בתוקף סמכותי לפי סעיף 13לד(א)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – החוק), ובהתייעצות עם שר הפנים, אני מתקין תקנות אלה:

הוספת תקנות 2א-2ד

1.  

אחרי תקנה 2 לתקנות הכניסה לישראל (סדרי הדין והמינהל בבית דין לעררים), התשע"ד-2014 (להלן – התקנות העיקריות) יבוא:

"העברת ערר מבית דין אחד למשנהו

2א

(א)   

ראש בית הדין רשאי, לאחר שקיבל את תגובת בעלי הדין, להורות שערר מסוים שהובא לפני בית דין מסוים וטרם החל הדיון בו יועבר לדיון לפני בית דין אחר, ובלבד שלא תינתן הוראה לפי תקנה זו לאחר התחלת הדיון;

בתקנה זו "התחלת הדיון" – קבלת החלטה לגופו של ערר שאינה החלטה שבסדר דין ושאינה החלטה שעניינה צו ארעי או צו ביניים.

(ב)  

בהחלטה לפי תקנת משנה (א) ישקול ראש בית הדין את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית הדין ממנו הועבר הערר לבין בית הדין אליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית הדין, אל מול התועלת שבהעברת הערר.

העברת סוג מסוים של עררים

2ב

(א)   

ראש בית הדין רשאי להורות על העברת הדיון בסוג מסוים של עררים מבית הדין לו נתונה הסמכות המקומית לדון בעררים אלה, לבית דין באזור שיפוט סמוך, כדי לאזן את חלוקת עומס העררים בין בתי הדין.

(ב)  

בהחלטה לפי תקנת משנה (א) ישקול ראש בית הדין את מידת הפגיעה הצפויה בבעלי הדין כתוצאה מההעברה, את המרחק בין בית הדין ממנו הועבר הערר לבין בית הדין אליו הועבר ואת הבטחת נגישותם של בעלי הדין לבית הדין, אל מול התועלת שבהעברת הערר.

(ג)   

העברת עררים לפי תקנת משנה (א) תהיה אפשרית בין אם עררים אלה הוגשו ובין אם עררים אלה טרם הוגשו, ובלבד שאם הם הוגשו טרם החל הדיון בהם;

בתקנה זו "התחלת הדיון" – קבלת החלטה לגופו של ערר שאינה החלטה שבסדר דין ושאינה החלטה שעניינה צו ארעי או צו ביניים.

(ד)  

העברת עררים לפי תקנת משנה (א) תהיה מוגבלת לתקופה כפי שיקבע ראש בית הדין.

(ה)   

ראש בית הדין יפרסם הודעה ברשומות ובאתר המרשתת של בית הדין בדבר העברת עררים כאמור בתקנת משנה (א).

עיון חוזר בהחלטה על העברת ערר

2ג

(א)   

בעל דין הרואה את עצמו נפגע מהחלטת ראש בית הדין לפי תקנות (2א) או (2ב), רשאי להגיש לראש בית הדין בקשה לעיון חוזר בהחלטה.

(ב)  

בהחלטה בבקשה לעיון חוזר לפי תקנת משנה (א), ישקול ראש בית הדין את כל השיקולים אותם היה עליו לשקול בהחלטתו הראשונה.

ערר שהועבר לא יועבר עוד

2ד

ערר שהועבר לפי תקנות (2א) או (2ב) ראש בית הדין לא יעבירנו עוד."

2.  

אחרי תקנה 38 לתקנות העיקריות יבוא:

הוספת תקנה 38א

"בקשה לאחר הכרעה בערר

38א

(א)   

ניתנה החלטה בערר לפי תקנה 24 ונדרשת הכרעה שיפוטית שאינה נבלעת בהחלטה ואשר קשורה לביצועה של ההחלטה רשאי אחד מבעלי הדין להגיש בקשה בכתב לבית הדין אשר דן והכריע בערר.

(ב)  

בית הדין אליו הוגשה בקשה כאמור בתקנת משנה (א) רשאי לדחות את הבקשה על הסף, על-יסוד הבקשה בלבד או לאחר שקיבל את תגובת בעל הדין שכנגד, אם ראה כי על פניה אין היא מגלה עילה להתערבות בית הדין או שהיא טרדנית או קנטרנית.

(ג)   

(1)  

נזקק בית הדין להפעיל את סמכותו לפי תקנה זו ישקול הוא הטלת הוצאות על אחד מבעלי הדין או על שניהם לפי שיקול דעתו.

(2)  

מבלי לגרוע באמור בפסקה (1) ראה בית הדין כי בעל דין עשה שימוש בלתי ראוי בתקנה זו, רשאי הוא, בלא קשר עם תוצאות הערר להטיל על בעל הדין הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור שיראה לנכון.

(ד)  

בקשה לפי תקנת משנה (א) לא תוגש באותו עניין יותר מפעם אחת."