תקנות רואי חשבון (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע"ט-2019
תיקון מס' 9 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 (להלן – "החוק"), מיום 13.5.18, כלל רפורמה בתחום הדין המשמעתי לרואי החשבון. במסגרת זו, הוקמה ועדת משמעת עצמאית לרואי החשבון, הוגדרו מחדש עבירות המשמעת לרואי החשבון, הורחבו ושוכללו אמצעי המשמעת שניתן להטיל על רואי חשבון, וכן הוכפפו לדין המשמעתי גם מתמחים בראיית חשבון ומשרדי רואי חשבון. הוראות אלו נכנסו לתוקף ביום 13.5.19, ובתקופה זו מושלם מינוי חברי ועדת המשמעת, שהוא בסמכות שר המשפטים.
על מנת להשלים את ההסדרים הקבועים בחוק, הוסמך שר המשפטים לפי סעיף 12כח(א) לחוק לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור.
התקנות המוצעות נועדו לקבוע את סדרי הדין בפני ועדת המשמעת, החל משלב קבלת התלונה והגשת הקובלנה בידי התובע, עבור בשלב ניהול הדיון בפני הוועדה, וכלה בשלב הערעור לבית המשפט. תקנות אלו נועדו להשלים את ההסדרים הקבועים בחוק, ומתבססות על תקנות סדרי דין במקצועות המוסדרים בצורה דומה למודל החדש שלפי החוק, כגון עורכי דין, שמאי מקרקעין ומתווכים במקרקעין, וזאת בהתאמות המתחייבות.
תקנות רואי חשבון (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית משפט), התשע"ט-2019
בתוקף סמכותי לפי סעיף 12כח(א) לחוק רואי חשבון, התשט"ז-1955[1] (להלן – החוק), אני מתקין תקנות אלה:
|
|
פרק ראשון: הליכים לפני הדיון |
|||
|
|
סימן א': תלונה וקובלנה |
|||
|
הגדרות |
1. |
בתקנות אלה – "החוק" – חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955; "החוקר" – חוקר כאמור בסעיף 12ח לחוק; "התובע" – תובע כאמור בסעיף 12ט(א) לחוק; "ועדת המשמעת" – הוועדה שמונתה לפי סעיף 12א לחוק; "נילון" – רואה חשבון, מתמחה בראיית חשבון או משרד רואי חשבון שהוגשה נגדו תלונה; "נקבל" – רואה חשבון, מתמחה בראיית חשבון או משרד רואי חשבון שהוגשה נגדו קובלנה בהתאם לסעיף 12ט(ב) לחוק; "עבירת משמעת" – כהגדרתה בסעיף 12 לחוק; "תלונה" – פנייה בכתב בעניין עבירת משמעת לכאורה של רואה חשבון, מתמחה בראיית חשבון או משרד רואי חשבון. |
||
|
קבלת תלונה |
2. |
תלונה תובא בפני התובע. |
||
|
תגובת הנילון |
3. |
ראה התובע כי התלונה מצביעה על עבירת משמעת לכאורה, ימציא לנילון העתק מהתלונה, וייתן לו הזדמנות להשיב עליה בכתב בתוך 14 ימים מיום שהומצאה לו או בתוך תקופה ארוכה ממנה שיקבע התובע. |
||
|
פרטים נוספים |
4. |
ראה התובע כי נדרשים פרטים נוספים לשם בירור נסיבות התלונה, רשאי הוא לפנות למתלונן או לנילון בבקשה לפרטים נוספים ולהמצאת ראיות. |
||
|
החלטה על הגשת קובלנה |
5. |
ראה התובע לאחר בירור התלונה בהתאם לתקנות 2 עד 4, ואף אם לא השיב הנילון על התלונה במועדים הקבועים לכך, כי יש ראיות לכאורה לכך שהנילון עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור. |
||
|
ידיעה על עבירת משמעת שלא בדרך תלונה |
6. |
הובא לידיעת התובע מידע שיש בו להצביע על עבירת משמעת לכאורה מצד רואה חשבון, מתמחה בראיית חשבון או משרד רואי חשבון, שלא בדרך של תלונה, יברר את הדברים ויקבל בהם החלטות בהתאם לתקנות 2 עד 5 בשינויים המחויבים. |
||
|
הגשת קובלנה |
7. |
(א) קובלנה תיערך בכתב ותוגש לוועדת המשמעת. |
||
|
|
|
(ב) עותק מהקובלנה יומצא לנקבל בהקדם האפשרי, ולא יאוחר משלושים ימים לפי תחילת הדיון. |
||
|
פרטי הקובלנה |
8. |
(א) קובלנה תכיל פרטים אלה: |
||
|
|
|
(1) |
פרטי התובע; |
|
|
|
|
(2) |
שם הנקבל, מספר הזהות שלו ומספר רישיון וכן מען מגוריו או מקום עבודתו; |
|
|
|
|
(2) |
העובדות המשמשות בסיס לקובלנה; |
|
|
|
|
(3) |
פירוט עבירות המשמעת המיוחסות לנקבל; |
|
|
|
|
(4) |
שמות עדי התביעה. |
|
|
|
|
(ב) לקובלנה יצורף כל מסמך שיש בו כדי לבסס אותה. |
||
|
צירוף אישומים |
9. |
מותר לצרף בקובלנה אחת אישומי משמעת אחדים המתייחסים לאותו נקבל, אם הם מבוססים על אותן עובדות או על עובדות דומות או על סדרת מעשים הקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד. |
||
|
צירוף נקבלים
|
10. |
מותר להאשים בקובלנה אחת כמה נקבלים, אם כל אחד מהם היה צד לאחת מהעבירות שבקובלנה או אם האישום הוא בשל סדרת מעשים המיוחסים לנקבלים והקשורים זה לזה באופן שהם מהווים מאורע אחד. |
||
|
הפרדת הדיון |
11. |
(א) ועדת המשמעת רשאית, בכל שלב שלפני הכרעת הדין, לצוות על הפרדת הדיון באישום פלוני שנכלל בקובלנה או על הפרדת דיונו של נקבל פלוני שהואשם עם אחרים. |
||
|
|
|
(ב) הופרד הדיון, תוגש קובלנה נפרדת בשל אישום שהדיון בו הופרד או נגד נקבל שדיונו הופרד. |
||
|
חזרה מקובלנה או תיקונה |
12. |
(א) התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, או לתקנם; חזרה או תיקון כאמור לפני תחילת הדיון יהיו בהודעה בכתב לוועדת המשמעת; חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון תהיה ברשות ועדת המשמעת. |
||
|
|
|
(ב) חזר בו התובע מהאישומים שבקובלנה, כולם או מקצתם, לאחר תחילת הדיון ולפני תשובת הנקבל לאישום, תבטל ועדת המשמעת את הקובלנה, כולה או מקצתה; חזר בו לאחר מכן, תזכה ועדת המשמעת את הנקבל מן הקובלנה, כולה או מקצתה לפי הענין. |
||
|
|
|
(ג) הודעה על חזרה מהקובלנה, כולה או מקצתה, או על תיקון הקובלנה תומצא לנקבל. |
||
|
|
סימן ב': הזמנת בעלי הדין והעדים |
|||
|
הזמנה לדיון
|
13. |
יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון; התובע והנקבל יקבלו מוועדת המשמעת הזמנה בכתב שיצוינו בה המקום והמועד להתייצבותם; ואולם אם נקבעה ישיבה נדחית בנוכחות התובע, הנקבל או בא כוחו, לא תהא חובה להזמינם בכתב כאמור. |
||
|
הזמנת עדים
|
14. |
(א) יושב ראש ועדת המשמעת יזמין לדיון את העדים אשר ועדת משמעת ראתה לנכון להזמין לשם מסירת מידע או הגשת מסמכים שברשותם, בין לבקשת התובע או הנקבל ובין מיוזמתה, זולת אם ראתה שאין בעדות צורך או שהיא התבקשה למטרה שאיננה גילוי האמת. |
||
|
|
|
(ב) הזמנת עד תהיה בהמצאת הזמנה בכתב לעד או בהודעה בעל פה לעד על ידי ועדת המשמעת בשעת דיון. |
||
|
צורת ההזמנה ותכנה |
15. |
הזמנת עד בכתב תהיה חתומה בידי מי שקבע לכך יושב ראש ועדת המשמעת ותכיל פרטים אלה: |
||
|
|
|
(1) |
שם העד מוזמן ומענו; |
|
|
|
|
(2) |
שם התובע; |
|
|
|
|
(3) |
שם הנקבל; |
|
|
|
|
(4) |
המקום והמועד שבהם יש להתייצב או להגיש את המסמכים שיפורטו בהזמנה; נדרש העד להתייצב, יצוין הצורך שלשמו נדרשת ההתייצבות; נדרש העד להציג או להגיש מסמך, יתואר המסמך בהזמנה בדיוק סביר. |
|
|
|
פרק שני: הליכי הדיון לפני ועדת המשמעת |
|||
|
|
סימן א': ניהול הדיון |
|||
|
ניהול הדיון |
16. |
יושב ראש ועדת המשמעת ינהל את הדיון, והוא רשאי להורות כל הוראה הדרושה לקיום הסדר במקום הדיון. |
||
|
פרוטוקול |
17. |
(א) יושב ראש ועדת המשמעת ינהל פרוטוקול של הדיון, והוא רשאי ליתן הוראות לעניין זה; כמו כן, רשאי היושב ראש להורות שהפרוטוקול יירשם בידי אחר או בדרך שיורה. |
||
|
|
|
(ב) הקובלנה, הפרוטוקול, וכל המסמכים שהוגשו לועדת המשמעת בנוגע לאותו דיון יתויקו בתיק הדיון. |
||
|
|
סימן ב': בירור האשמה |
|||
|
תשובת הנקבל לקובלנה |
18. |
(א) בתחילת הדיון יזהה יושב ראש ועדת המשמעת את הנקבל, יקרא לפניו את הקובלנה או יוודא שקרא את הקובלנה והבין את הנטען בה, וישאל אותו לתשובתו לקובלנה. |
||
|
|
|
(ב) הנקבל רשאי להודות בעובדות הנטענות בכתב הקובלנה, כולן או מקצתן, או לכפור בהן וכן לטעון עובדות נוספות, בין אם הודה כאמור ובין אם לאו. |
||
|
ראיות מטעם התובע והנקבל |
19. |
כפר הנקבל בפני ועדת המשמעת בעובדות הנטענות בקובלנה, כולן או מקצתן, או טען עובדות נוספות, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא עדים מטעמם ולהגיש ראיות אחרות. |
||
|
ראיות מטעם ועדת המשמעת וראיות נוספות
|
20. |
סיימו התובע והנקבל הבאת ראיותיהם, רשאית ועדת המשמעת להזמין עד מטעמה, אפילו נשמעה כבר עדותו, ולהורות על הגשת כל ראיה אחרת, ורשאית היא להרשות לתובע ולנקבל, לבקשתם, להביא ראיות נוספות, והכל אם ראתה צורך בכך. |
||
|
סדר חקירת עדים והגשת ראיות אחרות |
21. |
סדר חקירת העדים והגשת ראיות אחרות יהיה, ככל האפשר, כסדר הנהוג במשפט פלילי. |
||
|
סיכומים |
22. |
(א) בתום הבאת הראיות או במקומה – אם לא הובאו ראיות עקב הודאת הנקבל בעובדות או מטעם אחר – רשאים התובע ואחריו הנקבל להשמיע את סיכומיהם לעניין האשמה. |
||
|
|
|
(ב) ועדת המשמעת רשאית שהסיכומים, כולם או מקצתם, יוגשו לה בכתב, לפי סדר שתורה ובמועדים שתורה. |
||
|
|
סימן ג': פסק דין |
|||
|
הכרעת הדין |
23. |
(א) לאחר בירור הקובלנה ולא יאוחר מ – 60 ימים מיום סיום הדיון, ואם נסתיים הדיון בסיכומים בכתב – מיום שנשלמה קבלת סיכומי התובע והנקבל, תכריע ועדת המשמעת אם הנקבל עבר עבירת משמעת אם לאו (להלן- הכרעת הדין); |
||
|
|
|
(ב) הכרעת הדין תהיה בכתב, תנומק ותיקרא בפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנה, כפי שתקבע ועדת המשמעת. |
||
|
עבירות משמעת אחרות |
24. |
ועדת המשמעת רשאית לקבוע כי הנקבל עבר כל עבירת משמעת שהתגלתה מן העובדות שהוכחו בפניה לרבות עובדות שלא נטענו בקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן, אך לא תטיל עליו אלא אמצעי משמעת אחד בשל אותו מעשה. |
||
|
טענות וראיות לאמצעי משמעת |
25. |
החליטה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאים התובע ואחריו הנקבל להביא את ראיותיהם ולטעון את טענותיהם לעניין אמצעי המשמעת במועד שתקבע. |
||
|
נקיטת אמצעי משמעת |
26. |
(א) לאחר הטענות והראיות לעניין אמצעי המשמעת כאמור בתקנה 25, ולא יאוחר מ - 21 ימים מיום סיום הדיון לגביהם, תקבע ועדת המשמעת את החלטתה לעניין אמצעי המשמעת (להלן- גזר הדין). |
||
|
|
|
(ב) גזר הדין ייחתם בידי חברי ועדת המשמעת וייקרא בפני התובע והנקבל או שיומצא להם העתק ממנו, כפי שתורה ועדת המשמעת. |
||
|
המצאה החלטה |
27. |
העתק מהכרעת דין ומגזר דין שהוקראו, יומצא לתובע ולנקבל. |
||
|
חריגה מהמועד |
28. |
הכרעת דין וגזר דין שניתנו שלא במועדים שנקבעו בתקנות אלה, לא ייפסלו בשל כך בלבד. |
||
|
דיון בהעדר הנקבל |
29. |
(א) הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, רשאית ועדת המשמעת, לבקשת נקבל, לבטל את הכרעת הדין וגזר הדין, שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהיעדרו, אם ראתה שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין; בקשה לפי תקנה זו תוגש בתוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לנקבל ההחלטה על נקיטת אמצעי משמעת, ואולם רשאית ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בבקשה שהוגשה לאחר מועד זה. |
||
|
|
|
(ב) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מסמכותה של ועדת המשמעת לבטל דיון, שהתקיים בהעדר הנקבל, אף אם לא הסתיימו ההליכים לפי תקנות אלה, אם ראתה שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. |
||
|
|
פרק שלישי: ערעור |
|||
|
סדרי דין בערעור |
30. |
ערעור על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף 12כד לחוק יוגש ויתברר בדרך שבה מוגש ומתברר ערעור לפי תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ"ט-1988, בשינוים המחויבים ובשינויים אלה: (1) בכל מקום, במקום "הנאשם" יקראו "הנקבל", במקום "הקובל" יקראו "התובע", ובמקום "בית הדין", "בית הדין המשמעתי המחוזי" ו"בית הדין המשמעתי הארצי" יקראו "ועדת המשמעת"; (2) בתקנה 2, במקום "30 ימים" יבוא "45 ימים"; (3) בתקנה 3, פסקה (3) – לא תיקרא; (4) במקום תקנה 5 יקראו: "צירוף מסמכים 5. להודעת הערעור תצורף החלטתה של ועדת המשמעת בקובלנה"; (5) בתקנה 6, הסיפה החל במילים "בערעור לפי סעיף 76" – לא תיקרא; (6) בתקנה 14, במקום "למערער, למשיב" יקראו "למערער ולמשיב" והסיפה החל במילים "ובערעור לפי סעיף 76" – לא תיקרא. |
||
|
|
פרק רביעי: הוראות שונות |
|||
|
המצאת מסמכים |
31. |
(א) מסמך שיש להמציאו לאדם לפי תקנות אלה, תהיה המצאתו במסירה לידיו או במשלוח בדואר רשום עם אישור מסירה לפי מען מגוריו או עבודתו, ובאין למצאו במקום כאמור – לידי בן משפחתו הגר עמו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים. |
||
|
|
|
(ב) הייתה ההמצאה במכתב רשום כאמור בתקנת משנה (א), יראו את התאריך שבאישור המסירה כתאריך ההמצאה. |
||
|
|
|
(ג) מסירת מסמך לידי סניגורו של הנקבל או מסירתו לידי פקיד במשרדו או משלוח מכתב רשום עם אישור מסירה לפי מען משרדו, יראו כהמצאה לנקבל, זולת אם הודיע סניגורו או פקידו של הנקבל לוועדת המשמעת, בתוך חמישה ימים מקבלת המסמך, כי אין ביכולתו להביא את המסמך לידיעת הנקבל. |
||
|
תחליף המצאה |
32. |
(א) לא בוצעה המצאת מסמך עקב סירוב לקבל את המסמך או לחתום על אישור מסירה, יראו את המסמך כאילו הומצא כדין, אם הומצא לפי הוראות ועדת המשמעת באחת מדרכים אלה: |
||
|
|
|
(1) |
בהדבקת עותק המסמך על דלת הבית שבו רגיל האדם לגור או לעבוד; |
|
|
|
|
(2) |
בפרסום מודעה בעיתון יומי. |
|
|
|
|
(ב) ועדת המשמעת רשאית להורות על המצאת מסמך בכל דרך אחרת סבירה שתראה לה, אם הדרכים בתקנת משנה (א) אינן ישימות בנסיבות העניין. |
||
|
פגמים שאינם פוגמים בדיון |
33. |
ליקוי טכני בעריכתו של מסמך לפי תקנות אלה אין בו כדי לפגום בתוקפם של ההליכים על פיו; אולם אם נראה לוועדת המשמעת כי יש בדבר חשש לעיוות דינו של הנקבל, תורה כל הוראה הדרושה להסרת החשש. |
||
|
ביטול הפרק החמישי בתקנות רואי חשבון, תשט"ז-1955 |
34. |
בתקנות רואי חשבון, התשט"ז-1955[2], פרק חמישי – בטל. |
||
|
תחילה ותחולה |
35. |
תחילתן של תקנות אלה ביום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליכים שנפתחו החל מיום התחילה. |
||
_____________
אמיר אוחנה
שר המשפטים
דברי הסבר
כללי
תיקון מס' 9 לחוק רואי חשבון, תשט"ו-1955 (להלן – "החוק"), מיום 13.5.18, כלל רפורמה בתחום הדין המשמעתי לרואי החשבון. במסגרת זו, הוקמה ועדת משמעת עצמאית לרואי החשבון, הוגדרו מחדש עבירות המשמעת לרואי החשבון, הורחבו ושוכללו אמצעי המשמעת שניתן להטיל על רואי חשבון, וכן הוכפפו לדין המשמעתי גם מתמחים בראיית חשבון ומשרדי רואי חשבון. הוראות אלו נכנסו לתוקף ביום 13.5.19, ובתקופה זו מושלם מינוי חברי ועדת המשמעת, שהוא בסמכות שר המשפטים.
על מנת להשלים את ההסדרים הקבועים בחוק, הוסמך שר המשפטים לפי סעיף 12כח(א) לחוק לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור.
התקנות המוצעות נועדו לקבוע את סדרי הדין בפני ועדת המשמעת, החל משלב קבלת התלונה והגשת הקובלנה בידי התובע, עבור בשלב ניהול הדיון בפני הוועדה, וכלה בשלב הערעור לבית המשפט. תקנות אלו נועדו להשלים את ההסדרים הקבועים בחוק, ומתבססות על תקנות סדרי דין במקצועות המוסדרים בצורה דומה למודל החדש שלפי החוק, כגון עורכי דין, שמאי מקרקעין ומתווכים במקרקעין, וזאת בהתאמות המתחייבות.
תקנה 1
בסעיף ההגדרות מוצע להגדיר את החוקר והתובע בהתאם לסמכויותיהם לפי החוק. כן מוצע להגדיר כי נילון או נקבל עשויים להיות רואה חשבון, וכן מתמחה בראיית חשבון או משרדי רואי חשבון, וזאת בהתאם להוראות סעיפים 12א ו- 12לב לחוק, הקובעים בהתאמה את תחולת הדין המשמעתי גם ביחס למתמחים ולמשרדים. יובהר כי הגדרה זו חלה גם על רואה חשבון שרישיונו בוטל לגבי מה שאירע לפני הביטול ולגבי רואה חשבון שרישיונו הותלה, וזאת בהתאם להוראת סעיף 12ל לחוק. כן מוצע לקבוע כי תלונה משמעתית תוגש רק בכתב.
באשר לעבירות המשמעת אשר לגביהן ניתן יהיה לפתוח בהליכים משמעתיים בהתאם לסדרי הדין המוצעים בתקנות אלו, מוצע להפנות להגדרת "עבירת משמעת" שבסעיף 12 לחוק, החלה על נילון אשר עשה אחד מאלה:
(1) התנהג בדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע;
(2) הפר כלל מכללי האתיקה המקצועית או הוראה אחרת מההוראות לפי חוק זה, או הפר הוראת דין אחר המטילה עליו איסור או חובה בקשר לביצוע תפקידו;
(3) השיג את רישיונו במצג שווא;
(4) גילה חוסר אחריות או רשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
(5) הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בראיית חשבון;
(6) לא נקט אמצעים לתיקון פגיעה באי-תלות שעליהם הורתה ועדת המשמעת לפי הוראות סעיף 12כא.
תקנה 2
מוצע לקבוע כי תלונה המוגשת לוועדת המשמעת תובא בפני התובע, אשר סמכויותיו, לרבות הנחיית החוקר, קבועות ומוגדרות בסעיפים 12ח ו- 12ט לחוק.
תקנה 3
מוצע לקבוע כי משסבר התובע כי התלונן מצביעה על ביצוע עבירת משמעת לכאורה מצד רואה חשבון, מתמחה בראיית חשבון או משרד רואי חשבון, גם ללא ראיות, יעבירה להתייחסותו הכתובה של הנילון, אליה יתבקש להשיב בתוך 14 יום או תקופה ארוכה יותר כפי שיקבע התובע בהתאם לנסיבות העניין. ראה התובע כי התלונה אינה מצביעה על עבירת משמעת גם אם תוכח במלואה, אין הוא נדרש להמציא העתק ממנה לנילון לשם קבלת התייחסותו.
תקנה 4
מוצע לקבוע כי התובע רשאי לפנות למתלונן או לנילון בבקשה לפרטים נוספים ולהמצאת ראיות, ככל שהדבר נדרש לשם בירור נסיבות התלונה. האמור לא נועד לפגוע בסמכויותיו של החוקר בהתאם להוראת סעיף 12ח לחוק.
תקנה 5
מוצע לקבוע כי לאחר בירור התלונה על ידי התובע והחוקר, ואף אם לא נדרשה או התקבלה תשובת הנילון לתלונה, יחליט התובע האם יש מקום להגשת קובלנה בעניין לוועדת המשמעת או לסיים את הטיפול בתלונה. זאת, בהתאם להוראת סעיף 12ט(ב) לחוק, לפיה "ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר לפי הוראות סעיף 12ח ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שרואה חשבון עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור". על פעולות לפי תקנה זו להיעשות גם בהתאם להוראת תקנה 12יא בדבר זכות המידע למתלונן, לרבות ס"ק (ב) לפיו: "החליט תובע שלא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת" וכן ס"ק (ג) לפיו: "הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשתה".
תקנה 6
מוצע לקבוע כי אם הובא לידיעת התובע מידע שיש בו להצביע על עבירת משמעת לכאורה מצד רואה חשבון, מתמחה בראיית חשבון או משרד רואי חשבון, שלא בדרך של תלונה, יברר את הדברים בהתאם לסדרי הדין שנקבעו לעיל. זאת, בהתאם לסמכותו הכללית של התובע לחקור ולנהל הליכים בגין כל מידע שהובא לידיעתו בהתאם להוראת סעיף 12ט(ב) לחוק: "ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר לפי הוראות סעיף 12ח ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שרואה חשבון עבר עבירת משמעת, יגישו נגדו קובלנה לוועדת המשמעת".
תקנות 7-8
מוצע לקבוע כי תובענה תיערך בכתב ותוגש לוועדת המשמעת עם העתק שיוגש לנקבל לא יאוחר משלושים ימים לפי תחילת הדיון. הקובלנה תכלול את פרטי התובע, פרטי הנקבל, העובדות המשמשות כבסיס לקובלנה, פירוט עבירות המשמעת המיוחסות לנקבל ושמות עדי התביעה, וכן יצורף אליה כל מסמך המשמש כראיה או שיש בו כדי לבסס את העבירות המיוחסות לנקבל. זכות העיון של הנקבל בחומר מוסדר בהוראות סעיף 12י לחוק, כאשר הכלל היסודי קבוע בסעיף 12י(א) לחוק ולפיו: "הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסנגורו לעיין בכל זמן סביר החומר הבירור שבידי התובע הנוגע לקובלנה (בסעיף זה – חומר הבירור), ולהעתיקו", וכן בס"ק (ב): "לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה את חומר הבירור, אם לא ניתנה לנקבל או לסנגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו, אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב".
תקנות 9-11
מוצע לקבוע כללים דיוניים אלו בדבר צירוף אישומים, צירוף נקבלים והפרדת דיון, שמטרתם לייעל את ההליך בפני ועדת המשמעת, בהתאם לשיקול דעתם של התובע ושל ועדת המשמעת. הסדרים דומים קבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015, בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014.
תקנה 12
מוצע לקבוע כי התובע רשאי לחזור בו מהאישומים שבקובלנה או לתקנם, כולם או מקצתם, כאשר עד תשובת הנקבל לאישום תבוטל הקובלנה בידי ועדת המשמעת, ולאחר תשובתו, יזוכה בידי ועדת המשמעת. חזרה או תיקון כאמור לאחר תחילת הדיון יותנו באישור ועדת המשמעת. המדובר בהסדר שנועד לאפשר לתובע מרחב שיקול דעת בניהול ההליכים בפני ועדת המשמעת בהתאם לבירורים שערך, תוך יצירת הגבלה מאזנת בשלב שבו החל הדיון להתנהל. הסדר זה דומה להסדרים הקבועים בכללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), תשע"ה-2015, בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014.
תקנות 13-15
מוצע לקבוע כי יושב ראש ועדת המשמעת יקבע את מועד הדיון, וכן כי יזמין לדיון את העדים הנדרשים לדעת הוועדה לשם בירור המקרה, וזאת גם ללא בקשת הצדדים. הסדרים אלו קבועים בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014. יובהר כי אין בתקנות המוצעות כדי לפגוע בסמכויות העזר המוקנות לוועדת המשמעת בהתאם לחוק, ובפרט לפי הוראת סעיף 12 יח לחוק, לפיו ועדת המשמעת רשאית בין היתר, ביוזמתה או לבקשת בעל דין, לזמן כל אדם לבוא בפניה כדי להעיד או להציג דבר, להזהיר או להשביע עד, ולצוות על הבאת אדם בפניה.
תקנות 16-17
תקנות אלו נוגעות לעקרונות ניהול הדיון בפני ועדת המשמעת. מוצע לקבוע כי בסמכות יושב ראש הוועדה לנהל הדיון ולהורות כל הוראה הנדרשת לשם כך. זאת, בהתאם להוראת 12כח לחוק, לפיה "בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר". כמו כן, מוצע כי יושב ראש הוועדה יהיה אחראי על ניהול פרוטוקול של הדיון בפני הוועדה ויקבע הוראות בעניין אופן עריכת הפרוטוקול, על מנת שהדיוני בפני הוועדה יתועדו באופן מספק וראוי. הסדר דומה קבוע בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014.
תקנות 18-22
תקנות אלו נוגעות לשלב בירור האשמה בפני ועדת המשמעת. מוצע לקבוע את סדר הדיון בפני הוועדה, כך שבתחילה תוצג הקובלנה בפני הנקבל ותתבקש התייחסותו אליה, כאשר לאחר מכן רשאי התובע להביא ולחקור עדים ולהגיש ראיות, ולאחר מכן הנקבל. לאחר מכן, ובהתאם לשיקול דעתה של הוועדה לשם בירור המקרה, רשאית היא להורות על הגשת ראיות נוספות או להרשות זו, וכן להזמין עדים מטעמה, לרבות עדים חוזרים. זאת, עד כמה שניתן בהתאם לנהוג בסדר הדין הפלילי. בתום שלב הבאת הראיות רשאים התובע, ולאחריו הנקבל, להשמיע סיכומיהם בכל פה לעניין האשמה, כאשר בהתאם לנסיבות העניין רשאית הוועדה להורות שהסיכומים יוגשו לה בכתב, בהתאם למועדים שייקבעו על ידה. הסדרים דומים קבועים בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014. יובהר כי אין בהוראות המוצעות כדי לפגוע בזכות הטיעון לנקבל הקבועה בתקנות, ובכלל זה בתקנה 12יב לחוק, בדבר הדיון בוועדת המשמעת, ובתקנה 12יג לחוק, לפיה "בדין לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שהתייצב לפני ועדת המשמעת".
תקנות 23-29
תקנות אלו נוגעות לשלב מתן פסק הדין, ומתבססות על ההסדרים הקיימים בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014. על מנת לייעל את הדיונים בפני הוועדה, מוצע לקבוע, כמקובל במקצועות אחרים, לרבות בתי הדין המשמעתיים של לשכת עורכי הדין, כי פסק הדין יינתן בתוך 60 יום מסיום הדיון האחרון או ממועד קבלת הסיכומים האחרון. מוצע לקבוע כי הוועדה רשאית למצוא את הנאשם אשם גם בעבירות שלא נכללו בכתב הקובלנה, ובלבד שניתנה לנקבל הזדמנות סבירה להתגונן בעניינים אלו. כן מוצע לקבוע כי בגין כל אישום לא יוטל יותר מאמצעי משמעת אחד, כמקובל בדין המשמעתי. מוצע לקבוע כי לאחר פסק הדין תינתן לתובע ולנקבל אפשרות להביא ראיות ולטעון טענות לעניין אמצעי המשמעת, ובתוך 21 יום מסיום הדיון כאמור ייקבע גזר הדין. כן מוצע להסמיך את הוועדה לבטל הכרעת דין וגזר דין שניתנו בעקבות דיון שהתקיים בהיעדרו של נקבל, לבקשתו בתוך 30 ימים מהמצאת ההחלטה לנקבל, אם ראתה שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראתה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין.
תקנה 30
תקנה זו נוגעת להליכי הערעור על החלטות ועדת המשמעת. סעיף 12כד(א) לחוק קובע כי: "על החלטה של ועדת המשמעת המסיימת את הדיון בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתום 45 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה". מוצע לקבוע לעניין זה הסדר משלים, הקבוע בהליכי הערעור על בית הדין המשמעתי לפי חוק לשכת עורכי הדין, וכפי שקבוע גם בתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014, ולפיו סדרי הדיון בבית המשפט שלערעור יהיו בהתאם לתקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין), התשמ"ט-1988, זאת בשינויים המחויבים. יש לשים לב כי סעיף 71 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, תוקן כך שסמכות הערעור האמורה נתונה לבית המשפט המחוזי בירושלים ולא לבית המשפט העליון.
תקנות 31-33
תקנות אלו עוסקות בהוראות שונות הנוגעות לסדרי הדין, ומתבססות על הסדרים דומים הקבועים בתקנות שמאי מקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת משמעת), תשס"ה-2005 ובתקנות המתווכים במקרקעין (סדרי דין בדיון לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט), תשע"ד-2014, ומטרתם לעמוד על כללי המצאת מסמכים הוגנים ויעילים.
תקנות 34-35
מוצע לבטל את הפרק החמישי בתקנות רואי חשבון, התשט"ז-1955. פרק זה, שכותרתו "חקירת התנהגותם של רואי חשבון", מסדיר את הדין המשמעתי במצב החוקי הקודם בו ניהלה המועצה את הדין המשמעתי, ומשכך ההסדרים שבו אינם תקפים ורלוונטיים עוד ביחס לדין המשמעתי בוועדת המשמעת. בשים לב להוראת המעבר שנקבעה בתיקון מס' 9 לחוק (ס' 30 לתיקון החוק), לפיה תלונה שהחלה להתברר במועצה עד יום 13.5.19 תברר בהתאם להוראות החוק בנוסחו הקודם, מוצע לקבוע כי התקנות יחולו רק על הליכים משמעתיים שנפתחו בוועדת המשמעת החל מיום התחילה לתקנות אלו, שהוא יום פרסומן.