תזכיר חוק אימוץ ילדים (תיקון מס'..) (כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשע"ט-2019

א.  שם החוק המוצע

חוק אימוץ ילדים (תיקון מס'..) (כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשע"ט-2019

ב.  מטרת החוק המוצע והצורך בו

תזכיר חוק זה נכתב בהמשך להמלצות הוועדה לבחינת חוק אימוץ ילדים התשמ"א - 1981 והליכי האימוץ בישראל, בראשות כב' השופט (בדימוס) יהושע גרוס (להלן - "ועדת גרוס" או "הועדה"). ועדה זו נדרשה לבחינת הצורך בתיקוני חקיקה של חוק אימוץ ילדים, התשמ"א–1981 (להלן - "חוק האימוץ" או "החוק"), ולבחינת הליכי האימוץ בישראל על כל שלביהם, על רקע התמורות שחלו בחברה הישראלית מאז נחקק חוק האימוץ לפני קרוב לארבעים שנה, לאור העקרונות שהותוו במסגרת האמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, 1989, אשר מדינת ישראל אשררה בשנת 1991 (להלן - "האמנה בדבר זכויות הילד").[1]

המלצת הוועדה הייתה לחוקק חוק אימוץ ילדים חדש אשר יחליף את החוק הקיים ויעגן בתוכו את המלצותיה. בהמשך להמלצה זו, נעשתה עבודה מקיפה של כלל משרדי הממשלה הרלוונטיים לבחינת המלצות הוועדה לצורך גיבוש נוסח סופי של הצעת החוק. עבודה מקיפה זו טרם הושלמה ואולם, על רקע התחייבות המדינה בבג"ץ 3217/16 המרכז הרפורמי לדת ומדינה התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים (פורסם בנבו, 17.04.2016) (להלן - "בג"ץ 3217/16"), הוחלט על פיצול הרפורמה בחוק האימוץ כך שבשלב הראשון יתוקן החוק הקיים רק בנוגע לתנאי הכשירות לאימוץ ולקביעת מנגנון התאמת מאמצים לילד, ובמקביל תושלם העבודה הבין משרדית לצורך גיבוש חוק אימוץ חדש המתייחס לכלל המלצות ועדת גרוס ואשר יחליף את חוק האימוץ הקיים.

מטרת החוק המוצע, בהמשך להמלצות וועדת גרוס, הינה להבנות את תהליך הבחינה של מי שמבקשים לאמץ ילד בישראל ואת תהליך ההתאמה של ילד מסוים שהוחלט כי לא ניתן להשיבו לבית הוריו ויש צורך באימוצו, למאמצים מסוימים. וועדת גרוס הדגישה כי יש חשיבות לשקיפות בנוגע להליכי האימוץ, הגם שהפרטים עצמם של המבקשים לאמץ ושל הליכי האימוץ המסוים הינם חסויים, ולפיכך מוצע לעגן בחוק את תהליך הבחינה וההתאמה של מי שמבקש לאמץ ילד.

בעניין זה נאמר בדו"ח הוועדה[2] כי:

"...חייבת להיות שקיפות מלאה לגבי הליכי האימוץ הכלליים, הן אלה הנעשים בבתי המשפט והן אלה הנעשים על ידי השירות למען הילד והעובדים הסוציאליים במערך הרווחה. שקיפות כזו מחייבת הוראות ברורות וידועות לציבור לגבי כלל הפעילות הנוגעת לאימוץ ילדים, הנעשית על ידי רשויות הרווחה... לשקיפות חשיבות רבה לשם הגברת אמון הציבור במערכות השונות, לשם הנחייה ברורה של העובדים בהן, לשם שמירת השוויון בדרך הטיפול בין מאמץ למאומץ... ולשם האפשרות של הציבור לבקר את מערכות הרווחה במקרה הצורך" (עמוד 22 לדו"ח).

בהמשך לכך, ובהתייחס לנושא תזכיר החוק הנוכחי אמרה הוועדה כי:

"שקיפות פעילותם של גופים ציבוריים היא כלי יעיל לפיקוח על פעולותיהם והחלטותיהם וביצוע בקרה שוטפת. שקיפות בדבר התנהלות ההליך בגדרו מתבצעת הערכה והתאמה בין הורים מאמצים למאומצים מרגע הגשת הבקשה ועד לשלב מסירת הילד לחזקת ההורים המאומצים תגביר את אמון הציבור במערכת, תגדיל את מעורבות הפרט ותצמצם קיומו של חשש מפני פגיעה במראית פני הצדק" (עמוד 119 לדו"ח).

ההצעה הנוכחית מתייחסת הן לתנאי הסף בהם על המבקשים לאמץ ילד לעמוד והן להליך הערכת הכשירות של המבקשים והכללתם במאגר מידע ייעודי. כן מתייחסת ההצעה לשיקולים לפיהם יוחלט על ידי הגורמים המוסמכים במשרד הרווחה להמליץ לבית המשפט מי יהיה מאמצו של ילד מסוים, לרבות סדרי עדיפויות בשיקולים אלה, כאשר במרכז כל החלטה כזו נמצא שיקול העל של "טובת הילד".

יש לציין כי במהלך השנים בהן התקיימו דיוני הוועדה והתקופה שהתארכה בה נערך הדו"ח, נחקק חוק אומנה לילדים, התשע"ו-2016 (להלן - "חוק האומנה") אשר לו זיקה רבה להמלצות שבדו"ח ולכן בתיקון זה אף נעשו התאמות להסדרים שנקבעו בחוק האומנה.

ג. עיקרי החוק המוצע

עיקר 1:

מוצע לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו יחד" דווקא, תוך עמידה על כך שככל שמדובר במבקשים שהם בני זוג, נדרש קשר זוגי יציב וממושך, ללא קשר לסוג הזוגיות. עם ביטול הכלל מוצע לבטל גם את החריגים לו ולקבוע במקום זאת כלל הנותן עדיפות לאימוץ על ידי בני זוג על פני מאמץ יחיד.

עיקר 2:

מוצע להותיר את הכלל לפיו "אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ" אך עם זאת לקבוע לו חריגים בהם יתאפשר אימוץ על אף העדר זהות דתית בין המאמץ למאומץ, וזאת במקרים המיוחדים המפורטים בסעיף, בהם שיקולי טובת הילד מצדיקים סטייה מהכלל האמור.

עיקר 3:

מוצע להקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים מאגר מידע משותף של המבקשים לאמץ ילד ושל המבקשים לקבל רישיון לאומנה. המאגר יכלול שלוש רשימות נפרדות: רשימה של פונים שהגישו בקשות למתן רישיון אומנה והחלטות שניתנו בהן (להלן - מאגר האומנה); רשימה של פונים שהגישו בקשות למתן רישיון אומנה ונתנו את הסכמתם העקרונית לאמץ ילד בהמשך ונמצאו מתאימים לכך (להלן - מאגר אומנה עם אופק לאימוץ) ורשימה של פונים שהגישו בקשות לאמץ ילד לפי חוק האימוץ (להלן - מאגר האימוץ).

מאגר האומנה ינוהל על ידי הממונה על רישוי האומנה, מאגר האימוץ ינוהל על ידי העובד הסוציאלי הראשי לחוק אימוץ ילדים ומאגר האומנה עם אופק לאימוץ ינוהל על ידי שניהם.

מוצע לקבוע סעיף המתייחס לסודיות מאגר המידע על מנת להבטיח כי המידע הנכלל במאגר יישמר בדרך שתבטיח הגנה עליו ותמנע שימוש בו בניגוד לתכליות הקבועות בחוק זה.

בנוסף, מוצע לקבוע כי הבקשה לאמץ ילד ולהיכלל במאגר האימוץ תוגש לשירות למען הילד במשרד הרווחה והשירותים החברתיים בטופס שייקבעו השרים וכי במועד הגשת הבקשה יקבל המבקש מידע גם באשר לאפשרות להיות אומן באומנה עם אופק לאימוץ.

כן מוצע לעגן את התנאים הנדרשים לצורך רישום במאגר האימוץ על מנת להביא לכך כי המבקשים לאמץ ילד יהיו אלו המתאימים לכך. העיקרון העומד בבסיס תנאים אלו הוא עקרון העל של "טובת הילד" המעוגן בסעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד. תנאי הכשירות מביאים לידי ביטוי את מגמת האחדת הדרישות לאומנה ולאימוץ, והם מהווים שילוב של המלצות ועדת גרוס בעניין, תוך התאמתן לדרישות המופיעות היום בסעיף 24 לחוק האומנה כדרישות כשירות לאומנה.

בין השאר, מוצע לבצע הערכת כשירות של אדם לאמץ ילד באמצעות חוות דעת בכתב שתיערך על ידי עובד סוציאלי, אם באמצעות מיקור חוץ לתאגיד למתן שירותי הערכה מקצועית שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים התקשר עמו, ואם על ידי עובד סוציאלי המועסק על ידי המשרד. כן מוצע כי ההחלטה הסופית בדבר כשירותו של המבקש לאמץ ילד ולהירשם במאגר האימוץ תתקבל על ידי עובד סוציאלי ראשי לחוק האימוץ או מי שהסמיך לכך. ההצעה כוללת גם הוראות בדבר חובת עדכון פרטים של מי שנרשם במאגר ובדבר אפשרות מחיקה של מבקש ממאגר האימוץ.

מוצע לעגן את מנגנון התאמת המאמצים לילד מסוים ואת השיקולים שיש להתחשב בהם במסגרת התאמה זו. הצעה זו נסמכת, בין היתר, על המלצת ועדת גרוס לשקיפות מלאה לגבי הליכי האימוץ, הן אלה הנעשים בבתי המשפט והן אלה הנעשים על ידי השירות למען הילד והעובדים הסוציאליים במערך הרווחה. בהמשך לכך, מוצע לעגן לראשונה בחקיקה קווים מנחים שיש להתחשב בהם בעת התאמת מאמצים מתוך המאגר לילד מסוים, תוך הכפפתם לעקרון הרחב של טובת הילד.

כמו כן, מוצע לקבוע כי בבחינת התאמתם של מאמצים לילד תיבחן תחילה האפשרות לאימוצו על ידי קרובי משפחתו של הילד והכל בכפוף לטובת הילד. בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי במידה והתקיימו נסיבות המצדיקות את אימוצו של הילד על ידי קרוב משפחתו או אדם קרוב אחר, ניתן יהיה לסטות מחלק מהתנאים הקבועים בסעיף 15ד כתנאי כשירות לאימוץ.

באופן דומה, מוצע לקבוע כי בבחינת התאמתם של מאמצים לילד הנמצא בהשמה במשפחת אומנה, למעט אומנת חירום לפי פרק ח' לחוק האומנה, תיבחן תחילה האפשרות של משפחת האומנה לאמץ את הילד ותיבדק התאמתם לכך, והכל בכפוף לטובת הילד.

מוצע לקבוע כי במידה ונמצאו מספר מאמצים המתאימים לצרכיו של הילד ללא עדיפות ביניהם מבחינת טובתו של הילד, תהיה העדפה לבחירת מאמצים שלפחות לגבי אחד מהם פער הגילאים בינו לבין הילד נמוך מ-48 שנים, וכן לבחירת מאמצים שהם בני זוג על פני מאמץ יחיד, והכל בכפוף להתאמה לצרכיו של הילד ולטובתו.

עיקר 4:

מוצע לתקן את חוק האומנה כך שנושא הקמת מאגר המידע של המבקשים לאמץ ילד ושל המבקשים לקבל רישיון לאומנה והחלוקה לשלושה תתי מאגרים והשימושים במאגרים השונים - ייכתבו במפורש גם בחוק האומנה בהתאמה לחוק האימוץ.

עיקר 5:

מוצע לקבוע בחוק האומנה הוראה לפיה בעת הגשת הבקשה לקבלת רישיון אומנה יהיה על המבקש לציין האם הוא מעוניין בהשמת ילד אצלו, אשר עשוי להתעורר בעתיד הנראה לעין צורך באימוצו, והאם הוא יהיה מוכן לאמץ את הילד אם יתעוררו נסיבות כאמור.

עיקר 6:

בהתאמה למוצע בחוק האימוץ, מוצע לקבוע בחוק האומנה כי בעת הגשת בקשה לקבלת רישיון אומנה, יינתן למבקש מידע גם באשר לאפשרות לאמץ ילד או להיות אומן לילד שעשוי להתעורר בהמשך הצורך באימוצו.

עיקר 7:

מוצע לקבוע בחוק האומנה כי החלטה על רישום מבקש במאגר האומנה עם אופק לאימוץ, תתקבל בכפוף להסכמת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ. מאחר שמדובר במבקשים שעשויים לשמש בעתיד כמאמצים לילד, ראוי כי ההחלטה על רישומם במאגר האומנה עם אופק לאימוץ, תהיה גם בהסכמת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.

עיקר 8:

מוצע לתקן את סעיף 32 לחוק האומנה כך שיובהר כי ככלל משפחת אומנה עבור ילד תיבחר הן מתוך מאגר האומנה והן מתוך מאגר האומנה עם אופק לאימוץ. משפחת אומנה עבור ילד, בנסיבות שבהם עשוי להתעורר בהמשך צורך באימוצו תיבחר מתוך מאגר האומנה עם אופק לאימוץ על מנת להבטיח, ככל הניתן, קביעות ורציפות בגידולו של הילד. במידה שלא נמצאה משפחת אומנה לילד בנסיבות כאמור, תיבחר משפחת האומנה גם מתוך מאגר האומנה שלא עם אופק לאימוץ וזאת על מנת שלא לעכב את השמתו במשפחת אומנה.

עיקר 9:

מוצע לקבוע כי הדרישה להסכמת העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ, תינתן גם בשלב ההשמה של הילד במשפחת אומנה עם אופק לאימוץ, ולא רק בשלב הרישום במאגר.

ד.  השפעת החוק המוצע על החוק הקיים

ביטול סעיף 3 לחוק, החלפת סעיף 5 לחוק, הוספת סעיפים 15א-15יא לחוק, תיקון סעיף 36א לחוק, ביטול סעיף 25(2) לחוק, תיקון סעיף 22 לחוק האומנה, הוספת סעיף 22(א1)-22(א4) לחוק האומנה, תיקון סעיף 23 לחוק האומנה, הוספת סעיף 23(א1) לחוק האומנה, הוספת סעיף 26(ה) לחוק האומנה, תיקון סעיף 32 לחוק האומנה, תיקון סעיף 37(ג) לחוק האומנה.

ה. השפעת החוק המוצע על תקציב המדינה, על תקנים במשרדי הממשלה ועל ההיבט המינהלי

תידרש תוספת תקציבית למשרד הרווחה אך בשלב זה אין עדיין הערכה תקציבית.

 

ו.  נוסח החוק המוצע:

להלן נוסח החוק המוצע:

 

 

 

 

 

תזכיר חוק מטעם משרד המשפטים:

תזכיר חוק האימוץ (תיקון מס'..) (כשירות לאמץ והתאמת מאמצים לילד), התשע"ט-2019

 

 

 

 

 

 

 

דברי הסבר

סעיף 1:

מוצע לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו יחד", תוך עמידה על כך שככל שמדובר במבקשים שהם בני זוג, נדרש קשר זוגי יציב וממושך, ללא קשר לסוג הזוגיות. הדרישה לקשר זוגי יציב וממושך באה לידי ביטוי במסגרת הדרישות להיכלל במאגר המיועדים לאמץ, שם נקבעה בסעיף 15ד(5) דרישה לפיה על מבקשים שהם בני זוג להראות כי ביום הגשת הבקשה חלפו שלוש שנים מיום נישואיהם או מהיום שבו החלו לקיים משק בית משותף.

כפי שפורט בדו"ח ועדת גרוס, מאז נחקק חוק האימוץ, חלו שינויים חברתיים משמעותיים בארץ ובעולם, ובין היתר, בכל הנוגע לקיומן של משפחות חדשות. בהקשר זה, נחלקה הוועדה בדעתה ביחס לשאלה האם יש מקום לתת ביטוי לשינויים חברתיים אלו במסגרת תנאי הכשירות לאימוץ, ובפרט ביחס לכלל הקבוע בסעיף 3 לחוק האימוץ ולפיו "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד". בהמשך להודעת המדינה במסגרת בג"ץ 3217/16 מוצע לאמץ את אחת העמדות שהוצגו במסגרת דו"ח ועדת גרוס ולפיה יש לבטל את תנאי הסף הדורש זוגיות של "איש ואשתו יחד" ולהסתפק בדרישה לזוגיות יציבה וממושכת ללא הדרישה לאיש ואשה דווקא.

כמו כן, סעיף 3 לחוק קובע חריגים לכלל של "איש ואשתו יחד" המאפשרים אימוץ על ידי מאמץ יחיד. עם ביטול הכלל מוצע לבטל אף חריגים אלו ולקבוע במקום זאת כלל הנותן עדיפות לאימוץ על ידי בני זוג על פני מאמץ יחיד (ר' סעיף 15י(א) המוצע).

סעיף 2:

מוצע להחליף את סעיף 5 לחוק ולנסח סעיף חדש המאמץ את דעת הרוב בוועדת גרוס, אשר סברה כי יש להותיר את הכלל לפיו "אין מאמץ אלא בן דתו של המאומץ" אך יש מקום לקבוע חריגים לכלל. בהקשר זה, מוצע לאמץ את החריגים שהוצעו על ידי וועדת גרוס וכך לאפשר אימוץ על ידי מי שאינו בן דתו של המאומץ אם המאמץ הוא בן זוגו של הורה ביולוגי של המאומץ או בן זוגו של מי שאימץ אותו לפני כן ובלבד שאם הוא בן זוגו של מי שאימץ אותו לפני כן - לפחות אחד מהמאמצים יהיה בן דתו של המאומץ, וכן כאשר שני הוריו של הילד נפטרו והמאמץ הוא קרובו של המאומץ. כמו כן, בנסיבות מיוחדות שיציין בית המשפט בהחלטתו, כאשר לא נמצא מאמץ מתאים לילד שהוא בן דתו של המאומץ וכשהדבר נדרש לטובת הילד, בית המשפט רשאי יהיה ליתן צו אימוץ גם במצבים בהם אין קרבה משפחתית בין הילד המאומץ למאמץ וזאת מקום שבו המאמצים הינם בני זוג מעורבים בדתם כשאחד מהם הוא בן דתו של המאומץ, או במצב בו לא נמצאו זוג מאמצים שאחד מהם הוא בן דתו של המאומץ, והדבר עשוי למנוע את אימוצו של הילד או לחייב את המרת דתו; המקרה האחרון מתייחס במיוחד למצבים בהם הילד המיועד לאימוץ משתייך לדת שאינה בין הדתות השכיחות בישראל ובהעדר מבקשים שהם בני דתו – יימנע אימוצו.

השיקולים העומדים מאחורי סעיף זה, כפי שבאו לידי ביטוי בהמלצות ועדת גרוס, הינם כי במרקם העדין הקיים בין הדתות במדינת ישראל, ובמיוחד כאשר קיימת בישראל דת רוב אל מול דת מיעוט, יש מקום להשארת תנאי הזהות הדתית של המאמץ והמאומץ כתנאי סף, אך יחד עם זאת, יש לקבוע לו חריגים שיסודם בשיקולי טובת הילד. חריגים אלו נקבעו בשים לב לשינויים הדמוגרפיים באוכלוסייה בישראל ובין השאר, העלייה במספר המשפחות בהן ההורים הם בני דתות שונות.

יודגש כי כבר לפי הפרשנות הקיימת לסעיף 5, כאשר מדובר בילד שהוא חסר דת אין הכרח כי הוא יאומץ על ידי חסר דת דווקא, ומוצע לעגן פרשנות זו בחוק.

סעיף 3:

מוצע להוסיף לחוק הקיים את סעיפים 15א-15יא, כפי שיפורט להלן:

סעיף 15א - מוצע להקים במשרד הרווחה והשירותים החברתיים מאגר מידע אשר יכלול שלוש רשימות נפרדות: רשימה של פונים שהגישו בקשות למתן רישיון אומנה והחלטות שניתנו בהן (להלן - מאגר האומנה); רשימה של פונים שהגישו בקשות למתן רישיון אומנה ואשר נתנו את הסכמתם העקרונית לאמץ ילד בהמשך ונמצאו מתאימים לכך (להלן - מאגר אומנה עם אופק לאימוץ) ורשימה של פונים שהגישו בקשות לאמץ ילד לפי חוק האימוץ (להלן - מאגר האימוץ).

הקמת המאגר וחלוקתו לרשימות כאמור, הינה בהמשך להמלצות ועדת גרוס המבקשות להסתכל על האימוץ על פני רצף דרכי הטיפול בילדים בסיכון, תוך חתירה לקביעות ורציפות בגידולו של הילד. על מנת להביא לקביעות ורציפות כאמור, המליצה הוועדה על התייחסות לרצף האומנה והאימוץ כבר בשלב של גיוס ומיון הפונים המבקשים להיות אומנים ומאמצים כאשר, כפי שיובהר להלן, למטרה זו אף יש לחתור להאחדת תנאי הכשירות.

הוועדה התייחסה למקרים בהם ילדים מושמים במשפחות אומנה ולאחר תקופה של ניסיונות שיקום וטיפול מתברר כי ההורים אינם מסוגלים לטפל בילד וכי יש מקום להכריז על הילד כבר אימוץ. בהתייחס למצבים כאלה המליצה הוועדה "כי השמתו של ילד באומנה, כאשר יש סיכוי כי בעתיד יהיה צורך למסרו לאימוץ, תיעשה תוך חתירה לכך שהילד יושם אצל אומנים שהביעו את הסכמתם העקרונית להפוך בהמשך למאמצים אם יהיה בכך צורך, ונבדק כבר בעת ההשמה באומנה כי הם מתאימים עקרונית לשמש כמאמצים לילד המסוים" (עמוד 55 לדו"ח).

מצבים כגון אלו מחייבים שיתוף פעולה בין יחידות האומנה והאימוץ על מנת למצוא לילד את המשפחה המתאימה ביותר עבורו. לפיכך, מוצע כי יוקם מאגר מידע אחד של המבקשים לאמץ והמבקשים להיות אומנים. המאגר יחולק לשלוש רשימות נפרדות שניהולן יתחלק כך: מאגר האומנה ינוהל על ידי הממונה על רישוי האומנה, מאגר האימוץ ינוהל על ידי העובד הסוציאלי הראשי לחוק אימוץ ילדים ומאגר האומנה עם אופק לאימוץ ינוהל על ידי שניהם. אפשרות לעיון בכלל המאגרים תינתן גם למפקח הארצי על האומנה ולעובד סוציאלי לחוק אימוץ ילדים שהוסמך לכך. אפשרות העיון ההדדית נועדה על מנת שבמצבים בהם לא נמצאו אומנים או מאמצים מתאימים לילד במאגר הייעודי (לדוגמא: לא נמצאו מאמצים מתאימים לילד מסוים במאגר האימוץ וייתכן שישנם מועמדים מתאימים במאגר אומנה עם אופק לאימוץ), ניתן יהיה לעיין גם בפרטיהם של מי שנכללו במאגרים האחרים על מנת לבחון את התאמתם, ולבדוק עמם את האפשרות לשנות מבקשתם המקורית. יחד עם זאת מוצע להגדיר את השימוש במידע שבכל אחד ממאגרי המידע תוך שמירת המטרות הנפרדות והשונות של האומנה ושל האימוץ.

סעיף 15ב - מוצע לקבוע סעיף המתייחס לסודיות מאגר המידע על מנת להבטיח כי המידע הנכלל במאגר יישמר בדרך שתבטיח הגנה עליו ותמנע שימוש בו בניגוד לתכליות הקבועות בחוק זה.

סעיף 15ג - מוצע כי הבקשה לאמץ ילד תוגש לשירות למען הילד במשרד הרווחה והשירותים החברתיים בטופס שייקבעו השרים וכי במועד הגשת הבקשה יקבל המבקש מידע גם באשר לאפשרות להיות אומן באומנה עם אופק לאימוץ. פעמים רבות המבקשים לאמץ נאלצים לחכות זמן רב עד שנמסר להם ילד לאימוץ בעוד שבזמן זה ילדים רבים ממתינים לקליטה במשפחות אומנה. לפיכך מוצע כי השירות למען הילד ייתן מידע למבקשים לאמץ ילד על האפשרות לבקש לפנות למסלול של אומנה, או למסלול אומנה עם אופק לאימוץ בכפוף לבחינת התאמתם למסלול כזה.

סעיף 15ד - הסעיף מבקש לעגן את התנאים הנדרשים לצורך רישום במאגר האימוץ באופן שיבטיח כי המבקשים לאמץ ילד יהיו רק אלו המתאימים לכך. העיקרון העומד בבסיס תנאים אלו הוא עקרון העל בדבר "טובת הילד" המעוגן בסעיף 3 לאמנה בדבר זכויות הילד, אשר לפיו בכל הפעולות הנוגעות לילדים תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה. תנאי הסף המוצעים מביאים לידי ביטוי את מגמת האחדת הדרישות לאומנה ולאימוץ, על מנת לאפשר את רצף האומנה והאימוץ במקרים שבהם הדבר יידרש, והם מהווים שילוב של המלצות ועדת גרוס בעניין, תוך התאמתן לדרישות המופיעות היום בסעיף 24 לחוק האומנה, כדרישות כשירות לאומנה.

לפי המוצע בסעיף, רשאי להירשם במאגר האימוץ ובמאגר האומנה עם אופק לאימוץ מי שמתקיימים בו התנאים הבאים: הוא תושב ישראל כהגדרתו בסעיף 28ז; מלאו לו 25 וטרם מלאו לו 56 בעת הפנייה; הוא וכל אדם אחר המתגורר עמו אינם מכורים לסמים או לאלכוהול; הוא או כל אדם אחר המתגורר עמו לא הורשעו בעבירות מין או אלימות או בעבירה אחרת שמפאת מהותה חומרתה או נסיבותיה הוא אינו מתאים לאמץ ילד או שתלויים ועומדים נגדו הליכים בשל חשד לביצוע עבירה כאמור; הוא בעל הכנסה קבועה ואם מדובר בבני זוג - אחד מהם לפחות בעל הכנסה כאמור; יש בביתו מקום הולם שיש בו כדי לאפשר את התפתחותו התקינה של הילד ואת מימוש זכויותיו לפי חוק זה; ילדו לא הוכרז קטין נזקק כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הנוער או שבמועד הגשת בקשתו לאמץ ילד חלפו שבע שנים לפחות מתום הכרזה כאמור; עובד סוציאלי לחוק האימוץ השתכנע כי אין במידע הרפואי הנוגע למבקש כדי ללמד על פגיעה ביכולתו לאמץ ילד מאמץ; כן נדרש כי המבקש יעבור הערכה בדבר התאמתו לאמץ ילד כאמור בסעיף 15ה וימצא כי הוא מתאים לדבר.

בנוסף, במבקשים שהם בני זוג - נדרש כי ביום הגשת הבקשה חלפו שלוש שנים מיום נישואיהם או מהיום שבו החלו לקיים משק בית משותף וזאת על מנת להעניק לילד המאומץ בית יציב. כמו כן לא ניתן לרשום במאגר מי שיש לו בן זוג, אלא אם כן הבקשה הוגשה על ידי שני בני הזוג יחד ומתקיימים גם בבן הזוג התנאים לרישום במאגר, בהמשך לכך לא יינתן צו אימוץ אלא לשני בני הזוג יחד.

כמו כן, בסעיף קטן (ג) מוצע להותיר שיקול דעת לעובד הסוציאלי הראשי לפי חוק האימוץ לסרב לרשום מבקש במאגר האימוץ, מנימוקים שימסור למבקש ולאחר שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו, אף אם מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף קטן (א), אם מצא כי מתקיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש מאמץ.

סעיף 15ה - ועדת גרוס ראתה חשיבות רבה בהערכת התאמה אישית של המבקשים לאמץ, מעבר לבדיקת עמידתם בתנאי הסף. על מנת שהערכה כזו תיעשה באופן אובייקטיבי ככל האפשר ותוך שמירה על ה"ניראות" של הליך כזה, המליצה הוועדה כי היא תיערך על ידי עובד סוציאלי שאינו חלק מהשירות למען הילד. הערכה כזו תוכל להיעשות על ידי עובדים אחרים של משרד הרווחה או במיקור חוץ, על ידי מכוני אבחון. הוועדה המליצה בעניין זה להסמיך את שר הרווחה לקבוע כללים בעניין דרכי ההערכה של המבקשים לאמץ. בהמשך להמלצה זו מוצע כי לשם ביצוע הערכת כשירות של מבקש לאמץ ילד תיערך חוות דעת בכתב על ידי עובד סוציאלי מטעם תאגיד למתן שירותי הערכה מקצועית שמשרד הרווחה התקשר עמו, והנמצא בפיקוח המשרד, או על ידי עובד סוציאלי המועסק על ידי המשרד או על ידי רשות מקומית, הכל כפי שייקבע שר הרווחה בהסכמת שר המשפטים.

כן מוצע בסעיף קטן (ב) כי עורך חוות הדעת ימליץ האם המבקש מתאים לאמץ ילד ופרטים על אודות מאפייניהם האישיים של הילדים אותם הוא מתאים לאמץ. בהקשר זה המליצה הוועדה בין השאר, כי במהלך ההערכה תיבחן גם התאמתם ונכונותם של הפונים (לרבות המבקשים להיות אומנים עם "אופק לאימוץ"), להיות מאמצים באימוץ "פתוח" - אימוץ בו מצומצמות תוצאות האימוץ (ר' סעיף 16 לחוק). מבקש אשר עמד בתנאי הסף ובהערכת ההתאמה ייכלל במאגר הרלוונטי, תוך רישום אותם מאפיינים ייחודיים אשר יסייעו בעתיד להתאמתו לילד מסוים.

סעיף 15ו - מוצע כי ההחלטה הסופית בדבר כשירותו של המבקש לאמץ ילד ולהירשם במאגר האימוץ תתקבל על ידי עובד סוציאלי ראשי לחוק האימוץ או מי שהסמיך לכך, דבר המבטא את אחריות המדינה כלפי הילדים המאומצים. כמו כן, מוצע כי החלטה על רישום מבקש במאגר אומנה עם אופק לאימוץ, תתקבל על ידי הממונה על רישוי האומנה, בהסכמת עובד סוציאלי לפי חוק זה.

סעיף 15ז - מוצע לקבוע כי מבקש שנרשם במאגר המידע חייב להודיע על כל שינוי מהותי במצבו שיש בו כדי להשפיע על האימוץ, וכן חייב להודיע על כל שינוי הנוגע לתנאים שבסעיף 15ד, וזאת על מנת לוודא את התאמתו לאמץ ילד, גם לאחר שנרשם במאגר.

סעיף 15ח - מוצע כי במידה שהתקבלה הודעה ממבקש על שינוי בפרטים שיש בו לכאורה כדי להשפיע על כשירותו או על התאמתו של המבקש לאמץ ילד, יועבר המידע לעובד הסוציאלי הראשי לחוק האימוץ או מי שהוא הסמיך לכך, אשר יבחן מחדש את רישומו של המבקש במאגר. מחיקת המבקש מהמאגר תיעשה רק לאחר שהשתכנע העובד הסוציאלי הראשי לחוק האימוץ או מי שהוא הסמיך לכך, לאחר שנתן למבקש הזדמנות לטעון טענותיו, כי המבקש אינו עומד יותר בתנאים לרישום במאגר כאמור בסעיף 15ד.

סעיף 15ט - מוצע לעגן את הכללים לפיהם ייקבע כיצד להתאים מאמץ לילד מסוים. בהקשר זה, ועדת גרוס סברה כי ניתן לחלק לשניים את שלבי הטיפול בהתאמת מאמצים לילד. בשלב הראשון, על המבקשים לעמוד בתנאי הסף האובייקטיביים והפורמאליים שנקבעו לכשירות כמאמצים (אשר עוגנו בסעיף 15ד המוצע בתיקון זה ובסעיפים 4 ו-5 לחוק). במידה שצלחו את השלב הראשון, עליהם לעבור גם את השלב שני, בו תיבחן התאמתם לצרכי הילד המסוים וזאת על סמך קווים מנחים שעליהם "חולש" עקרון העל של טובת הילד.

בהמשך להמלצה זו, מוצע לעגן בסעיף זה את השיקולים שיש להתחשב בהם בהתאמת מאמצים לילד ספציפי. כפי שנכתב בדו"ח ועדת גרוס, שיקולים אלו הם מטיבם גמישים יותר וכפופים לעקרון הרחב של טובת הילד. ככל שבמקרה מסוים תהיה התנגשות בין הקווים המנחים, תיעשה הבחירה תוך מאמץ לתת משקל ראוי לכל אחד מהקווים המנחים וחתירה לבחירת המאמצים המתאימים ביותר לטובת הילד, בהתחשב במכלול השיקולים. מעבר לייעול המקצועי הטמון בהבניית מנגנון ההתאמה, קביעת קווים מנחים מגשימה את עקרון השקיפות הנזכר בחלקו הראשון של תזכיר זה.

בהתאם לדברים אלו, לפי המוצע בסעיף, בחירת המאמצים לילד תיעשה בהתחשב, בין השאר, בשיקולים הבאים: יכולת המאמצים לענות על צרכי הילד; רקעם של המאמצים לאפשר שמירת דרכי קשר עם בני משפחה, אם קבע זאת בית המשפט; חתירה לרציפות בחיי הילד לרבות רציפות בחינוכו, ברקעו הדתי, התרבותי והלשוני; חתירה ככל האפשר לאימוץ אחים יחדיו; רצונות שהביע הילד בהתאם לגילו ולמידת בגרותו; העדפות של המאמצים בבקשתם לאמץ ילד; בקשה יזומה ומפורשת של הורי הילד הנוגעת לבחירת מאמצים לילד.

כמו כן, בבחינת התאמתם של מאמצים לילד תיבחן תחילה האפשרות לאימוצו על ידי קרובי משפחתו של הילד והכל בכפוף לטובת הילד. הצעה זו מבוססת על ההנחה כי אימוץ בתוך המשפחה עשוי לענות על רוב צרכיו של הילד ולספק לו סביבת חיים שיש בה כדי לשמר את מרקם החיים שבו גדל.

באופן דומה, מוצע לקבוע כי בבחינת התאמתם של מאמצים מתוך המאגר, לילד הנמצא בהשמה במשפחת אומנה, למעט אומנת חירום לפי פרק ח' לחוק האומנה, תיבחן תחילה האפשרות של משפחת האומנה לאמץ את הילד ותיבדק התאמתם לכך, בכפוף לטובת הילד. הרציונל העומד בבסיס סעיף זה הינו שמירה על רצף חייו של הילד שנמצא כבר במשפחת אומנה והרצון למנוע את העברתו ככל שמדובר במשפחה שיכולה ומעוניינת לספק לו מסגרת משפחתית קבועה.

סעיף 15י - בהמשך לקווים המנחים להתאמת מאמצים לילד מסוים, מוצע לקבוע כי במידה ונמצאו מספר מאמצים המתאימים לצרכיו של הילד ללא עדיפות ביניהם מבחינת טובתו של הילד, תהיה העדפה לבחירת מאמצים שלפחות לגבי אחד מהם פער הגילאים בינו לבין הילד נמוך מ-48 שנים וכן לבחירת מאמצים שהם בני זוג על פני מאמץ יחיד. עם זאת, מדובר בכללים אשר עשויים להיות להם חריגים ולפיכך יש מקום להכפיף אותם לצרכיו של הילד המסוים ולטובתו.

הרציונל העומד מאחורי סעיף זה הינו כי פער גדול מדי בין גיל הילד לגיל המאמצים עשוי להקשות על יכולתם של המאמצים לעמוד באתגרי הגידול של ילד מאומץ, במיוחד כאשר הילד יגיע לגילאים גבוהים יותר ("גיל ההתבגרות"). כמו כן, רוב חברי ועדת גרוס סברו כי המשאבים הנדרשים לגידולו של ילד באימוץ כמו גם היתרונות לילד בקיומם של שני הורים, מצדיקים את העדפת האימוץ על ידי בני זוג על פני מאמץ יחיד, מבלי לשלול את האפשרות לאימוץ כזה במקרים המתאימים, כגון כאשר הכישורים ההוריים של המאמץ היחיד הם בולטים ויש קושי למצוא מאמצים לילד שהם בני זוג או כאשר הגורם הטיפולי סבור מסיבות אחרות כי טובת הילד הוא באימוץ על ידי מאמץ יחיד.

סעיף 15יא - מוצע לקבוע כי במידה שהתקיימו נסיבות המצדיקות אימוצו של ילד על ידי קרוב משפחתו או אדם קרוב אחר, רשאי עובד סוציאלי לחוק האימוץ לאשר את אימוצו של הילד על ידי אותו קרוב משפחה או אדם קרוב אחר, וזאת אף ללא התקיימותם של התנאים לרישום במאגר הקבועים בסעיף 15ד(א): סעיף15ד(א)(2) המתייחס לגיל המינימלי והמקסימלי לאימוץ, סעיף 15ד(א)(5) המתייחס למשך הזוגיות במבקשים שהם בני זוג, סעיף 15ד(א)(6) המתייחס להכנסה הקבועה של המבקש וסעיף 15ד(א)(7) המתייחס לקיומו של מקום הולם המאפשר את התפתחותו התקינה של הילד בביתו של המבקש. הרציונל העומד בבסיס ההחרגה של סעיפים אלו, הוא שלגבי אימוץ בתוך המשפחה או אימוץ על ידי אדם הקרוב לילד, הרי שלרוב תהיה זו טובתו של הילד באימוץ כזה ולפיכך יש לאפשרו אף ללא התקיימותם של חלק מהתנאים הקשיחים לאימוץ. יצוין כי חריגה מתנאי הסף כאמור, מותנית בקיומה של חוות דעת של עובד סוציאלי לחוק האימוץ, לפיה טובתו של הילד המסוים באימוצו על ידי אותו קרוב משפחה או אדם קרוב אחר.

סעיף 4:

מוצע למחוק את פסקה (2) בסעיף 25, לאור הביטול המוצע של סעיף 3 לחוק, אליו מפנה הפסקה.

סעיף 5:

מוצע למחוק את המילים "התשע"ו-2016," לאור העובדה שחוק האומנה אוזכר בסעיף 15א(א) המוצע, ולכן אין צורך לאזכרו בשנית.

סעיף 6:

לאור התיקונים המוצעים לחוק האימוץ, כפי שהוצגו לעיל, מוצע לתקן את חוק האומנה כמפורט להלן:

מוצע לתקן את סעיף 22(א) לחוק האומנה כך שהנושא הקמת מאגר המידע של המבקשים לאמץ ילד ושל המבקשים לקבל רישיון לאומנה - ייכלל גם בחוק האומנה. בהמשך לכך, מוצע להוסיף את סעיפים 22(א1)-22(א4) כך שנושאי הרשימות הנפרדות, ניהול המאגר והשימושים שייעשו במידע שנכלל במאגרים - ייכתבו גם הם בחוק האומנה.

כפי שצוין לעיל, ועדת גרוס המליצה כי השמתו של ילד באומנה, כאשר יש סיכוי כי בעתיד יהיה צורך למסרו לאימוץ, תיעשה תוך חתירה לכך שהילד יושם אצל אומנים שהביעו את הסמכתם העקרונית להפוך בהמשך למאמצים אם יהיה בכך צורך, וכי ייבדק כבר בעת ההשמה באומנה כי עקרונית הם מתאימים לשמש כמאמצים לילד מסוים. לפיכך, המליצה הוועדה על התייחסות לרצף האומנה והאימוץ כבר בשלב של גיוס ומיון הפונים המבקשים להיות אומנים. בהתאם להמלצה זו, מוצע לתקן את סעיף 23(א) לחוק האומנה כך שכבר בעת הגשת הבקשה לקבלת רישיון אומנה יציין המבקש האם הוא מעוניין בהשמת ילד אצלו, אשר עשוי להתעורר בעתיד הנראה לעין צורך באימוצו, והאם הוא יהיה מוכן לאמץ את הילד אם יתעוררו נסיבות כאמור. כמו כן, מוצע להוסיף את סעיף 23(א1) כך שבהתאמה לחוק האימוץ, בעת הגשת הבקשה לקבלת רישיון אומנה, יינתן למבקש מידע גם באשר לאפשרות לאמץ ילד וכן להיות אומן באומנה לילד שעשוי להתעורר בהמשך הצורך באימוצו.

מוצע להוסיף את סעיף 26(ה) לחוק האומנה ולפיו החלטה על רישום מבקש במאגר האומנה עם אופק לאימוץ, תתקבל בהסכמת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ. מאחר שמדובר במבקשים שעשויים לשמש בעתיד כמאמצים לילד, מן הראוי כי ההחלטה על רישומם במאגר האומנה עם אופק לאימוץ, תהיה גם בהסכמת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ.

מוצע לתקן את סעיף 32 לחוק האומנה כך שיובהר כי ככלל משפחת אומנה עבור ילד תיבחר הן מתוך מאגר האומנה והן מתוך מאגר האומנה עם אופק לאימוץ. משפחת אומנה עבור ילד, בנסיבות שבהן עשוי להתעורר בהמשך צורך באימוצו תיבחר מתוך מאגר האומנה עם אופק לאימוץ על מנת להבטיח, ככל הניתן, קביעות ורציפות בגידולו של הילד. במידה שלא נמצאה משפחת אומנה לילד בנסיבות כאמור, תיבחר משפחת האומנה גם מתוך מאגר האומנה וזאת על מנת שלא לעכב את השמתו במשפחת אומנה.

כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 37(ג) לחוק האומנה כך שככל שמדובר בהשמה באומנה עם אופק לאימוץ - הסכמת העובד הסוציאלי לפי חוק האימוץ, כאמור בתיקון המוצע לסעיף 26(ה) המפורט לעיל, תינתן גם בשלב ההשמה של הילד במשפחת האומנה ולא רק בשלב הרישום במאגר.