ועדת התמיכות, מטעמים חריגים שיירשמו, להתיר למוסד לשנות את המטרה הרשומה בזיקת ההנאה או את הרישום בפנקס המקרקעין או למחוק אותם, לפי כל דין; עלה היקף התמיכות הכולל למבנה על 500,000 שקלים חדשים, או שנעשה השינוי בתוך 10 שנים ממועד אישור התמיכה, יעשו שינוי המטרה הרשומה בזיקת ההנאה או שינוי הרישום או מחיקתו כאמור באישור החשב הכללי.

(6) החליטה ועדת התמיכות לפטור את מוסד הציבור מרישום זיקת הנאה או הערת אזהרה בפנקס המקרקעין, לפי סעיף קטן (5), תדווח הוועדה על החלטתה לחשב הכללי באופן שיקבע;

(7) ועדת תמיכות תנהל רישום פיזי וממוחשב כפי שיקבע החשב הכללי לגבי רישום זיקות הנאה או הערות אזהרה או פטור מכך לפי סעיף זה;

(8) תשלום תמיכה בעד תכנון כאמור בסעיף זה, יתאפשר רק לאחר קבלת היתר בניה בפועל, אלא אם כן במבחני התמיכה נקבע אחרת.

תמיכה רב שנתית

23.   

תמיכה שמפאת אופייה ומהותה מתמשכת באופן רגיל על פני יותר משנת כספים אחת, יכול שתאושר למספר שנים ולא יותר משלוש, ובלבד שבמקרה הצורך קיימת הרשאה להתחייב מתאימה והסכם מתאים בין המשרד התומך והמוסד הנתמך וועדת התמיכות תאשר מדי שנה את החלק שאושר לתמיכה באותה שנה; התמיכה כאמור לא תחולק מתוך תקציבי תמיכה אחרים.

פרק ה': אופן הגשת בקשת תמיכה

פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה

24.   

(א)  משרד שבהצעת תקציבו או בתקציבו המאושר, לפי העניין, נכלל סכום לתמיכה במוסדות ציבור, יפרסם הזמנה להגשת בקשות תמיכה באתר המרשתת (האינטרנט) של המשרד (להלן – הזמנה להגשת בקשות תמיכה) בדבר האפשרות להגיש בקשה לתמיכה מתקציב המדינה.

(ב)  בהזמנה להגשת בקשות תמיכה יכללו הפרטים הבאים:

(1)  שם המשרד והמינהל או האגף האחראי על התמיכה;

(2)  הבהרה כי מתן התמיכה בפועל הוא בכפוף לאישור התקציב, וכי אין ודאות שייקבע תקציב לנושא התמיכה, ואם ייקבע, מה יהיה שיעורו;

(3)  מספר התקנה התקציבית או מרכז קרנות, לפי העניין, והסכום המיועד לחלוקה במסגרת התמיכה בשנה זו, ככל שנקבעו;

(4)  שמות מבחני התמיכה לפיהם תחולק התמיכה והפנייה לנוסח המעודכן שלהם;

(5)  סוג המוסדות הזכאים לתמיכה;

(6)  אופן הגשת הבקשה;

(7)  הפנייה למסמכים המעידים על עמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת תמיכה בהתאם לאמור בסעיף 28(ב);

(8)  המועד האחרון להגשת בקשות.

(ג)  הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם גם בשפה הערבית. זאת למעט בעניינים שבאופן מובהק, לפי טיבם ומהותם, אינם מיועדים לציבור דובר הערבית.

(ד)  הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם גם בעיתונות במקרים שבהם ועדת התמיכות ראתה כי יש צורך בכך בשים לב לסוג הפעילות הנתמכת וסוג מוסדות הציבור הזכאים לתמיכה.

(ה)  החשב הכללי יפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר אחת לשנה הודעה כללית בדבר האפשרות להגיש בקשות לתמיכה מאת המשרדים השונים בהתאם להודעות המפורסמות באתרי האינטרנט של אותם משרדים.

(ו)  הזמנה להגשת בקשות תמיכה תפורסם סמוך, ככל האפשר, להגשת הצעת תקציב המדינה ולא יאוחר מיום 15 באוקטובר של השנה הקודמת לשנת התמיכה.

(ז) בקשות התמיכה יוגשו עד ליום 1 בדצמבר של השנה הקודמת לשנת התמיכה, או במועד מוקדם יותר שקבע המשרד, ובלבד שנתן 45 ימים להגשת הבקשה ממועד פרסום ההזמנה להגשת בקשות תמיכה (להלן – מועד ההגשה).

(ח)  ועדת התמיכות רשאית, מטעמים שיירשמו, לאשר פרסום מאוחר של ההזמנה להגשת בקשות תמיכה לפי סעיף זה, אם השתכנעה כי קיימות נסיבות מיוחדות וכי הליך אישור התמיכה יסתיים בהתאם למועדים ולוחות הזמנים המפורטים בסעיף 26 לנוהל זה ובלבד שתקופת הגשת בקשות התמיכה לא תפחת מ-45 יום; ואולם, במקרים חריגים שיירשמו, רשאית ועדת התמיכות לאשר תקופת הגשת בקשות הקצרה מ-45 יום.

(ט)  אישרה ועדת התמיכות פרסום הזמנה להגשת בקשות תמיכה באיחור לפי סעיף קטן (ח), תפרסם מועדים מעודכנים להגשת בקשות התמיכה והשלמת מסמכים כאמור בסעיף 25 לנוהל.

הגשת בקשת תמיכה

25.   

(א)  הגשת בקשה לפי סעיף זה תיחשב רק אם הוגשה על כל המסמכים הנלווים לה כאמור בסעיפים 27 ו-28(א) להלן, למעט אישור ניהול תקין אותו ניתן להשלים עד ליום 31 בדצמבר של השנה הקודמת לשנת התמיכה או במועד מאוחר יותר אם אישרה ועדת התמיכה כאמור בסעיף 10 לנוהל.

(ב)  לעניין המסמכים המפורטים בסעיף 28(ב), יחולו ההוראות הבאות:

(1)  ועדת התמיכות רשאית לקבוע, מטעמים שיירשמו, כי יהיה ניתן להשלים את המסמכים המפורטים בו, במועד מאוחר יותר ולא יאוחר מיום 31 בינואר לשנת התמיכה, ובלבד שהדבר יחול על כלל מוסדות הציבור המבקשים להיתמך על פי אותו מבחן תמיכה, ושוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הנוגע לעניין; במקרים חריגים, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי השלמת מסמכים כאמור בסעיף זה תהיה עבור מוסד ציבור מסוים בלבד;

(2)  אישרה ועדת התמיכה השלמת מסמכים כאמור בסעיף קטן (1), יודיע על כך המשרד למוסד הציבור ויאפשר לו את השלמתם בתוך 14 ימים מיום ההודעה;

(3)  איחר מוסד ציבור בהגשת מסמך יקוזז מסכום התמיכה שאושרה לו סכום ששיעורו כשיעור תקופת האיחור ביחס לשנת התמיכה; לעניין זה –

"תקופת האיחור" – תחילתה ארבעה עשר ימים ממועד שליחת ההודעה להשלמת המסמכים או הפרטים כאמור בסעיף קטן (2) וסיומה במועד הגשת המסמך האחרון הנדרש במסגרת הבקשה לתמיכה;

(4)  על אף האמור בסעיף קטן (3), לא יקוזז ממוסד ציבור סכום העולה על 300,000 שקלים חדשים או 15% מהיקף התמיכה לה נמצא זכאי, הנמוך ביניהם;

(5)  האמור בסעיף קטן (3) לא יחול על מוסד ציבור שבארבע השנים שקדמו לשנת התמיכה, הגיש במועד למשרד התומך את כלל המסמכים במסגרת בקשת התמיכה.

(ג)  ועדת התמיכות רשאית לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ניתן להגיש בקשות תמיכה באיחור, ובלבד שהדבר יחול על כלל מוסדות הציבור המבקשים להיתמך על פי אותו מבחן תמיכה, ושוועדת התמיכות טרם קיבלה החלטה בנוגע לחלוקת התמיכות לפי המבחן הנוגע לעניין; במקרים חריגים ומיוחדים, רשאית ועדת התמיכות, באישור החשב הכללי, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הגשת בקשת תמיכה באיחור כאמור בסעיף זה תאושר עבור מוסד ציבור מסוים בלבד.

(ד)  הוגשה בקשה לתמיכה במוסד ציבור בפעילות שלא בתחום שעליו מופקד המשרד או לגורם במשרד שאינו הגורם המתאים לעניין התמיכות אותן מבקש מוסד הציבור, והמשרד הפנה את המוסד למשרד אחר או לגורם הלא נכון, יוכל המבקש לשוב ולהפנותה למשרד האחר או לגורם המתאים; ויראו כאילו הוגשה הבקשה במועד בו הוגשה לראשונה, וזאת ככל שלא סיימה ועדת התמיכות את דיוניה.

הדיון בבקשת התמיכה

26.   

(א)  ועדת התמיכות תחל בדיוניה בסמוך, ככל האפשר, למועד סיום הגשת בקשות התמיכה ותחליט על חלוקת התמיכות למוסדות הציבור לא יאוחר מיום 31 בינואר של שנת התמיכה; ואולם התקיימו נסיבות בלתי צפויות מראש או תמיכה בנושאים אשר שמעצם טיבם לא ניתן להחליט בבקשות במועד האמור, ועדת התמיכות תהיה רשאית להאריך, מטעמים שיירשמו, את המועד האחרון לדיון והחלטה על חלוקת תמיכות למוסדות הציבור עד ליום 31 במרץ לשנת התמיכה.

(ב)  החליטה ועדת התמיכות על חלוקת כספי התמיכה באיחור כאמור בסעיף קטן (א), תפרסם הודעה בדבר האיחור בהחלטה בבקשות באתר האינטרנט של המשרד; הודעה כאמור תישלח על ידי ועדת התמיכות למוסדות הציבור אשר הגישו בקשת תמיכה לאותו המבחן.

(ג)  החשב הכללי מוסמך, לבקשת חשב המשרד, לאשר בנסיבות חריגות שיפורטו חלוקת כספים לאחר ה-31 במרץ לשנת התמיכה.

(ד)  ועדת התמיכות תוכל לדון בבקשות שהוגשו במהלך שנת התמיכה להגדלת התמיכה בשל תקציב שלא נוצל או שנוסף; הדיון בבקשה ייעשה בהתאם לעקרונות שקבע החשב הכללי לעניין זה, בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה; בין היתר, יתייחסו העקרונות לצורך בפרסום מחדש של הזמנה להגשת בקשות תמיכה או לעדכון בקשות קיימות, בזיקה להיקף התקציב המדובר או שיעורו ביחס לתקציב הבסיס, למספר הגופים הנתמכים ולמועד ההודעה על התוספת, עקרונות כאמור ייקבעו במסגרות הוראות תכ"מ הנוגעות לעניין.

(ה)  החשב הכללי יפרסם באתר האינטרנט של משרד האוצר מעת לעת הודעה כללית בדבר קצב טיפול המשרדים בבקשות התמיכה ופרסום ההזמנות להגשות בקשות תמיכה.

(ו)  בשנה שבה חל האמור בסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה והתקציב לא אושר עד ה-1 ביולי של שנת הכספים, רשאי החשב הכללי לאשר לוועדת התמיכות לדון בבקשות התמיכה שהוגשו לאותה שנה ולקבל החלטות לגביהן.

(ז) מוסד ציבור זכאי לקבלת תמיכה במהלך שנה שבה מתקיים תקציב המשכי, רק לאחר שיחתום על התחייבות לפיה ידוע לו כי סך כל הזכאות לתמיכה שתאושר בהחלטת וועדת התמיכות עשויה להשתנות לאחר אישור התקציב.

פרק ו' – מסמכים נדרשים לשם הגשת בקשת תמיכה

מסמכי יסוד

27.   

(א)  בקשה של מוסד ציבור המגיש בקשה לתמיכה בפעם הראשונה, תכלול את המסמכים האלה:

(1)  תעודה של רישום כתאגיד מאת הרשם הנוגע לעניין ואם לא קיימת תעודה כזו לסוג התאגידים שעליו נמנה מוסד הציבור - אישור מאת עורך הדין של מוסד הציבור בדבר המעמד המשפטי של המוסד;

(2)  מסמכי היסוד המעודכנים של המוסד (תקנון וכיוצא בזה);

(3)  אישור מעמד המוסד במשרדי מס ערך מוסף;

(4)  אישור מהבנק או מרואה החשבון של המוסד בדבר חשבון הבנק של המוסד שאליו תועבר התמיכה;

(5)  הסכמה בלתי חוזרת של מוסד הציבור לכך שהבנק ימסור פרטים על חשבונות הבנק וכן על פעולות, תנועות ונתונים בחשבונות אלה, לנציגי המשרד או לנציגי החשב הכללי; ההסכמה תהיה למתן מידע המתייחס לתקופה המתחילה בשנה הראשונה שבה קיבל מוסד הציבור תמיכה מן המדינה; לשם כך יצרף מוסד הציבור מכתב הרשאה לבנקים שבהם מתנהלים חשבונותיו, המעיד על כך שמוסד הציבור –

(א)  מרשה לנציג המשרד או לנציג החשב הכללי, אשר יציג אישור מאת המנהל הכללי של המשרד או מאת החשב הכללי, לפי העניין, לדרוש ולקבל מן הבנק פרטים על חשבונות הבנק וכן על פעולות ותנועות שבהם ונתונים לגביהם;

  (ב)  פוטר, למען הסר ספק, את הבנק מכל חובה שבדין לעניין סודיות כלפי משרדי הממשלה והחשב הכללי בקשר לחשבונותיו;

(ג)  יודע שהסכמה לפי פסקה זו היא תנאי לאישור התמיכה ולקבלת התמיכה ולכן בלתי חוזרת, וכל הודעה סותרת שתינתן לאחר מכן לא תהיה תקפה לכל דבר ועניין.

(ב)  הנתונים המפורטים בסעיף קטן (א) לעיל, כולם או חלקם, אפשר שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות ולא ישירות ממוסד הציבור, והכל כפי שיפורסם על ידי החשב הכללי בהוראות תכ"מ.

מסמכי בקשה

28.   

(א)  נוסף על האמור בסעיף 27 לעיל, מוסד ציבור המבקש לקבל תמיכה יגיש למשרד בקשת תמיכה אשר תכלול את המסמכים הבאים:

(1)  טופס תיאור בקשת התמיכה אשר יכלול פרטים בדבר מוסד הציבור ותיאור מפורט ומנומק של הפעילות שבעדה מבוקשת התמיכה וסכומה במתכונת שתקבע על ידי החשב הכללי;

(2)  טופס ריכוז תמיכות אשר יכלול פירוט של כל בקשות התמיכה הנוספות שהוגשו או יוגשו באותה שנת תקציב למשרדים אחרים, לרשויות מקומיות או לגופים ציבוריים אחרים וכן תכלול פירוט סיוע בכסף ממשרדים וממקורות ציבוריים אחרים, או תמורה בעד מתן שירותים הקשורה לפעילות הנתמכת, לרבות בדרך של תקצוב או מתן שירותים; הבקשה תכלול גם פירוט סיוע בשווה כסף ככל שנקבעו הוראות לעניין זה במבחנים במתכונת שתקבע על ידי החשב הכללי;

(3)  עבור מוסד ציבור הנתמך לראשונה - דו"ח כספי מבוקר של המוסד לשנה האחרונה שבעדה היה חייב בעריכתו על פי דין או לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין;

(4)  עבור מוסד ציבור הנתמך לראשונה בתחום הפעילות – דו"ח תקציב מול ביצוע בתחום הפעילות הנתמכת שבגינה מבקש מוסד הציבור לקבל תמיכה לגבי השנה שקדמה לשנת התמיכה;

(5)  התחייבות לפי סעיף 14 לנוהל;

(6)  אישור מהרשם המתאים לפי דין על ניהול תקין; לעניין זה, "אישור ניהול תקין" - כפי שהורה הרשם הנוגע לעניין, אם הורה כאמור;

(7)  אישור ניהול ספרים ואישור ניכוי מס במקור מרשויות מס הכנסה;

(8)  עדכון, ככל שישנו, למסמכים האמורים בסעיף 27 לנוהל זה.

(ב)  ועדת התמיכות רשאית לקבוע כי מוסד ציבור המבקש לקבל תמיכה יידרש להגיש למשרד מסמכים המעידים על עמידתו בתנאים הנדרשים לקבלת תמיכה לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין או כל הוראה אחרת בנוסח שייקבע על ידי המשרד, אם קבע; נוסח מסמכים אלו יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לצד פרסום ההזמנה להגשת בקשות תמיכה.

(ג)  מורשי החתימה יאשרו בחתימתם את נכונות פרטי הבקשה והמסמכים המצורפים אליה, וכן כי הבקשה אושרה בידי הגורם המוסמך במוסד הציבור; כן יצהירו מורשי החתימה כי לא ידוע להם על בקשות תמיכה נוספות של מוסד הציבור אשר לא צוינו בבקשה במועד הגשתה.

(ד)  הנתונים המפורטים בסעיף קטן (א) לעיל, כולם או חלקם, אפשר שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות ולא ישירות ממוסד הציבור, והכל כפי שיפורסם על ידי החשב הכללי בהוראות תכ"מ.

(ה)  החשב הכללי וועדת התמיכות רשאים לדרוש מכל מוסד ציבור המבקש תמיכה פרטים או מסמכים נוספים, כפי שייראה להם לצורך הדיון בבקשה.

מסמכים עבור תמיכה בשל בינוי, פיתוח או תכנון של מקרקעין או מבנים

29.   

אם התמיכה המבוקשת מיועדת לרכישת מקרקעין או מבנה, או להקמת מבנה, או לשיפוץ מבנה קיים, יצורפו לבקשה, לפי העניין:

(1) נסח רישום או הוכחת בעלות, חכירה או זכות אחרת, כדלהלן:

(א) במקרקעין של מבקש התמיכה - כמפורט בתוספת השנייה; בדיוני ועדת התמיכות על מתן אישור לפי טור ה' לתוספת השנייה, ישתתפו גם חשב המשרד והיועץ המשפטי של המשרד בעצמם;

(ב)  במקרקעין שהוקצו על ידי רשות מקומית:

(1)  אישור זכותה של הרשות המקומית בקרקע, כמפורט בסעיף קטן (א)(1);

(2)  לגבי מקרקעין שהוקצו אחרי שנת 2001 – אישור מאת היועץ המשפטי של הרשות המקומית כי המקרקעין הוקצו לפי נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית[3], או שהוקצו כדין באופן אחר או אישור משרד הפנים לעסקה במקרקעין;

(3)  לגבי מקרקעין שהוקצו לפני שנת 2001 – אישור מאת הרשות המקומית כי המקרקעין הוקצו למוסד הציבור על ידי הרשות המקומית.

(2) אישור כי המקרקעין נקיים מכל שיעבוד או עיקול למעט שיעבוד לטובת המדינה, או התחייבות להסרתו, או התחייבות לרשום על המקרקעין שיעבוד ראשון לטובת המדינה, לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים, בגובה התמיכה לפחות, כמפורט בתוספת השנייה;

(3) מוסד ציבור שאין באפשרותו להמציא אישור כי המקרקעין נקי משעבוד כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי לפנות לוועדת השעבודים, בצירוף המסמכים המפורטים בתוספת השנייה;

(4) לבקשת מוסד ציבור רשאית ועדת השעבודים לאשר לשעבד את המקרקעין גם לגורם מממן נוסף או לחילופין להעמיד שעבוד מקרקעין אחר לטובת המדינה בשווי התמיכה, ובלבד שזכויות המדינה במקרקעין יישמרו במלואן ותקופת השעבוד לטובת המדינה כאמור לא תפחת מ- 20 שנים;

(5) היתר בניה, למעט לגבי פעולות בינוי שאינן מצריכות היתר בניה לפי כל דין ואולם מקום שלשם קבלת היתר הבניה נדרש מוסד הציבור לבצע את הפעילות לשמה מיועדת התמיכה שהוא מבקש לרבות תמיכה בגין תכנון, לא יהווה היתר הבניה תנאי מחייב להגשת בקשת התמיכה או אישורה, ובלבד שלא תשולם תמיכה למוסד הציבור קודם הצגת היתר בניה תקף אלא אם כן נקבע אחרת במבחני התמיכה;

(6) לגבי רכישת מקרקעין או מבנה – הערכת שמאי מוסמך בנוגע לערך הרכישה; לגבי הקמת מבנה - הערכת מהנדס את עלות הבניה.

פרק ז': תשלום תמיכה

תשלום תמיכה

30.   

 (א)  התמיכה תשולם בגין הפעילות שהתקיימה בשנת התמיכה, בהתאם לדיווח מוסד הציבור למשרד מזמן לזמן לפי הנחיות חשב המשרד.

  (ב)  כספי תמיכה יועברו למוסד ציבור רק למול הוצאה כספית שהוציא המוסד בפועל.

(ג)  תמיכה שאושרה, למעט מקדמה כאמור בסעיף 31 להלן, תשולם מאת המשרד במועדים שייקבעו על ידי ועדת התמיכות בהתחשב בהנחיות החשב הכללי, בקצב ביצוע הפעילות הנתמכת ואפשרויות המימון של המשרד, ובמידת האפשר, באופן שימנע מן המוסד הנתמך את הצורך להיזקק למימון ביניים.

  (ד)  התמיכה תועבר במישרין לחשבון בנק של מוסד הציבור שנרשם בבקשת התמיכה.

 (ה)  נערכה ביקורת מכוח סעיף 40 לנוהל, ובהתאם לממצאיה קיים חשש שמוסד הציבור לא עמד בהוראה מהוראות הנוהל או מבחני התמיכה ועליו להשיב כספי תמיכה למשרד, תדון ועדת התמיכות בממצאי הביקורת שהועברו לה בהקדם האפשרי. חלפו שלושה חודשים מיום הגשת הממצאים לוועדת התמיכות וטרם התקבלה ההחלטה, לא ישולמו לאותו מוסד כספי תמיכה שאושרו לו, ככל שאושרו, בהיקף הכספים שעליו להשיב למשרד לפי ממצאי הביקורת, ולא ישולמו לו עד לקבלת החלטת ועדת התמיכות בעניינו.

(ו)  מבלי לפגוע באמור בסעיף קטן (ה), ועדת התמיכות רשאית, לפי שיקול דעתה, להורות למשרד להפסיק תשלום תמיכה שאושרה למוסד ציבור אשר קיים לגביו חשש כי לא עמד בהוראות הנוהל או מבחני התמיכה ועליו להשיב כספי תמיכה למשרד, בהתאם לביקורות שנעשו מכוח סעיף 40 לנוהל אף אם טרם חלפו 3 חודשים מיום הגשת הממצאים לוועדת התמיכות.

תשלום מקדמה בטרם אושרה תמיכה בוועדת התמיכות

31.   

 (א)  ועדת התמיכות רשאית להחליט, בטרם אושרה תמיכה למוסד ציבור, על תשלום מקדמה למוסד ציבור שאושרה לו תמיכה בשנת התקציב הקודמת, ובלבד שגובה המקדמה לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים (25%) מסך כל התמיכה ששולמה למוסד בגין שנה הקודמת מאת אותו משרד ובהתחשב בקצב ההוצאות בפועל של מוסד הציבור.

  (ב)  בנסיבות מיוחדות ומטעמים שירשמו, רשאית ועדת התמיכות להחליט על תשלום מקדמה כאמור בסעיף קטן (א) אף אם לא אושרה תמיכה לאותו מוסד בשנת התקציב הקודמת או אושרה וטרם שולמה.

(ג)  בשנה שבה חל האמור בסעיף 3ב לחוק יסוד: משק המדינה[4], שיעור המקדמה הכוללת לא יעלה על 70% מסך כל התמיכה ששולמה לו בשנת התקציב הקודמת.

  (ד)  החלטה על חלוקת מקדמה טעונה אישור המנהל הכללי של המשרד והודעה לחשב הכללי.

 (ה)  מקדמה תינתן למוסד שהגיש בקשה לתמיכה לאותה שנה ובלבד שמחזיק באישור ניהול תקין תקף לאותה שנה. אושר תשלום מקדמה מאת המשרד והודע על כך למוסד הציבור המבקש, יתחייב המוסד באמצעות מורשי החתימה שלו, לפני תשלום המקדמה, על גבי טופס שיקבע החשב הכללי לצורך זה, כי יחזיר למשרד את המקדמה אם בסופו של דבר לא תאושר התמיכה, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.

תשלום תמיכה בטרם הוכח ביצוע

32.   

 (א)  לא תועבר תמיכה העולה על 50% מסכום התמיכה שאושר בטרם הוכח ביצוע הפעילות בסכום שהועבר.

  (ב)  השלמת תשלום יתרת התמיכה תבוצע לאחר מסירת דו"ח ביצוע מעודכן אשר יוכל לכלול צפי ביצוע כפי שקבע המשרד. יובהר כי בכל מקרה, תשלום בגין צפי ביצוע כאמור לא יעלה על 15% מסך התמיכה שאושרה.

תשלום תמיכה בעד פעילות שהתקיימה בשנה תקציבית קודמת

33.   

לא תשולם תמיכה בעד פעילות שהתקיימה בשנה תקציבית קודמת, אלא באחד מהמקרים האלה:

(1) מטרת התשלום היא העברת כספים שחויבו למוסד ציבור בשנה הקודמת בהתאם להחלטת ועדת התמיכות אך טרם שולמו;

(2) אי תשלום התמיכה בשנה שבה בוצעה הפעילות נבע לפי קביעת הוועדה ממחדל של רשות מרשויות המדינה, והחשב הכללי אישר את התשלום.

בכל מקרה, חלוקת כספים בשנה עוקבת בעד פעילות של שנה קודמת תבוצע לפי מבחני התמיכה שהיו תקפים בשנה הקודמת;

תשלום בגין הוצאות תקורה

34.   

לא תשולם תמיכה בגין הוצאות תקורה אלא בהתאם לאמור להלן:

(1) במבחני התמיכה הנוגעים לעניין נקבע שיעור תקורה מרבי לתשלום; השיעור המרבי של הוצאות התקורה לעניין זה ייקבע במבחן התמיכה, בשים לב למהות הפעילות הנתמכת;

(2) סך הוצאות התקורה של מוסד הציבור הנתמך שויכו לפעילות הנתמכת לפי בסיסי העמסה סבירים בין כלל פעילויות המוסד, בהתאם להנחיות חשב המשרד.

פרק ח': דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת

הגשת דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת

35.   

 (א)  מוסד ציבור נתמך יגיש, בשנה שלאחר שנת התמיכה, דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת (להלן – הדו"ח השנתי) לאגף החשב הכללי במשרד האוצר באחד מהמועדים המפורטים להלן –

(1)  הגשה במועד - עד ליום 31 יולי בשנה שלאחר שנת התמיכה;

(2)  הגשה מאוחרת - החל מיום 1 באוגוסט ועד ליום 31 באוקטובר בשנה שלאחר שנת התמיכה.

  (ב)  החשב הכללי רשאי, בנימוקים שיירשמו, לדחות את המועד האחרון להגשת הדו"ח השנתי הקבוע בסעיף קטן (א) בשל נסיבות חדשות שנוצרו במהלך השנה עבור כל מוסדות הציבור הנתמכים.

(ג)  הדו"ח השנתי יוגש במתכונת שתקבע על ידי החשב הכללי ויכלול את המפורט להלן:

(1)  דוחות כספיים מבוקרים, שנערכו לפי הוראות הרשם הנוגע לעניין וכללי חשבונאות מקובלים;

(2)  דו"ח מקורות ושימושים;

(3)  פירוט הוצאות ההנהלה וכלליות של מוסד הציבור בהתאם לסיווג שפורסם על ידי החשב הכללי בהוראות התכ"מ;

(4)  פירוט השכר של חמשת מקבלי השכר הגבוה ביותר ושל בעלי תפקיד ניהולי, כולל ציון תפקידם במוסד;

(5)  חוות דעת רואה חשבון על נכונות פרטי סעיף קטן (3) ו-(4);

(6)  פירוט על העברות כספים והתקשרויות;

(7)  כל נתון נוסף כפי שייקבע על ידי החשב הכללי.

  (ד)  מורשי החתימה יאשרו בחתימתם את נכונות הנתונים שדווחו בדו"ח השנתי.

 (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ג), מוסד ציבור שאושרה לו תמיכה בסכום של עד 100,000 שקלים חדשים במצטבר, יגיש את המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) ו-(ג)(2) וכן נתונים נוספים שיידרשו על ידי החשב הכללי כאמור בסעיף קטן (ג)(6), ככל שיידרשו.

(ו)  הנתונים המפורטים בסעיף קטן (ג) לעיל, כולם או חלקם, יכול שיתקבלו אצל החשב הכללי באופן ישיר מרשם העמותות על פי דיווח של מוסד הציבור לרשם העמותות ולא ישירות ממוסד הציבור.

הגשת דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת במתכונת דו-שנתית

36.   

 (א)  החשב הכללי רשאי לאשר למוסד ציבור הגשת דו"ח שנתי כאמור אחת לשנתיים, במתכונת דו-שנתית. במתן אישור כאמור יובאו בחשבון השיקולים הבאים:

(1)  התנהלותו התקינה של מוסד הציבור בשנים האחרונות, על פי ביקורות שנערכו לו;

(2)  היקף התמיכה שאושרה למוסד הציבור;

(3)  ביצוע ביקורת עומק במוסד הציבור הנתמך בשנת הגשת הדו"ח.

  (ב)  דו"ח שנתי במתכונת דו-שנתית כאמור לעיל יוגש בהתאם למועדים המפורטים בסעיף קטן (א) בשנה שלאחר שנת התמיכה השנייה; ואולם לא נתמך מוסד הציבור בשנה השנייה, הגשת הדו"ח תעשה בשנה שלאחר שנת התמיכה הראשונה.

אי-הגשת דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת

37.   

 (א)  לא הגיש מוסד ציבור דו"ח שנתי בהתאם למועדים המפורטים בסעיף 34 לעיל, ייראו בכך כאילו לא עמד מוסד הציבור בהוראות הנוהל בשנת התמיכה ולא היה זכאי לכספי תמיכה שניתנו לו באותה שנה.

  (ב)  יובהר כי מוסד ציבור אשר נקבע לגביו שרשאי להגיש דו"ח אחת לשנתיים במתכונת דו-שנתית ולא הגיש את הדו"ח השנתי כאמור בסעיף קטן (א), ייראו בכך כאילו לא עמד מוסד הציבור בהוראות הנוהל בשנת תמיכה ובשנה שקדמה לה, והוא לא היה זכאי לכספי התמיכות שניתנו לו באותן שנים.

(ג)  נתמך מוסד הציבור בשנת התמיכה על ידי מספר משרדי ממשלה, גביית הכספים תעשה על ידי המשרד אשר תמך במוסד הציבור בסכום הגבוה ביותר בהתאם לסעיף האמור.

בדיקת הדו"ח על שנת הפעילות הנתמכת

38.   

 (א)  הדו"ח השנתי ייבדק על ידי מערך הביקורת המרכזי באגף החשב הכללי (להלן – מערך הביקורת).

  (ב)  מערך הביקורת רשאי לדרוש פרטים ומסמכים נוספים כפי שייראה לו לצורך בחינת עמידת מוסד ציבור בהוראות הנוהל; ואולם אין בפרטים ומסמכים אלו חלק מן הדו"ח השנתי.

(ג)  מוסד הציבור יקבל הודעה על כך שממצאי הדוח בעניינו הועברו לוועדת התמיכות.

  (ד)  נמצא על ידי מערך הביקורת המרכזי כי מוסד ציבור נדרש להשלים פרטים בנוגע לדו"ח השנתי, יאפשר למוסד הציבור להשלים את הפרטים החסרים תוך 14 ימים מיום שליחת הודעה על ידי מערך הביקורת, ובכל מקרה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר לשנה שלאחר שנת התמיכה.

 (ה)  לא תאושר תמיכה למוסד ציבור בשנה שלאחר שנת הגשת הדו"ח בטרם התקבלו לגביו ממצאי הביקורת, או אם קיים לגביו חשש, בהתאם לממצאי הביקורת, כי לא עמד בהוראות הנוהל ועליו להשיב כספי תמיכה למשרד, זאת עד להחלטת ועדת התמיכות בממצאים שהוגשו, ואולם לא תיפגע זכאותו של מוסד הציבור לקבלת תמיכה עד להשלמת הדיון בעניינו.

(ו)  ועדת התמיכות תקבל החלטה בנוגע לממצאים שהוגשו כאמור בסעיף קטן (ה) תוך חודש מיום הגשתם.

(ז)  מבלי לפגוע באמור לעיל, הגיש מוסד ציבור דו"ח שנתי בהגשה מאוחרת לפיו נמצא על ידי מערך הביקורת כי קיים חשש שלא עמד בהוראות הנוהל, לא תשלם ועדת התמיכות למוסד הציבור מקדמות לפי סעיף 30 לנוהל, עד לקבלת החלטה בעניינו.

פרק ט': פיקוח ובקרה

פיקוח ובקרה על ידי המשרד התומך

39.   

 (א)  המשרד יקיים פיקוח על מילוי התנאים למתן התמיכה, על השימוש בתמיכה שנתן ועל ביצוע הפעילות הנתמכת כנדרש; לצורך הפיקוח בידי המשרד יטיל המנהל הכללי של המשרד על מקבל שכר או עובדים מעובדי המשרד את קיום הפיקוח כאמור (להלן - המפקח), או ירכוש שירותי פיקוח מגורם חיצוני שיבחר כדין, ובלבד שיופעלו על ידי המפקח; חשב המשרד יאשר את אופן ביצוע הפיקוח, וידווח לחשב הכללי על ביצוע הפיקוח כאמור.

  (ב)  הפיקוח יתבצע בידי המפקח בכל שנה לגבי כל מוסדות הציבור הנתמכים על ידי המשרד.

(ג)  הפיקוח יתבסס על קבלת דיווחים תקופתיים ודו"חות ביצוע ממוסדות הציבור הנתמכים, וכן יכלול ביקורים בתיאום או שלא בתיאום במקום הפעולה של המוסדות הנתמכים זולת אם אישר החשב הכללי כי מהות הפעילות, אופייה או היקפה או פעולות פיקוח חלופיות מספקות שמקיים המשרד התומך מייתרים פיקוח במקום הפעולה או מאפשרים הפחתת תדירות הביקורים.

  (ד)  נוסף על האמור בסעיף קטן (ג), פיקוח לגבי תמיכה לפי משתתפים יכלול, בין היתר, מניין המשתתפים בפעילות מוסד הציבור, אלא אם התקיים אחד או יותר מאלה:

(1)  אופי הפעילות לא מאפשר ספירת משתתפים ללא תיאום מראש או שאינו מאפשר זאת בכלל;

(2)  גילם של המשתתפים הוא מתחת לגיל 17;

(3)  בהתאם למבחני התמיכה הנוגעים לעניין, לא נדרשת נוכחות סדירה במקום קבוע במסגרת הפעילות הנתמכת.

 (ה)  הפיקוח יהיה מכוון לברר כי:

(1)  המוסד פועל באופן חוקי ולפי הוראות כל דין;

(2)  המוסד מקיים את התנאים שקבע המשרד בקשר לתמיכה ואת הוראות הנוהל;

(3)  המוסד מקיים את פעולותיו לפי כללים או תקנים שנקבעו לגופים מסוגו;

(4)  התמיכה משמשת למטרה אשר לשמה ניתנה;

(5)  במקרים המתאימים והניתנים לבדיקה, התמיכה משיגה את מטרותיה, כפי שהוגדרו במבחני התמיכה או על ידי המשרד; האמור בפסקה זו יוכל להתברר גם באמצעות מחקר מלווה או ניתוח מדדי הצלחה שיקבע המשרד.

(ו)  מפקח ידווח לוועדת תמיכות על הפעלת מנגנון הפיקוח וממצאים עיקריים.

(ז)  נתמך מוסד ציבור בידי יותר ממשרד אחד, יתאמו ביניהם המפקחים של המשרדים התומכים, את סדרי הפיקוח על אותו מוסד ציבור, במגמה להגדיל את החיסכון והיעילות.

 (ח)  כל משרד יקצה סכום בשיעור השווה ל-0.5% לפחות מסכום שנקבע בתקנה תקציבית לצורך תמיכה במוסדות ציבור, לשם קיום פיקוח בשטח על הפעילות הנתמכת, כאמור בסעיף קטן (א) הסכום המיועד לפיקוח כאמור, יוקצה בתקנה תקציבית נפרדת שאינה לצורך תמיכה במוסדות ציבור; במשרדים שבהם סכום התקציב הכולל שנקבע לצורך תמיכה עולה על 400 מיליון שקלים חדשים יהיה שיעור ההקצאה האמורה 0.25% לפחות מסכום התקציב האמור.

פיקוח ובקרה על ידי מערך הביקורת

40.   

 (א)  מבלי לגרוע מאחריות המשרד לפי נוהל זה, יפעיל החשב הכללי מערך ביקורת מרכזי לביצוע ביקורת ובקרה על הגופים הנתמכים.

  (ב)  הביקורות שיבוצעו על ידי מערך הביקורת הינן:

(1)  ביקורת לבחינת עמידת מוסדות הציבור בהוראות הנוהל בהתאם לדו"ח השנתי;

(2)  ביקורת עומק בנוגע לעמידת מוסדות הציבור בהוראות הנוהל אשר תתבצע לגבי כל מוסד ציבור אחת לשלוש שנים, זולת אם קבע החשב הכללי אחרת לגבי גוף מסוים או קבוצת גופים.

(ג)  משרד האוצר יקצה תקציב להפעלת מערך הביקורת המרכזי האמור בסעיף זה בהתאמה לסך כלל התמיכות הניתנות לפי נוהל זה מדי שנה בשנה.

פיקוח ובקרה כללי

41.   

 (א)  החשב הכללי יהיה רשאי לקבוע כללים לעניין אופן ביצוע הפיקוח והדיווח אליו כאמור בסעיף זה.

  (ב)  החשב הכללי רשאי שלא לאשר חלוקת תמיכה בתחום פעילות מסוים אם ראה כי המשרד לא קיים פיקוח ובקרה כנדרש; הוראות פרק זה.

פרק י': שינוי, עיכוב, הפסקת תמיכה, קבלת תמיכה באופן פסול, תמיכה שניתנה תוך הטעיה וסיכול ביקורת

שינוי, עיכוב או הפסקת תמיכה

42.   

 (א)  לא הוגשו דוחות או מסמכים שנדרש המוסד להגיש, יעוכב או ייפסק תשלום התמיכה.

  (ב)  התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור אינו עומד בתנאים שקבע המשרד בקשר לתמיכה או בהתחייבויותיו לפי נוהל זה, או לא היה זכאי מלכתחילה לתמיכה, או חל שינוי אחר במוסד הציבור או בפעולותיו אשר היה בו כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעור התמיכה, יוקטן, יעוכב או ייפסק תשלום התמיכה, לפי העניין.

(ג)  התברר לוועדת התמיכות כי היקף או קצב ההוצאות או ההכנסות של מוסד הציבור שונה באופן מהותי מהמתוכנן, באופן שיש או שהיה בו כדי להשפיע על אישור התמיכה או על שיעור התמיכה, רשאי המשרד להפחית את ההיקף או להתאים את הקצב של תשלום התמיכה לשינויים שחלו כאמור.

  (ד)  התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור לא עמד בתנאים ובהתחייבויות שנקבעו בקשר לתמיכה או לא היה זכאי מלכתחילה לתמיכה, יפעל המשרד לגביית הכספים ששולמו למוסד הציבור ביתר או את מלוא הסכומים ששולמו לו, או סכומים נוספים על תשלומים ששולמו לו, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, מן המועד שבו נוצרה עילת חיוב המוסד.

 (ה)  על אף האמור בסעיף קטן (ד), במקרים בהם פעולת המשרד לפי אותו סעיף קטן, נובעת מכך שמוסד ציבור לא עמד בתנאים ובהתחייבויות שנקבעו בקשר לתמיכה במבחן התמיכה, רשאית ועדת התמיכות, אם מצאה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת, לבצע את עיכוב או שלילת התמיכה לה נמצא מוסד הציבור זכאי באותה שנה, או חלקה, תוך שקילת היקף אי העמידה בתנאים ובהתחייבויות, חומרת אי העמידה ומידת הפגיעה במוסד הציבור או בציבור הנהנה מפעילותו שתגרם כתוצאה מהעיכוב או השלילה, ובאופן דומה ככל הניתן להחלטות במקרים דומים.

קבלת תמיכה באופן פסול

43.   

התברר לוועדת התמיכות כי מוסד ציבור מסר דיווח לא נכון, ולפיו ניתנו למוסד כספי תמיכה בעד פעילות מסוימת, או שהמוסד עשה שימוש בלתי נאות בכספי תמיכה שניתנו בעד פעילות מסוימת, יינקט, כלפי מוסד הציבור, האמור בסעיף 42(ד) לנוהל לעניין הכספים שבהם נעשה שימוש בלתי נאות או הכספים שניתנו בשל דיווח לא נכון, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

צעדים לגבי תמיכה לפי פעילות שניתנה באופן פסול

44.   

נוסף על האמור בסעיף 43 לנוהל, בתמיכה הניתנת לפי פעילות, יפעל המשרד לעניין מוסד ציבור שנהג בדרך של דיווח לא נכון או שימוש בלתי נאות לפי ההוראות שלהלן זולת אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לאותה פעילות:

(1) לעניין שימוש בלתי נאות או דיווח לא נכון הנוגע לשיעור הנמוך מ-25% מהיקף הפעילות שבעדה ניתנה התמיכה למוסד הציבור כאמור - יגבה ממוסד הציבור סכום השווה לכפל סכום השימוש הבלתי נאות או הדיווח הלא נכון;

(2) לעניין שימוש בלתי נאות או דיווח לא נכון הנוגע לשיעור של 25% או יותר מהיקף התמיכה שניתנה למוסד הציבור בעד הפעילות –

(א) תופסק התמיכה במוסד הציבור בשנה שבה התגלו הליקויים על פי ממצאי הביקורת ויוחזרו הכספים שניתנו למוסד באותה שנה;

(ב)  תישלל אפשרותו של המוסד לקבל תמיכה מן המדינה בשנתיים שלאחר מכן.

צעדים לגבי תמיכה לפי משתתפים שניתנה באופן פסול

45.   

בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, יפעל המשרד לפי ההוראות שלהלן לעניין ביקורת וממצאיה, זולת אם נקבע אחרת במבחני התמיכה הנוגעים לאותה פעילות:

(1) נמצא, על פי ממצאי ביקורת רגילה או מדגמית, ששיעור החריגה בין דיווחי מוסד הציבור בדבר מספר המשתתפים בפעילות הנתמכת ובין ממצאי הביקורת עולה על שיעורי החוסר המרביים, תתבצע ביקורת שניה במוסד תוך 45 ימים אך לא לפני חלוף 4 ימים ממועד הביקורת הראשונה ולא אחרי תום מועדי החלפת משתתפים הקבועים במבחני התמיכה או אחרי תום תקופת הפעילות הקבועה בסוג מוסדות הציבור שעליו הוא נמנה, אם ישנה (כגון "סמסטר" או "זמן") (בסעיף זה – תקופת הפעילות), על בסיס נתוני ההשתתפות ששימשו לצורך הביקורת הראשונה; לא נערכה ביקורת שנייה במוסד בתוך 45 ימים או עד תום תקופת הפעילות, לפי המוקדם, תיחשב הביקורת השנייה שתתבצע כביקורת ראשונה;

(2) על אף האמור בסעיף קטן (1), רשאי משרד לקבוע במבחן תמיכה כי לצורך ביקורת שנייה, בהתאמה, ייעשה שימוש בנתוני השתתפות מעודכנים לעומת הנתונים ששימשו בביקורות קודמות, בהתקיים נסיבות מיוחדות ומנימוקים שירשמו;

(3) המוסד ימסור שם של נציג, יחד עם שמות ממלאי מקום למקרה שיעדר, אשר יתלווה לביקורת. שם הנציג וממלאי המקום יימסר בעת הגשת בקשת התמיכה ויעודכן מזמן לזמן על ידי המוסד; הנציג יסייע בזיהוי המשתתפים בהתאם להנחיות החשב הכללי; ואולם היעדר נציג כאמור לא יפגע בתקפות הביקורת, ככל שיוחלט לבצעה בלעדיו;

(4) שיעורי החוסר המרביים המותרים (להלן – שיעורי החוסר המרביים) שיחשבו לצורך סעיף זה יהיו:

(א) במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו הוא עד 25 – 20%;

(ב)  במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו גבוה מ 25 – 15%;

(ג) היעדרות משתתף מכל סיבה שהיא תיחשב כחוסר למעט במקרים המפורטים להלן, שבהם לא ייספר המשתתף כחסר בביקורת אך ייגרע ממצבת מוסד הציבור:

(1)  אשפוז של משתתף, הורה, בן או בת זוגו או ילד של אחד מהם – לכל ימי האשפוז;

(2)  לידת ילד של משתתף – מיום תחילת הלידה ועד ליום שיבת האישה והילוד לביתם, וכן יום עריכת ברית המילה;

(3)  לגבי משתתפת שילדה –14 שבועות מיום הלידה ואולם אפשר שעד מחצית מתקופה זאת יהיה טרם מועד הלידה הצפוי ובלבד שסך כל התקופה לא יעלה על 14 שבועות;

(4)  נישואין של משתתף – החל משני הימים שקדמו למועד חתונת המשתתף ועד תום שבעה ימים מיום החתונה;

(5)  יום הלוויה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אם, אח, אחות, בן, בת, בן או בת זוג) ועד תום שבעה ימים מיום פטירתו או הלוויתו, לפי המאוחר, וכן יום הלוויה של קרובו מדרגה ראשונה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה;

(6)  המועד שבו זומן משתתף להתייצב במוסד ממוסדות המדינה או בפני רשות שלטונית, אם הוא חייב לעשות כן לפי דין;

(7)  נישואין של קרוב משפחה מדרגה ראשונה – יום הנישואין.

(ד)  ועדת התמיכות רשאית מנימוקים שירשמו, לקבוע כי משתתף מסוים לא ייספר כחסר בביקורת אך ייגרע ממצבת מוסד הציבור במקרים הדומים במהותם למקרים הנזכרים בסעיף קטן (4);

(ה) על אף האמור בסעיף קטן זה, משתתף שהיה במילואים בזמן שבו נערכה ביקורת במוסד, ייחשב כנוכח בביקורת.

(5) עלה שיעור החוסר בביקורת הראשונה על 25%, יופסק מיד תשלום התמיכה למוסד עד לסיום הביקורת השנייה, לפי העניין;

(6) נמצא בכל אחת משתי ביקורות כאמור בסעיפים קטנים (4)(א) ו-(4)(ב) שנערכו במוסד שיעור היעדרות העולה על שיעור החוסר המרבי, יופחת שיעור התמיכה למוסד, החל במועד הביקורת השנייה: שיעור ההפחתה האמור יהיה שיעור החוסר בפועל בניכוי שיעורים כמפורט להלן, כחלק יחסי מתוך תקופה של שנים עשר חודשים; לעניין זה, ייחשב שיעור החוסר הנמוך מבין אלה שנמצאו בכל אחת מהביקורת שבהן עלה שיעור החוסר על שיעור החוסר המרבי; אופן ההפחתה יהיה כמפורט להלן:

(א) במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו הוא עד 25 – אם נעדרו עד 25% מסך כל המשתתפים תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 7.5 נקודות האחוז ואם נעדרו מעל 25% מסך כל המשתתפים תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 2.5 נקודות האחוז;

(ב)  במוסד שמספר המשתתפים המדווחים בו גבוה מ-25 – אם נעדרו עד 20% מסך כל המשתתפים, תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 7.5 נקודות האחוז, ואם נעדרו מעל 20% מסך כל המשתתפים, תבוצע הפחתה בשיעור השווה לשיעור הנעדרים בניכוי 2.5 נקודות האחוז.

(7) נמצא בשתי ביקורות מתוך הביקורות שנערכו במוסד באותה שנה, כי מי שדווח כמשתתף אינו נוכח במוסד באותם מועדים (להלן – היעדרות רציפה), או התברר באופן אחר כי אין לשלם למוסד תמיכה בעד מי שדווח כמשתתף, יופחת היקף התמיכה במוסד, בהתאם לסכום התמיכה שניתן בעד אותו משתתף בשנים עשר החודשים האחרונים, כמפורט להלן, זולת אם יוכיח המוסד כי היעדרות המשתתף הייתה בתקופה הפחותה משנים עשר חודשים, שאז יופחת היקף התמיכה בשל אותו משתתף בהתאם לחלק היחסי של תקופת היעדרותו מתוך תקופה של שנים עשר חודשים, כדלקמן:

(א) בשל היעדרות רציפה של עד 10% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לפי 1.5 מסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות;

(ב)  בשל היעדרות רציפה של מעל 10% מסך כל המשתתפים המדווחים – יופחת היקף התמיכה במוסד בסכום השווה לפי 3 מסכום התמיכה שניתן בעד המשתתפים הנעדרים ברציפות.

(8) האמור בסעיף קטן (7) יחול רק לגבי היעדרות רציפה של 3 משתתפים מדווחים לפחות ובשיעור העולה על 5% מכלל המשתתפים במוסד, לפי הגבוה מביניהם (בסעיף זה – רף המינימום); משתתפים שהופחתה תמיכה בשל היעדרותם הרציפה לפי סעיף קטן (7), יובאו בחשבון לעניין מספר המשתתפים הנעדרים כנזכר בסעיף קטן (6), אך לא יובאו בחשבון לעניין הפחתת שיעור התמיכה האמורה בסעיף קטן זה;

(9) לגבי משתתפים מדווחים שלא הופחתה תמיכה בשל היעדרותם הרציפה לפי פסקה זו עקב אי הגעה לרף המינימום, יחול סעיף קטן (6);

(10)  נמצא שיעור הנעדרים ברציפות בשתי ביקורות כאמור בסעיפים קטנים (4)(א) ו-(4)(ב), גבוה מ-25% ממספר המשתתפים שדווחו, או נמצא ששיעור הנעדרים שלא ברציפות גבוה מ-35%, תישלל מן המוסד יתרת התמיכה, אם נותרה, בשנה השוטפת וכן תישלל זכותו של המוסד לקבלת תמיכה בשנתיים שלאחר מכן;

(11)  לא תינתן תמיכה למוסד בעד משתתפים שנעדרו בשתי ביקורות של אותה שנה במוסד אחר, אלא לאחר שיוכיח המוסד מבקש התמיכה להנחת דעת המשרד כי הם לומדים בו; האמור בפסקה זו יחול רק לגבי היעדרות רציפה העומדת ברף המינימום.

הטעיה לשם קבלת תמיכה

46.   

הוכח להנחת דעתה של ועדת תמיכות כי מוסד דיווח ביודעין דיווח על פעילות, כולה או חלקה, שקיים, אשר לא התקיימה בפועל, או על אדם אשר לא השתתף בפעילות מעולם כאילו השתתף בה, או על דיווח חוזר ונשנה של אדם אשר לא השתתף בפעילות באופן סדיר (להלן בסעיף זה – דיווח מטעה), יחולו ההוראות האלה:

(1) במקרה וזהו הדיווח המטעה הראשון הידוע לוועדה לגבי אותו מוסד, ומדובר בפעילות אחת, או במשתתף אחד, לפי העניין –

(א) לגבי תמיכה הניתנת לפי פעילות – תקוזז תמיכה בהיקף פי שלושה מתמיכה שניתנה או שהייתה ניתנת בעד אותה פעילות, וככל שמדובר בפעילות מסוימת החוזרת על עצמה – לא פחות מהתמיכה שניתנה, או שהייתה ניתנת מאז דיווח עליה המוסד לראשונה, ובכל מקרה לא פחות מהתמיכה שניתנה, או הייתה ניתנת, בעד קיום הפעילות במשך שלוש שנים;

(ב)  לגבי תמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים – תקוזז תמיכה בהיקף פי שלושה מתמיכה שניתנה או שהייתה ניתנת בעד אותו משתתף מיום רישומו לראשונה במוסד, ולא פחות משלושים ושישה חודשי תמיכה.

(2) במקרה ולידיעת הוועדה מדובר בדיווח מטעה שאינו הראשון לגבי אותו מוסד, בתוך שנתיים, או שמדובר בדיווח מטעה לגבי יותר מפעילות אחת או לגבי יותר ממשתתף אחד, לפי העניין –

(א) לגבי תמיכה הניתנת לפי פעילות - יקוזז סכום כאמור בסעיף קטן (1)(א) לגבי הפעילות או הפעילויות שדווחו באופן מטעה, ובנוסף לכך לא ייתמך המוסד באותה שנה ובשתי השנים שלאחר מכן; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;

(ב)  לגבי תמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים - יקוזז סכום כאמור בסעיף קטן (1)(ב) לגבי המשתתף או המשתתפים שדווחו באופן מטעה, ובנוסף לכך לא ייתמך המוסד באותה שנה ובשתי השנים שלאחר מכן; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;

(ג) בסעיף קטן זה, "פעילות אחת" – פעילות בודדת מתוך סוג פעילות אחד מהפעילויות המפורטות לפי מבחני התמיכה הנוגעים לעניין.

(3) התחזה אדם למשתתף שנעדר בעת ביקורת, בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, תישלל התמיכה מאותו מוסד בסכום השווה לשלושים ושישה חודשים של תמיכה בעד אותו משתתף;

(4) התחזה אדם למשתתף שנעדר בעת ביקורת, בתמיכה הניתנת לפי מספר משתתפים, והמוסד או בעל תפקיד בו ידע, או שוועדת התמיכות קבעה כי היה עליו לדעת כי מדובר בהתחזות, תישלל התמיכה מאותו מוסד בכל אותה שנה;

(5) על אף האמור בסעיף קטן זה, תוכל ועדת התמיכות לקבוע בהחלטה מנומקת כי נסיבות העניין מצדיקות אי שלילת התמיכה כולה או חלקה.

צעדים לגבי סיכול ביקורת

47.   

לעניין סיכול ביקורת על תמיכה לפי פעילות או תמיכה לפי משתתפים יחולו ההוראות האלה:

(1) הוכח להנחת דעת ועדת התמיכות כי סוכלה ביקורת במוסד, כך שעורכי הביקורת לא הצליחו לנהלה עקב אי שיתוף פעולה או הפרעה מצד המבוקרים, בעלי תפקידים במוסד, עובדיו או מי שהשתתף בפעילות המבוקרת, יחשב הדבר כאי מילוי התחייבות המוסד, כמשמעו בנוהל, ויביא לדחיית בקשת התמיכה מראשית אותה השנה או לתקופת אי שיתוף הפעולה, בהתאם להחלטת ועדת התמיכות; ככל ששולמה למוסד תמיכה באותה שנה – יוחזרו הכספים למשרד;

(2) על אף האמור בסעיף קטן (1), במקרים חריגים, תוכל ועדת התמיכות לקבוע בהחלטה מנומקת כי נסיבות העניין מצדיקות אי דחיית הבקשה או אי הפחתת תמיכה לתקופת אי שיתוף הפעולה, בהתאם לשיקול דעתה של ועדת התמיכות;

(3) סוכלה ביקורת כאמור בפעם שניה בתוך שלושים ושישה חודשים, תידחה בקשת התמיכה של המוסד בשנה שבה סוכלה הביקורת בפעם השנייה, ויושב למשרד סכום השווה לכפל כספי התמיכה שניתנו באותה שנה, אם ניתנו.

מסגרת המשך של מוסד שפעילותו הופסקה עקב חוב

48.   

לגבי מוסד ציבור הזהה בעיקרו למוסד שפעילותו הופסקה עקב חוב יחולו ההוראות הבאות:        

(1) החשב הכללי רשאי, בהמלצת הוועדה המיוחדת, לשלול או להפסיק תמיכה למוסד ציבור אם מצא שמוסד הציבור מהווה מסגרת המשך למוסד שפעילותו הופסקה עקב חוב, זאת בתקופה של עד 5 שנים לאחר שהופסקה פעילות מוסד הציבור; לעניין זה, יראו מוסד ציבור כמסגרת המשך למוסד שפעילותו הופסקה עקב חוב אם יש זהות מהותית בין המוסד החדש לבין מוסד הציבור שפעילותו הופסקה עקב חוב, בין היתר בשים לב לעניינים הבאים: מטרות מוסד הציבור, זהות המייסדים, ההנהלה חברי הוועד והעובדים, אופי הפעילות, מיקום הפעילות ורצף הפעילות;

(2) נפסקה פעילות מוסד ציבור עקב חוב שמקורו במעשה או במחדל של חבר ועד או של בעל תפקיד אחר במוסד – רשאי החשב הכללי, בהמלצת הוועדה מיוחדת, לקבוע כי מוסד הציבור המהווה מסגרת המשך לא יקבל תמיכה אלא אם כן תופסק כהונתו של אותו חבר ועד או הבעל תפקיד אחר במוסד; הפסקה או אי מתן תמיכה כאמור תהיה לתקופה שלא תעלה על 5 שנים מיום הקמת מוסד ציבור המהווה מסגרת המשך;

(3) כתנאי לאישור התמיכה, רשאית הוועדה מיוחדת לדרוש ממוסד הציבור מידע ומסמכים הנוגעים לעניינים האמורים בסעיפים קטנים (1) ו-(2);

(4) סברה ועדת התמיכות כי יש חשש שמוסד ציבור מהווה מסגרת המשך למוסד שפעילותו הופסקה עקב חוב, תקפיא את התמיכה במוסד הציבור, ותעביר את עניינו לטיפולה של הוועדה המיוחדת.

גביית כספים ממוסד ציבור נתמך

49.   

 (א)  גביית כספים לפי נוהל זה תתבצע באחת או יותר מן הדרכים האלה, ולפי הסדר המפורט להלן:

(1)  קיזוז הסכום מכספי תמיכות שמגיעים למוסד מאותו המשרד באותה שנה;

(2)  קיזוז הסכום מכספי תמיכות שמגיעים למוסד ממשרדים אחרים באותה שנה;

(3)  מימוש הכספים מתוך סכום הערבות שנתן לשם כך המוסד במסגרת הבקשה לתמיכה שהגיש, אם ניתנה;

(4)  קיזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיות למוסד מהמשרד; ועדת התמיכות רשאית להחליט כי הקיזוז יעשה בשיעורים;

(5)  קיזוז הסכום מכספי תמיכות עתידיות למוסד ממשרדים אחרים; ועדת התמיכות רשאית להחליט כי הקיזוז יעשה בשיעורים;

(6)  קיזוז הסכום מכספים המגיעים למוסד מהמשרד כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים;

(7)  קיזוז הסכום מכספים המגיעים למוסד ממשרדים אחרים כתמורה בעד רכש, אספקת טובין או מתן שירותים;

(8)  הגשת תביעת השבה נגד המוסד.

  (ב)  קיזוז לפי סעיפים קטנים (א)(2), (5), ו-(6) ייעשה באישור החשב הכללי לאחר שהתייעץ עם נציגי המשרדים הנוגעים לעניין.

(ג)  בהחלטה לפי סעיף זה, רשאית ועדת תמיכות להימנע מלחייב את מוסד הציבור להשיב הפרשי הצמדה וריבית ביחס לסכומים הנדרשים, או להפחיתם, אם ראתה כי טיב החריגה מהוראות הנוהל ויתר נסיבות העניין מצדיקים זאת.

  (ד)  החלטה לשנות, לעכב או להפסיק תשלום תמיכה שאושרה לפי סעיף זה, תתקבל בוועדת התמיכות והיא תדווח עליה למנהל הכללי של המשרד ולחשב הכללי.

 (ה)  גוף נתמך יהיה רשאי להגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטת ועדת התמיכות בעניין ממצאים שבעובדה. הבקשה תוגש תוך 14 ימים ממועד קבלת החלטת הוועדה. ראתה ועדת התמיכות כי נסיבות העניין מצדיקות עיון מחדש כאמור, תדון הוועדה בממצאים שהוגשו לה ותקבל החלטתה בתוך 21 ימים מפניית הגוף הנתמך.

ביקורת מדגמית

50.   

לעניין סעיפים 40 עד 47 ייחשבו ממצאי ביקורת מדגמית מייצגים את כלל הפעילות.

פרק יא': הוראות וכללים נוספים

מידע על תמיכות

51.   

 (א)  החשב הכללי יפרסם במרשתת (אינטרנט) מזמן לזמן ולא פחות מפעמיים בשנה את שמות מוסדות הציבור הנתמכים וסכומי התמיכה שאושרו לכל מוסד, כשהם ממוינים לפי מבחני התמיכה השונים של כל משרדי הממשלה.

  (ב)  ננקטו צעדים של הפחתת תמיכה ממוסד ציבור, הפסקת התמיכה בו או קיום הליכי גביה כלפיו או כלפי אלה שנתנו התחייבות אישית למענו, יודיע חשב המשרד בכתב לכלל הגופים הנוספים הנותנים תמיכה ציבורית לאותו מוסד ציבור, כפי שדווח בבקשת התמיכה של מוסד ציבור, על פרטי הצעדים שננקטו ועל הנסיבות שגרמו להם.

הוראות וכללים נוספים

52.   

מבלי לגרוע מסמכויותיו לפי נוהל זה, רשאי החשב הכללי לקבוע הוראות וכללים ליישום נוהל זה.

ביטול

53.  ה

הנוהל הקודם – בטל.

תחילה ותחולה

54.   

 (א)  תחילתו של נוהל זה ביום 1 בינואר 2020 (להלן – יום התחילה); בקשות לתמיכה בעד שנת 2020 שהוגשו לפני יום התחילה, או שהודעה בדבר האפשרות על הגשתן פורסמה לפני יום התחילה, יידונו לפי נוהל זה;

  (ב)  על אף האמור בסעיף קטן (א) -

(1)  תחילתו של סעיף 10 בעניין "אישור ניהול תקין" ביום 1 בינואר 2021;

(2)  תחילתו של סעיף 31 בעניין "תשלום מקדמה בטרם אושרה תמיכה בוועדת התמיכות" ביום 1 בינואר 2021;

(3)  תחילתו של סעיף 34 בעניין "תשלום בגין הוצאות תקורה" יחול ביום התחילה אף אם לא נקבע שיעור תקורה במבחן התמיכה וזאת עד ליום 31 בדצמבר 2021, ובלבד שקבע המשרד הוראות זמניות בנושא לגבי כל מבחן תמיכה ופרסם אותן למוסדות הציבור הנתמכים ובאתר המרשתת (אינטרנט);

(ג)  הוראות פרק ח' בעניין "דו"ח על שנת הפעילות הנתמכת" יחולו על תמיכות שחולקו בשנת 2018 ו-2019, כך שמוסד ציבור שנתמך בשנים אלו יידרש להגיש דו"ח כאמור בשנת 2020 במתכונת דו-שנתית, ואולם המועד האחרון להגשת הדו"ח לפי סעיף 35(א)(2) יהיה ביום 31 בדצמבר 2020.

  (ד)  על אף האמור בסעיף 6 לנוהל, מוסד ציבור שחרג בתנאי השכר של מנהל אשר ביום א' בניסן התשע"ד (1 באפריל 2014) מלאו לו 60, יהיה רשאי שלא להפחית את שכרו של המנהל.

 (ה)  החלטת ועדת התמיכות או הוועדה המיוחדת הנוגעת לתקופה שקדמה ליום התחילה, תהיה לפי הנוהל הקודם, אלא אם הוראות נוהל זה באותו עניין מקלות עם מוסד הציבור.

1.

הוכחת זכויות במקרקעין

(חובה לצרף בשלב הגשת הבקשה)

לצורך הוכחת זכות בעלות או חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדה נסח רישום לפי גוש וחלקה לפיו המוסד המבקש הוא הבעלים של המקרקעין או שיש לו זכות חכירה בהם, לפי העניין; נסח כאמור יהיה מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה.

בנוסף, לצורך הוכחת זכות חכירה, יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדה גם את הסכם החכירה שלו, לפיו המוסד רשאי לבצע במקרקעין את הפעילות הנתמכת;

לצורך הוכחת סוג זה של זכות חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדה שניים מבין אלה:

(1) נסח רישום לפי גוש וחלקה המתייחסים למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת; נסח כאמור יהיה מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה.;

(2) הסכם החכירה שלו עם מינהל מקרקעי ישראל לפיו המוסד רשאי להקים בקרקע מבנה ציבור; לעניין זה, "להסכם חכירה" ייחשב גם הסכם פיתוח, הסכם שכירות (משבצת) או הסכם בר רשות.

(3) אישור זכויות ממינהל מקרקעי ישראל המתייחסים למקרקעין בהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת.

לצורך הוכחת זכות חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדה את שני אלה:

(1) אישור הזכויות של המוסד המבקש, לפי שם הישוב ומס' המגרש עליו תתבצע הפעילות הנתמכת, על פי התב"ע; אישור הזכויות יהיה מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה.;

(2) הסכם חכירה של המוסד המבקש עם הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או ההסתדרות הציונית העולמית לפיו המוסד המבקש רשאי להקים בקרקע מבנה ציבור; לעניין זה, "להסכם חכירה" ייחשב גם הסכם פיתוח או הסכם בר רשות.

לצורך הוכחת זכות בעלות או חכירה יגיש מוסד הציבור המבקש לוועדה את שני אלה:

(1). נסח רישום לפי גוש וחלקה המתייחסים למקרקעין בהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת; נסח כאמור יהיה מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

(2). הסכם בעלות, חכירה או כל הסכם אחר, שנחתם עם המוסד המבקש, המעיד על זכויותיו ביחס למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת ולפיו המוסד המבקש רשאי להקים בקרקע מבנה ציבור.

2

אחד מאלה:

(א) העדר שעבודים על המקרקעין למעט שעבודים לטובת המדינה

אישור בדבר העדר שעבודים כמפורט להלן:

נסח רישום מקורי מלשכת המקרקעין ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין.

רשם המשכונות לפיו ניתן יהיה להיווכח שאין שעבוד על זכויות המוסד ביחס למקרקעין;

לעניין זה – בעל זכויות חכירה ייחשב גם מוסד ציבור שבינו לבין מינהל מקרקעי ישראל נחתם הסכם פיתוח, הסכם שכירות (משבצת) או הסכם הרשאה (בר רשות);

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין.

אישור בדבר העדר שעבודים כמפורט להלן:

(א) אישור זכויות נקי משעבודים מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש או ההסתדרות הציונית העולמית.

(ב) פלט רשם המשכונות לפיו ניתן להיווכח שאין שעבוד על זכויות המוסד ביחס למקרקעין; ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין

אישור בדבר העדר שעבודים כמפורט להלן, זולת אם החליטה ועדת התמיכות אחרת:

(א) נסח טאבו נקי משעבודים;

(ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם פלט רשם המשכונות לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד למקרקעין;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, לפיו אין שעבוד על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין.

(ב) התחייבות להמציא מסמכים על היעדר שעבודים שאינם לטובת המדינה (אם בעת הגשת הבקשה לתמיכה ישנם שעבודים על המקרקעין)

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ב' בפסקה (א) – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם פלט רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ג' בפסקה (א) וכן אישור זכויות עדכני ממנהל מקרקעי ישראל המתייחסים למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת - בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה וועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

פלט רשם המשכונות ביחס למקרקעין;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ד' בפסקה (א) –בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה וועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

(א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה.

(ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה, יצורף גם אישור רשם המשכונות;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר העדר שעבודים כאמור בטור ה' בפסקה (א) – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה וועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

(ב1) התחייבות לרשום על המקרקעין שעבוד ראשון לטובת המדינה בגובה התמיכה לפחות לתקופה שלא תפחת מ-20 שנים.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

(א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

(ב) ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד המבקש ביחס למקרקעין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה ועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה וכן אישור זכויות עדכני ממנהל מקרקעי ישראל ביחס למקרקעין שבהם אמורה להתבצע הפעילות הנתמכת - בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה וועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה וועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

1. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

(א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

(ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

2. התחייבות המבקש מאומתת על ידי עורך דין מטעמו, לפיה הוא מתחייב להמציא אישור לוועדת התמיכות בדבר רישום שעבוד ראשון לטובת המדינה – בתוך 75 ימים מהמועד שבו אישרה וועדת התמיכות את הבקשה לתמיכה.

(ג) מוסד ציבור שאינו יכול להמציא אישורים כמפורט בפסקאות (א) ו- (ב) ומבקש להפנות בקשתו לבחינת וועדת שעבודים

1. על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת שעבודים.

2. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

(א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

(ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם אישור רשם המשכונות;

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין ביחס לשעבוד הקיים על זכויות המוסד ביחס למקרקעין.

3.  בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים המפורטים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית.

1. על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת שעבודים.

2. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין.

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

3.  בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים המפורטים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית

1. על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת התמיכות.

2. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין.

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

3. בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים המפורטים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית

1. על המבקש לציין בכתב בבקשתו כי הוא מבקש להפנות בקשתו לבחינת ועדת שעבודים בחשב הכללי.

2. פירוט בדבר השעבודים הקיימים ביחס למקרקעין:

(א) נסח רישום מקורי ועדכני כך שתאריך הוצאתו הוא עד עשרים ואחד ימים לכל היותר בטרם הגיש מוסד הציבור את הבקשה לתמיכה;

(ב) אם המבקש בעל זכויות חכירה יצורף גם פלט רשם המשכונות על זכויות המוסד ביחס למקרקעין. ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין.

3. בבקשה לשעבוד קרקע חלופית – המסמכים בפסקה (א), לגבי הקרקע החלופית"

3

(א) בטוחה הנדרשת לצורך הבטחת התחייבותו של מוסד הציבור מבקש התמיכה שלא להעביר, ושלא להתחייב להעביר לאחר או לאחרים כל זכות מזכויות המוסד במקרקעין או בנכס, כולן או חלקן שנרכשו או נבנו בעזרת תמיכת המשרד, זולת אם תימסר הסכמת המשרד מראש ובכתב לדבר; היה אם בכל עת שהיא, שלא בהסכמת המשרד המוסד יעביר מקרקעין או נכס שנרכש או נבנה בעזרת תמיכת המשרד, או שיתחייב להעבירו, הרי שבנוסףעל יתר התחייבויות המוסד למשרד על-פי כתב התחייבות, יעביר המוסד למשרד מיד את התמורה שקיבל, כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן.

לעניין זה, "להעביר" - לרבות למכור, לשעבד, לתת במתנה, להחכיר, להשכיר בשכירות מוגנת על-פי חוק הגנת הדייר, התשל"ב-1972[5] וכן כל הנכלל בהגדרת מכירה כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג- 1963[6], בהתאם לנוסח המפורט בכתב ההתחייבות.

(חובה לצרף לא יאוחר מ 12- חודשים מיום אישור התמיכה על ידי הוועדה וכתנאי לביצוע תשלום כלשהו)

נסח רישום המעיד על ביצוע רישום הערת אזהרה בהתאם להתחייבות מוסד הציבור מבקש התמיכה שלא להעביר, ושלא להתחייב להעביר לאחר או לאחרים כל זכות מזכויות המוסד במקרקעין או בנכס,

כולן או חלקן שנרכשו או נבנו בעזרת תמיכת המשרד, אלא אם תימסר הסכמת המשרד מראש ובכתב לדבר; היה אם בכל עת שהיא, שלא בהסכמת המשרד המוסד יעביר מקרקעין או נכס שנרכש או נבנה בעזרת תמיכת המשרד, או שיתחייב להעבירו, הרי שבנוסף על יתר התחייבויות המוסד למשרד על-פי כתב התחייבות המצורף, יעביר המוסד למשרד מיד את התמורה שקיבל, כשהיא צמודה למדד המחירים לצרכן.

בכתב ההתחייבות. לעניין זה "להעביר" - לרבות למכור, לשעבד, לתת במתנה, להחכיר, להשכיר בשכירות מוגנת על-פי חוק הגנת הדייר, התשל"ב – 1972, וכן כל הנכלל בהגדרת "מכירה" כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, – בהתאם לנוסח המפורט בכתב ההתחייבות.

יגיש את כל אלה:

(1) התחייבות ממינהל מקרקעי ישראל לרישום משכנתא בלשכת רישום המקרקעין;

(2) אישור על רישום משכון לטובת המשרד ומשרד האוצר בהסתמך על ההתחייבות ממינהל מקרקעי ישראל כאמור בפסקה (1)

ביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, על רישום שעבוד לטובת המשרד ומשרד האוצר.

יגיש את כל אלה:

(1) אישור הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי על רישום זכות ביחס למקרקעין או בנכס, להבטחת התחייבויות מוסד הציבור.

(2) הסכמת הממונה על הרכוש הנטוש והממשלתי או ההסתדרות הציונית- לביצוע הרישומים להבטחת ההתחייבות.

(3) רישום שעבוד להבטחת התחייבויות המוסד המבקש אצל רשם המשכונות , וביחס למוסד מבקש שהוא חברה – יצורף גם אישור רשם החברות או רשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, על רישום שעבוד לטובת המשרד ומשרד האוצר.

ועדת התמיכות תנחה את המבקש ביחס לאישורים הנדרשים

(ב) בטוחה להבטחת התחייבות המבקש לעשות שימוש במבנה ביחס אליו ניתנת התמיכה לטובת הציבור, כדי שישמש למטרה עבורה נתנה התמיכה

נסח רישום המעיד על ביצוע רישום זיקת הנאה לטובת הציבור, להבטחת השימוש במבנה למטרה עבורה נתנה התמיכה

כמפורט בטור ג', בפסקה(א)

כמפורט בטור ד', בפסקה(א)

ועדת התמיכות תנחה את המבקש ביחס לאישורים הנדרשים