טיוטת תקנות
צו הבזק (תעתיק של מסר בזק כראיה)(ביטול), התשע"ט–2019
בתוקף סמכותי לפי סעיף 45 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, אני מצווה לאמור:
1. צו הבזק (תעתיק של מסר בזק כראיה), התשמ"ד-1984[1] - בטל.
כ"ט באב התשע"ט (1 באוגוסט 2019)
(חמ _____-3)
______________
דוד (דודי) אמסלם
שר התקשורת
דברי הסבר
מוצע לבטל את צו הבזק (תעתיק של מסר בזק כראיה), התשמ"ד-1984, שכן אין צורך בהסדר הכלול בו במציאות הטכנולוגיות של ימינו. הסדר זה נקבע במקור בפקודת בתי הדואר, 1930, עבור העברת מסרים באמצעות טלגרמה. עם תיקון פקודת הדואר תשל"ז-1976 [נוסח חדש] הסעיף עודכן והמינוח השתנה ל"מברק" במקום "טלגרמה". כשחוקק חוק התקשורת התשמ"ב-1982 (ובשמו המקורי – חוק הבזק) חוקק סעיף 45 העוסק בהסדר דומה עבור מסרי בזק. עם זאת, במציאות הטכנולוגית של ימינו לרוב לא מתקיים מצב שבו ניתן לשולח עותק חתום של מסר הבזק שנשלח במעמד פקיד או נציג של בעל הרישיון. יובהר כי ההסדר עבור מברקים עדיין קיים בסעיף 88 לחוק הדואר, התשמ"ו-1986 ולכן אין בביטול צו זה כדי לבטל את ההסדר הקבוע עבור משלוח מברקים.
עוד יובהר כי לצורך הליכים משפטיים קיימת האפשרות לבקש מבעל רישיון עותק ממסרי בזק שנשלחו באמצעותו, וזאת על ידי שימוש בסעיף 36 לפקודת הראיות [נוסח חדש] העוסק ב"רשומה מוסדית".