תקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס)(תיקון), התשע"ט-2019.
השינויים המהותיים בשנים האחרונות, בכל הנוגע למספר, למאפיינים ולשימושים האפשריים של "עצמים" מופעלים מרחוק/בלתי מאוישים (קרי, כלי טיס בלתי מאוישים וטיסנים), בדגש על העלייה בתפוצה של אלה המכונים: "רב להב", חידדו את אי-ההתאמה של האסדרה הבטיחותית שנהגה כלפי כלי טיס וטיסנים מסורתיים. בעקבות זאת, ובדומה למתרחש ברשויות תעופה אזרחיות אחרות בעולם (למשל, ה- FAA בארה"ב ו- EASA, באירופה), הוחלט לקדם, בין היתר, את הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשע"ט-2019, שיסדירו את ההפעלה של מערכת כטב"ם קטן בשלושת ההיבטים החיוניים: דרישות כלפי המפעיל, דרישות כלפי מערכת הכטב"ם הקטן ודרישות לגבי כללי ההפעלה של אלה .
אחד הרכיבים של התקנות האמורות הוא ביטול הצורך ברישיון הפעלה אווירית לשם הפעלה מסחרית של מערת כטב"ם קטן. כתוצאה מכך, הוצאה ההפעלה המסחרית של מערכת כטב"ם קטן מגדר חובת הביטוח שלפי התקנות העיקריות (כתוצאה אי-תחולת ההגדרה "מפעיל אווירי" שבתקנות העיקריות).
מבוקש לתקן את הדבר כך שלגבי הפעלת מערכת כטב"ם קטן בהפעלה מסחרית בנסיבות מוגדרות (לפי "הרשאה להפעלה חריגה") תוסיף להתקיים חובת הביטוח כאמור.
טיוטת תקנות מטעם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – רשות התעופה האזרחית:
|
|
|
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48 ו-168(א)(6) לחוק הטיס, התשע"א-2011 (להלן - החוק), לפי הצעת הרשות, בהתייעצות עם הממונה כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן - הממונה) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, למעט לעניין תקנות 6א, אני מתקין תקנות אלה: |
|||
|
תיקון תקנה 1 |
1. |
בתקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), התשע"ח-2017[1] (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 1 - |
|||
|
|
|
|
(1) לפני ההגדרה "היתר הפעלה" יבוא: |
||
|
|
|
|
""בעלים רשום" ו- "מערכת כטב"ם קטן" - כהגדרתם בתקנות מערכת כטב"ם קטן;"; |
||
|
|
|
|
(2) אחרי ההגדרה "היתר הפעלה" יבוא: |
||
|
|
|
|
""הרשאה להפעלה חריגה" - כמשמעותה בפרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן;"; |
||
|
|
|
|
(3) בהגדרה "מפעיל אווירי", אחרי פסקה (4) יבוא: |
||
|
|
|
|
"(5) בעלים רשום של מערכת כטב"ם קטן, המבקש להפעילה לפי הרשאה להפעלה חריגה;"; |
||
|
|
|
|
(4) אחרי ההגדרה "תקנות הרישיונות" יבוא: |
||
|
|
|
|
""תקנות מערכת כטב"ם קטן" - "תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשע"ט-2019;". |
||
|
הוספת תקנה 6א |
2. |
אחרי תקנה 6 לתקנות העיקריות יבוא: |
|||
|
|
|
"חובת ביטוח - תנאי למתן הרשאה להפעלה חריגה |
6א. |
המנהל לא ייתן הרשאה להפעלה חריגה למפעיל אווירי שלא הציג אישור קיום ביטוח כי קיים חוזה ביטוח תקף בין המפעיל האווירי לבין המבטח, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים בתקנות אלה.". |
|
|
תחילה |
3. |
תחילתן של תקנות אלה, 90 ימים מיום פרסומן. |
|||
|
|
|
|
|||
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ 1156 -3)
__________________
______________
שר התחבורה והבטיחות בדרכים
דברי הסבר
כללי - רקע
השינויים המהותיים בשנים האחרונות, בכל הנוגע למספר, למאפיינים ולשימושים האפשריים של "עצמים" מופעלים מרחוק/בלתי מאוישים (קרי, כלי טיס בלתי מאוישים וטיסנים), בדגש על העלייה בתפוצה של אלה המכונים: "רב להב", חידדו את אי-ההתאמה של האסדרה הבטיחותית שנהגה כלפי כלי טיס וטיסנים מסורתיים. בעקבות זאת, ובדומה למתרחש ברשויות תעופה אזרחיות אחרות בעולם (למשל, ה- FAA בארה"ב ו- EASA, באירופה), הוחלט לקדם, בין היתר, את הצעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשע"ט-2019 (להלן - תקנות מערכת כטב"ם קטן), שיסדירו את ההפעלה של מערכת כטב"ם קטן בשלושת ההיבטים החיוניים: דרישות כלפי המפעיל, דרישות כלפי מערכת הכטב"ם הקטן ודרישות לגבי כללי ההפעלה של אלה.
לפי המצב המשפטי היום, הפעלת מערכת כטב"ם [קטן] בהפעלה מסחרית טעונה רישיון הפעלה אווירית לפי סעיף 17 לחוק. ממילא, חלה לגביה ההגדרה "מפעיל אווירי" שבתקנה 1 לתקנות הטיס (חובת ביטוח בהפעלה מסחרית של כלי טיס), תשע"ח-2017 (להלן - התקנות העיקריות), על שלל החובות הנובעות מכך לפי התקנות העיקריות.
אחד הרכיבים של תקנות מערכת כטב"ם קטן הוא ביטול הצורך ברישיון הפעלה אווירית לשם הפעלה מסחרית של מערכת כטב"ם קטן. התוצאה המשפטית של הדבר היא "הוצאה" של ההפעלה המסחרית של מערכת כטב"ם קטן מגדר חובת הביטוח שלפי התקנות העיקריות (כתוצאה אי-תחולת ההגדרה "מפעיל אווירי" שבתקנות העיקריות).
במסגרת השיח עם ציבור בעלי העניין לגבי הצעת תקנות מערכת כטב"ם קטן חודדה הנקודה האמורה, תוך הדגשת היתרונות והחסרונות האפשריים של קביעת חובת ביטוח לגבי הפעלת מערכת כטב"ם קטן.
גורמי המקצוע ברשות, ומנהלהּ בראשם, נדרשו לעניין ובסופו של יום עמדתם המקצועית היא שיש לקיים חובת ביטוח לעניין הפעלת מערכת כטב"ם קטן בהפעלה מסחרית, אולם יש לייחדה למצב דברים בו מופעלת מערכת כטב"ם קטן מחוץ לכללי ההפעלה הכלליים שנקבעו לעניין, קרי, כאשר הפעלת מערכת הכטב"ם הקטן נעשית לפי "הרשאה להפעלה חריגה" שניתנת לפי פרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן. זאת שכן במצב דברים כאמור "נפרצת" מסגרת הבטיחות הבסיסית שקובעים כללי ההפעלה הכלליים כאמור, ואף שזו נעשית לפי ניהול סיכונים מסודר, הרי שיש לקיים לגביה את חובת הביטוח, שבליבה נזקים העלולים להיגרם לגופו של צד שלישי ולרכושו, שכן בהפעלת מערכת כטב"ם קטן אין נוסעים, וממילא אין "כבודה", כהגדרתה בתקנות העיקריות, ויכולת נשיאת המטען מוגבלת.
לפיכך, מבוקש לתקן את הדבר כך שלגבי הפעלת מערכת כטב"ם קטן בהפעלה מסחרית, שנעשית לפי "הרשאה להפעלה חריגה" תוסיף להתקיים חובת הביטוח כאמור.
יצוין כי מצב דברים זה מקל על האסדרה הקיימת היום, שמחילה את התקנות העיקריות, ואת חובת הביטוח הנגזרת מהן, על כל הפעלה של מערכת כטב"ם קטן, ולא רק על הפעלה "יוצאת מהכלל" שלה.
לתקנה 1 לתקנות המוצעות, שעניינה: "תיקון תקנה 1"
תקנה 1 לתקנות העיקריות עניינה: "הגדרות", והיא מפרטת את ההגדרות השונות בהן נעשה שימוש בתקנות העיקריות.
להוספת ההגדרות: "בעלים רשום", "מערכת כטב"ם קטן" ו- "הרשאה להפעלה חריגה" -
במסגרת החלת התקנות העיקריות על הפעלת מערכת כטב"ם קטן בהפעלה מסחרית לפי תקנות מערכת כטב"ם קטן נדרש להגדיר כמה מונחי יסוד, הנגזרים מתקנות מערכת כטב"ם קטן, ואשר יש לעשות בהן שימוש במסגרת התקנות העיקריות.
כך, לעניין זה מבוקש להגדיר "בעלים רשום" ו- "מערכת כטב"ם קטן", על דרך ההפנייה לתקנות מערכת כטב"ם קטן שם קיימות הגדרות אלה.
כך, "בעלים רשום" מוגדר שם בתור: "מי שנרשם בתעודת רישום בתור בעלים של כטב"ם קטן" (שם גם קיימת הגדרה למונח "תעודת רישום") ואילו "מערכת כטב"ם קטן" מוגדרת שם בתור: "כטב"ם קטן והרכיבים השונים המשויכים אליו, ובכלל זה: עמדת השליטה, קישורי תקשורת ורכיבים המשמשים לשליטה בכטב"ם הקטן, הנדרשים לשם הפעלה בטוחה ויעילה שלו במרחב הפיקוח התעופתי".
הגדרות אלה יוצקות את התוכן להסדרים המהותיים של תקנות מערכת כטב"ם קטן ולכן נכון להפנות אליהן, כך שכל שינוי בהן ישפיע במישרין על התחולה של התקנות העיקריות (לתקנה 1(1) המוצעת).
בהמשך לכך מבוקש להפנות למשמעות של "הרשאה להפעלה חריגה" כפי שהיא בפרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן. תקנות מערכת כטב"ם קטן קובעות שורה של כללי הפעלה כלליים שהם אלה אותם צריכים לקיים דרך כלל, ושפעולה לפיהם אינה דורשת אסדרה מיוחדת (למשל, הטסה בקשר עין, בגבהים/מהירות מוגדרים, לא מעל אדם או תשתית וכו'). חריגה מכללי ההפעלה האמורים אפשרית, אולם מחייבת אסדרה מיוחדת, שבליבה קבלת אישור המנהל לאחר הצגת ניהול סיכונים לגבי הפעילות המבוקשת "בחריגה". התשתית המשפטית לדבר קבועה בפרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן, שעניינו: "הרשאה להפעלה חריגה".
ממילא, לעניין זה מבוקש להגדיר "הרשאה להפעלה חריגה", על-דרך של הפנייה למשמעות של צירוף המילים האמור בפרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן (לתקנה 1(2) המוצעת).
לתיקון ההגדרה "מפעיל אווירי" -
כפי שצוין לעיל, במסגרת תקנות הפעלת מערכת כטב"ם קטן מבוקש לבטל את החובה ברישיון הפעלה אווירית לשם הפעלה מסחרית של מערכת כטב"ם קטן.
ממילא, על-מנת להחיל את התקנות העיקריות על הפעלת מערכת כטב"ם קטן שנעשית לפי הרשאה להפעלה חריגה יש לתקן את ההגדר "מפעיל אווירי" שבתקנות העיקריות, כך שתתווסף לה הגדרת משנה שעניינה "בעלים רשום של מערכת כטב"ם קטן המבקש להפעילה לפי הרשאה להפעלה חריגה".
באופן זה תוחל חובת הביטוח שלפי התקנות העיקריות רק על מי שמבקש לחרוג מכללי ההפעלה הכלליים שנקבעו לגבי הפעלת מערכת כטב"ם קטן, ולא על מי שפועל לפי הכללים האמורים, גם אם הוא עושה כן בהפעלה מסחרית.
בהשלמה, לא תוחל חובת הביטוח האמורה על מי שמבקש להפעיל מערכת כטב"ם קטן לפי הרשאה להפעלה חריגה אם הוא עושה כן בהפעלה כללית. זאת במטרה שלא לשנות מהותית מההסדר הקיים היום לגבי הפעלת כלי טיס (מאוישים ושאינם מאוישים), ולמקד את החובה לעניין זה במי שמפעיל את כלי הטיס לצורך עסק שעיקרו "הסעת נוסעים, הובלת טובין או מתן שירות, באמצעות כלי טיס, בתמורה" (לתקנה 1(3) המוצעת).
להוספת ההגדרה "תקנות מערכת כטב"ם קטן" -
כפי שצוין לעיל, מטרת התיקון המוצע היא כינון/שמירת חובת הביטוח לגבי הפעלה מסחרית של מערכת כטב"ם קטן (תוך התמקדות בהפעלה שחורגת מכללי ההפעלה הכלליים שנקבעו לעניין), וזאת כתוצאה מקביעת תקנות הטיס (הפעלת מערכת כטב"ם קטן), התשע"ט-2019.
לפיכך מבוקש להגדיר "תקנות מערכת כטב"ם קטן", כך שניתן יהיה להפנות אליהן בצורה תמציתית ומדויקת היכן שיש צורך בכך בתקנות העיקריות (לתקנה 1(4) המוצעת).
לתקנה 2 לתקנות המוצעות שעניינה: "הוספת תקנה 6א"
בדומה לקבוע היום בתקנות העיקריות לגבי רישיון הפעלה אווירית, היתר הפעלה, רישיון בית ספר ותוכנית הדרכה, אימונים ופיקוח, מבוקש לקבוע, גם לגבי מתן הרשאה להפעלה חריגה לפי תקנות מערכת כטב"ם קטן, את מניעתו של המנהל מלתת הרשאה להפעלה חריגה אלא אם הוצג בפניו אישור קיום ביטוח, כי קיים ביטוח תקף בין המפעיל האווירי לבין "מבטח", כהגדרתו בתקנות העיקריות, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים בתקנות העיקריות.
כך, במקרה של בקשה להרשאה להפעלה חריגה לפי תקנות מערכת כטב"ם קטן, על המבקש לפנות למנהל במטרה להציג בפניו מסמכים שונים (ראו בפרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן). ממילא, זה מצב דברים בו בעל העניין פונה למנהל בכתב, ונדרש להציג בפניו מסמכים שונים. ממילא, זו גם ההזדמנות להציג בפניו את הביטוח הנדרש, וזאת כאמור, בדומה לדרישה הקיימת לגבי אחרים שחובת הביטוח לפי התקנות חלה לגביהם.
לתקנה 3 לתקנות המוצעות שעניינה: "תחילה"
מבוקש לקבוע את תחילתן של התקנות המוצעות.
לאור העובדה שהתקנות העיקריות עניינן קיום חובת הביטוח לגבי הפעלה מסחרית של מערכת כטב"ם קטן בהרשאה להפעלה חריגה לפי תקנות מערכת כטב"ם קטן, מבוקש לקבוע את תחילתן במקביל לתקנות מערכת כטב"ם קטן, באופן שלא ייווצר חלל אסדרתי בעניין.
לפיכך מבוקש לקבוע כי התקנות המוצעת, שעניינן תיקון התקנות העיקריות בעניינים כאמור לעיל, יחלו 90 ימים מיום פרסומן, זאת במקביל לתחילת תקנות מערכת כטב"ם קטן.
נ ו ס ח מ ש ו ל ב
1. בתקנות אלה –
"בעלים רשום" ו- "מערכת כטב"ם קטן" - כהגדרתם בתקנות מערכת כטב"ם קטן;
"היתר הפעלה" – כהגדרתו בחוק הרישוי;
"זכויות משיכה מיוחדות" (Special Drawing Rights) – סל מטבעות שקובעת קרן המטבע הבין-לאומית, המפורסם באתר האינטרנט של קרן המטבע העולמית, שקישור אליו מצוי באתר האינטרנט של הרשות וניתן לעיין בו בלא תשלום;
"הרשאה להפעלה חריגה" - כמשמעותה בפרק ד' לתקנות מערכת כטב"ם קטן;
...
"מפעיל אווירי" – כל אחד מאלה:
(1) בעל רישיון הפעלה אווירית;
(2) בעל רישיון להפעלת בית ספר לעובדי טיס המורשה לבצע הדרכה לשם קבלת רישיון טייס או הגדר שבו;
(3) בעל רישיון מדריך טיס העוסק בהוראת טיסה מעשית לשם קבלת רישיון טייס או הגדר שבו לפי תקנות הרישיונות, שלא במסגרת בית ספר להוראת טיס כמשמעותו בתקנות רישוי שירותי התעופה (בתי ספר להוראת טיס), התשל"א-1971;
(4) המורשה להפעיל כלי טיס בהפעלה מסחרית באמצעות רישיון שנתנה מדינה חברה;
(5) בעלים רשום של מערכת כטב"ם קטן, המבקש להפעילה לפי הרשאה להפעלה חריגה;
...
6. המנהל לא ייתן רישיון הפעלה אווירית למבקש רישיון הפעלה אווירית שלא הציג אישור קיום ביטוח כי קיים חוזה ביטוח תקף בין מבקש הרישיון לבין המבטח, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים בתקנות אלה; הוראות תקנה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על חידוש רישיון הפעלה אווירית.
6א. המנהל לא ייתן הרשאה להפעלה חריגה למפעיל אווירי שלא הציג אישור קיום ביטוח כי קיים חוזה ביטוח תקף בין המפעיל האווירי לבין המבטח, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים בתקנות אלה.
7. המנהל לא ייתן היתר הפעלה למפעיל אווירי שלא הציג אישור קיום ביטוח כי קיים חוזה ביטוח תקף בין המפעיל האווירי לבין המבטח, בגבולות האחריות ובתנאים המפורטים בתקנות אלה.